בעוד באירופה ובקנדה עושים מאמצים להילחם בבעיות האקלים השונות, ארצות הברית בשלטונו של טראמפ נערכת לפרישה מהסכם פריז שנחתם ב-2015.
הסכם פריז הוא הסכם במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC), העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. ההסכם אושרר ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז. ונחתם בשנת על ההסכם חתמו כ-200 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה על ההסכם ב-22 באפריל 2016. ההסכם נכנס לתוקפו בתאריך זה.
ההסכם מדבר על:
- הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית – המאה ה-18. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.
- הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון.
- עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים
כבר בקמפיין הבחירות שלו הבטיח טראמפ שייצא מההסכם, על אף התנגדות של כמעט 200 מדינות החתומות על ההסכם. אלא שלמרות הצהרותיו של טראמפ תהליך הפרישה מתחיל רק עכשיו.
ארה"ב יכולה להתחיל את הליך הפרישה רק ב-4 בנובמבר, עם הגשת הודעה כתובה לאו"ם על כוונתה לפרוש. הפרישה תיכנס לתוקף רק שנה מאוחר יותר, אלא אם תמשוך ארה"ב את ההודעה.
למעשה,תהליך הבחירות הקרוב בנובמבר 2020 יכול למעשה לגרום להיפוך המגמה ועלייתו של מועמד שירצה להמשיך לתמוך בהסכם האקלים. עם זאת ההליך לא מחייב נקיטת פעולות מעשיות אלא רק דיווח לאו"ם.
לכן ממשל טראמפ הודיע על ביטול התחייבות, כמו זה שניתנה תחת ממשל אובמה לחתוך את פליטות גזי החממה ב-28% עד 2025 לעומת רמתן ב-2005. במקביל פועל הממשל נגד מאמצים של מדינות בארה"ב לצמצם את פליטות גזי החממה בשטחן.
השפעות ההתחממות הגלובלית נמצאות בשנים האחרונות בתאוצה, ובשנים שחלפו מאז חתימת הסכם האקלים בפריז ב-2015 היקף פליטות גזי החממה הגיע לשיאים חדשים – כך לפי ממצאים מדאיגים של ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) שפורסמו לפני חודש.
וויליאם נורדהאוס – זוכה פרס נובל שהכניס את האקלים לכלכלה
ענקית ביטוח האשראי Coface מעניקה לישראל את הדירוג הכללי A3, וציון A2 בדירוג האקלים העסקי