העלייה מושפעת בחלקה מ'אפקט בסיס' משנת הקורונה – ולכל סעיף במדד יהיה עיתוי שיא שונה לאפקט זה – בשנת 2022 נתחיל לראות את אפקט הבסיס מתפוגג ■ השיא של השפעת מחירי המלונות עדיין לפנינו: בחודש יוני נרשם שינוי שנתי של 44%, לעומת 27% במאי

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס מפרסם היום את סקירתו בכלכלית ומתייחס בדבריו לעלייה העולמית באינפלציה, שמורגשת גם בישראל.

בשבוע שעבר פורסמו מדדי מחירים לצרכן, ליצרן, מחירי סחר וסקרי אינפלציה בעולם, עם נתונים שברובם הפתיעו כלפי מעלה – כהנוביץ מציין כי "מה שהכריע לבסוף את השווקים ומעך אותם היה דווקא סקר הצרכנים בארצות הברית, שהציג קריסה בכוונתם לבצע רכישות גדולות – של מכוניות, מוצרי בני קיימא ואפילו בתים, דווקא בגלל ההתייקרות שלהם. כלומר האינפלציה חונקת את הכלכלה ובעקיפין את עצמה".

האינפלציה השנתית בישראל עלתה מ-1.5% במאי ל-1.7% ביוני, ולהערכת כלכלני בית ההשקעות היא צפויה להאיץ במהלך השנה גם ל-2.3%. כהנוביץ מסביר כי חלק גדול מהעלייה קשור ללחצי מחירים אך גם ל'אפקט בסיס' משנת הקורונה. העניין הוא שלכל סעיף במדד יהיה עיתוי שיא שונה ל'אפקט בסיס'. כך, הוא מדגים, בולט למשל מחיר הדלק שהגיע לשפל במאי 2020 וכבר במדד יוני האחרון ראינו ירידה בהשפעת אפקט הבסיס שלו, מעליה שנתית של 25% במדד מאי ל-17% "בלבד" במדד יוני. באופן דומה גם השינוי השנתי במחירי המכוניות החל להתפוגג במדד יוני, משינוי שנתי של 3.1% ל-2.5%.

מנגד, הוא צופה כי השיא של השפעת מחירי המלונות עדיין לפנינו, כשהסעיף הגיע לשפל שלו רק בנובמבר 2020. בחודש יוני נרשם שינוי שנתי של 44% בסעיף זה, לעומת 27% במאי. באופן דומה גם סעיף 'מסיבות ואירועים' עדיין רחוק מהשיא להערכתו: הסעיף קפץ ביוני בשינוי שנתי של 10.9% ואפקט הבסיס שלו יתחיל להתפוגג באופן יציב רק ממדד נובמבר.

כהנוביץ מציין גם את הזינוק בסעיפי מזון וריהוט וציוד לבית: מחירי ריהוט וציוד לבית עלו ביוני בשינוי שנתי של 2.6% ושיא ההשפעה של אפקט הבסיס שלהם יגיע רק בחודש דצמבר. מחירי המזון קפצו משינוי שנתי של 0.7% ל-1.3% ביוני, כשמשכו אותם בעיקר שמנים, עופות ומסעדות, שהתייקרו בשנה האחרונה ב2.6%. שיא אפקט הבסיס שלו יגיע רק במדד ספטמבר.

על פי ניתוח כלכלני אקסלנס, סעיף הדיור, שאותו הוא מכנה בסקירתו "המלך של המדד" צפוי  להיות זה שיעביר אותנו בחודשים הקרובים למדד מעל 2%. סעיף הדיור (כלומר, השכירות) אומנם הראה האצה קלה בלבד במדד יוני, משינוי שנתי של 0.7% ל-1.0%, אך את רובה ניתן לייחס לתנודתיות טיפוסית בתת סעיף 'שירותי דיור בבעלות'. מנגד, התת הסעיף שלו 'שכר דירה' נותר יציב בשינוי שנתי של 0.9%, מה שרומז שהסעיף עדיין לא פורץ (אם בכלל יפרוץ). מכל מקום, להערכתו, החודשים יולי-אוגוסט יהיו חודשים בולטים בסעיף, כשמצד אחד עונתיות גבוהה של חידוש חוזים, ומצד שני אפקט בסיס, כשבשנה שעברה יולי-אוגוסט היו חודשים חלשים מאוד – שילוב שיקפיץ כנראה את המדד הכללי לשינוי שנתי של 2% ומעלה, כבר מאוגוסט, לראשונה מאז יולי 2013! אך כהנוביץ מקפיד לצנן את ההתלהבות ומוסיף:

כשניכנס לשנת 2022 נתחיל לראות את אפקט הבסיס מתפוגג בכל הסעיפים, מה שיילחץ להתקררות האינפלציה השנתית, גם אם לחצי המחירים עצמם יימשכו (סחורות, הובלה, צווארי בקבוק וכדומה) וקל וחומר אם יתפוגגו. כבר ברבעון השני של 2022 סביר שנרד בחזרה מתחת לאינפלציה שנתית של 2%.

כהנוביץ מזכיר כי ברקע, משרדי האוצר והכלכלה הכריזו על תכנית לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר בייבוא מוצרים. הרפורמה עשויה להערכתם להוביל להפחתת מחירים של כאחוז בסל ההוצאות של משקי הבית, השפעה שתתחיל בסוף 2022, אך בעיקר ב-2023. גם אם הערכה מוגזמת, גם מחצית ממנה תהיה בשלב הזה מהותית.

לאור הלחץ להתקררות האינפלציה החל מאמצע 2022 הדיבורים על העלאות ריבית ב-2023 סביר שילכו ויירדו לגמרי מהפרק, במיוחד אם האינפלציה עד אז אכן תתבטא בהאטת הכלכלה.

בארצות הברית, תשואות האג"ח ל-10 שנים ירדו ל-1.30% וזאת למרות נתון חזק של מכירות קמעונאיות. שיפוע עקום התשואות, אינדיקטור חשוב ביותר לעוצמה הכלכלית, ממשיך לרדת בעקביות ובקצב שאם יימשך יוביל אותו לשלילי בסביבות 2023, שזהו לדברי כהנוביץ ,באופן מפתיע', בדיוק הזמן שבו חברי הפד "דמיינו" שיתחילו להעלות את הריבית.

אקסלנס: סימני האינפלציה מתרבים