בנק ישראל מסביר לנו – מה קרה למחירי הדירות ב-2014? . הבנק המרכזי מספק פרק קצר תחת הכותרת "מחירי הדירות" בדוח המלא לשנת 2014. בבנק שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג, לא ממש מציעים פתרונות – לא בדוח השנתי ולא בכלל; למעשה, הם אלו שאחראים כבר תקופה ממשוכת לעלייה במחירי הדירות –  הריבית שהולכת ופוחתת היא הדלק העיקרי לעלייה במחירי הדירות, רק שהכלכלנים הבכירים שיושבים שם בוועדות מנותקים מהשטח, או "משחקים אותה" מנותקים מהשטח – כל עוד זו ההשקפה, אין סביה לירידת מחירים   דרמטית במחירי הדירות.

בדוח השנתי כותבים כלכלני בנק ישראל – "ב-2014 עלו מחירי הדירות ב-4.5%. שוק הדירות התאפיין במידה רבה של חוסר ודאות על רקע ההמתנה לתכנית "מע"מ אפס" – יוזמה שהוצגה במארס 2014. תכנית זו נועדה להפחית לזכאים ל-0% את המע"מ על רכישת דירה ראשונה. ממארס – ולמשך כחצי שנה – נכנס שוק הדירות לקיפאון: קצב נטילת המשכנתאות דרך במקום, מספר העסקאות ירד, ומחירי הדירות נותרו ללא שינוי משמעותי. ההערכה הייתה שתכנית "מע"מ אפס" עלולה להאיץ את העלייה במחירי הדירות במידה שהיא תצא לפועל ללא גידול מתאים בהיצע. באוקטובר התחדשו הביקוש הער בשוק הדירות והעליות במחיריהן. בתחילת דצמבר הוחלט לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות, נפסק תהליך החקיקה של תכנית "מע"מ אפס", והביקוש בשוק הדירות התגבר.

"הריבית הריאלית המשוקללת על משכנתאות חדשות הוסיפה לרדת השנה – היא ירדה מ- 1.6% בדצמבר 2013 לכ-1% והמשיכה את המגמה שניכרה בה מסוף 2011 – במקביל להפחתות של הריבית המוניטרית ולירידה בתשואות הארוכות. לנוכח הגידול המתמשך באשראי לדיור והחשש מהסיכון הנשקף ממנו למערכת הבנקאית, המפקח על הבנקים המשיך במדיניות שהוא נקט בעבר, ובספטמבר הוא הגדיל את כריות ההון שהמערכת הבנקאית נדרשת להקצות כנגד אשראי זה.

"ההתעוררות שנראתה בתום 2014 בביקוש לדירות ובעליית מחיריהן מציבה שוב בפני בנק ישראל את האתגר הכרוך בשמירה על היציבות הפיננסית".

בקיצור, מכל הפרק שבדוח השנתי של בנק ישראל אין אלא תמצית של כמה שורות על מה שהיה, תמצית היסטורית, עם רמז לעתיד – מה שחשוב לבנק ישראל זה לא המחירים עצמם, זה לא אותם אלפים רבים, בעצם למה אלפים – מאות אלפים שלא יכולים לקנות דירה במחירים הנוכחיים. כל זה פחות חשוב לכלכלנים המכובדים של בנק ישראל. אז מה כן חשוב להם? חשוב להם היציבות של המערכת הבנקאית. כן יש למערכת הבנקאית ובשפה פשוט – לבנקים הגדולים , לובי מאוד חזק, מישהו ששומר עליהם – קוראים לו בנק ישראל, וכשהוא בשטח, האם כחלון באמת יכול לכופף את הבנקים. שר האוצר המיועד משה כחולון, אמור לגישתו/ להצהרתו להפחית את הסכומים שאנחנו הציבור, משלם לבנקים. האם הוא יצליח? אולי, אבל זה גם תלוי בעד כמה בנק ישראל ידאג ליציבות של הנקים, כי מבחינת בנק ישראל בנקים רווחים הם בנקים יציבים. משמע, זה לא ממש האינטרס של בנק ישראל לדאוג לציבור,  גם אם הציבור משלם עמלות גבוהות. כל עוד זה משמר את יציבות הבנקים זה נהדר!