חדשות    

בנק ישראל מעודד את הבנקים למכור נדל"ן יקר ולחסוך בהוצאות; אז למה בנק ישראל עצמו מחזיק נדל"ן יקר?

הבנקים ימכרו נדל"ן –  צפי לרווחים משמעותיים, וחיסכון משמעותי בהמשך

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר עומדת לדרוש מהבנקים  לצמצם את ההוצאות על נדל"ן ותחזוקה של יחידות המטה וההנהלה, לרבות בחינה מחודשת של המיקום הגיאוגרפי של יחידות אלה ומעבר ממרכזי הערים הגדולות. בכך יחסכו הבנקים סכומים משמעותיים מאוד, ובפיקוח על הבנקים סבורים שההתייעלות הזו תגוגל על הלקוחות – כלומר, ההוצאות על עמלות וריבית יירדו – האמנם? זה מה שיקרה? האם הבנקים לא ידווחו פשוט על רווחים גבוהים יותר? זה לא ממש ברור, אבל הפיקוח על הבנקים מסביר שההוראות האחרונות שנועדו לייעל את הבנקים תרמו ללקוחות.

וחוץ מזה – גם לבנק ישראל יש נדל"ן יקר במרכזי הערים (גם ברוטשילד בת"א), ולפני שבנק ישראל מציע לבנקים לחסוך, אולי כדאי שהוא עצמו יחסוך בהוצאות הנדל"ן שלו, ויעבור למקומות בעלויות נמוכות יותר, אחרי הכל – הציבור מממן אותו, ואם תקציבו יירד, זה כסף שבעצם אנחנו "מרוויחים". כלומר, אין בעצם הבדל עקרוני בין חיסכון בעמלות  ובריבית בבנקים ובין חיסכון דרך קיטון בתקציב בנק ישראל – בשני המקרים, הכסף אמור לחזור אלינו, אז אולי המפקחת תבדוק בבית – אם ניתן ואפשר לעבור למקומות בעלויות נמוכות יותר – פתח תקווה, כפר סבא, ועוד…

על כל פנים, ובקשר לחיסכון בהוצאות הבנקים, אומרת בר – "המערכת הבנקאית בישראל מתאפיינת ביעילות נמוכה לעומת הבנקים במדינות המפותחות,  ואחד מיעדי המפתח של הפיקוח על הבנקים הנו שיפור היעילות של הבנקים, כלומר – צמצום ההוצאות של הבנקים ביחס להכנסותיהם".

"מטרתנו היא שהתייעלות הבנקים "תגולגל" ללקוחות –  כלומר שתביא להוזלת עלויות השירותים הבנקאיים, להסטת משאבים לחדשנות ושיפור השירות הבנקאי, ולהגדלת חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות – שהם בעיקר הציבור הרחב בישראל. ההוראה הקודמת שפרסמנו לפני כשנה הביאה כבר לצעדי התייעלות משמעותיים בכוח אדם, באופן שמכבד את העובדים שפורשים מהבנקים. טיוטת ההוראה שהוצאנו היום למערכת הבנקאית מעודדת את הבנקים לבחון ביצוע התייעלות גם בתחום הנדל"ן ותפעולו, באמצעות מתן הקלות הון לבנקים שיבחרו למכור את נכסי הנדל"ן המשרתים את ההנהלות והמטות ולעבור למיקום חלופי שיאפשר חיסכון בטווח הבינוני והארוך".

לפני כשנה  פרסם הפיקוח על הבנקים הוראה בנושא התייעלות תפעולית של המערכת הבנקאית בישראל. בעקבות הוראה זו הציגו רוב הבנקים תוכניות פרישה מרצון משמעותיות,  אשר מאפשרות לעובדים שמעוניינים בכך לפרוש מעבודתם בבנק עוד לפני גיל הפרישה החוקי, תוך מתן פיצוי הולם. התוכניות צפויות להוביל לצמצום של כ- 12% מכוח האדם בבנקים בשנים 2016 ועד 2020- צמצום שנובע מפרישה מרצון ומפרישה טבעית שברובה לא תוחלף בעובדים חדשים.

עמדת הפיקוח על הבנקים היא שצמצום כוח האדם מתחייב על-רקע המהפכה הטכנולוגית –דיגיטלית, שמובילה לשינויים משמעותיים באופן צריכת השירותים הבנקאיים על-ידי הלקוחות, ולצורך של הבנקים להתאים את עצמם ל"עולם החדש". כמו כן, ההתייעלות מתחייבת כדי להוביל להורדת עלויות השירות הבנקאי לציבור. במסגרת הצעדים בהם נוקט הפיקוח להגברת התחרות והפחתת העלויות ללקוחות, וכדי לוודא שהחיסכון שיתקבל מההתייעלות האמורה יבוא לידי ביטוי בהורדת עלויות השירותים הבנקאיים ללקוחות, הורה  הפיקוח לבנקים להתאים את תעריפון העמלות ולתת הנחה על כל פעולה שמבוצעת באמצעים ישירים (דיגיטל, אינטרנט ומכשירים אוטומטיים). ההנחיה תיכנס לתוקף במהלך השנה.

כעת, הפיקוח על הבנקים נוקט בצעד נוסף לעידוד ההתייעלות במערכת הבנקאית. טיוטת ההוראה החדשה שיוצאת היום לבנקים מרחיבה את הגדרת ההתייעלות ומעודדת את הבנקים לבחון גם את האפשרות לצמצם את ההוצאות על נדל"ן ותחזוקה של יחידות המטה וההנהלה, לרבות באמצעות בחינה מחודשת של המיקום הגיאוגרפי של יחידות אלה ומעבר ממרכזי הערים הגדולות.

כיום רוב הבנקים מחזיקים בבעלותם נדל"ן רב במרכזי הערים הגדולות, המשמש את הנהלות הבנקים, יחידות מטה ולעיתים גם את יחידות מערכות המידע. הוצאות התפעול והארנונה בגין בניינים אלה גבוהות מאוד וערכם של הבניינים עלה מאוד בשנים האחרונות. גם הצמצום במספר העובדים משפיע על צרכי הבנקים בתחום הנדל"ן. הטיוטה של ההוראה מעודדת את הבנקים להתייעל גם בתחום הנדל"ן, באמצעות הקלה בהון הרגולטורי. ההקלה תינתן לבנקים שיחליטו למכור נדל"ן שמשרת את ההנהלות ויחידות המטה ולעבור למיקום חלופי, שיאפשר חיסכון בהוצאות לאורך זמן. תמריץ זה יאפשר לבנקים לבצע את ההתייעלות בתחום הנדל"ן, לבחון את הצורך בהרחבת תוכנית ההתייעלות בכוח אדם, וייצור מקור להמשך צמיחה והגדלת אשראי.  זו כאמור הסברה של בנק ישראל, והיא נשמעת הגיונית, אבל איך בעצם הפיקוח על הבנקים אמור לדאוג לצרכנים ולוודא שההוזלה בעמלות תגולגל אליהם?

בינתיים, בנק ישראל מציע "פיתויים" לבנקים שיעמדו בהוראה הזו, כל מיני הגבלות שקשורות להון העצמי ולהלימות ההון העצמי. כך או אחרת, הבנקים כבר בדרך החוצה ממרכזי הערים –  אמנם רוב הבנקים עדיין מחזיקים בבעלותם נדל"ן רב במרכזי הערים הגדולות, המשמש את הנהלות הבנקים, אבל במקביל לצמצום כח האדם בשנים האחרונות, חל גם צמצום בשטחי הנדל"ן שהבנקים צריכים, כאשר בשנים האחרונות  חלק מהבנקים החל  לצמצם את השטחים במרכז כדי לחסוך בעלויות השוטפות . בנק מזרחי טפחות, לדוגמה, מכרז למכירת 8 קומות שבבעלותו במגדל משה אביב ברמת גן, תוך התחייבות של הרוכש להמשיך להשכיר את הקומות הללו לבנק לכמה שנים.

ומה שהכי מעניין – אחד מבנייניו של בנק ישראל ממוקם ממש בסמוך לשדרות רוטשילד בת"א.  אולי בנק ישראל גם צריך לחסוך בבניינים במרכזי הערים, וככה התקציב הענק שלו שנופל עלינו, יירד ?