בנק ישראל מפרסם את דוח היציבות הפיננסית החצי שנתי שלו וקובע בצורה ברורה: במבט לאחור על ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית נותרה יציבה. אבל בטווח הבינוני לדבריו, "שילוב של אירועים מקומיים משמעותיים – פוליטיים וגיאו-פוליטיים – מתמשכים בסביבה העולמית המורכבת הנוכחית צפוי להוות אתגר משמעותי למשק ולמערכת הפיננסית".

עם הגורמים שתרמו ליציבות המערכת מונה בנק ישראל את האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, ותפקודן התקין של תשתיות פיננסיות – מערכות התשלומים והסליקה. בנוסף לדבריו, כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים – בין היתר הודות לתמריצים הפיסקליים ולהקלה המוניטרית בתקופת הקורונה – הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים.

בנק ישראל מציין כי בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים:

האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית. לדברי בנק ישראל, העלאת הריבית הביאה לשינויים בהקצאות הנכסים, במחיריהם ובתנאי השוק, שינויים ששיקפו עלייה ברמת הפגיעות של המערכת דרך כלל ערוצי הסיכון. הדבר בולט במיוחד בערוץ האשראי לשוק הנדל"ן, שמדדי הסיכון בו ממשיכים להיות גבוהים בפרספקטיבה היסטורית.

בנק ישראל מציין כאמור כי כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים, ולכן גם לאחר העלייה המתמשכת של האינפלציה והריבית, כושר ההחזר של הלווים השונים בישראל נותר איתן; עם זאת, ולמרות שוק עבודה איתן, משקי הבית צפויים להמשיך

ולהתמודד עם עומס הולך וגובר של שירות החוב, שמקשה על הצריכה הפרטית ומאיץ את ניצול חסכונותיהם. כמו כן, עסקים קטנים ובינוניים וחברות מענפי הבינוי והנדל"ן – שאליהן המערכת הפיננסית חשופה במיוחד – התמודדו בתקופה הנסקרת עם עלייה בקשיי החזר של חובותיהם – תוצאת ירידה ברווחים, שחיקה בהון העצמי, גידול ניכר של הוצאות המימון ופגיעה בתזרים המזומנים. לנוכח ההאטה הצפויה של הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם מגמה זו עלולה להתעצם.

הגורם השני שמציין בנק ישראל הוא חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה.

לדברי בנק ישראל, הליכי החקיקה גרמו לעלייה ניכרת של אי הוודאות במגזר העסקי ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם. אי הוודאות השתקפה בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה. כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת. עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה. בסיכומו של דבר, במהלך המחצית הראשונה ירד מדד ת"א 125 ב-2.1%, בעוד שכל מדדי המניות המרכזיים בעולם עלו בחודשים אלו, והשקל פוחת ב—2.7% מול הדולר, זאת בעוד הדולר נחלש מול מטבעות אחרים בתקופה זו. ההשפעה העודפת של האירועים המקומיים על שער החליפין נאמדת בכ-10% ותרמה להאצת האינפלציה.

בבנק ישראל מציינים כי הספרות הכלכלית מדגישה, במיוחד, את הטווח הבינוני והארוך בכל הקשור לסיכונים הכרוכים בשינויים מבניים פרמננטיים הנתפסים כמחלישים את עצמאותם של המוסדות. עם אלה נמנים הרעה מתמשכת בסנטימנט ובתרבות העסקית, בתהליך הצמיחה, וכן פגיעה באמון המשקיעים ובאטרקטיביות של המשק. השלכות של תהליכים אלה עלולים להתבטא בירידה ביכולת למשוך השקעות זרות ובפרט השקעות הון-סיכון, בירידה באמינות של קובעי המדיניות, ברגולציית יתר 21 , בהתייקרות של החוב (החיצוני והפנימי), בירידה של זמינות ההון, בחוסר היעילות בהקצאתו ואף בפגיעה פוטנציאלית ביציבות של המערכת הפיננסית.

לראיה, אומרים בבנק ישראל, הגופים הבין-לאומיים (קרן המטבע ו-OECD) וכל אחת משלוש החברות הגדולות לדירוג אשראי (S&P, מודיס ופיץ') התריעו מפני ההשלכות הפוטנציאליות של תהליך החקיקה והעדר הקונצנזוס לגביו על כלכלת ישראל. מודיס אף הורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מחיובי ליציב.