דמויות הפעילות בשוק הנדל"ן הגיבו לתוכנית הדיור החדשה שהציגו שר האוצר אביגדור ליברמן, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד.

על פי התוכנית, תוכנית "דירה בהנחה" תורחב, מרווחי הרווח של הקבלנים יוקטנו, תקודם בנייה ברשויות מקומיות ואזוריות ותחל שיטת בנייה מתועשת ומהירה.

אודי בלום מנכ"ל חברת מטרופוליס התייחס לתוכנית הדיור החדשה שהציגו שרי האוצר, השיכון והפנים ואמר כי "מדובר לתפיסתי בתוכנית נוספת שכנראה לא תשפיע באופן משמעותי על שוק הדיור. היעדים שהוצגו בתוכנית הם לשנת 2022, וחסרה לדעתי הראייה האסטרטגית ארוכת הטווח ל 15-30 שנה קדימה. הממשלות מסתכלות ומתכננות לטווח הקצר מאד. הניסיון מלמד שתוכניות קצרות טווח לא באמת משפיעות לאורך זמן. בעיה נוספת שלא קיבלה ביטוי מספיק הינה בעניין הסרת חסמי התכנון ורישוי. עניין אחרון הוא ההתחדשות העירונית, שבכלל לא קיבלה ביטוי בתוכנית הדיור שהוצגה, למרות התאוצה המשמעותית מאד שהיא נמצאת בה. היזמים נמצאים בחוסר וודאות מכיוון שהם לא יודעים בפני איזה הליך התכנוני הם עומדים, מתי יאושרו תוכניות ומתי יקבלו היתרי בנייה. הסרת חסמים בעניין זה תקדם משמעותית את היכולת להכניס לשוק עשרות אלפי יחידות דיור בטווח הקצר מאוד".

יו"ר מרכז הבנייה ערן רולס: "נראה כי הכוונות של שרי האוצר, השיכון והפנים בתוכנית הדיור החדשה הן כוונות טובות, אלא שאין בתוכנית בשורה של ממש. זו לא תוכנית שמתייחסת למצוקת הדיור כמשימה לאומית, אין בה צעדים נחושים לאפשר לכל תושב בארץ להגיע לדירה, והיא מותירה בעינה את המציאות העגומה שבה דירה נחשבת למוצר נחשק לעשירים בלבד. מדינת ישראל הפכה את רכישת הדירה לאירוע המס הגדול ביותר בתולדות האזרח הישראלי, מתוך מחיר הדירה, כ-60% לפחות הולך כמסים למדינה – אם זה מס על הקרקע, הוצאות פיתוח, מע"מ, היטלי השבחה, מס שבח, מיסוי על עובדים הזרים ועוד. המדינה צריכה להפחית ב-50% את המיסים שכרוכים ברכישת דירה ומושתים על הציבור. אם דירה בשווי מיליון שקל מייצרת למדינה הכנסות ממסים בהיקף 600 אלף שקל, אז למה שהמדינה תרצה להוריד מחירים? להיפך, היא תרצה שהמחירים יעלו ואותה הדירה תהיה שווה 2 מיליון שקל ואז המדינה תגרוף מסים בהיקף 1.2 מיליון שקל. שוק הנדל"ן ממלא את קופת המדינה וזה האינטרס שלה שהמחירים יהיו גבוהים – וזו הבעיה העיקרית בשוק, וגם התוכנית החדשה שהוצגה היום לא משנה את המצב".

שמאי המקרקעין ירון ספקטור, בעלים ומנכ"ל משרד ירון ספקטור שמאות מקרקעין, אמר כי בעשור האחרון ראינו תוכנית דיור חדשה כל שנה בערך. השאלה הגדולה האם היא תישאר כמצגת או שתהפוך לתוכנית ממשית. היוזמה הדרמטית ביותר בתוכנית היא התוספת התקציבית לרשויות המקומיות של 30 אלף שקל לכל יח"ד שתקבל היתר. זו יוזמה מבורכת שתקל על הרשויות לשדרג תשתיות ואולי גם לשחרר חסמים בתחום ההתחדשות העירונית. גם הוספת תקנים בוועדות התכנון זו יוזמה חשובה אבל כאמור המבחן יהיה במימוש התוכנית".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין חיים מסילתי: "לתפיסתי תוכנית הדיור החדשה שהציגו היום השרים היא אקט פוליטי ותו לא. חסרה התייחסות לכמה עיוותים שלא זכו לטיפול, שהופכים אותה ללא אפקטיבית כלל. ראשית, אין הגבלה על השכר של הזוכים בדירות מוזלות של 'דירה בהנחה' – ראינו בהגרלות האחרונות זוכים ששכרם הוא 30-40 אלף שקל בחודש, ואסור שזה יקרה. אני סבור שצריך לקבוע רף שכר כלשהו שמעליו לא ניתן לזכות, וכן לעשות מדרגות שכר כך שככל שמרוויחים פחות, יגדל הסיכוי לזכות בהגרלה. עיוות שני הוא בניתוק רכיב הקרקע ממדד התשומות – גם כאן המדינה באה למעשה לעזרת הרוכשים העשירים הרבה יותר מהחלשים – כי הרי עלות הבנייה עצמה די דומה בתל אביב וקריית מלאכי למשל, מה שמשתנה הוא רכיב הקרקע. בניתוק עלות הקרקע מההצמדה המדינה בעצם עזרה לאוכלוסיות החזקות יותר שרוכשות בת"א, ברמת גן או בגבעתיים שם עלות הקרקע הגבוהה. גם במקרה זה אני סבור שיש לעשות מדרגות – כלומר ככל שעלות הקרקע גבוהה יותר כך ההצמדה תהיה גבוהה יותר ולהיפך. עיוות אחרון בתוכנית ששוב לא משנים את שיטת המכרזים הנהוגה היום – שיטת לכל המרבה במחיר. המדינה לצעירנו לא רוצה לוותר על ההכנסות ממסים".