למה התזרים של גוגל גבוה מהרווח שלה? איזה סוגי התאמות יש מהרווח לתזרים? ומה הקשר בין יתרת לקוחות לתזרים מזומנים?  

גוגל הרוויחה בשנה החולפת 16.3 מיליארד דולר, ותזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת הסתכם ב-26 מיליארד דולר , וזו לא הפעם הראשונה שהתזרים גובר על הרווח, כמעט תמיד התזרים של גוגל עלה על הרווח, ובשנים האחרונות הפער לטובת התזרים ר הולך וגדל – בשנת 2014 התזרים מפעילות שוטפת  היה גבוה בכ-8 מיליארד דולר מהרווח, ב-2015 הוא כבר עולה עליו בכ-10 מיליארד דולר.

אז איך זה ייתכן? למה התזרים של גוגל טוב יותר מהרווח? נתחיל מהבסיס – הרווח החשבונאי מבטא את התוצאה המצרפית של פעילות החברה בתקופה מסוימת, והוא מחושב על ידי סכימת כל העסקאות (גם אם העסקאות האלו עדיין לא שולמו) בניכוי כל ההוצאות (גם אם הן לא שולמו). תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, להבדיל מהרווח לא מתייחס לשאלה אם היתה או לא היתה עסקה, אלא אם היה או לא היה תשלום – תזרים המזומנים צובר את התקבולים בניכוי התשלומים בתקופה מסוימת. שני הדוחות האלו הם דוחות תוצאתיים שמבטאים תוצאה לתקופה מסוימת, אבל ההבדל הגדול ביניהם הוא שהרווח והפסד מבוסס על צבירת עסקאות (בסיס צבירה) והתזרים מבוסס על הזרמה של כספים (פנימה – תקבולים והחוצה – תשלומים).

נוסף לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, חברות מדווחות גם על תזרים מזומנים מפעילות השקעה (רכישת רכוש קבוע, השקעה במניות, מימושים לש רכוש קבוע, השקעות אחרות ועוד) ועל תזרים מזומנים מפעילות מימון (לקיחה ופירעון של הלוואות, אשראי ועוד). שלושת דוחות התזרים האלו מאוגדים תחת דוח תזרים חשבונאי כשהשינוי הכולל (המאוחד) של התזרימים האלו מבטא בעצם את השינויים במזומנים במהלך התקופה.

לכל אחד משלוש הדוחות חשיבות במישור אחר. בהיבט של ניתוח העסק, דוח תזרים המזומנים חשוב מהיתר, שכן הוא מספק הבנה על יכולת הסק לייצר מזומנים מהפעילות.

דוח התזרים החשבונאי (שמכיל את שלוש תתי הדוחות) נשען על דוח הרווח והפסד, ונתמקד בדוח התזרים מפעילות שוטפת.  השיטה החשבונאית להכין דוח תזרים מזומנים כזה, אינה לסכום את כל התקולים הקשורים לפעילות ולהפחית את כל התשלומים הקשורים לפעילות, אלא יוצאים מ"עוגן" של דוח רווח והפסד (משורת הרווח) ועורכים עליה התאמות כדי להפוך את הרווח והפסד לתזרים. כלומר "מתרגמים" את הרווח לתזרים מזומנים. איך עושים את זה?

כאן יש בעצם שני סוגים של "תרגומים" – הראשון תרגומים שנובעים מדוח רווח והפסד והשני של תרגומים שנובעים מהמאזן. נתחיל בדוח רווח והפסד – בדוח זה יש סעיפים שאינם במזומן. הפחת הוא הוצאה מרכזית של חברות רבות והא אינו במזומן. המשמעות היא שכשעוברים מרווח ל"מוד" של תזרים צריך לנטרל את הוצאת הפחת, משמע להוסיף לתזרים, והנה המחשה קצרה – נניח שחברה מרוויחה 1 מיליון שקל, וכל ההכנסות והוצאות שלה במזומן למעט סעף הפחת שמסתכם ב-0.5 מיליון שקל. במצב כזה (ובהתעלם משינויים מאזניים) התזרים שלה יסתכם ב-1.5 מיליון שקל (רווח של 1 מיליון שקל והתאמה בגין הפחת של 0.5 מיליון שקל).

בנוסף לפחת של הרכוש הקבוע, יש הפחתות של נכסים לא מוחשיים (נכסים שנוצרים בעקבות רכישה של פעילויות). גם ההפחתות האלו מבטאות בדומה לפחת, השקעה ראשונית גבוה בעבר ורישום חשבונאי של הפחתה, אבל ללא כל משמעות כספית ולכן, גם הוצאה זו מנוטרלת ולא מתבטאת בתזרים (היא אינה במזומן). לגוגל יש פחת בשנה בסכום של 4.1 מיליארד דולר והפחתות בסכום של 930 מיליון דולר בשנה. זה מסביר חלק גדול מהפער בין הרווח לתזרים.

הוצאה נוספת שאינה במזומן היא הוצאה בגין האופציות למנהלים ולעובדים. מדובר בהטבה שניתנת למנהלים ולעובדים שיש לה ערך (רב) אבל היא אינה במזומן, ולכן היא גם כן מנוטרלת בדוח תזרים. גוגל הוציאה בשנה החולפת סכום של 5.2 מיליארד דולר על אופציות לעובדים.

ההוצאות שלא במזומן עד כה מסתכמות אמנם בגובה ההפרש, אבל יש עוד שורה ארוכה של סעיפים לשני הכיוונים. . אחד הסעיפים הבולטים לכיוון ההפוך (סעיף שהתרגום שלו פוגע/ מוריד את התזרים, להבדיל מהדוגמאות עד כאן שתורמות לתזרים) הוא סעיף הלקוחות במאזן. מדובר על הסוג השני של ההתאמות – ההתאמות המאזניות.

ההתאמות המאזניות ונתמקד בסעיף הלקוחות, נובעות "מהשטח" – ברוב העסקאות (הרוב הגדול) בשלב הראשון מעבירים את המוצר ללקוח (או מספקים את השירות) ורק אחר כך (לרוב כמה חודשים – בין 60 ל-120 יום) מקבלים את הכסף. כלומר, קיים פער בין מועד העסקה למועד הגבייה, הפער הזה הוא הבסיס לסעיף הלקוחות שבמאזן, סעיף שמבטא את חובות הלקוחות שעדיין לא שולמו.

ומכאן, שככל שהסעיף הזה גדל כך החברה המוכרת מממנת יותר את הלקוחות שלה. אלא שהמאזן והדוחות בכלל הם סוג של "מערכת סגורה", הכספים לא יכולים להיעלם בה, ואם החברה מימנה את הלקוחות זה בא על חשבון משהו אחר, זה בא על חשבון המזומנים וזה מתבטא בתזרים. קיים קשר הדוק בין הלקוחות לתזרים – הגידול  ביתרת הלקוחות הוא סכום שהחברה צריכה לממן אותו והוא בעצם פוגע בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת.

יתרת הלקוחות של גוגל בסוף שנת 2015 עומדת על 11.6 מיליארד דולר לעומת 9.4 מיליארד דולר בסוף שנת 2014. גוגל מימנה את הלקוחות בעד 2.2 מיליארד דולר  (ההפרש בין יתרות הלקוחות בין השנים), ומכאן שהסכום הזה בעצם  הוא אחד מהשימושים שלה למזומנים, ובהתאמה הוא מפחית את התזרים ב-2.2 מיליארד דולר.

מנגד, ובאותו קו מחשבה – אם יש גידול ביתרת ספקים היא צריכה להגדיל את תזרים המזומנים שכן הספקים בעצם מממנים את החברה, ואכן במקרה של גוגל, יתרת הספקים עלתה מ-1.7 מיליארד דולר ל-1.9 מיליארד דולר, וההפרש – כ-200 מיליון דולר הוא התאמה בכיוון מעלה לתזרים. וכך מקבלים שהתזרים בסופו של דבר עולה על הרווח, וכל עוד המגה העסקית נשארת כבעבר, וכל עוד יחסי הכוחות של החברה בשוק מול הלקוחות והספקים נשארים דומים, היחס בין התזרים לרווח נשאר באותה הסביבה.