הברוקר שזוכה אחרי שנים של מאבק משפטי, מאשים את הפרקליטות ברשלנות ורואה בה אחראית לנזק הכלכלי שנגרם לו
פרשת הרצת איגרות החוב בבית ההשקעות פסגות לא תמה: כעת נאשם שזוכה בפרשה תובע פיצוי מהמדינה על הנזקים הכלכליים שנגרמו לו. סער וינטראוב, הברוקר שזוכה בפרשה, הגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך כ-7.7 מיליון שקל נגד המדינה, בטענה כי הפרקליטות נהגה ברשלנות, תוך התעלמות מראיות וחומרי חקירה מזכים, ובעקבות זאת נגרמו לו הפסדי שכר ונזק כלכלי.
וינטראוב היה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק בתקופה הרלוונטית לחשדות (2009-2006). הוא ועובד נוסף של דויטשה בנק, אהרון נבון, זוכו מחמת הספק בדצמבר 2016 מההאשמות נגדם. הזיכוי ניתן על ידי השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב, והפרקליטות לא ערערה עליו. כבוב הרשיע את שני הנאשמים העיקריים בפרשה, בכירי פסגות לשעבר דוד אדרי ושי בן דוד.
במסגרת התביעה טוען וינטראוב כי ביוני 2010 כשעבד בחדר המסחר של בנק ברקליס זומן במפתיע לחקירה באזהרה במשרדי רשות ני"ע. לתובע נמסר כי הוא נחשד יחד עם אחרים בפעילות ותוכנית תרמיתית משותפת עם בית ההשקעות פסגות להרצת אג"ח ממשלתית 217, שלוש שנים קודם לכן.
הפרקליטות טענה בכתב האישום כי הארבעה פעלו במשותף כדי להשפיע על שערי אג"ח ממשלתית וביצעו עסקות רבות בהיקפים גדולים. בכל הנוגע לוינטראוב ונבון קבע כבוב כי הפרקליטות לא הצליחה להוכיח את כוונתם להשפיע על השער במידה הנדרשת.
בסופו של יום נערך לווינטראוב בשנת 2011 שימוע אצל עו"ד אלה רובינק שעמדה בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה. וכאמור כעבור שנים זוכה בסוף הפרשה. התובע טוען כי נגרמו לו הפסדי שכר ונזק כלכלי.
הטענה: הפסדי שכר של מיליוני שקלים
לטענתו של וינטראוב, הפרקליטות הגישה את כתב האישום נגדו, אף שהחזיקה חוות דעת כלכלית פנימית של הכלכלנית הראשית ברשות ניירות ערך שלמעשה זיכתה אותו מהעבירות שמיוחסות לו, או לפחות ביססה ספק סביר ביחס לאשמתו. לפי כתב התביעה שהגיש וינטראוב, הוא "האיר את עיניה של התביעה לעובדות אלה עוד קודם להגשת כתב האישום, והתריע בפני כל גורמי האכיפה כי הגשת כתב אישום נגדו חוטאת לתפקידם ותגרום לו עוול נוראי – אך לשווא".
וינטראוב, שמיוצג על ידי עו"ד רפאל נבון, מתאר בכתב התביעה שורה של מחדלים, שהמסקנה העולה מהם, לטענתו, היא כי גורמי האכיפה והפרקליטות התרשלו וכשלו, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב האישום וניהול המשפט. עוד נכתב כי לאחר שהוגש נגדו כתב האישום, פוטר וינטראוב מעבודתו בבנק ברקליס, שבמסגרתה השתכר מיליון שקל בשנה כשכר בסיס, ובשנה האחרונה אף קיבל בונוס של שני מיליון שקל. לדבריו, במשך שלוש שנים לא הצליח למצוא מקום עבודה אחר. עוד נכתב כי דויטשה בנק סירב לשלם לו את הוצאות ההגנה בסך 1.3 מיליון שקל (הוא יוצג על ידי עו"ד איתן מעוז), ורק לאחר ששכר עורך דין לטפל בנושא הגיע לפשרה עם הבנק, שלפיה שולמו לו 80% מההוצאות.
"כל קריאותיו ותחינותיו נפלו על אוזניים אטומות של גורמי האכיפה אשר למרבה הצער לא ראו לנכון ולו לרגע אחד לעצור את הסוסים השועטים ולבצע חשיבה והערכה", טוען עו"ד נבון בכתב התביעה ומוסיף: "אילו הייתה המאשימה מכירה ולומדת את מלוא חומרי החקירה בטרם הגשת כתב האישום, הרי שכתב האישום נגד התובע לא היה מוגש מלכתחילה והייתה נמנעת ממנו דרך הייסורים אותה נאלץ לעבור".
בהמשך הוא טוען: "התובע, אז מנהל חדר מסחר ישראל בבנק ברקליס, מצא את עצמו בעין הסערה, פוטר מעבודתו ונאלץ לגייס את כל משאביו הנפשיים, האישיים והכלכליים כדי להיאבק על חפותו – מאבק חייו. ואכן בסופו של יום, לאחר כ-7 שנים מתחילת החקירה ולאחר ניהול משפט ארוך זיכה בית המשפט את התובע בפסק דין נוקב וביקורתי ביחס להתנהלות התביעה".
לטענת התובע בכל הקשור להפסדי שכר על המדינה לפצותו בסכום של כ-6 מיליון שקל. כמו כ הוא טוען כי הוצאות הגנתו הסתכמו במשך השנים בכ-1.2 מיליון שקל שחלקן קיבל מהבנק לאחר שהגיעו לפשרה.
מהפרקליטות נמסר: "טרם קיבלנו את כתב התביעה. כאשר יתקבל, נקרא את הטענות ונגיב בבית המשפט. יצוין כי התובע זוכה מחמת הספק, וכי עיקר טענותיו של התובע נדחו זה מכבר במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון שעסק בפרשת פסגות והתייחס גם לטענות שונות הקשורות בתובע, אותן בחר להעלות שוב במסגרת תביעתו".
השופט חאלד כבוב: 33 חודשי מאסר על תרמית בניירות ערך
שלוש שנים לאחר שהודו במעילה, לא הוגש כתב אישום נגד זוג עורכי דין