מחירי המזון נמוכים ב-5.5% ביחס לשיאים שנרשמו ב-2013 ו-2015 – כך טוען הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בסקירה על תחום המזון. "בשנתיים האחרונות נשמרה יציבות מחירים; זאת בשעה שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-5% בשכר הממוצע המשק, באופן שהביא לעלייה בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון.

"מגמה זו מאפיינת את מרבית קטגוריות המזון העיקריות. בשנים האחרונות יציבים מחירי התשומות בחקלאות ונמוכים מרמת השיא שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון.

"בשנים 2016-2013 נרשמה עלייה מתונה בשיעור מוצרי היבוא מתוך כלל שוק המזון (בייחוד בשנת 2016).            קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות.

"כמו כן, קיימת אינדיקציה לירידה בעשור האחרון בנתח השוק של הספקים הגדולים, ואולם הוא נותר עדיין גבוה והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית"

הכלכלנים באוצר מסבירים כי מגמת ירידת המחירים במוצרי המזון בארץ שונה מהמגמה הממוצעת במדינות ה-OECD – "במדינות ה-OECD  דווקא נרשמת בשנים האחרונות מגמה של עלייה במחירי המזון (וכך גם הדבר במדינות ה-OECD מיבשת אירופה, ממנה מתבצע חלק ניכר מהיבוא לישראל בתחום המזון)", טוענים הכלכלנים ומוסיפים – "פערים אלו בין ישראל ל-OECD מתקיימים גם כאשר בוחנים את מדד מחירי הצרכן הכללי (כלומר, לא רק את מחירי המזון), כך שייתכן שההבדל במגמות בין מחירי המזון בישראל וב-OECD משקף גם השפעות מקרו-כלכליות, ולאו דווקא רק התפתחויות בתחום המזון עצמו . עם זאת, מדד המחירים לצרכן הכללי בישראל לא רשם ירידה בהיקף דומה לזו שחלה במדד מחירי המזון בתקופה זו, כך שללא ספק חלק מההתפתחויות הן ייחודיות לענף המזון.

"מגמת הירידה ולאחריה ההתייצבות במחירי המזון באה בתקופה שבה השכר נמצא במגמת עלייה – השכר הממוצע במשק עלה בכ-5% מהרבעון הרביעי של שנת 2015 ועד הרבעון הרביעי של 2017; כך שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון"

המגמה מאפיינת את קטגוריות המזון הראשיות. על פי בדיקת האוצר, מדובר על ירידת מחירים שכוללת את רוב הקטגוריות העיקריות – "במרבית הקטגוריות החלה בסביבות אמצע שנת 2013 ירידה במחירים שנמשכה עד סביבות תחילת שנת 2016, ומאז ישנה יציבות יחסית במחירים. גם בקטגוריית הבשר, העופות והדגים החלה באמצע שנת 2013 ירידה, אלא שבשנת 2015 חל שינוי במגמה והמחירים עלו והגיעו לשיא; ואולם, כבר בסוף 2015 שבו המחירים לרדת ואף בקטגוריה זו חלה התייצבות בשנתיים האחרונות.

"מחירי הפירות והירקות מתאפיינים בתנודתיות גבוהה יותר מאשר יתר הקטגוריות, אך בדומה לקטגוריית הבשר, גם הם הגיעו לשיא במהלך שנת 2015 (כך ששתי קטיגוריות אלו הן שהביאו לשיא הכללי במדד מחירי המזון באוקטובר 2015); ככלל, לאור התנודתיות הרבה, בשנתיים-שלוש האחרונות קשה לאפיין מגמה ברורה בתחום הפירות והירקות, אם כי בחודשים האחרונים יש אינדיקציה מסוימת לירידת מחירים.

"בשנים האחרונות יציבים מחירי התשומות בחקלאות ונמוכים מרמת השיא שלהם שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון. המדד הכולל מסתיר הבדלים משמעותיים בין מדד התשומות בגידולים צמחיים לבין מדד תשומות בגידולי בעלי חיים – כאשר במדד המתייחס לגידול בעלי חיים נרשמה ירידה משמעותית בשנים האחרונות, בעוד במדד המתייחס לגידולים צמחיים חלה עלייה מתונה.

"בשנים 2013 – 2016 חלה עלייה מתונה בשיעור ההוצאה על מוצרי מזון מיובאים מתוך כלל הוצאות משקי הבית על מזון. שיעור ההוצאה על מוצרי מזון מיובאים מתוך כלל הוצאות משקי הבית על מזון.

"ביחס לשנת 2017, נתוני סחר החוץ מספקים אינדיקציה לכך שמגמת העלייה בשיעור ההוצאה על  מוצרים מיובאים נעצרה ובשנה זו נרשמה יציבות. עם זאת, נתוני סחר חוץ שונים מהנתונים המוצגים בתרשים, בכך שהם מתייחסים רק לערך הסחורה בעת הייבוא ולא להוצאה הסופית של משקי הבית (כלומר, אינם משקללים בתוכם את עלויות השיווק, הקמעונאות, והמיסוי). על כן, יש להיזהר בניתוח ובשלב זה לראות זאת כאינדיקציה ראשונית בלבד .

נתוני הלמ"ס מאפשרים אף פילוח של נתח היבוא לפי קטגוריות מזון. ב-8 מתוך 12 הקטיגוריות חלה עלייה בשיעור הייבוא, אלא שגם ב-2016 בקטיגוריות רבות שיעור היבוא היה נמוך מאוד.

"אינדיקציה לגבי גובה שיעור ההוצאה בישראל על מוצרי מזון מיובאים בהשוואה בינלאומית ניתן לקבל באמצעות השוואה לבריטניה, לגביה פרסם הלמ"ס הבריטי נתונים מקבילים. ניתן להיווכח כי במרבית הקטגוריות, שיעור הייבוא בבריטניה גבוה משמעותית מאשר בישראל; דוגמה בולטת היא קטגורית הביצים והחלב. עם זאת, יש להביא בחשבון הבדלים אפשריים באופן הגדרת הקטגוריות בין המדינות, כמו גם בהרכב סל המזון הטיפוסי; וכן כי מדובר בהשוואה מול מדינה אחת, דבר שיש להביא בחשבון בעת מתן פרשנות לממצאים.

קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות – זה אמיתי?

ניתוח נתוני הרווחיות על פי הדוחות הכספיים של 4 קמעונאיות המזון אשר נסחרות בבורסה מספק אינדיקציה לקיומה של תחרות מוגברת במגזר הקמעונאי בשנים האחרונות המתבטאת בשחיקה של שיעורי הרווחיות.

"הדבר בולט במיוחד בקרב רשתות 'רמי לוי' ו-'ויקטורי' – כאשר ניתן לראות ששיעורי הרווחיות בשנים האחרונות נמוכים משמעותית מאשר בשנים קודמות; זאת במקביל להתרחבות של שתי הרשתות הנ"ל (בין השנים 2017-2013 גדלו סך המכירות של 'רמי לוי' בקרוב ל-60%, ושל 'ויקטורי' בכ-115%). גם ברשת שופרסל, שהיא השחקן המוביל בשוק קמעוניות המזון, ניתן לראות שבשנים האחרונות היו שיעורי הרווחיות מעט נמוכים מאשר בשנים 2010-2007, ובמיוחד נמוכים בשנים 2015-2014. בשנים 2016 ו-2017 ניתן לראות עלייה ברווחיות שופרסל באופן המתקרב לרמות שנרשמו עד 2010, אך יש לציין כי הדבר נעשה במקביל למאמצי התייעלות מצד החברה – שכללו פתיחת מרכז לוגיסטי חדש, וכן עלייה בהיקף מכירות המותג הפרטי של החברה (אשר לפי הדוח הכספי לשנת 2017 הגיעו בשנה זו לכ-21% מהמכירות, וזאת כאשר ככלל הרווח הגולמי הנובע ממכירות של המותג הפרטי גבוה מהרווח הגולמי הממוצע שבמכירת מוצרים אחרים ). נתוני רשת 'טיב טעם' מציגים סיפור מעט שונה, כאשר דווקא בשנים 2009-2007 רשמה החברה הפסדים משמעותיים. עם זאת, גם נתוני 'טיב טעם' מצביעים על ירידה ברווחיות בשנים 2017-2016 ביחס לשנים 2015-2010, באופן שתואם את הסברה לגבי קיומה של תחרות רבה יותר בענף הקמעונאות. ברקע הדברים יש להזכיר גם את קריסתה של רשת 'מגה' בשנת 2015 – שהייתה אז הרשת הקמעונאית השנייה בגודלה – באופן שאף הוא מספק אינדיקציה למציאות תחרותית (כאשר נכון לעכשיו, נראה כי הקריסה לא הביאה להחלשת התחרות בשוק, אם כי כמובן שיש להמשיך ולעקוב אחרי נושא זה).

"אינדיקציה נוספת להתגברות התחרות מגיעה מאומדנים שפרסמה פירמת ראיית החשבון  BDO-זיו האפט, בנוגע לנתחי השוק של הקמעונאים השונים. על פי אומדני BDO, בין 2011 ל-2016 הנתח של השחקן המוביל (שופרסל) ירד מ-32% ל-30%, בעוד שנתח השוק של השחקן השני בגודלו (מגה בשנת 2011 ויינות ביתן בשנת 2016) ירד מ-18% ל-15%;  נתח השוק הכולל של שני השחקנים המובילים ירד מ-50% ל-45%, ירידה לא מבוטלת. עם זאת, יש להדגיש כי ניתוח זה מתבסס בחלקו על אומדנים לגבי נתונים שאינם פומביים, ועל כן יש להתייחס אליו בזהירות.

קיימת אינדיקציה לירידה בעשור האחרון בנתח השוק של הספקים הגדולים, ואולם הוא נותר עדיין גבוה, והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית

"על פי פרסום חברת סטורנקסט, בשנים 2015-2005 חלה ירידה רציפה בנתח השוק של עשרת הספקים הגדולים בשוק , ואולם דווקא בשנים האחרונות (2015-2017) נבלמה במידה רבה המגמה וחלקן נותר יציב יחסית. מנגד, ניתוח הנתונים של חברת נילסן לגבי השנים האחרונות מעלה דווקא כי גם בשנים אלה חלה ירידה מסוימת בחלקם של הספקים המובילים בשוק המזון. כך למשל, בהתמקדות ב-6 הספקים אשר סווגו על ידי הרשות להגבלים עסקיים בשנת 2015 כ'ספקים גדולים מאוד' לפי חוק המזון , ניתן להבחין בירידה מנתח שוק כולל של 49.5% בשנת 2016 לנתח שוק של 47.4% בשנת 2018. חשוב לשים לב להגדרות השונות של השוק בשני המקורות, כאשר נתוני סטורנקסט כוללים גם מוצרים לבית ולטיפוח הפרט, בעוד נתוני נילסן כוללים רק את שוק המשקאות והמזון. מכל מקום, ברור שגם היום נתח השוק של הספקים המובילים הוא גבוה.

ולסיכום כותבים הכלכלנים – "מיקוד זה סקר את ההתפתחויות המרכזיות בשוק המזון בשנים האחרונות. הממצא המרכזי הוא כי מחירי המזון נמוכים כיום בכ-5.5% ביחס לשיאים שנרשמו ב-2013 ו-2015, כאשר בשנתיים האחרונות (מסביבות תחילת שנת 2016) ישנה יציבות במחירים; זאת בשעה שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-5% בשכר הממוצע המשק, באופן שהביא לעלייה בכוח הקניה של משקי הבית ביחס למוצרי מזון. עוד נמצא כי מגמה זו מאפיינת את מרבית קטגוריות המזון הראשיות.

"בניתוח של הסברים אפשריים למגמה זו, נמצא כי בשנים האחרונות מחירי התשומות בחקלאות יציבים ונמוכים מרמת השיא שנרשמה בשנת 2013, באופן התומך ביציבות מחירי המזון; כי נרשמה עלייה מתונה בשיעור ההוצאות על מוצרים מיובאים מתוך כלל ההוצאה הפרטית בשוק המזון, באופן התומך בקידום התחרות בענף המזון, וכי קיימות אינדיקציות לתחרות מוגברת במגזר הקמעונאי; בכל נוגע לגבי המגמה בריכוזיות ספקי המזון – קיימת אמנם אינדיקציה לירידה בריכוזיות בעשור האחרון, ואולם נתח השוק של הספקים המובילים עודנו גבוה והתמונה לגבי המגמה בשנים האחרונות איננה חד-משמעית".