הרהורי בורסה    

הבלוף בדוחות של אפריקה

 הבלוף בדוחות של אפריקה – איך נרשמה אפי בדוחות אפריקה בשנים האחרונות? למה היא לא נרשמה לפי שווי השוק שלה? ואיך עסקת המכירה של אפי ללבייב תשפיע על הדוחות?

זה לא סוד שמנהלי החברה מעוניינים להציג נכסים בערכים גבוהים בדוחות הכספיים, והם מתעקשים שלא להפחית את ערך הנכסים בספרים גם כשיש רמזים עבים מאוד בנוגע לפגיעה בשווי הנכסים. זה גם לא סוד  שרואי חשבון רבים מתפתלים מול מנהלי החברות ונכנעים להם – הם הרי מפרנסים אותם; זה גם לא סוד שמעריכי שווי ושמאים רבים, מוכנים לאשר כמעט כל מספר. ומכאן שזה ממש לא סוד שיש מספרים לא רלבנטיים בדוחות הכספיים, ובכל זאת – כל פעם מחדש, זה מפתיע, במיוחד כשמדובר בניפוח של מיליארדים.

הסדר החוב המתגבש באפריקה מציף את הנתק המשמעותי ביותר בין הצגה חשבונאית לנתוני שוק. אפריקה שעברה הסדר חוב ראשון לפני 6 שנים, מנפנפת שנים בנכס הגדול שלה – אפי פיתוח, הפועלת ברוסיה. לאפי יש את קניון אפימול במוסקבה ונכסים בהקמה. אלא שהחברה הזו לא הצליחה לממש את הפוטנציאל שלה, גם (וכנראה בעיקר) בגלל המצב בשוק הרוסי, וכך נקלעה אפריקה למתווה להסדר חוב שני.

בדרך להסדר חוב שני, מוכרת אפריקה את אפי פיתוח, לבעל השליטה באפריקה –  לב לבייב.  העסקה הזו נתפסת כעסקה טובה למחזיקי אגרות החוב – ראשית, החברה מקבלת מזומנים שישמשו להסדר החוב, ושנית – הסיכון בקבוצה יורד שכן אפי פיתוח היא הימור גדול ומסוכן על כלכת רוסיה. בשנה האחרונה הידרדרה הכלכלה ברוסיה במקביל לירידה במחיר הנפט, וזה התבטא בכל התחומים לרבות תחום הנדל"ן – הנכסים של אפי שווים פחות, ההכנסות מהן יורדות, ואין למעשה יכולת לשרת את החוב ללא עזרה חיצונית. אפי לא עומדת בהסכמים מול הבנקים, וזה בעצם היה הטריגר למגעים להסדר החוב השני.  אך מול הסיכונים האלו צריך לזכור  שמנהלי אפריקה כבר שנים טוענים שאפי פיתוח זה העתיד של הקבוצה , כלומר כמו תמיד – הסיכויי והסיכון הולכים ביחד, ואפי פיתוח אמנם תקטין את הסיכון של אפריקה, אבל גם את יכולת ההשבחה העתידית. ועדיין – כמעט כולם (למרות שהיו בעלי מניות שהתנגדו), מצודדים במכירת אפי פיתוח ללב לבייב.

לבייב ישלם 550 מיליון שקל תמורת כל אחזקת אפריקה באפי פיתוח – כ-65%, כשבהמשך צפוי שהסדר החוב יתקדם במקביל להעברת כספים נוספת מצד לבייב לצד וויתור חלקי של מחזיקי אגרות החוב ("תספורת" לצד דחיית תשלומי הפירעון).

השווי שלפיו לבייב רוכש את השליטה הוא 850 מיליון שקל כמעט כפול מהשווי בו נסחרה החברה רגע לפני הדיווח, אבל מדובר בשווי עמוק מתחת לערך בספרים – כ-3.1 מיליארד שקל. רגע, זה קצת אבסורד – אפריקה שהתעקשה לרשום את אפי פיתוח בערך גבוה מערך השוק שלה, מתפשרת עכשיו ומוכרת את האחזקה הזו ב-30% (בקושי) מהערך בספרים?  מה זה בעצם אומר על הדוחות של אפריקה במשך כמה שנים טובות?  זה לא נעים להגיד – אבל הדוחות האלו היו מעוותים, דוחות שבחסות חשבונאית ובחסות שמאים הציגו תמונה מסולפת.  זה היה ברור, כבר אז, וזה גם נאמר ונכתב, אבל שום דבר לא גבר על הרצון העז של החברה להציג את הנכסים בערך הגבוה. וגם אם יגידו לכם – "זה לא החברה, הנה הערכת השמאי", אז זה קשקוש כי השמאי יודע בדיוק מה המטרה ומה הרצון של החברה, והוא רוצה את העבודה הזו גם בשנה הבאה.

המשקיעים הקטנים שהסתמכו על הדוחות פשוט "אכלו אותה", אבל מי שידע קצת לקרוא בין השורות הבין שהדוחות פשוט מנופחים, ונחזור כמה שנים אחורה, מהדוחות של שנת 2012  עד היום.

בדוח השנתי של 2012 מוצגת ההשקעה באפי פיתוח בספרים בסכום של 6.1 מיליארד שקל. מנגד, שווי השוק של ההשקעה מסתכם ב-1.6 מיליארד שקל בלבד – קצת פחות מרבע. המספרים האלו "מחביאים" הפסד של 4.6 מיליארד שקל; המספרים האלה "מחייבים" שמניית אפי פיתוח תעלה פי ארבע כדי להצדיק את השווי בספרים. זה כמובן לא קרה, ההיפך – השווי בספרים ירד לכיוון השווי שוק. הערך ירד במקביל להפסדים שוטפים, למחיקה (בסוף 2015), ובמיוחד לאור ההפסד הצפוי עכשיו כתוצאה מהמימוש (הפסד של 2.5 מיליארד שקל); וכך  בעצם מי שניצח כאן זה השווי שוק ולא הערך בספרים, וזה לקח חשוב לכל קורא דוחות. יש אמנם מצבים שהשוק "משקר"   והערך האמיתי גבוה יותר; יש גם מצבים שמדובר בפערים יחסית גדולים, במיוחד כשמדובר במניות לא סחירות (המסחר במניה דליל – וזה אכן מה שקרה באפי). אבל זה לא מתרחש לאורך זמן רב, וזה לא יהיה בסטיות מאוד משמעותיות. אפי פיתוח הוצגה בשווי גבוה פי כמה מהשווי בשוק ולאורך זמן רב. זה התחיל עוד לפני "הבדיקה המדגמית" שלנו, וזה ממשיך לאורך כל תקופת הבדיקה.

בדוח לשנת 2013 ההשקעה באפי פיתוח רשומה ב-6 מיליארד שקל, בשעה שהערך בשוק (בצמוד למועד פרסום הדוחות) מסתכם ב-1.85 מיליארד שקל.

בדוח השנתי של 2014 מוצגת ההשקעה באפי פיתוח בסך של 5 מיליארד שקל. שווי השוק של ההחזקה ליום פרסום הדוחות – 648 מיליון שקל – כלומר, הפער (באחוזים) רק הולך וגדל.

ובדוח לשנת 2015 שבו לראשונה נעשתה הפחתה משמעותית של ערך הנכסים של אפריקה (על רקע המשבר ברוסיה), הוצגו הנכסים ב-3 מיליארד שקל, בעוד שבשוק נסחרה האחזקה בשווי של 314 מיליון שקל.

הנתק הזה בין המציאות לבין הדוחות, גרם לכך שההון של החברה במשך השנים היה מנופח. סגירת העסקה (מכירת המניות ללבייב) בהפסד, תגרום לכך שאפריקה תעבור לגירעון בהון העצמי של 150 מיליון שקל (בהתבסס על דוחות רבעון ראשון, מבלי לקחת בחשבון את התוצאות ברבעון השני).

למידע על מניית אפריקה

להסדר החוב השני של אפריקה