בעוד ישראל מעצמה עולמית בדיוק בתחומים הנדרשים לעולם המתפתח כמו מים, סייבר ואנרגיה מתחדשת, הישגיה אינם מתרגמים לזכייה במכרזי הבנקים הרב-מדינתיים לפיתוח. מרבית החברות הישראליות עדיין לא למדו לרכב על גבם של "הפילים הפיננסיים".
על פי סקירה של הכלכלן הראשי באוצר ישראל היא המדינה המובילה בעולם בטיהור מי שפכים לצורך שימוש בחקלאות. החדשנות הישראלית ממקמת את ישראל לצד המדינות המובילות בפיתוח טכנולוגיה בבריאות דיגיטלית, התפלת מים וסייבר. הצמיחה הגבוהה והגידול המתמשך של מעמד הביניים במדינות מתפתחות, יוצר דרישה לתשתיות מודרניות ולרמת חיים גבוהה יותר. התוצרת הישראלית הופכת להיות יותר ויותר רלוונטית לעולם המתפתח. יחד עם זאת שיעור החברות בעלות טכנולוגיות רלוונטיות לשווקים מתפתחים מתקשות לפרוץ לשווקים אלו.
"משקיעים פוטנציאליים במדינות מתפתחות מתמודדים עם סיכונים רבים, בהם יציבות פוליטית מעורפלת, דירוג אשראי נמוך, תנודות חדות בשערי החליפין ואי יציבות מובנית של המוסדות הכלכליים והמשפטיים. סיכונים אלו מרחיקים משקיעים פרטיים וגורמים למצוקת אשראי חריפה בקרב המדינות המתפתחות, זאת על אף פוטנציאל הצמיחה הגבוה הקיים בכלכלות אלו", מעריך הכלכלן הראשי באוצר וממשיך
"בנקים רב-לאומיים לפיתוח הוקמו בכדי להתמודד עם כשל השוק הפיננסי שנוצר. עוצמתם הפוליטית מעניקה להם מעמד ייחודי של מלווה מועדף ובמהלך השנים נרשמו מקרים בודדים של אי החזר הלוואות. לרוב הצליחו הבנקים לחלץ כספים גם ממדינות שכשלו בהחזר חובותיהן לקהילה הבינלאומית, או שבשל נסיבות פוליטיות כפרו בחובות אלו. יתרון זה, לצד היכולת להעניק ריבית מסובסדת, מאפשרים לבנקים לפיתוח ליזום בביטחון הדרוש מגה-פרויקטים במדינות מתפתחות. ממוצע ההשקעות של חמשת הבנקים לפיתוח הגדולים בעולם עומד יחד על 100 מיליארד דולר בשנה. הון עצום זה מאפשר לייצר שינויים גיאו-כלכליים במדינות בהם הבנקים משקיעים.
"בשנת 2015 הבנק העולמי פרסם מעל ל-8,000 מכרזים בסכום כולל של 14 מיליארד דולר. רק במכרז אחד זכתה חברה ישראלית, רום הנדסת תחבורה שנבחרה לספק ייעוץ בנושא תחבורה ציבורית בווייטנאם. באותה שנה, 45 חברות הולנדיות זכו במכרזים בהיקף של 80 מיליון דולר, 23 חברות קוריאניות זכו במכרזים, בהיקף של 155 מיליון דולר והחברות הצרפתיות זכו ב-152 מכרזים בהיקף של 330 מיליון דולר.
"אין ספק כי יש מקום לחברות ישראליות במכרזים רבים נוספים, בעיקר בתחומים בהם לטכנולוגיה הישראלית יש יתרון יחסי. החברות הישראלית בארבעה בנקים לפיתוח מאפשרת לחברות ישראליות לעלות על "גב הפיל", ההולך באיטיות אמנם, אך בביטחון בהשקעותיו בעולם המתפתח".
מהם הבנקים המולטילטרליים לפיתוח?
בנקים מולטילטרליים לפיתוח (Multilateral Development Banks) הינם מוסדות פיננסיים ייחודיים, העושים שימוש בכלים בנקאיים אך אופן פעולתם שונה מהמקובל בעולם הבנקאות המסורתי. שלא כמו בנקים מסחריים, מטרתם של הבנקים לפיתוח איננה מקסום שורת הרווח בלבד. ייעודם הוא להביא לשגשוג כלכלי במדינות מתפתחות. זאת ועוד, מניות הבנקים לפיתוח נמצאות בבעלותן של ממשלות וארגונים מולטילטרליים, והם היחידים שרשאים להחזיק בהן. הבנקים לפיתוח נוסדו במטרה לספק הלוואות וכלי מימון אחרים, יחד עם סיוע טכני, במדינות מתפתחות אליהן לא זורם הון בשל כשלי שוק שמרחיקים משקיעים פרטיים. כשלי שוק אלו נובעים מאי-ודאות מובנית בנוגע להחזר ההשקעה, צורך בהשקעות בהיקף גבוה, יציבות פוליטית נמוכה בהשוואה למדינות מפותחות ועוד. הבנקים לפיתוח מנהלים קשרים הדוקים עם ממשלות, ארגונים בינלאומיים, קובעי מדיניות וסוכנויות תכנון שונות, במטרה לעודד צמיחה בת-קיימא, כאשר ביצועיהם נמדדים בעיקר במונחי התועלת החברתית שהם מייצרים.
הבנקים לפיתוח מהווים שחקני מפתח בקידום השגשוג הכלכלי העולמי בשבעת העשורים האחרונים, במהלכם העולם חווה פיחות עצום בשיעורי העוני והרעב. בכוחם לספק מימון בסדר גודל משמעותי, ובכך לעצב את מפת ההשקעות במדינות מתפתחות, בצורה שתעודד צמיחה וייצור מקומות עבודה אשר יביאו לשגשוג כלכלי. יתרונם של הבנקים לפיתוח מתבטא ביכולת לתמוך ולקדם רפורמות מבניות, לספק מימון לסיוע טכני, ולייצר רצף קבוע של מגה-פרויקטים. ממשלות רבות משקיעות זמן ומשאבים בביסוס השפעתן בתוך גופי קבלת ההחלטות והשדרה המקצועית של הבנקים לפיתוח, מתוך רצון להגדיל את מעורבות מדינתן בתוך פעילות הבנק.
הרעיון להקמה של בנקים לפיתוח נהגה בשלהי מלחמת העולם השנייה, בוועידת ברטון-וודס שהתקיימה בעיירה קארול, ניו המפשייר, ארצות-הברית. הועידה התקיימה בתאריכים 1-22 ביולי, 1944, ובמהלכה התכנסו 730 נציגים של 44 מדינות במלון Mount Washington. מטרת הוועידה הוגדרה כ"ויסות הסדר העולמי המוניטרי והפיננסי לאחר סיום מלחמת העולם". משנתו של הכלכלן האמריקאי ג'ון מיינארד קיינס היוותה השראה להסכמה כי בעתות משבר יש להגדיל את המעורבות הציבורית בכלכלה המקומית, ובהתאם הוחלט על הקמת שני מוסדות בינלאומיים למטרה זו: קרן המטבע הבינלאומית, שתפקידה לשמור על יציבות מוניטרית עולמית, והבנק העולמי, שייעודו המקורי היה שיקום ופיתוח מדינות אירופה לאחר המלחמה.
כיום הבנקים מחפשים דרכים למקסם את ההשפעה של השקעותיהם. הבנק העולמי אפיין את בעיית המהגרים כבעיה עולמית מרכזית, והוא השקיע בשנת 2018 כ-2 מיליארד דולר במדינות אפריקאיות אשר קולטות מהגרים. באוגנדה, המדינה האפריקאית בעלת מספר המהגרים הגבוה ביותר, הושקעו מעל 500 מיליון דולר להקמת מערכות מים ולבנייה ושדרוג של תשתיות קיימות במחוזות אשר קולטים אליהם מהגרים. הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) מאפיין סקטורים בעלי פוטנציאל גבוה להשפיע על הצמיחה ומנסה לחזק אותם. לדוגמא בתחום האנרגיה, בשנת 2016 ה-EBRD השקיע כ-22 מיליון דולר בבניית תחנת הרוח הראשונה בגיאורגיה (ובאזור הקווקז כולו). בנוסף, ה-EBRD השקיע כ-320 מיליון דולר בשדרוג מערכות הגז הטבעי בקזחסטן.
בנייר המדיניות של מכון המחקר האמריקאי "Center for Global Development" מובאות המלצות לשינוי מדיניות ופעילות הבנקים לפיתוח במאה ה-21. המסמך קובע כי לאחר יותר מ-70 שנה, ניתן לקבוע כי הבנקים לפיתוח הם מסיפורי ההצלחה הגדולים בקהילייה הבינלאומית של העידן שאחרי מלחמת העולם השנייה. ההון והידע הטכני, סייעו רבות לפיתוח ושיקום אזורים שמתאוששים מעימות ונטלו חלק מרכזי במאמץ לעידוד הצמיחה והפחתת עוני במדינות מתפתחות.
עם זאת, במסמך מצוין כי מאז הקמתו של הבנק העולמי הנוף הגאו-כלכלי השתנה עד לבלתי היכר, ויחד אתו גם צרכי העולם המתפתח. מדינות מתפתחות מהוות כיום כמחצית מאוכלוסיית העולם, הכשל בשוק ההון שהוביל להקמת הבנקים לפיתוח חמור פחות. מדינות מתפתחות רבות מצליחות לגייס משאבים והשקעות באופן עצמאי באמצעות השוק הפרטי. גם בתחום הפיתוח, המומחיות של הבנקים לפיתוח כבר אינה בגדר מונופול, ובנקים לאומיים לפיתוח וארגונים לא-ממשלתיים, רכשו ניסיון רב בתחום. לדברי כותבי המחקר, על אף הביקוש הרב לשירותי המימון שלהם, הבנקים לפיתוח הגדולים והמובילים בעולם, מתקשים לעשות את ההתאמות הנחוצות. פערים בין המציאות החדשה, לבין מודל קבלת ההחלטות של הבנק יוצרים מתחים ברמת הדירקטוריון, האמון על קביעת אסטרטגית הפעילות של הבנקים. המדינות הלוות דורשות יותר השפעה על עיצוב המדיניות ויישומה, ומנגד התורמות הגדולות, שבאופן מסורתי קבעו את סדר היום, מעוניינות לשמר את כוחן.
The World Bank Group
בשנת 1944 בעקבות ועידת ברטון-וודס הוקם הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח (IBRD – International Bank for Reconstruction and Development), שהיה לבנק המולטילטרלי לפיתוח הראשון מסוגו ונועד לסייע למדינות אירופה בשיקום נזקי מלחמת העולם השנייה. שמו של המוסד השתנה ל"קבוצת הבנק העולמי" וה-IBRD הפך להיות הזרוע המרכזית, אך לא היחידה, לפעילותו. בדומה למוסדות פיתוח אחרים, הבנק פועל מול מדינות וממשלות, גורמים וארגונים במגזר הפרטי, מוסדות העוסקים בפיתוח בינ"ל, וגופים נוספים. פעולות הבנק נוגעות לסוגיות פיתוח דוגמת שינוי האקלים, חינוך, חקלאות, מים ועוד.
הבנק נמצא בבעלותן של 189 המדינות החברות בו, ומועסקים בו מעל 10,000 עובדים מכ-160 לאומים שונים. מטה הבנק ממוקם בוושינגטון, ארה"ב, אך נוכחותו הבינלאומית מתבטאת בפריסה של יותר מ-120 סניפים הפזורים ברחבי העולם. בניגוד לבנקים האזוריים לפיתוח אחרים, הבנק העולמי אינו שם לעצמו יעד אזורי לפיתוח, אלא כל פעילויות הבנק נועדו לקדם את אחת משתי מטרות העל: מיגור העוני הקיצוני בעולם עד שנת 2030 ופיתוח כלכלי של 40% התושבים העניים ביותר בעולם.
ישראל והבנק העולמי
על פי סקירת הכלכלן הראשי – "ישראל חברה בבנק משנת 1954 והייתה זכאית לקבל הלוואות עד שנת 1979. בין פרוייקטי הבנק העולמי בישראל ניתן למצוא את הקמת נמל אשדוד בשנת 1967 בסך 27.5$ מיליון, הרחבה ושיפוץ של נתיבי איילון באותה שנה בעלות של 22$ מיליון, ופרוייקטי חקלאות, תשתיות ביוב ומימון. סך ההשקעות שבוצעו בישראל מסתכם במעל 250$ מיליון.
"כיום מדינת ישראל הינה חלק ממשפחת המדינות התורמות ופעילותה מול הבנק כוללת בין השאר קידום עשייה משותפת של חברות ישראליות בפרוייקטי הבנק. בין הפרויקטים העדכניים בהם ייקחו חלק חברות ישראליות, ניתן למצוא את פרויקט ניקוי הגנגס בהודו, פרויקט שהחל בשנת 2012 וצפוי להימשך 20-25 שנים, עלותו הכוללת מוערכת ב-20 מיליארד דולר. גם בתחום הסייבר פעילות הבנק העולמי משולבת בחברות ישראליות, כאשר המיומנות של הסקטור הישראלי בתחום מובילה לקיומם של כנסים ותוכניות לימוד שמעבירות החברות הישראליות למדינות מתפתחות".
פעילות הבנק – הבנק העולמי השקיע בשנת 2017 סכום כולל של 61.8 מיליארד דולר במדינות מתפתחות ברחבי העולם.
| השקעות גופי הבנק העולמי לפי סקטור
מיליוני דולרים |
||||
| Sector | IBRD | % IBRD | IDA | % IDA |
| Agriculture, Fishing, and Forestry | 754 | 3% | 2,025 | 10% |
| Education | 1,074 | 5% | 1,773 | 9% |
| Energy and Extractives | 4,434 | 20% | 1,891 | 10% |
| Financial Sector | 1,879 | 8% | 1,227 | 6% |
| Health | 1,189 | 5% | 1,246 | 6% |
| Industry, Trade, and Services | 2,694 | 12% | 1,541 | 8% |
| Information and Communication Technologies | 503 | 2% | 519 | 3% |
| Public Administration | 4,754 | 21% | 1,954 | 10% |
| Social Protection | 778 | 3% | 1,913 | 10% |
| Transportation | 2,551 | 11% | 3,271 | 17% |
| Water, Sanitation, and Waste Management | 2,000 | 9% | 2,102 | 11% |
| Total | 22,610 | 100% | 19,462 | 100% |
IDB – Inter-American Development Bank
כבר בשנת 1890, בועידה הפאן-אמריקאית הראשונה, עלה הרעיון להקים מוסד אשר יקדם את הפיתוח של אמריקה הלטינית. אולם החזון הפך למציאות רק בשנת 1959 עם הקמתו של הבנק-הבין-אמריקאי לפיתוח (Inter-American Development Bank, בקיצור IDB). בתחילת דרכו הבנק מנה 19 מדינות חברות לטיניות ואת ארה"ב, אולם לאורך השנים, מדינות נוספות (לא רק מדינות אזוריות) רכשו מניות בבנק וכיום חברות בבנק 48 מדינות. מאחר והבנק הינו בעל אג'נדה אזורית ספציפית, פעילותו מוגדרת עבור 26 מדינות בארצות אמריקה הלטינית והקאריביים, והן היחידות שזכאיות להלוואות והשקעות מצד הבנק.
IDB שם למטרה לדאוג לפיתוח ולשיפור איכות החיים של התושבים באמריקה הלטינית והקאריביים, והוא פועל תחת חמש מטרות פיתוח: (1) צמצום העוני ואי-השוויון בחברה. (2) סיוע למדינות קטנות ופגיעות. (3) אימוץ החדשנות דרך המגזר הפרטי. (4) קידום אנרגיה ירוקה וברות-קיימא סביבתית. (5) קידום שיתוף פעולה אזורי.
מגמות אזוריות
הצמיחה באמריקה הלטינית והקאריביים נמצאה במגמת ירידה מאז שנת 2011 ועד שנת 2016 בה הצמיחה הגיעה אף לשיעור צמיחה שלילי של מינוס 0.9%. שנת 2017 הייתה שנת התאוששות עבור האזור, ושיעור הצמיחה עמד על כ-1.2%. תחזיות הצמיחה לשנת 2018 מצביעות גם כן על צמיחה חיובית. עם זאת, תחזיות הצמיחה ארוכת-הטווח אינן כה מעודדות. האזור מתמודד עם שלושה אתגרים: (1) שימור ההתאוששות הכלכלית באזור. (2) פריון עובד נמוך במיוחד. (3) צמיחה כוללנית וצמצום אי-השוויון.
בשנת 2017 פעילות IDB הסתכמה במימון 90 פרויקטים והלוואות בעלות כוללת של 11.4 מיליארד דולר. מתוך פרויקטים אלו, 73 הינם עבור השקעות בעלות של 7.9$ מיליארד, ו-17 הינם מתן הלוואות בעלות 3.4$ מיליארד.
ישראל והבנק
ישראל חברה בבנק משנת 1976, ועד כה חברות ומומחים מישראל השתתפו ב-36 פרוייקטים בעלות כוללת של כ-80 מיליון דולר (לצורך השוואה, בחמש שנים האחרונות הבנק ביצע בממוצע מעל 420 פרוייקטים בעלות של כ-10 מיליארד דולר בשנה). בתרשים להלן, ניתן לראות כי הסקטור המוביל מבחינת גובה ההשקעה הוא סקטור התחבורה עם 51% מכלל ההשקעות. מבחינת כמות פרויקטים, סקטור החקלאות הוא המוביל, עם 17 פרויקטים לאורך השנים. כמו כן ניתן לראות כי הפרויקט הגדול ביותר היה בשנת 1988. מדובר בפרויקט לסלילת כביש בגואטמלה שבוצע ע"י חברת סולל בונה בעלות של 31 מיליון דולר.
בשניים האחרונות גובר שיתוף הפעולה של ישראל וה-IDB בתחום הסייבר. בישראל ישנן מעל ל-300 חברות המתמחות בתחום הגנת הסייבר, בעוד דו"חות הבנק מצביעים כי הגנת הסייבר בארבע מתוך כל חמש מדינות האזור לוקה בחסר. בעקבות זאת, בספטמבר 2016 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל וה-IDB לפיו חברות ישראליות יעבירו סדנאות, הכשרות ויבצעו פיילוטים במדינות האזור, ובכך תגבר פעילות חברות סייבר ישראליות בדרום אמריקה והקאריביים. עובד מטעם רשות הסייבר הוצב במטה הבנק ומסייע בפיתוח הנושא בבנק.
EBRD – European Bank for Reconstruction and Development
ההסכם להקמת הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח נחתם בפריז ב-29 במאי 1990, במהלך תהליך ההתפוררות של ברית המועצות. הבנק הוקם במטרה לסייע בבניית העידן החדש שלאחר המלחמה הקרה במרכז ומזרח אירופה, וללוות את הדמוקרטיות הראשונות באימוץ כלכלת שוק והשתלבותן בשוק העולמי. לקידום מטרות אלו, הבנק סיפק מימון לחברות פרטיות, וסייע למדינות לבצע רפורמות כלכליות, שינויים מבניים וסקטוריאליים כולל פירוק מונופולים, ביזור סמכויות והפרטת חברות ציבוריות על מנת לחזק את המגזר הפרטי במדינות הפעילות. בראש הבנק עומד הנשיא, סר סומה צ'קראברטי, אשר ביקר בישראל בחודש מרץ האחרון במטרה לבחון כיצד ניתן לשלב את החדשנות הישראלית בפעילות הבנק. הארגון מונה כ-1,500 עובדים ומקום מושבו בלונדון, בריטניה.
פעילות הבנק – הבנק ממשיך לספק סיוע לכלל מדינות מרכז ומזרח אירופה הזקוקות לכך. בחלוף השנים הרחיב הבנק את גזרת פעילותו למדינות שלא היו חלק מתוכנית התמיכה המקורית: מונגוליה, טורקיה, ירדן, תוניסיה, מרוקו, מצרים , קוסובו, קפריסין, יוון ונכון לשנת 2017 אף לבנון. נכון להיום הבנק תומך במעל 30 מדינות ממרכז אירופה ועד מרכז אסיה, ובכלל זאת בדרום ומזרח הים התיכון.
היקף ההשקעות של הבנק עמד בשנת 2017 על כ-9.7 מיליארד אירו, המושקעים בכ-412 פרויקטים. לאחרונה נחתם ההסכם לפרויקט ההשקעה ה-5,000 במספר מאז הקמת הבנק בשנת 1991.
מגמות אזוריות – לאחר מספר שנים של ביצועים כלכליים חלשים, צמיחה באזורי הפעילות של הבנק האיצה לשיעור של 3.8% בשנת 2017, שיעור דומה לשיעור הצמיחה הגלובלית הממוצעת. יחד עם זאת, התחזית לשנים 2018-2019 באזורי הפעילות של הבנק צפויה לעמוד על שיעור דומה לזה של 2017, על אף שכלכלות האזור צמחו מהר יותר לכדי שיעור זה מאשר שאר העולם, בעזרת ההחלמה המחזורית בכלכלות המפותחות.
בהשוואה לשנה הקודמת, היקף פעילות הייצוא גדל משמעותית ברוב מדינות הפעילות של הבנק.
בשנת 2017: ככלל, מדינות האזור חוו בשנת 2017 צמיחה מואצת, התרחבות של ההשקעה ועלייה במחירי סחורות. ייתכן ששיעור הצמיחה הגיע לשיא וצפוי לרדת לשיעור של 3.3% בשנת 2018 ו-3.2% בשנת 2019. זרימת הון לתוך מדינות האיזור הייתה רובוסטית, כאשר לרוב המדינות יש הגנה מפני משיכה של ההון מחוץ למדינה.
ישראל כחברה מייסדת ב-EBRD
בבנק חברות 66 מדינות יחד עם האיחוד האירופי והבנק האירופאי להשקעות (EIB). ישראל הצטרפה ל-EBRD כחברה מייסדת בשנת 1991, וכיום היא מחזיקה ב-0.66% ממניות הבנק. מדינות בעלות משקל הצבעה נמוך יחסית חוברות יחד לקבוצה אשר מצביעה יחדיו בדירקטוריון הבנק, וב-EBRD ישראל מיוצגת בקבוצה יחד עם אוסטריה, קפריסין, קזחסטן, מלטה ובוסניה והרצגובינה.
נכון לינואר 2017, לחברות ישראליות השקעות משותפות עם EBRD בגובה של למעלה ממיליארד אירו, מתוכם חלקה של ישראל עומד על כ-290 מיליון אירו. 43% מהפעילות המשותפת הושקעו ברומניה, 31% בפולין ו-26% בקזחסטן. בחלוקה לסקטורים, 58% מההשקעות המשותפות בוצעו במוסדות פיננסיים, 25% בתעשייה, מסחר ואגריביזנס, ו-17% באנרגיה.
בין השנים 2012-2016, חברות ישראליות זכו במכרזים של הבנק בשווי של 61 מיליון אירו, המהווה כ-0.7% מהסכום הכולל של תשלומים לחברות שזכו במרכזים בשנים אלו, העומד על כ-8 מיליארד אירו.
ניתן לראות כי היקף הזכייה במכרזים בשנת 2014 גבוה בצורה חריגה. למעשה מדובר במכרז אחד בגובה 53,929,832 אירו, בו זכתה חברת תהל בפרויקט בתחום המים הכולל תכנון והקמה של מתקן לטיפול במים ומערכת שאיבה בעיר יקוצ'ק שברוסיה. מלבד המכרז המדובר, חברות ישראליות ניגשו בשנת 2014 למכרז אחד נוסף בלבד, בו לא זכו. ככלל, בשנת 2014 הבנק פרסם כ-176 מכרזים בשווי כולל של 1.367 מיליארד אירו, אליהם ניגשו כ-640 חברות מכלל המדינות החברות בבנק. אין ספק כי יש מקום לחברות ישראליות לגשת למכרזים רבים נוספים, בהם ייתכן ויהיה להן יתרון יחסי, בפרט בתחומי המים והחקלאות.
בדומה למדינות מובילות רבות ב-EBRD, ישראל השיקה בשנת 2018 תכנית מתמחים ל-EBRD. במסגרת התכנית, צפויים להישלח בשנים 2018-2019 כ-12 מתמחים ישראלים לתפקידים שונים ביחידות שזוהו כבעלות ההשפעה הגדולה ביותר על פעילות הבנק, לתקופה שבין שנה לשנתיים. מטרת התכנית היא להדק את שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל וחברות ישראליות לבין הבנק, תוך הפרייה הדדית וייבוא הידע המקיף אשר ברשות הבנק למשק הישראלי ולממשלה.
AIIB – Asian Infrastructure Investment Bank
הבנק האסיאני להשקעות בתשתיות נוסד בתחילת שנת 2016 ביוזמת ממשלת סין, שהצהירה על החשיבות בקידום פיתוחה של יבשת אסיה, וביקשה להעמיד אפשרויות נוספות למימון לטווח ארוך לפיתוח תשתיות באזור. קיימת הסכמה כי המסחר הינו אחד ממנועי הצמיחה החשובים באסיה (כיום מהווה 41% מהתמ"ג באזור) אולם הפוטנציאל אינו ממומש בשל תשתיות התחבורה הירודות. מכאן המשמעות הרחבה של פעילות הבנק במתן תמיכה פיננסית לפיתוח תשתיות וחיבוריות ברחבי אסיה, כאמצעי לקדם את המסחר והצמיחה הכלכלית. בבנק חברות 87 מדינות כאשר 57 מדינות ומדינת ישראל בתוכן מוגדרות כמדינות מייסדות.
מניע נוסף להקמת הבנק הוא הפער ההולך וגדל בין עוצמתה הכלכלית של סין לבין ייצוגה והשפעתה במוסדות פיתוח שפעלו באסיה, דוגמת הבנק העולמי והבנק האסיאני לפיתוח. הבנק מהווה יוזמה מולטילטרלית גדולה ראשונה מחוץ לקונצנזוס וושינגטון, במסגרתו פועלים הבנק העולמי ושאר הבנקים האזוריים הגדולים, בהם בעלת השליטה המרכזית היא ארצות הברית. יחד עם הקמת ה-AIIB נקטה סין במספר צעדים בינלאומיים נוספים לעידוד הצמיחה האזורית, ביניהם הקמת בנק לפיתוח נוסף של מדינות ה-BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), ויוזמת " Belt and Road " לחיזוק התשתיות בדרך המערבית מסין למרכז אסיה ובנתיב הימי הדרומי מסין לדרום-מזרח אסיה ומשם לדרום אסיה, אפריקה ואירופה.
פעילות הבנק – מרגע הקמתו בתחילת שנת 2016 ועד סוף שנת 2017, השקיע הבנק כ-5.2 מיליארד דולר בכ-26 פרויקטים במדינות היעד, ובשנים הקרובות הוא צפוי להגביר את פעילותו. לאור העובדה שהבנק עדין נמצא בשלבי השקה, רוב הפרויקטים בהם לקח הבנק חלק הינם שיתופי פעולה עם בנקים לפיתוח ותיקים יותר הפועלים באזור. הבנק מתרכז בפיתוח פרוייקטי תשתית ועידוד השקעות של הסקטור הפרטי. בחלוקה סקטוריאלית, מרבית פרוייקטי הבנק מבוצעים בסקטור התחבורה והאנרגיה:
ישראל כחברה מייסדת בבנק
ישראל נחשבת כמדינה 'אזורית' (Regional), והיא מחזיקה מניות בבנק בשווי של 750 מיליון דולר, המעניקים לה כוח הצבעה בגודל 0.91%. הצטרפותה של ישראל כחברה מייסדת מעניקה לה כוח הצבעה גדול יותר מאשר למדינות שהצטרפו בשלב מאוחר. בנוסף, השתתפותו של הנציג הישראלי בסבבי דיוני ההקמה, שבהם נקבעה המדיניות ואופני הפעולה של הבנק, אפשרה לישראל להיות מעורבת ומשמעותית יותר מאשר בבנקים אחרים לפיתוח.
ישראל חברה בקבוצת מדינות שמובילה דרום קוריאה, כבעלת המניות הגדולה בקבוצה, ביחד עם מונגוליה, אוזבקיסטן, פיג'י וסמואה, כאשר כוח ההצבעה הכולל של הקבוצה בדירקטוריון הבנק הוא 5.2%, מה שממצב את הקבוצה הקוריאנית כקבוצה השישית בגודלה בדירקטוריון הבנק.