ההסברים לתוצאות מבחן פיז"ה: ההוראה במגזר הערבי גרועה ומידרדרת
חדשות    

ההסברים לתוצאות מבחן פיז"ה: ההוראה במגזר הערבי גרועה ומידרדרת

צילום: Feliphe Schiarolli

מהנתונים של מבחני פיז"ה  שעורך ה-OECD עולה שממוצע הציונים בישראל יורד, בעיקר בשל התוצאות במגזר הערבי . המגזר החרדי לא נבחן. כמו כן הפערים בין המגזרים עולים.

ציוני התלמידים הישראלים נמצאים מתחת לממוצע בכל שלושת המקצועות – ובפערים משמעותיים.למרות הגדלת תקציב מערכת החינוך בשנים אלו והפעלת תוכניות ייעודיות לחיזוק תחומים מסוימים כמו מתמטיקה, ישראל הידרדרה בכל ההיבטים.

ירידה חדה  במיוחד חלה במגזר הערבי למרות השקעות תקציביות מסיביות בחינוך הערבי. ללא המגזר הערבי הציונים מטפסים לממוצע, אך כאמור החרדים לא נבחנים. את התוצאות השליליות ביותר רשמו תלמיד הפזורה הבדואית  בדרום.

לפי הנתונים, באוריינות קריאה הציון הממוצע של תלמידי ישראל הוא 470 נקודות, לעומת 487 נקודות בממוצע ב-OECD.

כמו כן, ישראל מדורגת במקום 37 מתוך 77 המדינות. באוריינות מתמטיקה הציון הממוצע של ישראל הוא 463 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום 41 מתוך 78 מדינות במקצוע זה. באוריינות מדעים, הציון הממוצע של ישראל הוא 462 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל במקום 42 מתוך 78 מדינות.

על פי המחקר, שיעור התלמידים הישראלים שהוגדרו "מתקשים" בכל שלושת תחומי האוריינות יחד הוא22%  בישראל, לעומת 13% בממוצע ה-OECD. בהשוואה לבחינה שנערכה ב-2015 רשמה ישראל ירידה בציונים בכל המקצועות. בקריאה נרשמה ירידה של 9 נקודות, במתמטיקה 7 נקודות ובמדעים נרשמה ירידה של 5 נקודות. עם זאת, בהשוואה ל-2016 התמונה מעודדת יותר: בין 2006 ל-2018 חלה עלייה של 31 נקודות בציונים בקריאה (מ-439 ל-470), עלייה של 21 נקודות במתמטיקה (מ-442 ל-463) ועלייה שולית של 8 נקודות במדעים (מ-454 ל-462).

ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, מנהלת התכנית ליחסי יהודים-ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה,  הגיבה לנתוני פיז"ה ולהישגים הנמוכים של התלמידים הערבים:

"אחד הכשלים הקריטיים במערכת החינוך הערבית היא איכות ההוראה שנמצאת בעיקר במגמת ירידה, משום שבדומה למערכת החינוך היהודית, יש קושי למשוך כוח אדם איכותי בשל שכר נמוך. נכון שבשנים האחרונות חל שיפור ברמת היחס של תלמיד-מורה ובאיכות ההשכלה של המורים, אולם תמונת המצב העגומה נובעת גם מהעובדה ששוק התעסוקה על גווניו מוגבל באופן יחסי בפני החברה הערבית. אם בחברה היהודית קיים היצע ומגוון רחב במקצועות לתעסוקה וקריירה, בחברה הערבית הפניה לתחום החינוך נובעת מהסללה חברתית-תרבותית".

באשר לטענה כי תכנית 922 אמורה הייתה לפתור את כל הכשלים במערכת החינוך הערבית, מציינת חדאד חאג' יחיא כי "50 מיליון שקלים להשבחת ההון האנושי הוא סכום מצומצם למדי ביחס לצרכים הקיימים במערכת החינוך הערבי ולפערים שיש לסגור מול מערכת החינוך היהודית, ולראיה התוצאות העגומות של מבחני פיז"ה".

 

מהפכה במתמטיקה: במקום לשנן נוסחאות יצירתיות והנמקה