מדריכי בנקאות    

הונאה בנקאית ברשתות החברתיות – איך זה עובד וכיצד להתגונן?

אומנם הונאות בטלפון, במייל או במסרון ותיקות יותר, אבל יותר ויותר נמצאים כמעט כל הזמן ברשתות החברתיות. הנוכלים יודעים את זה ולכן מנסים לתפוס גם שם פתאים תמימים.

הונאה אחת כזו נובעת  מכך שלקוחות רבים מפרסמים בעמוד הפייסבוק של החברות חוויית שירות גרועה או תלונה, ומצפים כי פומביות התלונה והחשש משיימינג יגרמו  לחברות לחזור אליהם מהר יותר ולטפל במהירות בתלונתם. אלא שיש מי שמנצל זאת לרעה, ובשנה האחרונה נרשמו גם מקרי הונאה בשיטה זו.

המתלונן לעיתים משאיר את מספר הטלפון שלו, ואז הנוכל מתקשר אליו ומתחזה אל נציג הבנק שחוזר אליו בעקבות התלונה. מבחינת הלקוח זה נשמע הגיוני, ולא מעורר חשד שמדובר במתחזה. כמו בשיטות אחרות הנוכל מבקש את שם המשתמש ואת הסיסמה של הלקוח כדי לאמת שזה אכן הוא, ואז כבר יכול לשחזר את הקוד להוצאת המזומנים היא קצרה.

חוץ מהאזהרות הרגילות, כמו לעולם לא למסור שם משתמש וסיסמה בטלפון או בהודעה,  צריך להיזהר בתלונות הפומביות – עדיף לכתוב לבנק הודעה פרטית בפייסבוק ולא על הקיר. ואם בכל זאת הפומביות חשובה למקרה, אז היזהרו מראש כשחוזרים אליכם, בכל מקרה, אם הבנק רוצה לוודא זיהוי הוא עושה זאת באמצעות שאלות זיהוי כמו תאריך לידה או שאלות מוכוונות, ולא מבקש לקבל מכם בשיחת טלפון את שם המשתמש או את הסיסמה לחשבון.

הונאות אחרות שנעשו ברשתות החברתיות הן הונאת ביטוח לאומי השולחת סקר  ומתבקשת מהגולשים למלא פרטים אישיים. הונאות מאוד נפוצות אחרות הן הונאות הפונזי שממשייכות ביתר שאת ברשתות החברתיות. הונאות אחרות מציינות כי חשבון הבנק או חשבון אחר חשוב נחסם ואפשר לשחררו רק בכסף. גם כאן צריך להיעזר מהדברים הרגילים, לינקים חשודים, אתרים שאינם זהים למקור, שגיאות כתיב ועוד.

הונאה בנקאית בטלפון – איך זה עובד ואיך להתגונן?

הונאה בנקאית דרך מיילים והודעות – איך זה עובד, כיצד להתגונן?