כ־35% מהאשראי לעסקים קטנים ינדדו מהבנקים לגופים הפיננסיים האחרים שפועלים בתחום, אומרים בענף

בעקבות החוק להגברת התחרות בבנקים, שכפה על שני הבנקים הגדולים – בנק הפועלים ובנק לאומי – להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתן, הגופים הפיננסיים צפויים להתחרות אף יותר על מתן האשראי לעסקים קטנים..

עד 2015 הבנקים היו חחייבים לדווח על היקף האשראי שהם נותנים לעסקים זעירים, אבל מאותה שנה הפועלים ולאומי הציגו את תיק האשראי הזה בנפרד. ואילו שאר הבנקים כללו את האשראי לעסקים זעירים באותה קטגוריה של עסקים קטנים, שמחזור הפעילות השנתי שלהם עומד על 50 מיליון שקל לכל היותר.

בלאומי היקף האשראי שהבנק נתן  לעסקים זעירים, נכון לספטמבר 2018, מסתכם ב־26.6 מיליארד שקל שהם כ־10% מתיק האשראי של הבנק. זו עלייה של יותר מ־11% בהשוואה להיקף האשראי שהעמיד לאומי לעסקים זעירים ב־2015, שהסתכם ב־24 מיליארד שקל – סכום השקול ל־9.1% מתיק האשראי של הבנק, אבל ב-2018 חלה ירידה שנבעה מכך שהציבור הרחבלקח פחות אשראי צרכני מהבנקים, בשל עליית הסיכון. צמצום האשראי הצרכני משפיע ישירות על העסקים במדינה, משום שהוא משמש על פי רוב לצריכה שוטפת. אם לציבור יש פחות אמצעים לצרוך, צמיחת בתי העסק – מתמתנת, וכך מתמתן גם שוק האשראי שמלווה את הצמיחה הזו.

גם בפועלים  תמונה דומה. נכון לספטמבר 2018, היקף האשראי שהעמיד הבנק לעסקים זעירים הסתכם ב־32.2 מיליארד שקל, שהם כ־11.2% מתיק האשראי של הבנק.

לאחר רפורמת בכר, שבה קופות הגמל וקרנות ההשתלמות יצאו מידי הבנקים ועברו לידי גופים מוסדיים., הגופים המוסדיים הפכו למתחרים משמעותיים של הבנקים בשוק האשראי ובערב המשבר הפיננסי העומי המוסדיים היו חצי מפלח השוק הזה. בעקבות המשברהחליט בבנקים לוותר על שוק האשראי לעסקים גדולים, לנצל את הריבית הנמוכה שירדה לשפל כדי להתמודד עם המשבר והלפחית את תמריץ החיסכון של הציבור, ולפנות לתחום האשראי הצרכני. אז החלו בהלוואות לכל מטרה, אך גם כאן המגמה נעצרה בשל גובה הסיכון..

השלב הבא היה שוק האשראי לעסקים זעירים, שבהם הסיכון מבוזר יותר בהשוואה לאשראי לעסקים גדולים ומרווחי הריבית גבוהים יותר כי חברות גדולות כמעט ולא משלמות בשל כוח מיקוח. ההערכות מדברות על אשראי לכ־190 אלף עסקים זעירים עד כה מלאומי והפועלים.

גם החוץ-בנקאיות במשחק

אל המשחק הצטרפו חברות האשראי החוץ־בנקאי, שסימנו את השוק הזה כיעד, משום שהרבה שנים הבנקים לא התייחסו אליו. עיקר האשראי של החברות האלו מגיע לעסקים זעירים.

חברות האשראי החוץ־בנקאי צומחות בשיעורים גבוהים, בעיקר משום שהן מוכנות לקחת על עצמן את הסיכון שכרוך בהעמדת אשראי לעסקים זעירים. נזכיר כי בישראל אחד מכל שני עסקים שנפתחים  נסגר. בניגוד לבנקים חברות האשראי החוץ־בנקאי מוכנות לכשל פירעון בהיקף 3%, והן מפצות את עצמן באמצעות גביית ריביות גבוהות יותר מאלו שהבנקים גובים.

לאומי קאד וישראכרט כמלוות עצמאיות

לכך יצטרפו חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט. החוק להגברת התחרות בבנקים, קבע שעד ינואר 2020 על לאומי למכור את השליטה בלאומי קארד ועל הפועלים למכור את השליטה בישראכרט. לאומי כבר מכר את השליטה בחברת כרטיסי האשראי שלו לקרן ורבורג פינקוס האמריקאית  ואילו הפועלים עדיין מחזיק בשליטה בישראכרט משום שלא נמצא קונה.

גם הן סימנו את האשראי לעסקים זעירים כמנוע צמיחה ליום שאחרי הפרידה מהבנקים. ההיגיון שמאחורי היעד הזה פשוט: הרי ללאומי קארד ולישראכרט גישה לעסקים הזעירים בישראל כי הן משמשות סולקות. ודרך התקשורת עם העסקים יציעו להם גם אשראי..

עוד סיבה היא כי לחברות האשראי לא יהיה הון עצמי דומה להון של הבנקים, ולכן ההחלטה לפנות לפלח שוק שבו גובה ההלוואה הממוצע הוא 2 מיליון שקל היא סיכון סבירה. התמורה לסיכון הגבוה היא ריביות גבוהות יותר..

לפי גורמים בענף: "רפורמת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית יכולה לחולל בתחום האשראי לעסקים קטנים את המפץ שחוללה רפורמת בכר בשוק האשראי לעסקים גדולים, עד כדי כך שכ־35% מהאשראי לעסקים קטנים ינדדו מהבנקים לגופים הפיננסיים האחרים שפועלים בתחום".

אשראי בלתי אמצעי – מה זה? ואיך זה ישפיע על הריבית?

אשראי בלתי אמצעי – מה זה? ואיך זה ישפיע על הריבית?