כפי שהוערך כאן, היקף המשכנתאות עלה בחודש יולי לשיא של 4.9 מיליארד שקל – כך עולה מנתונים שמפרסם בנק ישראל.  מדובר על זינוק של 25% ביחס לחודש שעבר (חודש יוני) וגידול של 21% ביחס לחודש יולי אשתקד.

הכתובת היתה על הקיר; זה לא באמת שמישהו מופתע; התסריט הזה היה ידוע מראש וזה התרחש כך – מחאמה חברתית גרמה לאנשים לחכות, לא לרוץ לקנות דירות אלא לשבת על הגדר. אבל, לא קרה כלום – מחירי דהירות אולי ירדו אבל באחוזים בודדים ומהר מאוד חזרו לעלות (שנה מאז המחה החברתית מחירי הדירות עלו ב-2%) ואז אותם רוכשים פוטנציאלים החלו להישבר ומה ששבר אותם באופן סופי, ובמילים אחרות החזיר אותם לשוק הדירות היה הריבית. ריבית בנק ישראל הנמוכה משליכה על ריבית משכנתאות נמוכה (ריבית חודש אוגוסט הקבועה ירדה ל-4.87% והריבית הצמודה ירדה ל-2.56% – נתונים ממוצעים) ובריביות כאלו, המשכנתא זולה, אפילו זולה מאוד. זאת ועוד – היא צפויה אפילו לרדת עוד יותר – על פי חטיבת המחקר של בנק ישראל וחטיבות המחקר בבנקים ובבתי ההשקעות הריבית בחודשים הבאים תרד אפילו עד ל-1.5% (הערכה של בנק דיסקונט); הקונסנזוס מדבר על ריבית של 1.75% עד 2%, בעוד שעכשיו ריבית בנק ישראל עומדת על 2.25%.  לסיכום – חוסר מעש של הממשלה, ריבית נמוכה ומציאות שבה המחירים לא יורדים החזירו את הרוכשים לשוק.

בינתיים בנק ישראל מסתתר מאחורי הממשלה, הוא טוען שצריך משאבים ממשלתיים כדי להילחם במחירי הדירות, אבל הוא לא עושה כלום ביחס לריבית, וכדי להשאיר את הריבית נמוכה ואפילו נמוכה יותר כאמור, הוא שוקל מהלכים שיריקו את הציבור ממשכנתאות. הוא כבר עשה זאת – הגביל את המרכיב המשתנה לשליש וחייב בנקים שנתנו אשראי העולה על 60% מערך הדירה בסוג של קנס כדי למנוע מינופים גבוהים. כנראה שמהלכים בסגנון בדרך.

כך או אחרת, עיקר הגידול בהיקף המשכנתאות ביולי נרשם בהלוואות המשכנתא שניתנו בריבית משתנה. היקף ההלוואות במסלול הפריים (לא צמוד) עלה ב-33.4% ביחס ליוני והסתכם בכ-1.45 מיליארד שקל; היקף משכנתאות צמודות בריבית משתנה עלה בכ-20% ל-2.06 מיליארד שקל; היקף משכנתאות בריבית קבועה דווקא ירדו.