אמש בחצות הכנסת ה-23 פוזרהבאופן רשמי מכיון שלא עבר תקציב שנתי בפעם הראשונה בתולדות המדינה ואנחנו הולכים לבחירות בתאריך י' בניסן תשפ"א 23.03.2021. בשעות האחרונות לפני פיזורה הכנסת עוד הספיקה להצביע ולאשר מספר הצעות חוק אחרונות.

אושר סופית: פריסת רשת מתקדמת כלל ארצית של סיבים אופטיים לגישה לאינטרנט

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 74), התשפ"א-2020. מדובר בהצעה ממשלתית של משרד התקשורת אליה מוזגה הצעה פרטית של ח"כ צבי האוזר. בקריאה שלישית תמכו 37 לעומת מתנגד אחד.

מוצע לקבוע הסדר מקיף שיאפשר פריסה של רשת תקשורת מתקדמת כלל-ארצית (המכונה "סיבים אופטיים") במטרה לספק שירותי אינטרנט מתקדמים, תוך הקטנת החסמים הקיימים לכך היום. לצורך כך, מוצע לקבוע הסדרים שיחולו על בעלי רישיונות בשוק התקשורת, כמפורט בחוק המוצע. חברת בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים שבהם היא מבקשת לפרוס רשת מתקדמת כאמור ולהודיע על כך לשר התקשורת. כמו כן, מוצע להטיל חובת תשלום על גופים שיש להם זיקה לרשת התקשורת המתקדמת, במטרה לייצר מקור כספי להשתתפות במימון פריסת הרשת המתקדמת באזורים שבהם בחרה חברת בזק שלא לפרוס רשת מתקדמת.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות התעכבה פריסת רשתות תקשורת מתקדמות במדינת ישראל באופן ניכר ביחס למדינות המפותחות. פריסת רשתות אלה היא בבחינת "קפיצת מדרגה טכנולוגית" של רשתות התקשורת הנייחות. רשתות מתקדמות מאפשרות העברת מידע בקבצים גבוהים יותר וברמת אמינות ויציבות גבוהה יותר, ועל כן מאפשרות שימוש ביישומים ובשירותים מתקדמים בכל תחומי החיים. פריסת רשתות אלה טומנת בחובה תועלות רבות לצרכנים ולמשק, ובהן גידול בתמ"ג, הגדלת פריון העבודה, צמצום פערים כלכליים, גישור על מרחקים פיזיים בין פריפריה למרכז ותועלות סביבתיות."

שר התקשורת היוצא, יועז הנדל: "אני מאוד מתרגש, מבחינתי הדבר הכי חשוב לשר בממשלה זה להיות משימתי וענייני. מתווה הסיבים הינו משימה שקיבלתי על עצמי מהרגע שנכנסתי למשר התקשורת, הפוליטיקה הביאה לכך שאני משלים את המשימה מחוץ למשרד, אבל האחריות עדיין על הכתפיים שלי.  אין אזרח ישראלי אחד שלא מרגיש על בשרו את העשור האבוד בתחום תשתיות התקשורת. בשנתיים הקרובות רוב אזרחי המדינה יזכו בתשתיות תקשורת מתקדמות בעקבות החקיקה הזו.

זה ההישג הכי גדול של הממשלה הזאת שאני כבר לא חלק ממנה. בדרך הקשה והמפותלת שהחוק הזה עבר עד לרגע הזה אמרו לי שאי אפשר לנצח, רק שועלים פוליטיים יעבירו חוק ללא חוק הסדרים. אבל הענייניות בסוף ניצחה את הקטנוניות."

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23), התשפ"א-2020.

מוצע לקבוע כי חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 יהיה זכאי למענק חד פעמי נוסף מאוצר המדינה בסכום שהוא אחד מאלה: לחייל משוחרר בודד או שאושרה בקשתו לתשלום משפחתי- 4,500 ש"ח, לחייל משוחרר ששירת 22 חודשי שירות לפחות- 1,800 ש"ח, ואם שירת פחות מ-22 חודשים- 1000 ש"ח. מוצע לזכות במענק המוגדל גם את מי שבעת שירותם בשירות לאומי או בשירות לאומי אזרחי היו נשואים או שנחשבו בודדים.

בדברי ההסבר נכתב: "ביום ח' באב התש"ף (29 ביולי 2020), אושר בכנסת חוק התכנית לסיוע כלכלי. במסגרת החוק תוקן, בין השאר, חוק קליטת חיילים משוחררים, ונקבע כי יינתן מענק חד–פעמי, בגובה 500 שקלים חדשים, לכל חייל משוחרר שסיים או שיסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 . עתה, עקב התמשכות המשבר הבריאותי והכלכלי, מוצע להוסיף  הוראה לעניין מענק נוסף שיינתן לכלל החיילים שהשתחררו בשנת 2020 ולאלה שישתחררו עד תום שנה זו.

לשם מימון מענק זה, 120 מיליון שקלים חדשים יועברו ממשרד האוצר ו־12 מיליון שקלים חדשים יועברו ממשרד הביטחון לקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, שתפעל להעברתו ישירות לחשבונות הבנק של החיילים המשוחררים הזכאים."

45 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה שלישית ללא מתנגדים.

 החזר מקדמה על ביטול אירוע פרטי בעקבות נגיף הקורונה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020, של חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי וקבוצת חברי כנסת.

זוגות ששילמו עבור אירוע שהתקיים לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך – יקבלו את כספם חזרה, אם לא הצליחו להגיע להסכמות עם בעלי האולמות. ההצעה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021 ותחול על אירועים שמועדם נקבע ל-12 במרץ 2020 ואילך, והחוזים לגביהם נחתמו לפני תקופת הקורונה. בשלב ראשון יעמדו לרשות הצדדים 5 חודשים כדי לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכמה על מועד אחר לאירוע.

במידה והצדדים הסכימו על מועד אחר וגם האירוע השני בוטל, או במידה ומפעיל אולם האירועים החליט שלא לנהל משא ומתן או שניהל אותו שלא בתום לב – אז יהיו הזוגות זכאים להחזר כספי של המקדמה ששילמו בתוך חודש ממועד האירוע המתוכנן או ממועד פניית הזוג בכתב לבעל האולם. במקרה כזה יוכל בעל האולם להפחית מהמקדמה רק את הסכום של הוצאות אירוע הטעימות, ובתנאי שלא יעלה על 2,000 שקלים.

עם זאת, במידה והצדדים לא הסכימו על קיום אירוע במועד אחר, או שהזוגות החליטו שלא לנהל משא ומתן על מועד נוסף לאירוע – יוכלו בעלי האולמות לגבות גם דמי ביטול. במקרה כזה יחויבו בעלי האולמות להחזר את סכום המקדמה בתוך חודש מיום הפנייה בכתב, אך כאמור יוכלו להפחית ממנו גם את עלות אירוע הטעימות, עד 2,000 שקלים, וגם דמי ביטול שלא יעלו על 5% מעלות האירוע או 3,000 שקלים – לפי הנמוך מבניהם.

עוד נקבע היום כי במידה ובעלי האולמות לא ישיבו את הכסף כפי שקבע החוק יוכלו הזוגות הצעירים להגיש תביעה לבית המשפט, שיוכל לקבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 שקלים. בקביעת הפיצויים יוכל בית המשפט לשקול, בין השאר, את חומרת הפרת החוק, היקפה הכספי ונסיבותיה.

בדברי ההסבר נכתב: "אזרחים רבים תכננו לקיים אירועי שמחות בתקופה שחלפה מתחילתו של משבר הקורונה ועד היום, אך נאלצו לדחות או לבטל את האירועים שתוכננו בשל ההגבלות שנקבעו לעניין קיום אירועים. לקושי הרגשי הכרוך בביטול האירוע נוספה ההתמודדות מול מפעילי אולמות האירועים, שחלקם חייבו את מבקשי השירות לשלם דמי ביטול בגין האירוע וחלקם לא החזירו מקדמות בסך עשרות אלפי שקלים. בעלי אולמות האירועים שרויים במצוקה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה ואין סייג כי יש לסייע להם, וזאת מבלי לפגוע במבקשי השירות."

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ יעקב מרגי: "לא בקלות הגענו למצב של התערבות המחוקק בהתנהלות של ענף ספציפי. דרך המלך מבחינתנו הייתה לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם כלומר לתת לצדדים להגיע להסכמות ביניהם ללא הסדרה מחייבת ונוקשה. לצערי ההתנהלות בענף שגובלת לא פעם בפרקטיקות בלתי הוגנות כלפי הצרכנים והעדר רצון טוב להגיע הביאו אותנו למסקנה הבלתי נמנעת שללא הסדר חקיקתי לא יינתן מענה לצרכנים שכספיהם מוחזקים אצל בעלי האולמות."

אושר סופית: ארכת תקופת הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2020, של חברות הכנסת קארין אלהרר ותמר זנדברג.

מוצע כי איסור הפיטורים של עובדת שנעדרה מעבודתה בזמן שהייתה במקלט לנשים מוכות יוארך מ-90 ימים לתקופה של 150 ימים לאחר תום ימי היעדרותה.

עוד מוצע כהוראת שעה, כי עובדת שנעדרה מעבודתה לפי חוק עבודת נשים בשל תקופת לידה והורות, או בשל תקופות היעדרות נוספות בקשר ללידה והוצאה לחופשה ללא תשלום שחלקה או כולה בתקופת שישים הימים בהם היא מוגנת מפיטורים לפי סעיף 9(ג), החופשה ללא תשלום לא תיחשב במסגרת שישים הימים ותקופת ההגנה מפני פיטורים תוארך בהתאם.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מוצע לקבוע כי איסור הפיטורים יחול על תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור במקום תשעים ימים כפי הקבוע בחוק, ובכך לסייע לאישה שחזרה לעבודתה לאחר שהייה במקלט לנשים מוכות, דבר שיעודד את עצמאותה ולא יחייב אותה, במקרים רבים, לחזור ולחיות עם בן הזוג המכה."

ח"כ תמר זנדברג: "קצרים ורעים היו ימיה של הממשלה והכנסת הזו אבל בכל פיזור כזה יש דברים קטנים שכן מצליחים לעשות לטובת האנשים ובמקרה הזה הנשים.

הצעת החוק הזו באה לעשות תיקון קטן בשני היבטים. התיקון המקורי שחברתי קארין אלהרר ואני הבאנו כאן לכבוד היום הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים והוא שנשים שנאלצו לצאת למקלט לנשים מוכות, כאשר הן חוזרות למקום העבודה שלהן הן תהיינה מוגנות מפיטורים למשך חצי שנה, ובסיכום ומשרדי הממשלה קיצרנו את זה ל-150 ימים, תקופת הגנה מכובדת. התיקון השני שביקש מאתנו משרד העבודה זה להוסיף הגנה נוספת מפני פיטורים לנשים שחזרו מחופשת לידה והוצאו לחלת קורונה"