חדשות    

המוסדיים לא מגנים על הכספים שלכם: כמעט לא הגישו תביעה על רשלנות

תמונה:PIXABAY

מחקר שערכה רשת ני"ע בשנים 2011־ 2017  גילה שהמוסדיים לא הגישו אפילו תביעה אחת שלפיה בעלי המניות או הדירקטורים מבקשים בשם החברה  מבית המשפט לתבוע דירקטורים ונושאי משרה על רשלנות או מחדלים שהובילו לפגיעה בהם – תביעה נגזרת. המשמעות שהמוסדיים  לא כל כך מגנים על כספי הציבור כמו שאמור.

מדובר גם בגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה כזו, לצורך גיבוש תשתית כזו כך שלמעשה המוסדיים החליטו לוותר על כלי האכיפה הפרטית.  מחקר, שנערך ב 2018, גילה אם מוסיפים את מספר התביעות הייצוגיות בעילות של דיני ני"ע ודיני חברות לתביעות הנגזרות, המוסדיים לא תובעים כמעט כלל. כלומר  בשש שנים הם הגישו 3 תביעות ייצוגית בלבד מתוך 168 תביעות. כלומר 1.78%.

מספר התביעות הנגזרות, שהמוסדיים כאמור לא הגישו אפילו אחת מהן, עמד בשנים הרלוונטיות על 122. מכאן שאם מצרפים את כלל התביעות יחד מגיעים ל־290 תביעות. כלומר חלקם של המוסדיים עומד על 1.03% בלבד.

עם זאת, חלה עלייה בכמות התביעות הנגזרות (27) ביחס לתביעות הייצוגיות (20). נגזרות הן תביעות שבהן הדרישה היא להשבת פיצוי לקופת החברה, להבדיל מייצוגית ששם הפיצוי הוא רק למשקיע. חלק מהנגזרות הוגשו במקרים שבהם הוטלו קנסות על החברה כגון במקרה פרשת השוחד בטבע, או הסיוע להעלמת מס בבנק לאומי, או במקרים שבהם אושר שכר בניגוד לדין, כמו במקרה של כיל והחברה לישראל.

העלייה בכמות התביעות הנגזרות נובעת מכמה סיבות. הראשונה היא הסיכוי המועט של ייצווגית להצליח ללא הסדר. בגנזרות אפשר גם לתבוע מכוח הפרת חובת זהירות ואמונים – עילה שלא קיימת בתביעה ייצוגית. בנגזרות, יחסית לייצוגיות, גם קל  יותר לקבוע מי רשאי להגיש תביעה. לכך נוסיף את האגרה על הייצוגיות שעלתה בכהונתה של רשת המשפטים איילת שקד, במטרה להפחיתן. – אך לא מוזכרת במחקר.

לדברי עורכת המחקר, ראש תחום האכיפה הפרטית ברשות ני"ע עו"ד לירון כהן־דניאלי, צפוי לו מחקר המשך שבו היא תנסה לבדוק מדוע המשקיעים המוסדיים אינם משתמשים בכוחם, וכיצד הרשות יכולה לעודד את האכיפה שכרגע נשלטת לחלוטין על ידי יוזמות פרטיות של עורכי דין המתמחים בתחום.

"יש מחקרים קודמים שהצביעו על כך שלמוסדיים אין תמריץ כלכלי מספיק כדי לתבוע, וכן שמדובר בשוק קטן שבו יש ניגודי עניינים", אומרת כהן־דניאלי אך מסייגת: "אבל זה עדיין נושא שאנחנו צריכים לחקור ולבדוק".עם זאת, בענף אומרים שהסיבה העיקרית היא ניגוד עניינים – אתה לא תתבע אותי ואני לא אתבע אותך.

מהמחקר עולה בנוסף כי התביעות לפי דיני ני"ע ביחס לכלל התביעות הייצוגית עדיין נמצאות בשוליים, למרות התקדמות שעשה התחום בשנים האחרונות. "אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות למה בישראל המצב שונה מבארה"ב, שם תחום דיני ני"ע הוא אחד הפופולריים ומהווה אחוז משמעותי מהתביעות הייצוגיות", אומרת כהן־דניאלי. היא מצביעה על תוצאות המחקר לפיהן התביעות בתחום זה בישראל מהוות פחות מ־2% מכלל התביעות הייצוגיות.

"2011־2017 זו תקופה משמעותית לבדיקה, מכיוון שבשנים אלה חל שינוי המגמה באכיפה הפרטית והיא הפכה משמעותית ונוכחת", מסבירה כהן־דניאלי. "לכן עלתה השאלה האם השוק עובד היטב לבדו, ועד כמה הרשות עדיין צריכה להיות מעורבת ולממן תביעות במסגרת של אכיפה פרטית".

על פי נתוני המחקר, מתוך 290 ההליכים שנפתחו, הוגשו לרשות בקשות לסיוע במימון של 90 מהן. מדובר בסיוע כספי שמיועד בדרך כלל לכסות את העלות המשמעותית ביותר בתביעות – חוות הדעת הכלכלית שעשויה להגיע ללמעלה מ־100 אלף שקל. בין השנים 2011־2017 אישרה הרשות 28 בקשות לסיוע במימון בהיקף של עשרות אלפי שקלים לכל הליך, ולאחר שבחנה את התביעות, הראיות והעילות. מדובר על כ־31% מכלל הבקשות שהוגשו.

עוד עולה מהמחקר כי המתאם בין ההחלטה של הרשות לתמוך בתביעה לבין הצלחתה עומד על 75% מתוך התביעות שהסתיימו. בשנים הרלוונטיות אושרו או הסתיימו בפשרה 18 תביעות, לעומת 6 שנדחו או נמחקו.

מהי תביעה נגזרת

תביעה נגזרת, לפי חוק החברות, היא תובענה משפטית שבה בעל מניות ודירקטור בחברה רשאים להגיש, אם התקיימו כל הוראות התביעה הנגזרת. החברה מקבלת את הפיצוי, עם זאת התובע מתוגמל אם תביעתו התקבלה. בנוסף קיימת אפשרות למימון חלקי ותשלום הוצאות התביעה בידי רשות ניירות ערך ובידי החברה.. היכולת לתבוע תביעה נגזרת  מנסה לאזן בין העובדה שפעמים רבות סביר שהדירקטורים והמנהלים בחברה לא יגישו את התביעה, לבין העובדה שפעמים רבות יכולים בעלי המניות להגיש תביעות משיקולים עסקיים שלהם ולכן יש צורך לצמצם את היכולת לתבוע תביעה נגזרת.

 

ענת גוואטה משיבה לשאלות ועדת החקירה בנושא התנהגות הרשות כלפי לווים גדולים

קבוצת לוזון מסדרת את ההון

משקיעים פרטיים מאשימים את חברת הנדל"ן ברוקלנד אפריל – אפריל לשעבר – בהונאה