חדשות    

המפקח על הבנקים: "מספר המשכורות הנדרשות לחמישון התחתון למימון דירה – 130; פי שניים מהחמישון העליון"

דודו זקן

המפקח על הבנקים: "המספר הממוצע של משכורות הנחוץ למשק בית מהחמישון התחתון למימון דירה שרכש במשכנתה: כ-130; גבוה פי שניים מהחודשים הנחוצים לחמישון העליון"

המפקח על הבנקים שיחרר את הסקירה השנתית שלו על הבנקים. בין היתר הוא בודק את ההלוואות שנתנו הבנקים למשכנתאות. הוא בדק את המאפייניהן העיקריים של ההלוואות לדיור שנתנו שבעת הבנקים הגדולים בין ינואר 2010 לדצמבר 2013 . הלוואות אלה מהוות בסוף 2014 כ-58% מיתרת האשראי למטרת מגורים  והנתונים עליהן משמשים את הפיקוח על הבנקים כדי לנתח את האשראי לדיור במסגרת מבחן הקיצון המקרו-כלכלי, על יסוד תרחיש אחיד, שהוא עורך למערכת הבנקאית.

המפקח על הבנקים מצא כי העשירונים התחתונים בהכנסה בישראל, מתאפיינים  בשיעור גבוה של החזר מההכנסה, ומספר חודשי ההכנסה הנחוצים להם לרכישת דירה גבוה בהרבה ממספר החודשים הנחוצים לעשירונים העליונים. על כן הנטל שהם לוקחים על עצמם גבוה יחסית לנטל שלוקחים העשירונים העליונים, והוא הדין ברמת הסיכון שלהם.

הנתונים המרכזיים המתקבלים מפילוח לפי רמות ההכנסה הנתונים הפרטניים על הלווים מספקים מידע על הכנסותיהם של משקי הבית , ואלו סווגו לעשירוני הכנסה (נטו) בהתאם לסקר  הכנסות למשקי בית שבראשם שכיר אשר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה בשנת 2011.

כאשר בוחנים כיצד מספר ההלוואות והיקפן מתפלגים לפי עשירונים, מוצאים כי שלושת העשירונים העליונים קיבלו בתקופה הנסקרת כ-38% מההלוואות, והיקפן של הלוואות אלה מהווה כמחצית מהאשראי לדיור; שכבות הביניים (העשירונים הרביעי עד השביעי) קיבלו 50% מההלוואות, והיקפן מגיע ל-43% מהאשראי לדיור; שלושת העשירונים התחתונים קיבלו  13%מההלוואות, ואלה מהוות 7.5% מהיקף האשראי לדיור. כמו כן ניתן לראות כי התפלגות זו אף  התחדדה במרוצת השנים שחלפו בין 2010 ל-2013 : יותר הלוואות ניתנו לעשירונים העליונים בשנת 2013 הן מבחינת המספר והן מבחינת ההיקף, והעשירונים התחתונים קיבלו נתח קטן מאוד ממספרן הכולל של ההלוואות לדיור ומסך היקפן.

המספר הממוצע של חודשי ההכנסה הנחוצים למשק בית מהחמישון התחתון כדי לממן דירה שרכש באמצעות משכנתה – כ-130 – גבוה פי שניים ממספר החודשים הנחוצים למשק בית מהחמישון העליון, כ-65. במהלך התקופה הנסקרת חלה עלייה במספר חודשי ההכנסה הנחוצים לרכישת דירה, במיוחד בקרב העשירונים התחתונים. הנתונים מעידים כי נטל החוב עולה עם הירידה בהכנסה: בחמישון העליון שיעור ההחזר מההכנסה עומד במהלך התקופה על כ-30% בממוצע, בשעה שבחמישון התחתון השיעור קרוב ל-40% . אשר לרמת הסיכון של ההלוואות עם העלייה בעשירוני ההכנסה יורד משקלם של הלווים בסיכון גבוה ועולה משקלם של הלווים בסיכון נמוך.

כאשר בוחנים כיצד מחירי הדירות שמומנו באמצעות משכנתה מתפלגים לפי עשירוני ההכנסה מוצאים כי יש מתאם חיובי בין מחיר הדירה לבין רמת ההכנסה של הלווה, וכי השונות גדלה עם רמת ההכנסה. תמונה דומה מתקבלת כאשר בוחנים כיצד גובה ההלוואה מתפלג בתוך כל עשירון. מאחר ששיעור המימון של ההלוואות שווה ליחס בין המסגרת המאושרת של ההלוואה לבין שווי הנכס, הוא מתפלג באופן דומה בכל עשירוני ההכנסה (אם כי בעשירון התחתון ישנה שונות גדולה יותר. כמו כן, שיעור המימון הממוצע במדגם כולו ירד במהלך התקופה מ-54% ל-52%.

במכתב המפקח בהקדמה לסקירת מערכת הבנקאות לשנת 2014, נכתב כי השינויים התדירים בסביבה – המקומית והגלובלית – שהמערכת הבנקאית פועלת בה הוסיפו להציב בפניה אתגרים גם בשנת 2014. תמהיל הפעילות והתוצאות העסקיות של הבנקים הושפעו מכך שהצמיחה במשק התייצבה ברמה נמוכה יחסית ובמקביל חלה האטה בצמיחה של המשקים המפותחים, מכך שסביבת הריבית נותרה נמוכה לאורך זמן, וממגמת הגאות הנמשכת בשוק הדיור. נוסף לאלה השפיעו השנה על הפעילות הבנקאית גם אירועים חריגים, ועם העיקריים שבהם נמנים מבצע "צוק איתן" והתממשותו של סיכון הציות בגין פעילות בנקאית חוצת-גבולות מול לקוחות אמריקאים. במקביל הושפעה המערכת הבנקאית מצעדים שננקטו במטרה לקדם את התחרות בה ובשווקים הפיננסיים; פעילות זו נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות של קובעי המדיניות – הממשלה, הכנסת ובנק ישראל – והיא צפויה להתעצם בשנים הבאות.

הפיקוח על הבנקים המשיך גם השנה לעקוב אחר המדיניות שהתוו הבנקים ותיאבון הסיכון הנגזר ממנה. ניתנה תשומת לב רבה לבחינת ניהול החשיפה לאשראי למשקי הבית, משום שקצב גידולו האיץ בשנים האחרונות ורמת המינוף של משקי הבית עלתה, אף כי היא עדיין נמוכה בהשוואה בין-לאומית. הפעולות בתחום האשראי למשקי הבית משקפות את המדיניות הפרואקטיבית שהפיקוח על הבנקים נוקט במטרה להפחית את הסיכונים הנשקפים למערכת הבנקאית ומתוך גישה צופה פני עתיד.

מבחן הקיצון שהפיקוח על הבנקים ערך השנה התמקד במשבר מקרו-כלכלי מקומי לצד זעזוע גלובלי. תוצאותיו של התרחיש הראו כי האשראי לדיור ולענף הבינוי והנדל"ן רגיש לזעזועים מקרו-כלכליים, והן הצביעו על השפעה משמעותית על המערכת הבנקאית. בכך הן המחישו את חשיבותם של הצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בשנים האחרונות להגבלת המינוף של משקי הבית בגין האשראי לדיור ולהפחתת חשיפתם לעלייה בהחזרי המשכנתא בתרחיש שבו הריבית עולה במידה משמעותית. תוצאות התרחיש והתובנות ממנו שימשו גם בתהליכים שנועדו להעריך את נאותותם של יעדי ההון הפנימיים בבנקים השונים.