הבנק המרכזי אימץ יעד ממוצע של 2 אחוזים לטווח ממושך – כלומר, הריבית תישאר נמוכה גם כאשר יימצא חיסון ■ עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, מעריך שמדינות נוספות, ובהן ישראל, עשויות לנקוט מדיניות דומה
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית למדיניות המוניטרית שאימצה ארצות הברית לטיפול במשבר. הפד מגמיש את יעד האינפלציה ומאותת שלא ימהר להעלות את הריבית גם במקרה שימצא חיסון. לדברי קליין, סביר שהבשורה על הגמשת יעדי הבנק תתגלגל מארצות הברית למדינות נוספות כולל ישראל.
קליין מזכיר כי הדיונים הממושכים בנושא המדיניות המוניטרית בארצות הברית החלו כבר בשנת 2018, בלי קשר כמובן למשבר הקורונה שפרץ כשנה מאוחר יותר. לאחר בחינה מחודשת, נגיד הבנק המרכזי בארצות הברית מציג כעת רשמית את המדיניות, שמסקנותיה אומצו פה-אחד על ידי הוועדה המוניטרית של הבנק.
ריבית נמוכה – עד אמצע 2024
הבנק החליט לאמץ יעד אינפלציה ממוצע של 2 אחוזים לאורך זמן, במידה שזה נחוץ כדי לתמוך בכלכלה. המשמעות הברורה היא שהריבית תישאר נמוכה לזמן ממושך יותר מכיוון שהבנק יוכל לאפשר רשמית לאינפלציה לגלוש מעל ליעדה.
הבנק השמיט את הנוהג הוותיק שקורא להעלאת הריבית לפני שהאינפלציה עולה מעל ליעדה. כלומר, הבנק ייתן משקל רב יותר בהחלטותיו לאינפלציה בפועל ופחות לתחזיות.
הבנק ייתן משקל נמוך יותר להשפעות שוק העבודה על האינפלציה. כלומר, הדיון בעשור האחרון לגבי הרלוונטיות של "עקומת פיליפס", שקושרת בין שוק העבודה לאינפלציה, הוכרע נגדה. הבנק לא ינקוט בצעדים לצינון שוק העבודה (גם במקרה של אבטלה נמוכה), כל עוד אין עדות משמעותית ללחצים אינפלציוניים כתוצאה מכך.
בכך הבנק גם בחר להימנע מאימוץ אסטרטגיות של ריבית שלילית וניהול עקום התשואות, שננקטו בבנקים מרכזיים אחרים בעולם, בשל העדויות הסותרות לגבי היעילות שלהם. ההודעה תגדיל מצד אחד את "תיאבון" המשקיעים לחפש תשואה גבוהה יותר בנכסים מסוכנים יותר ובנכסים ריאליים ובצד השני תתמוך בהמשך עליית הציפיות לאינפלציה.
מדובר למעשה בשינוי הגדול ביותר באסטרטגיה של הבנק המרכזי מאז שברננקי הציג את יעד האינפלציה הרשמי ב-2012. להערכת כלכלני הראל, קיים סיכוי סביר שמדינות אחרות – ובהן ישראל – ינקטו מדיניות דומה של הגמשת יעדי הבנקים. כרגע, השווקים לא מצפים שהריבית בארצות הברית תעלה לפני סוף המחצית הראשונה של 2024.
השקל מתחזק, עלייה בצריכה באוגוסט
השינוי ביעדי הפד לצד המשך הגידול בגירעונות הממשלתיים תורמים להיחלשות הדולר בעולם. השקל מנגד, ממשיך להפגין עוצמה מול סל המטבעות. התערבות בנק ישראל תימשך.
הדיווחים על השינוי הצפוי באסטרטגיה של הפד היו אחד הגורמים שתרמו להיחלשות הדולר בעולם. גורם נוסף שתרם להיחלשות הדולר הוא המשך הגידול בגירעון והחוב של הממשל האמריקאי – והאמונה ההולכת וגדלה שחלק משמעותי מהגירעון והחוב ימומנו בסופו של דבר על ידי הדפסת כסף.
השקל לעומת זאת, המשיך להתחזק בחודש אוגוסט מול מרבית המטבעות המובילים והגיע קרוב לרמות השיא מול סל המטבעות של בנק ישראל, עם ייסוף של כ-1 אחוז מול הסל (1% מול הדולר, האירו ו-2% מול היין היפני). ההימנעות מבחירות בינתיים, לצד החוזקה בייצוא שירותי היי-טק, העלייה בשווי החברות בענף (שנובעת מעלייה במדדי הטכנולוגיה בעולם) והעליות בשווקי ההון תמכו וממשיכים לתמוך בחוזקו של השקל. הדבר תומך גם בהאצת קצב רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל.
בישראל נרשמה באוגוסט עלייה בפעילות הכלכלית, לצד שיפור קל בשוק העבודה.
עם זאת, העלייה בשיעור התחלואה בשבועיים האחרונים מעלה את הסיכון להגבלות חדשות בתקופת חגי תשרי, שאם יתממשו יפגעו במומנטום החיובי.