לאחרונה התקבל ערעור של חייל לשעבר שהתגלתה אצלו פריצת דיסק עקב פעילות קרבית. בית המשפט הורה לקצין התגמולים באגף השיקום להכיר בו כנכה צה"ל. משרד הביטחון טען שבעיות הגב שהופיעו לאחר פעילות מאומצת לא גרמו לנזק כרוני. הוועדה דחתה את טענת משרד הביטחון וציינה בפסק הדיןכי קשה להאמין שהכאבים והמגבלות חלפו "כמטה קסמים" ברגע שהצעיר שוחרר.
המערער התגייס ב-2009 ליחידה קרבית עם פרופיל 97. כמה חודשים לאחר מכן הוא הרגיש כאבי גב כולל כאבי רגליים אחרי ריצה עם משקל כבד, וכעבור כשנה התמוטט במהלך ריצת מד"ס. הוא פונה לבית החולים זיו שבצפת, ובבדיקת CT התגלתה אצלו פריצת דיסק בגב התחתון.
הוא הגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל אך זו נדחתה, והוא טען שאין ספק שהפעילות הגופנית המאומצת בצבא, שכללה הרמת משקלים כבדים, גרמה לפריצת הדיסק ולכאבי הגב הכרוניים שמהם הוא סובל עד היום.
לערעור צורפה חוות דעת של מומחה שסתרה את ממצאי קצין התגמולים, וזה קבע כי המערער סובל כיום מהגבלות קלות בתנועה והפגיעה מפריעה לו ללכת ולעמוד. המומחה טען שהסמיכות בין האירועים מראה שלא ייתכן שאין קשר סיבתי בין הדברים.
באת כוחו של קצין התגמולים התבססה על חוות דעתו של המומחה מטעם אגף השיקום, שקבעה כי כאבי הגב שמהם סבל המערער לא גרמו לו לנכות קבועה. עוד טענה שהכאבים לא הסבו לו פגיעה תפקודית בחיי היומיום.
בסופו של דבר השופטת וחברי הוועדה קיבלו את טענת המערער כי תפקידו של המומחה הרפואי מסתכם בבחינת קיומה של פגיעה והסיבה שגרמה לה, אך הוא לא יכול לקבוע מי יוכר ומי לא, וזו החלטת המחוקק ובית המשפט.
עוד הוסיפו כי גם המומחה של אגף השיקום לא שלל קשר בין פעילות מאומצת של חיילי חי"ר לבין נכות בעמוד השדרה, ואם הכאבים של המערער החלו במהלך השירות ובעקבותיו, יש קשר סיבתי בינם לבין השירות.
וכאמור קבעו שלא ייתכן שהכאבים נעלמו מרגע שהשתחרר. משכך, הערעור התקבל וחברי הוועדה קבעו כי יש להכיר במערער כנכה צה"ל תוך שחייבו את קצין התגמולים בהוצאות משפט של 10,000 שקל.