חברות ללא בעל שליטה = שלטון מנהלים ; חברות כאלו צריכות חוק "מיוחד" – משרד המשפטים פרסם להערות הציבור תזכיר לתיקון חוק החברות, התשנ"ט-1999, שמציע להתאים את כללי הממשל התאגידי החלים על חברות שאין בהן בעל שליטה.
התזכיר נועד לתת מענה לסוג זה של חברות לאור הגידול בשנים האחרונות במספרן ובחלקן בשוק ההון של חברות שאין בהן בעל שליטה. התזכיר גובש במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) בראשה עומד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מר מאיר לוין, בשיתוף עם רשות ניירות ערך. ההסדרים המוצעים עוקבים אחר המקובל בעולם ומותאמים למציאות הישראלית.
ההתאמה בכללי הממשל התאגידי נדרשת משום שבחברות שאין בהן בעל שליטה, קיים חשש להטיה בניהול החברה המכונה "שלטון מנהלים"
לעיתים גם הטיית ניהול החברה לפי אינטרסים של בעלי מניות שקולם עשוי להטות את תוצאות ההצבעה באסיפות הכלליות. כדי לתת מענה לחשש זה מוצעים מספר הסדרים שמטרתם להפוך את הדירקטוריון לעצמאי ובלתי תלוי יותר, ובכך לחזק את יכולתו לפקח על הנהלת החברה.
כך, מוצע לקבוע כי בדירקטוריון של חברה שאין בה בעל שליטה יכהן רוב דירקטורים בלתי תלויים, כמקובל במדינות רבות בעולם. דרישה זו תחליף את החובה למנות שני דירקטורים חיצוניים בחברות כאלה. בשים לב לגידול המוצע במספר הדירקטורים הבלתי תלויים מוצע להרחיב את שיקול הדעת המסור לוועדת הביקורת בקביעה שקשר מסוים אינו פוגע בחוסר התלות של הדירקטור והוא זניח.
עוד מוצע להסדיר את האופן שבו יבחר הדירקטוריון בחברה שאין בה בעל שליטה מועמדים מטעם החברה לכהונת דירקטור, על מנת להבטיח כי הליך זה ייעשה באופן עצמאי וענייני ותוך ויסות השפעת ההנהלה. מוצע כי הדירקטוריון יקים ועדת מינויים בלתי תלויה שתפקידה יהיה להמליץ על הרכבו הרצוי של הדירקטוריון ולגבש עבור הדירקטוריון רשימת מועמדים מומלצים שיובאו להצבעת האסיפה הכללית, זאת לצד האפשרות הקיימת של בעלי מניות להציע מועמדים לדירקטוריון.
עסקאות חריגות
הצעה מרכזית נוספת היא קביעת חובה להביא לאישור ועדת הביקורת והדירקטוריון עסקאות חריגות עם בעלי מניות שמחזיקים 10% או יותר מאמצעי השליטה בחברה שאין בה בעל שליטה. זאת, נוכח החשש כי מבנה הבעלות המבוזר עשוי לאפשר לבעלי מניות כאלה השפעה משמעותית נוכח כוחם הגבוה יחסית באסיפה הכללית בהעדר בעל שליטה, והחשש כי יעשו בו שימוש להשפעה על הנהלת החברה בהתקשרויות עמה.
בנוסף מוצע להוסיף הוראת ממשל תאגידי מומלצת לפיה בדירקטוריון חברה ציבורית או חברת אגרות חוב לכל מגדר יהיה ייצוג של שליש לפחות בהרכב הדירקטוריון. המלצה זו עוקבת אחר המקובל בשווקי הון מפותחים בעולם, ומתבססת על מחקרים רבים שמצביעים על תרומתו של ייצוג מגדרי הולם לתפקוד הדירקטוריון ולביצועי החברה.
תיקון הגדרת שליטה
לבסוף, במטרה להגביר את הוודאות בנוגע לתחולת הכללים החדשים ולהגדרת חברה שאין בה בעל שליטה, מציע משרד המשפטים בתיאום עם רשות ניירות ערך לתקן את הגדרת שליטה בחוק החברות ולהוסיף לה חזקה הניתנת לסתירה לפיה בחברה בה אין מי שמחזיק למעלה מ-50% מאמצעי השליטה בחברה, תיחשב החזקה של 25% או יותר מאמצעי השליטה בחברה כשליטה בה.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר מאיר לוין אמר כי "דווקא בעת הזו קיימת חשיבות רבה לחיזוק אמינותו והוגנותו של שוק ההון הישראלי והחברות הנסחרות בו. התזכיר שאנחנו מפרסמים היום מבוסס על עבודה יסודית ושיתוף משמעותי של גורמים רבים מהשוק והאקדמיה ושל עמיתינו במגזר הציבורי, והוא כולל הצעה לממשל תאגידי מאוזן בחברות ללא גרעין שליטה שיציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם. אנחנו קוראים לציבור להעיר על ההסדרים המוצעים ולהשמיע נקודות מבט נוספות בסוגיה."
מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, עו״ד שרה קנדלר אמרה כי "בתקופה האחרונה גדל משמעותית מספרן של החברות הציבוריות ללא גרעין שליטה, כולל חברות ותיקות בשוק ההון, בהן בעלי השליטה פיזרו את מניותיהם. מגמה זו מחייבת לבצע התאמות של כללי הממשל התאגידי כדי לייצר וודאות בשוק ההון בנוגע לכללי התנהגות מאוזנים הנדרשים בראש ובראשונה כדי לשמור על האינטרס של ציבור המשקיעים. יחד עם משרד המשפטים בחנו את הסוגיות בהתאמה לקיים בישראל ובהשוואה למדינות אחרות בעולם, שם מבנה הבעלות המבוזר הוא המקובל מזה שנים. ההסדרה בישראל על בסיס סטנדרטים בינלאומיים, צפויה גם להגביר את האמון בשוק ההון הישראלי ולהנגיש את השוק למשקיעים ולחברות בינלאומיות״.
לא יכולים לשלם את החובות? בשורה טובה – עיכוב הליכים בגביית חובות