יותר ויותר בעלי עסקים מגלים שחוק המזומן הוא כבר לא רק על הנייר ותקופת החסד הסתיימה: עסקאות שבהן לא נרשם אמצעי התשלום או עסקאות מעל הגובה הרשום בחוק הן תחת עיני הרשויות עכשיו. ראו כאן: החוק להגבלת שימוש במזומן – כל מה שצריך לדעת

בתקופת ההרצה שעל החוק לא נרשמו קנסות, אך נראה שזו הגיעה לסיומה והתירוץ "לא הכרתי את החוק" אינו קביל יותר. מסוף דצמבר,שנה לקביעת החוק, המפרים אותו צפויים למעצרים ולקנסות.

בפשיטות של רשות המסים התגלה שלרוב העסקים אין כמעט עסקאות ב- 11 אלף שקל – תקרת העסקאות במזומן.  ההפרות הבולטות ביותר הן דווקא ההפרות בשימוש בצ'קים, צ'קים פתוחים או חסרים. הפרה אחרת היא  העדר ציון של אמצעי התשלום. מטרת החוק היא להילחם בהלבנת הון ובשוק השחור.

לפי ארגון ה-OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-6.6% מהתוצר. הבנק העולמי העריך ב-2010 שהיקף הכלכלה השחורה עומד על 200 מיליארד שקל, ואובדן הכנסות ממסים מוערך ב-40-50 מיליארד שקל בשנה. נציין שמדובר בהערכות על סמך מי שנתפס, אבל קשה לאמוד מה שאין לו תיעוד.

החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. החוק אינו חל על רשויות המדינה שייקבעו על ידי שר האוצר, או על תשלום במזומן בין קרובי משפחה, שאינו תשלום שכר עבודה. בנוסף,בהוראת שעהלא חל החוק על גמ"חים העוסקים בהלוואות.אבל עולה השאלה אם הוא אפקטיבי, הרי מלביני הון  ועסקאות שחורות לא נעשות בגלוי וקשה לחייב לדווח את מי שאינו מעוניין לדווח. גם הבנקים אינם ששים לקבל מזומן גדול בשל חשש מחוק הלבנת הון, כך שבעודידוע כמה מזומן יש בידי הבנקים, קשה לדעת כמה מזומן יש בידי הציבור.

חוק המזומן – ככה יראה השיק החדש

";בעל מקצוע הגון שרוצה לעבוד כחוק עם חשבונית, מוצא את עצמו מתחרה במעלימי מס";