בקרוב יהיה קשה יותר לפתוח חשבון באפליקציית תשלומים, ביט, פייבוקס ופפר. הסיבה היא ישיבה שנערכה בנק ישראל, שכללה את נציגי הבנקים המפעילים אפליקציות תשלום, נציגי חברות כרטיסי האשראי, נציגי בנק ישראל, וכן אחראי פעילות התשלומים של בנק ישראל. היו שני דיונים, מול הבנקים ומול חברות האשראי.
מטרת הפגישה הייתה להשוות את כללי פתיחת החשבון בין חברות האשראי לאפליקציות התשלום, עקב הרחבת השימוש באפליקציות ותוכניותיהן לשמש אמצעי תשלום מול בתי עסק. הכללים המגבילים על הבנקים וחברות האשראי – כדי לזהות למשל הלבנת הון – אינם חלים על האפליקציות.
כדי לקבל כרטיס אשראי הלקוח צריך להזדהות באמצעות תעודת זהות וחתימת הלקוח. לעומת זאת, כשפותחים חשבון באפליקציה הלקוח לא נדרש להציג תעודת זהות והוא יכול אפילו לשייך את האפליקציה לחשבון בנק שלא בבעלותו. כך גם אפשר להזין באפליקציה תעודת זהות ופרטי אשראי גנובים. בנוסף באפליקציות לעומת כרטיסי האשראי אין ניטור של העברות הכספים. כך אין ניטור על סוג ההעברות גם לא על הסכומים שאומנם מוגבלים אך יכולים לעבור ב"חבילות" קטנות.
בפגישה הוצע לחייב את האפליקציות בתהליך זיהוי ואימות של הלקוח דרך מרשם האוכלוסין. פתרון נוסף הוא להתנות פתיחת חשבון בצילום תעודת זהות וחתימה אלקטרונית. כמו כן הוצעה טטכנולוגיית זיהוי פנים-, אף שבאירופה כבר לא סומכים עליה כל כך. פייבוקס של דיסקונט כבר משתמשת בכולם
כמו כן באפליקציות קשה יותר לזהות העברות עסקיות לעומת פרטיות. האפליקציות היום מגבילות את העברות הכספים ל־50 אלף שקל בשנה. רק פייבוקס של דיסקונט העלתה את הרף ל־150 אלף שקל, בכפוף להליך זיהוי שכולל צילום תעודת הזהות, שיחת וידאו, בדיקת נתונים מול מאגרים שונים ובדיקה שמטרת השימוש באפליקציה תואמת את תנאי השימוש — פרטי או עסקי. הוצע לחייב את המשתמשים להצהיר בעת ההצטרפות על מטרת השימוש באפליקציה — עסקית או פרטית. עם זאת, לא ברור אם יחויבו כבר מי שיש בידם אפליקציה – 5 מיליון איש במספר. כנראה שחתל בדיקה מול מקבלי סכומים גבוהים.
אפליקציות התשלומים – איזו הכי מאובטחת?
מהן העמלות על אפליקציות התשלומים ואיך לא לשלם אותן