כלכלני לאומי מפרסמים סקירה מאקרו שבועית. בהתייחסות להותרת הריבית לחודש יולי על כנה, כותבים כלכלני לאומי: "לא מן הנמנע כי המשך התיסוף בשקל יוביל להפחתת ריבית נוספת".

"הועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-22 ביוני להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי ברמה של 0.1% (ראה/י תרשים). זאת, בהתאם לרוב ההערכות המוקדמות", כותבים בלאומי. "גורמי הרקע שהודגשו על ידי בנק ישראל בהחלטת הריבית לחודש יולי, כוללים: א. עלייה בסביבת האינפלציה, אשר מתחילה להיכנס לתחום יעד יציבות המחירים (1%-3%). הערכה זו, עקבית עם העדכון כלפי מעלה של תחזית האינפלציה לשנה הקרובה (על-ידי חטיבת המחקר) ל-1.6%, ועם ציפיות האינפלציה לטווחים ארוכים יותר, הנגזרות משוק ההון; ב. נתוני החשבונאות הלאומית מעידים אמנם על ירידה בקצב צמיחת התוצר, אולם הפעילות הכוללת ממשיכה לצמוח בקצב מתון בהובלת הצריכה הפרטית; ג. המשך המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם, בין היתר, על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית בשווקים המתעוררים ובארה"ב (ככל הנראה זמנית); ד. הערכת בנק ישראל שהריבית בארה"ב צפויה לעלות עוד השנה, אולם בקצב מתון; ה. המשך הפעילות הערה בשוק הדיור כמעט בכל מאפייניו; ו. ההחלטה על אי-שינוי הריבית נתקבלה למרות תיסוף השקל ביחס לסל המטבעות מאז הישיבה המוניטרית של סוף מאי".

כלכלני לאומי מוסיפים כי "במקביל לפרסום החלטת הריבית הנוכחית התקיים לראשונה תדרוך עיתונאים, אשר עתיד להתקיים מעתה בכל שלושה חודשים במטרה לשפר את הדיאלוג של הבנק המרכזי עם הציבור. במסגרת התדרוך, הדגישה נגידת בנק ישראל כי 'לאור התוואי הצפוי של חזרת האינפלציה לתוך היעד והתייצבות קצב הצמיחה המתונה, נראה שפחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונאליים בתקופה הקרובה'. עם זאת, אנו מעריכים שעדיין ישנה אפשרות, אם כי בהסתברות נמוכה יחסית, להפחתת הריבית לכ-0% במהלך החודשים הקרובים, ואף לצעדים מוניטאריים מרחיבים נוספים, ביניהם צעדי הקלה כמותית (דרך שוק המט"ח ולא דרך שוק האג"ח). תנאי רקע למהלך כזה עשויים לכלול תיסוף נוסף של השקל ביחס לסל המטבעות ומספר הפתעות כלפי מטה במדדי המחירים לצרכן החודשיים. במבט לטווח ארוך יותר, העלאת הריבית בישראל, תהיה תלויה בתוואי הריבית בארה"ב – ככל שתוקדם כך ניתן לצפות לצפות לשינוי מגמה גם בריבית המקומית. בכל מקרה, תוואי העלאות הריבית עשוי להיות מתון והדרגתי בשנים הקרובות".

בנוסף מתייחסים כלכלני לאומי לנתוני המדד המשולב אשר עלה בחודש מאי: "המדד עלה בחודש מאי בשיעור גבוה יותר מאשר באפריל (0.3% לעומת 0.22%). מאז חודש אוגוסט 2014 (לאחר תום מבצע "צוק איתן") ניתן להבחין ב"עליית מדרגה" בשיעור הצמיחה החודשי של המדד המשולב. כפי שניתן לראות בתרשים, מאז אוגוסט 2014 ועד מאי השנה, צמח המדד המשולב בשיעור חודשי ממוצע של כ-0.32%, שהוא שיעור צמיחה גבוה יותר ביחס לממוצע החודשי בשנתיים וחצי שקדמו (0.23%)", כותבים כלכלני לאומי.

"מתחילת השנה הסתכמה עליית המדד המשולב בכ-1.5% (קצב שנתי של כ-3.6%), וב-12 החודשים האחרונים העלייה הסתכמה בכ-3.5% – הנתון הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט 2012. כך שנראה כי קצב צמיחת הסקטור העסקי חזר לרמות של סביב 3%, בדומה לשיעורים שהיו עד תחילת 2014. הגורמים העיקריים אשר תרמו לעליית המדד המשולב בחודש מאי הם: הגידול ביבוא מוצרי צריכה, העלייה המחודשת בשיעור המשרות הפנויות והעלייה בפדיון ענפי השירותים. מנגד, הגורמים העיקריים אשר קיזזו את שיעור הצמיחה במדד המשולב הם: הייצור התעשייתי, שרשם את הירידה החודשית החדה ביותר מאז מרץ אשתקד (4.1%-); והירידה ביבוא התשומות לייצור. במקביל, יצוא השירותים מצוי בקיפאון זה חודש שני ברציפות, לאחר חודשיים של ירידות", כותבים כלכלני לאומי.

"אנו מעריכים כי בשנת 2015 תוצר המשק יצמח בשיעור ריאלי של 3.1%. תחזית זו, עברה לאחרונה עדכון כלפי מטה עם פרסום נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה. הרכב הצמיחה הצפוי לשנת 2015 עודכן אף הוא, כאשר שיעור הגידול הצפוי בהשקעות בענפי המשק והצריכה הציבורית עודכנו כלפי מטה, ומנגד שיעור הגידול של הצריכה הפרטית עודכן כלפי מעלה ופעילות זו צפויה להוביל את צמיחת המשק השנה. בנוסף, שיעור הגידול של היצוא עודכן משמעותית כלפי מטה ופעילות היבוא עודכנה כלפי מעלה, זאת בהתאם לנתוני סחר החוץ מתחילת השנה. עקב כך, צפוי ב-2015 גירעון מסחרי, אשר יקוזז על ידי העודף בחשבון השירותים של ישראל. במבט כולל, צפוי עודף יצוא קטן יחסית לישראל השנה ועודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר כולל בתוכו גם את ההעברות החד צדדיות (נטו) לישראל", כותבים כלכלני לאומי.

באשר לשוק העבודה כותבים כלכלני לאומי כי "למרות העלייה בשיעור האבטלה בחודש מאי, מכלול הנתונים ממשיך להצביע על חוסנו של שוק העבודה. שיעור האבטלה במשק עלה בחודש מאי השנה, לראשונה מאז חודש אוגוסט 2014, ועמד על 5.0% לעומת 4.8% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). בגילאי העבודה "העיקריים" (גילאי 25-64) עלה שיעור האבטלה ל-4.3% לעומת 4.2% בחודש הקודם".

"למרות העלייה, נדגיש כי שיעור האבטלה עדיין מצוי ברמה נמוכה היסטורית (ראה/י תרשים). בנוסף, חלה עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה זה חודש שני ברציפות. העלייה בחודשיים האחרונים, לוותה בגידול של כ-53 אלפי מועסקים (הגידול החד ביותר מאז ראשית 2014), אשר מרביתם נקלטו במשרות מלאות וחלק גדול מהם בגילאי העבודה "העיקריים". בהקשר זה נציין כי לעובדים בגילאי (25-64) מיוחסת השפעה גדולה על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר). נתונים אלה מדגישים את חוסנו של שוק העבודה בחודשים האחרונים, אשר לצד שיעורי ריבית נמוכים וירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, צפויים להוסיף ולתמוך בצריכה הפרטית ולחזקה כמנוע צמיחה מוביל ויציב של המשק, בפרט בתקופה בה ישנה חולשה בסחר החוץ של ישראל. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה במשק ירד השנה ל-5.2% (בממוצע) לעומת 5.9% ב-2014", מעריכים כלכלני לאומי.