מעודכן ל-07/2023

שער השקל-דולר הוא תמיד סוג של סייסמוגרף לאירועים שמתרחשים במדינה ומחוצה לה, כאשר הדולר מהווה מעין מקלט בטוח לברוח אליו בעתות של אי ודאות. מאז נכנסה לתמונה הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט מרכז אליו שער הדולר-שקל תשומת לב מיוחדת כאינדיקטור שמשקף את הלוך הרוחות במדינה. עם זאת, ברור כי מערכת היחסים בין המטבעות מושפעת גם מגורמים כלכליים כמו פערי הריביות בין הארץ לעולם והתנהגות מדדי המניות בבורסות השונות.

בבנק השוויצרי לומברד אודייר סבורים כבר תקופה ארוכה כי התחזקות הדולר מול השקל עוד לא אמרה את המילה האחרונה. לדבריהם, לאחר תיקון חד ביוני, כאשר שער הדולר ירד מ-3.75 ל-3.55 שקלים, הוא עלה בחזרה ל-3.70. תנועות המחירים בשקל עשויות להיות מושפעות מדיונים מתמשכים על רפורמה משפטית. אם תתקבל הצעת חוק מרוככת, זה יכול להביא הקלה מסוימת, אבל עדיין מומלץ להיזהר לגבי המטבע. האיזונים החיצוניים החזקים של ישראל עלולים להיחלש עקב תיקון במגזר הטכנולוגי, שיוביל להפחתה בתזרימי השקעות זרות ישירות (FDI). זה צפוי לגרום לפיחות של השקל הישראלי במונחי סחר משוקלל. אנו מאמינים שהשווי ההוגן של הדולר מול השקל צפוי לעלות בסופו של דבר לכיוון 3.80.

סאמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי, וקיראן קאוושיק אסטרטג המט"ח של הבנק, התייחסו גם לכלכלה הישראלית על רקע השינויים האחרונים: הצמיחה הכלכלית בישראל נותרה חזקה, אם כי ישנם סימנים להיחלשות, כמו צמיחה חלשה באשראי. בנק ישראל החליט להותיר את שיעור הריבית על 4.75% מכיוון שלדעתם המדיניות הנוכחית מגבילה מספיק. החלטה זו נתמכה על ידי ההאטה באינפלציה ומדד מחירים לצרכן נמוך מהצפוי בחודש מאי. עם זאת, האצת צמיחת השכר מפעילה לחץ על הבנק המרכזי. שוק העבודה נותר הדוק, אך המשרות הפנויות פחתו. קיימים סיכונים לתחזית האינפלציה, לרבות פיחות השקל. הנגיד אמיר ירון הדגיש כי למסלול השקל יש חשיבות מכרעת ללחצים אינפלציוניים וכי ייתכן שאפקט המעבר התגבר בשנים האחרונות. בנק ישראל יוכל להתערב בשוקי המטבע כדי למנוע את הצורך בהעלאות ריבית נוספות.