נתוני התוצר של מדינת ישראל ל-2021 מרשימים. כך אומרים כלכלני בית ההשקעות לידר שוק הון בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ. השוואה בין הנתונים לרבעון הרביעי 2019, ערב הקורונה, לרבעון הרביעי של 2021 מראה בין היתר כי המשק צמח ב-8.9% במצטבר, רמת החיים עלתה ב-3.1% (הצריכה הפרטית לנפש), ההשקעות בבנייה למגורים עלו ב-10%, גם יצוא שירותי ההייטק (31%+) וגם היצוא התעשייתי (17%+) עלו בקצב מהיר.

כל אלו, אומרים בלידר, מחזקים את ההערכה שהמשק הישראלי התאושש היטב ממשבר הקורונה ולא זקוק למדיניות מוניטרית כה מרחיבה. בנק ישראל מעריך כעת כי המשק צמח ב-4.2% בינואר, ועל כן עלתה הסבירות להעלאת ריבית ב-11 באפריל.

התחזית: אינפלציה של 1.9% שנה קדימה

לדבריהם, מדד ינואר לא הפתיע, והם חוזים אינפלציה של 1.9% שנה קדימה. זאת על סמך כמה הנחות בסיסיות, כמו התייצבות בשער החליפין בטווח הקצר ואחר כך חזרה למגמת ייסוף מתון בקצב שנתי של כ-4%; המשך האצה בקצב עליית מחירי השכירות, אך בקצב מתון – הם מניחים עלייה של 4% במחירי השכירות בחוזים מתחדשים; האצה בעליית השכר הממוצע במשק לקצב של 4.5% בסוף 2022, על רקע שוק עבודה "מתוח", ועלייה מתונה במחיר הנפט ל-97 דולר לחבית בעוד שנה ו-102 דולר בסוף 2023.

קצב עליית מחירי הדירות עשוי להתמתן

בהתייחסות מיוחדת לשוק הדיור, אומרים כלכלני לידר כי  בחודשים נובמבר-דצמבר עלה מספר המכירות של דירות חדשות עלה ב-8.4% (לעומת החודשיים הקודמים), זאת על רקע הקדמת רכישות לפני העלאת מס רכישה. מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה נמצא במגמת עלייה (7.5% ב-2021), מה שעשוי למתן את קצב עליית מחירי הדיור, כולל כאמור מחירי השכירות.

באשר לעולם אומרים בלידר כי חשש מפלישה רוסית לאוקראינה המשיך להעיב על שוקי המניות בעולם, כאשר ברקע הפד משדר מסר "ניצי" לשווקים. בפרוטוקול של החלטת הריבית חברי הפד בדעה שיש לרסן את המדיניות המוניטארית (כולל צמצום במאזן הפד) בקצב מהיר יחסית לסייקלים אחרים בעבר.

מבחינת נתוני המאקרו בארה"ב, בינואר המסחר הקמעונאי עלה ב-3.8% לאחר ירידה של 2.5%. רכישות באינטרנט עלו ב-14.5% בינואר. מדובר בשינוי נומינלי, אך גם בניכוי אינפלציה מדובר במגמה חיובית. כידוע, משקי הבית עדיין נהנים מעודפי המזומנים מתמיכות הקורונה, אך יותר חשוב להדגיש במבט קדימה: הלחץ לעליית השכר צפוי להימשך ולתמוך בהמשך גידול בהכנסה הפנויה, בפרט ברמות שכר נמוכות, בהן הנטייה השולית לצרוך גבוהה יחסית. משמעות הדבר: המשך גידול בביקוש המקומי, מה שמהווה גורם אינפלציוני וסיבה להמשך לחץ לעליית ריבית גם ב-2023 ו-2024.