טוב הם לא הכי אובייקטיבים, זה ברור – האינטרס שלהם שמחירי הדירות יעלו; ובכל זאת כדאי לשמוע מה הם אומרים – הקבלנים לא סבורים שהממשלה תוכל להוריד את מחירי הדירות.  כך עולה  מסקר שערכה חברת המידע העסקי BdiCoface לקראת כנס הנדל"ן של ארגון קבלני תל אביב. מהסקר עולה כי  96% מהמשיבים אינם מאמינים לממשלה כי תוכל להוריד את מחירי הדיור. הסקר נערך בקרב כ-100 מנהלים בחברות בניה בישראל. בסקר שנערך בשנה שעברה התקבלה תוצאה דומה, אז ענו 94% מהמשיבים כי הם אינם מאמינים כי מדיניות הממשלה תוביל לירידת מחירים, אולם ב-2011 ענו 50% מהמשיבים כי מדיניות הממשלה תוביל לירידת מחירי הדיור.

בהתאם לכך, הרוב המוחלט של הנשאלים בסקר – 69%, צופה כי מחירי הדיור יעלו ב-2015. בסקר בשנה שעברה צפו 54% מהקבלנים עלייה במחירי הדיור, ובסקר שנערך ב-2012 צפו 40% מהנשאלים עליית מחירים. ב-2011 היה אחוז המשיבים הצופים עליית מחירים הנמוך ביותר – 14% בלבד.  69% מחברות הבניה צופות גידול, או גידול מהותי בפעילותם, בשנת 2015, זאת לעומת 61% בשנה שעברה, ו-56% לפני שנתיים. האופטימיות של הקבלנים בסקר מתבטאת גם בצפי לגידול בענף כולו – 63% מהנשאלים בסקר ענו כי הם צופים גידול, או גידול מהותי בענף, כמעט כפול מאחוז העונים בסקר שנערך לפני שנה ושנתיים.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת BdiCoface, "ענף הבניה נמצא באחת השנים המטלטלות ביותר שלו מזה תקופה ארוכה, כאשר מתחילת השנה הוא סובל מחוסר ודאות קשה שנוצרה כתוצאה ממדיניות לא ברורה של הממשלה. במצב כזה, וכאשר רבים מרוכשי הדירות נמצאים עדיין על הגדר, התוצאות של המדיניות הזו כבר ניכרות ביחסים הפיננסים של החברות בענף. אחרי חודשים רבים של חוסר וודאות בנוגע לחוק המע"מ, אנחנו רואים בסקר חוסר אמון מוחלט של הענף במדיניות הממשלה, והיכולת שלה להשפיע על מחירי הדיור בטווח הנראה לעין".

הסקר נערך לקראת כינוס הנדל"ן השנתי ה-17 של ארגון הקבלנים והבונים תל אביב-יפו-בת ים, אשר יתקיים במלון דן אילת, בין התאריכים 5-8 בנובמבר, במעמד ח"כ אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון, שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ופרופ’ ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, ויעסוק בנושאים בוערים ורלוונטיים ביותר בענף הנדל"ן דרך דיונים ומושבים בהשתתפות ראשי ערים, מקבלי ההחלטות בישראל בתחום הנדל"ן, מומחים בתחום הפיננסי, ההנדסי ועוד. לדברי אבנר לוי, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בת"א-יפו-בת ים, הנתונים העולים מן הסקר מהווים תמונת מצב לא רק של אוכלוסיית הקבלנים, אלא משקפים תחושה כללית של רוב ציבור האזרחים במדינת ישראל.

נראה כי חברות הבניה כבר מזמן הפסיקו לחשוב שהממשלה פועלת על מנת לפתור את מצוקת הדיור בצורה רצינית. הציבור, בדומה לאוכלוסיית הקבלנים, חי בתחושת חוסר וודאות מתמשכת וגוברת, כאשר שפע החוקים החדשים אינם מוצעים בצורה מוסדרת המניבה פרי, בדומה להמתנה הנלאית ואי החלת חוק מע"מ 0 מיום הצעתו אשר יצרו קיפאון מתמשך בענף הנדל"ן. למעשה, מימוש תוכנית מע"מ 0% ומחיר מטרה – עשוי ליצור ביקוש רב במקום בו אין היצע מספק, וכך יניב מענה חלקי וקטן לפתרון בעיית הדיור.

הציבור צמא לפתרונות ישימים ולא למפגן הפרחת הבטחות והכרזות שאינן עומדות במבחן המציאות. פתרונות בדומה להגדלה מסיבית של מספר העובדים הזרים בענף, אשר תוריד משמעותית את עלויות הבניה ותוזיל את עלות הדירה, בנוסף, פעילות למציאת פתרון אמיתי למצוקת הקרקעות באזורי הביקוש ואישור תוכנית לפינוי בינוי בזמן קצר משמעותית מפרק הזמן הממוצע והמופרך כיום, העומד על 12 שנה.

קל יותר לגייס מימון: בנוגע ליכולת לגייס אשראי לענף הנדל"ן ענו 30% מהנשאלים כי היכולת להשיג מימון עלתה, או עלתה מאד, מדובר על עלייה חדה לעומת 13% מהנשאלים שענו תשובה דומה בשנה שעברה, אך עדיין מדובר בפחות משליש מחברות הנדל"ן, כאשר מרביתן אינם סבורים כי היכולת לגייס אשראי עלתה.

בנוגע לעלויות המימון עולה כי אלו הוזלו משמעותית. 34% מהנשאלים בסקר ציינו כי הם נהנו מירידה בעלויות המימון, והריבית הממוצעת בסקר על הלוואות בקרב הנשאלים בסקר עמדה על 0.68% בלבד. בשנה שעברה עמדה הריבית בקרב הנשאלים בסקר על 1.39%, ולפני שנתיים היא עמדה על 2.35%. בסקר שנערך ב-2011 עמדה הריבית על 2.88%.

בתשובה לשאלה על האם חל שינוי בהיקף הפעילות של החברה או הענף כולו, ענו 48% מהנשאלים ענו כי הענף נותר ללא שינוי, ו-43% מהנשאלים ענו כי פעילות החברה שלהם נותרה ללא שינוי. עם זאת, 49% מהנשאלים ענו כי החברה שלהם רשמה גידול בפעילות ב-2014, אך רק 26% מהנשאלים ענו כי הענף כולו גדל ב-2014.

רמת הסיכון בענף הבניה מצטמצמת מול הסיכון במשק: על פי נתוני BdiCoface, העורכת את מדד הסיכון, עולה כי דירוג הסיכון בענף הבנייה נמצא לאורך השנים ברמה גבוהה יותר לעומת רמת הסיכון במשק כולו, אולם השנה נראה כי הפער בין רמת הסיכון בענף הבניה לבין הסיכון במשק הולך ומצטמצם. מנתוני החברה עולה כי רמת הסיכון בענף הבנייה נמצאת כיום ברמה של 6.42, זאת לעומת רמת הסיכון במשק העומדת על 6.3. לשם השוואה – בשנת 2007 עמד הסיכון בענף הבניה על 6.65 לעומת רמת סיכון של 5.85 במשק כולו. מנתוני BdiCoface עולה כי -11.6% מהחברות בענף הבניה נמצאות בסיכון גבוה מאד.

בנוגע למוסר התשלומים בענף הבניה עולה כי השנה הוא הלך והידרדר, כאשר מספר ימי האשראי בפועל בענף עומד כיום על 108, זאת לעומת 98 ימי אשראי במשק כולו.

מנתוני היחסים הפיננסיים בקרב קבלני הבניין הגדולים (מנתוני המחצית הראשונה של 2014) עולה כי הרווחיות הגולמית שלהם נפגעה ועמדה על 14.8% בלבד, לעומת רווחיות גולמית של 20.2% בתקופה המקבילה ב-2013. שיעור הרווח התפעולי מסך ההכנסות נפגע גם הוא ועמד במחצית הראשונה על 9.3% לעומת 11.6% במחצית המקבילה ב-2013.

משנת 2000 ועד שנת 2006 ירדו מחירי הדירות בישראל ב-12.4%, ומשנת 2007 ועד 2013 עלו מחירי הדירות ב-85.8%. כך עולה ממבט על שוק הדיור בערים הגדולות שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים האלו לא מפתיעים, בכל סקר , בכל בדיקה, בכל מדד, מתברר שמחירי הדירות  עלו בשיעור דו ספרתי בכל אחת מהשנים האחרונות. השאלה מה עושים? השאלה, האם תוכנית מע"מ אפס תעזור?  כנראה שהיא רק תזיק, כי נוצר קיפאון בשוק, וקיפאון בשוק הדירות הוא אסון, מאחר שברגע שיש כבר תוכנית (ולא משנה מהי) אנשים חוזרים לשוק ומחממים אותו והמחירים עשויים לעלות. אז נכון, חלק מהאנשים – הזוגות הצעירים  שירכשו בלי מע"מ אכן יענו, אבל מדובר בחלק קטן שעומד בקריטריונים.  בינתיים הקבלנים ובצדק מבחינתם מקפיאים את השוק.

וזו רק תוכנית אחת, גם מחיר מטרה, וגם בנייה להשכרה, ואפילו משכנתא בשיעור של 90% לא יעשו את העבודה. האמת, נראה שכל עוד הריבית אפסית שום דבר לא ישנה יותר מדי, הריבית מעל הכל, ומה שצריך הוא פשוט להעלות אותה! עד שזה לא יקרה, יש כסף זול וכסף זול הוא האמא של כל הבועות, גם בדיור! ריבית של 0.25% , ריבית פריים של 1.75%, ריבית משכנתא של 2.3%-3% זה זול מדי, זה נמוך מדי, וזה שם בצל את כל התוכניות היפות של שר האוצר, יאיר לפיד ושל שר השיכון והבינוי, אורי אריאל.  צריך להבין הביקוש לדירות הוא קבוע, הוא מגיע מהזוגות הצעירים וממשפרי הדירות, וגם , מה לעשות ממתגרשים. הביקוש הזה עומד מול היצע קטן לאורך השנים. יש מחסור של עשרות אלפי דירות, ובמצב שוק כזה יכול ת התמרון והשליטה על המחירים היא נמוכה.  אז מה עושים?  יש פתרונות לרגע – פתרונות פופוליסטיים – מעמ"מ אפס, דיור בר השגה , מחיר מטרה, משכנתא בשיעור של 90% (שזה בכלל איום ונורא, זה יצור מצב שכולם יכולים לקנות דירה ויגביר עוד יותר את הביקושים). אבל, כל עוד לא יישנו את מצב השוק עצמו – יגדילו את ההיצע ויטפלו בריבית נראה ששום דבר לא יזוז.

על כל פנים, הלמ"ס מדווחת היום כי  הממוצע הארצי של מחירי הדירות בשנת 2013 גבוה ב-57.1% מהממוצע בשנת 2008 עבור הדירות הקטנות, וב-50.4% עבור הדירות הגדולות.

העלייה החדה ביותר במחירי הדירות הייתה בבאר שבע (108.7% בדירות הקטנות ו-92.4% בדירות הגדולות), שבה רמת המחירים היא הנמוכה ביותר מבין 14 הערים הגדולות בתקופה זו. מנגד, העלייה המתונה ביותר הייתה בתל אביב (38% בדירות הקטנות ו-31.7% בדירות הגדולות), שבה רמת המחירים היא הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות.

הממוצע הארצי של מחירי שכר דירה חודשי ממוצע בשנת 2013 גבוה ב-36.6% מהממוצע בשנת 2008 עבור הדירות הקטנות, וב-43% עבור הדירות הגדולות.

העלייה החדה ביותר במחירי שכר דירה חודשי ממוצע הייתה בבאר שבע (51.6% בדירות הקטנות ו-61.1% בדירות הגדולות), שבה רמת המחירים היא הנמוכה ביותר מבין 14 הערים הגדולות בתקופה זו. מנגד, העלייה המתונה ביותר הייתה בראשון לציון (26.6% בדירות הקטנות ו-29.9% בדירות הגדולות).

בשנת 2012, 68% התגוררו בדירה בבעלותם ו-27% התגוררו בדירה שכורה. בראשון לציון, ברחובות ובחולון, שיעור הגרים בדירה בבעלותם (72% בממוצע) הוא הגבוה מבין הערים הגדולות. בתל-אביב-יפו נמצא השיעור הגבוה ביותר של גרים בדירה שכורה (46%), אחריה מדורגות רמת גן (38%) ובאר שבע (36%).

משנת 2000 חלה מגמת ירידה באחוזי הבעלות על דירה בקרב משקי בית עם ילדים – 64% בלבד בשנת 2012 (לעומת 74% בשנת 2000), ואילו בקרב שיעור הגרים בשכירות חלה עלייה ברורה – 20% ממשקי הבית עם ילדים גרו בשכירות בשנת 1997, לעומת 32% בשנת 2012.

ב-2012, 86% מבני 20 ומעלה מרוצים מהדירה שבה הם גרים (80% בשנת 2002). בראשון לציון יותר מ-90% מרוצים מדירתם. בבת ים שיעור נמוך יחסית של מרוצים מהדירה (76%).

60% מהירושלמים בני 20 ומעלה, נולדו בעיר ונשארו לגור בה גם ב-2012 (34% מבני 65 ומעלה גרים בירושלים מאז לידתם). גם בבני ברק שיעור גבוה של ותיקים: 39% גרים בה כבר יותר מ-30 שנה. בערים פתח תקווה, בת ים, תל אביב-יפו ורמת גן יותר מחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת היא אוכלוסייה חדשה, בעלת ותק של עד חמש שנים.

בזמן ששוררת מצוקת דיור קשה מאשרת מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה מיום 31.8.2014 החלטה שעניינה "הקניית זכויות למגורים לאגודת הקיבוץ" מדובר בהחלטה דרמטית בלשון המעטה, שמשמעותה הפסד הכנסות אדיר לקופה הציבורית.

בכדי שההחלטה תיכנס לתוקפה נדרשת חתימתו של שר האוצר. נוכח האמור, פנו האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית ותהודה לשר האוצר וקראו לו לסרב לחתום על ההחלטה.

להלן טענות הארגונים בתמצית: ראשית, טענו הארגונים כי כל התנהלות רשות מקרקעי ישראל באופן קבלת ההחלטה הייתה בלתי תקינה. שכן, הצעת ההחלטה שפורסמה לתגובות הציבור טרם הישיבה איננה הצעת ההחלטה שהועלתה לדיון בישיבה.

כיוון שהנוסח שנדון בישיבה לא הופץ לציבור, מדובר על התנהלות בלתי שקופה ובלתי תקינה של רשות מקרקעי ישראל ועל קבלת החלטה במחטף. יצוין כי האגודה לצדק חלוקתי פנתה לרשות וביקשה לקבל את הצעת ההחלטה שנדונה בישיבה אך בקשתה נענתה בשלילה ולא בכדי

היום נערך טקס הנחת אבן הפינה לרגל התחלת בניית הפרויקט להשכרה ארוכת טווח ברמת השרון. הטקס נערך במעמד שר האוצר, יאיר לפיד, ממלאת מקום ראש עיריית רמת השרון, שירה אבין, מנכ"ל חברת "דירה להשכיר", עוזי לוי ונציגי חברת אביב שייבנו את הפרויקט.

פרויקט הדיור להשכרה ארוכת טווח אותו מקדמת חברת "דירה להשכיר" הינו חלק מתכנית הדיור הרחבה שמוביל קבינט הדיור ברשות שר האוצר, יאיר לפיד, במטרה להוריד את מחירי הדיור ולאפשר לזוגות צעירים בישראל לרכוש דירה. כן זה מצטרף ליוזמות הנוספות של לפיד שבינתיים לא עוזרות לרבות תוכנית מע"מ אפס ומחיר מטרה.

הפרויקט ייבנה על ידי חברת אביב ושות' ומהווה חלק מהתכנית לבניית 150,000 יחידות דיור להשכרה בעשר שנים הקרובות ובמסגרתו ייבנו 246 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח מהן 61 במחיר מפוקח לפני "תוספת שבס" כאשר סיום בניית הפרויקט צפוי בתוך כשלוש שנים. על בניית הפרויקט אכלוסו ותנאי השכירות שיינתנו לדיירים אחראית חברת " דירה להשכיר" .

המכרז ברמת השרון נוהל על ידי הוועדה הבין משרדית בראשות סגן בכיר לחשבת הכללית ובהשתתפות אגף התקציבים, ונציגי רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון. המכרז הינו חלק ממספר מכרזי חלוץ לקראת שיווק אלפי יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך. בחודשים הקרובים צפויים להתפרסם מכרזים נוספים לדיור להשכרה ביניהם 390 יחידות דיור במתחם הגדנ"ע בתל אביב ו-1200 יחידות דיור במתחם הרופאים בתל השומר.

במסגרת פרויקט הדיור הלאומי ובהתאם להוראות רשות מקרקעי ישראל, דייר שיחתום על חוזה במתחם יוכל להתגורר בו 5 שנים עם אופציה להארכה ב-5 שנים בכל פעם שחוזה השכירות מסתיים. תנאי השכירות וחוזה השכירות מוגדרים מראש בתנאי המכרז. עדכון המחיר בכלל הדירות, בהתאם להמלצות צוות 90 הימים, יהיה מפוקח וצמוד למדד המחירים לצרכן בלבד לתקופה של 3-5 שנים. לאחר מכן יועלה שכר הדירה לכלל הדיירים ב-1% לשנה בלבד לכל היותר.

שר האוצר, יאיר לפיד: "הפרויקט הזה הוא הצעד הראשון למהלך שישנה מן היסוד את שוק הדיור בישראל. אנחנו נכניס עשרות אלפי דירות להשכרה לאזורי הביקוש, מה שיוריד את מחירי הדיור שמאיימים למחוץ תחתם דור שלם של ישראלים צעירים. מכאן אני נוסע לישיבת קבינט הדיור בירושלים, שם נאשר את ההחלטה לשיווק מתחם הגדנ"ע בדרום ת"א כמתחם דיור להשכרה לטווח ארוך. המתחם הזה יוסיף עוד 390 יחידות דיור להשכרה, רבע מהן, כמו בכל הפרויקטים של הדיור להשכרה, יהיו במחיר מפוקח. הדיור להשכרה ארוכת טווח הוא נדבך מרכזי בתוך תכנית הדיור המלאה שלנו, אשר כוללת את מע"מ אפס, שצפוי לעבור בחודש הקרוב בכנסת; מחיר מטרה; פינוי מחנות צה"ל; בניית מעונות לסטודנטים ומתחמי מגורים חדשניים במכולות ובמבנים יבילים; תכנית "נתיב לדירה"; הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל; הסכמי הגג שיגיעו בשנה הבאה למאה אלף יחידות דיור; הועדה לתכנון מתחמים מיוחדים שהקמנו ושכבר החלה לפעול ותאפשר לנו תכנון בהליך מואץ לעשרות אלפי יחידות דיור; "חוק שכירות הוגנת" שלא יאפשר הקפצות מחירים לשוכרי דירות וצעדים רבים נוספים. המטרה שאני מציב היא אחת: שזוג צעיר ממעמד הביניים יוכל להרשות לעצמו לרכוש דירה. מדינת ישראל לא רואה יותר בקרקע מקור למקסום הכנסות המדינה, אלא תשתית ציבורית שנועדה לשרת את אזרחי ישראל".

מנכ"ל חברת "דירה להשכיר", עוזי לוי: "אביב ברמת השרון הינו פרויקט ראשון מתוך רבים שנשיק בשנים הקרובות. דיור בשכירות ארוכת טווח הינה מתכונת דיור מקובלת ביותר בעולם המערבי, גם בישראל ככלכלה מפותחת יש מקום להתפתחות מתכונת דיור כזו. "דירה להשכיר" שוקדת על פיתוח וקידום פרויקטים של אלפי יחידות דיור במטרה לאפשר לזוגות צעירים בישראל ליהנות ממגורים ברמה גבוהה ובעלות סבירה. בכדי להבטיח מגורים באיכות גבוהה לאורך זמן, קו מרכזי בפעילות החברה יהיה שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי בתחומי המימון, היזמות והביצוע".

כעת, עם תנודת המטבע והתחזקות הדולר, כמו גם, חשש מסיכון בגלל תנודתיות השווקים, בנק דיסקונט מציע פיקדונות עם ריבית צמודת מט"ח כך שהריבית צמודה למט"ח במקום לשקל. להלן המסלולים:

1. פצ"מ דולר ארה"ב יומי: תקופת הפיקדון מסתיימת במועד משיכת הכספים. המינימום להפיקדה 1,000 ש"ח. הפיקדון אינו נושא ריבית מלבד שיניי המטבע. מדובר ב פיקדון יומי צמוד לדולר (לפי שער "העברות המחאות") לתקופת השקעה שאינה מוגדרת מראש.

למי הוא מיועד?

ללקוחות המעוניינים בהגנה דולרית לתקופת זמן עם אפשרות למשוך את הכספים מדי יום.

2. פצ"מ דולר ארה"ב קצר: פיקדון צמוד מט"ח, עד חודש, ע"פ קביעת הלקוח, צמוד לשערי העברות והמחאות של הדולר. הפיקדון כולל תוספת הטבה על השער בשיעור של 0.3% בקניה ובמכירה.

מינימום הפיקדה 1,000 ש"ח. 

למי הוא מיועד?

למי שמחפש הגנה על המטבע בתקופת הפיקדון.

3. פצ"מ דולר/יורו/ליש"ט: תקופת הפיקדון במסלול זה מחודש עד שנתיים עפ"י קביעת הלקוח

מינימום להפיקדה 1,000 ש"ח והוא אינו נושא ריבית.

זהו פיקדון צמוד מט"ח, צמוד לשער היציג של המטבע הנבחר- דולר ארה"ב, לירה שטרלינג או אירו, בתוספת עמלה בשיעור 0.2% על השער בעת הקניה הנושא ריבית צמודה וקבועה. ניתן לקבוע מראש את התאריך שבו יפרע הפיקדון

למי הוא מיועד?

למי שמעוניין בהגנת מטבע לתקופת הפיקדון,

4. פצ"מ דולר ארה"ב זמין: פיקדון שהוא לתקופה של 5 חודשים עם אפשרות למשוך את הכספים מדי יום החל מתום חודש

המינימום להפיקדה בפרדון זה 1,000 ש"ח, והוא צמוד לשער היציג של הדולר. הפיקדון נקנה בתוספת עמלה בשיעור 0.3% על שער הקניה

למי מיועד?

לקוחות המעוניינים בהגנה דולרית לתקופת הפיקדון עם אפשרות משיכה לאחר חודש.

5. מטחית ל-5 שנים: הוא לתקופה של 5 שנים. המינימום להפיקדה בפיקדון זה 5,000 ש"ח והוא נושא ריבית קבועה למשך התקופה

למי מיועד?

לקוחות המעוניינים בהגנה דולרית לתקופת הפיקדון עם אפשרות משיכה לאחר שנתיים עם הצמדה בלבד

6. מטחית בונוס: זהו פיקדון עם מינימום של 5,000 ש"ח להפיקדה והוא נושא ריבית קבועה למשך שנתיים.

לאחר שנתיים בפיקדון בכל חצי שנה קיים מרווח מריבית הלייבור לתקופה של 6 חודשים.

למי מיועד?

לקוחות המעוניינים בהגנה דולרית בריבית קבועה לשנתיים עם אפשרות לצאת כל חצי שנה לאחר שנתיים ראשונות בריבית משתנה.

ריבית מתואמת ותעריפית על הפיקדונות:  

הריבית המתואמת והתעריפית השנתית לפצ"מ דולרי מ-1,000 ש"ח ויותר בין 1-2 חודשים עומדת על 0.05. גם הריבית המתואמת והתעריפית בפיקדון זה על הדולר והלי"ש עומדת על 0.05.

בליש"ט בהפיקדה מעל 100,000 עומדת על 0.1, ביורו על כל סכום עומדת על 0 וזאת לתקופה של חודש חודשיים.

לתקופה של 2 חודשים עד 359 יום, בפיקדון דולרי וליש"ט הריבית המתואמת והתעריפית, על הפיקדה של עד 49,999 עומדת על 0.05. בהפיקדת סכום גבוה יותר הריבית היא 0.1. בפצ"מ יורו הריבית היא על כל סכום הפיקדה עומדת על 0.05.

בהפיקדה לתקופה של 6 חודשים ועד ל-365 יום, על סכום שהוא מעל 99,999 הריבית התעריפית והמתואמת היא 0.1.  

בפצ"מ ל- 12 חודשים ללא חידוש אוטומטי, הריבית התעריפית והמתואמת לדולר וללי"ש עד להפיקדה של 49,999 ש"ח היא 0.1, מעל סכום זה הריבית היא 0.15. באשר ליורו, הריבית עד לסכום של 99,999 עומדת על 0.1 מעל סכום זה 0.15.

פצ"מ 24 חודשים ללא חידוש אוטומטי, דולר: עד לסכום של 49,999 ריבית תעריפית ומתאומת  0.15 מעל סכום זה 0.2. 

פצ"מ לי"שט, עד לסכום של 49,999 הריבית התעריפית והמתואמת 0.1, מעל סכום זה היא עומדת על  0.15.

באשר ליורו עד לסכום של 99,000 הריבית התעריפית והמתומאת 0.1 ומעל 0.15.

על פצ"מ דולרי ל-5 חודשים בדיוק, אין ריבית תעריפית ומתואמת וכך גם לא על פצ"מ דולרי יומי ללא הגבלה בזמן ופצ"מ קצר מועד על הדולר האמריקאי לתקפוה של 29-7 יום. 

המגמה השלילית בבורסות העולם באוקטובר 2014, נתנה אותותיה גם בענף תעודות הסל בישראל, ולפיכך נבלמה המגמה להפניית השקעות חדשות לתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל – כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר. לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "מתחילת שנת 2014 הושקעו כ-5.9 מיליארד ₪ בתעודות סל מנייתיות בחו"ל, אך בחודש החולף הושקע רק כ-10 מיליון ₪ בתעודות על מדדי מניות בחו"ל, וזאת לאור הירידות החדות שהיו בבורסות העולם באוקטובר 2014. הגם זאת, המשיכה המגמה של פדיון תעודות מנייתיות בארץ, כך שמתחילת השנה עד אוקטובר (כולל) נפדו כ-650 מיליון ₪ מתעודות על מניות בארץ, מהם כ-14.5 מיליון ₪ בחודש החולף ".

לדברי סולומון, "שוק תעודות הסל בישראל מנהל נכון לסוף חודש אוקטובר 2014 כ-114.1 מיליארד ₪ (בניכוי החזקות הדדיות), לעומת כ-114.5 מיליארד ₪ שנוהלו בסוף חודש ספטמבר 2014. הירידה בהיקף הנכסים המנוהלים, הינה לאור ירידות השערים בבורסות."

מבדיקתו של סולומון עולה בנוסף כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל הינו: כ-24.5% מושקעים במדדי מניות מקומיים בשווי כספי של כ-28 מיליארד ₪,
כ-29.5% מושקעים במדדי מניות בחו"ל בשווי כספי של כ-33.8 מיליארד ₪, כ-18.7% מושקעים במדדי אגרות-חוב בישראל בשווי כספי של למעלה
מ-21 מיליארד ₪, וכ-22% מושקעים בתעודות פיקדון בשווי כספי של למעלה מ-25 מיליארד ₪ (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל,
סלי מדדים ותעודות ממונפות)."

לדברי סולומון, בחודש אוקטובר 2014 המגייסת המובילה הינה הראל תעודות סל (כ-258 מיליון ₪). מתחילת השנה המגייסת המובילה היא פסגות תעודות סל (למעלה מ-2.4 מיליארד ₪). מבחינת נתחי השוק, הרי שקסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה מחזיקה ב-30.1% מהשוק, ואחריה נמצאת תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש שמחזיקה ב-29% מהשוק. פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-27.8%, והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 13.1% משוק תעודות הסל."

בתגובה להחלטת שר האוצר לפיד לאשר היום ה-3.11 רכישת 2000 דירות להשכרה באמצעות החברה הממשלתית בעלות של 400 מיליון שקלים אמר ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "זה פתטי. מצד אחד הממשלה, שהיא הריבון והבעלים על קרקע המדינה, איננה משכילה לייצר יותר מ-40 אלף דירות לשנה, ובכך מעלה במו ידיה הן את מחירי הדיור והן את מחירי השכירות העולים כמעט בהתאמה, ומצד שני אותה ממשלה מייצרת "אספירין" על חשבון משלם המיסים ורוכשת מכספי ציבור כמות מוגבלת של דירות שספק רב, אם בכלל, תשפיע על המחסור בדירות להשכרה. מילא, אם הממשלה היתה מכריזה בריש גלי על מדיניות של חזרה רבתי לבנייה ציבורית סוציאליסטית כפי שהיה בימי מפא"י, בשנו החמישים והשישים של המאה שעברה, הייתי עשוי אולי להבין זאת. מילא, אם היתה מכריזה על תכנית חומש כוללת של בנייה להשכרה , זאת לצד שיווק קרקע מוגבר לבנייה למגורים, הייתי מבין זאת. אולם בתור החלטה נקודתית ספוראדית? פתטי. זו המילה..

שי רונן, מנכ"ל ובעלים של MY HOUSE לשיווק פרויקטים למגורים ותמ"א 38: "לפיד יזכה כשיגמור את הקדנציה היחידה שלו בממשלת ישראל בתואר המפוקפק "אלוף האלתורים". אחרי האלתור מספר 1, ביטול המע"מ, שגרם עד כה לנזק אדיר, לרוכשים ויזמים לשבת על הגדר, ורק העלה עוד יותר את מחירי הדיור, הגיע תור "אלתור מספר 2" של רכישת דירות להשכרה. הבעיה שלי איננה בכך שאלתור זה ייקבר בסופו של דבר ככל הנראה קבורת חמור אלא בכך ש עצם הצגתו גורמת בפעם המי יודע כמה לבלבול ציבור הרוכשים, בלבול היזמים והסטת תשומת לב מהמטרה העיקרית – פתרון משבר הדיור, אל פתרונות קוסמטיים של ייאוש שלצערי יגרמו בסופו של דבר רק לנזק, ורק יעלו עוד יותר את דמי השכירות ואת מחירי הדיור בכלל, עד שהחלטה זו תתבצע, אם בכלל. בכסף הזה, 400 מיליון שקלים, מוטב היה אם היו משקיעים אותו בקידום פתרונות הרבה יותר ישימים ומהירים דוגמת יישום תמ"א 38 בתל אביב וערי גוש דן בקצב מהיר יותר, מה שישפיע ללא ספק על הרגעת שוק הנדל"ן בכלל, ובתוך זה גם שוק השכירות המבעבע.

היזם אורן מור, מנכ"ל אייקום, מומחה להתחדשות עירונית: "זהו לצערי עוד אבן גולל על קבורת ההתחדשות העירונית בכלל והפינוי בינוי בפרט. הצורך הבהול לפתע ברכישת 200 דירות להשכרה, הינו סימפטום של הזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל הממשלה הנוכחית, את הפתרון האמיתי היחידי שיוכל גם לייצר רבבות יחידות דיור חדשות וגם להעניק לדור הצעיר, עתידה של מדינת ישראל,תקווה כלשהי לדיור בר השגה במחיר סביר ובאזור הביקוש. מעבר לבזבוז המיותר של 400 מיליון שקלים, מעידה פעולה זו על מיס קונספציה ותעדוף לא נכון בעליל גם של פקידי האוצר וגם יתר משרדי הממשלה, שעיניהם טחו לראות כי הם מחפשים את האור מתחת לפנס בכל מיני פתרונות אינסטנט, זאת במקום פתרון אסטרטגי רציני וארוך טווח דוגמת הפינוי בינוי שייצר לא רק רבבות יחידות דיור חדשות, אלא גם אלפי מקומות עבודה, ייצור צדק חברתי, ויעניק סוף, סוף שמץ של תקווה לזוגות הצעירים ומשפרי הדיור לעתיד טוב יותר."

אוקטובר היה  חלש יחסית בתעשיית קופות הגמל. כך עולה מניתוח של מיטב-דש.

בית ההשקעות מיטב דש ממשיך בסיקור החודשי של תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.

הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות (כמו גדיש, עוצמה, תמר, קה"ל, כנרת), יציגו באוקטובר 2014 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת אפסית. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה שלילית של 0.4% לבין תשואה חיובית 0.4%.

ירידות השערים בשוקי המניות בחו"ל (באירופה וביפן), בשוקי המניות בארץ ובשוק האג"ח הקונצרני המקומי פגעו בתשואות החודש. מנגד, עליות השערים בשוקי המניות בארה"ב, באגרות החוב הממשלתיות בארץ (הצמודות והשקליות, בדגש על הארוכות) והתחזקות המט"ח (בעיקר הדולר והאירו) פעלו כגורם ממתן.

בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה מעורבת (עד ה-30 לחודש שהוא היום האחרון לחישוב התשואות בקופות הגמל): בארה"ב מדד ה-S&P עלה ב-1.1%, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.9%, ומדד הנאסד"ק עלה ב-1.6%. באירופה נרשמה מגמה שלילית חזקה: ה-DAX הגרמני ירד ב-3.8%, ה-Eurostoxx 50 ירד ב-5.9% וה-CAC הצרפתי ירד ב-6.2%. גם ביפן נרשמה מגמה שלילית מובהקת והניקיי ירד בשיעור של 3.2%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית: מדד ת"א 25 ירד ב-2.4%, מדד ת"א 100 ירד ב-2.2%, מדד ת"א 75 ירד ב-4.1% ומדד יתר 50 ירד ב-6.9%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים זעירות: מדד התל בונד 20 ירד ב-0.1%, מדד התל בונד 40 ירד ב-0.3% ומדד התל בונד 60 ירד ב-0.2%. אגרות החוב הלא מדורגות ירדו ב-0.7% .

מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלה בשיעור של 1.0%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה על מגמה מעורבת, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.4%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים ירדו ב-0.9%, ואילו האג"חים לטווח של 10–5 שנים עלו ב-0.5%. עליית המדד הכללי ב-1% נובעת מהתרומה של אגרות החוב לתקופה של יותר מ-10 שנים שעלו בתלילות.

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-1.0%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים עלו ב-0.5% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו בשיעור תלול של ב-1.7%. המק"מים נותרו ללא שינוי והגילונים עלו ב-0.1%.

כלכלני מיטב דש מפרסמים סיכום חודשי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות, וקבעים כי חודש אוקטובר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, נרשמו ירידות במדדי המניות המקומיים ובאגרות החוב הקונצרניות, ומנגד – עליות באגרות החוב הממשלתיות על רקע העליות באג"ח ממשלת ארה"ב. הקרנות המסורתיות רשמו החודש גיוסים של יותר מ-3.1 מיליארד ₪ המתחלקים לכ-2.2 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות וכ-840 מיליון ₪ בקרנות המחקות. הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה, כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-1.6 מיליארד ₪ – ירידה של כ-35% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-20.6 מיליארד ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רשמו החודש עליות שערים: מדד ממשלתי כללי עלה החודש ב-1%, מדד ממשלתי שקלי עלה ב-0.8% ועלייה של 1.2% נרשמה במדד ממשלתי צמוד. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-1.5 מיליארד ₪ – ירידה של כ-15% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות הממשלתיות עומד על יותר מ-15.3 מיליארד ₪.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש ירידות שערים – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידה של עד כ-0.3% ומנגד, נרשמה עלייה של 0.1% במדד קונצרני כללי בהובלת מדדי קונצרני צמוד מט"ח (!) ותל-בונד שקלי. בהמשך לתשואות השליליות החודש ולמגמה השלילית ברבעון ה-3, קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש פדיונות גדולים של כ-550 מיליון ₪ – עלייה קלה בקצב הפדיונות לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני מסתכמים לכ-1.9 מיליארד ₪.

ירידות במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה שלילית של עד כ-2.4%. מדד ת"א 75 המשיך והעמיק את הירידות עם תשואה שלילית של 4.1%. הקרנות המנייתיות סיכמו את חודש אוקטובר עם פדיונות קלים, זאת לעומת גיוסים של כ-620 מיליון ₪ בספטמבר. קרנות מניות חו"ל גייסו החודש כ-180 מיליון ₪, 1/3 מתוכם נותבו לקרנות המחקות. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות המנייתיות1 מסתכמים לכ-3.6 מיליארד ₪.

קרנות אג"ח חו"ל ממשיכות לגייס תוך שהן נהנות מפיחות השקל כלפי הדולר. החודש הסתכמו הגיוסים ב-560 מיליון ₪ – ירידה קלה בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח חו"ל מסתכמים בכ-2 מיליארד ₪.

חודש של פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות איבדו החודש כ-2.5 מיליארד ₪. מתחילת השנה, סך הפדיונות בקרנות הכספיות עומד על כ-6 מיליארד ש"ח. בהמשך לכך, הקרנות השקליות איבדו החודש כ-30 מיליון ₪ וכ-450 מיליון ₪ מתחילת השנה.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-31.10.14 כ-270.9 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-215.4 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-55.5 מיליארד ₪.

בישראל פועלות זירות מסחר רבות שסוחרות מול לקוחות במכשירים פיננסים מורכבים באמצעות מערכות מסחר אינטרנטיות. המכשירים הפיננסים הבולטים הנסחרים בזירות אלה הינם: חוזה הפרשים (CFD – contract for differences), אופציה בינארית (binary option) ועסקת ספוט מתגלגלת (rolling spot forex). המכשירים הללו מוצעים על נכסי בסיס שונים אך בעיקר על מטבעות (מכאן גם כינוין של חברות אלה – חברות "פורקס").

לאחרונה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ד – 2014, אשר נועדו להחיל פיקוח על פעילות זירות המסחר. התקנות צפויות להתפרסם ברשומות בקרוב, אולם מועד תחילתן הוא שישה חודשים לאחר הפרסום ברשומות. הפיקוח לא יחל מיד ביום התחילה אלא ביחס לכל זירה שהגישה בקשה לרישיון – לאחר סיום הליכי הרישוי שלה.

רשות ניירות ערך מבקשת להבהיר, כי בניגוד לפרסומים לא מדויקים שהיו בנדון, הפיקוח בפועל על פעילות שבגינה נדרש רישיון זירת סוחר טרם החל ולאף אחת מן הזירות אין כיום רישיון לפעילות מטעם הרשות.

לאור האמור, על הציבור להביא בחשבון את הסיכונים הרבים הכרוכים בפעילות זירות המסחר עד תחילת הפיקוח. סיכונים אלו כרוכים בין היתר במורכבות הפעילות, מינוף גבוה, רף שקיפות נמוך, יציבות הזירה, והיותה לעיתים קרובות צד נגדי לעסקה שמבצע הלקוח. גם אחרי תחילת הפיקוח תהיה הפעילות בזירות כרוכה בסיכונים, אולם בהיעדר פיקוח, הסיכונים הללו גדולים במיוחד.

עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות, התייחס היום להצעת החוק בנושא העלאת גג מימון המשכנתא ל-90%, ואמר כי "הצעת החוק היא צעד קטן אך לא מספיק שמבצעת מדינת ישראל לטובת הזוגות הצעירים בתחום הדיור. העלאת גג מימון המשכנתא לגובה של 90% אמנם תשיג את המטרה של רכישת דירה ע"י זוגות צעירים בעלי הון עצמי נמוך, אך גם תעודד אותם לקחת משכנתא עם מגבלות מימון שהופכות אותה ליקרה, בתנאים שקובעים הבנקים, ותכניס אותם לחובות שילכו ויתפחו. לא צריך לחפש פתרונות קסם חדשים ויצירתיים, אלא לראות את העבר – המשכנתאות המסובסדות לזכאים. אלו הציעו תנאי מימון אטרקטיביים, כאשר המשכנתאות הללו לא נחשבו לחלק מהמימון הבנקאי ובפועל העלו את גג המימון של המשכנתא, והוזילו את העלויות לצעירים. הענקת המשכנתאות נקבעה לפי קריטריונים שקבעה המדינה שיכלה לתעדף את אזורי הפריפריה או זוגות מעוטי יכולת, ויחד עם מענקי מקום שונים נתנו מטריה הולמת לנושא רכישת דירה ראשונה, וכך סייעה לא רק לזוגות צעירים, אלא גם עודדה מגורים בפריפריה ושירות צבאי. צעדים פופוליסטיים כמו הצעת החוק הנוכחית אולי נראים טוב בבחירות, אבל בשטח הדרך ליישומם ארוכה והם אינם מביאים את הציבור ליעד הנכסף.