הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, פרסמה טיוטת תקנות שלפיהן קופות החולים יציעו פוליסת סיעוד אחידה לחבריהן, שתאפשר מעבר חופשי של מבוטחים בין קופות חולים. כצעד משלים להסדרת הביטוח הסיעודי הקבוצתי, קבעה הממונה תנאים להצטרפותם של מבוטחים מבוגרים שלהם פוליסות סיעוד קבוצתיות שלא חודשו, לביטוח קבוצתי לחברי קופות החולים.
מספר המבוטחים בתכניות הסיעוד הקבוצתי של קופות החולים עומד על כ- 4 מיליון מבוטחים. ביטוחים אלו ייחודיים ומפוקחים באופן הדוק על-ידי אגף שוק ההון על מנת להבטיח את יציבותן בטווח הארוך. על פי המצב כיום, התכניות של קופות החולים שונות זו מזו, לרבות בגובה גמלת הסיעוד ובמשך תקופת הזכאות לגמלה. ההבדלים בין התכניות מקשים על המבוטחים להשוות בין תכניות אלו ועלולים לפגוע ביכולתו של אדם לבחור את התכנית המתאימה עבורו. כמו כן, ההבדלים גורמים לקופות החולים למקד את התחרות ביניהן בנושא הביטוח הסיעודי על חשבון התחרות בשירותים בסיסיים שהקופה מחויבת לספק למבוטחיה לפי חוק.
כיום, מעבר של מבוטחים מקופה לקופה עשוי לפגוע בכסוי הסיעודי שלהם הנקבע, על פי גיל ההצטרפות לתוכנית. בנוסף, מבוטח שהצטרף לקופה בגיל צעיר ועבר לקופה אחרת בגיל מבוגר נדרש לעבור בחינה מחדש של מצב בריאותו, ועלול שלא להתקבל לביטוח סיעודי בקופה החדשה. לכן, המצב כיום עלול למנוע ממבוטחים, בעיקר ממבוטחים מבוגרים, לעבור בין קופות חולים.
טיוטת התקנות קובעת מוצר אחיד לביטוח סיעודי לחברי כל הקופות והוראות למעבר של מבוטחים בין הקופות. בכך הטיוטה מאפשרת:
להגביר את השקיפות למבוטחים בנוגע לכיסוי הביטוחי שלהם ולאפשר השוואה בין התוכניות השונות.
להסיר את חסמי המעבר בין קופות החולים ולאפשר מעבר חופשי של מבוטחים בין הקופות ללא פגיעה בזכויות הביטוחיות של המבוטחים.
לשפר את רמת השירות הניתן על ידי חברות הביטוח.
למקד את התחרות בין הקופות בשירותי הבריאות הבסיסיים.
לשפר את היקף הכיסוי למצטרפים מבוגרים.
בנוסף, במסגרת הפוליסה האחידה, מאפשרת הממונה למבוטחים בגילאים 60 ומעלה שלהם פוליסות סיעוד קבוצתיות שלא חודשו, להצטרף ללא בחינה של מצב רפואי קודם לביטוח הקבוצתי של קופות החולים. למבוטחים אלה נקבעה תקופת המתנה נוספת לעומת שאר המבוטחים ועלות ביטוח גבוהה מזו של מבוטחי הקופות. צעד זה יבטיח למבוטחים בגילאים אלו כיסוי הולם לכל החיים במחירים סבירים ונמוכים משמעותית מפוליסות הפרט המשווקות כיום.
כמו כן, הממונה הודיעה כי תשקול לאשר לקבוצות מסוימות שהיו מבוטחות עד כה בביטוח סיעוד קבוצתי, להמשיך לערוך ביטוח קבוצתי עבור המבוטחים הקיימים כיום. זאת בכפוף לכך שאותן קבוצות יציגו מודל ביטוחי ארוך טווח יציב שיבטיח את הזכויות הסיעודיות של כל מבוטחי הקבוצה, תוך שימת דגש על פרמיות שמאפשרות זמינות של הביטוח לכל מבוטחי הקבוצה, הצעירים והמבוגרים, למשך כל החיים.
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "מהלך זה מסדיר את שוק הביטוח הסיעודי הקבוצתי שמקיף כ- 4 מיליון מבוטחים. הפתרון עונה לבעיית המעבר בין הקופות, מייתר את הצורך בהשוואה בין תכניות מורכבות, משפר את השירות למבוטח ומעניק כיסוי ביטוחי ראוי במחיר סביר למבוטחים מבוגרים שנותרו ללא ביטוח זמין".
ערן סיב, יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים, התרעם על הזלזול במקצועות הכפיים של השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. סיב טוען שאסור לזלזל במקצועות הכפיים כגון פחחים, נגרים חרטים וקבלני שיפוצים. "לא כולם יכולים ורוצים להיות אקדמאיים. חובה עלינו לעזור לאותם צעירים שאינם מסוגלים להיות אקדמאיים, ולהכשיר אותם למקצועות כפיים בבתי ספר מקצועיים שיסייעו להם להשתלב בשוק העבודה".
סיב קורא לממשלה לפתוח בתי ספר מקצועיים לכל עבודות הכפיים במדינת ישראל כגון: חרטות, נגרות, רתכות, חשמל, אינסטלציה פחחות, בניה ושיפוצים ועוד. "דבר זה ישפר את התעסוקה במשק, ויקל על מצוקת העובדים המקצועיים החסרים כיום. בענף הבניה לדוגמא חסרים כ-15,000 עובדים מקצועיים. לדעתי יש רצון בקרב משוחררי צבא ללמוד מקצועות אלו בתמיכת ועידוד מדינת ישראל. מקצועות אלו עדיין לא עברו מן העולם מכיוון שמכונות ומחשבים עדיין לא יכולים להחליפם".
מיטב-דש מפרסמת הבוקר את תשואות קופות הגמל וההשתלמות שבניהולה. על פי הנתונים קופת גמל כליית השיגה בספטמבר תשואה נומינאלית של 0.45% ומתחילת השנה 5.94%. קרן ההשתלמות הכללית של החברה השיגה בספטמבר תשואה של 0.6% ומתחילת השנה תשואה של 8.87%. הקרנות מנהלות נכסים בהיקף של כ-5 ו-4 מיליארד ₪ בהתאמה.
קרן ההשתלמות מיטב-דש חכם המנהלת נכסים בכ-9 מיליארד ₪ השיגה בספטמבר תשואה נומינאלית של 0.4% ומתחילת השנה 5.8%. ואילו מיטב –דש גמל חכם השיגה בספטמבר תשואה של 0.55% ומתחילת השנה 6.1%. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של כ-5 מיליארד ש"ח
צפויה הורדת ריבית מחר (או בחודש הבא) במטרה להחזיר בהדרגה את האינפלציה אל תחום היעד ע"י המשך פיחות בשקל". כך עולה מעיקרי סקירת המאקרו השבועית של יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון. יחד עם זאת, אומרים בלידר כי "לאור המצב היציב של המשק הישראלי והמשך גידול בצריכה הפרטית, בשלב זה לא נדרשת הרחבה כמותית (QE)".
עוד עולה מעיקרי הסקירה, כי היצוא הישראלי המשיך לרדת ברבעון ג’, אך שילוב של שיפור בהזמנות ליצוא, פיחות ריאלי וצמיחה בענפי הטכנולוגיה העילית בארה"ב תומכים בשיפור ב-2015.
התמסורת של שער החליפין על האינפלציה נאמד על ידי לידר ב-10%-12%, כך שכל פיחות של 10% בשקל תורם כאחוז באינפלציה.
להערכת כלכלני בית ההשקעות, מדד חודש נובמבר צפוי לרדת ב-0.3%, זאת על רקע ירידה חדה במחירי הדלקים. הם עדיין צופים אינפלציה שנה קדימה מעל מרבית החזאים (1.2%), זאת בשל השפעת הפיחות שצפוי להימשך להערכתם, ועלייה מתונה במחירי הדיור.
קרן ההשתלמות של חברת הביטוח מגדל השיגה בחודש ספטמבר תשואה של 0.17%. מתחילת השנה השיגה קרן זו תשואה של 4.89%. הקרן מנהלת נכסים בסכום של 11.4 מיליארד ₪. בקופות הגמל דיווח מגדל כי קרן תגמולים כללי השיגה בחודש ספטמבר תשואה של 0.23% בעוד שמתחילת השנה היא עלתה ב-4.73%. הקרן מנהלת נכסים בסכום של 1.34 מיליארד ₪.
בקרן מקפת, קרן הפנסיה של החברה נרשמה תשואה של -0.43% ומתחילת השנה היא עלתה ב- 4.91%. הקרן מנהלת נכסים בשווי 41.7 מיליארד ₪. קרן מקפת משלימה, המנהלת נכסים בכחצי מיליארד ₪ השיגה בספטמבר תשואה של .38% ומתחילת השנה 4.75%.
הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, או קריפטוגרפי, אשר נוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי בחור או קבוצה שמכונה סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto). נניח לצורך העניין שמדובר בבחור, אבל הכל יכול להיות – בחור, בחורה, זוג, קבוצה, אנחנו לא באמת יודעים, וכנראה שמעטים מאוד יודעים את התשובה. נקאמוטו כתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של המטבע הדיגיטלי. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק דיגיטלי שממוקמתבמחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. בעיקרון המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור. שמו של הביטקוין תפס תאוצה בעיקר בגלל התנודתיות הרבה שמאפיינת אותו ושינויי השער שעבר מאז היווסדו. ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא זמני של 1,186 דולר, פי כמה עשרות מהמחיר בו הונפק לראשונה כשבשנתיים שלאחר מכן הוא צנח ל-200 דולר, ומאז חזר לעלות עד לכ-20,000 דולר בתחילת 2018 ומאז הוא עולה ויורד, כשבסוף שנת 2020 הגיע לשיא של יותר מ-40,000 דולר ליחידה ובסוף 2021 כבר נסק עד יותר מ-60,000 דולר. אלא שמאז, בגלל הטלטלות בשווקים כתוצאה מהאינפלציה והעלאות הריבית וכתוצאה מזעזועים ספציפיים בשוק הקריפטו, צנח הביטקוין יחד עם המטבעות הדיגיטליים האחרים בעשרות אחוזים ונכון לנובמבר 2022 הוא נסחר ב-16,000 דולר, שפל של שנתיים – המחיר העדכני של הביטקוין
בניגוד למטבעות לגיטימיים "רגילים" כמו הדולר האירו והליש"ט, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה (כאן, תוכלו לקרוא את המדריך על האירו, ואת המדריך על הליש"ט), הביטקוין מוגבל בכמות. יהיו בסופו של דבר בסך הכל 21 מיליון מטבעות ביטקוין בלבד והצפי הוא שעד שנת 2040 תסתיים כריית כל המטבעות. אלא שבביטקוין אין חשש שיסתיים מלאי הכסף הכללי משום שבניגוד למטבע רגיל הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית – 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.
ביטקוין – המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם
הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, אבל מה זה בעצם אומר? המשמעות היא שאין למטבע קיום פיזי, אין לו צורה פיסית אין מטבעות או שטרות, אלא הוא קיים על גבי מחשבים בלבד והוא מאוחסן בארנקים שהם למעשה כתובות דיגיטליות ברחבי רשת האינטרנט. מדובר במטבע מבוזר – אין גוף שעומד מאחוריו, אין גוף ששולט בו. הוא לא כפוף למדינות או לבנקים מרכזיים, אין גוף שקובע את הכמויות ואת ההפצה. זה עניין מרכזי במטבע הווירטואלי – אין לו תלות באף ממשלה, באף מדינה, הוא לא כפוף לבנק מרכזי – הכל נוצר בעצם מרעיון של קידוד ואבטחת של היקף מטבעות, כאשר ההפצה הביקוש וההיצע נקבעים על ידי ההמונים – המחיר נקבע בעצם על ידי ההמון, כלומר רק על ידי הביקוש והאמון במטבע.
אוקיי, אז הוא דיגיטלי ומבוזר, אבל יש מטבעות "רגילים", מי צריך ביטקוין? הטענה העיקרית נגד הביטקוין היא שמדובר במטבע לא אמיתי – "זה אוויר, אין לו משמעות, אין מאחוריו בסיס אמיתי כמו שיש במטבעות אחרים". יש בזה משהו, אבל כמה הערות – זה שמדובר בכסף וירטואלי לא אומר שלא מדובר בכסף אמיתי. גם הכסף שאתם מכירים הוא ברובו וירטואלי, וגם אתם מתייחסים למטבע הפיזי ולשטרות הפיזיים כווירטואלים מהבחינה שלא ברור אם יש בהם ערך, כלומר לא בטוח שמטבע השקל באמת שווה כוח קנייה של 1 שקל, לא ברור ששטר של 100 דולר מייצג כלכלית כוח קנייה של 100 דולר. הכל זה עניין של אמון, אמון במערכת הפיננסית והכלכלית, אמון במערכת של הבנק המרכזי. אבל תחשבו לרגע – אם זה נכון, איך זה שבמדינות רבות יש אחת לתקופה פיחות או ייסוף משמעותי מאוד במטבע? מה השתנה? האם הערך הכלכלי של המטבע לא היה נכון קודם? הבסיס לערך המטבע המקומי הוא הנכסים של מדינה, אבל מול זה יש חובות, מול זה יש גם סחר עולמי, יש יתרונות יחסיים וההיפך – חסרונות, ובמקרים רבים, המטבע המקומי לא באמת שווה את מה שאנחנו חושבים. שורה תחתונה – הוא שווה את זה כי זה מה שאומרים לנו, וזה מה שכולם מאמינים בו – שוב, זה כוח ההמון.
ולכן, אגב, הדבר המרכזי שחשוב במערכות פיננסיות הוא אמון. ברגע שאין אמון, המערכות האלו קורסות. לדוגמה, ברגע שאין אמון במערכת הבנקאית ואנשים מושכים ממנה את הכסף, המערכת הבנקאית קורסת. ברגע שלא מאמינים לבנק מרכזי ומוכרים מטבע מקומי וקונים דולרים, המטבע המקומי צונח, כוח הקנייה שלו צונח.
ביטקוין – איך אפשר בלי בנק מרכזי?
מאפיין נוסף של הביטקוין הוא כאמור שמדובר במטבע יותר עצמאי שאינו תלוי במדינה ובבנק מרכזי. זה חדשני – איך בעצם אפשר לייצר מטבע בלי בנק? הרי מול המטבע יש מדינה, יש נכסים, יש הצמדה לנכס מסוים (לפחות אמורה להיות, אם כי בעשורים האחרונים זה כבר פחות רלוונטי). אלא שזה לא ממש נכון – הבנק המרכזי כבר לא מנפיק לפי מה שיש, לפי הנכסים שלו. סך המטבעות והכספים שהונפקו לא מבטא את הנכסים, זה מבטא גם חוב של הבנק המרכזי – מנפיקים כשצריך וכשהמדיניות הכלכלית מצדיקה זאת, אבל המשמעות היא שהיקף הכסף כולל בתוכו גם חוב. אם מדינה מסוימת רוצה לגייס היא פשוט מנפיקה עוד כסף, והעברת השטרות לציבור זה בעצם סוג של הנפקה. ערכו של הכסף הזה תלוי במדד המחירים לצרכן/האינפלציה – אינפלציה בעצם שוחקת את המטבע, ערכו יורד, וזה מה שקורה לרוב (על פי זמן המדד השנתי הממוצע במדינות המערביות בעולם הוא כ-2%), כלומר הכסף שלכם נשחק. זה מובנה במדיניות הכלכלית העולמית עם גיוסי החוב והנפקת השטרות, אבל זה לא קיים במטבע וירטואלי, ודווקא מבחינה זו אולי מדובר ביתרון לעומת המטבעות הרגילים.
במה שונה עוד הביטקוין ממטבעות רגילים? מעבר לכך שהביטקוין הוא מטבע וירטואלי ומבוזר שאינו כפוף לבנק מרכזי ולמדינה מסוימת, הרי שכמות הכסף ידועה – היצע הביטקוין בטווח הארוך הוא קשיח, כמות הביטקוין הכוללת שתיוצר אי פעם קבועה וידועה מראש ועומדת על 21 מיליון מטבעות (המטבע האחרון צפוי להיות מיוצר ב-2040). המצב הזה יכול להסביר את התנודות החדות בביטקוין בשנים האחרונות. הגבלת ההיצע על פי חוקי הכלכלה, עשויה לגרום למחסור בביטקוין, במיוחד כשהביקושים הולכים וגדלים. תדמיינו את המצב הבא – נניח (תיאורטי לחלוטין כמובן) שיש בארץ רק 1,000 מחשבים ניידים – כמה היה עולה מחשב נייד? לא 4,000 שקל כמו היום, גם לא 5,000 שקל. הוא היה כנראה עולה רבבות אלפי שקלים – פשוט, היה סדר גודל של 1 מיליון איש שהיו מתמודדים על 1,000 מחשבים – היצע מוגבל גורם לעליות מחירים.
הבדל נוסף בין הביטקוין והמטבעות הווירטואליים שקמו אחריו לבין מטבעות "רגילים" הוא בסליקה הכספית. המסחר בביטקוין מהיר מאוד ואפילו מיידי. במערכות הפיננסיות המסורתיות הסליקה יכולה לקחת כמה ימים במיוחד כשמדובר בהמרת מט"ח – תרגום מטבעות ממטבע למטבע.
יתרון נוסף הוא העמלות מסביב – כשאנחנו ממירים דולרים לשקלים וההיפך, אנחנו משלמים לרוב עמלה גבוהה, אבל כשממירים ביטקוין לשקלים וההיפך ההמרה אמורה להיות בעלות נמוכה. אלא שכאן יש בעיה – בינתיים מדובר עדיין בשוק בחיתולים, ולכן מספר הזירות המקומיות כאן, מספר הגופים שמחליפים את הכסף/ממירים את הכסף, הוא קטן. זה גורם לעמלות לא נמוכות במיוחד, אם כי עדיין נמוכות מהמצב במטבעות הרגילים. עם זאת, ככל שהשוק ישתכלל, העמלות על הביטקוין יירדו עוד יותר.
איך בעצם נוצר הביטקוין ואיך מייצרים ביטקוין?
אנחנו חוזרים למשבר הכלכלי הגדול של סוף 2008 – כאוס מוחלט, אובדן עשתונות, בנקים ענקיים נופלים, בנקים מרכזיים מאבדים אמון, מטבעות צונחים בעשרות אחוזים, מדינות נמצאות על סף קריסה פיננסית, מיליוני אנשים מאבדים את כל הונם; גופי השקעה, בתי השקעות, מאבדים את כל הונם, חברות ענק מתמוטטות לרבות בר סטרנס, מריל לינץ', AIG, פאני מיי, ועוד עשרות רבות. איך זה יכול להיות? זה בגלל נכסים רעילים – נכסים שהיו לחברות האלה במאזנים שנרשמו בעשרות ומאות מיליארדי דולרים אבל בפועל היו שווים אפס! התופעה הזו גרמה לציבור ולמשקיעים לאבד אמון במערכת הפיננסית. על רקע המשבר שנחשב למשבר השני בגודלו בהיסטוריה אחרי המשבר של 1929, החליט אותו בחור (או קבוצה) – Satoshi Nakamoto לייצר מטבע חדש שלא נמצא בשליטת הממשלות ולא בשליטת בנקים מרכזיים. מטבע שלא ניתן לשליטה על ידי מדינות – אי אפשר להפריט, אי אפשר להנפיק, אי אפשר לפחת את ערכו. המטבע הזה – הביטקוין, לא יופץ על ידי גורם ממלכתי כלשהו והוא יהיה מבוסס על טכנולוגיה מתחום הקריפטוגרפיה (הצפנה), וההפצה והמסחר בו יהיו דרך הרשת.
ההתחלה היתה קשה ומייאשת, במשך שנתיים זה היה גימיק בלבד, כמעט בלי מסחר, כמעט בלי פעילות. אבל כאמור מאז הביטקוין הפך לטרנד חם מאוד, וקהילת המאמינים בו הלכה וגדלה, כשבמקביל קמו זירות מסחר בביטקוין, זירות למתן הלוואות בביטקוין, אתרי מידע ותוכן, אתרי הנפקת מניות כנגד ביטקוין ועוד. השאלה הגדולה – מה יהיה הלאה? האם הביטקוין יהפוך למטבע פופולרי? האם המטבעות הווירטואליים יהפכו למטבעות פופולריים? יותר ויותר מומחים סבורים שהמטבעות האלו יישארו כאן ויהפכו לחלק מהמסחר הריאלי השוטף – ישתמשו בהם בחנויות, ברשת יתאפשר להמיר אותם למטבעות אחרים בקלות, לעשות בהם הכל – כמו כסף רגיל. לא ברור מה יעלה בגורלו של הביטקוין שהוא עדיין המטבע הווירטואלי המוביל, פשוט כי התעשייה משתכללת ועמה היקף הטכנולוגיות לכריית מטבעות ומספר המטבעות – בעולם יש כיום קרוב ל-400 מטבעות וירטואליים, ולא בטוח שזאת המטרה, ולא בטוח שזה יהיה המצב בהמשך (רובם המוחלט לא שווים כלום), אבל כאמור נראה שהרעיון של מטבע וירטואלי יהפוך לחלק משגרת העסקים.
וכל זה התחיל מ-Satoshi Nakamoto שאגב, שנה אחרי יצירת המטבע פשוט נעלם לחלוטין. Satoshi הפיץ עם השקת הביטקוין את "התנ"ך" של המטבע הווירטואלי. מי שמעוניין להרחיב יכול לקרוא את המסמך ההיסטורי והחשוב מתורגם לעברית – bitcoin (ותודה למני רוזנפלד)
טוב, זו היתה ההתחלה, מה קרה מאז? מאז החלו מפתחים עצמאיים לשכלל את שיטת ההצפנה ולכרות מטבעות – כריית מטבעות היא בעצם ייצור של מטבעות חדשים על ידי אנשים וגופים שעוזרים לייצר שיטות הצפנה מתמטיות מסובכות. כאן, אנחנו מוכרחים להודות, יש א-סימטריה במידע – מי הם הגופים האלו? מה הם בעצם מפתחים? למה זה טוב? למה הם מתוגמלים בביטקוינים עבור העבודה הזאת? התהליך הזה לא שקוף לחלוטין ולא ברור לחלוטין לרוב הגדול של המשתמשים והצרכנים בביטקוין; נסביר איך זה עובד, ותשפטו בעצמכם – כריית מטבעות נעשית על ידי חברים/כורים שתורמים כוח חישוב של החומרה שלהם, של המחשבים שלהם, לרשת הביטקוין ומתחרים עם כורים נוספים על פתירתן של בעיות מתמטיות מורכבות. המחשב שמצליח לפתור ראשון את הבעיה, מתוגמל כפרס בחלקי מטבעות ביטקוין חדשים שנוספים למחזור.
הכוח החישובי הוא המנוע של המטבע הדיגיטלי, הוא יוצר את תהליך ההצפנה והאבטחה של הביטקוין, והוא אחראי על ביצוע ואישור של העסקאות המתקיימות ברשת הביטקוין. תחרויות החישוב האלו מפיקות בלוק, כאשר כל בלוק הוא שרשרת של העיסקאות האחרונות שבוצעו ברשת (בלוק של שרשרת = בלוקצ'יין, הנה מדריך בלוקצ'יין). הבלוק מהווה את התשתית שבלעדיה אין בעצם זכות קיום למטבע. כלומר, יש כאן עניין טכנולוגי של הצפנה, רישום, ייחוס ושיוך של המטבע שנעשה באופן שוטף על ידי מתכנתים/כורים.
אבל האם הכורים האלו יכולים לנצל את הביקוש העצום למטבע ולווסת את המחירים? האם הם יכולים לקבוע את שכרם – שכן הוא בביטקוינים? האם הם תמיד ישתתפו במשחק? ובכן, אם הביטקוין יהיה במחיר נמוך והם יקבלו סכום קטן בעבור העבודה, סביר שהם לא ישתתפו במשחק. עכשיו כשהביטקוין נמצא ברמה של רבבות אחוזים ממחירו בתחילת הדרך, כנראה שאכן יש מוטיבציה. העניין של הנפקת ביטקוינים מוסדר – זה קצב ליניארי עד 2040, כך שמבחינה זאת נראה שלא יכולה להיות הונאה או תרמית (הנפקה ביתר וכו'), אבל הסוגיה הטכנולוגית לא ברורה לגמרי – לא ברור עד כמה הטכנולוגיה שולטת במטבע, האם היא יכולה לווסת את המחיר, האם היא יכולה להתריע על כל פרצה, האם הכורים שבעצם בונים את ההגנות, לא יהיו יום אחד בצד של הפורצים? האם זה מאובטח לחלוטין? כל מי שאומר לכם שהכל ידוע וברור ובטוח, כנראה שלא מבין או שלא יודע את התמונה המלאה. האמת היא שהדברים האלו לא באמת מובנים, לא באמת מפוקחים, אין רגולציה שיכולה באופן אובייקטיבי לבחון את הליך הפקת המטבעות האלו.
וכמה נתונים מעניינים בהקשר זה – כל 10 דקות נוצר בלוק, שעלותו 25 ביטקוין. בסך הכל מייצרים ביום 3,600 ביטקוין, כשכיום יש מעל 13 מיליון ביטקוין במחזור. אגב, בעקבות הביטקוין נוצרו קרוב ל-400 מטבעות וירטואליים, אבל רובם ככל הנראה ייעלם – רק 10 מטבעות בערך נחשבים משמעותיים, אם כי ממש לא ברור שכולם יישארו – ההבדלים בין המטבעות האלו הם בעיקר בכרייה ובטכנולוגיה.
ביטקוין – אפשר לשלם במקדונלדס?
נכון לשנת 2022, הערכות עדכניות הן שעשרות אלפי עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקוין כתשלום עבור שירותים ומוצרים. החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקוין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה ששווה מעל 2 מיליארד דולר Newegg וכן מספר חברות תעופה מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקוין. יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו. רוב הרשתות הגדולות עדיין לא מאפשרות תשלום במטבע וירטואלי, אבל זה מתקדם לשם, כאשר גם הבנקים המרכזיים בעולם טענו לאחרונה כי הם בוחנים אפשרות המרה של המטבע הווירטואלי, לרבות הגדרת השימוש בו. זה יחייב את הגופים האלו לפקח על המטבע, וזה דווקא עשוי להיות טוב לרוב המעורבים בביטקוין – החשש הגדול שקיים כיום לגביו הוא חוסר הפיקוח וחוסר הבהירות לגבי עתידו. רגולציה עשוי להסדיר את העניין ולהקטין את החשש של אנשים מלהשתמש במטבע.
עד לאחרונה השימוש בביטקוין היה להשקעה ופחות לשימוש. אלא שבשנים האחרונות הוא החל יותר ויותר ליצור עניין בקרב ציבור המשקיעים וגם בקרב ציבור המשתמשים. יחסי הציבור להם זכה המטבע במדיה העולמית נתנו לו תנופה, כשבמקביל החלו גופים רבים לאשר שימוש במטבע. גם בישראל, למרות שזה עדיין "בקטנה", יש מסעדות ובתי קפה שאפשר לשלם בהם במטבע הווירטואלי.
השקעה בביטקוין
רוצים לרכוש ביטקוין? רוצים להשקיע בביטקוין? אז ראשית – זהירות! זה מסוכן. שנית, מסתבר שיש כמה אפשרויות –
כספומטים – יש כבר חמישה כספומטים פעילים לקבלת ביטקוין –
אגב, ב"שגרירות הביטקוין בישראל" יש גם כנסים של ביטקוין. בימי ראשון בערב מתכנסים המאמינים והמתעניינים במטבעות הווירטואליים, מעבירים מידע, משתפים הערכות, שומעים תובנות, וחוזרים הביתה עם הבנה עוד יותר עמוקה על הביטקוין. הקבוצה הזו הולכת וגדלה, ונראה שבקרוב קבוצות נוספות יצוצו.
ובחזרה להשקעה בביטקוין – אפשר לרכוש כאמור דרך כספומטים, אבל רגע לפני כן, יש לעשות כמה פעולות – להוריד אפליקציה שתשמש ארנק דיגיטלי. בארנק מאוחסנים המטבעות הווירטואליים שלכם. יש מספר אפליקציות ואתרים שמהווים פלטפורמה טובה לארנק דיגיטלי, לרבות MyCellium ו־Blockchain.
אחרי שמורידים את האפליקציה, פותחים כמובן חשבון משתמש, שהוא בעצם סוג של חשבון בנק, ובשלב הבא מקבלים מפתח ציבורי ומפתח פרטי. המפתח הציבורי הוא מעין כתובת פתוחה לשימושים מול אחרים, לדוגמה – זו תהיה הכתובת שתעבירו למי שמעביר אליכם מטבעות וירטואליים. המפתח הפרטי הוא פרטי, הוא הכתובת שקיימת רק אצל הבעלים של החשבון ודרכה ניתן להיכנס לחשבון ולבצע פעולות.
רק לאחר הורדת אפליקציה והפעלת הארנק הדיגיטלי, ניתן לרכוש ביטקוין – אפשר כאמור בכספומטים. זה נוח, זה מהיר, כשהאפשרות היחידה בשלב זה היא הפקדת מזומנים וקבלת ביטקוין לארנק הדיגיטלי. כדי לרכוש ביטקוין צריך להציג תעודה מזהה. אם יהיו לכם בעיות בתפעול, ולרוב יש, אז הצוות יעזור לכם – להוריד אפליקציה, לפתוח ארנק וכו'. הבעיה בכספומטים היא העמלה – מדובר על עמלה של 3% עד 5% מהיקף העסקה – הרבה כסף. משיכת מזומנים מכספומט היא בעמלה נמוכה משמעותית.
אפשרות נוספת לרכישת ביטקוין היא רכישה מאדם אחר, והיא בינתיים השיטה הנפוצה בארץ, כאשר בעולם זה כבר הכספומטים והזירות (פירוט – בהמשך). יש הרבה קבוצות ביטקוין בפייסבוק, יש הרבה מידע על אנשים שרוצים למכור ואנשים שרוצים לקנות, ויש ביניהם מפגשים, גם פיזיים, גם "טלפוניים", לצורך ביצוע עסקאות. אבל במקרים רבים ההצעות למכירה הן של כמויות גדולות של המטבע. בכל מקרה, אם מצאתם מוכר, מומלץ להיפגש איתו במקום ציבורי פנים אל פנים ולקבוע את המחיר מראש כאשר השער המייצג אמור להיות אחד מהשערים בבורסות המובילות לדוגמה – Bistamp. העברת הביטקוין לוקחת עד 10 דקות. חשוב להבין – כל עוד לא קיבלתם אישור דיגיטלי, אישור העברה לארנק הדיגיטלי שלכם, ההעברה לא הושלמה. אז אתם צריכים לחשוב טוב לפני שאתם נפרדים מהמזומנים שלכם – צריך להיות תזמון העברה עד כמה שיותר הדדי.
חוץ מרכישה ומכירה לאנשים פרטיים, יש חלפנים. זו אפשרות מעין מאובטחת יותר – החלפן לא יברח עם הכסף (ככל הנראה), אבל העלות כאן היא 4%-5% מהיקף העסקה. עם זאת, כאן אתם יכולים להתמקח – עסקאות גדולות ייהנו מעמלה נמוכה יותר.
האפשרות הפופולרית ביותר בעולם (וכנראה שבקרוב גם בישראל) היא זירות מסחר (לעמוד זירות מסחר). אתם קונים דרך הזירה, ויש כבר עשרות רבות של זירות מסחר במטבעות וירטואליים – זה פשוט יחסית, העמלה לרוב נמוכה יותר. חשוב לזכור שפלטפורמות מסחר שונות נפרצו בשנים האחרונות, ולכן חשוב להכיר את הזירה ולהבין את יכולת אבטחת המידע שלה. מאז 2015 המצב בטוח יותר בשוק זירות המסחר, אבל חשוב לרוכשים, מוכרים וסוחרים בכלל, לדעת עד כמה הזירה מאובטחת, ואם יש ביטוח במקרים מסוימים.
לאחרונה נכנסה לתחום זירות המסחר פלוס 500 (Plus500), זירת מסחר של חברה ישראלית (מניות החברה נסחרות בלונדון) שנחשבת לאחת הגדולות בעולם. בבפלוס 500 מאפשרים לסחור בביטקוין עד רמת מינוף של פי 30, והמשמעות היא שאתם יכולים להפקיד אלף שקל ולקבל יכולת להשקעה בסך של 30 אלף שקל. הבעיה היא שתנודה של כמה אחוזים כלפי מטה מחסלת לכם את הפוזיציה, אבל מנגד אפשר להרוויח והרבה.
דרך ההשקעה עקיפה בביטקוין היא באמצעות קניית מניות בביטקוין. השקעה זו ניתנת באמצעות מכשירים פיננסיים כמו קרנות השקעה שמתמחות בביטקוין או באמצעות אופציות ביטקוין שמציעות פלטפורמת מסחר כמו coinhedger או מסחר בחוזים עתידיים נקובים בביטקוין באתרים כמו Icbit או מסחר CFD על ביטקוין שמציעים ברוקרים כמו Plus500, וכן באמצעות ETF (קרן סל) שמאפשרת השקעה עקיפה בביטקוין – Bitcoin Investment Trust) GBTC) – מדובר בהשקעה הנוחה ביותר לרוב האנשים, בדיוק כפי שקונים מניה, קרן סל, השקעה אחרת בבורסה האמריקאית, אפשר דרך המחשב, דרך היועץ בבנק לבצע עסקה לרכישת קרן סל על הביטקוין. הקרן שואפת להשיג תשואה זהה לזו של הביטקוין. היא לא מתחייבת אלא משתדלת, ולרוב זה די מצליח לה. הסימבול של הקרן הוא – GBTC, תצטרכו את הסימבול לצורך ביצוע עסקאות –הנה נתונים ומידע נוסף על קרן הסל על הביטקוין , וכאן המקום להזכיר שהביטקוין עלה המון עד סוף 2021 ומאז צנח באחוזים רבים, כך שכמו כל השקעה גם השקעה בביטקוין כרוכה בסיכון.
האם ההשקעה חייבת במס?
נניח שסחרתם בביטקוין והרווחתם – האם זה חייב במס הכנסה בארץ? ובכן – זו שאלה מעניינת. בפועל רבים מאוד לא מדווחים על העסקאות האלו ולא משלמים מס, אבל על פי טיוטה של רשות המיסים – המטבעות הווירטואליים, לרבות ביטקוין, אינם מהווים "מטבע" לעניין פקודת מס הכנסה ולכן אין להתייחס לפעילות בהן כמו לפעילות מט"ח – המרה , החזקה וכו', אלא יש להתייחס לפעילות במטבעות האלו כפעילות במניות, ופעילות במניות מחויבת במס. לטיוטה הזו יש השלכות גדולות מאוד על קהילת המשתמשים במטבע, הרי חלק גדול מהם קונה לגישתו מטבע, לא השקעה ספקולטיבית, לא מניות; חלק מהם גם משתמש במטבע לצרכים שוטפים – ישיבה במסעדה, וכו'. אז זה לא בדיוק מניה.
עמדת רשות המיסים אינה חקיקה, והיא אינה מגובה בפסיקה, פשוט אין עדיין פסיקה בעניין, אבל היא כמובן חשובה, אך לדברי עורכי דין בתחום היא עדיין לא תורה מסיני וצפויות עוד התפתחויות בנושא יחס הבנקים בישראל למטבע הביטקוין ולמטבעות וירטואליים בכלל- כאן תוכלו להרחיב בנושא
סוגים של מטבעות וירטואליים
בעיקרון את המטבעות הווירטואליים מחלקים לשלושה סוגים:
1. רשת סגורה, מטבעות שנצברים באותה רשת בה נעשה בהם שימוש ואין אפשרות להמירם למטבעות אחרים כמו הדולר.
2. זרימה חד כיוונית בה ניתן להמיר מטבע מדינתי במטבע וירטואלי אבל לא ניתן להמיר חזרה.
3. זרימה דו כיוונית כמו בביטקוין בה ניתן להמיר למטבעות וירטואליים למדינתיים ובחזרה.
מערכת ביצוע תשלומים בביטקוין
לצד היותם של הביטקוין שנמצאים ברשותו של אדם מטבעות, קיימת מערכת שמאפשרת ביצוע תשלומים בביטקוין. מערכת זו כוללת רישום התשלום ושיטת וולידציה לכך שהתשלום עבר בהצלחה ואינו ניתן לביטול. אמנם לא ניתן להעביר ביטקוין לאדם אחר ללא שימוש באותה מערכת אך ניתן להשתמש במערכת זו כמערכת תשלום, מבלי להחזיק ביטקוין כמטבע באופן קבוע, מעין שירות שבו אדם משלם בדולרים שברשותו, הדולרים מומרים אוטומטית לביטקוין ומועברים למוכר באמצעות מערכת ביטקוין ושוב מומרים בחזרה לדולרים. כך עובדת האינטראקציה בין קונה ומוכר שמשתמשים בדולרים בלבד ומעבירים תשלום ביניהם על גבי מערכת ביטקוין. שירות זה נקרא ביטפיי והוא כבר ניתן בידי מספר גורמים כגון אתר הבלוגים וורדפרס.
עלויות השימוש בביטקוין
העברות מטבע הביטקוין כרוכות בתשלום ועשויות להגיע עד ל-1% מגובה העסקה, אם כי ככל שהשוק גדל העלויות יורדות. יש כאלו שטוענים כי שיטת הכרייה גם היא נוגסת בעלויות ויכולה להגיע לאחוזים בודדים מגובה העסקה. מדובר בעלות עקיפה דרך הגדלת מספר הביטקוינים, אבל ככל שכמות הביטקוינים עולה, אז עלויות הכרייה היחסיות יורדות, וזה מה שקרה בשנים האחרונות. עם זאת, ככל שיהיו יותר ביטקוינים והשוק ישתכלל, סביר להניח שהמחיר יירד.
רגולציה
הנושא הרגולטורי מאתגר במיוחד ודורש לא מעט חשיבה. הבנקים המרכזיים הכריזו שהם בוחנים אם וכיצד להשתמש במטבע הווירטואלי, אך זה עלול להיות סוג של תחרות למטבע המקומי הנקוב, ונראה שהם ממש לא אוהבים את הרעיון הזה. מה גם שבעיני רבים מדובר בבועה שהתנפחה מעבר לכל פרופורציה. גם המדינות עצמן, השלטון, לא ממש אוהב את הביטקוין. סין למשל אסרה על מסחר ושימוש במטבעות וירטואליים, דבר שזעזע את הביטקוין ומטבעות נוספים למשך תקופה, אם כי עושה רושם שהם התגברו על המכה הזו.
הרגולציה על הביטקוין ככל שתהיה היא בעייתית וזאת בגלל שהמקור של המטבעות האלו הוא מאוד עמום. אין כאן מדינה שהנפיקה מטבעות, אין מול המטבעות האלו ערך אמיתי, זה משחק בסחר חליפין בלי שיש סחר מהצד השני – זה ממש לא משחק סכום אפס. אין באמת כיסוי למטבע, ובהגדרה מדינות לא אמורות להיכנס לתחומי שאין בהם משמעות כלכלית – זה הרי סוג של בורסה ללא חוקים ואפילו הימורים.
על כל פנים, מכיוון שלביטקוין אין השפעה ישירה על מדדים בעולם או על הרכב נכסים, כי אין מוצר עוקב אחר הערך שלהם שנסחר בבורסה כל שהיא, לא ניתן לקבל הלוואות בנקאיות באמצעותו והוא לא מטבע בנקאי לגיטימי. השפעת הביטקוין על על נכס הבסיס מצומצמת, ולכן ההתייחסות אליו היא שונה. כיום עדיין הבנקים בעולם לא נותנים לגיטימציה למטבע זה ולא ברור מתי יגיע היום שהוא יהפוך ללגיטימי כך שמדובר בסיכון השקעתי. עם זאת, ללא ספק המטבע תופס תאוצה וכנראה שלא תהיה לבנקים ברירה אלא לקבל אותו בסופו של דבר.
בין הדילמות שעומדות בפני הרגולטרים ניתן למנות את הנושאים הבאים:
1. מיסוי שטרם הוגדר.
2. סכנה לאובדן כספי משקיעים בשל חוסר יציבות הארנקים הדיגיטליים, וסכנות אבטחת המידע וזירות המסחר. וכן בעיות טכנולוגיות.
3. מעשה רמאות טכנולוגיים של האקרים נועזים.
4. יכולת גורמי אכיפת החוק ללמוד את הנושא, לחקור עבריינים ולהרשיע אותם.
5. סכנת הלבנת הון. אי יכולת מעקב אחר העברות הון.
6. עקיפת הגבלות תנועה כספיות.
7 סכנת מסחר לא חוקי – חוסר בשקיפות.
9. סכנה לפרטיות המשתמשים במידה שכתובת הארנק האלקטרוני פומבית והסוחר לא מודע לכך.
אבל הסכנה הגדולה ביותר של הביטקוין לא מגיעה דווקא מחוסר רגולציה, אלא מעניין פשוט ובסיסי – האם המטבע הזה שווה בכלל? ואיך ניתן לאמוד את שוויו? האם יש גיבוי לסכומים הגדולים של הנפקות המטבע הווירטואלי? זה ממש לא ברור. לא סתם הבנקים המרכזיים בעולם נמנעים בינתיים מלאמץ את המטבע, והם מתייחסים אליו בחשדנות הראויה. לחלק מהם הוא נראה מאוד ערטילאי ומעין סוג של הונאת פונזי גדולה. אז נכון שיותר ויותר משתמשים מצטרפים, אך זה לא מבטיח גושפנקא שלא מדובר בסוג של "הונאה גדולה".
בשנים האחרונות התרבו ההערכות שאין באמת גיבוי למטבע הווירטואלי, אבל מנגד טוענים המצדדים כי ככל שנעשות במטבע יותר עסקאות כך הליגיטימיות שלו גדלה, וכך גם הערך שלו גדל. ימים יגידו מי צודק ואם מדובר במטבע לגיטימי או בבלון שיתפוצץ. בינתיים, הושקה טכנולוגיה שכנראה מחזקת את המטבעות הדיגיטליים – הבלוקצ'יין. מדובר בטכנולוגיה מאובטחת שמחליפה בעצם את הצורך בגורם מתווך – בנקים. המערכת הזו יודעת לשמור את המידע, את התנועות והיתרות הבנקאיות של כל גוף, ויודעת לאבטח אותו בצורה מהימנה. כאן תוכלו לקרוא את המדריך על הבלוקצ'יין
כל מי שרוצה להבין את התחום, לקנות ביטקוין, להשתמש בביטקוין, להיות חלק מהמשחק העולמי של מסחר במטבעות וירטואליים כדאי שיכיר את המושגים הבאים –
ארנק דיגיטלי: ארנק וירטואלי שמכיל את המטבעות הווירטואליים שלכם, מדובר למעשה על תוכנת מחשב הנמצאת במחשב מקומי או בשרת שמאפשרת החזקה וניהול של מטבעות דיגיטליים.
בלוקצ'יין: בלוק מידע; קובץ מידע שמכיל את המידע והרישום של כל העיסקאות שבוצעו אי פעם ברשת הביטקוין. מדובר על בלוק על גבי בלוק, בלוקים רבים של עסקאות שמרכיבים את השרשרת הגדולה של רישום עסקאות הביטקוין, כשבאופן הזה כל המידע הזה רשום וידוע בכל רגע. זה הבסיס למסחר ולהפצה של המטבע הווירטואלי – הרישום והמידע, ככה הכל ידוע – אם דני קנה ביטקוין עם מספר מסוים, ידוע שיש ביטקוין עם רישום כזה שנמצא בזירה כזו, ומאחוריה עומד מישהו – שהוא אגב לא נחשף. זאת גם הסיבה שחלק מסוים מהיקף העסקאות בביטקוין נעשה על ידי גופים שרוצים להלבין הון, ולהפוך את הכסף שלהם ללגיטימי.
מטבעות פיאט (Fiat): מטבע שנובע מתוקף חוק מדינה. מדובר על המטבעות "הרגילים" הפיזיים – שקל, דולר, ליש"ט וכו'.
כתובת דיגיטלית: לכל מטבע יש כתובת –רצף תווים (בין 27 ל 34 תווים) המורכב מאותיות אנגליות ומספרים ומהווה כתובת ייחודית שבה יש כמות של ביטקוינים. כדי לפתוח את הכתובת צריך מפתח ייחודי שנמצא אצל בעל המטבע. הנה דוגמה לכתובת דיגיטלית: 568syi2Z9ZooiFrGYJxYGdDvF5Uvjj9JL.
זירת מסחר למטבעות דיגיטליים: אתרי אינטרנט שמאפשרים דרך פלטפורמה של מסחר דיגיטלי לבצע קניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים מול מטבעות דיגיטליים ו/או ומטבעות רגילים/מטבעות פיאט.
עדכונים
נובמבר 2022 – הביטקוין נסחר ב-16,000 דולר, שפל של שנתיים. הסיבות – ראשית, טלטלות בשוקי ההון העולמיים כתוצאה מהתפרצות אינפציונית שגררה העלאות ריבית מצד בנקים מרכזיים, מה שמעורר חששות מפני מיתון בכמה מדינות. שנית, זעזועים בשוק הקריפטו עצמו, כתוצאה מקריסות של פלטפורמות מסחר כגון צלזיוס הישראלית-אמריקאית בחודש יולי ובורסת FTX בתחילת נובמבר.
פברואר 2021 – אחרי שבתקופת הקורונה המטבע נסחר סביב שער של 8,000 דולר, במחצית השנייה הביטקוין התחיל להמריא ושובר שיאים חדשים חודש אחרי חודש. נכון לפברואר 2021, ביטקוין אחד שווה 57,000 דולר.
אוגוסט 2018 – ביטפארמס, הנסחרת בבורסה בת"א והכור מטבעות ביטקוין בקנדה, מפרסמת דוחות ראשונים מאז שנכנסה לבורסה – הרווח במחצית הראשונה של 2018 הסתכם ב-5 מיליון דולר (הרחבה כאן)
יוני 2018 – פריצת אבטחה בזירת מסחר גדולה – הביטקוין יורד ב-10% ל-6,800 דולר – (להרחבה)
מארס 2018 – בניוזוויק המכובד מסבירים שהביטקוין הוא אסון – הוא מוריד את הפריון וזה מכמה סיבות – "הביקוש האדיר למטבע הדיגיטלי – ביטקוין, מעורר תהייה אם אחת הסיבות לצמיחה החלשה בארה"ב בשנים האחרונות היא שהאומה האמריקאית עסוקה בהסחות דעת. כרייה של ביטקויניים אמנם אינה עתירת כוח אדם, אך גוזלת זמן, אנרגיה והון מפעילות כלכלית אחרת, יצרנית יותר, שלדברי כלכלנים תתדלק צמיחה מהירה יותר. באחרונה אמר ג'יימס מקאנדרוז, בעברו ראש תחום המחקר בבנק הפדרלי של ניו יורק, שהרבה מהתשתית הדיגיטלית המתרחבת שלנו מוקדש לפעילויות כמו ייצור מטבעות סייבר, שגרועות יותר מבזבוז זמן.
"בארה"ב ייש בעיות פריון. הכלכלה צומחת באיטיות. כמעט 20% מהמבוגרים בגילי העבודה אינם עובדים או אפילו אינם מחפשים עבודה. כמות העסקים לא גדלה ואפילו תחומי הייצור הבסיסיים ביותר בארה"ב נמצאים בירידה, כולל "ייצור תינוקות": אמריקאים מקיימים פחות יחסי מין ויולדים פחות תינוקות.
"כלכלנים רואים סימנים ברורים לכך שאנשים משחקים יותר במשחקי וידיאו במקום ללכת לעבודה, מתחברים לרשת במקום לעשות סקס ומשקיעים נתח גובר מזמנם, כספם ומשאבי הטבע שלהם במוצרים וירטואליים כמו מדיה חברתית, משחקים והלהיט הטרי: מטבעות דיגיטליים, ובעיקר ביטקוין. ביטקוין הוא זללן של משאבים משום שכדי לכרות אותו צריך לבזבז המון חשמל. שערו הנוכחי של ביטקוין הוא כ-8,000 -9,000 דולר, אבל קשה להשתמש בו, וכהשקעה הוא ספקולטיבי כמו זהב.
לדברי טיילר קואן, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, כריית זהב היא שימוש טוב יותר במשאבים, מכיוון שגם אם ערכו יורד, אפשר להשתמש בו לסתימות בשיניים. "ברגע שהתנופה של הביטקוין תסתיים, הוא לא יחזור לעולם".
הביטקוין יירד ל-100 דולר – "הסבירות שבעוד עשור מחיר הביטקוין יירד ל-100 דולר, גבוהה יותר מזו שהוא יעלה ל-100 אלף דולר", אומר קנת' רוגוף, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הרווארד. אני חושב שבעוד עשר שנים הביטקוין יהיה שווה לשבריר ממה שהוא שווה כיום". רוגוף אמר זאת בראיון ל-CNBC והמשיך – "אם שמים בצד את האפשרות של הלבנת כספים והעלמת מס, שימושיו של המטבע הם מאוד מצומצמים".
פברואר 2017 – ביל גייטס: הביטקוין הורג. גייטס המייסד והרוח החיה מאחורי מיקרוסופט אמר על הביטקוין – "לא כל הנוצץ זהב – תרתי משמע – הטרנד החדש של השקעה בכריית מטבעות וירוטאליים עלול להיות הרסני יותר מאשר כל פיתוח טכנולוגי אחר. התכונה העיקרית של המטבעות הווירטואליים היא האנונימיות שלהם. אני לא חושב שזה דבר טוב. היכולת של ממשלות לאתר הלבנת כספים, העלמת מסים ומימון גופי טרור היא דבר טוב. כרגע, מטבעות וירטואליים משמשים לקניית משככי כאבים כמו פנטניל וסמים אחרים, כך שהטכנולוגיה הנדירה הזו גרמה להרבה מוות בצורה ישירה יותר".
אוקטובר 2017 – מנכ"ל ג'יי פי מורגן מכנה את רוכשי הביטקוין – טיפשים גמורים, אבל מנגד הבנק עצמו נכנס לתחום המטבעות הוירטואליים – ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק ההשקעות מהמובילים בעולם אמר כבר לפני חודש כי הביטקוין הוא הונאה, וכעת הוא אומר – "אם אתה מספיק טיפש לקנות ביטקוין, אתה תשלם בעתיד את המחיר". מנגד אמר דיימון כי הוא מעריך את טכנולוגיית ההבלוקצ'יין, שהיא בעצם מערכת טכנולוגית לרישום ותיעוד העסקות שעומדת מאחורי הביטקוין.
בנק ההשקעות עצמו דווקא הביע כוונתו לעסוק במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין – "אנחנו עם ראש פתוח ביחס לפוטנציאל העתידי של השימוש במטבעות דיגיטליים שנמצאים תחת רגולציה ובקרה מתאימה ראויה", אמרה מריאן לייק, סמנכ"לית הכספים של בנק ההשקעות – "נצטרך לראות מה קורה עם התפתחות המטבעות הוירטואליים, זה בהתהוות".
אוקטובר 2017 – הביטקוין מתקרב לשער של 6,000 דולר והשאלה אם מדובר בבועה או במטבע אמיתי מתחדדת. "הגיע הזמן שהרגולטורים והבנקים המרכזיים בעולם יתחילו להתייחס ברצינות מלאה וכובד ראש למטבעות דיגיטליים – אמרה ראש קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בתחילת החודש. לדברי לגארד, מוסדות פיננסיים גלובליים – בנקים בתי השקעות, חברות ביטוח וכלל המוסדות הפיננסים, מסתכנים בכך שהם לא עוקבים ומתעדכנים אחרי המטבעות הווירטואליים, ובעיקר לא מבינים את הטכנולוגיות הפיננסיות שמתחילות להשאיר מוצרים ושירותים פיננסים מאחור. זו אמירה חזקה ומשמעותית שנותנת גושפנקא למטבעות הוירטואליים, אבל לא בהכרח למחיר הביטקוין. לגארד נמנעה מלהתייחס לשאלת המחיר והתמקדה בטכנולוגייה ובמהות של המטבע הדיגיטלי.
ספטמבר 2017 – רוברט שילר, פרופסור בייל, חתן פרס נובל לכלכלה, ומומחה עולמי לזיהוי בועות – "מטבע הביטקוין הוא דוגמה חיה למצב של לבועה. ההתלהבות מהמטבע הווירטואלי היא לא רציונלית. מדובר בדוגמה העכשווית הטובה ביותר לבועה ספקולטיבית והתלהבות לא רציונלית". אבל בעודו אומר זאת המטבע הוירטואלי ממשיך לשבור שיאים – לא להאמין – 5,000 דולר למטבע
מאי 2017 – המטבע הדיגיטלי, הביטקוין זינק באפריל ב-24% והגיע לשיא חדש – 1,600 דולר. הסיבה לעליות היא התעניינות גוברת בקרב משקיעים מחוץ ליפן, לצד הודעה חשובה של רשות ניירות ערך האמריקאית שהודיעה כי היא בוחנת מחדש את ההחלטה על דחיית קרן סל (ETF) למסחר בביטקוין. המשמעות – ייתכן שבקרוב יהיו מכשירים צמודים על הביטקוין, וזה יכול לעורר את המסחר במטבע.
הקרן הוצעה על ידי חברת הקרנות של התאומים קמרון וטיילר ווינקלווס.
הבורסה בת"א סיימה שבוע של עליות שערים, וזה זמן טוב לתעשיית תעודות הסל. במהלך השבוע הונפקה תעודות סל חדשה על מדד מניות בארה"ב, המצטרפת ל-70 תעודות סל חדשות שהונפקו מתחילת השנה. כיום נסחרות בבורסה 591 סדרות של תעודות
מדד ת"א-25 עלה השבוע ב-0.9% ומתחילת השנה עלה המדד בכ-8.8%. מדד ת"א-100 עלה השבוע ב-1.2% ומתחילת השנה עלה המדד בכ-7.1%. מדד ת"א-טכנולוגיה עלה השבוע ב-3.0% ומתחילת השנה ירד המדד בכ-3.2%. מדד ת"א-בנקים ירד השבוע ב-2.0% ומתחילת השנה ירד המדד .בכ-0.3%.
הנפקת מניות: השבוע בוצעה בשוק המניות הנפקה אחת לציבור בסך כ-12 מיליון שקל. בסיכום מתחילת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-6.5 מיליארד שקל באמצעות מניות, סכום הגבוה בכ-7% מהסכום שגויס בכל שנת 2013. יצוין כי חברות הנדל"ן בולטות זו השנה השנייה ברציפות בהנפקות של מניות בסך כ-1.8 מיליארד שקל – סכום המהווה כ-70% מהסכום שגויס השנה בהנפקת מניות לציבור לעומת כ-50% ב-2013.
הנפקת אג"ח מדינה: משרד האוצר ביצע הנפקת אג"ח, בבורסה בתל-אביב, בשווי של 1 מיליארד שקל. בסיכום מתחילת השנה גייס האוצר כ-43.8 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח בתל-אביב, לאחר גיוס של כ-65.8 מיליארד שקל בכל שנת 2013.
שוק המט"ח הוא שוק ענק, שהמסחר בו עולה פי כמה וכמה על המסחר במניות ובאיגרות חוב. המסחר במט"ח הוא שם כולל למסחר במטבעות חוץ מכל הסוגים – דולר, אירו, ליש"ט, רובל רוסי, ין יפני – הכל. השם העולמי הגנרי למט"ח הוא פורקס , קיצור של Foreign Exchange. כל המושגים האלו הם אותו הדבר, כך שכשמדברים אתכם על מסחר בפורקס הכוונה היא למסחר במט"ח.
מסחר בפורקס/מסחר במט"ח עלול להישמע תחום מסוכן ומפחיד, וזה נכון חלקית – הוא מסוכן למי שנכנס בלי להכיר ובלי ללמוד. רבים נמצאים "ליד" ולא באמת מבינים ויודעים מה המשמעות של מסחר בפורקס. ובכלל – כמה פעמים שמעתם את הביטוי פורקס? כמה פעמים חשבתם להבין מה זה בעצם פורקס ואיך סוחרים בפורקס? כמה פעמים חששתם להיכנס לתחום הזה כי שמעתם שהוא מסוכן, למרות שגם שמעתם על רווחים גדולים בתחום הזה? אפשר להניח שהתשובה לכל השאלות תהיה זהה, או לפחות קרובה – שמעתם על התחום, על הפוטנציאל ועל הסיכונים, ואתם לא ממש מכירים ויודעים אותו לעומק. אם אכן זו התשובה שלכם, אתם בחברה טובה, רוב הציבור מגיב ככה לפורקס, אבל האמת היא שונה. במדריך הזה ננסה לפוגג את הערפל מהמילים המפחידות – מסחר בפורקס, ונסביר מה זה בעצם פורקס, איך סוחרים בפורקס, איפה סוחרים, ומה היתרונות במסחר בפורקס לעומת מסחר בשווקים אחרים.
ובכן, המדריך נועד להסביר את כללי המשחק והמושגים בתחום הפורקס, שוק ענק שעדיין מתפתח וצומח ומרכז כמות הולכת וגדלה של סוחרים, משקיעים, יבואנים, יצואנים, ספקולנטים ועוד. על פי ההערכות, יש בישראל מעל 10 אלף שחקנים בשוק הפורקס. חשוב לנו להדגיש – אנחנו כאן בעמדת ההדרכה, ולא מתיימרים כמובן לייעץ ולהמליץ.
פורקס (Foreign Exchange) הוא מסחר במטבעות ברמה העולמית. המשמעות היא שניתן לסחור בכל מטבע מול כל מטבע אחר ברחבי העולם באמצעות זירות שמאפשרות מסחר בפורקס. למשל, נניח שאתם חושבים שהכלכלה הברזילאית תתאושש בעקבות האולימפיאדה, ואתם רוצים להשקיע במטבע הברזילאי? אפשר ברגע. לעומת זאת, אם אתם חושבים שגילויי השחיתות בממשלה הברזילאית יגרמו לקריסת הכלכלה המקומית, אתם יכולים להשקיע "הפוך", כלומר למכור מול הדולר את המטבע הברזילאי.
אתם סבורים שהדולר יתחזק במקביל להתחזקות הכלכלה האמריקאית והחולשה של אירופה? תוכלו להמר על צמד המטבעות דולר/אירו. כמעט כל חשיפה גלובלית שאתם יכולים לחשוב עליה ניתנת לתרגום למסחר בפורקס.
שוק הפורקס הוא השוק הגדול ביותר בעולם, הרבה יותר גדול משוקי המניות, האג"ח והאופציות. זהו שוק של 24/7 – 24 שעות במשך 7 ימים בשבוע. תמיד יש מסחר במטבעות – על הדולר לעומת האירו, על הדולר לעומת הליש"ט, ויש כמובן עשרות רבות של אפשרויות מסחר. השוק הזה, שמרכז ביום מעל 3 טריליון דולר (מעל 3,000 מיליארד דולר) , תנודתי מאוד, תזזיתי מאוד ומושפע מכל פיפס ורחש ברחבי העולם. מספיק שיש שוני בסקרי הבחירות בברזיל כדי שתהיה השלכה, ואפילו משמעותית על שוק זה; אירוע טרור מיד משליך על השווקים; שינוי בריבית בגוש האירו מיד משליך על המסחר במטבעות; אמירה של נשיא או ראש ממשלה שעשויה לבטא שינויים ביחסי הכוחות הפוליטיים והכלכליים באזור מיד מתורגמת לשערי החליפין; שינוי במחירי הסחורות, במחיר המניות, בנתוני מאקרו מתורגמים מיד לשערי החליפין.
השוק הזה מושפע מהכל – פוליטיקה, מצב ביטחוני ומדיני, מצב כלכלי, נתוני מאקרו ובראשם הריבית השוררת בכל מקום בעולם. אלפים רבים של פרמטרים, אפילו יותר, משפיעים על המסחר הזה שהולך וכובש גם משקיעים וסוחרים.
פוטנציאל הרווחים בשוק זה יכול להיות עצום, אבל צריך לזכור שגם הסיכוי להפסיד גדול. את הרווח/הפסד עושים או מעלייה או מירידה של מטבעות, בהתאם לפוזיציה שלוקחים. משמע בפורקס ניתן להרוויח גם בשוק יורד וגם בשוק עולה. מעבר לכך – בפורקס נהוג לקחת פוזיציה שהיא מעבר להשקעה הראשונית דרך מינוף, ואז המשמעות היא שכל פיפס של שינוי בשערי החליפין משפיע פי כמה וכמה (תלוי במינוף הפוזיציה) על ההשקעה שלכם – רכשתם פוזיציה על הדולר מול האירו בתקווה שהדולר יעלה, ומינפתם אותה פי 30? המשמעות היא שעלייה של 1% בדולר מול האירו מתבטאת ברווח של 30% בפוזיציה שלכם. נשמע מפתה, אבל המינוף הוא חרב פיפיות. מול הפוטנציאל לרווח, יש פוטנציאל להפסד – אם הדולר נחלש ב-1% מול האירו, אתם כבר בהפסד של 30%, והבעיה הגדולה היא שאנשים פשוט לא מבינים את הסיכונים האלו, וממנפים את עצמם בצורה מאוד משמעותית. ולא מדובר רק במתחילים. יש גם מקצוענים שמתפתים ומגדילים פוזיציה עד למספרים מטורפים, הגדול שבהם בישראל הוא איש העסקים הוא אליעזר פישמן. ב-2006 פישמן הימר על הלירה הטורקית ונכשל, ובכך נגרם לו הפסד של מעל 2 מיליארד דולר ביום אחד – משם ועד להתמוטטות הדרך הייתה קצרה (אם כי הוא הצליח למשוך אותה כ-8 שנים).
מהי עסקת פורקס?
עסקת פורקס היא עסקה שבה קונים מטבע כלשהו ביחס למטבע אחר. למשל דולר מול אירו, ליש"ט מול אירו, שקל מול דולר, ין יפני מול לירה טורקית וכדומה. עסקת פורקס יכולה להתבצע או בשורט (מכירה בחסר) או בלונג – רכישת מטבע, מול מטבע אחר עם צפי של ירידה או עלייה, בהתאמה, של המטבע המיועד. למשל, אם אתם צופים שהדולר יתחזק מול האירו, סביר להניח שתקנו דולר מול אירו. אם הדולר אכן יתחזק, הפער שבין מחיר הקנייה למחיר השוק הוא הרווח על העסקה. אם המצב הפוך והדולר נחלש, אז הפער מבטא כמובן את ההפסד שלכם מהעסקה.
לפי אותו עיקרון ניתן לבצע שורט (מכירה של הפוזיציה) מתוך תוך חשיבה שהדולר ייחלש, רק שבשורט נעשית מכירת בחסר על המטבע, ואם המטבע יורד נהנים מתשואת הירידה.
כאמור, העסקאות בפורקס נעשות בצמדי מטבעות: ין – דולר, דולר – אירו, שקל – אירו, שקל – דולר, ליש"ט – ין וכדומה. הרווח הוא השינוי בשער אשר בדרך כלל נמדד בפיפסים. מהו פיפס? שערי המטבעות מורכבים ממחיר BID שהוא המחיר בו מוכרים את מטבע הבסיס וממחיר ASK שבו קונים אותו, ממש כמו במניות. השער ברוב המטבעות מורכב ממספר בן 4 ספרות לאחר הנקודה העשרונית – למשל: 1.1111, כאשר היחידה הקטנה ביותר בפורקס היא הספרה הרביעית אחרי הנקודה. יחידה זו נקראת "פיפס". נהוג למדוד שינויים בשערי המטבעות לפי כמות הפיפסים שהמטבע עלה או ירד בהן.
לדוגמה, אם סוחר צופה שערכו של האירו יתחזק מול הדולר, עליו לבצע עסקת קנייה כך שבצד ה-ASK (הביקוש) יהיה אירו וממול יש עסקת מכירה BID (היצע) של דולר. בפשטות הוא יכול למכור פוזיציית דולר/אירו, שזה מקביל לקניית פוזיציית אירו/דולר. אם האירו יתחזק, המשקיע ירוויח, והוא יוכל לסגור את הפוזיציה – לתת לימיט (הגבלה) לסגירת הפוזיציה/סגירת העסקה.
מינוף בפורקס – סיכוי וסיכון גבוהים
אצל רוב הסוחרים והמשקיעים העניין המרכזי בפורקס נובע מהמינוף. נכון, אפשר בלי מינוף, ולא בטוח שזה פחות נכון או פחות טוב, אבל פרקטית, הסוחרים בזירות הפורקס מתלהבים מהיכולת למנף את הפוזיציה. במילים פשוטות פירוש הדבר הוא להשקיע סכום קטן יחסית ולהרוויח או להפסיד כאילו השקעתם סכום גדול. הבעיה היא שזה ממכר, אתם יכולים אולי להרוויח, אבל מי שפועל כמהמר, יש לו סיכוי טוב לסיים את משחקי הפורקס בהפסדים גדולים – ראו הוזהרתם.
אבל מה זה בעצם המינוף, הלכה למעשה? המינוף הוא בעצם הכפלת הסיכוי והסיכון בהתאם לערבויות/ביטחונות שלכם. המינוף לא נולד בזירות המסחר. הבנקים נותנים מאז ומתמיד מינוף בצורת אשראי לפעילות, לרבות אשראי לפעילות מט"ח, אבל בזירות הפורקס, במיוחד בגלל הקלות שבמסחר והעמלות הנמוכות יחסית, זה הפך למאוד פופולרי. הסוחרים והמשקיעים עשויים לקבל מחברות הפורקס למיניהן וכאמור גם מבנקים מינוף גבוה על פעילות המט"ח. המינוף נותן לסוחרים אפשרות לפעול בשוק הפורקס בסכומים גבוהים מאשר יש להם בפועל כמשקיעים. מאחר שמדובר בפיפסים בודדים של רווח בכל עסקת פורקס יש לכך משקל ומשמעות – כך למשל במינוף של 1:100, על כל 1000 דולר שתפקידו ותסכנו, תוכלו לקבל מהזירה סכום למסחר של 100,000 דולר. הסיכון שתיקחו הוא על הכסף שתפקידו, אתם לא יכולים להפסיד יותר. יחד עם זאת, תוכלו להרוויח את סכום המינוף, אם אכן ההימור שלכם יצליח. המינוף שתקבלו על כל עסקה הוא בהתאם לכסף שתהיו מוכנים לסכן.
בפועל, אם הזירה רואה (בצורה אוטומטית כמובן) שהפוזיציה קרובה להפסד, יש לה אפשרות לסגור את הפוזיציה. כלומר, הזירה עצמה לא תפסיד כסף, הסיכון הוא עליכם. בהמשך לדוגמה שלעיל, אם מינפתם את ה-1000 דולר ל-100 אלף דולר, והפוזיציה ירדה ב-1%, משמע הפסדתם את כל הכסף, והזירה תסגור את הפוזיציה כדי למנוע הפסד גדול יותר שהיא לא מבוטחת עליו, אלא אם יש לה ביטחונות /ערבויות ואז תלוי בהסכם מולה, היא יכולה להמשיך את הפוזיציה. אם לדוגמה כל מה שיש לכם מבחינת השקעה ומבחינת מסגרת ביטחונות זה 1000 דולר, אז הפוזיציה תיסגר לחלוטין, כשבפועל, בהתאם להסכם ההתקשרות שלכם עם הזירה, הפוזיציה אף עשויה להיסגר לפני שהיא מתאפסת לחלוטין – זהו מרווח ביטחון שלוקחת הזירה. אבל, אם נניח שבפוזיציה הזו יש לכם 1000 דולר, ויש לכם ביטחונות נוספים, כמו פוזיציות אחרות, מזומנים בחשבון ועוד, בסכום של 2000 דולר, אז ייתכן שההפסד המקסימלי האפשרי שלכם הוא 3000 דולר (הפסד הפוזיציה – 1000 דולר בתוספת הפסד הביטחונות – 2000 דולר, ורק לקראת ההפסד הזה, הזירה תסגור לכם את הפוזיציה. חשוב לדעת בדיוק מה ההסכם מול הזירה במקרים כאלו – כלומר, עד כמה אתם חשופים בכל פוזיציה ופוזיציה, וכן להבין את ההשפעות הצולבות של הפוזיציות שלכם – האם פוזיציה אחת עשויה לממן פוזיציה אחרת.
זירות המסחר המוצגות כאן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך. עם זאת, אין באישור הרשות לניהול זירה אישור לטיב הזירה והמכשירים הנסחרים בה ואישור לכך שמדובר באפיק השקעה בטוח או מומלץ. מעבר לכך, הפעילות בזירה דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת, כפי שהסברנו, כרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר. הנה הזירות שפעילותן אושרה ומפוקחת על ידי רשות ניירות ערך –
זירת-המסחר
רגולציה
אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
הרשות-הבריטית להתנהלות-פיננסית; קיבלה אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
אישור מרשות ניירות ערך הישראלית
משקיעים וסוחרים רבים פותחים חשבון אינטרנטי באחת הזירות האלו, וזה גם סוג של סיכון. זה אולי נראה לכם כמו משחק אינטרנטי, אבל יש לו משמעות מוחשית לכיס שלכם, לכן, שוב, זהירות והכרת השטח – תכירו את הכללים של הזירה, לרבות מתי הזירה מממשת את ההשקעה/פוזיציה, האם יש ביטחונות צולבים? האם כספים בהשקעות אחרות יכולים להימחק בגלל פוזיציה אחרת? תלמדו את ההסכם שלכם מול הזירה שנוגע גם לעניינים טכניים לכאורה – שיעור המס על הרווחים, תיאום מס, הפקדת הכספים, משיכת הכספים ותוך כמה זמן אתם מקבלים את הכסף. חשוב להבין – הזהירות הזו נחוצה כי מדובר במשחק מסוכן, אבל זה לא אומר שלא צריך לשחק אותו. יש גופים שאפילו כדאי להם לפעול דרך זירה – יצואנים ויבואנים למשל, או גופים שמתעסקים בהמרות מט"ח לשני הכיוונים. דרך הזירה הם יקבלו שערי המרה טובים, ואפילו טובים מאוד ביחס לבנקים, וכמו כן הם יוכלו לגדר את הסיכון שלהם. לדוגמה, אם מגיע להם תשלום דולרי בעוד חודש, והם רוצים לקבע את שער הדולר כי הם סבורים שהדולר יירד, הם יכולים לעשות זאת בקלות דרך הזירה.
הפעולות בחשבון האינטרנטי אמורות להיות פשוטות ומהירות. בכל עסקה דרך חשבון האינטרנט תוכלו לראות אם יש לכם ביצוע ובאיזה שער בדיוק, ותוכלו להחליט לגבי הוראה עתידית – סגירת הפוזיציה בשער מסוים (לטוב – אם זה רווח, או לרע – אם זה הפסד ואתם רוצים לסגור את ההפסד). כאמור, העסקה היא לפי שער של צמד מטבעות, אתם תקבעו את שער הקנייה, וכן לימיט של השער אליו יגיע הצמד ובו תרצו לממש – לסגור את העסקה, הן במצב של רווח והן במצב של הפסד.
סוגי העסקאות בפורקס?
עסקת ספוט (SPOT) זוהי עסקת חליפין בסיסית בין שני מטבעות בשער מוסכם ובסכום מוגדר. ביצוע העסקה נעשה לאחר שני ימי עסקים, כאשר שישי-שבת אינם נחשבים לימי מסחר. למשל, אם עסקה נעשתה ביום ראשון היא תיסגר בשלישי. אם נעשתה ביום שישי, היא תסתיים ביום שלישי שלאחר מכן במידה ואין ימי חג באמצע. עסקאות אלו נעשות במסחר בין-בנקאי, בין מוסדיים, בקרב קרנות וספקולנטים. לדוגמה – משקיע קנה 100,000 דולר בעסקת SPOT כגד שקל, בשער 4.00 ביום שני. כעבור יומיים, ביום רביעי, יזוכה הלקוח ב- 100,000 דולר בעו"ש מט"ח ויחויב ב- 400,000 שקל בעו"ש שקלי. את העסקה יסגור כשיחליט בין אם באמצעות לימיט שיציב ובין אם לאו, והרווח שלו או ההפסד יהיו השינוי בשער המטבע. אם שער הדולר יעלה ל-4.3 כשימכור את הדולרים חזרה לשקל, הוא ירוויח 30,000 שקל. אם השער ירד ל-3.9, המצב יהיה הפוך והוא יפסיד 10,000 שקל.
המחירים בהם נסחרים המטבעות בעולם הם מחירי ספוט המשתנים באופן כמעט רציף במהלך כל שעות היממה. עסקאות ספוט מתאפשרות כמעט בכל סוגי המטבעות במשך 24 שעות ביממה, למעט שעות בהן לא מתקיים מסחר במטבעות מסוימים.
עסקת פורוורד (Forward) היא עסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות. בעסקה זו מגדירים סכום ומסכמים על השער הרצוי בלי קשר ובלי תלות בשערי החליפין במועד ביצוע העסקה. זוהי מעין עסקה עתידית שמגלגלים אותה קדימה. עסקאות פורוורד נעשות בדרך כלל על ידי חברות ואנשי עסקים שמתעסקים במטבע זר ורוצים להגן על הכספים שאיתם הם חשופים למט"ח, אם כי גם ספקולנטים נוהגים לבצע עסקאות פורוורד. בעצם מדובר במעין עסקת גידור. בעסקה זו מתקיים חיבור של שער עסקת ספוט עם הפרשי הריביות בין שני המטבעות. כדי לסגור עסקת פורוורד יש לעשות עסקה הופכית בכל עת עד לתאריך הערך. לדוגמה, כמשקיעים קניתם בעסקת פורוורד 100,000 דולר כנגד שקל, בשער 4.00 לתשלום בעוד שלושה חודשים. שער הפורוורד מגלם את הפרשי הריבית של עוד שלושה חודשים. אם הדולר יעלה בעוד שלושה חודשים, תהיו מוגנים ותוכלו לקנות את הדולר לפי השער מלפני שלושה חודשים לפי אותו שער חליפין, אבל זה תקף גם אם השער יירד, ככה שמדובר בהימור על השער.
עסקת הפרשים NDF היא עסקת פורוורד שתיסגר אוטומטית על ידי עסקה הופכית ביום האחרון לפי שער יציג כלשהו. עסקה זו מתאימה לאנשים פרטיים שרוכשים נכסים צמודי מט"ח ורוצים להגן על ההשקעה מפני עליית שערים וקבלת פיצוי במקרה של עליית השער. לדוגמה, קניתם 100,000 דולר בעסקת הפרשים בשער 4.00 לעוד כשנה. לאחר התקופה תזוכו או תחויבו בשקלים לפי השער שייקבע. במידה והשער היציג יהיה 4.30, תזוכו בהפרש, לפי החישוב הבא 100,000*(4.30-4.00) = 30,000 שקל. ואותו הדבר הפוך.
איך מתחילים לסחור בפורקס? מחפשים חברת פורקס מוכרת, ויש הרבה כאלו ברשת. ופותחים חשבון. אבל לפני שמתחילים ממש, חברות פורקס רבות מאפשרות מסחר דמו בפורקס על כסף וירטואלי שמאפשר אימון ולימוד. דרך מסחר הדמו ניתן לצבור ניסיון ולמנוע איבוד כסף רב, ולכן זה משמעותי. חשבון דמו מאפשר אימון בסוגי מסחר שונים והיכרות עם הפלטפורמה כדי למנוע טעויות בעתיד, לרבות טעויות טכניות. באמצעות חשבון הדמו ניתן להתאמן על סטופלוסים (בלימת הפסד), ללמוד מונחים כספיים ולראות אילו צמדי מטבעות פופולריים בלי לקחת סיכון אמיתי. מומלץ מאוד להתאמן כמה שיותר לפני שקופצים למים כי פרקטיקה היא שם המשחק.
וכעת למה כלים לסוחרי מט"ח מקצועיים. כאשר אתם בוחרים זירה, חשוב לדעת כמה פיפסים אתם עומדים לשלם על המסחר, וחשוב להבין שזה לא דווקא היקף הכסף שאתם משקיעים בזירה אלא היקף המסחר – ייתכן שסוחר עם 3000 דולר יעשה מחזורים גדולים יותר מאשר סוחר עם 100 אלף דולר. כבר היו מקרים שסוחר עם כמה אלפים עשה מחזור של כמה מיליונים בחודש, ואפילו מעבר לכך (אגב, המונח המקובל למסחר בפורקס הוא לוטים, כאשר לוט = 100 אלף דולר).
בנוסף, גם אם אתם מגיעים עם סכום קטן, אך יודעים שאתם הולכים לסחור בהיקפים גדולים, תתמקחו על העמלות. לרוב מדובר בכמה פיפסים טובים – 3 עד 7 פיפסים לסוחרים מתחילים וקטנים, אבל אם אתם פעילים, זה יכול לרדת מתחת לעמלה הזו, ובמקרים מסוימים גם להתקרב ל-1 פיפס.
דבר נוסף שחשוב לבדוק הוא מתי הזירה בעצם מחסלת לכם את הפוזיציה – מתי המרג'ין קול? ובכן, במקרים רבים זה לא שאתם מאוזנים מבחינת ביטחונות – כלומר זה לא שההפסד הגיע לסכום הביטחונות, אלא (וזה לא טריוויאלי) כאשר ההפסד עולה על היקף הביטחונות. יש זירות שמספקות לכם אפשרות להפסיד עד 70% מהביטחונות, ויש זירות שמאפשרות הפסד של 10% מהביטחונות.
עניין חשוב נוסף הוא שערי הציטוט בפתיחה, בעיקר במדדים על מניות (ה-DAX הגרמני הוא הפופולארי מכולם). יש מצבים ששער הפתיחה נקבע על מחיר גבוה ממה שרציתם למכור – אז האם תקבלו את שער הפתיחה או את המחיר שאותו הצעתם? זה לא טריוויאלי וזה עובד לשני הכיוונים – אם מקבלים את שער הפתיחה שהוא גבוה יותר, זכרו שזה יכול להיות הפוך בפעולה הפוכה, כלומר בכל מצב אתם תקבלו את שער הפתיחה ולא את השער שביקשתם למכור או לקנות. אם למשל רציתם לקנות במחיר גבוה משער הפתיחה, אז תקבלו מחיר גבוה יותר – כלומר מעין הפסדתם. זו סוגיה שצריכה לעניין יותר את אנשי המקצוע, כי מסתבר שבפתיחת המסחר בבורסות ניתן לעשות סוג של ארביטראז'ים ביחס למסחר בניו יורק ובעולם בכלל.
מה חשוב לדעת כדי לסחור במט"ח? (בחמש נקודות)
1. ללמוד את המונחים המקצועיים ולקרוא אקטואליה כדי לדעת מה מתרחש בעולם ולהבין או לפחות להעריך אילו מטבעות בעמדת התחזקות ואילו לא. חשוב להבין מונחים כלכליים ואת ההשלכות על הריביות בעולם כי אלו משפיעים על שערי המטבעות.
2. לעבוד מסודר ולקבוע יעדים של רווח ובלימת הפסדים (stop loss), כדי למנוע הפסדים כבדים יותר.
3. להתאמן בחשבון דמו. לא להתחיל ישר לתת הוראות בעסקאות אמת. העסק הזה מסוכן ויכול לגרום לכם הפסדים כבדים.
4. להגדיר גבולות ולבחור שיטת פעולה. חשוב מאוד להגדיר גבולות גזרה – האם אתם משקיעים ספקולטיבים? עד כמה אתם מסוגלים לעמוד בהפסדים? וחשוב לעמוד בגבולות האלו – להשקיע עד גובה מסוים, לחתוך הפסדים, להבין את הסיכונים המאוד גדולים. כמו כן צריך לבחור דפוס פעולה – להחליט איך סוחרים במט"ח – אופציות חוזה הפרשים, במטבעות באופן ישיר, ולבנות אסטרטגיה. זה יכול להיות בניתוח טכני (חלק ניכר מהמסר בפורקס מתבסס על ניתוח טכני), או באמצעות נתונים פונדמנטליים. אנחנו לא מתיימרים להמליץ על השיטות – אם כי ניתוח טכני זה במקרים רבים סוג של עבודת אלילים, בעוד הגישה הפונדמנטלית עמוקה ואמיתית יותר – הבנת התהליכים האמיתיים, הבנת הכלכלה האמיתית היא זו שמספקת ידע והבנה על שוק המטבעות.
5. התמודדות עם הפסדים. זיכרו שכולם מפסידים בעסקאות פורקס, ושם המשחק הוא בעצם אחוזי הצלחה – בכמה עסקאות אתם מרוויחים ובכמה מפסידים, והמטרה היא פשוט להרוויח ביותר עסקאות ביחס לעסקאות ההפסדיות. חשוב להבין שהפסדים זה חלק מהעניין, וחשוב להפנים שמדובר במשחק מסוכן ולכן חלק גדול (אופילו הכל) יכול פשוט להיעלם.
הפעילות בזירת מסחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אובדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר; החברה המפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות איתך, ולכן היא המוכרת כשאתה קונה והיא הקונה כשאתה מוכר.
התחום הזה הפך משנת 2016 להיות מסודר יותר ומפוקח יותר בזכות רשות ניירות ערך, בעוד שבעבר התחום היה יחסית פרוץ – הנה כתבה שממחישה את מה שהיה (לעומת מה שקיים היום) – 30-40 חברות ישראליות מבצעות עושק בינלאומי בתחום הפורקס – מבט מעובד שהיה ב-4 חברות פורקס. הוא מתאר מצב בעייתי במיוחד – החברות האלו נועדו למשוך את כספי המשקיעים כמעט בכל דרך – מפתים אנשים להזרים כספים ולא מסבירים להם את הסיכונים הגדולים. בשלב הבא ממנפים את ההשקעה שלהם והמשמעות – כל שינוי קטן משפיע על היקף התיק פי כמה וכמה – לרוב הלקוח נשאר עם הפסד גדול. הרחבה בגלובס
– רשות ניירות ערך בודקת 21 זירות מסחר כדי לתת או לא לתת להם אישור לפעול בפורקס. "מתרחשת פה מהפכהוזה דבר חיובי לכל השוק", אומר לדה-מרקר, דוד מסיקה ממט"ח24, אחת החברות הוותיקות בארץ -"אנחנו לא מספקים מינוף גבוה. אין לנו לקוחות עם מינוף של פי 100 מההשקעה המקורית שלהם, הממוצע הוא פי 20, והחשבון הממוצע הוא 100 אלף שקל. כ–55% מהם הפסידו בחודש שעבר, אבל זה אומר ש–45% הרוויחו. זה לא 95% לקוחות מפסידים כפי שכולם אוהבים להגיד. הסוד הוא מינוף נמוך וביטחונות גבוהים" – לראיון המלא בדה-מרקר
– רשות ניירות ערך מעדכנת: מתוך 21 חברות שהגישו בקשה לזירת מסחר בפורקס, 6 חברות נפסלו או פרשו – נותרו 15 חברות. כמו כן, מסבירה רשות ניירות ערך שעדיין אין לאף חברה רישיון מרשות ניירות ערך. יש להן אפשרות לפעול בתקופת הבדיקה, אך הן עדיין לא מפוקחות על ידי הרשות. בסופו של דבר כאמור נותרו 6 חברות
– תביעות של סוחרים בזירה מט"ח 24 – "מט"ח 24 עומדת מאחורי העסקות עצמן והיא מכוונת את העסקה והמחירים המצוטטים כך שהחברה תרוויח והלקוח יפסיד" – להרחבה בדה-מרקר
השר אריאל התייחס השתתף היום בהנחת אבל הפינה של שכונה חדשה בלוד וציין כי זהו יום חג לעיר לוד. אבל מה שהיה חשוב אף יותר היה התייחסותו לתוכנית מחיר מטרה, תוכנית שבמקביל לתוכנית מע"מ אפס שיוזם משרד האוצר בראשות יאיר לפיד, אמורים להוריד את מחירי הדירות. "בחודש הקרוב תתחיל לפעול תוכנית "מחיר מטרה" שיזמנו במשרד הבינוי והשיכון", אמר השר אריאל, "התוכנית קובעת כי את המחיר הדירה הסופי – אין כאן קריטריונים ואין אפליה. בכל מקום שנוכל לשווק ב"מחיר מטרה" נעשה זאת. אנחנו ממשיכים לבנות בכל רחבי הארץ. אנחנו מקדמים את מחיר מטרה ואת מע"מ 0 לכל אזרחי ישראל, תוכניות משמעותיות שהמדינה משקיעה בהן מיליארדי שקלים. כאשר המטרה ברורה: להוריד את מחירי הדיור בישראל לכל האוכלוסייה".
נקווה שיצליח, אבל מר אריאל, בזמנו אמרת שתוך שנה המחירים יידו בינתיים זה לא קורה!
בשבועיים האחרונים התחוללה סערה של ממש בשווקים הפיננסיים. סערה שהקיפה את כל סוגי הנכסים: מניות, אגרות חוב, מטבעות וסחורות. שוקי המניות צנחו משיאם (לנקודה הנמוכה) בשיעורים ניכרים: ארה"ב (S&P500): 6%-, נאסד"ק: 7%-, פרנקפורט: 10%- וטוקיו: 11%-. שוקי האג"ח הממשלתיות, לעומת זאת, זינקו והתשואות לפדיון שלהן ירדו בחדות. אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים זינקו מרמה "מייצגת" של 2.4% תשואה שנתית לפדיון, לרמה של כ-2.2%, אחרי שכבר "ביקרה" ב-1.87%!
באג"ח ממשלת גרמניה נרשמה ירידת תשואה לפדיון מרמה של כ-1% לרמה של 0.86%, אחרי שכבר "ביקרה" ברמה של 0.76%.
לעומת זאת, שערי אגרות החוב של מדינות חלשות דוגמת ספרד, איטליה, (ובמיוחד התשואות ביוון שעלו בשלב מסוים מ-5.5% ל-9%) ירדו בחדות.
שוקי האג"ח הקונצרניות התחלקו בתגובתם: האג"ח בעלות הדירוגים הגבוהים במדינות החזקות עלו, אם כי תוך פתיחת מרווחים קלה בלבד. אג"ח H.Y ירדו תוך פתיחת מרווחים.
הסערה לא פסחה על שוקי המט"ח. הדולר נסוג מול היאן בכ-4% משיאו, אחרי הראלי הגדול שביצע, ומול האירו הוא נחלש בכ-2%, וגם במקרה זה אחרי התחזקות משמעותית שלו.
בשוקי הסחורות העניין התרכז בנפט שמחירו עמד עד לא מזמן על רמה של יותר מ-100$ לחבית, והוא ירד לרמה של 90 וממנה לרמה נוכחית של כ-83 דולר לחבית (אחרי שירד בשלב מסוים מתחת ל-80 דולר).
מחירי הזהב הגיבו לעצבנות בעליית שער מתונה יחסית.
לסערות אלה התלוותה סערה נוספת ומתבקשת והיא עלייה חדה ברמת התנודתיות בשווקים וזינוק ב"מדד הפחד" (VIX) על מדד הנאסד"ק מרמה נמוכה של 14.5 נקודות (ב-3.10) לרמת שיא של השנתיים האחרונות: 26.25 נקודות (ב-15.10) בטרם הוא נרגע מעט בסוף השבוע שעבר ומתחילת ההתייצבות שנרשמה בשווקים השונים ביום חמישי והיפוך המגמה ביום ששי, והמשך המגמה החיובית ביומיים האחרונים.
ובישראל – ובכן, רכבת ההרים נחסכה מאתנו תודות לחג, שכן יום המסחר האחרון (והמקוצר) התקיים ביום שלישי לפני הסערה הגדולה באמת.
כאשר אתה מחפש את הסיבות ל"סערה הכמעט מושלמת" אתה יכול לתלות אותן בחששות מדיפלציה באירופה, בהורדת תחזית הצמיחה בעולם (קרן המטבע הבינלאומית), בהורדת תחזית הצמיחה בגרמניה (ממשלת גרמניה), בחששות מכוון יוון, בכשלון הנפקת אג"ח ממשלת ספרד, בהקטנה אפשרית של יעד הצמיחה בסין, מכמה נתונים חלשים בכלכלה האמריקאית (מכירות קמעונאיות, למשל). ואם לא די באלה, אז צצה לה אבולה ואיימה בשלב זה על חברות התעופה והתיירות. אבל האמת ניתנת להיאמר, שאין בהסברים אלה כל ממש.
מה חדש בכל הקשור לאירופה? שום דבר ממשי. מישהו הישלה את עצמו קודם לכן שאירופה עולה מחר על פסי צמיחה? הרי ברור שמדובר בתהליך של שנים שיהיה חייב להיות מלווה במדיניות מוניטרית מרחיבה וברפורמות מבניות בכלכלה האירופאית.
ובכל הקשור לכלכלה האמריקאית, האם זה שמדד המכירות הקמעונאיות ירד בספטמבר במעט יותר מהצפוי צריך היה לשנות את דעת המשקיעים על הכלכלה האמריקאית מצמיחה למיתון ולשלוח בעת ובעונה אחת את שוק המניות האמריקאי ב-3% למטה ואת שוק אג"ח ממשלת ארה"ב בכ-3% למעלה? והרי כבר ביומיים הבאים התפרסמו נתונים רבים התומכים בהמשך הצמיחה בארה"ב, כמו עלייה ניכרת בתפוקה התעשייתית, ירידה ניכרת במספר דורשי העבודה ועלייה נאה במדד אמון הצרכנים של מישיגן.
לכן, אין מנוס מהמסקנה, שכל ההסברים שניתנו הם בחזקת הסברים בדיעבד שאינם מחזיקים מים.
ההסבר הוא הרבה יותר פשוט – השווקים עלו, ולא מעט, והם הזמינו תיקון. הם הזמינו אפילו ניעור של ממש. כל השאר הם תירוצים שהשוק נאחז בהם, טריגר לתיקון מתבקש, תיקון שהועצם ע"י צורך של קרנות גידור ממונפות וגופים אחרים שנקלעו לפוזיציה לא נוחה ונאלצו לבצע מה שקרוי Short squeezing, מה שהחריף את עוצמת המגמה והקצב המהיר שלה.
השוק העניק תזכורת למשקיעים שהוא אינו עובד לכיוון אחד, ויהיו בהמשך עוד תזכורות כואבות כאלה.
האם התיקון כולו מאחורינו? קשה לתת תשובה. סביר להניח שכן, לפחות רובו, שכן מה שמניע את השווקים זו רמת הנזילות האדירה והיא תימשך, ובינתיים ההתאוששות הכלכלית בארה"ב, יחד עם ריבית אפסית תורמים לשיפור ניכר ברווחיות של החברות האמריקאיות, ופיחות האירו כלפי הדולר אמור לשפר מאוד את מצבן של יצואניות אירופאיות. יחד עם זאת, טלטלה מסוג זה שחוו השווקים וחוו המשקיעים נצרבת בתודעה, ולכן לא צריך לצפות גם למהפך מושלם תוך פרק זמן קצר. ואם בכל זאת הוא יקרה, זה יהיה מאוד לא בריא לשווקים.
ומהי המסקנה המעשית לגבי המשקיעים?
ראשית: לא להיכנס לויברציות כל אימת שנדמה שהשמיים נופלים עליך ולא לשנות פוזיציות באופן גורף.
שנית: משקיע ששיעור המניות שהוא מחזיק הינו נמוך עבורו ושיעור האג"ח הארוכות גבוה בתיק ההשקעות שלו, כן צריך לעשות שינויים מסויימים, מדודים והדרגתיים, במדיניות בפועל שעיקרם – "תנועת מספריים" של הגדלה מסוימת והדרגתית בשוקי המניות של ארה"ב, אירופה ויפן – בשלב זה במניות של החברות הגדולות והמבוססות, והקטנה בשוקי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות הארוכות הן בעולם והן בישראל, תוך ניצול רמות המחירים החדשות שנוצרו בשווקים.
נכון, יש גורמים שעלולים לשבש את הנכונות של מהלכים אלה. למשל, לאבולה יש פוטנציאל כזה. למשל, למהלך רוסי אגרסיבי במזרח אירופה יש פוטנציאל כזה. אלה מסוג הדברים שבלתי אפשרי לקבוע את סבירותם. ומעבר להם, יש, כמובן, את החשש מפני שקיעת העולם במיתון ארוך. אני לא "קונה" את זה.
חברת Plus500 הישראלית הנסחרת בלונדון, מדווחת היום, ד', על תוצאותיה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2014 וברבעון השלישי, וממשיכה להציג צמיחה חזקה. בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2014, זינקו הכנסות החברה בכ- 151% והסתכמו בכ- 162.4 מיליון דולר לעומת כ- 64.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לשנת 2014 הסתכמו הכנסות החברה בסך של כ- 56.2 מיליון דולר לעומת כ- 20 מיליון דולר בתקופה המקבילה, זינוק של כ- 181%.
היקף הלקוחות הפעילים עלה במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2014 בכ- 35% והסתכם ב- 85,101 לקוחות פעילים לעומת 62,984 לקוחות פעילים בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי לשנת 2014 הסתכם מספר הלקוחות הפעילים ב- 43,547 לקוחות, לעומת 37,000 לקוחות ברבעון השלישי לשנת 2013, גידול של כ-18%.
מספר הלקוחות החדשים צמח אף הוא במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2014 והסתכם ב- 47,523 לקוחות חדשים לעומת 37,284 בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 27%. במהלך הרבעון השלישי לשנת 2014 הסתכם מספר הלקוחות החדשים ב- 14,850 לעומת 12,658 בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 17%.
ממוצע ההכנסות למשתמש (ARPU) גדל בכ-86% במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2014 והסתכם בכ- 1,908 דולר לעומת כ- 1,027 דולר בתקופה המקבילה אשתקד. במהלך הרבעון השלישי, זינק ממוצע ההכנסות למשתמש ב- 138% והסתכם
בכ- 1,290 דולר לעומת כ- 541 דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
בחברה מציינים כי מבחינה גיאוגרפית, עיקר המסחר מתבצע באנגליה ובמערב אירופה. הכנסות החברה מפעילותה באנגליה הסתכמו בכ- 15% מסך הכנסותיה, כאשר סך ההכנסות ממדינות מערב אירופה (מדינות כגון אנגליה, גרמניה, צרפת וכו'), הסתכם
לכ- 70% מכלל הכנסות החברה. כמו כן, כ-94% מהכנסות החברה הן כתוצאה מפעילות במדינות בהן קיימת רגולציה והשאר במדינות בהן לחברה יש חוות דעת משפטית. החברה צופה כי פרופיל פעילות זה ימשיך גם ברבעון הרביעי לשנת 2014.
כוחה של החברה, כבעלת פלטפורמה למסחר המפותחת בתוך החברה, ממשיך לאפשר לה להגיב במהירות למצבים משתנים בשוק ולהציע ללקוחותיה לסחור על חוזי הפרשים חדשים באופן מיידי כתגובה לאירועים משמעותיים, כגון הנפקת עליבאבא, GoPro וכו'. בנוסף, בשל אירועים גיאופוליטיים שונים באירופה וכן בתגובה לשינויים בסביבת המאקרו הגלובאלית, זיהתה החברה גידול ניכר במסחר השוטף.
החברה עובדת בימים אלה על פיתוח אפליקציה המיועדת לשימוש במכשירים ניידים מבוססיWindows אשר השקתו צפויה במהלך ששת החודשים הבאים. זאת, בנוסף לגרסאות הiOS- והאנדרואיד הפופולריות עבור טלפונים ניידים וטאבלטים, אשר במהלך התקופה ניכר גידול בשימוש בהן. כמו כן, החברה עובדת על גרסת הדור הבאה של דפדפן האינטרנט שלה, שגם השקתו צפויה במהלך ששת החודשים הבאים.
גל הבר, מנכ"ל Plus500, אמר היום: "החברה מסכמת עוד רבעון מוצלח עם גידול ניכר בהכנסות ובהיקף המשתמשים. אנו נכנסים לרבעון הרביעי במומנטום חזק. התנודתיות המתמשכת בשוק, אסטרטגיית השיווק הממוקדת של החברה והשיפור המתמשך בכוחו של המותג צפויים לתרום בצורה משמעותית ליכולתה של החברה לגייס לקוחות חדשים ולהמשיך בצמיחה בהכנסותיה ובפעילותה. החברה בוחנת בכל עת אפשרויות להגדלה ולשיפור של מגוון כלי המסחר שהיא מציעה. במהלך תשעת החודשים שחלפו מאז תחילת השנה הוספנו כ-300 כלי מסחר חדשים ואנו צפויים להוסיף עוד כ-200 כלים נוספים. לאור זאת, אנו צופים כי תוצאות החברה בסיכום שנת 2014, הן מבחינת הכנסות והן מבחינת רווחים, יעלו על ציפיות השוק".
רכישת רכב היא לא עניין של מה בכך. זאת לרוב רכישה משמעותית מבחינה כספית, ויש לה השלכות גם על ההמשך (הוצאות בגין טיפולים , דלק, ביטוחים ועוד) . לכן, חשוב ל"קנות חכם". למרות שזה נשמע מוזר, מחיר הרכב תלוי בעונה! מסתבר שחברות ליסינג/ השכרה מפרסמות מבצעי רכב במבצעים עונתיים, וכדאי מאוד להיות קשובים להם.
אז איך רוכשים רכב? ומתי הכי כדאי לרכוש? הנה התשובות –
פרסום בעיתון
כל אחד מכיר את התקופה בה פותחים את העיתון וכל כמה דפים ניתן לראות עוד מודעה של רכב למכירה ועוד מודעה של דגם או יצרנית זו או אחרת, עד כי נראה שרוב סוכנויות הרכבים בארץ מפרסמות את הרכבים שלהם דווקא בחודש זה או אחר של השנה. דבר זה מעלה את השאלה האם מדובר על התקופה הטובה ביותר לקניית רכב באותה שנה? התשובה היא שקרוב לוודאי כן. התחרות בשוק הרכבים גדולה ועל כן קיימת תקופה בשנה בה סוכנויות הרכבים מעוניינות להיפטר ממלאי וזאת על מנת לחדש מלאי של רכבים משנתון חדש ולכן ההמלצה הראשונה היא לשים לב למודעות הפרסום בעיתונים ובאינטרנט.
רכישת רכב היא צעד גדול ולכן חשוב מאוד לקבוע מראש מהו התקציב הקיים למטרה זו ומהו הרכב בו אתם מעוניינים ולאחר מכן לבצע סקר השוואת מחירים, אפשרויות מימון שונות ובהתאם לבחור את אותם מבצעי רכב המתאימים לכם ביותר. הדברים החשובים ביותר עליהם יש להחליט מראש הם:
• תקציב- מהו סכום הכסף שישמש אתכם לקנייה של הרכב.
• סוג רכב- החליטו האם אתם מעוניינים ברכב שטח, מכונית פרטית, משפחתית, מיני קומפקטית ועוד. קבלו החלטה האם יש לכם יצרן ודגמים מועדפים ובנוסף, יש לקבל החלטה האם אתם מעוניינים ברכב אוטומטי, מנוע בנפח מסוים ועוד.
• מאפיינים- חשוב לאפיין את הצרכים שלכם וזאת בהתאם לצרכים של המשפחה שלכם ודפוסי הנסיעה שלכם.
• בטיחות- תמיד יש לוודא שמדובר על יצרן בעל מוניטין מוצלח שמייצר מכוניות איכותיות, חזקות ובטיחותיות.
קנייה במחיר משתלם
• מבצעים- בדרך כלל רוב המבצעים הם בסוף השנה.
• הנחות שנתיות- חשוב לדעת שיש חברות ליסינג וסוכנויות רכבים שמוכרות רכבים בהנחה משמעותית בכמה מועדים בשנה, בייחוד אם מדובר על רכב יד שנייה.
• סוף שנה- חשוב לקחת בחשבון שבחודשים יוני יולי פעמים רבות ניתן לקנות רכב במחיר נוח וכן ניתן לקנות מכונית חדשה עם רישוי של תחילת השנה, כך שהדבר משתלם.
• נקודתי- יש סוכנויות וחברות ליסינג שמחליטות על מבצעים מספר פעמים בשנה וזאת בהתאם לחידוש המלאי ולכן תמיד משתלם לעבור אצל כמה חברות ליסינג ולברר אודות העניין.
לסיכום, ישנן אפשרויות רבות לקניית רכב במחיר משתלם, נהלו עם המוכר משא ומתן על הרכב בצורה פרטית ולא מול לקוחות נוספים. רוב המוכרים לא תמיד ששים לתת הנחה על מחיר הרכב, בייחוד כאשר יש לקוחות פוטנציאליים נוספים שחשופים לשיחה.
