נגידת בנק ישראל הד"ר גרנית פלוג, מזהירה את הציבור ובעיקר את הממשלה בבוקר זה, ודורשת שמירה על מסגרת תקציבית לקראת תקציב 2015. "גירעון צעבר ל-3%, לא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את יחס החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו – ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק (שבשנה שעברה למשל, הגיעו ל-38 מיליארד שקלים)–ויקטינו את התקציב העומד לרשות מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה ושאר סעיפי התקציב, ויאלץ את כולנו לממן אותם, בסופו של דבר, באמצעות העלאת מסים חדה בעתיד". את הדברים אמרה בוועידה הכלכלית של העיתון כלכליסט. "יש הטוענים שצרכי השעה מחייבים את הגדלת הגירעון על מנת לתמוך בפעילות במשק מעבר לתמיכתה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה. להערכתי, ניתן להצדיק עליה מסוימת בגירעון לעומת זה המתוכנן בשל הצורך לכיסוי הוצאות הלחימה במבצע צוק איתן, שהן חד פעמיות באופיין, ולנוכח ההאטה המסתמנת בצמיחה הפועלת להגדלת הגירעון דרך הירידה בתקבולי המיסים. ואולם, סטייה מעבר לכך, כלומר גירעון שיעלה על 3 אחוזי תוצר, כרוכה בהגדלה של הסיכון לאובדן אמינות".

לדבריה, תקופות מאתגרות כאלו הן גם הזדמנות להעריך מחדש החלטות קודמות. אנו עומדים בפני הכרעות בתקציב המדינה לשנת 2015, ועלינו לקבל אותן באחריות המתבקשת לאור הנסיבות. לפני שאציג את המלצותיי לתקציב המדינה, אתחיל ברשותכם בסקירה קצרה של המציאות הכלכלית בפניה אנו ניצבים.

המשק הישראלי מושפע מאד מההתפתחויות בכלכלה העולמית ולכן, עם תחילתו של משבר החובות האירופי באמצע שנת 2011, החלה גם אצלנו ירידה בקצב הצמיחה. בזכות התמיכה של המדיניות המוניטרית, שבאה לידי ביטוי בהפחתות ריבית ורכישות מטבע חוץ, הירידה בצמיחה הייתה מתונה יחסית; ירדנו לקצב של כ-3 אחוזים בשנה, גבוה מזה שבמרבית המדינות המפותחות. כך, למרות הירידה בקצב הצמיחה, ראינו, עד לאחרונה, בשוק העבודה המשך ירידה בשיעור האבטלה ועלייה בשיעור התעסוקה, גם זאת, בניגוד למרבית המדינות המפותחות.

מאז תחילת השנה מסתמנת האטה נוספת של הצמיחה, וגם האירועים הביטחוניים צפויים להשתקף בעוד האטה ברבעון השלישי. הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שעיקר ההשפעה היא זמנית, ולאחר סיום הלחימה המשק מתאושש במהירות. זאת למעט ענף התיירות, שבדרך כלל חוזר לרמות הפעילות שקדמו ללחימה רק לאחר כשנה.

על רקע סביבת הצמיחה המתונה, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ראתה לנכון לנקוט במדיניות שתעניק  למשק  תמיכה נוספת בשעה זו, ועל כן הפחיתה את הריבית פעמיים, חודש אחר חודש. אחת התוצאות של הפחתת הריבית היא הפיחות שראינו בשבועות האחרונים, המקל על הענפים החשופים לתחרות מהעולם להתמודד בסביבה של ביקוש עולמי מדשדש, ובכך מונע העברת קווי ייצור לחו"ל, סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. מדיניות הריבית איננה פועלת בחלל ריק, ויש לה השלכות גם על הביקוש לדיור. אולם, הפתרון היסודי לבעיית הדיור חייב לבוא מכיוון של הגדלת ההיצע. בהקשר זה, הירידה בהתחלות הבנייה שראינו בחודשים האחרונים מטרידה במיוחד.

דיוני התקציב לשנת 2015 מעמידים בפנינו אתגרים לא פשוטים. אנחנו חייבים לגשת אל החלטות התקציב מתוך התחשבות בצרכי השעה, אך באותה נשימה עלינו לגלות אחריות ולהתחשב בתוצאות של החלטות אלו לאורך זמן. ההחלטות שהממשלה צריכה לקבל הן על היקף ההוצאה, סדרי העדיפויות בחלוקת ההוצאה, והיקף ההכנסות הנדרש. הפער בין ההכנסות להוצאות הוא הגירעון של הממשלה.

אז היכן אנו עומדים? הגירעון המבני, זה שאינו תלוי בזעזועים חד פעמיים או מחזוריים העוברים על המשק, הוא מהגבוהים ב–OECD כבר כיום. לאחר פריצת מסגרת הגירעון לשנת 2012, התחייבה הממשלה לתוואי גירעון חדש, גבוה מזה שתוכנן קודם לכן. על פי תוואי זה, יעד הגירעון לשנת 2015 הוא 2.5% מהתוצר. ואולם, עוד לפני התממשות הזעזועים העוברים על המשק בעת האחרונה–ההאטה הנוספת בצמיחה ומבצע צוק איתן והעליה בהוצאות הביטחון–לאור החלטות הממשלה שכללו בין השאר את תכנית מע"מ אפס על דירות וביטול העלאת המס בתחילת 2014, כבר הסתמן שהגירעון המבני יעלה לסביבה של 3%, שמשמעותה עליה ביחס החוב לתוצר של ישראל.

חריגה מייעד הגירעון אל מעבר ל-3 אחוזים תחשוף את המשק לסיכון משמעותי ולכן עלולה לפגוע במשק, כלומר, באזרחים, בכל אחד ואחת מאתנו.

מבצע צוק איתן חידד גם את דילמות התקציב שקשורות בגודל העוגה ובחלוקתה: 

הייתי מאוד רוצה לעמוד פה היום ולומר לכם שהממשלה יכולה לעשות גם, וגם, וגם ועכשיו. שאפשר גם להסתפק בהכנסות הצפויות כדי לתקצב את כל צרכי הביטחון באופן שיאפשר להבטיח מענה הולם לכל האיומים, וגם להימנע מקיצוץ תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה.

הייתי מאוד רוצה לומר לכם שממשלת ישראל תוכל כבר בשנה הקרובה להגדיל את תקציב החינוך ולהבטיח יום לימודים ארוך, צהרונים, חינוך טכנולוגי, השכלה גבוהה משובחת עם מחקרcuttingedge בכל התחומים, וגם לתת למערכת הבריאות מספיק כדי שנוכל להשאיר במערכת הציבורית את טובי הרופאים ולקצר את התורים, וגם לסלול כבישים ומסילות רכבת שיקרבו את הפריפריה למרכז, ולאפשר לנו סוף סוף תחבורה ציבורית הולמת. 

הייתי רוצה לומר שלא רק צריך, אלא שגם אפשר, להקל כבר עכשיו על העוני של אלה שאינם יכולים לעזור לעצמם, וגם להגדיל את מענק העבודה כדי לתמוך באלה שעובדים קשה ובכל זאת נותרים מאחור.

הייתי רוצה להבטיח שנוכל להרחיב את התמיכות במחקר ופיתוח, ובשאר מנועי הצמיחה של המשק, שיאפשרו למצות את  היתרונות היחסיים שלנו ולהפיק את המקסימום מהחדשנות והיצירתיות הישראלית, ששמה הולך לפניה בתעשיות המתקדמות ביותר בעולם.

ויותר מכל, הייתי רוצה לומר לכם שניתן לבצע את כל אותן תוספות ראויות לתקציב מבלי שאף אחד מאתנו ישלם על כך. לא אנחנו, וגם לא הילדים שלנו, ושלמרות שלא נעלה מיסים ולא נבטל פטורים, נוכל לשמור על המשק מפני זעזועים בלתי צפויים, כדי שאם ניקלע שוב לסופה, מקומית או עולמית, כזו שבה כל הספינות שמסביבנו מיטלטלות, נוכל שוב לנווט את ספינת המשק הישראלי לחוף מבטחים, בזכות האמינות שצברנו והמדיניות האחראית שהובלנו, כמו בסערה הקודמת.

אבל ברור לכם שלחשוב שניתן לעשות כל זאת כאן ועכשיו זו אשליה. 

חובתי, להציג לממשלה ולציבור את ניתוח המציאות כפי שהיא, ולהציע לממשלה מדיניות תקציב אחראית ושקולה המסמנת אופק של צמיחה כלכלית.

על הממשלה לתת פתרון להוצאה אזרחית מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, שמקשה על מתן מענה הולם לאתגר הכלכלי והחברתי המרכזי של צמצום הפערים בחברה הישראלית. הוצאה אזרחית נמוכה, משמעותה הקצאת משאבים מועטים מידי לתמיכה בצמיחה שתגיע לכל חלקי האוכלוסייה. תהליך צמצומה של ההוצאה האזרחית  לרמה הנמוכה ביותר ב-OECD הביא אותנו לנקודה בה אנחנו מתקשים לספק את השירותים הציבוריים באופן שיאפשר לנו להתמודד עם האתגרים החברתיים שבפנינו. לכן נדרשת הגדלה מושכלת ואחראית של התקציב. עלינו להשכיל לחלק את המשאבים בין הצרכים של הטווח הקצר, לבין הגורמים שיסייעו להגדיל את הרווחה בטווח הארוך, ועלינו לבחון איזה פטורים ממס רצוי לבטל ואילו מיסים כן אפשר להגדיל.

 להוצאה האזרחית יש תומכים רבים. כולנו רוצים להידמות למדינות המובילות בעולם: אנחנו רוצים חינוך שיחזיר אותנו לראש טבלאות מבחני ההשוואה הבינלאומיים, בריאות שנוכל להמשיך להתגאות בה, תחבורה ציבורית ומערכת כבישים כמו באירופה, מוסדות אקדמיים כמו באמריקה, ורווחה כמו בסקנדינביה. מצד שני, גם למיסים נמוכים, כידוע, תמיכה רבה בציבור ובקרב קובעי המדיניות. אבל התוצאה של משאלות לב סותרות אלו הנה גירעון גבוה. עלינו להכיר בעלות של הבחירות הכלכליות שאנו עושים, וכנגידת בנק ישראל חובה עלי להתריע מפני התפתחות של גירעונות חריגים, העלולים לסכן את החוסן הכלכלי של כולנו.

היקף תעשיית קרנות הנאמנות הגיע בסוף חודש אוגוסט ל-268 מיליארד שקל – כך עולה מבדיקת מהון להון. בסוף החודש שעבר (יולי) היקף הנכסים בתעשייה הסתכם ב-263 מיליארד שקל, ובתחילת השנה עמד היקף הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות על 230.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הגדולה ביותר בקרנות היא אג"ח בארץ שבה מנוהלים כ-69 מיליארד שקל, כאשר בתחילת השנה נוהלו בתחום זה מתחת ל-50 מיליארד שקל. בתחום בולט נוסף –  אג"ח מדינה מנוהלים 45 מיליארד שקל לעומת 32 מיליארד שקל בתחילת שנה.

הקרנות הכספיות מנהלות כ-61 מיליארד שקל בדומה להיקפם הכספי בתחילת השנה.

הקרנות המנייתיות הן עדיין בהיקף נמוך משמעותית מקרנות האג"ח, אם כי הן גדלות בהיקפם בחודשים האחרונים. הקרנות המתמחות במניות בארץ מנהלות כ-9.8 מיליארד שקל, בהשוואה ל-8.8 מיליארד שקל בתחילת השנה. הקרנות המתמחות בהשקעה במניות בחו"ל מנהלות 8.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל-5.4 מיליארד שקל בתחילת השנה.

הצעה של בנק ישראל להעמיד נציב לתלונות הציבור בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, עולה בימים אלו בבנק ישראל. אם אכן זה יקבל תוקף מדובר באימוץ טיוטת של ה-OECD. הרעיון שעולה בימים אלו בבנק ישראל ייצא לפועל כנראה עד לסוף השנה הנוכחית, 2015. ותפקידו של הנציב יהיה לטפל בתלונות הציבור והוא יהיה חבר בהנהלה הבכירה של הבנק או כפוף ישירות לחברי ההנהלה.

בכך בעצם יאפשר בנק ישראל לציבור להתלונן נגד הבנקים וחברות האשראי, רק נשאלת השאלה האם הבנקים וחברות האשראי אכן יקשיבו לרחשי ליבו של הציבור. 

מהטיוטה עולה כי "הפיקוח על הבנקים רואה בטיפול התאגידים הבנקאיים בתלונות הציבור כלי חשוב להבטחת אמון הציבור במערכת הבנקאית, להבטחת ההוגנות ביחסים שבין התאגידים הבנקאיים ללקוחותיהם, לשמירה על המוניטין ולשמירה על ציות לחובות החלות על תאגידים בנקאיים בהתאם להוראות הדין והנחיות הפיקוח על הבנקים, ועל הבנקים להעמיד בפני נציב תלונות הציבור מערכות מחשוב וגישה מלאה לנתוני הבנק. הנציב יצטרך לבחון את התלונות המגיעות עליו ולהעביר את תשובת הבנק למתלונן תוך 45 יום. זאת ועוד, הנציב יגיש להנהלת בנק דו"ח רבעוני – דוח שיעבור גם לבנק ישראל. הדיווח של הנציב יכלול מידע על מספר התלונות ודרכי הטיפול בהם כמו גם פירוט על כספים ששולמו כתוצאה מהתלונה".

בנק ישראל והאוצר ממשיכים להתכתש. בבנק ישראל סבורים שיש להטיל מיסים באוצר מתעקשים שלא. האמת שזה לא כך כך מדוייק. באוצר כנראה סבורים שבנק ישראל צודק, אבל שר האוצר, מר יאיר לפיד  מתעקש שהוא יודע טוב מכולם (אפילו מהנגידה, ד"ר קרנית פלוג). אגב, הוא אמר השבוע שהיא לא מבינה בעסקים. כן, הוא מבין. הוא אמר השבוע שלא היה צריך לומר זאת. הוא לא התנצל (הוא וסביבתו) על האמירה, אלא על כך שהיא יצאה החוצה.  כן, זהו שר האוצר שלנו!

בכל מקרה, עכשיו מציע בנק ישראל לבטל את הפטור על קרנות השתלמות שזה מהלך הגיוני ונכון, בהינתן מצב המשק, והיתרונות הגלומים בקרנות ההשתלמות (שמפלים לטובה את המחזיקים בהם, על פני אפיקי ההשקעה האחרים). אבל, מהלך כזה יהיה קשה ליישום, כך לפחות מלמדת ההיסטוריה, בכל פעם שניסו לגעת בקרנות ההשתלמות המהלך הזה לבסוף נכשל.

קרנות ההשתלמות הן חלק מהחיסכון הפנסיוני . חיסכון זה, שמשמעותו חיסכון לטווח ארוך מורכב משלושה סוגים עיקריים – קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל כשבתוך קופות הגמל יש את קרנות ההשתלמות. אלא שקרנות השתלמות הם לא ממש כלי חיסכון לטווח הארוך, אלא יותר מיועדות לטווח הבינוני. קרן השתלמות היא סוג של תכנית חסכון לטווח של 6 שנים. בקרן הזו העובד והמעביד מפקידים כספים באופן שוטף מדי חודש, כאשר גובה ההפרשה / הפקדה תלוי בגובה השכר של העובד. קרן השתלמות נהנית מהטבות מס משמעותיות ביחס לאפיקי חיסכון אחרים והיא מיועדת לשני סוגי העובדים – עצמאיים ושכירים.

בתום תקופת החיסכון, החוסכים בקרנות ההשתלמות יכולים למשוך את הכספים בקרן ולא לשם מס (המשיכה/ מימוש פטורים ממס על הרווחים). גובה ההפקדה בקרן השתלמות תלוי בגובה השכר. למעשה, השכר של העובד  מהווה את הבסיס להפרשה לחסכון בקרן השתלמות. אבל, זה לא כל כך פשוט – השכר של העובד משתנה, יש חודשים עם תוספות חריגות, יש חודשים עם בונוסים, יש חודשים בלי תוספות, שעות נוספות ובונוסים. מה קובע, איזו משכורת רלבנטית להפרשות? ובכן המשכורת הקובעת היא הכנסת העובד, בניכוי שעות נוספות, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאות ותשלומים מיוחדים. תקרת השכר לשכירים עומדת על כ-16 אלף שקל לחודש ומתעדכנת אחת לתקופה. לא כדאי, לא מומלץ וכמעט לא מתרחש  בפועל שהמעביד מפקיד מעבר לתקרה הזו, שכן במצב של הפקדה ביתר, העובד מחויב במס שולי על ההפרש

לא בטוח שהנתונים האחרונים שמפרסם היום משרד האוצר בנוגע למכירת דירות בשוק אמורים לעודד אותנו. נכון אמנם בחודש יוני נרשמה ירידה של 15 אחוזים בהשוואה לשנה שעברה, כאשר בנטרול מכירות הדיור הציבורי (עמידר ועמיגור) ומהלך של שיוך דירות לחברי קיבוצים מגיע שיעור הירידה ל-20 אחוזים, זאת בהמשך לירידות חדות של 30 אחוזים ו-38 אחוזים שנרשמו בחודשיים הקודמים (בהתאמה, בהשוואה לאפריל-מאי אשתקד). אבל בכל זאת מדובר בתקופה בעיייתית מבחינה בטחונית ובעיקר המתנה להחלת חוק מעמ אפס. יש מי שיחשוב אולי אפילו בקרב מקבלי ההחלטות שהנה, הצלחנו לבלום את עליית מחירי הדירות. מה גם שהלמס מפרסם היום על ירידה בהתחלות בניה, אבל יחד עם זאת בל נשכח את התקופה ואת מצב המשק ובעיקר הריבית האפסית. 

סיום הלחימה וריבת אפס דווקא עלולים לעודד ריכשה חוזרת של דירות ובמצב בו היצע השוק יורד יכולה לבוא הסתערות קונים ומכן העלאת  מחירים נוספת. אולי אף חזקה יותר מזו של השנה החולפת כי לשוק נתונים משלו. 

אז מה מפרסם לנו האוצר:   

רכישות הזוגות הצעירים, אף שרשמו גידול של 4 אחוזים בהשוואה לחודש הקודם, עדיין נמוכות משמעותית, בשיעור של 38 אחוזים, בהשוואה ליוני אשתקד. זאת בהמשך לירידות של למעלה מ-40 אחוזים מאז חודש אפריל האחרון, עם פרסום ההחלטה על הכוונה להחיל שיעור מע"מ אפס על "דירה ראשונה". יש לציין כי בהשוואה לשני הסגמנטים האחרים של השוק, המשקיעים ומשפרי הדיור, שיעורי הירידה ברכישות הזוגות הצעירים בחודש יוני גבוהים משמעותית מאשר אלו שנרשמו בקרב המשקיעים ומשפרי הדיור, הרבה מעבר לפערים בשיעורי הירידה ביניהם בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ראה תרשים 2). עובדה זו עשויה להיות מוסברת בציפייה גוברת של הזוגות הצעירים לכניסתו לתוקף של מהלך זה.

משקל המשקיעים בסך העסקאות רשם ירידה משמעותית של 2.5 נקודות אחוז בחודש יוני, לאחר שהתייצב על שיעור של 25 אחוזים מאז תחילת 2014. הירידה החדה במשקל המשקיעים הקיפה את כל האזורים, למעט ת"א, בה נרשם גידול חד של 7 נקודות אחוז. הגידול ברכישות המשקיעים בת"א חל בין היתר על רקע שיווק של שני פרויקטים גדולים חדשים באזור זה, אשר בניגוד לאזורים אחרים, מתאפיין בשיעור גבוה של משקיעים מקרב רוכשי דירות חדשות. במידה ותימשך המגמה של ירידה ברכישות המשקיעים, במקביל לירידה ברכישות הזוגות הצעירים, יש בכך כדי ללחוץ כלפי מעלה את מחירי השכירות.

היקף מכירות המשקיעים בחודש יוני נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם, כמו גם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כשיעור מסך העסקאות בדירות יד שניה ירד משקל המכירות של המשקיעים לשיעור של 17 אחוזים בלבד, בהמשך לירידה רצופה מאז ינואר 2014 (בו נכנס לתוקף ביטול הפטור ממס שבח למשקיעים) אז היוו מכירות המשקיעים חמישית מכלל מכירות יד שניה. הירידה במשקל מכירות המשקיעים בולטת במיוחד באזור ב"ש, משיעור של 30 אחוזים בינואר לשיעור של 24 אחוזים ביוני. אחד ההסברים לירידה החדה יותר במכירות המשקיעים באזור ב"ש, הינה העובדה שמשך תקופת ההחזקה בנכס ע"י המשקיעים באזור זה קצר משמעותית בהשוואה ליתר האזורים. לפיכך, שיטת החישוב הלינארית של מס השבח מביאה את שיעור המס האפקטיבי באזור זה לרמה גבוהה יותר בהשוואה לאזורים האחרים.

נתונים ראשוניים לחודש יולי מצביעים על רמת עסקאות דומה לזו של חודש יוני, אולם נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

במחצית הראשונה של  2014 נרשמה ירידה של 10.8% במספר הדירות שהוחל בבנייתן, וכן ירידה של 7.0% במספר הדירות שהסתיימה בנייתן. האם מתחיל להיווצר חוסר בדירות בגלל שכל הירידות הללו? האם נראה המשך התנפחות מחירים בגלל ריבית נמוכה, עודפי ביקוש והיצע נמוך? דילמה.

הנתונים שהלמ"ס מפרסם היום אמורים להדליק נורת אזהרה לכולנו ובעיקר לממשלה אם היא רוצה כל כך לעצור את עליות המחירים בשוק הנדל"ן. מהנתונים עולה כי התחלת בנייה – במחצית הראשונה של 2014 הוחל בבנייתן של כ–20,850 דירות חדשות במשק, מתוכן כ-31% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים). מספר הדירות שהוחל בבנייתן בתקופה זו היה נמוך ב-10.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מסיכום מוקדם של נתוני הסקר.

המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2014 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-30% מכלל הדירות, ואילו במחוז הדרום– כ-10% בלבד מסך הדירות (לוח א ולוח 4). 

במחצית הראשונה של 2014, על פי נתונים מנוכי עונתיות, חלה ירידה של 12.2% בהשוואה למחצית השנייה של 2013. כ-49% מהדירות שהוחל בבנייתן במחצית הראשונה של 2014 נבנו על קרקע בבעלות פרטית (לוח 2).

במחצית הראשונה של 2014 נרשמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-20% במחוז תל אביב, של כ-17% במחוזהדרום, של כ-8% במחוז חיפה ושל כ-6% במחוז המרכז. לעומת זאת, במחוז ירושלים נרשמה, באותה תקופה, עלייה של כ16%.במחוזהצפון לא חל שינוי.

רוב הדירות (כ-68%) שהוחל בבנייתן במחוזהצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-9% במחוז תל אביב.

המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן, בתקופה זו, היה ביישובים: ירושלים (כ-2,100) וראש העין (כ-1,310). בתקופה זו הוחל בבנייתן של כ-290 דירות בחריש, לעומת כ-7 דירות בממוצע, בתקופה המקבילה בשנים 2011-2013. בחלק מהיישובים חלה עלייה במספר הדירות שהוחל בבנייתן בארבע השנים האחרונות: ראש העין, ירושלים, רעננה ועפולה. לעומת זאת, בבאר שבע נמשכת מגמת הירידה. בחלק מהיישובים יש שינויים שמקזזים שינויים הפוכים בשנים קודמות, כך למשל ברמת גן במחצית הראשונה של 2012 הוחל בבנייתן של כ-420 דירות, בתקופה המקבילה ב-2013 ירד מספר הדירות לכ-230 ובמחצית הראשונה של 2014 עלה לכ-510. באשדוד במחצית הראשונה של 2011 ו-2013 הוחל בבנייתן של כ-180 ושל כ-140 דירות, בהתאמה, ובתקופה המקבילה ב-2012 וב-2014 עלה ל-440 ול-455, בהתאמה.

גמר בנייה – במחצית הראשונה של 2014 הסתיימה בנייתן של כ-19,830 דירות, כ-7.0% פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. כ-32% מהדירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים – לוחות 1 ו-3, ותרשים 3).

המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, במחצית הראשונה של 2014, היה במחוז המרכז – כ-32% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבכל אחד מהמחוזות חיפה וירושליםכ-9% בלבד. לוח ג ולוח 4.

במחצית הראשונה של 2014, במחוזותהדרום והמרכז נרשמה ירידה של כ-26% ושל כ-17%, בהתאמה במספר הדירות שבנייתן הסתיימה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובמחוז תל אביב נרשמה עלייה של כ-23%.

דירות בבנייה פעילה – מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף מרס 2014 ב–94.5 אלף דירות לערך, והיה גבוה ב-3% לערך ממספר הדירות בבנייה פעילה בסוף יוני 2013 (לוח 6). זהו המספר הגבוה ביותר של דירות בבנייה פעילה שנרשם מאז סוף שנת 1996.

שטח הבנייה

התחלת בנייה– במחצית הראשונה של 2014 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ–5.0 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-6.2 מיליון מ"ר בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ- 20%. מכלל השטח שבנייתו החלה במחצית הראשונה של 2014, 81% נועד למגורים ו-19% נועד לבנייה שלא למגורים (לוח 5). שטח הבנייה שלא למגורים ירד בכ-49%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

גמר בנייה – במחצית הראשונה של 2014 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב–5.2 מיליון מ"ר, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה במחצית הראשונה של 2014, כ–24% נועד לבנייה שלא למגורים, עלייה של כ-3%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (לוח 5).

בבנייה פעילה– סך כל שטח הבנייה, לכל הייעודים, שנמצא בבנייה פעילה בסוףיוני 2014, הסתכם ב–23.2 מיליון מ"ר לערך, דומה לסוף יוני 2013. מסך כל שטח זה, 73% נועד לבנייה למגורים והיתר, 27%, נועד לבנייה שלא למגורים.

כשראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר אמש  בראיון לערוץ 2 כי צריך להגדיל את תקציב הבטחון ברור לכולנו שזה יבוא על חשבון הציבור. על חשבון המיסים שנאלץ לשלם כנראה כבר בתקציב 2015. זה בטח נכון כשהריבית נמוכה כל כך, כשמבנק ישראל לוחצים על הממשלה לא לחרוג מהחוב הלאומי ומהגרעון שלה  ובעיקר כשהבטחון צועק הצילו, חמאס. והבוקר גילינו שראש הממשלה אכן מכין את הקרקע היטב.  

עם פתיחת ישיבת הממשלה היום הכירז ראש הממשלה שוב כי "הביטחון קודם לכל". ואם מערכת הביטחון דורשת תוספות תקציביות אדירות של עשרות מיליארדי שקלים, כנראה שהוא יהיה קשוב להבטחון ויעביר את הכספים שהבטחון דורש. הרי זה לטובת כולנו. אותה ישיבת ממשלה דנה בעצם בקיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה בהיקף 1.9 מיליארד שקל. זה יבוא לידי ביטוי סביר להניח בחינוך, בבריאות, ברווחה ובכל מה שעוזר לנו איכשהו לשרוד במדינה הזו. יחד עם זאת, נתניהו הכריז בישיבה כי יסייע  בתוכנית חומש לישובי עוטף עזה בהיקף מיליארד וחצי שקל ושבתוך חודש נביא חבילה דומה לפיתוח יישובי הדרום. "אנחנו מחוייבים לישובים אלה ורוצים להעצים אותם. הדבר השלישי שנעשה היום זה למלא את החוסרים של מערכת הביטחון – הביטחון קודם לכל", אמר. 

כך או כך אם חשבתם שהשנה תתחילו לחיות כמו שצריך בזכות הממשלה, כדאי לגנוז מחשבות אלו. הזמן כעת הוא לחסוך ולצמצם כי תקציב לטובת הציבור לא יהיה. 

השוואה בין פיקדונות – מסלולים שקליים בריבית משתנה, מי (איזה בנק) נותן תשואה גבוה יותר.  קיימות מספר אלטרנטיבות להשקעה סוליידת של הכספים שלכם – אגרות חוב ממשלתיות שקליות (בעיקר קצרות, כי הארוכות מעט מסוכנות יותר – תלוי במח"מ), הקרנות נאמנות השקליות והקרנות הכספיות, מק"מ ופיקדונות בבנקים. הנה השוואה של הפיקדונות בבנקים, לצד אגרות חוב מסוג גילון (אגרות חוב ממשלתיות) –

הרפורמה במיסוי מקרקעין שנכנסה לתוקף בתחילת השנה היתה אמורה לגרום לירידה במחירי הדירות – זה לא קרה, מחירי הדירות עלו ביחס לשנה שעברה במעל 6%, כמות העסקאות ירדה בתקופה זו במעל 20%. איפה הדיבורים על ירידה במחירים, איפה כל התחזיות כי מס שבח יגרום למכירה משמעותית של דירות? בפועל, המגמה של עליות המחירים נמשכה.

מס שבח אמנם צודק מהמצב הקודם (פטור ממס שבח תחת תנאים מסוימים על דירה שנייה), אבל מתברר שאנשים לא ממהרים למכור (למרות שמס שבח ליניארי ואמור לעלות על פני זמן) . השוק פשוט הפנים שיש מס על רווחי ההשבחה (רווח ההון) ממכירת דירות, בדומה לרווחים בנכסים אחרים, ומכיוון שהנכס הזה – דירה, עדיין מספק תשואה טובה יותר מהאפיקים האחרים (לצד סיכוי לרווח במימוש), לא ממהרים לממשו. בפועל, המשקיעים עדיין רוכשים דירות ומשכירים אותם, והמגמה הזו גדלה בחודשים האחרונים.

אז נכון, לא עברה אפילו שנה, מדובר בטווח מאוד קצר, ובכל זאת, בינתיים המטרה לא הושגה – מחירי הדירות לא ירדו בגלל הרפורמה במיסוי – מס שבח   לא תרם להיצע הדירות, מס רכישה לא פגע בביקוש לדירות, עלייה במס רכישה על דירות יוקרה למשל היתה אמורה לעצור את הביקושים לשוק זה, זה לא קרה בעוצמות שציפו.

גם תוכנית מע"מ אפס, עוצרת את השוק, והמטרה הצפויה – ירידה במחירי הדירות כתוצאה מיישום התוכנית הזו, ממש לא ברורה. ראשית, לא ברור שהתוכנית תיושם, שנית – גם אם תיושם היא נוגעת רק בחלק מהשוק – דירות יד ראשונה מקבלנים ורק לזוגות צעירים ורק עד סכום מסויים. למעשה, נראה שהתרחיש ההפוך, צפוי יותר – עליית מחירים. השוק קפוא בגלל שהתוכנית תקועה; הרבה יושבים על הגדר ומחכים, וברגע שהם יחזרו לשוק יתעוררו הביקושים מחדש והמחירים יכולים לעלות למעלה.   

ובעיית הבעיות, אם כל הבעיות של שוק הנדל"ן זו הריבית – הריבית האפסית מחממת ומתדלקת את השוק – בריבית כזו רוכשים פוטנציאלים מתלהבים ושמחים לקחת משכנתא, בריבית כזו, המשקיעים רוצים לקנות דירות ולהשכיר בתשואה טובה יותר מהריבית שאותה הם מקבלים על הכסף בבנק.

אפסילון מעלה דמי ניהול בשלוש קרנות נאמנות. בקרן  אפסילון (4D) ETF מניות ארה"ב (מספר קרן: 5116579)   יעלה שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, מ-0.75% ל-0.85% החל ב-1 בספטמבר 2014.

באותו התאריך יעלו גם דמי הניהול  בקרן הנאמנות  אפסילון (4D) ETF מניות ארה"ב נקוב $ (מספר קרן: 5109848). שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן יעלה גם כן מ-0.75% ל-0.85%.

קרן נאמנות בה יועלו באותו מועד דמי הניהול היא  אפסילון (4D) ETF מניות אירופה (מספר קרן: 5104948). דמי הניהול יעלו מ-0.8% ל-0.9%.

השפעת דמי הניהול בקרנות הנאמנות 

השפעת דמי ניהול בקרנות אג"ח

השפעת  דמי הניהול בקרנות כספיות

?מחשבון השפעת דמי הניהול בקרנות הפנסיה – כמה תחסכו במעבר לקרן פנסיה ברירת מחדל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מדווחת על ירידה של 21.7% במספר בדירות החדשות שנמכרו בחודשים ינואר-יולי השנה. ביולי עמד הביקוש לדירות חדשות על 2,530 יחידות דיור , מתוכן 1,450 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב ו-1,080 דירות שלא למכירה. מדובר על ירידה של 20.6% ביחס לתקופה המקבילה ב-2013. כ-52% מהכמות המבוקשת של דירות חדשות בתקופה זו, מוסרים בלמ"ס, נבנו על קרקעות בבעלות פרטית.

הירידה בביקוש לדירות היתה בכל המחוזות – ירידה של 25% במחוז המרכז, כ-24% במחוז ירושלים, כ-23% במחוז הדרום, כ-20% במחוז תל אביב, כ-17% במחוז חיפה וכ-5% במחוז הצפון.

מתוך הדירות החדשות שנמכרו לציבור הרחב בתקופה זו שמסתכם ב-11,690 דירות, 9,320 היו דירות בבנייה ביוזמה פרטית, ו-2,370  דירות בבנייה ביוזמה ציבורית.

בלמ"ס מדגישים כי , נרשמה ירידה של 3.1% בממוצע בחודש במספר הדירות החדשות שנמכרו בחודשים אוגוסט 2013 עד יולי 2014 וזאת לעומת עלייה ממוצעת של 1% בחודש בחודשים הקודמים.

מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף יולי 2014  כ-27,240 דירות  גבוה ב-21.6% מזה שהיה בסוף יולי 2013.

על פי הממוצע של דירות חדשות שנמכרו בשלושת החודשים האחרונים (מאי עד יולי 2014), מספר חודשי ההיצע הוא 18 חודשים –  כלומר, החודשים שיעברו עד מכירת כל הדירות החדשות שנותרו במלאי הוא 18 חודש.