הריבית על המשכנתאות עלתה מעט על משכנתאות שנלקחו במהלך חודש יולי (תוקף הריבית החל מ-11 באוגוסט). על פי נתוני בנק ישראל הריבית הממוצעת על משכנתא צמודה למדד היא 2.22%, בעוד שבחודש קודם היא היתה 2.18% (לפני חודשיים – 2.23%).

ריבית  המשכנתא עולה לרוב ככל שטווח המשכנתא גדול יותר.  ריבית המשכנתא למעל 25 שנה עומדת על 3.08%, לעומת 3.21% ו-3.25% בתקופות קודמות, וגם הריבית לתקופה של 20 עד 25 שנה ירדה ל-2.96% לעומת 2.99% ו-3.08% בחודשים קודמים.  אך ככל שהזמן מתקצר נראה שהריבית דווקא עולה , אם כי אבסולוטית כאמור הריבית למשך זמן קצר יותר נמוכה יותר. הריבית ל לתקופה של 5 שנים היא 1.99% לעומת 1.92% ו-1.96% בחודשים קודמים. מדובר בריבית גבוה מכיוון שאין הרבה עסקאות ומכשירים פיננסים בטווח זמן זה. ככל שהתקופה פופולארית יותר, אזי שי יותר ביקושים והיצעים ובהתאמה יש יותר "שוק" ולכן הריביות נמוכות יותר. כך למשל, לתקופה של 5 עד 10 שנים הריבית היא 1.61%, לעומת 1.57% ו-1.65% בחודשים קודמים.

ריבית המשכנתא לתקופה של 10 עד 15 שנים היא 2.24% ולתקופה של 15 עד 20 שנה היא 2.72%.

ריבית המשכנתא הקבועה (ללא הצמדה)  מסתכמת בממוצע  ב-2.73%, לעומת 2.78% בחודש הקודם. הריבית הקבועה על תקופות העולות על 25 שנה היא 4.79%; על תקופה של 20 עד 25 שנה – 4.61% לעומת 4.75%, על תקופה של 15 עד 20 שנה – 4.18% לעומת 4.33%.

הריבית הקבועה יורדת ככל שזמן ההלוואה מתקצר – הריבית הקבועה להלוואות עד שנה היא 1.92%, לתקופות של 1 עד 5 שנים – 3.4%, מעל 5 ועד 10 שנים – 3.07%, ולתקופות של 10 עד 15 שנים – 3.75%. 

מדובר בריביות נמוכות ביחס לשנים קודמות, ריביות שמאיצות באנשים לרכוש דירות, ריביות שמלבות את המחירים של שוק הדירות (בשנים האחרונות).

למדריך משכנתא  – היכנסו כאן

למדריך לרכישת דירה – היכנסו כאן

הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון להקמת קרן להוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים ששירתו במבצע "צוק איתן".
הקרן תשמש להוקרה וטיפול בחיילי המילואים ששרתו במבצע "צוק איתן" עד ל-28 באוגוסט, בגין נזקים שנגרמו להם עקב השתתפותם בלחימה או עקב קריאתם לשירות מילואים בהתראה קצרה. הקרן תטפל בבקשות על פי כללים ומבחנים שתקבע, שיתייחסו, בין היתר, לחיילי מילואים ששירתו במבצע "צוק איתן" שהנם בעלי עסקים שהכנסתם נפגעה, סטודנטים, בעלי משפחות ואחרים.
לקרן יוקצה סכום של 30 מיליון ₪ לטיפול בבקשות האמורות. לצורך עבודת הקרן, יגובשו במערכת הביטחון קריטריונים ברורים אשר יקבעו את הזכאות לפיצוי ותגמול.
בנוסף, כוללת ההחלטה הקדמה של הענקת הזכאות למעמד "חייל מילואים פעיל" לחיילי מילואים שבזכות שירותם בשנת 2014 עונים להגדרה "חייל מילואים פעיל", כך שמועד כניסת זכאותם לתוקף תחול ביום 01.09.2014 במקום ביום 01.05.2015.
העלות המוערכת לסעיף זה בהחלטה הינה 15 מיליון ₪. שר האוצר יאיר לפיד: "ההחלטה שהעברנו היום תסייע לעשרות מילואימניקים לחזור אט אט לשגרת העסקים והעבודה שלהם. בשבועות האחרונים נחשפנו לעשרות אלפי מילואימניקים שעזבו את הבית, העסק והלימודים והתייצבו בשטח כדי להחזיר את השקט לדרום. מחובתנו לעזור להם בכל מה שניתן כדי להחזיר להם ולו במעט על ההתגייסות המופלאה שלהם למשימה".

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה דולרי ל-5 שנים מותנה בריבית הליבור ל-3 חודשים עם מינימום של 2.2% ומקסימום של 5%. הקרן הדולרית מובטחת בתום תקופת הפיקדון. תאריך תחילת הפיקדון 13 באוגוסט 2014, תאריך סיום הפיקדון – 13 באוגוסט 2019.
סכום ההפקדה בפיקדון יישא כאמור ריבית בשיעור הליבור לשלושה חודשים, למרות זאת, מדגישים בבנק – "אם שיעור ריבית הליבור לתקופת הריבית הרלוונטית יהיה נמוך או שווה ל-2.2% אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה , ריבית בשיעור של 2.2% לשנה (מינימום)". מנגד, מעדכנים בבנק לאומי, "אם שיעור הריבית לתקופת הריבית הרלוונטית יהיה גבוה מ-5% לשנה או שווה לו, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 5% לשנה (מקסימום)".
ריבית הליבור ל-3 חודשים היא ריבית הליבור הדולרית ל-3 חודשים כפי שתתפרסם 2 ימי עסקים לפני כל תחילת תקופת ריבית. תשלום הריבית יהיה כל 3 חודשים. קרן הפיקדון מובטחת דולרית (100% קרן דולרית מובטחת בפירעון).
מינימום עסקה – 10 אלף דולר.

לתנאים המלאים של הפיקדון המובנה – היכנסו לכאן

למדריך פיקדון מובנה

בשוק המקומי, מומלץ להיחשף יותר לאג"ח ממשלת ישראל תוך התמקדות במח"מ בינוני-קצר (עד 5 שנים). "רמת מחירים גבוהה בחלק הארוך של העקומים, מגדילה את הסיכון בהחזקת פלח זה", אומרים בבנק לאומי בסקירה שלהם. באפיק הקונצרני המקומי הם סבורים כי רמת המרווחים עדיין נמוכה וממליצים חשיפה מצומצמת בלבד לאפיק, תוך התמקדות בסדרות של חברות תזרימיות בדירוגי השקעה בינוניים-גבוהים ומח"מ קצר.

כ"כ בבנק מודעים כנראה להשפעת הלחימה בעזה על השוק בטווח הזמן הקצר ולכם הם מעדיפים "להנמיך את הטון" בהמלצותיהם בהשקעות. לדבריהם, "הפעילות הכלכלית הממותנת (עוד לפני חודש יולי) והשפעת הלחימה על הכלכלה הישראלית בטווח הקצר מגדילים את הסיכון".

עוד מוסרים בלאומי, כי "תגובת שוק ההון המקומי לאירועים הבטחוניים הייתה מתונה, ומבוססת על ניסיונם של המשקיעים המקומיים מאירועים ביטחוניים בשנים האחרונות. מזה מספר חודשים אנו ממליצים על חשיפה נמוכה יחסית למניות ואג"ח בישראל, ואנו לא רואים צורך בהקטנה של אפיקים אלו בתיקי ההשקעות".

בסקירות קודמות בשבועות האחרונים בלאומי היו נחרצים יותר: "לנוכח חוסר הוודאות ועל מנת להימנע מפגיעה בתשואת התיק לאורך זמן, אנו ממליצים להימנע משינוי חד בתמהיל תיק ההשקעות", הם חזרו בסקירות במשך שבועות רבים. בסקירה הנוכחית, המשפט הזה כבר לא נמצא.

בלאומי מעריכים כי הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון וממליצים על משקל יתר משמעותי למניות חו"ל, לנוכח חולשת הביקושים המקומיים בישראל. "במניות חו"ל אנו ממליצים על חשיפת יתר לשווקים מתעוררים וחשיפת חסר לארה"ב. באירופה, למרות העלייה ברמת הסיכון, אנו נשארים בשלב זה בחשיפת יתר קלה, תוך התמקדות במדדי גרמניה, אנגליה, ובסקטור הפיננסי".

הכלכלנים טוענים, כי "התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל צפויות לעלות בהדרגה, בטווח הזמן הבינוני, וזאת כתלות בהמשך השיפור בכלכלה הגלובלית. לכן, מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן). הם ממליצים על החזקה מועטה של אג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בדירוגי ההשקעה הנמוכים ומח"מ בינוני-קצר וכותבים כי המרווחים באפיק זה עדיין נמוכים מדי ביחס לסיכון הגלום בו".

.

ע"פ נתונים שפירסמה חברת לאומי קארד, לתקופה שבין 8 ביולי, לבין 2 באוגוסט, תקופת צוק איתן,  נרשמה ירידה של 4.5% בהוצאות האשראי של הלקוחות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בירידה דרמטית, וזאת בהשוואה לעלייה ממוצעת של 8% בשנים האחרונות. התחום שנפגע ביותר בתקופת הלחימה הוא ענף הטיסות והתיירות, שהציג ירידה של 17.4%. אחריו נרשמו ירידות בהוצאות על דלק, חשמל וגז (10.6%–), מוצרי פנאי ובידור (9.9%–), הוצאות על הלבשה והנעלה (7.2%–), תחבורה (6.7%–) וחנויות כלבו (4.9%–). ענף היחיד שהציג מגמה הפוכה הוא ענף המזון הקמעוני שנותר יציב, ואף חווה עלייה מסוימת. נתוני לאומי קארד אמנם מעידים על ירידה מינורית של 
2 עשיריות האחוז בקטגוריית המזון, המשקאות והטבק, אבל קטגוריה זו כוללת בתוכה גם את ההוצאה על מסעדות ובתי קפה, שנפגעה מאוד ממהלך הלחימה. כדי לבודד את ענף המסעדות ובתי הקפה, ניתן לפנות לנתונים שהציגה חברת ישראכרט בשבוע השלישי ללחימה — ולפיהם, ענף זה חווה ירידה כללית של 7%.

ע"פ דהמרקר, נתוני חברת המחקר נילסן שפורסמו באחרונה לימדו על העדפה של לקוחות לרכישה ברשתות העירוניות, גם במחיר של מחירים גבוהים יותר, על פני הרשתות והפורמטים המוזלים הנמצאים מחוץ לערים. רשתות שמציעות שירות משלוחים באינטרנט חוו גידול חד בהזמנות באפיק זה. לפי נתוני אתר Mysupermarket, המאפשר לבצע השוואת מחירי אינטרנט של הרשתות ושליחת הזמנות אליהן, כמות ההזמנות האינטרנטיות בתקופות המבצע עלתה פי שניים־ארבעה בערי הדרום אשדוד, אשקלון ובאר שבע. עלייה משמעותית הורגשה בערים נוספות: בחולון ובנס ציונה חלה עלייה של 40%, ובראשון לציון עלה שיעור הזמנות המזון ברשת ב–50%. בתל אביב ובפתח תקוה חלה עלייה מתונה יותר, של 10%.

בענף מצביעים על מגמה נוספת, שטרם אומתה בנתונים מספריים, שלפיה חנויות בקניונים מרכזיים, שנהנו מתנועה גדולה של לקוחות מהמגזר הערבי — חוו ירידה במספר המבקרים בשל העדפה של רכישות בתוך המגזר. הגידול ברכישות האונליין אינו מאפיין רק את תחום המזון, אלא גם את ענף הטיפוח. נתונים שפירסם אתר "הביתה", שמציע למכירה מוצרי פארם, מלמדים על עלייה של 187% בתנועת הגולשים באתר, ועל גידול של 85% במספר העסקות במשך ארבעת שבועות הלחימה.

מנהל קרן הנאמנות  מנורה מבטחים (1A) אג"ח מדורג + 10% (מספר קרן: 5109152)   מעדכן כי שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן יעלה מ-1.17% ל-1.47% . העלייה תיכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2014.

כמו כן, מעדכנים במנורה כי דמי הניהול בקרן הנאמנות  מנורה מבטחים (0B) צמודות מדד (מספר קרן: 5106471),יועלו החל מ-11 באוגוסט  מ-0.27% ל-0.4%.

מנהל קרן הנאמנות מגדל (2A)(!) אג"ח המרה וחברות (מספר קרן: 5131255) מעדכן כי עדכן את ת שוויהם של סינרג'י כבלים אג"ח א' (מס' בורסה: 7780158), סינרג'י כבלים אג"ח ב' (מס' בורסה: 7780166), סינרג'י כבלים אג"ח א' ח"ש 6/14 (מס' בורסה: 7780208)  וסינרג'י כבלים אג"ח ב' ח"ש 6/14 (מס' בורסה: 7780216) . קביעת השווי של סינרג'י אג"ח א' וסינרג'י אג"ח ב' נבע מהערכת מנהל הקרן כי מחיר הסגירה שלהן ליום 6.8.2014 חרג באופן קיצוני מהשווי שהיה צפוי להן בהתחשב בשווי שבו ניתן היה לממשן. קביעת השווי של סינרג'י ח"ש א' וסינרג'י ח"ש ב' נבע מהחלטת מנהל הקרן (שהתקבלה בעבר) לפיה יהיה שווים כשווי סינרג'י אג"ח א' וסינרג'י אג"ח ב', בהתאמה. להלן מידע בעניין זה:

1. המחיר שנקבע לסינרג'י אג"ח א': 70 אג'.

המחיר האחרון שנקבע לסינרג'י אג"ח א' בבורסה: 45 אג'.

שיעור השינוי בשווי סינרג'י אג"ח א' לעומת מחיר הבורסה: כ- 55.56%.

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהעלאת שוויה של סינרג'י אג"ח א': כ- 2.06%.

2. המחיר שנקבע לסינרג'י אג"ח ב': 80.01 אג'.

המחיר האחרון שנקבע לסינרג'י אג"ח ב' בבורסה: 83.34 אג'.

שיעור השינוי בשווי סינרג'י אג"ח ב' לעומת מחיר הבורסה: כ- (4.00%-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהפחתת שוויה של סינרג'י אג"ח ב': כ-(0.02%-).

3. המחיר שנקבע לסינרג'י ח"ש א': 70 אג'.

המחיר האחרון שנקבע לסינרג'י ח"ש א' (שנגזר ממחיר סינרג'י אג"ח א' בבורסה) ליום 6.8.2014: 45 אג'.

שיעור השינוי בשווי סינרג'י ח"ש א' לעומת מחיר הבורסה: כ- 55.56%.

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהעלאת שוויו של סינרג'י ח"ש א': כ- 0.14%.

4. המחיר שנקבע לסינרג'י ח"ש ב': 80.01 אג'.

המחיר האחרון שנקבע לסינרג'י ח"ש ב' (שנגזר ממחיר סינרג'י אג"ח ב' בבורסה) ליום 6.8.2014: 45 אג'.

שיעור השינוי בשווי סינרג'י ח"ש ב' לעומת מחיר הבורסה: כ- (4.00%-).

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהפחתת שוויו של סינרג'י ח"ש ב': כ- 0.00%.

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מכל השינויים האמורים בשווים של אגרות החוב וניירות הח"ש הנ"ל: כ- 2.19%.

מובהר בזה, כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

האם יצליח שר האוצר, יאיר לפיד להעביר את הצעת החוק – מע"מ אפס. לפיד מנסה כבר בפגרה לקדם את הצעת החוק וכך  לאשר אותה מיד עם החזרה לפעילות באוקטובר. ועדת הכספים של הכנסת תדון באמצע השבוע הבא (שלישי ורביעי) בהצעת חוק מע"מ 0% . לפני כשבוע,  יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי והסיעות החרדיות מנעו את העברת הצעת החוק , תוך כדי הסתייגויות רבות.

השאלה הגדולה האם החוק הזה באמת יועיל ויוריד מחיירם בשוק הדירות. רוב הכלכלנים סבורים שגם אם כן אז זה יהיה בטווח הקצר בלבד, כשבינתיים חלה ירידה משמעותית בהיקף הבנייה ובשוק הדירות בכלל. הדבר דווקא עלול להאיץ את המחירים בהמשך, כאשר כל אלה שיושבים על הגדר יחזרו לקנות דירות, ומנגד   היצע הדירות לא יספיק.

היכנסו כאן למדד תשומות בנייה המעודכן!

כלכלני הראל מעריכים כי מדד תשומות הבניה למגורים בחודשים יולי עד ספטמבר (שלושה חודשים) יעלה ב-0.4%.  מדד תשומות הבנייה משמש קבלנים כמדד הצמדה לתשלומי רוכשי הדירות.

מדד תשומות הבניה במחצית הראשונה של השנה עלה ב-0.3% כאשר בחודש יוני הוא ירד ב-0.1%.

כלכלני הראל סבורים כי מדד המחירים לצרכן בתקופה זו – יולי עד ספטמבר יעלה ב-0.3% (עלייה מוערכת של 0.2% במדד יולי ובמדד אוגוסט), אך סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו בשיעור משמעותי של 2.3%.  מדד מחירי דירות בבעלות דיירים יעלה להערכתם ב-0.6% בתקופה זו.

מדד תשומות הבנייה –

מדד תשומות הבנייה  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)  הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

לסיכום, מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

לפני עשור, הפקדה של מיליון שקל בבנק היתה מניבה לכם כמה אלפים בחודש. סוג של משכורת קטנה. אבל מאז הריבית ירדה לסדרי גודל אפסיים ובחצי שנה האחרונה היא חוזרת לעלות.  

הריבית כבר לא ברצפה

אפשרויות ההשקעה הסולידיות מכל הסוגים – קרנות נאמנות שקליות, קרנות כספיות, מק"מ ופיקדונות, מבטאות תשואה שהיא כבר לא נמוכה כבעבר. לפני שנה הייתם מקבלים אפס ובמקרים מסוימים אפילו הריבית היתה שלילית. זאת ועוד – דמי הניהול על המכשירים האלו "אכלו" את כל או רוב התשואה שלכם. אם השקעתם לטווח של כמה שנים, הייתם משיגים בקושי תשואה אפקטיבית של 0.5%. עכשיו זה השתנה, זה כבר תשואה מסוימת והחדשות הטובות מבחינתכם הן שזה יעלה. זה לא חדשות טובות למשק. ריבית שעולה פוגעת בצמיחה, אבל בהינתן הצורך להילחם באינפלציה אין מנוס מעליית ריבית. 

אפשרות ראשונה היא פיקדונות שקליים, אבל היא אפשרות נחותה. למה יש מעל 1.2 טריליון בפיקדונות בבנקים והאם בכלל כדאי להפקיד כסף בפיקדון שקלי בבנק? האם כדאי להשקיע בקרנות כספיות, קרנות שקליות או דווקא מק"מ? יש מספר קריטריונים, לרבות עמלות הקנייה והמכירה (במק"מ), דמי הניהול (בקרנות) והמיסוי. כל אחד מייחס חשיבות לפרמטרים אחרים ולכל אחד מערכת שיקולים אחרת. עם זאת, מק"מ מספק סביב ה-0.1% ועם עמלות הקנייה והמכירה בסוף לא נשאר כלום. קרנות שקליות כספיות וכו' – לא מומלץ, כי התשואה נמוכה ודמי הניהול בחלק גדול מהקרנות עולים אפילו על התשואה. 

כך או אחרת, כללי המשחק בשוק הסולידי השתנו במקביל לכניסה של קופת הגמל להשקעה מסוף 2016. מדובר בקופת גמל במסלולים שונים, לרבות מסלול סולידי ביותר (מבוסס פיקדונות ומק"מ). קופת הגמל להשקעה נהנית מנזילות – אפשר למכור בכל שלב, וגם מאפשרות של מעבר בין קופות גמל להשקעה שונות (בתוך בית ההשקעות או חברת הביטוח, וגם בין החברות השונות). המעבר בין קופות גמל שונות לא ייחשב כמכירה ולכן לא יהיה מס על הרווחים – זו דחיית מס שיכולה להיות לכם כלכלית מאוד. ובכלל – קופת גמל להשקעה נהנית מיתרונות מיסויים ניכרים על פני האפיקים האחרים – אין מס על הרווחים השוטפים, יש פטור על משיכה דרך קצבה עם הגיעכם לגיל 60, ועוד. הבעיה בקופות הגמל להשקעה היא דמי הניהול. בפועל, אין עם זה בעיה כאשר מדובר במכשירים לא סולידיים – קופות הגמל להשקעה מנוהלות בדמי ניהול של סביב 0.7%-0.8%, שזה מתחת לקרנות מקבילות, תעודות סל ומכשירים מתחרים (לרבות פוליסות חיסכון). אבל שיעור דמי הניהול האלו להשקעות סולידיות במיוחד כמו פיקדונות הוא גבוה, אז חשוב לבדוק מה דמי הניהול של הקופה, ולזכור שבעידן של ריבית אפסית, הציפיות שלכם לריבית הן נמוכות ממילא, ולהפריש מתוך זה דמי ניהול עשוי להשאיר אתכם בלי רווח. בקיצור – לבדוק את דמי הניהול, ולזכור שבכל זאת לניהול אקטיבי בקופת הגמל להשקעה יש יתרון (מעבר לכל היתרונות שהוזכרו). ראו הרחבה על קופת גמל להשקעה – כל מה שצריך לדעת.

ונחזור לפיקדונות בבנקים – אנחנו מביאים לכם חלק מהנתונים הקיימים במערכת הבנקאית ביחס לפיקדונות, זו לא התמונה המלאה, וננסה לעדכן אותה באופן שוטף.

בנק ירושלים – בבנק ירושלים ניתן לקבל ריבית של כ-3.2% לשנה. מדובר בפיקדון שקלי בריבית קבועה.

בבנק מזרחי טפחות יש הצעות מעניינות לתקופה של כמה שנים. מדובר בפיקדונות ארוכי טווח עם תחנת יציאה בכל שנה. הפיקדונות האלו, מסתבר, עדיפים על פיקדון קצר מראש לשנה. בשורה התחתונה ניתן לחסוך בפיקדון לארבע שנים שכל שנה יש לו תחנת יציאה, ואם תפדו אחרי שנה תשיגו תשואה של 3.5% – לא רע יחסית לאחרים. לפיקדון הזה קוראים פיקדון ליצ'י (להרחבה על ליצ'י).

גם בבינלאומי יש חיסכון דומה (מבחינה תיאורטית), רק שבפועל הריבית שלו נמוכה משמעותית מזו של מזרחי טפחות – 2.5% לשנה. 

חשוב להדגיש – אם אתם לקוח גדול של הבנק צפוי שתשיגו יותר, אבל לא בהרבה. מדובר כבר בכמה מאיות אם בכלל. אם אתם לקוח קטן, אל תצפו לריבית שעולה על הנתונים "הרשמיים" של הבנק.

פועלים ולאומי – הבנקים הגדולים במערכת לא אטרקטיביים בתחום הפיקדונות. בנק הפועלים ובנק לאומי מספקים ריבית נמוכה ביחס לבנקים הקטנים וביחס לבינוניים. מדובר על כ-2% ריבית קבועה לשנה, למרות שבסבירות גבוהה, ניתן ללחוץ אותם בכמה עשיריות למעלה (כנראה שבמיוחד את לאומי).

אבל, מסתבר שהפיקדונות לא אטרקטיביים לעומת המק"מ. מק"מ זה בעצם איגרת חוב ממשלתית לשנה, היא שקלית והיא מספקת תשואה של 2.1%, אם כי יש עמלות. והכי מפתה – איגרות חוב שקליות של המדינה לשנה – התשואה השקלית הקבועה שם היא בסביבות 3.5%. הרבה יותר מהפיקדונות והמק"מ. אז יש עמלות ובנטו זה יוצא 3.3%-3.2% ועדיין זה לא רע. הבעיה באיגרות חוב ובמק"מ שזו התשואה שתקבלו עוד שנה. בדרך אתם יכולים לראות את איגרת החוב והמק"מ יורדים. נכון, מי שמשקיע לשנה לא צריך להתחשב בזה, במיוחד שבפיקדונות אין תחנת יציאה. כלומר איגרות חוב ומק"מ עדיפים בכל מצב על פיקדונות, ועדיין – יש אנשים שמפריע להם שקיימת אפשרות להפסד זמני.