היכנסו כאן לפיקדון ליצ'י עם הריבית המעודכנת
מדובר בפיקדון שקלי לא צמוד, המאפשר למפקיד ליהנות משיעורי ריבית ידועים מראש שעולים לאורך תקופת הפיקדון. הפיקדון ניתן למשיכה מדי שנה, ללא קנס, הריבית בפיקדון תהיה בשנה הראשונה1.35%, בשנה השנייה 1.4%, בשנה השלישית 1.45%, ובשנה הרביעית 1.5%. סכום המינימום להפקדה – 50 אלף שקל. האם זה כדאי? היכנסו כאן לפרטים המלאים
כפי שהוערך כאן, היקף המשכנתאות עלה בחודש יולי לשיא של 4.9 מיליארד שקל – כך עולה מנתונים שמפרסם בנק ישראל. מדובר על זינוק של 25% ביחס לחודש שעבר (חודש יוני) וגידול של 21% ביחס לחודש יולי אשתקד. הכתובת היתה על הקיר; זה לא באמת שמישהו מופתע; התסריט הזה היה ידוע מראש...
כפי שהוערך כאן, היקף המשכנתאות עלה בחודש יולי לשיא של 4.9 מיליארד שקל – כך עולה מנתונים שמפרסם בנק ישראל. מדובר על זינוק של 25% ביחס לחודש שעבר (חודש יוני) וגידול של 21% ביחס לחודש יולי אשתקד.
הכתובת היתה על הקיר; זה לא באמת שמישהו מופתע; התסריט הזה היה ידוע מראש וזה התרחש כך – מחאמה חברתית גרמה לאנשים לחכות, לא לרוץ לקנות דירות אלא לשבת על הגדר. אבל, לא קרה כלום – מחירי דהירות אולי ירדו אבל באחוזים בודדים ומהר מאוד חזרו לעלות (שנה מאז המחה החברתית מחירי הדירות עלו ב-2%) ואז אותם רוכשים פוטנציאלים החלו להישבר ומה ששבר אותם באופן סופי, ובמילים אחרות החזיר אותם לשוק הדירות היה הריבית. ריבית בנק ישראל הנמוכה משליכה על ריבית משכנתאות נמוכה (ריבית חודש אוגוסט הקבועה ירדה ל-4.87% והריבית הצמודה ירדה ל-2.56% – נתונים ממוצעים) ובריביות כאלו, המשכנתא זולה, אפילו זולה מאוד. זאת ועוד – היא צפויה אפילו לרדת עוד יותר – על פי חטיבת המחקר של בנק ישראל וחטיבות המחקר בבנקים ובבתי ההשקעות הריבית בחודשים הבאים תרד אפילו עד ל-1.5% (הערכה של בנק דיסקונט); הקונסנזוס מדבר על ריבית של 1.75% עד 2%, בעוד שעכשיו ריבית בנק ישראל עומדת על 2.25%. לסיכום – חוסר מעש של הממשלה, ריבית נמוכה ומציאות שבה המחירים לא יורדים החזירו את הרוכשים לשוק.
בינתיים בנק ישראל מסתתר מאחורי הממשלה, הוא טוען שצריך משאבים ממשלתיים כדי להילחם במחירי הדירות, אבל הוא לא עושה כלום ביחס לריבית, וכדי להשאיר את הריבית נמוכה ואפילו נמוכה יותר כאמור, הוא שוקל מהלכים שיריקו את הציבור ממשכנתאות. הוא כבר עשה זאת – הגביל את המרכיב המשתנה לשליש וחייב בנקים שנתנו אשראי העולה על 60% מערך הדירה בסוג של קנס כדי למנוע מינופים גבוהים. כנראה שמהלכים בסגנון בדרך.
כך או אחרת, עיקר הגידול בהיקף המשכנתאות ביולי נרשם בהלוואות המשכנתא שניתנו בריבית משתנה. היקף ההלוואות במסלול הפריים (לא צמוד) עלה ב-33.4% ביחס ליוני והסתכם בכ-1.45 מיליארד שקל; היקף משכנתאות צמודות בריבית משתנה עלה בכ-20% ל-2.06 מיליארד שקל; היקף משכנתאות בריבית קבועה דווקא ירדו.
כמה ריבית אפשר לקבל על פיקדון שקלי בשנה וחצי? בבנק מזרחי טפחות, המנוהל על ידי אלי יונס, מציעים ללקוחות פיקדון שקלי בריבית קבועה למשך 18 חודשים. הפיקדון (וזה עוד במבצע) מניב 2.11% בתקופה זו (ריבית של 1.4% בשנה). סכום המינימום להפקדה – 50 אלף שקלים, כאשר מי שמעוניין בהפקדה נמוכה יותר יקבל בהתאמה תשואה נמוכה יותר
הריביות שניתן לקבל בבנקים עבור פיקדונות שקליים נמוכות מאוד, וזה על רקע הריבית הנמוכה של בנק ישראל (2.25% נכון לאוגוסט 2012); חטיבת המחקר של בנק ישראל וכלכלני הבנקים ובתי ההשקעות, צופים שהריבית תרד בהמשך, כך שהריבית על הפיקדונות אפילו צפויה לרדת בחודשים הבאים. הריביות הנמוכות, כך טוענים מספר כלכלנים, החזירו את הנדל"ן ואת ההשקעה בדירות לאטרקטיביות, ומסבירות את המגמה שנראתה בחודשים האחרונים, חזרה של משקיעים לשוק הדירות. הריביות הנמכות גם מניעות את שוק המשכנתאות שפורח וצומח בחודשים האחרונים – בעיקר בגלל שזול מאוד לקחת משכנתא; ושוק משכנתאות פורח משמע יותר עסקאות בשוק הדירות למגורים, וזה מביא בחודשים האחרונים לעליות במחירי הדירות. בשטח זה עובד כך – רוכשים פוטנציאלים ציפו לירידת מחירים, וכשזו לא הגיעה, הם חזרו לשוק, וכשבמקביל הריביות ירדו הם מיהרו לקנות דירה ולקחת משכנתא.
משכנתאות ניתן לפרוע עוד לפני מועד הסיום הסופי; פירעונות מוקדמים כאלו, במקרים מסוימים מלווים בעמלת פירעון מוקדם. העמלה הזו מבטאת את הפסדי הבנק כתוצאה מהפירעון. כאשר מדובר במשכנתאות בריביות משתנות שגמישות לתנאי השוק, אזי אין הפסד עתידי לבנק כתוצאה מהפירעון. הפסד כזה עשוי להיות כאשר המשכנתאות בריבית קבועה, ואז הבנק שצפוי להרוויח סכום מסוים כשהריבית גבוה, עלול להפסיד אם הריבית יורדת והלווה פורע את ההלוואה. אז מה? אתם שואלים ואתם צודקים – אז מה, אם הלווה המעין מתוחכם עושה שיעורי בית ופורע את ההלוואה בריבית גבוה. אלא שהמחוקק הגן על הבנק ממצבים כאלו, ומעבר לכך אם לא היתה ההגנה הזו על הבנקים, הם היו מתמחרים את הסיכון שלהם בערך עוד יותר גבוה כך שהריבית היתה גבוה יותר.
כך או אחרת, נכון להיום, הבנק מפוצה על פערי הריבית בין הריבית בעת לקיחת המשכנתא, לריבית בפועל. העמלה הזו אפקטיבית כאשר הלווים נטלו משכנתא בריבית קבועה, ומאז הריביות בשוק ירדו כך שהריבית בזמן הפירעון המוקדם נמוכה מריבית בזמן לקיחת המשכנתא. זה גם קורה כאשר לוקחים משכנתא בריבית משתנה עם תחנות של שינוי ריבית. במידה ופורעים את המשכנתא שלא בתחנות האלו יכול להיווצר הפסד לבנק ומכאן שגם עמלת פירעון מוקדם. במסלולי המשכנתא עם הריבית המשתנה (ללא תחנות, אלא מסלולים שהריבית בהן זזה כל הזמן) אין עמלת פירעון מוקדם מסוג זה.
עמלה נוספת בעת פירעון מוקדם – עמלת מדד ממוצע. במידה והמשכנתא צמודה למדד והפירעון הוא מתחילת החודש עד ה-15 בחודש, יש לשלם עמלה שהיא מחצית מהשיעור הממוצע של השינוי במדד ב-12 המדדים האחרונים.
בבנק ישראל קבעו בעבר כי הקנס בגין פירעון מוקדם יהיה קשור לאורך חיי המשכנתא. הקנס יופחת ככל שהמשכנתא ארוכה יותר. במסלולי המשכנתא הסטנדרטיים, הקנס / העמלה תופחת ב-20% אחרי 3 שנים מלקיחת המשכנתא; 30% אחרי 5 שנים מלקחית המשכנתא; קיימת הפחתה בשיעור 20% מהקנס במלאת 3 שנים ממועד נטילתה, והפחתה של 30% במלאת 5 שנים למועד תחילת המשכנתא.
ובחודשים האחרונים מתכנסים ככל הנראה להפחתה נוספת בעמלת הפירעון המוקדם. ביום 19 בדצמבר 2011 פורסם חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון 17) בו נקבע כי תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם בעת ביצוע מימוש משכנתא או בעת מימוש משכון על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד, שזוהי דירתו היחידה, אשר נרשמו להבטחת הלוואה לדיור, אלא אם התקיימו אחד מהתנאים הבאים: התמורה שהתקבלה בעד מכירת הדירה עולה על 2.5 מיליון ש"ח, כשהסכום צמוד למדד, כמפורט בחוק; או – ככל שהתמורה שהתקבלה בעד מכירת הדירה לא עולה על הסכום לעיל, ניתן יהיה לגבות עמלת פירעון מוקדם וזאת עד לסכום ההפרש שבין תמורת המכר בעד הדירה לבין מלוא החוב בהלוואה.
עוד נקבע כי נגיד בנק ישראל ייקבע כללים לחישוב עמלת הפירעון המוקדם כאמור לעיל וכן רשאי הוא לשנות את הסכום המפורט לעיל, והכל לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
נקבע כי את הכללים יש להביא לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כאשר תחילת החוק יהיה ביום תחילתם של הכללים.בהתאם לאמור, פורסמו ביום 23 באפריל 2012 כללי הבנקאות (שירות ללקוח – עמלת פירעון מוקדם של הלוואות לדיור), ביחס לעמלת הפירעון המוקדם אשר ניתן לגבות בהתאם לחוק, אשר שונה מאופן חישוב עמלת הפירעון כפי הנהוגה כיום. תחילת כללי הבנקאות הינה מיום פרסומם.
מידת ההשפעה של החוק ושל כללי הבנקאות, תיקבע בהתאם למספר הליכי מימוש הנכסים בהם הבנק ינקוט בקשר עם הלוואות בהן קיים רכיב הנושא עמלת פירעון מוקדם ואשר החוק חל עליהן, בהתאם לשיעור עמלת הפירעון המוקדם ולגובה התמורה ממכירת הנכס ביחס ליתרת חוב ההלוואה.
יצוין כי ביום 9 ביולי 2012 התקיים דיון בועדת הכלכלה של הכנסת בנושא עמלת פירעון מוקדם של הלוואה לדיור, וזאת בעקבות יוזמה שהועלתה על ידי קבוצת אקדמאים שביקשה לבטל עמלת פירעון מוקדם בהלוואות לדיור. בשלב זה, טרם נקבע מועד לדיון נוסף בנושא בועדת הכלכלה של הכנסת.
מדריך – פירעון מוקדם של משכנתא
חברת התיווך רימקס, מחברות התיווך המובילות בארץ מסרה כי היקף העסקות בתחום הדירות למגורים שהושלמו בחודש יולי 2012 הגיע לשיא והיה גבוה ב-28% ביחס לחודש יולי 2011, ובמקביל הכנסות התיווך שלה (ושל המתווכים הזכיינים) עלו ביולי 2012 ב-30% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
השיא הקודם בהיקף העסקאות נרשם בדצמבר 2012.
לאחרונה מסר השמאי הממשלתי כי מחירי הדירות ברבעון השני של 2012 עלו בשיעור של 1.9% , ובכך למעשה תמך השמאי בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (סקר המחירים) וכן בנתונים של הקבלנים לרבות של התאחדות קבלני הבניין. בחודשים האחרונים המגמה של גידול בהיקף העסקאות (לצד, כמובן גידול בהיקפי המשכנתאות) לצד התאוששות במחירים, צוברת תאוצה. מישהו צריך להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מדי.
מדריך לדירה: האם צריך מתווך? – היתרונות והחסרונות בעסקה דרך מתווך!
בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון רב חודשי שקלי (פר"ח שקלים) לתקופות של 13 חודשים עד 60 חודשים. הריבית התעריפית בפיקדון השקלי הזה תלויה כצפוי בתקופה – ככל שהתקופה ממושכת יותר, הריבית גבוה יותר, וכן תלויה בהיקף הסכום – ככל שהסכום גדול יותר כך הריבית גבוה יותר.
התקופה המקסימלית להפקדה היא בין 48 חודשים ל-60 חודשים, כאשר המפקידים בפר"ח שקלים יזכו לריבית שנתית של בין 1.95% לאלו שמפקידים עד 25 אלף שקל (לא כולל 25 אלף שקל) ועד ל-2.7% לאלו שמפקידים מעל 500 אלף שקל.הטווח הקצר ביותר הוא לתקופה של 13 חודשים עד 23 חודשים והחוסכים בפרק זמן כזה, יקבלו ריבית שנתית של בין 1.1% לאלו שמפקידים עד 25 אלף שקל (לא כולל 25 אלף) ל-1.65% לאל שמפקידים מעל 500 אלף שקל.
ככלל, הריביות היום שניתן לקבל בבנקים עבור פיקדונות שקליים נמוכות מאוד, וזה על רקע הריבית הנמוכה של בנק ישראל. למעשה, קיים מתאם ישיר בין ריבית בנק ישראל לבין ריבית הפיקדונות, ולכן נראה שלפחות בהסתמך על חטיבת המחקר של בנק ישראל וכלכלני הבנקים ובתי ההשקעות, לא נראה שבטווח הקרוב המגמה של הריבית תשתנה אלא להיפך – הציפיות הן שהריבית תמשיך לרדת ובהתאמה תרד גם הריבית על הפיקדונות.
גם האלטרנטיבות הסולידיות האחרות לא מספקות תשואה גבוה משמעותית. למשקיע הסולידי יש אפשרות להשקיע בקרנות כספיות שבשל גודלן זוכות לריבית גבוה יותר מהמשקיע "הרגיל" ולכן יש בהשקעות האלו רציונל, אם כי מנגד יש דמי ניהול בקרנות אלו (נמוכים יחסית) שמקטינים את התשואה. כמו כן, ניתן להשקיע בתעודות פיקדון, תעודות סל על פיקדונות בארץ. בשיטה זו שוב נהנים מהיתרון לגודל, אך מקבלים מכשיר סחיר באופן שוטף שלפעמים החיכוך (הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה) עשוי לפגוע בתשואה הכוללת.
הריביות הנמוכות בפיקדונות השקליים, הם לא תופעה חדשה,, כבר כמה שנים שריבית בנק ישראל נמוכה, אבל נראה שלא עד כדי כך. בעולם, על רקע ההאטה המקומות רבים, הריביות נמוכות גם כן, כך שהאלטרנטיבות האחרות אף הן מספקות תשואה נמוכה. בפיקדונות דולריים, בגלל ריבית נמוכה של הפד בארה"ב, התשואה היא שברירי אחוז (תלוי בזמן ובהיקף הכספי).
חודש יולי ביטא את ההתאוששות בענף הנדל"ן. בחודש זה, כך עולה מנתוני משרד האוצר שמתפרסמים במסגרת הסקירה החודשית – אורות אדומים, נמשכה מגמת העלייה במספר העסקאות בשוק הדירות למגורים – "הנתונים הראשוניים שנמצאים בידנו על חודש יולי מצביעים על עלייה חריגה במספר העסקאות לרכישת דירה, וזו למעשה הרמה הגבוה ביותר בשנים האחרונות".
באוצר מעדכנים כי בחודש יולי נרשם גידול של כ-15% בהשוואה לתקופה מקבילה. במקביל לגידול בהיקף העסקאות נרשמו גם עליות מחירים. לאחרונה פורסם כי מחירי הדירות עלו ברבעון השני ב-1.95 והעלייה נמשכת גם ביולי. אחת הסיבות לשיפור בשוק הדירות הוא החזרה של המשקיעים, באוצר מדגישים כי היתה בחודש יולי עליה חריגה במספר העסקאות בעיקר בקרב אלו שרכשו דירות לצורך השקעה. אולי זה המיסוי על הבורסה , אולי זה שהווקים הפיננסים החלשים, אולי התשואה הנמוכה על הפיקדונות, מה שברור שהנדל"ן חוזר לככב.
ואל תשכחו מי אשם. נכון, לא האשם היחיד, אבל הסיבה העיקרית למצב היא הריבית האפסית שמפתה רבים לקחת משכנתא זולה – האשם הוא מר סטנלי פישר – תודה פישר, אבל אולי הגיע הזמן להתעורר?
האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע
סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות
סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן
כל המודדים מקבלים תשובה זהה – מחירי הדירות עולים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טענה זאת בחודשים האחרונים, והנה גם השמאי הממשלתי, טל אלדורטי, קובע כי על פי סקירת מחירי הדירות ברבעון השני של 2012, נרשמו עליות מחירים של כ-1.9% במחירי הדירות, בהשוואה לרבעון קודם; בהשוואה לרבעון המקביל מדובר בעלייה של 1% במחירי הדירות.
הבדיקה של השמאי הממשלתי מבוססת על סקירה הבוחנת את מחירי דירות 4 חדרים (המוצר המבוקש בשוק הנדל"ן, לפי השמאי הממשלתי). לטענת השמאי הממשלתי – נרשמה ברבעון השני עלייה משמעותית במחירים לעומת תקופות קודמות כשבמקביל גם נרשם גידול במספר העסקאות. " גל המחאה החברתית שהתרחש בקיץ האחרון, לצד אי יציבות וחוסר ודאות בכלכלה העולמית ובעיקר באירופה, בד בבד עם הצעדים וההצהרות שננקטו על ידי הממשלה ובנק ישראל, מלווים את ענף הנדל"ן בכלל והדיור למגורים בפרט, ומשפיעים על התנהלתו במשך השנה האחרונה", כותצב אלדורטי בסקירה המצורפת לנתונים, "ביקושים כבושים שנצטברו במהלך השנה החולפת החלו להשתחרר במהלך הרבעון הנסקר. בין היתר, בשל החלטות הממשלה בעניין פרק הדיור בדוח טרכטנברג בשלהי הרבעון הקודם, שהביאו לצמצום מימד אי הוודאות".
אלדורטי מפנה את תשומת הלב לכך שהביקוש לדירות עולה, אבל…צד ההיצע אינו גדל בהתאם – "מסתמן כי אין שינוי במלאי של דירות חדשות בלתי מכורות, שעומד, נכון לסוף אפריל 2012 על כ-20,665 יח"ד". ובמילים פשוטות – הכתובת על הקיר, אם המצב הזה יימשך מחירי הדירות ימשיכו לעלות. אלדורטי פשוט מצביע על אחת הבעיות הקשות של השוק – אין מספיק דירות.
בהמשך לפרסום הריבית על המשכנתאות הצמודות (ראו כאן – הריבית הצמודה ירדה ביולי ל-2.56%!), מפרסם בנק ישראל את הריבית הקבועה על משכנתאות במסלול השקלי (הריבית הקבועה השקלית הממוצעת על משכנתאות שאינן צמודות ).
הריבית הזו למשכנתאות שנלקחו עד סוף חודש יוני 2012 (תוקף הריבית 11 ביולי) היא 4.87%, ירידת מדרגה משמעותית ולראשונה מתחת ל-5%. בחודש יוני היתה הריבית הקבועה על המשכנתאות 5.03%, בחודש מאי – 5.14% ובחודש אפריל – 5.22% . הריבית הקבועה על פניו גבוה יותר מהריבית הצמודה, אבל מדובר כמובן בסוג של "טעות אופטית" – לריבית הצמודה יש להוסיף את האינפלציה הצפויה, ואילו לריבית הקבועה אין תוספות ולכן גם הסיכון הוא קטן.
מעבר לכך, בריבית הקבועה אין הפתעת – הלווים יודעים בכל נקודת זמן (בכל החזר חודשי) כמה עליהם לשלם לבנק למשכנתאות; בריבית הצמודה בגלל השינויים באינפלציה, ההחזרים לא וודאים.
קראו כאן – מדריך משכנתא: מה עדיף? – ריבית משתנה או ריבית קבועה?
תעשיית הקרנות המחקות גדלה מתחילת השנה במעל 80% להיקף של 5.5 מיליארד שקל. קרנות אלו שעוקבות אחר מדד ייחוס מסוים במטרה לספק למשקיעים את תשואת המדד, פופולאריות במיוחד במעקב על אגרות חוב
קרנות אלו הן מוצר פסיבי, בדומה לתעודות סל (ETN ) וקרנות סל (ETF ); המוצרים האלו נועדו לספק את המדד, להבדיל מניהול אקטיבי שנועד להשיג תשואה עודפת. המוצרים האלו, צומחים בשיעורים ניכרים ברחבי העולם (וגם אצלנו) על רקע מחקרים והערכות שלא ניתן להכות לאורך זמן את השוק, ואם כך אז עדיף להסתפק בתשואת השוק שניתן לקבלה דרך המוצרים הפסיביים. זאת ועוד דמי הניהול במוצרים האלו יחסית נמוכים.
ועל רקע זה, משיקה מיטב ניהול קרנות 2 קרנות נאמנות מחקות – מיטב (00) TF ממשלתי שקלי ריבית קבועה 2-5 שנים (5108857) ומיטב (00) TF תל בונד 20 (5115472).קרנות אלו מצטרפות ל- 3 קרנות מחקות קיימות שיש למיטב – מיטב (00) TF תל בונד שקלי (5114491 ); מיטב (40) TF ת"א 25 ( 5109418 ) ו-מיטב (40) TF ת"א 100 ( 5114657 ).
קרנות אלו יוצעו לציבור ב-0% דמי ניהול (התחייבות עד 15.7.2013 ).
הריבית השנתית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הצמוד למדד בחודש יולי 2012 המשיכה לרדת. המשכנתא הופכת מרגע לרגע לזולה יותר ובמציאות כזו, הרקע לביקושים לדירות ברורים. שאף אחד – כולל מר פישר, נגיד בנק ישראל, לא יתעורר בעוד כמה חודשים ויגיד שיש עלייה במחירי הדירות, או שיש בועה בשוק; בשביל זה לא צריך להיות פרופסור, מספיק שיעור בסיסי בכלכלה.
בחודש יולי עמדה הריבית על המשכנתאות במסלול צמוד למדד על ממוצע של 2.56%, לעומת 2.65% בחודש יוני, ורק כדי להמחיש עד כמה המשכנתא נעשתה יותר נוח, נספק לכם את נתוני החודשים האחרונים – בחודש מאי הריבית הממוצעת היתה 2.67%; באפריל היתה הריבית הממוצעת 2.77%; בחודש מארס – 2.91%; בחודש פברואר – 2.99%; בחודש ינואר – 3.08% ובחודש דצמבר 2011 – 3.19%. הנתונים האלו ממחישים עד כמה ריבית המשכנתא ירדה בהמשך לירידה בריבית בנק ישראל, וממחישים את המוטיביציה הגדולה של הציבור לחזור לשוק המשכנתאות.
המשכנתא הממוצעת ביולי – 2.56% עשויה להמשיך ולרדת בחודשים הבאים. ריבית בנק ישראל עומדת על 2.25%, אבל בבנק ישראל ובכלל – הכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות סבורים שריבית בנק ישראל תרד בחודשים הקרובים ל-1.5% עד 2%. ירידה כזו תתבטא כאמור בהפחתה נוספת של ריבית המשכנתא.
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית הממוצעת הצמודה למדד (הריבית מבטאת חישוב משוקלל של כל המשכנתאות לכל הטווחים שנלקחו בחודש יוני ) לתקופות קצרות – עד 5 שנים מסתכמת ב-2.54% , לעומת 2.64% בחודש הקודם. הריבית הזו רלבנטית למשכנתאות שנלקחו עד סוף יולי, והיא מחושבת החל מ-12 באוגוסט. הריבית הצמודה על משכנתאות לתקופה שבין 5 ל-10 שנים בחודש מאי 2012 היא 2.36% , לעומת 2.4% בחודש הקודם ולעומת 2.46% לפני חודשיים (מאי 2012). הריבית לתקופה הזו (5 עד 10 שנים) היא הריבית הזולה ביותר במערכת, בעיקר מכיוון שבטווח הזה נעשות עסקאות רבות (יש שוק של קונים ומוכרים, יש עסקאות, יש מחיר הוגן/ כלכלי).
הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 10 שנים ועד 15 שנים עומדת על 2.4%, בהשוואה ל-2.44% בחודש הקודם, ו-2.53% בחודש מאי. הריבית הזו מעט גבוה מהריבית בתקופה של 5 שנים, ויש בזה כמובן הגיון – המלווים / הבנקים מבקשים תשואה גבוה יותר להלוואות ארוכות כדי לגלם את הסיכון הגדול ביותר (זמן ממושך יותר= סיכון גדול יותר), ומעבר לכך, השוק להלוואות בטווחים ארוכים קטן יותר (אין כיום אגרות חוב לטווחים מאוד ארוכים; אין מכשירי חוב לטווחים ארוכים) וככל שהשוק קטן יותר , המחיר בו גבוה יותר, והמחיר בשוק הכסף הוא הריבית. עם זאת, זה לא תמיד עובד, ויש כאמור שתי הסתייגויות – ריבית המשכנתא הנמוכה ביותר היא במשכנתאות בטווח של 5 עד 10 שנים ולא במשכנתאות ל-5 שנים. הסיבה – שכלולו של שוק המשכנתאות בטווחים הבינוניים (5 עד 10 שנים) והכמות הגדולה יחסית של מכשירי חוב שונים בטווחים אלו.
הריבית הצמודה לתקופה של 15 שנים עד 20 שנה היא 3.08% , בהשוואה ל- 3.17% בחודש הקודם ולעומת 3.2% לפני חודשיים. הריבית למשכנתאות בטווח של 20 עד 25 שנה היא 3.48% , לעומת 3.57% חודש שעבר ולעומת 3.53% לפני חודשיים. הריבית הגבוה ביותר (כצפוי) היא במשכנתא מעל 25 שנה וכאן יש שינוי מעניין – הריבית עלתה. הריבית הממוצעת ביולי עמדה על 3.62% , לעומת 3.57% בחודש קודם; לפני חודשיים (במאי) הריבית היתה 3.63%.
בנק ישראל שואל וגם עונה. במסגרת שאלות ותשובות באתר בנק ישראל כחלק מההסברה שנוקטים בבנק ישראל במטרה להפוך לנגישים וברורים יותר לציבור, עלתה השאלה שבכותרת, והנה התשובה – "מחירי הדירות עולים בקצב מהיר יחסית בשנתיים האחרונות, בין היתר בהשפעת הריבית הנמוכה, לאחר כעשור בו הם ירדו יחסית לשכר הממוצע ולמדד המחירים לצרכן. לפיכך, רמת המחירים הנוכחית אינה סוטה במידה ניכרת מגורמי היסוד בשוק הדיור, אך המשך עלייתם בקצב מהיר עשוי להעיב על היציבות, ובמובן זה להביא ליצירת בועה. לאור זאת, ולנוכח התגובה האיטית של ההיצע לגידול בביקוש לדיור (כלומר, קצב הבנייה של דירות חדשות מפגר אחרי קצב גידול האוכלוסייה), ומאחר ורמת הריבית של בנק ישראל תואמת את הנסיבות המקרו כלכליות הנוכחיות (כפי שהוסבר לעיל) נקט בנק ישראל לאחרונה במדיניות למיתון הביקושים לדיור ע"י צעדים 'מקרו – יציבותיים'. זאת ע"י הנחיות של הפיקוח על הבנקים שנועדו לייקר את המשכנתאות ברמת מינוף גבוהה, בסכומים גבוהים ובריבית משתנה. צעדים אלה נועדו, בין היתר, לצנן את הביקוש המוגבר לדיור עד שיוגדל באופן משמעותי היצע הדירות".
לנו זה נשמע כמו מכבסת מילים שבסוף משאירה את הקורא מגשש באפלה – "על מה הם בכלל מדברים" מה זה אומר, מה הקשר בין הריבית הנמוכה כיום למחירי הדירות? והאם הצעדים שלהם באמת עזרו, הרי מחירי הדירות ממשיכים לעלות? בקיצור, למרות ההסברה, אין באמת הסברים – בנק ישראל לא יכול למרוח את הציבור , הוא האשם במחירי הדירות הגבוהים יחד עם אשמים נוספים.