בנק המזרחי טפחות, בניהולו של אלי יונס משיק פיקדון פיטנגו לתקופה של שנתיים. פיקדון פיטנגו פריים/קבועה הוא פיקדון שקלי לתקופה של 2 שנים שמאפשר ללקוחות ליהנות בשנה הראשונה מריבית שקלית המשתנה על-בסיס ריבית הפריים (ריבית הפריים נכון להיום – 3.75%) ובשנה השנייה מריבית שקלית קבועה שאינה צמודה.

תקופת הפיקדון: 2 שנים. ריבית הפיקדון הכוללת: 3.53%, כאשר בשנה הראשונה – ריבית של פריים בניכוי 2% (ריבית שנתית של 1.75% – נכון להיום); בשנה השנייה – ריבית שקלית קבועה של 1.75%. הריבית מחושבת לפי ריבית דריבית שנתית.

סכום המינימום להפקדה בפיקדון פיטנגו: 50 אלף שקל (סכומים אחרים יניבו תשואות נמוכות ).

בנק מזרחי טפחות אגרסיבי בשנה האחרונה בהשקת פיקדונות שקליים. בנוסף לפיטנגו, לבנק יש את פיקדון קוקוס (לתקופות של 9 ושנים ו-13 שים) , פיקדון ליצ'י (לתקופה של 4 שנים), פיקדון פומלית ועוד. 

פיקדונות נחשבים מכשירים סולידיים – התשואה בהן אמנם נמוכה (אפילו נמוכה מאוד), אבל הביטחון בהן גבוה; ובתקופה של חוסר וודאות בשווקים, משקיעים רבים מגדילים את החלק הסולידי על חשבון החלק המסוכן (מנייתי ואג"ח), אבל איך בכלל בוחרים פיקדון?

ובכן, זה מתחיל בתשואה/ ריבית – הריבית על הפיקדונות,  נקבעת בהתאם למשך זמן הפיקדון; גודל הפיקדון, סוג הפיקדון ויכולת המיקוח של הלקוח מול הבנק.  היתרון הגדול של פיקדונות צמודים, לעומת פיקדונות שקליים ואחרים,  הוא השמירה על הכסף – עם אתם מחזיקים בפיקדון צמוד למדד, אז לא תפסידו ריאלית. בפיקדונות אלה מקבל המשקיע את השינויים במדד המחירים לצרכן, בתוספת ריבית מסוימת.

בפיקדונות שאינם צמודים למדד, יש חשיפה לאינפלציה. המשקיע יכול להפסיד ריאלית. הריבית בפיקדון לא צמוד למדד נקבעת כתלות בריבית הפריים של בנק ישראל. לרוב מקבלים המחזיקים בפיקדונות מסוג זה, ריבית שהיא מתחת לריבית הפריים (לרוב אפילו משמעותית מתחת לפריים) ואז בפועל, הם עלולים להפסיד ריאלית. עם זאת, ישנן תקופות שדווקא הפיקדונות ללא הצמדה מספקים ריבית גבוה ביחס למדד, כלומר מבטאים רווח ריאלי. הפיקדונות שאינם צמודים למדד יכולים להיות פיקדונות בריבית ת קבועה או משתנה.

פיקדונות בריבית קבועה הם פיקדונות שהריבית בהן על פני כל התקופה ידועה, בפיקדונות אלו המחזיקים יודעים בבירור מה הם יקבלו בסוף תקופת הפיקדון. פיקדונות בריבית משתנה הם פיקדונות שהריבית בהם תלויה בריבית בנק ישראל (משתנה בהתאם לריבית בנק ישראל ובהתאם לריבית הפריים). המשמעות היא שאמנם הסיכון גדל לעומת פיקדונות בריבית קבועה, אך במקביל גם הסיכוי גדל, כלומר, אם הריבית במשק תעלה, המחזיקים בפיקדונות ירוויחו יותר (יקבלו תשואה גבוה יותר), ובמצב ההפוך, אם הריבית במשק תרד – המחזיקים בפיקדונות האלו יקבלו פחות.

הדולר מתנדנד בחודשים האחרונים, כאשר המגמה היא עלייה של כ-7% מתחילת השנה לשער של כ-4 שקלים לדולר. החזאים למיניהם מספקם תחזיות סותרות  יש כאלו שאומרים שזו רק תחילת המגמה, ומנגד – אחרים טוענים שאין סיבה ממשית להתחזקות. כך או אחרת, אם ברצונכם להצמיד את כספכם (חלק מכספכם) לשער הדולר אפשר לעשות זאת גם במסגרת פיקדונות צמודים לדולר.

הפיקדונות האלו מספקים הגנה עם הדולר עולה, ובנוסף תשואה/ ריבית יחסית נמוכה (הריבית בארה"ב נמוכה מאוד). אבל, צריך לזכור שאליה וקוץ בה – אם הדולר יורד, אתם מפסידים (בשקלים), ההשקעה שלכם כרוכה בסיכון/ חשיפה לשער הדולר גם כאשר הכיוון שלילי.

בבנק לאומי מציעים ללקוחות פיקדון דולר לשנה בריבית שתלויה בהיקף ההפקדה. למפקידים עד (לא כולל) 25 אלף שקל מציעים בבנק פיקדון דולרי עם ריבית של 0.05%. למפקידים עד 50 אלף שקל (לא כולל) מציעים בבנק ריבית של 0.1%; למפקידים עד 100,000 שקל (לא כולל) מציע הבנק ריבית דולרית של 0.15% ; למפקידים עד 250 אלף שקל (לא כולל) הבנק מציע ריבית דולרית של 0.2% ולמפקידים מעל 250 אלף שקל הריבית המוצעת היא 0.35%.

בנוסף לפיקדונות דולרים שמוצעים גם בבנקים נוספים וגם לתקופות שונות ומגוונות, המעוניינים להיחשף לדולר יכולים לעשות זאת דרך קרנות כספיות דולריות ותעודות פיקדון דולריות. הקרנות הכספיות הדולריות משקיעות בנכסים דולריים בטוחים ונזילים מאוד, ובגלל גודלם (היקפם הכספי) הן זוכות לקבל מהבנקים ריביות גבוהות, וכך המשקיע למשעה נהנה מהיתרון לגודל. עם זאת, הקרנות האלו גובות דמי ניהול (נמוכים יחסית). תעודות הפיקדון הדולריות (תעודות סל על פיקדונות דולריים), דומים במהות לקרנות כספיות דולריות. מדובר בתעודות בהיקף יחסית גדול שמפקידות את הכספים בפיקדונות דולרים ובזכות גודלן זוכות לתשואה/ ריבית גבוה יותר מהמשקיע הקטן. השקעה בהן מקרבת את המשקיע הקטן למשקיע הגדול (הוא מתקרב לריבית הגבוה שמקבל משקיע גדול), אך תעודות פיקדון, צריך לזכור הן מכשיר שנסחר באופן שוטף בבורסה כך שמחירו בבורסה לא תמיד תואם את מחירו הכלכלי, וזה יכול לגלם הפסד למשקיעים. מעבר לכך, יש עמלות בקנייה ובמכירה, ויש עמלות "חיכוך" בין מחיר הקנייה למחיר המכירה -הפרש נמוך, אך עדיין מבטא סוג של עמלה שוטפת שפוגעת בתשואה.  

אלו לא כל האפשרויות להיחשף לדולר, אפשר כמובן להשקיע בקרנות נאמנות אחרות שחשופות לדולר – שמחזיקות באג"ח דולריות, מניות דולריות ועוד, אלא שאז הבעיה היא שיש חשיפה מעבר לחשיפה לדולר עצמו, המשקיעים יכלים להפסיד בגלל ירידה באג"ח ובמניה כתוצאה מעלייה בסיכון הספציפי של האג"ח והחברה.

ניתן גם לרכוש ישירות דולרים, ואז לאבד בעצם את הריבית הנמוכה שמקבלים על הפיקדון. 

את השאלה הזו הפנתה גולשת לבנק מזרחי טפחות (שהיא גם לקוחה של הבנק). היא טענה שיש לה פיקדון באירו שאמור להשתחרר בימים הקרובים, אך היא צריכה את הכסף באופן מיידי, מסיבות  שלא יכלה לצפות מראש.  היא טוענת שאמרו לה שלא ניתן לשבור את הפיקדון, והיא שואלת את נציגי בנק מזרחי באתר הבנק (במדור שאלות ותשובות) – "למה אני לא יכולה לפרוע את הפיקדון מוקדם יותר, כאשר מדובר במצב דחוף שאני צריכה את הכסף הזה?

תשובת נציגי הבנק היתה מהירה ונראה שמספקת. הבנק, לטענתם, מאפשר במקרים מסוימים שבירה של פיקדון, אבל תוך חיוב בעלויות שהלקוח מאשר מראש וחותם עליהם. הנציגים הפנו את הלקוחה לבנקאי בסניף ולבקש תחשיב שבירה עם העלויות.

"מדד יולי צפוי להיוותר ללא שינוי. הוא יושפע בעיקר מירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, עם תחילת מכירות סוף עונת הקיץ ומירידה במחירי הפירות והירקות, בניגוד לעונתיות הרגילה", מעריכים כלכלני בנק הפועלים, "בנוסף ישפיעו המשך ההוזלות בתעריפי התקשורת, עקב הרפורמה בתחום הסלולר והירידה בשיעור %2.0 במחירי הבנזין,למרות החזר של 01 אג'  ממס הבלו שירד לפני מספר חודשים. כל אלה יקוזזו במלואם על ידי העלייה במחירי הסיגריות והאלכוהול בעקבות הפעלת חלק מהצעדים הכלכלים בסוף החודש.  כן תירשם עלייה במחירי ההבראה, הנופש,והנסיעות לחו"ל,  שבנוסף להתייקרות העונתית,  יעלו מחיריהם גם עקב פיחות השקל מול הדולר בשיעור חד של 2.4%".

ומה יהיה באוגוסט, בבנק הפועלים מספקים הערכה (לשלב זה)- "מדד אוגוסט צפוי לעלות בשיעור חד של 0.8%,  הוא יושפע בעיקר מהעלאת  המע"מ בשיעור של 1% ל-17% (אך יש להדגיש כי עליית המע"מ צפויה להידחות לספטמבר ובהתאמה חלק ממרכיב עליית המדד ידחה לספטמבר – מערכת מהון להון).  בנוסף,תחול בחודש זה רוב ההשפעה שנובעת מהצעדים הכלכליים שהוטלו בסוף חודש יולי (הסיגריות והאלכוהול). בחודש אוגוסט, תשפיע על המדד גם העלייה המשמעותית במחיר הבנזין עקב העלייה במחיר הנפט העולמי והתחזקות הדולר, והעלייה העונתית במחירי הפירות,  הירקות,  הנופש וההבראה בארץ ובחו"ל.  מנגד צפויות ירידות עונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה עם התעצמות מכירות סוף עונת הקיץ והמשך ההוזלה בסעיף התקשורת"

להערכת כלכלני בנק הפועלים, האינפלציה לשנים עשר החודשים הבאים תסתכם ב-2.4% והאינפלציה בשנת 2012 תסתכם ב-2.1%.

כלכלני בנק לאומי מסכימים עם ההערכה שהוצגה כאן בימים האחרונים – עליית המע"מ תייקר את מחירי הדירות. בלאומי  בהיקף המכירות של דירות חדשות ביזמה פרטית ממשיך לעלות, לצד התמתנות העלייה במלאי הבלתי מכור בחודש יוני עלה היקף המכירות החודשי ל-1,377 דירות בהשוואה להיקף מכירות חודשי ממוצע של 1,200 דירות בחמשת החודשים הראשונים של 2012. במחצית הראשונה של 2012 נמכרו כ- 7.4 אלף דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בהיקף מכירות הנמוך ב-5%בלבד  מהיקף המכירות בתקופה המקבילה בשנת 2011 וב-12% מהיקף המכירות בתקופה המקבילה בשנת 2010  שהייתה שנת שיא במכירות של דירות חדשות.  לעומת השנים הקודמות אשר התאפיינו בפער גדול מאוד מאוד בין היקף המכירות החודשי במונחים שנתיים ובין המלאי הבלתי מכור. במחצית הראשונה של 2012 פער זה נסגר. נכון לחודש יוני עמד המלאי הבלתי מכור של דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית על 15.6 אלף דירות  כאשר קצב המכירות הסתכם במחצית הראשונה של השנה ב- 14.1 אלף דירות במונחים שנתיים (נתונים מנוכי עונתיות).

היקף המכירות הגבוה ביותר של דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית הנו במחוז מרכז,כאשר במחוז זה מובילה העיר פתח תקווה. אזור הצפון מאופיין בהיקף המכירות הנמוך ביותר של דירות חדשות שנבנו ביזמה פרטית אך בהיקף הגבוה ביותר של בנייה עצמית. רמת חודשי ההיצע מצויה בחודשים האחרונים בטווח שבין 13 – 12 חודשי היצע. מדובר ברמת חודשי היצע אשר אופיינה בעבר בהפחתה משמעותית בלחצים לעליית מחירים.  מדד סקר מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  המבוסס על מחירי העסקאות המדווחות למס שבח  מצביע על התמתנות של קצב עליית המחירים לכ-2% זאת לאחר תקופה ממושכת של עליית מחירי הדיור. העובדה שעל פי הנתונים הרשמיים מחירי הדיור עדיין עולים, אם כי בקצב מתון מאוד, קשורה בין היתר לכך ששיעור הריבית הממוצע על המשכנתאות מצוי ברמה נמוכה יחסית, ותומך לפיכך בביקוש לרכישת דירות. כך למשל, עמדה הריבית הממוצעת על המשכנתאות הצמודות למדד בחודש יולי על 2.64%. בנוסף, ואולי אף חשוב מכך, ישנה התמתנות בעלייה של היצע הדירות החדשות, זאת לפי נתוני התחלות הבנייה,  ועסקאות שאושרו על ידי מנהל מקרקעי ישראל מאז ראשית השנה,  ולכן פוחתים הכוחות אשר עשויים היו לתרום לירידת מחירים בשוק.   

"במסגרת הצעדים של הממשלה בנושאי מיסוי, תחול עלייה של שיעור המע"מ ב-1%החל מחודש ספטמבר. צעד זה ייקר את עלות הבנייה של דירות חדשות או הוצאות שונות של השבחת דירות קיימות כמו שיפוץ ואחזקה. במקביל תתייקר עלות הדירות חדשות לרוכשים אך גם של רוכשי דירות יד שנייה זאת דרך רכיבי ביצוע העסקה החייבים במע"מ (תיווך עו"ד ועוד), ולכן7גורמים אלו עלולים להשפיע באופן שלילי על ההיצע כמו גם על הביקוש ולהביא "להתקררות" זמנית של השוק לאחר יישום העלאת המס".

בית ההשקעות מיטב מעריך שקופות הגמל השיגו בחודש יולי תשואה נאה של 2.4%, כאשר הקופות הבולטות יהיו אלו שהשקיעו רכיב גדול באג"ח הקונצרני ובאג"ח הממשלתי בארץ ולהן חשיפה גדולה יותר לדולר (הן ישירות והן בעקיפין דרך השקעה במניות בחו"ל).התשואה הנומינלית של קופות הגמל הגדולות ביולי 2012, המהוות כשליש מתעשייה כולה, צפויה, להערכת מיטב,  לנוע בין תשואה חיובית של 2.1% לבין 2.7%. 

"תשואות קופות הגמל בתעשייה כולה ביולי 2012 צפויות לנוע בטווח רחב יותר שבין תשואה חיובית של 1.9% לבין 3.0%. מתחילת השנה השיגו קופות הגמל תשואה ממוצעת חיובית של כ-4.5%", מעדכנים במיטב ומוסיפים – "המעקב אחרי התשואות נעשה בהתאם למודל פנימי שפותח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש. הערכת מיטב היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות (כמו גדיש, עוצמה, תמר, קה"ל, כנרת) המהוות כשליש מתעשיית קופות הגמל וההשתלמות, יציגו ביולי 2012 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת חיובית של 2.4%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה חיובית של 1.9% לבין 3.0%.

"עליות השערים בישראל באפיק הקונצרני ובאג"ח הממשלתי (במיוחד בארוך), הצמוד למדד והשקלי, והתחזקות שערי המט"ח, ובדגש בשער הדולר, פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות החודש. גם עליות השערים בשוקי המניות בעולם פעלו כגורם חיובי. בשוקי המניות בעולם נרשמו עליות שערים במרבית המדדים: בארה"ב: מדד ה-S&P עלה ב-3.8%, מדד הנאסד"ק ומדד הדאו ג'ונס עלו ב-3.2% כ"א. באירופה נרשמו עליות נאות: ה-DAX הגרמני עלה ב-10.1%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-7.9% וה-Eurostoxx 50 עלה בשיעור של 7.8%. ביפן נרשמה מגמה שלילית והניקיי ירד בשיעור של 2.0%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות. בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה מעורבת: מדד ת"א 25 עלה בשיעור של 4.6%, כאשר (כמעט) כל העלייה מלאנוקס, מדד ת"א 75 ירד ב-3.8%, מדד ת"א 100 עלה בשיעור של 2.8% ומדד יתר 50 עלה בשיעור של 2.6%. לעומת זאת, באפיק האג"ח הקונצרני המקומי המשקיעים רוו נחת החודש: מדד התל בונד 20 עלו ב-2.4%, מדד התל בונד 40 עלה ב-2.9% ומדד התל בונד 60 עלה  ב-2.6%. אגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של כ-3.6%. 

"מגמת עליות השערים לא פסחה גם על מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד אשר עלה ב-.2.6%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה, שהאג"חים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.6%, האג"חים לטווח של 5–2 שנים עלו ב-1.3% והאג"חים לטווח של 5 שנים עלו בלא פחות מ-3.6%. מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה החודש בשיעור של 1.9%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.6%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים עלו ב-1.5% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו  ב-3.0%. המק"מים עלו ב-0.4% והגילונים עלו ב-0.5%".

מתחילת השנה, על פי בדיקת מיטב, רשמו הקופות תשואה מאוד נאה של 4.5%, כאמור בעיקר תודות לשחרים ולאגרות החוב, אבל לא רק – "לתשואות החיוביות תרמו בעיקר עליות השערים שנרשמו בשוקי המניות בחו"ל ובאיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בארץ" כותבים במיטב, "שוקי המניות בעולם הציגו עליות שערים: בארה"ב: מדד ה-S&P עלה ב-9.2%, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-5.9% בעוד שהנאסד"ק עלה בשיעור חד של 12.5%. באירופה נרשמה מגמה חיובית: ה-DAX הגרמני עלה באופן חד ב-15.8%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-5.2% וה-Eurostoxx 50 עלה בשיעור של 1.5%. באסיה נרשמו עליות שערים: הניקיי עלה ב-3.5% וההנג-סנג עלה ב-7.6%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות. שוק המניות בארץ הציג מגמה מעורבת, כאשר מדד ת"א 25 עלה מאז ראשית השנה בשיעור של 1.9% (הסתייגות-מלאנוקס ופריגו), מדד ת"א 75 ירד בשיעור של 3.2%, מדד ת"א 100 עלה בשיעור של 1.9% ומדד יתר 50 עלה בשיעור של 2.7%. באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה חיובית מתחילת השנה: מדדי תל בונד 20, 40 ו-60 עלו בין 3.5% ל-3.6% כ"א. אגרות החוב הקונצרניות שאינן מדורגות (ואין להן מדד) עלו בממוצע ב-5.4%. באגרות החוב הממשלתיות נרשמה תשואה חיובית בשיעור של 4.9%, כאשר אגרות החוב הצמודות למדד (גלילים) עלו ב-5.2% ואגרות החוב השקליות (שחרים) עלו בשיעור של 5.0%.

"בחינת תשואותיהן של אגרות החוב השקליות על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה, שהשחרים הקצרים לטווח של 0-2 שנים עלו ב-2.5%, השחרים לטווח של 2-5 שנים עלו ב-4.9%, והשחרים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-7.0%. המק"מים עלו  ב-1.7% והגילונים עלו ב-2.6%. באגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה עלייה בשיעור של 5.2%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה, שהאג"חים לטווח של 0-2 שנים עלו ב-2.4%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים עלו ב-4.0% והאג"חים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-7.1%".

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו של בית ההשקעות  פסגות , מעריך כי מדד יולי יעלה ב-0.1%. גרינפלד מפרט את השינויים העיקריים הצפויים במדד-  "מחירי הדלקים ירדו ב-2.1% על אף עלייה של 15 אג' במס הבלו כתוצאה מסיומה של ההנחה מאפריל", מעדכן גרינפלד, "ירידת מחירי הדלק נובעת בעיקר ירידה במחירי אנרגיה בעולם בתקופה המתאימה. סעיף שרותי הסלולר צפוי לרדת בשיעור דומה לזה שנרשם ביוני.  ביטול המכסים של האוצר יבוא לידי ביטוי במדדים של יולי ואוגוסט בעיקר בסעיף המזון ובסעיף 'ציוד חשמלי לבית'. עם זאת ההשפעה על המדד לא צפויה להיות משמעותית שכן ההוזלה צפויה להתחלק בין הצרכן ליבואנים".

בנוסף מעריכים בפסגות ירידה של 6% במחירי ההלבשה וההנעלה; עלייה עונתית של 2.2% במחירי ההבראה והנופש, עלייה בשיעור של 0.5% בסעיף הדיור, ועלייה במחירי המים – "מחירי המים עלו בתחילת יולי ב-1.7% במסגרת העדכון הדו-שנתי. נציין כי לאור עליית מחירי החשמל באפריל (ב-9%), מחירי המים היו אמורים לעלות בשיעור חד יותר אך כנראה שרשות המים ספגה חלק מההתייקרות".

בפסגות מעריכים, בדומה לבנקים וליתר בתי ההשקעות שמדד אוגוסט יעלה בשיעור ניכר יותר של כ-0.5%, בעיקר על רקע עדכוני מחירי הסיגריות, הדלקים והגדלת המע"מ (שנדחתה בחודש);  באוגוסט צפוי סעיף הדיור, להערכת פסגות לעלות ב-0.5%.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר קנאי לריבית נמוכה. ריבית בנק ישראל עומדת על 2.25% והיא אפילו צפויה להמשיך לרדת. בריבית כזו לא מפתיע שהרבה מאלו שישבו על הגדר וחיכו לירידת מחירים בשוק הדירות, החליטו לרדת מהגדר ולרכוש דירה – המשכנתא פשוט מאוד זולה, ובפועל המחירים לא יורדים , אפילו ההיפך. אז למה פישר בכל זאת קנאי לריבית הנמוכה? למה הוא מקריב את שוק הדירות ובשביל מה בעצם? תשובות אפשר למצוא בדברים שאמר הפרופסור המלומד בדיון בועדת הכספים של הכנסת שעסק בתכנית הכלכלית של הממשלה. "המשק העולמי נמצא, כידוע, במצב לא טוב. הצמיחה בארה"ב צפויה לעמוד על 2% השנה, ובאירופה כבר יש מיתון והצמיחה שם שלילית. בשווקים המתעוררים והמתפתחים המצב מעט יותר טוב, אם כי גם בחלקם נרשמת האטה בקצב הצמיחה. הסחר העולמי צומח בקצב נמוך מהממוצע, ושווקי היצוא העיקריים שלנו צפויים להיוותר במצב קשה בתקופה הקרובה.

"באירופה המצב חמור במיוחד, ושיעורי האבטלה מאוד גבוהים. מה שמדאיג במיוחד הוא שיעורי התשואה על איגרות החוב במדינות המצויות במשבר, בעיקר ספרד ואיטליה, שם התשואות עלו למעל 6-7%. בתשואות כאלו יהיה קשה מאוד לממשלות להמשיך לממן את ההוצאות שלהן. ביוון התשואה היא של עשרות אחוזים, ולמעשה ממשלת יוון איבדה לחלוטין את השליטה על גורלה – היא תלויה בחסדיהן של מדינות האיחוד האירופי, אשר לא ברור אם יסכימו להמשיך להלוות לה.

"המשק הישראלי בשנים האחרונות הוא סיפור הצלחה – הצמיחה בכל אחד מהרביעים מאז תחילת 2008 הייתה גבוהה מאשר במדינות המפותחות, כולל בתקופת הצמיחה השלילית בשיא המשבר. עם זאת, מתחילת 2011 החלה ירידה בקצב הצמיחה בישראל.

"שיעור האבטלה בישראל, על פי שיטת המדידה החדשה, החל לרדת מאוד מהר ביציאה מהמשבר, ונע כעת סביב 7%. בחודשים האחרונים החלה ירידה חדה ביצוא, תוצאה ישירה של החולשה במשק העולמי ובעיקר באירופה – שוק היצוא העיקרי של ישראל. ירידה זו ביצוא היא הסיבה העיקרית לירידה בצמיחה שאנו חווים.

"בשנים עשר החודשים האחרונים האינפלציה עמדה על 1%. צפוי שתהיה עלייה באינפלציה כתוצאה מעליית המע"מ ומהתייקרות הסחורות בשווקים העולמיים, אולם אנו עדיין צופים שהאינפלציה תהיה בקרבת מרכז היעד. אציין גם שלאחרונה חל פיחות בשער החליפין, אשר צפוי לתמוך ביצוא ולהפחית את הפגיעה בצמיחה.

"נקודה חשובה שיש לשים לב אליה, היא שלמרות העובדה שאנו מתנהלים באחריות, נטל תשלומי הריבית בישראל מתוך התוצר הנו גבוה בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD. התשואה על האג"ח הממשלתית גבוהה מאשר במדינות אחרות שאינן במשבר, והוצאות הריבית עומדות על כ-40 מיליארד שקל כ – 4% מהתמ"ג. חשוב מאוד למנוע עלייה בנטל הוצאות הריבית, היות וכל אחד יודע שעם ארבעים מיליארד שקל אפשר לעשות הרבה דברים חשובים.

"לגבי העתיד לבוא, ניתן לתאר שני תרחישים:בתרחיש הראשון אירופה מצליחה להתמודד עם המצב הנוכחי. תחזיות הצמיחה שהצגנו עד כה מתבססות על תרחיש זה. אולם, קיים גם התרחיש השני, שבו תיתכן עזיבה של חלק מהמדינות את גוש האירו. איננו יודעים מה יהיו התוצאות של המשבר הפיננסי שיתרחש במצב כזה. למעשה, אף אחד לא יודע, ואיננו יודעים מה יהיו ההשלכות על כלכלת אירופה ועל כלכלת ישראל. למעשה, אף אחד אינו יודע מה יקרה בתרחיש כזה. עלינו להיות מוכנים לאפשרות כזו, כלומר, לטפל במצבו של המשק לפני שניכנס למשבר כזה: לשמור על יציבות המערכת הפיננסית, ולטפל במצב התקציבי של הממשלה.

"יעד הגירעון המקורי ל-2013 עמד על 1.5% מהתמ"ג – בערך 15 מיליארד ש"ח. הממשלה החליטה לפני חודש להעלות את יעד הגירעון ל-3%, כלומר, לגייס חוב נוסף בסדר גודל של 15 מיליארד ש"ח, ובכך להפחית את הצורך בהגדלת המיסים ב-15 מיליארד ש"ח. כלומר, הטענה שנשמעת בימים אלו, על פיה היינו צריכים להגדיל את הגירעון במקום להעלות מיסים אינה במקומה, היות וזה בדיוק מה שעשתה הממשלה – הגדילה את הגירעון כדי להעלות פחות מיסים היום, ולמעשה העבירה את הנטל לדורות הבאים. כידוע, אני סברתי שצריך היה להעלות את הגירעון רק ל-2.5% מהתוצר. בכל אופן, הממשלה קיבלה את ההחלטה, ומה שחשוב כעת זה לעמוד ביעד. חשוב להבין, שישנה גם חריגה בהוצאות המתוכננות של כ-15 מיליארד ש"ח מעבר לכלל ההוצאה, וגם עם זה תצטרך הממשלה להתמודד, כלומר, להפחית את הגידול המתוכנן בהוצאה. ברצוני להדגיש, שאם לא נטפל בחריגה מיעד ההוצאה הגירעון יעמוד על כ-4.5% ב-2013, ואם בנוסף על כך הממשלה לא תעלה את המיסים, הגירעון עשוי להגיע לסדר גודל של 6% מהתוצר – רמה מסוכנת מאוד למשק שצומח בסדר גודל של 3% בשנה.

"בעת הזו, פחות חשוב איך הגענו למצב כזה. מה שחשוב זה שעכשיו הממשלה חייבת לטפל במצב. אם לא נטפל במצב והמשבר באירופה יחמיר, נמצא את עצמנו נאלצים לנקוט בצעדים מצמצמים דווקא בשיא המיתון, והביקורות שישמעו על כך יהיו מוצדקות בהחלט. בתקופה הנוכחית איננו נמצאים במיתון, ועכשיו הוא הזמן לטפל במצב התקציבי שנקלענו אליו".

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

בדש בית השקעות מעריכים שההאטה במשק עשויה להאט גם את מגמת ההתאוששות בשוק הדירות, וזאת למרות הריבית הנמוכה והפחתות הריבית הצפויות בהמשך.  "כפי שנראה כעת, לא בטוח שהמגמה של התאוששות בשוק הדיור, כפי שהיה בחודשים האחרונים, תחזור לקצב שראינו בשנים האחרונות. האבטלה במשק עולה והאטה במשק מתחזקת, ומגמות אלו צפויים לבוא לידי ביטוי גם בביקושים בשוק הדיור ולהחליש את מגמת עליות המחירים שראינו בחודשים האחרונים", אומר ם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בדש בית השקעות, "בחודשים מאי ויוני חזרה הרמה החודשית של המשכנתאות שניתנו על ידי הבנקים לכ-4 מיליארד שקל בחודש, שהיא נמוכה רק במקצת לעומת הרמות הגבוהות שהיו בתקופות השיא של השוק בשנים האחרונות. התעוררות במשכנתאות מצביעה על התעוררות בשוק הנדל"ן.נראה שרוכשי הדירות יורדים מהגדר שבו ישבו בהמתנה לירידות מחירי הדירות. המחירים התחילו שוב לעלות והרוכשים מזדרזים לקנות. להערכתנו, נתוני המשכנתאות לא משקפים כעת בצורה מלאה את הביקושים לדירות, כי חלק מהרוכשים באים מקרב המשקיעים שנזקקים למשכנתאות קטנות יותר. הריבית הנמוכה והתשואות הנמוכות בשוק ההון דוחפות משקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה בשוק הדיור. זאת המגמה שאמורה להדליק נורה אדומה אצל מקבלי ההחלטות בבנק ישראל". 

בשנת 2013 תיפסק מכירת ביטוחי החיים / ביטוחי המנהלים עם מקדם המרה מובטח, כלומר – לא יהיו ביטוחי מנהלים עם פנסיה ידועה וקבועה מראש. הסיבה – עלייה בתוחלת החיים, והחלטת האוצר לבטל את המכשיר הזה. המשמעות – פחות כסף לפנסיה, אבל, עד סוף השנה עדיין ניתן להצטייד בפוליסה עם מקדם קצבה קבוע ובמילים פשוטות עם קצבה ידועה לפנסיה.

זאת כמובן פרצה, ועכשיו באוצר החליטו לסגור אותה – המפקח על שוק ההון והביטוח באוצר, פרופסור עודד שריג מגביל את ביטוחי המנהלים ומונע את הגדלת ההפקדות בעתיד. האוצר פשוט לא יאפשר להגדיל את ההפקדות בפוליסות האלו בשיעורים גדולים מעבר לגידול טבעי בשכר.

בדרך הזו האוצר נלחם בפוליסות מגירה. פוליסות שנמכרות רק כדי שישכבו במגירה ובעת הצורך  יתעוררו לחיים במקביל להפקדות של החוסך/ מבוטח. פוליסות מגירה שומרות על התנאים כך שלכאורה אם פותחים אותן במהלך השנה (עד סוף השנה) הם עדיין עם קצבת פנסיה קבועה, וניתן שלא להשתמש בהן, לא להפקיד בהן אלא בעתיד, בטווח בינוני ורחוק ועדיין הן יהיו עם התנאים הטובים ובמיוחד עם קצבת פנסיה קבועה. אבל זהו – האוצר סוגרת את הפרצה הזו. רוצים פוליסה כזו, אין בעיה אבל תמשיכו להפקיד בה באופן שוטף, שזו כמובן גם בעיה – יש כאן מוצר איכותי עם חלון הזדמנות קטן ומן הסתם רבים יקפצו וירכשו אותו לפני שהוא יבוטל. ולכן, האוצר קבע כי חברות הביטוח אמנם יכולות לשווק את פוליסות הביטוח האלו אבל לא יותר מ-150% מהיקף הפוליסות האלו שהיה בשנה שעברה (בתקופה המקבילה בשנה שעברה).

הכלכלנים ממשיכים להעריך כי הריבית תרד. בכלל פיננסים העריכו לאחרונה שהריבית שעומדת כיום על 2.25% תרד עד ל-1.75% וגם בבנק דיסקונט מעריכים שהכיוון הוא למטה. נירה שמיר, כלכלנית המקרו הראשית של דיסקונט סבורה שהריבית תרד עד ל-1.5% – האמת – פשוט, לא ייאמן, ואם באמת פישר ייקח אותנו לשם, אז יש סיכוי טוב שמחירי הדירות ככל הנראה לא יירדו, פשוט בגלל שבמשכנתאות כל כך זולות, גם אלו שהתמהמהו ולא רכשו דירות ירדו מהגדר וירכשו דירות. לא רק שהמחירים לא יירדו, יש סיכוי טוב שבריבית כזו הן דווקא יעלו.   

על כל פנים, בדיסקונט, כמו גם בבתי השקעות ובבנקים האחרים סבורים כי מדיניות מרחיבה של בנקים מרכזיים בעולם, במקביל לחולשה בכלכלה העולמית, וכן צעדי הממשלה בטיפול בגירעון, מחזקים את הסבירות להפחתת ריבית כבר בחודשים הקרובים."הממשלה נקטה במספר מהלכים כדי להתמודד עם ההאטה הצפויה והגירעון, צעדים אלה נוגעים ברובם המכריע לצד ההכנסות (מסים). אמנם, מדובר בצעד חשוב להפחתת הגירעון, אך עדיין הממשלה תיאלץ לקצץ בהוצאות עליהן התחייבה בהיקף כספי של כ-12 מיליארד שקל – בכדי לעמוד בתקרת ההוצאה המותרת על פי החוק", כותבת שמיר ומדגישה שהערכתה מתבססת על תחזית צמיחה של3.25% 25 ב-2013, והמשמעות היא שאם היעד הזה לא יושג, מצבנו גרוע יותר ונצטרך התאמות גדולות יותר."התנהלות תקציבית אחראית של הממשלה היא תנאי הכרחי להורדת הריבית לרמה של 1.5% ואם לא כך, עשויה להיעצר ההפחתה ברמה גבוהה יותר. נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר מציין כי לאחר שהממשלה החלה בטיפול בגירעון (על ידי צעדים ממתני צמיחה של מיסים וקיצוץ הוצאות), הוא יוכל 'להמתיק את הגלולה' על ידי הפחתת ריבית חדה יותר".

בקשר לאינפלציה מעריכה שמיר כי האינפלציה השנתית עומדת כיום על 1% בקצה התחתון של טווח יעד בנק ישראל. "האינפלציה אמנם תעלה בשנה הקרובה ותעמוד על 2.5% שנה קדימה", מעריכה שמיר, "אבל, חלק ניכר מהעלייה באינפלציה נובע מאירוע חד-פעמי של העלאות מיסים (המע"מ תורם כ-0.5% למדד), התחזקות הדולר וגורמי היצע שבנק ישראל פחות מתייחס אליהם בהקשר החלטות הריבית".

בקשר למחירי הדירות סבורה שמיר כי אם תימשך עליית מחירי הדירות, בנק ישראל עשוי לנקוט בצעד כפול של הורדת ריבית (בכדי לתמוך בכלכלה) וצעדים רגולטורים בתחום הדיור. באופן זה יוכל לפעול למיתון מחירי הדירות.

מינהל מקרקעי ישראל שיווק קרקעות ל-9.5 אלף יחידות דיור יחידות דיור במחצית השנה הראשונה של 2012 – ירידה של כ-20% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. מתוך ה-9.5 אלף יחידות ששווקו כי-6.5 אלף יחידות דיור שווקו במכרזים רגילים – כ-24% מתחת להיקף בתקופה המקבילה ב-2011.

יעד הממשלה בשיווק קרקעות ליחידות דיור הוא 35 אלף (מתוכם 25 אלף יחידות דיור במכרזים רגילים)  ונראה שלמרות הניסיונות להעלות את קצב שיווק הקרקעות, המצב בפועל עדיין רחוק מהתרחיש הרצוי.

לאחרונה דיווח מנהל מקרקעי ישראל על כוונתו לשווק 4.2 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ הן לבנייה רגילה, דיור בר השגה והן לשם דירות להשכרה ארוכת טווח. במינהל מקרקעי ישראל ובמשרד השיכון והבינוי מעריכים שהשכרה ארוכת טווח עשויה להיות פתרון (לפחות חלקי) למחירי הדירות הגבוהים.