הבנק הבינלאומי ממשיך להיות אחד מהבנקים המובילים בתחום הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים). הבנק מציע פיקדון מובנה שקלי שמאפשר  בחירה בין מסלולים (פיקדון ברירה). הפיקדון יהיה למשך שנה, והמפקידים בפיקדון מובנה זה יכולים לקבל  ריבית קבועה מובטחת בשיעור של 1.9%, או ריבית של 250% משיעור עליית הפריים.

מהבינלאומי נמסר שניתן לצאת מהפיקדון לאחר ארבעה חודשים ולקבל את הריבית המובטחת (חלקה היחסי). תאריך סיום הפצה של הפיקדון הזה הוא סוף השנה.

במועד הפירעון של הפיקדון, הלקוח יכול לבחור את התשואה הגבוה מבין שתי האפשרויות  – ריבית של 250% משיעור עליית הממוצע המשוקלל של הפריים בתקופת הפיקדון; או ריבית קבועה בשיעור 1.90% לשנה.  נכון לעכשיו, כשפרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, דואג שתהיה ריבית נמוכה, ועל פי מחקר של בנק ישראל רק במהלך 2014 תחזור הריבית לעלות, נראה שהחלופה של 250% משיעור עליית הפריים לא אטרקטיבית.  אבל, כמובן שבשוקי ההון והריבית מה שנראה לא אטרקטיבי היום יכול תוך זמן קצר להיות אטרקטיבי. 

לכתבה על הפחתת הריבית, ונחקר בנק ישראל על עליית הריבית רק ב-2014

מחקר של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר בדק את ההתנהלות של זוגות צעירים בשוק הדיור. במחקר, שנעשה על ידי גלית בן נאים נבדקו זוגות צעירים שאינם משפרי דיור, במטרה למצוא את דפוס ההתנהגות שלהם ביחס לרכישת דירה ולקיחת משכנתא.
במחקר נמצא שבשעה שזינקו המחירים של דירות מגורים (בממוצע ארצי) ב-44% ל-1 מיליון שקל בתקופה של 7 שנים, השכר של אותם זוגות צעירים נשחק ב-15%.
הנתונים האלו הם ממוצעים. בת"א והמרכז המצב שונה – הדירות שם עלו יותר, והדירה הממוצעת שרוכש זוג צעיר עולה 1.5 מיליון שקל. השכר החציוני (בתל אביב) הוא 6,250 שקל, זה שכר שלא ניתן להשאיר ממנו כסף לתשלום החזרי משכנתא משמעותיים, זה שכר שלא מאפשר חיסכון.
השכר הזה לא מצדיק רכישת דירה בסכום של 1.5 מיליון שקל, וזה כב תעלומה של ממש -איך אפשר לקנות עם שכר של 6.3 אלף שקל דירה ב-1.5 מיליון שקל? אז אפשר – ההורים עוזרים להגדיל את ההון, ולוקחים משכנתאות גדולות, ארוכות ומסוכנות יותר (הנשענות על ריבית משתנה).

תעודות הפיקדון ממשיכות לגייס כספים. בחודש יוני זרמו כ-1 מיליארד שקל לתעודות הפיקדון, כאשר תעשיית תעודות הסל כולה גדלה ב-640 מיליון שקל.

במחצית הראשונה של 2012 גייסו תעודות הפיקדון כ-2.4 מיליארד שקל והן מנהלות סכום כולל של כ-10 מיליארד שקל. אלמלא הגיוסים בתעודות הפיקדון, התעשייה כולה לא היתה צומחת. במחצית הראשונה של 2012 צמחה תעשיית תעודות הסל ב-2.4 מיליארד שקל ל-56.8 מיליארד שקל.

תעודות הפיקדון מהוות 17.5% מתעשיית תעודות הסל; כ-30% מהתעשייה מושקע בתעודות אג"ח; כ-27% מהענף הוא במדדי מניות מקומיים ו-21% במדדי מניות בחו"ל.

קסם של אקסלנס  מחזיקה 33.1% מהשוק. אחריה נמצאות תכלית של  דש-איפקס עם 30.2%, מיטב סל 15.3%, פסגות סל 14.1% והראל סל עם 7.3% משוק תעודות הסל.

קסם היא הגוף הבולט גם בתעודות הפיקדון. תעודות פיקדון  הן תעודות סל העוקבות אחרי מטבע מסוים, לרבות השקל, ולקסם יש מספר תעודות גדולות על השקל ומטבעות אחרים.

תעודות הפיקדון מניבות קרוב לריבית בנק ישראל וזה יתרונם הגדול מול הקרנות הכספיות והמק"מים. התשואה בתעודות הפיקדון האלו שנסחרות על פני כל היום היא כ-0.03% פחות מריבית בנק ישראל, ומדובר לרוב בתשואה העולה על הריבית שניתן לקבל בפיקדונות בבנקים וגם בתשואה שלרוב עולה על הצפוי בקרנות הכספיות. בקרנות אלו, יש דמי ניהול ובמקרים מסוימים גם שיעור הוספה שמפחיתים בפועל את התשואה.

יתרון נוסף של תעודות הפיקדון נובע מהשינויים האפשריים בריבית (סיכון הריבית). בתעודות הסל מסוג תעודות פיקדון הריבית משתנה בהתאם לריבית של בנק ישראל. כלומר, אם תהיה ירידה בריבית, אז רק מרגע הפחתת הריבית, תעודכן הריבית בפיקדון. המחיר של התעדה לא מבטא ציפיות. מנגד,  במק"מים  מתבטאת  הציפייה להפחתת ריבית  במחיר. כלומר, אם  תהיה הפחתת ריבית (של בנק ישראל), לא ברור בכמה זה ישפיע על מחיר המק"מ, כי באופן חלקי המחיר עד להפחתה ביטא את ההערכות שתהיה הפחתת ריבית. המחזיקים במק"מ מעין משלמים על הציפיות וזה לא קורה בתעודת הסל. לכן, במצב של הפחתות ריבית האחזקה בתעודת הסל עשויה להיות משתלמת יותר.  מעבר לכך, בתעודת פיקדון אין אפשרות של הפסד הון (מאחר והיא לא מושפעת מצפיות אלא מריבית בפועל). במקמים ובקרנות כספיות יש תרחישים כאלו.

 יתרון נוסף בתעודת הפיקדון הוא מנגנון ההשקעה מחדש. הריבית השוטפת נצברת בתעודה ומושקעת מחדש, כך שנוצרת תשואה של ריבית דריבית.

 כמו כן, בדומה לכל תעודות הסל, יש נזילות מובטחת – מנהל התעודה מספק ציטוטים לקנייה ומכירה של תעודת הפיקדון ובמרווחים נמוכים, כלומר המחזיקים יכולים בכל רגע נתון למכור את התעודה. בקרנות הכספיות אין מסחר שוטף, אך ניתן להנזיל את הקרן במהירות.

 חיסרון של תעודת הפיקדון נובע ממעמדה המיסויי.  תעודת הפיקדון והקרן הכספית נהנות מדחיית מס שמשולם רק בעת המימוש. מנגד, במק"מ ופיקדון המס הוא על הצטברות הרווח. עם זאת שיעורי המס שונים –  תעודות הפיקדון, כמו גם המק"מ והפיקדון בבנק חייבות במס של 15% על הרווח הנומינלי; הקרן הכספית חייבת במס של 25% על הרווח הריאלי – ברמת אינפלציה נוכחית 2% עד 3% מדובר ביתרון לקרן הכספית

בכנס של משרד האוצר על הדיור להשכרה ארוכת טווח בישראל, אמר שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, "זוגות צעירים בארץ מעדיפים שלא לשכור דירה כי בעל הבית יכול להעלות להם את שכ"ד או לפנות אותם מתי שבא לו. הם תלויים בו לחלוטין, ואם האופציה של שכירות לא טובה להם, זה אומר שהם מעדיפים לרכוש דירות, ולכן, בין היתר, היה תהליך של עליות במחירי הדירות".

ביחס לדיור לזמן ארוך, אמר אטיאס, "המוסדיים לא ידברו על עסקה בשוק הזה אם תציע להם 4% בשנה, תציע להם 9% בשנה והם ידברו על השקעות. הרי מדוע המוסדיים בארץ משקיעים בנדל"ן מניב ולא בדירות להשכרה? כי זה לא משתלם להם. התשואה כרגע לא משתלמת להם.משרדים וקניונים באזורי הביקוש משתלמים להם יותר מבחינת התשואות. וגם איכות השוכרים טובה יותר כשמדובר במשרד עורכי דין".

לטענת אטיאס למדינה יש את היכולת והכוח לשנות את המצב. "יש לנו את היכולת להשפיע, לייצר כדאיות למשקיעים המוסדיים, והגנה לשוכרים ולמשכירים. הרי בסופו של דבר, העלות של הבנייה למ"ר היא אותו הדבר בכל מקום. אנחנו יכולים להשפיע ברכיב של מחיר הקרקע. ואת הויתור על המסים משרד האוצר מוביל", אומר אטיאס, "ולמרות זאת, עדיין, לא כל המוסדיים רוצים להיכנס להרפתקה הזו; הם מעדיפים לקנות פרויקט מוכן, הם לא רוצים להיכנס לבנייה".

הבנייה להשכרה לטווח ארוך יכולה להיות פתרון טוב לזוגות צעירים רבים. "זוגות לא רוצים את החוסר וודאות, הם לא רוצים להיות תלויים בבעל הבית; כשוכרים של דירה במיוחד עם מדובר במשפחות, מעדיפים וודאות, ולכן זוגות צעירים נכנסים לחובות מיד כשהם מתחתנים ולוקחים משכנתא. הם רוצים להיות בטוחים במקום המגורים.עכשיו יוכלו זוגות צעירים לגור בשכירות בטוחה ומפוקחת ויתכננו את עתידם הכלכלי. עכשיו מתקיימים שני מכרזים לבנייה להשכרה באשדוד ובירושלים היוו מעין "פיילוט", וצריך לשכלל את השיטה. הרעיון הוא שלא ניתן לפנות שוכר במשך 10 שנים, ואת שכר הדירה ניתן להעלות רק לפי המדד. עם זאת,חייבים להגן גם על המשכיר, כך שמי שלא משלם שכ"ד הוא יוכל לפנותו".

בכנס של משרד האוצר על הדיור להשכרה ארוכת טווח בישראל, אמר ראובן קוגן, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, "בישראל היום יש 550 אלף יחידות דיור שמושכרות, וזה חלק מאוד משמעותי משוק הדירות. בפועל, %66 מהישראלים גרים בדירה בבעלות, והשיעור הזה רק הולך ויורד. בשנות ה-90' שיעור הבעלות על דירות היה 72%. המשמעות היא שהביקוש לשכירות קיים. התשואה שמקבלים משכירי הדירות על הנכס עומדת על 3%-4%, וזה לא מספיק למשקיעים המוסדיים. הגופים המוסדיים בארץ מחפשים תשואה גבוהה יותר.

משרד האוצר מתכוון להעניק הטבות מס לחברות שייבנו להשכרה ופטור על הרווחים לגופים המוסדיים שישקעו בתחום; "משרד האוצר לא אוהב להתערב בשוק, אבל במקרה הזה צריך לאפשר ולהפוך את הבנייה להשכרה לפלטפורמה לקידום מדיניות לדיור בר-השגה", אומר קוגן ומוסיף "לגופים המוסדיים יש 150 מיליארד שקל שחלקם יכול להיות מנותב להשקעה בנדל"ן, התועלת לכך צפויה להיות לכלכלה כולה. אנשים משכו כסף מקופות הגמל והשקיעו אותו בנדל"ן. אם הם היו יודעים שקופת הגמל, שמשקיעה גם בנדל"ן, נותנת תשואה של 6% האם הם היו מושכים את הכסף. בדרך זו, שבה חלק מהכספים של הגופים המוסדיים ינותב להשקעה בנדל"ן, נשחרר חלק ממחנק האשראי ונוזיל את האשראי בכלל".

המוסדיים בינתיים על הגדר."אנחנו סקפטיים – יש כסף להשקיע ויש גם רצון להשקיע לטווח הארוך, אבל אני מודאג מההיתכנות", אמר בכנס יוני טל, משנה למנכ"ל ומנהל השקעות ראשי בקבוצת מנורה מבטחים, "קשה להתחיל בתכנית מבלי להסדיר היטב את הנושא התפעולי של ההשכרה. אם תהיההיתכנות ותשואה מספקת אז דוף מוסדי יהיה מוכן להשקיע כספים. תשואה מספקת היא 7%".

בנק מזרחי טפחות ובנק לאומי החלו להציע ללקוחותיהם מסלול משכנתא חדש – מסלול ריבית משתנה כל 5 שנים אשר אינו צמוד למדד. בפועל, קיים מסלול משכנתא של ריבית משתנה כל 5 שנים אבל צמוד למדד; החידוש במסלול הזה הוא שהוא לא צמוד למדד, כלומר – אין חשיפה לאינפלציה.

משכנתאות במסלול הזה יכולות להינתן לטווח קצר – 5 שנים ולטווחים ארוכים – מעל 15 שנה, וההערכות הן שבדומה למסלול הריבית המשתנה בכל 5 שנים הצמודה  למדד, שפופולארי לתקופות של מעל 15 שנה, גם המסלול החדש יילקח בעיקר לטווחים ארוכים. הסיבה העיקרית לכך היא שככל שהתקופה ארוכה יותר ההחזרים קטנים יותר ומעבר לכך – ככל שהתקופה ארוכה יותר, הרייבת שהבנקים מציעים נמוכה יותר.

היכנסו לרשימה מעודכנת של פיקדונות מכל הבנקים

בנק מזרחי טפחות מציע ללקוחות תשואה של 50% בפיקדון שקלי הנקרא פיקדון קוקוס (סדרת פיקדונות).  משך הפיקדון 10 שנים וחודש , שזו ם בו יקבלו פי 1.5 על הכסף. התשואה השנתית שנגזרת מהתנאים האלו – 4.1%  (ריבית שקלית של4.1%).

בבנק מזרחי טפחות  מסבירים על סדרת פיקדונות הקוקוס – "כמו שהקליפה הקשה של הקוקוס גם מגינה על הפרי מבחוץ וגם מבטיחה שיישאר מתוק ועסיסי מבפנים, כך חיסכון קוקוס גם שומר על הכסף שלך וגם מבטיח תמורה עסיסית ומתוקה לטווח ארוך – קבלת פי 1.5 מהסכום הראשוני שהפקדת, בסוף התקופה.

"המפקידים לחיסכון זכאים לקבל הלוואה בתנאים אטרקטיביים עד לסכום הפיקדון החל מתום חצי שנה ממועד ההפקדה ולכל אורך חיי הפיקדון (הריבית על ההלוואה תעמוד על פריים בניכוי 0.25%), בכפוף לשיקול דעת הבנק".

מינימום הפקדה בפיקדון קוקוס  – 5 אלף שקל, בבנק מציינים שאין אפשרות למשיכה לפני מועד הפירעון "בכל מקרה של משיכת הפיקדון לפני זמן פירעונו, יהיה הבנק רשאי לנכות מסכום הפיקדון סכומים בגין עלויות הנגרמות ממשיכה זו וכן לא לשלם ריבית כלשהי בגין התקופה שמיום ההפקדה ועד ליום המשיכה".

כך או כך, השאלה היא האם הפיקדון / חיסכון הזה אטרקטיבי, ואין תשובה חד משמעית – מצד אחד הריבית נראית בהחלט סבירה (ריבית שקלית שנתית של 4.11%), אבל מצד שני- 10 שנים זה הרבה זמן ועל הזמן הרב הזה מקבלים כמובן ריבית גבוה יותר מאשר בפיקדונות קצרים. 

העמיתים בקופות הגמל הפסדיו במהלך חודש יוני כ-0.5%-1% בממוצע. כך עולה מבדיקת מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית. ההפסדים בחודש יוני מיוחסים לחולשה בשווקים הפיננסים כשבמקביל לירידה בערכם של המניות, נרשמו גם ירידות שערים בתחום הסולידי. מדד התל-בונד הצמוד איבד בחודש יוני כ-2%, מדד התל-בונד השקלי איבד בחודש זה 0.9%. במקביל, נרשמו ירידות שערים באפיק המנייתי בחו"ל.

הירידות בחודש יוני מגיעות לאחר ירידות בחודש מאי שהסתכמו בממוצע ב-0.5%, אך עדיין התושאה של קופות הגמל מתחילת השנה, חיובית ומוערכת בכ-1.5%-2%.

בראיון ל"גלובס", אמר פרופסור רפי מלניק, חבר בצוות הדיור בוועדת טרכטנברג ומחברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל (הוועדה שמחליטה על הריבית) – "התהליכים בענף הנדל"ן לוקחים זמן – זה לא מצב של 'זבנג וגמרנו', אין פתרונות מיידים ומכיוון שאין פתרונות מהירים, בשלב זה הציבור עוד לא מרגיש את התפנית שקרתה. מחירי הדירות היו בין הגורמים הראשיים להתפרצות המחאה, והתגובה בשוק הנדל"ן עוד לא מורגשת, כך שהתחושה היא שהציבור עוד לא קיבל מענה לדרישות הצודקות שלו. בינתיים, ענף הבנייה למגורים הגיב יפה לצעדים שננקטו, וכיום יש התחלות בנייה יותר מבעבר, כיום יש התחלות בנייה בהיקף של כ-44 אלף יח"ד בשנה, במונחים שנתיים. אם המגמה תתמיד לאורך כמה שנים, זו בהחלט כמות שנותנת מענה לצרכים הרגילים וגם למחסור המתמשך, שהביא לקפיצה במחירי הדירות".
לקרוא ולא להאמין. מלניק הוא אדם משכיל, הוא אדם רציני. הוא מאמין למה שהוא אומר. הוא יודע יותר טוב מכולם שעם הריבית כל כך נמוכה, הסיכוי שיקרה משהו בשוק הדירות למגורים, הוא קלוש. מה הוא מנפנף בהיצע הדירות – היצע הדירות זה לא בתחומו, לא באחריותו, לא קשור אליו, הוא לא שר השיכון והבינוי. זה לא ההישג שלו. זה הישג (קטן ממה שמתארים) של השר אריאל אטיאס.
מלניק רק מקלקל בהיותו חבר בוועדה המוניטרית שדואגת לריבית אפסית; בחודשים האחרונים הריבית היתה 2.5% ובחודש האחרון היא ירדה ל-2.25%, ובריבית כזו, מלניק ואחרים, לרבות, נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בעצם אומרים לעם – לכו לקנות דירות, המשכנתאות מאוד זולות. הם אלו שאחראים לגל של רכישות בחודשים האחרונים; הם אלו שאחראים לגידול בהיקפי המשכנתאות. הם אשמים במחירי הדירות, אז איך יש להם את היומרה לבוא ולהגיד שהמצב יסתדר, שיש היצע דירות שהולך וגדל – רוצים לטפל במחירי המשכנתא, דאגו גם לרסן את הביקושים – זה הרי המנדט שלכם בתור חברי הוועדה המוניטרית, , ולא לטפל בהיצע הדירות.

פישר אשם בעליית מחירי הדירות. הוא והוועדה המייעצת/ קובעת את הריבית החליטו להוריד להפחית שוב את הריבית (ראו כאן – ריבית בנק ישראל יורדת ל-2.25%) וריבית כזו נמוכה על פני זמן כל כך רב, מתדלקת את מחירי הדירות –  אנשים שהתלבטו ברכישת דירה וחיכו לירידת מחירם, ירדו מהגדר ורכשו דירות גם (וכנראה בעיקר) מכיוון שהריבית מאוד נמוכה ובהתאמה המשכנתא זולה.

ועכשיו, פישר מנסה לתקן את המצב, הוא מבין שהתדמית הנקייה שלו ניזוקה והוא רץ לטפל במשכנתאות, אבל זה טלאי על טלאי. מי צריך את זה בכלל, ולמה מראש לא לדאוג לריבית גבוהה יותר. פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל שוקל צעדים כדי לייצב את שוק הנדל"ן. על פי ההערכות, הכוונה לנקוט בשני צעדים – הצעד הראשון, קביעת  מגבלה על שיעור ההלוואה/ משכנתא מסך ערך הנכס (LTV – Loan To Value) ברף של 60% עד 67% לכל היותר; והצעד השני, הגדלת ההפרשה של הבנקים בגין הלוואות דיור (משכנתאות). ברגע שהבנקים יגדילו את ההפרשות שלהם על משכנתאות כאלו, התמריץ שלהם לספק משכנתאות יירד, כי במקביל לרישום ההלוואה/ משכנתא וההכנסה והרווח ממנה, הם ייאלצו לרשום הפרשה גדולה יותר. זה סוג של תמריץ שלילי/ מס שלילי, אבל זו סמנטיקה, זה משחק, זה כלי של פישר שלא בהכרח מבטא את מצב הבנקים – זה אילוץ והנחייה רגלוטורית, אבל השאלה אם יש לזה הצדקה כלכלית / חשבונאית – האם הגדלת ההפרשה היא כורח המציאות, או ניסיון של פישר להילחם בלוקחי המשכנתאות. בפועל, בהמשך להנחיות מלפני כשנתיים,  הלוואה שהיא מעבר לרףLTV   של 60%, מוגדרת הלוואה במימון גבוהה ובנק ישראל מחייב את הבנקים למשכנתאות להפריש בגינה  (בגלל עודף הסיכון שהיא מבטאת) הפרשה מיידית של 0.75% מהיקף המשכנתא לחובות מסופקים.

הצעדים האלו עשויים לפגוע בשוק המשכנתאות, ובהתאמה בביקוש לדירות, אבל הם צעדים טכניים וקוסמטיים. בינתיים, שוק הדירות מתחמם ורואים את זה בעלייה של 2.9% במחירי הדירות בחודשים אפריל מאי 2012; ורואים את זה גם בזינוק במשכנתאות בחודש יוני להיקף של 4.6 מיליארד שקל, בהמשך להיקף משכנתאות בסך 4.1 מיליארד שקל בחודש מאי ו-3.1 מיליארד שקל בחודש אפריל.

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

השימוש בכרטיסי אשראי ממשיך לגדול. הרכישות של הישראלים בכרטיסי אשראי עלה בחודשים מארס עד מאי ב-6.6% בקצב שנתי, בהשוואה לעלייה של 8.3% בחודשים בדצמבר-פברואר. כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

עם זאת, נרשמה האטה של 1.7% (בקצב שנתי) בשימוש בכרטיסי אשראי ברכישות ההלבשה וההנעלה, מוצרי החשמל ורהיטים, לאחר  עלייה של 2.6% בחודשים דצמבר-פברואר ועלייה של 5% בשנת 2011 כולה.

השימוש בכרטיסי אשראי עבור מסים, ביטוח, טיסות ומלונות, עלה בחודשים מארס-מאי ב-10.3% בקצב שנתי, לעומת עלייה של 17.1% בחודשים דצמבר-פברואר. השימוש בכרטיסי אשראי לרכישות של דלק וחשמל, מחשבים,תוכנה, תחבורה ותקשורת, ספרים,פרסום ותרופות עלה בחודשים האחרונים ב-5.5%; השימוש בכרטיסי אשראי לרכישת מזון עלה ב-7.7%.

קרוב ל-20% מהשימוש בכרטיסי אשראי בארץ הוא לתחום המזון; 10% לתחום ההלבשה וההנעלה; 9% בתחום התקשורת; 7% לשימוש בתחום הדלק, חשמל וגז.

מחירי הדירות בחודשים אפריל – מאי 2012 עלו ב-2.9% – כך מוסר עיתון מעריב הבוקר. על פי הדיווח, בחודש אפריל עלו מחירי הדירות ב-1.4% ובחודש מאי הוסיפו מחירי הדירות לעלות ב-1.5%. עליית המחירים הזו היא החדה ביותר שנרשמה בשנתיים האחרונות, והיא מיוחסת לריבית הנמוכה – כן, אמרנו לכם לא לשכוח להאשים את פישר!

פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל והוועדה המייעצת, הורידו לאחרונה את הריבית  ל-2.25%, על רקע החששות מההאטה באירופה. אבל, הפחתת הריבית הזו היא הדלק לעלייה במחירי הדירות. פישר "כאילו" נלחם במחירי הדירות הגבוהים. בפועל, הוא מדרבן את כל אלו שיושבים על הגדר לקפוץ מהגדר לקחת משכנתא (זולה) ולרכוש דירה. מחירי הדירות לא יכולים לרדת בריבית כזו נמוכה.

כתבות נוספות על המחדל של בנק ישראל –

הבדיחה הגרועה של בנק ישראל – רצה לברך, יצא מקלל

סטנלי פישר מחזיר את הביקושים לשוק הדירות

זאת הכלכלה, פישר!