כהן, מוזר ופרסי –

מדובר בקפיצה משמעותית לאחר שבשנת 2020 כולה גויסו 10 מיליארד דולר עבור סטארטאפים ■ מרבית ההשקעות בהייטק הופנו לסייבר, פינטק ותוכנות ארגוניות

בחודשים האחרונים נשבר שיא של גיוסים בשוק ההייטק בישראל – 10 מיליארד דולר גויסו על ידי סטארטאפים ישראלים מתחילת שנת 2021. מדובר בהמשך מגמה של השנה שחלפה 2020 שהסתכמה גם היא כשנת שיא בגיוסי ההייטק עם היקף השקעות של 10 מיליארד דולר. שיא זה נשבר כאמור השנה, כשיותר ממחצית משנת 2021 עוד לפנינו – והמשקיעים ממשיכים להזרים כספים לחברות הטכנולוגיה שממשיכות מצדן במסע גיוסי הון. מדובר בקפיצות משמעותיות בהיקף הכסף המוזרם לתעשיית הסטארט-אפ הישראלית: בשנים הקודמות היקפי גיוסי הכספים הסתכמו ב-7.5 מיליארד דולר בשנת 2019 ו- 6.5 ב2018.

נמרוד כהן, מייסד ושותף בקרן TAU VENTURES, המשקיעה בחברות הייטק ישראליות, מסביר: "בשנה האחרונה אנחנו רואים התפוצצות בכל מה שקשור לגיוסי הון, הן מבחינת סכומים והן מבחינת שוויים. יש מי שאומר שמדובר בבועה, אולם מצד שני אני חושב שהתהליך שקרה בשנה האחרונה בעולם והואץ על ידי הקורונה, בעיקרו הנו ההבנה שהטכנולוגיה נמצא בכל מקום וקריטית לכל תעשייה.

"אנחנו, הילדים שלנו וההורים שלנו נוגעים בטכנולוגיה מהרגע שאנחנו מתעוררים בבוקר ועד שאנחנו הולכים לישון. אני מניח שההפנמה הזו, בשילוב עם ריביות נמוכות והעדר אלטרנטיבות השקעה, היא חלק מההסבר לזרימת הכספים המוגברת. כמו בכל טרנד, יש מי שרוכב על הטרנד ונהנה ממנו גם ללא הצדקה, אבל אני מאמין שגם זה יתיישר בסופו של דבר".

נתח משמעותי לחברות חד קרן

גיוסי ההון במחצית הראשונה של השנה כוללים 28 גיוסי הון של חברות "חד-קרן", שהם סטארטאפים בשווי של מיליארד דולר כל אחד ואף יותר. 30 מסבב הגיוס היו בהיקף של 100 מיליון דולר ויותר, מגה-סבבי גיוס אלו מהווים יחד יותר מ-5 מיליארד דולר מסך כל ההון שגויס. שלושת הסקטורים בהייטק אליהם הופנו מרבית ההשקעות הם: סייבר, פינטק (טכנולוגיה פיננסית) ותוכנות ארגוניות.

לדברי לי מוזר, מייסדת ושותפה בקרן AnD Ventures: "השנה האחרונה האיצה המון תהליכים בעולם ההשקעות בהייטק ובהייטק הישראלי בפרט. אך הצפת כספים זו גורמת לחלק מחברות הסטארט-אפ לצמוח מהר מדי ולדלג על שלבים חשובים בבניית חברה יציבה. יזמים מוצאים את עצמם עם כפול מהסכום שרצו לגייס, ועם משקיע שלאו דווקא מתאים עבורם מבחינה אסטרטגית –  התאמת המשקיע לחברה חשובה עוד יותר שמדובר במיזמים בשלב ראשוני. אסור שעודף הכסף בשווקים יגרום ליזמים לאבד פוקוס מבניית חברה יציבה, החל מהשלבים המאוד ראשונים הקריטיים להמשך הצמיחה והחבירה למשקיעים הנכונים להם".

דקל פרסי, מייסד ושותף בקרן TPY, מוסיף: "ההייטק הישראלי עובר אבולוציה מואצת, שמתבטאת בחברות וביזמים שיכולים לצמוח לחברות ענק. חלק מהסיבות להאצה הן כמובן הקורונה, והמשך סביבת ריבית עולמית נמוכה, מה שהופך את מגזר הטכנולוגיה להשקעה מבוקשת."

תעשיית הסייבר הישראלית ב-2020: שיא בסכומי הגיוסים

מסלולי התמיכה "כסף חכם" ו"של"ב" ייפתחו להגשת בקשות ב-29 ביוני 2021 ■ תינתן עדיפות לאוכלוסיות המיעוטים, לחברות בבעלות נשים ולחברות מעוטף עזה, מאילת ומירושלים ■ בשנה הקודמת חולקו במסגרת מסלולים אלו כספי סיוע בהיקף כולל של כ-92 מיליון שקל ל-258 חברות

משרד הכלכלה והתעשייה מקצה מיליוני שקלים לסיוע ליצואנים ישראלים הפועלים בשווקי העולם, במטרה לעודד חברות יצואניות לחדור לשווקים נוספים וכן לסייע לחברות המעוניינות לייצא לראשונה, לצלוח את המשוכות הכרוכות בכך. ההרשמה למסלולי המימון והליווי של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה תיפתח ב-29 ביוני בשעה 9:00 ותיסגר ב-29 ביולי בשעה 12:00.

מינהל סחר חוץ מפעיל שתי תוכניות התומכות בפעילויות שיווקיות בינלאומיות של חברות ישראליות: תוכנית "כסף חכם" ותוכנית "של"ב – שער לשיווק בינלאומי. עד היום נהנו מעל 1,300 חברות מתמיכת מערך כלי הסיוע של מינהל סחר חוץ בסכום כולל של למעלה מ-400 מיליון שקל.

בשתי התוכניות תינתן העדפה לחברות בבעלות מיעוטים, חברות הממוקמות באזור עוטף עזה, העיר אילת או ירושלים, וכן לחברות בבעלות ובניהול נשים.

מסלול "כסף חכם" מיועד לחברות בעלות היקף מכירות של עד 200 מיליון שקל ועם ניסיון קודם בייצוא. הסיוע מיועד לחברות המעוניינות לחדור לשווקים נוספים ולהשיג גידול משמעותי בהיקף המכירות. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשוק היעד, עד לחצי מיליון שקל, ולשווקים מועדפים (יפן, סין והודו) עד ל-750 אלף שקל, המהווים עד 50% מהתוכנית השיווקית בכפוף לכללים המופיעים בהוראת מנכ"ל 5.10.

מסלול "שער לשיווק בינלאומי" (של"ב) – מיועד לחברות עם היקף ייצוא נמוך המעוניינות להרחיב את פעילותן, או לחברות שלא ייצאו בעבר ומעוניינות להתחיל לייצא ולשווק מוצרים או שירותים. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשיווק בינלאומי. ניתן לקבל במסגרת התוכנית מענקים עד גובה 300 אלף שקל, המהווים 50% מהתוכנית השיווקית בשני שווקי יעד, בכפוף לכללים המופיעים בהוראת מנכ"ל 5.12.

במקצה 2021 ייבחנו ראשית 100 הבקשות שיוגשו במלואן בכל מסלול. ככל שיוותר תקציב, ייבחנו בקשות נוספות בפעימות של 25 בקשות בכל מסלול לפי סדר הגשתן.

על אף משבר הקורונה, בשנת 2020 עמד הייצוא הישראלי על כ-114 מיליארד דולר, ירידה של כ- 1.5% בלבד לעומת שנת 2019 אך גבוה לעומת שנת 2018. השווקים העיקריים אליהם ישראל מייצאת הם האיחוד האירופי (31%), צפון אמריקה (25%) ואסיה (21%). בתוך כך, הענפים העיקריים לייצוא הם: מוצרי מיכון חשמלי ומכני, כימיקלים ותרופות, ציוד רפואי ואופטי, שירותי תוכנה ושירותי מחקר ופיתוח.

על פי נתוני מינהל סחר חוץ, בשנה שעברה חלה עלייה של 42% במספר החברות שזכו בסיוע ממשלתי במסלול "כסף חכם", שגדל מ-86 חברות ב-2019 ל- 122 חברות ב-2020. זאת על אף ששנת 2020 הייתה שנה ללא תקציב מדינה.

במסלול "של"ב" המיועד ליצואנים מתחילים נרשם גידול של כ-76% במספר החברות הזוכות בסיוע, שגדל מ-73 ב-2019 ל-128 חברות ב-2020. במסלול זה גדל גם היקף הבקשות לסיוע, שעלה מ-179 בקשות ב-2019 ל-188 בקשות ב-2020. בסך הכול אושרו במסגרת תוכנית "של"ב" מענקי סיוע בהיקף של 34.1 מיליון שקל.

עוד עולה מניתוח הנתונים כי החברות שקיבלו כספי סיוע באחד משני המסלולים אשתקד, העדיפו לכוון אל השווקים הבטוחים יותר, של ארה"ב ומערב אירופה. כמו כן, 41% מהיצואנים המנוסים והבוגרים יותר – שהגישו לתוכנית 'כסף חכם' – העדיפו שווקי יעד מגוונים ופחות מסורתיים כמו הודו (7%), סין (7%) אפריקה (5%) ואמריקה הלטינית (6%).

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה והתעשייה, מסר: "תוכניות הסיוע שלנו מכוונות בראש ובראשונה לחברות קטנות ובינוניות. מנתוני 250 החברות הזוכות בשנת 2020 עולה כי הסיוע אכן ניתן לרוב לחברות הקטנות. 87% מחברות של"ב הן בעלות מחזור מכירות של 5 מיליון שקל ומטה. בתוכנית 'כסף חכם' המיועדת לחברות בשלות יותר, מעל ל-50% מהחברות הנתמכות הן בעלות מחזור מכירות של עד 20 מיליון שקל. ענפי הפעילות של החברות הזוכות בתמיכה בתוכניות "כסף חכם" ושל"ב מגוונים אף הם. באופן טבעי ישנן חברות רבות מענפי התקשורת והתוכנה, אך גם מענפי מדעי החיים ומענפי התעשייה המסורתית, כגון מוצרי מזון, קוסמטיקה ופלסטיק".

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, מסר: "חיזוק יצואנים ישראלים מאוכלוסיות המיעוטים ועוטף עזה, הוא נכון לכל עת, אבל בעת הזו הוא חשוב שבעתיים. הייחודיות בשתי תכניות אלו, היא שהן אינן רק סיוע כספי, אלא גם ליווי מקצועי צמוד של מומחים מטעם משרד הכלכלה במדינות היעד. אני מאמין, שהסיוע המשולב שאנו נותנים, יביא לחיזוק החברות הישראליות בארץ ובעולם".

בשורה למעסיקים בירושלים: משרד הכלכלה מקצה 40 מיליון שקל לקליטת עובדים

במסגרת התוכנית ייבנו 758 יחידות דיור –בבניינים גבוהים ובצמודי קרקע

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז אישרה את תוכנית קרית ההגנה מזרח, אשר קודמה על ידי רשות מקרקעי ישראל מרחב עסקי מרכז, בשיתוף עם עיריית רחובות. התוכנית כוללת הקמת שכונת מגורים בהיקף 758 יחידות דיור – חלקן בבנייה רוויה וחלקן בבנייה צמודת קרקע, לכיוון כביש 40 ממזרח ודרך מנחם בגין מצפון.

התוכנית יוצרת חיבור אורגני בין הוותיק לחדש, באמצעות תמהיל מעורב של בינוי צמודי קרקע  ודירות גן/גג, היוצרים חיבור אורבני עם הבנייה הנמוכה הקיימת בשכונת ההגנה, ובניינים גבוהים המשתלבים  במרקם האורבני הקיים של הבניינים הגבוהים הקיימים ממערב.

התוכנית, הוכנה ע"י שלמה מגורי-כהן, אדריכל ומתכנן ערים, וקודמה בידי אינג׳ אורי הורביץ, והיא נותנת את המענה הנדרש ליצירת שכונת מגורים איכותית – החל מהקצאת שטחים נרחבים (כ-15 דונם) לבניית בתי ספר , גני ילדים ומוסדות שכונתיים נדרשים, לרבות יצירת בהמשך לבתי הספר הקיימים, וכלה בהקצאת שטחים ירוקים לטובת הציבור (כ-18 דונם) – הן בלב השכונה והן בצפונה כ"באפר ירוק" בסמוך לכביש 40.

התוכנית הינה חלק משיתוף הפעולה הפורה בין רמ"י ובין עיריית רחובות. מימוש התוכנית יהווה את הסנונית הראשונה של הסכם הגג המתגבש בעיר, לטובת הגדלת היצע הדיור בעיר המהווה מוקד ביקוש במרכז.

רמ"י לא מוכנה לדחות תשלומים לקבלנים

קרקעות הופקעו בגין שימוש חורג בקרקעות רמ"י

דביר פרץ, מהנדס פתרונות בחברת F5 – צילום: יח"צ

בפרויקט שבוצע בשיתוף חברת אואזיס, הוטמע פתרון המאפשר עבודה ולימודים מכל מקום באופן מאובטח ואיכותי – לשימוש צוות המרצים, החוקרים, צוותי הסגל המנהלי והדוקטורנטים בעשרות הפקולטות של האוניברסיטה

אוניבריטת בר אילן הודיעה כי תשתמש בפתרונות ניהול גישה של F5. בפרויקט הוטמע פתרון BIG-IP APM (Access Policy Manager), המאפשר עבודה ולימודים מרחוק באופן מאובטח, יעיל ואיכותי. הפתרון משרת את צוות המרצים, החוקרים, צוותי הסגל המנהלי והדוקטורנטים בעשרות הפקולטות של האוניברסיטה. הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה עם חברת אואזיס.

BIG-IP APM מאפשר לבר אילן גישה מאובטחת מרחוק ליישומים, בין היתר ליישומים הנמצאים בענן פרטי וליישומים הניתנים כשירות או On Premises. הפתרון מאבטח, מפשט ומאחד את הגישה ליישומים, לממשקי API ולמידע בכל מקום שבו הם נמצאים, עם אימות מאוחד המאפשר להשתמש באותה סיסמה ושם משתמש הקיימים ב-Office 365.

דרור פריגוזין, מנהל מחלקת התשתיות באוניברסיטת בר אילן, מסר: "משבר הקורונה שינה מודלים של עבודה ולימודים וקידם אותנו ליישום טכנולוגיות מתקדמות, המאפשרות לנו להמשיך לעבוד מכל מקום באופן איכותי, ולהגיע לשולחן העבודה שלנו בצורה מאובטחת, יעילה וגמישה, כשם שאנחנו עובדים במשרד. פתרון BIG-IP APM הוטמע בקלות ואפשר לנו להתאים את עצמנו למודל עבודה היברידי במהירות".

דביר פרץ, מהנדס פתרונות מחברת F5, אמר: "היום, יותר מתמיד, לקוחותינו דורשים גישה מאובטחת לארגון מכל מקום לעובדים ולשותפים שלהם. במהלך התפרצות וירוס הקורונה, מספר מוסדות אקדמיים ביצעו מהלך יעיל ומהיר לעבר עבודה ולימודים מרחוק, באמצעות פתרון BIG-IP APM המאפשר גישה ליישומים, בלי להתפשר על חווית משתמש נוחה ומאובטחת. מהלך זה מלווה את המוסדות האקדמיים, ככל שאנחנו יוצאים מהמשבר – שכן מודלים אלו של עבודה ממשיכים להתקיים גם לאחר המשבר ומציעים גמישות ויעילות רבה יותר".

עמוס רוזנבויים, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אואזיס, הוסיף: "אוניברסיטת בר אילן נדרשה לגישה מאובטחת מרחוק באופן מיידי, ולביצוע פרויקט יעיל, על מנת לספק למשתמשים את השירות האיכותי ביותר במהירות האפשרית. BIG-IP APM אפשר הטמעה פשוטה ויעילה והוא ישמש את האוניברסיטה, גם לאחר היציאה ממשבר הקורונה".

רכבים ללא נהג יתחילו לנסוע בבר אילן

צילום: שיווק הכפתור

מערכת הכפתור בייבי, הפועלת באמצעות שני חיישנים וחייגן סלולרי המקושר למוקד אנושי 4/7, נמצאת בתהליך סופי לאישור למול הרשויות

חברת הכפתור הודיעה כי היא נמצאת בתהליך סופי לאישור מערכת 'הכפתור baby' למול הרשויות, לקראת תקנת משרד התחבורה הצפויה להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט. מדובר במערכת מובנית ברכב, הכוללת שני חיישני בייבי המתחברים לכיסא הבטיחות/בוסטר וחייגן מודם סלולרי עצמאי (אינו תלוי בטלפון של הנהג) המקושר באמצעות טכנולוגיית eCall ישירות מהרכב למוקד אנושי הפעיל 24/7.

חברת הכפתור פרסמה כי תעניק הטבה מיוחדת למשפחות מרובות ילדים: בקניית מערכת תינתן כמות חיישנים התואמת את מספר הילדים במשפחה (עד 4 ילדים) ללא עלות נוספת. הטבה זו תקפה ל-500 הרוכשים הראשונים.

המערכת היא ותיקה ויחידה במינה, והיא מקנה ערך מוסף מעבר לפתרון יעיל לשכחת ילדים ברכב – פתרונות חילוץ בשליש מהזמן שמציעות חברות הביטוח, כדוגמת תאונה קלה, פנצ'ר, תקלה במצבר ועוד. חברת הכפתור היא מהחלוצות בישראל אשר פעלה למיגור התופעה הקשה עוד משנת2014 . התקנת המערכת מתבצעת אך ורק על ידי מתקין מורשה מטעם החברה וניתן להעבירה מרכב לרכב במידת הצורך, באמצעות איש מקצוע בלבד.

הכפתור בייבי פועלת בעצמאות מלאה במספר שלבים: מעת כיבוי המנוע יזוהה משקל הילד, המערכת תתריע לנהג על ידי צפצוף חוזר. אם לאחר 2 דקות עדיין יזוהה משקל בכיסא, נציגי החירום יתפרצו בשיחה מרחוק לחלל הרכב וינהלו את האירוע בהתאם ואל מול אנשי הקשר שהוגדרו מראש ומול כוחות ההצלה במידת הצורך.

מחברת הכפתור נמסר: "אנו שמחים על החלטת גורמים בכירים בממשלה לפעול בנושא כה חשוב ומהותי. תופעת שכחת הילדים ברכב, מתרחבת לצערנו משנה לשנה וגובה מחיר כבד ביותר. התקנת מערכות מסוג זה ברכב עשויות לצמצם משמעותית את היקפי המקרים, העשויים לפקוד כל אחד ואחת מאיתנו במציאות האינטנסיבית והלחוצה שבה אנו חיים. לצערנו, ניסיוננו עתיר השנים מלמד כי מדובר בתופעה מטרידה שחוצה מגזרים וקהלים ועשויה לפקוד את כולם. הכפתור בייבי כוללת בכל מערכת שני חיישנים המותאמים לשני ילדים, בשונה ממתחרות. כחלק ממדיניות החברה, החלטנו לבוא לקראת משפחות מרובות ילדים, אשר למעשה יוכלו לקבל מענה עבור ארבעה ילדים ברכב, בעלות של מערכת אחת בלבד, כך שמדובר בחיסכון משמעותי.

"המערכת שאנו משווקים ייחודית ומבודלת מאחר שהיא היחידה המעניקה שירותים אנושיים ייחודיים נוספים", הוסיפו בחברה. "היא משמשת כלחצן מצוקה במצבים שונים – כגון תאונת דרכים, אירוע בטחוני או רפואי, ואף מציעה מגוון שירותי דרך ושירותים נלווים כחלק מהשירות הכולל. כל ניהול אירוע מתבצע באמצעות צוות אנושי ייעודי ומיומן, באמצעות שיחה אוטומטית מתפרצת לרכב, וללא כל צורך בלחיצה אקטיבית בכפתור".

עלות המערכת הכוללת 2 חיישני בייבי + חייגן מודם סלולרי עצמאי – 1,220 שקל כולל מע"מ (במקום 1,620 שקל).

ניתן לבחור בין 2 מסלולים עיקריים, במינוי חודשי בהתאם לצרכי הלקוח – החל מ-59 שקל.

התקנה תתבצע ללא עלות בבית הלקוח או במשרד, בהתאם לבחירתו.

7 טיפים למניעת שכחת ילדים ברכב

צילום: אוריג'ן זרעים

הזנים החדשים ייחשפו לראשונה בתערוכת אגרומשוב – האירוע החקלאי הראשון מאז הקורונה – שתתקיים בבנייני האומה בירושלים

בשורה לאוהבי הפרי הקיצי והמתוק: חברת אוריג'ן זרעים הצליחה לפתח זני מלונים שיאפשרו לצרכן הישראלי ליהנות ממלון טעים ומשובח, הגדל בארץ, בכל עונות השנה.

בשבוע הבא יוצגו הזנים החדשים לראשונה, במסגרת התערוכה החקלאית המובילה בישראל – אגרומשוב, שתתקיים בבנייני האומרה בירושלים ב14-15.6.

הזנים החדשים שפותחו הם 'המימו' – טיפוס "פיאל דה סאפו" – מלון ספרדי שצבעו כתום ויש לו חיי מדף ארוכים מאוד. צבעו החיצוני ירוק עם דמוי סרטוט מרהיב, מתאים לשתילה בסוף העונה הקלאסית של המלון (מאי-אוגוסט) ובעל מרקם וטעם ייחודיים. מגיע לגודל אחיד של 3-2 ק"ג וניתן לשיווק מחודש ספטמבר והלך.

דליסיה – טיפוס "ילו קנארי" – מלון עם קליפה חלקה שצבעה צהוב עז, לזן זה מרקם ייחודי המתאים לשתילה במשך רוב העונה (מרץ- ספטמבר) והוא מתאפיין בחיי מדף ארוכים המאפשרים שיווק לאורך עונה ארוכה ואף קטיף אחד מרוכז. מגיע לגודל אחיד של 3-2.5 ק"ג. חברת אוריג'ן תגדל את הזנים הללו באזורים שונים בארץ – כך שהצרכן ייהנה ממלון מהערבה בחלק אחד של השנה ומלון מהגליל בחלק האחר.

בנוסף יציגו בחברה במסגרת תערוכת אגרומשוב את מלוני ה'ג'סטין' וה'רובי' המוכרים בשווקים בישראל וכן את אבטיח הלהויה שלהם, אבטיח בגודל אמצע, המתאים לכל משפחה, כך שאפשר לסחוב אותו בשלמותו ולשמור על איכות הפנים שלו.

חברת אוריג'ן זרעים עוסקת בפיתוח ושיווק מגוון רחב של זני דלועים , החברה מפתחת זני מיכלוא בעלי תכונות חדשניות של איכות, טעם, אחידות, ערכי תזונה גבוהים, חיי מדף ארוכים וידידותיים לסביבה. זני המיכלוא של אירוג'ין זרעים מתאימים לגידול מסחרי בשטחים פתוחים ומוצרים מסוימים לגידול בבתי צמיחה. הזנים מתאימים לגידול של משתלות למכירה מסחרית לחקלאים.

תערוכת אגרומשוב שתתקיים ב 15.6-14.6 תציין השנה 30 שנים להיווסדה. מדובר בתערוכת החקלאות המובילה בישראל שנותנת במה לחברות רבות להציג מאות זנים ופיתוחים חדשים, גידולים חדשים ומפתיעים, טכנולוגיות מתקדמות וכדומה. התערוכה תתקיים בבנייני האומה בירושלים עם עשרות מציגים ואלפי חקלאים ויזמים בתחום החקלאות. אגרומשוב היא התערוכה החקלאית היחידה בישראל המתקיימת בחללים ממוזגים. בקרב השוק החקלאי נרשמת התרגשות רבה לקראת האירוע החקלאי הראשון שיתקיים לאחר עידן הקורונה כאשר צפויים להגיע גם נציגים מעבר לים שייקחו חלק כאורחים וכמציגים.

מחברת אוריג'ן נמסר: "מגוון הזנים שיצרנו במהלך השנים מאפשר לנו לגדל בישראל מלונים מזנים שונים ובאזורים שונים לאורך כל ימות השנה. יש זנים שצריכים אקלים קר יותר ויש זנים שצריכים אקלים חם, יש זנים הצריכים גשם ומנות קור וכו', אנו מתאימים את הזן ומקום הגידול לעונה ובכך הצלחנו לראשונה לייצר מעטפת של 365 ימים בשנה של פרי מלון איכותי, מתוק וטעים".

תומר הרפז – צילום:Simone Henken

הרפז שניהל את חברת הסלטים והמטבלים בשלוש השנים האחרונות, ביקש לסיים את תפקידו ולצאת לשנת חופשה ■ בימים הקרובים צפויות שטראוס ופפסיקו למנות לו מחליף

קבוצת שטראוס הודיעה היום כי תומר הרפז, מנכ"ל סברה ואובלה, חברת הסלטים והמטבלים הבינלאומית, שבבעלות משותפת של קבוצת שטראוס ופפסיקו יסיים בקרוב את תפקידו. הרפז שהינו מנהל מוערך מאוד בקבוצה, עוזב לבקשתו את תפקידו כמנכ"ל סברה-אובלה, לאחר למעלה מ-3 שנים ויוצא לחופשה שבמהלכה יבחנו עמו אפשרויות לתפקידים בכירים בקבוצה.

מקבוצת שטראוס נמסר כי הרפז יוצא לחופשה לאחר 11 שנים מאתגרות בהובלה וניהול של מהלכים משמעותיים ומעצבים שעברה הקבוצה, וצפוי לסיים תפקידו במהלך חודש יולי. בתקופה הקרובה יודיעו פפסיקו ושטראוס על מינוי מנכ"ל חדש לחברה.

גיורא בר דעה  נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס, מסר: "תומר הרפז הוביל את סברה-אובלה בשלוש השנים האחרונות למגוון הישגים מרשימים. נתח השוק של סברה בקטגוריית החומוס עומד על למעלה מ 62% בארצות הברית. פרוטפוליו המוצרים של החברה אורגן מחדש והרווחיות שופרה. נבנו וחוזקו יכולות במגוון תחומים – בהם מצוינות תפעולית וטכנולוגית, שרשרת הספקה ואי-קומרס. כמו כן נבנתה תשתית מכירות חדשה לפעילות אובלה בגרמניה.

זאת ועוד, למרות אתגרי קורונה קשים בכל מדינות הפעילות (ברחבי ארצות הברית, אירופה, מקסיקו ואוסטרליה) הצליחו החברות הצליחו לשמור על רציפות ויציבות עסקית, כשבריאות העובדים עמדה בסדר עדיפות גבוה ונשמרה ללא פשרות.

"בנוסף, תומר השכיל להוביל את השותפות עם פפסיקו באופן שהעמיק את הקשר והמחויבות של שני השותפים, להמשך השקעה בפיתוח הפעילות בארה"ב ובעולם. בעבר הוא יזם והוביל בחזון מרגש את הכניסה של קבוצת שטראוס לעולם הפודטק, כולל הקמת יחידת החדשנות 'אלפא' והקמת חממת The kitchen – חממת הפודטק הראשונה בעולם. כמו כן, בכל תפקידיו התאפיין בחשיבה פורצת דרך והשאיר חותם אישי יוצא דופן, בצד תוצאות עסקיות מצוינות. לאורך כל השנים היה שותף פעיל ותורם בהנהלת הקבוצה".

שטראוס – הרווח עלה ב-11% ,"נוכל להתמודד עם משבר הקורונה";

המענקים יחולקו בין 41 פרויקטים בתחומי האנרגיה מדעי האדמה והים – של חוקרים וחוקרות מ-12 מוסדות אקדמיים

יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה מפרסמת את רשימת 41 הפרויקטים שזכו לתמיכת המשרד בהיקף של כ-19 מיליוני שקלים, למטרות מחקר ופיתוח בתחומי האנרגיה ומדעי האדמה והים. מדובר בפרויקטים של חוקרים וחוקרות מ-12 מוסדות אקדמאיים ברחבי הארץ. ההסכמים בין המוסדות למשרד האנרגיה נחתמים בימים אלו ויוצאים לביצוע, כאשר אורכם של הפרויקטים נע בין שנה לשלוש שנים.

בין הפרויקטים הזוכים בתחום של אנרגיות מתחדשות ניתן למצוא מחקר חדשני של פרופ' כרמל רוטשילד מהטכניון, בו יפותח מנוע קטן להמרת אנרגית חום לחשמל. המנוע החדשני הינו בעל 80% מהיעילות של מנוע אידאלי ומעלה את היעילות של מנועים הקיימים היום בשוק בכ-50%. המחקר זכה למענק של כ-640 אלף שקל.

פרויקט פיתוח נוסף שזכה לתמיכה מהמשרד הוא הפרויקט בהובלתו של דר' בריאן רוזן מאוניברסיטת תל אביב, שבו יפותח תהליך להפקת מימן מגז טבעי בתהליך חדשני ללא פליטות של פחמן דו חמצני. שריפת מימן איננה משחררת גזי חממה או מזהמים, אולם בתהליך ייצור המימן מגז טבעי המקובל היום, נפלטות כמויות גדולות של פחמן דו חמצני. תוצר הלוואי היחיד של התהליך החדש שמוצע על ידי דר' בריאן הוא פחמן מוצק, אשר יכול לשמש כחומר גלם במגוון רחב של חומרים המכילים פחמן, כגון אלקטרודות בסוללות, בטון או גומי. הפרויקט החדשני זכה מהמשרד למענק של כ-620 אלף ₪. מחקרים רבים נוספים עוסקים בתחום אגירת אנרגיה, סוללות, תאי דלק, המרת אור השמש לחשמל, ועוד.

את רשימת הזוכים המלאה, ניתן לראות באתר משרד האנרגיה.

סבב נוסף של תמיכת משרד האנרגיה בקידום מחקרי האנרגיה בישראל במוסדות המחקר, צפוי לצאת לדרך כבר בשבועת הקרובים. במסגרתו, תעניק יחידת המדען הראשי במשרד כ-20 מיליון שקל לחוקרים וחוקרות פורצי דרך בתחומי האנרגיה.

דוקטור גדעון פרידמן, המדען הראשי בפועל במשרד האנרגיה: "חיזוק ההון האנושי בתחומי המדע הקשורים באנרגיה – מסטודנטים ועד חוקרים מוכשרים, מביא לכך שידע רב נצבר. גם אם מחקר מסוים לא מצליח, הידע כבר ימצא את מקומו בסטארט-אפ אחר. התמיכה מאפשרת לקדם נושאים שהמשרד רואה בהם חשיבות: החל במחקרים בכימיה ובפיזיקה, דרך הנדסה וחקלאות טכנולוגית, ועד לתחומי הכלכלה והחברה".

משרד האנרגיה יעניק כ-7 מיליון שקלים למימון פרויקטים לחיסכון בחשמל

PLECO, רובוט נייד ואוטונומי

מדובר במערכות לאיתור, חיבור, נשיאה ופריקה של רובוטים, המשמשים בין השאר לניקוי ותחזוקה של פאנלים סולאריים, באמצעות כלי רכב אוטונומיים או רחפניים, ללא שימוש בכוח אדם יקר

חברת האנרגיה הירוקה, בליידריינג'ר, המפתחת מערכות רובוטיות ניידות, מנוהלות בענן, לניקוי וניטור פאנלים סולאריים ופועלת לכדי ניצול מירבי של הפקת החשמל על ידי ניקוי הפאנלים ושימוש מיטבי באנרגית השמש מודיעה היום כי קיבלה אישור לפטנט ביפן, המגן על מערכות ושיטות טכנולוגיות בתחום האינטראקציה האוטונומית בין רובוטים אותם פיתחה ומפעילה החברה.

מדובר במערכות המאפשרות איתור, חיבור, נשיאה, ופריקה של רובוטים, המשמשים בין השאר לניקוי ותחזוקה של פאנלים סולאריים, על ידי כלי רכב אוטונומיים או רחפניים. כלים אוטונומיים אלו יכולים לקחת את רובוטי הניקוי והתחזוקה בין פאנלים סולאריים, או בין הפאנלים לתחנת בסיס, ללא שימוש בכוח אדם יקר. בנוסף, הפטנט מכסה גם שימושים עתידיים בתחומים אחרים של אנרגיה ירוקה, ניקיון, כולל בשדות קרקעיים גדולים ויישומים רבים נוספים.

בליידריינג׳ר פיתחה 3 קווי מוצר שישמרו על ניקיון הפאנלים הסולאריים ויאפשרו ייצור חשמל בצורה מיטבית:

• רובוט ה-PLECO, רובוט נייד ואוטונומי, המונע על ידי סוללה נטענת ופועל ללא מים בגגות ומתקנים מסחריים. מעבר ליכולות הניקוי, לרובוט שפיתחה מערכת איסוף וניהול נתונים ויכולות ניטור וזיהוי תקלות ולכלוך. הנתונים שהם מפיקים בשילוב עם נתוני המיקום של הרובוט, יאפשרו מיפוי דינאמי איכותי של רמת הניקיון, תקלות בפאנלים, לכלוך קשה להסרה ועוד. רכיבים אלו חלקם מצויים בשלבי מחקר ופיתוח והצלחתם תביא להשפעה כלכלית עצומה על בעלי המתקנים הסולאריים.
• מערכת המכונה 3P , לניהול וניטור של צוות רובוטים באתר בודד, כולל ניטור מצב המשימה של כל רובוט,

המלצה לחלוקת משימות בין רובוטים שונים, דיווח על מצב סוללה ועוד. מערכת ה-3P מיועדת לייעל ולטייב את השימוש במספר רובוטים במקביל באתר של פאנלים סולאריים. מערכת3P  מצויה, בשלבי פיתוח מתקדם.

• רובוט ה-PLOVER, ה PLOVER הנו רובוט רחפן המיועד לשוק מערכות העקיבה ובמתקנים בהם הגישה לפאנלים קשה. הוא ניתן גם להטסה ע"י מפעיל וגם ככלי אוטונומי, יש לו יכולת נחיתה רכה במיוחד והוא מבצע ניקוי אוטונומי של שורות פאנלים. ה-PLOVER מיועד גם לשימוש במתקנים בהם מותקנים פאנלים סולאריים אשר הגישה אליהם קשה, כמו גגות ללא מדרגות גישה. הרובוטים האלה, שנמצאים בשלבי מחקר ופיתוח, יהיו מסוגלים לנחות בזהירות על גבי שורות פאנלים סולאריים, להתחיל את תהליך הניקיון, ובסיומו לחזור בחזרה אל עמדת השיגור שלהם.

אסף פרידלר, מנכ״ל החברה, מסר כי "אנחנו שמחים ומלאי גאווה על כך שהפטנט אושר גם ביפן, בטח כשמדובר על מעצמה נחשבת בתחום הרובוטיקה האוטונומית. הפטנט מהווה אבן בסיס בתוכנית העבודה של החברה, הכוללת פיתוח רובוטים ורחפנים אשר מאפשרים העברה אוטונומית של רובוטים לניקיון בין שורות פאנלים. פיתוחים אלו צפויים לאפשר לחברה בעתיד לספק פתרונות גם עבור מתקנים סולאריים גדולים מסוגים שונים, וכאלה מבוססי התקנות קרקע. מאחר ולפטנט יישומים מעבר לתחום הפעילות הישיר של החברה, אנו צופים כי הוא יעניין גם חברות, ארגונים ותעשיות בתחומים אחרים".

איך רושמים פטנט, כמה עולה וכמה אפשר לקבל על הפרה – המדריך המלא

לא רק וירוס מאיים על ענקיות הטכנולוגיה, גם פטנטים

מעודכן ל-06/2021

מדובר בעלייה של 40% לעומת מאי 2020  ■ מדוח האוצר עולה כי ב-5 החודשים הראשונים של 2021 חלה עלייה של 15%  בהיקף ההכנסות ממסים לעומת תקופת הטרום-קורונה

משרד האוצר מפרסם היום את דוח ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש מאי 2021,ממנו עולה כי הכנסות המדינה ממסים בחודש זה הסתכמו ב-30.4 מיליארד שקל, עלייה של 40% בהשוואה למאי אשתקד.

על פי הדוח, הכנסות רשות המסים במאי 2021 הסתכמו ב-29.8 מיליארד שקל לעומת 22.2 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות רשות המסים ב-41%. המסים הישירים עלו ב- 41% והעקיפים עלו בשיעור דומה של 40% לעומת מאי 2020. לעומת מאי 2019 עלו הכנסות ממסים ב- 9%.

• ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו במאי 2021 ב-16.0 מיליארד שקל לעומת 11.9 מיליארד שקל במאי 2020. בשיעורים אחידים, גדלה גביית המסים הישירים במאי 2021 ב-41% לעומת מאי 2020 וב- 8% לעומת מאי 2019.
• מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – במאי 2021 הסתכמה הגבייה בסעיף זה ב- 6.4 מיליארד שקל לעומת 4.6 מיליארד שקל במאי 2020. בשיעורי מס אחידים, זוהי עלייה של 38%. הגבייה מעצמאים עלתה ב-28% בעוד שהגבייה מחברות עלתה ב- 43%. העליות הגבוהות מוסברות בתשלומי מקדמות נמוכים במאי 2020 בעקבות המשבר. בהשוואה למאי 2019 נרשמה עלייה של 10%.
• הגביה מניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) הסתכמה במאי 2021 בכ- 10.1 מיליארד שקל, לעומת 8.2 מיליארד שקל במאי 2020, עליה של 21%. לעומת מאי 2019 מדובר בעלייה של 12%.
• שוק ההון – במאי 2021 נרשמה גבייה ברוטו של כ- 0.6 מיליארד שקל ,עלייה של 186% לעומת  מאי 2020. בגבייה מריבית נרשמה עלייה של 57%, ובגבייה מני"ע נרשמה עלייה של 470%.
• מיסוי מקרקעין – ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במאי 2021 ב- 1.4 מיליארד שקל, לעומת 0.8  מיליארד שקל במאי 2020, עלייה של כ- 83%. בגבייה ממס שבח נרשמה עלייה של 85%. בגבייה ממס רכישה נרשמה עלייה בשיעור של 81%. העליות הגבוהות נבעו, כאמור, בחלקן מירידה בפעילות בעקבות ההסגר בחודשים מרץ – אפריל 2020. בהשוואה למאי 2019 העלייה מתונה יותר בשיעור של 26%. במצטבר בחודשים ינואר – מאי 2021 נרשמה עלייה מתונה יותר, של 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
• החזרים – במאי 2021 הסתכמו ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים ב-1.4 מיליארד שקל, לעומת 2.0 מיליארד שקל במאי 2020 (כולל החזרים שהוקדמו מחודש מאי לחודש מרץ 2020 בשל הקורונה), עלייה של 32%. במצטבר מתחילת השנה ירדו ההחזרים ב-28% לעומת התקופה המקבילה 2020.

ההכנסות ממסים עקיפים בחודש מאי 2021 הסתכמו ב-13.8 מיליארד שקל לעומת 10.3 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו הכנסות ממסים עקיפים ב-40%. עם זאת, במצטבר בינואר – מאי 2021 עלו ההכנסות בשיעור של 20% לעומת ינואר-מאי 2020. בהשוואת נתוני מאי 2021 לעומת מאי 2019 נרשמה עלייה של 9%.

• מס ערך מוסף – סך ההכנסות נטו ממע"מ במאי 2021 הגיעו ל-10.3 מיליארד שקל, לעומת 7.6 מיליארד שקל במאי 2020. בשיעורי מס אחידים, זוהי עלייה של כ-49% לעומת מאי 2020 ושל 15% לעומת מאי 2019. במצטבר מתחילת השנה נרשמה עלייה של 20% לעומת ינואר – מאי 2020.
• מס קנייה ייבוא – ההכנסות ממס קנייה ייבוא הסתכמו במאי 2021 ב-1.8 מיליארד שקל.

בשיעורי מס אחידים, חלה עליה חדה של 60% לעומת מאי 2020. העלייה נובעת מיבוא נמוך של כלי רכב במאי 2020 בעקבות פינוי המחסנים בנמלים במרץ 2020 לצורך קליטת סחורות חיוניות במצב חרום. בחודשים ינואר-מאי 2021 נרשמה עליה של 36% לעומת התקופה המקבילה ב-2020. זאת כתוצאה מהקדמת היבוא בדצמבר 2019 וכתוצאה מהמשבר.

• בלו דלק – הכנסות מבלו הסתכמו במאי 2021 ב-1.5 מיליארד שקל, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהתחשב ברמת הכנסות הנמוכה אשתקד בגלל משבר הקורונה, זוהי עלייה מתונה שנבעה מהאירועים הביטחוניים בחודש מאי 2021. בחודשים ינואר-מאי 2021, הכוללים את חודש ינואר ששייך לסגר השלישי, עלו הכנסות מבלו בשיעור של ב- 8% לעומת התקופה המקבילה ב-2020.

הכנסות מאגרות משרדי הממשלה: מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות מאגרות ב-2.8 מיליארד שקל.

עורכי הדוח מציינים כי בניתוח הכנסות לחודש מאי יש לקחת בחשבון את האירועים הבאים:

• בשנת 2021 אמורה להתחדש ההפרשה לקרן פיצויים בגובה של 25% מהכנסות ממס רכישה, בעוד שבשנת 2020 לא התבצעה הפרשה לקרן. סכום ההפרשה עומד על כ-0.2 מיליארד ש"ח בגין חודש מאי 2021 וכ-1.0 מיליארד שקל בגין החודשים ינואר-מאי 2021.
• בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, בחודש מרץ 2020 הוטל על המשק סגר שנמשך גם בחודש אפריל. כתוצאה מכך נפגעו הכנסות ממסים בחודש מאי בצורה משמעותית.
•  החזרי מס הכנסה ומע"מ בהיקף של כ- 1.8 מיליארד שקל הוקדמו מחודשים אפריל – מאי 2020 לחודש מרץ 2020.
• תשלומי מע"מ של כ-0.8 מיליארד ש"ח מעוסקים קטנים בדיווח דו-חודשי נדחה מחודש מרץ לחודש מאי 2020.
• במרץ 2020 נרשם יבוא גבוה יחסית של כלי רכב עקב הנחיה לפינוי מחסני רישוי בנמלים לצורך קליטת סחורות חיוניות במצב חירום. כתוצאה מכך הוקדמו הכנסות מייבוא על חשבון החודשים הבאים. מוערך כי כ- 0.2 מיליארד שקל הוקדם על חשבון חודש מאי.

הכנסות המדינה ממסים במאי 2021 במונחים ריאליים עלו ב-40% לעומת הרמה הנמוכה של מאי 2020 בשל משבר הקורונה, וב-8% בהשוואה למאי 2019. הגביה ממסים ישירים עלתה ב- 41% והגביה ממסים עקיפים עלתה בשיעור דומה של 40% לעומת אשתקד, והגביה מאגרות עלתה ב-21%. בהשוואה למאי 2019 עלו הכנסות ממסים ישירים ב- 8%, ממסים העקיפים ב- 9%.

בחודשים ינואר-מאי 2021 הסתכמו ההכנסות ב-152.9 מיליארד שקל לעומת 124.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב‑22%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-,25% ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-20% וההכנסות מאגרות עלו בכ-13%.

בהשוואה לינואר – מאי 2019 שיעורי הגידול מתונים יותר של 21% בהכנסות ממסים ישירים ושל 8% בהכנסות ממסים עקיפים.

הממשלה פרסמה את נתוני הגירעון והכנסותיה ממסים לרבעון – אלו הנתונים

ריק פיטרס – צילום: יח"צ

לפי סקר שערכה החברה, 58% מארגוני ה-OT דיווחו על ניסיונות חדירה מסוג מתקפת פישינג: "מנהלי ה-OT לא היו מוכנים לשינויים שנדרשו עקב מגפת הקורונה"

סקר שערכה חברת פורטינט לשנת 2021 מראה כי מנהלי ה-OT ממשיכים לחוות אתגרים בתחום אבטחת הסייבר: בשנה האחרונה הוסיפה מגפת הקורונה לבעיות האבטחה עמן נאלצו להתמודד. התזמון של התכנסות רשתות ה-OT-IT ניכר כבר לפני המגפה, אך החדשנות שהונעה על ידה האיצה את הטרנספורמציה הדיגיטלית והגבירה את הקישוריות המורחבת. 

התשתית התפעולית (OT) מהווה את הבסיס הפיזי המאפשר את הפעילות השוטפת עבור מפעלים, ייצור אנרגיה והעברת חשמל, רשתות תחבורה ושירותים נוספים המיועדים לכלל האוכלוסייה. כדי להגביר את היעילות והרווחיות התפעולית, חברות רבות משלבות תשתית OT, ובכך מחברות בעקיפין מערכות פיקוח, שליטה ואיסוף נתונים (SCADA) עם רשתות IT, כדי לנהל נתונים על פני מסגרת עבודה שהייתה בעבר מבודדת (air-gapped). אך הגמישות והיעילות המשופרות הנגזרות מרשתות ה-OT-IT הדיגיטליות המחוברות מגיעות גם עם סיכוני אבטחת סייבר מוגברים.

כדי להבין מהם האיומים העומדים בפני הטכנולוגיה התפעולית וכיצד ניתן להתמודד איתם, ערכה פורטינט, מובילה עולמית בפתרונות אבטחת סייבר, סקר בקרב ארגונים הפועלים בתחום התעשיות הקריטיות, המעסיקים מעל ל-2,500 עובדים. בסקר השתתפו מנהלי תפעול בתעשיות הייצור, אנרגיה ושירותים, בריאות ותחבורה – ותוצאותיו מלמדות היכן סביבת ה-OT היא הפגיעה ביותר, עם אילו סוגי מתקפות סייבר מתמודדים הארגונים, מהן שיטות האבטחה המיושמות כיום ובאילו תחומים ניתן לשפר את הפרוטוקולים של אבטחת הסייבר.

ארגוני ה-OT ממשיכים לחוות אתגרים בתחום אבטחת הסייבר

בתקופת הקורונה, ארגונים רבים ניצבו בפני האתגר של הרחבת סביבת התפעול כדי להתאים את עצמם לעבודה מרחוק, מה שיצר את הצורך להעלות את תקציבי הטכנולוגיה שלהם, כדי לתמוך בפריסה מהירה של פתרונות. על מנת להפיק כל תועלת אפשרית מהאתגרים הרבים שהביאה עמה מגפת הקורונה, מנהלי OT רבים חיפשו אחר דרכים חדשות לייעל תהליכים ולהפחית את העלויות העתידיות. לאחרונה נרשמה התקדמות בנושא, אולם עדיין יש מקום לשיפור. מרבית ארגוני ה-OT לא משתמשים בניהול ואוטומציה מרכזיים, זאת בנוסף למשבר הקורונה, אשר החזיר את אסטרטגיית האבטחה שלהם כמה צעדים אחורה. ההתכנסות בין רשתות ה-OT-IT, נוף איומים מתקדם ובעיות הקשורות למגפה הקשו מאוד על מנהלי ה-OT להתמודד עם פושעי הסייבר ההרסניים.

מממצאי הסקר של פורטינט עולות כמה תובנות חשובות לגבי מצב אבטחת ה-OT הנוכחי בקרב ארגונים:

• ארגוני ה-OT המשיכו לחוות מתקפות על המערכות הקריטיות – מנהלים בארגוני ה-OT התמודדו עם האתגר למנוע מפושעי הסייבר לגשת למערכות ולשבש את העסקים הקריטיים שלהם. 9 מתוך 10 ארגונים חוו לפחות חדירה אחת בשנה האחרונה, כאשר מדובר בנתונים דומים מאוד לאלו שהתקבלו במחקר מהשנה שעברה. לפי ממצאי הסקר, 90% מהחדירות לארגונים היוו בעיה משמעותית אשר צריכה להדאיג את מנהלי ה-OT.
• מנהלי ה-OT לא היו מוכנים לשינויים הקשורים למגפת הקורונה – מנהלי ה-OT נדרשו להעלות במהירות את ההוצאות כדי לנהל את התהליכים הקשורים לקישוריות הדיגיטלית של נכסי רשתות ה-IT-OT, החיוניים לתמיכה בעבודה מהבית, מה שהשפיע על תקציבי האבטחה. לפי ממצאי הסקר,45% מהמשיבים העלו את התקציבים להשקעה בטכנולוגיות כדי לתמוך בעבודה מרחוק.

בנוסף לכך, צוותי ה-SOC (מרכז פעולות האבטחה) וה-NOC (מרכז פעולות הרשת) דרשו עוד חברי צוות וציוד ככל שהמגפה האיצה את הטרנספורמציה הדיגיטלית והגבירה את הצורך בקישוריות עבור גישה מאובטחת מרחוק. העובדים מהבית, יצרני התקני התשתית (בקרים, מערכות ניהול) ומטמיעי מערכות נפגעו עקב חוסר היכולת שלהם לנוע ממקום למקום, כאשר המגפה האיצה את הצורך בגישה מאובטחת מרחוק היות והצוות הטכני לא יכול היה להגיע פיזית למקום הנדרש כדי לבצע את העבודה.

• התמודדות עם תוכנות זדוניות ועלייה בשכיחות האיומים הפנימיים ופישינג – הסקר הראה צמיחה משמעותית במתקפות פישינג (Phishing), כאשר 58% מהמשיבים דיווחו על חדירה מסוג זה, בהשוואה ל-43% בשנה שעברה. העלייה בניסיונות פישינג נובעת ממתקפות המנצלות חולשות הקשורות לשינויים המהירים שבוצעו כדי לתמוך בעבודה מרחוק, אשר השפיעו בבירור על ארגוני ה-OT. כאשר העובדים בארגוני ה-OT ממשיכים לעבוד מרחוק, יש צורך להרחיב את גישת ה-zero-trust גם אל נקודות הקצה שלהם כדי להתמודד עם שטח התקיפה המתרחב.
• מנהלי ה-OT מתקשים עם הטמעת בקרות אבטחה – מנהלי ה-OT עוקבים ומדווחים על קשיים בהטמעת התקני אבטחת סייבר בקביעות כאשר העלות נמצאת נמוך יותר ברשימת העדיפויות מאשר הערכת סיכונים והשלכות על העסק. לפי ממצאי הסקר, נקודות תורפה (70%) וחדירות (62%) נותרו בקרות אבטחת הסייבר הנמצאות בעדיפות הגבוהה ביותר למעקב ודיווח, יחד עם תוצאות ניהול סיכונים מוחשיות (57%), אשר הפכו לשכיחות יותר השנה.

ריק פיטרס, מנהל אבטחת מידע לתחום טכנולוגיה תפעולית בפורטינט, מסר: "הדרישה ליכולת התאוששות מהירה המושגת על ידי הטמעת שיטות אבטחת הסייבר הטובות ביותר, זכתה לעניין גובר במהלך השנה האחרונה. יחד עם זאת, ממצאי הסקר השנתי של פורטינט מצביעים על כך כי מנהלי ה-OT ממשיכים להיאבק עם הנושא. לצד הקישוריות הדיגיטלית הגוברת לרשתות ה-OT וה-IT, רק 7% ממנהלי ה-OT אשר השתתפו בסקר דיווחו כי לא חוו חדירות כלל בשנה האחרונה. אם כך, אפשר להסיק כי ארגונים רבים מתמודדים עם אתגרים הקשורים לשיטות אבטחה והגנה על התשתית שלהם מפני איומי הסייבר המתוחכמים של ימינו.

"לכן, ארגוני ה-OT צריכים להמשיך לפעול כדי לבסס גישת zero-trust עבור המשתמשים המרוחקים ולהתמקד במודעות והדרכה לאבטחת סייבר כדי להגן על המערכות הקריטיות שלהם".

תמונה מאירוע הפתיחה – צילום: יח"צ

חברת התוכנה האמריקאית שחרתה על דגלה את ערך השוויון והגיוון פועלת לשם כך באופן שוטף: בין היתר סיילפורס מציעה מענק שנתי של 36,000 שקל לטיפולי פוריות או אימוץ – כהטבה לכל העובדים, ללא הבדלי מגדר ונטייה מינית 

בישראל ובעולם מציינים בתקופה זו את חודש הגאווה הבינלאומי, וכמו בכל שנה, נציגות הפורום הגאה של סיילספורס (OutForce) בישראל החליטה לקחת את החגיגות צעד קדימה עם מגוון רחב של פעילויות פנאי ייחודיות לעובדי החברה, לצד הפגנת תמיכה באירועים המרכזיים ברחבי הארץ ומעורבות משמעותית ברשתות החברתיות, אשר ייצבעו בצבעי הגאווה ויקדמו באופן שוטף פוסטים מעצימים המספרים את סיפורם של העובדים הגאים.

סיילפורס העולמית, חברת תוכנה אמריקאית העוסקת בשירותי מחשוב ענן, חרתה על דגלה מיום הקמתה את ערך השוויון והגיוון כערך מרכזי אשר מהווה עמוד תווך למדיניות החברה בתחומים השונים. החברה התחייבה לפעול במסירות למען סביבת עבודה המאפשרת לעובדיה להביא את עצמם לידי ביטוי כחלק מחברה סובלנית, שוויונית ומכילה. בין היתר ועל מנת לתמוך בזכותו של כל אדם להקים משפחה, סיילספורס מציעה מענק שנתי של 36,000 שקל לטיפולי פוריות או אימוץ כהטבה לכל העובדים, ללא הבדלי מגדר ונטייה מינית.

במסגרת המאמץ לקידום השוויון החברתי והמגדרי, הקימה סיילספורס את פורום אאוטפורס (OutForce) הגלובלי, הפועל למען קידום זכויות הקהילה הגאה וקידום שיח מגדרי שוויוני ומכבד. את הפורום בישראל מוביל עידן לירון-ליבנה, לצד ועדה המונה כ-17 עובדי ועובדות חברה. כחלק מהפעילות השוטפת, הפורום מעניק רישיונות בחינם לגופים ייעודיים בקהילה ומסייע בהטמעת מערכות החברה ללא עלות, וזאת במקביל ליוזמות התנדבות פרטניות ותרומות כספיות לארגונים ועמותות לאורך השנה. כמו כן, לאורך כל השנה מתקיימות הרצאות, סדנאות וחשיפה לסיפורים אישיים של עובדים ועובדות גאים, למען שמירה על שיח פתוח וחופשי.

בחודש הקרוב יציע הפורום לעובדי החברה מגוון הרצאות ואירועים בסימן גאווה, אשר כוללים שיח פתוח, משתף ומעודד בנושא. אירועי חודש הגאווה בחברה יתחילו באירוע פתיחה חגיגי בהופעתה של אריקה היסטרקיה מיס אמריקה, מלכת הדראג הישראלי אשר שינתה את פני תרבות הדראג המקומית בהפקות ענק שלא נראו כמותן וימשיכו ב"שעת סיפור גאה" עם האחת והיחידה, סוזי בום, שתספר את סיפורה האישי חוצה הגבולות.

בהמשך החודש, תתקיים הרצאה מרתקת במיוחד עבור חובבי קלאסיקות הילדות שבינינו "הטוב, הרע והממוגדר", מאת עומר מזרחי, מאייר ואנימיטור, אשר יסביר על ייצוגים מגדריים ולה"טבים תחת המותג האהוב דיסני ויתעמק בשאלות מוכרות כמו – מי יותר פמיניסטית מולאן או אלזה? האם טימון ופומבה הם למעשה ייצוג לקהילה הגאה? ועל איזו מלכת דראג מבוססת דמותה של אורסולה?

גאים בעיר: אירועי הגאווה 2021 בתל אביב-יפו יוצאים לדרך