הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן, מתייחס בסקירת הנפט השבועית לעליה במחיר הנפט השבוע; "העלייה במחיר הנפט התרחשה בעיקר במחצית השנייה של השבוע והיא נבעה מאישור החיסון של חברת פייזר לשימוש חירום, מה שתרם למידת האופטימיות באשר לאפשרות של האצת ההתאוששות של הפעילות הכלכלית הגלובלית. זאת, למרות העלייה בתחלואה בארה"ב אשר באה לידי ביטוי הן במספר הנדבקים היומי אשר מתקרב ל-250,000 איש והן במספר הנפטרים היומי הגבוה אשר חצה את רף ה-3,000 איש."

בצד ההיצע מציין בפמן כי, "תפוקת הנפט של ארה"ב צפויה לרדת השנה יותר מהצפי שהיה בעבר, על רקע השפל ההיסטורי שנרשם בביקוש בשל התפשטות נגיף הקורונה והטלת מגבלות וסגרים במספר רב של מדינות. ה-EIA הפחית את תחזית הייצור לשנת 2020 ולהערכתו יצור הנפט של ארה"ב יקטן השנה ב-910,000 חביות ביום. כמו כן, יצרני הפצלים בארה"ב נפגעו קשה מאוד השנה ועד חודש אוקטובר 43 מהם הגיעו לפשיטת רגל."

בצד הביקוש, "הביקוש לדלק לתחבורה בארה"ב המשיך לרדת, בשל המשך שמירה על המגבלות ההדוקות במספר מדינות בארה"ב והוא הגיע לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז אמצע חודש יוני השנה. במקביל, הביקוש לדלק למטוסים ממשיך לעלות והוא מתקרב לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז תחילת המשבר."

 לעומת זאת "ברזיל היא אחת המדינות הבודדות בעולם, מלבד מדינות אסיה, שהביקוש שלה לנפט עלה ואף עבר את הרמה שהייתה לפני התפרצות נגיף הקורונה ולהערכתנו הביקוש אף צפוי לעבור את הרמה שהייתה בשנת 2019. זאת, על רקע הביקוש החקלאי והעלייה בניידות בכבישים."

בתחום הגז הטבעי, "להערכת ה-EIA, מחיר הגז הטבעי של ארה"ב בשנת 2020 יהיה 2.07 דולרים ל-MMBTU ובשנת 2021 מחיר הגז הטבעי צפוי להיות 3.01 דולרים ל-MMBTU. הצפי לעלייה חדה זו של כמעט 50% במחיר נובעת ככל הנראה מכך שבחלק ניכר משנת 2020 מחיר הגז של ארה"ב ירד במידה ניכרת וחריגה, אל מתחת ל-2 דולרים ל-MMBTU, והצפי הוא שבשנת 2021 הוא יחזור לרמה הרגילה, במיוחד בחורף הקרוב שלפי התחזית צפוי להיות קר מהרגיל. כמו כן, הצפי שממשל ביידן יתעדף שימוש בגז טבעי על פני נפט ותזקיקיו בשל שיקולי שמירה על איכות הסביבה יכול גם כן להשפיע על המחיר."

 עוד צוין בסקירה כי, "הפרלמנט הדני הצביע על הפחתת פעילות הפקת הנפט והגז בחוף הים הצפוני עד להפסקת הפעילות כליל בשנת 2050 וכן הוא מבטל את האישורים שניתנו לחיפוש וייצור מאגרי נפט חדשים. התמיכה בחוק הינה חוצה מפלגות וההצבעה עברה באופן רחב והיא צפויה לעבור גם את שאר האישורים הנדרשים." בפמן מסביר כי "דנמרק יכולה להרשות לעצמה לוותר על הפקת נפט וגז מאחר והיא מצויה בתהליך של מעבר לכלכלה המתבססת על דיגיטציה. כך למשל, חברת מיקרוסופט הכריזה על כוונתה להקים בדנמרק מרכז נתונים. מאמצים כאלו לגיוון מנועי הצמיחה ומעבר לכלכלה דיגיטלית עשויים להפחית את הפגיעה הכלכלית של הפסקת פעילות הפקת נפט וגז טבעי."

במבט קדימה מעריך בפמן כי "במידה וחברי OPEC+ יצייתו למכסות הייצור של הקבוצה ובמידה והקבוצה לא תבצע הקלה נוספת במכסות הייצור עד חודש מרץ 2021, אזי צפוי להיות עודף ביקוש מסוים במהלך הרביע הראשון של שנת 2021. ציות חברי קבוצת OPEC+ למכסות יחד עם יישום ראשוני של חיסון לנגיף הקורונה ונתוני הבטיחות והיעילות שיתפרסמו על חיסון האוכלוסייה באופן רחב, צפויים להיות הגורמים המרכזיים אשר ישפיעו על מחיר הנפט. במידה ונתוני הציות יהיו חיוביים והחיסון יתברר כיעיל ובטוח אזי אנו מעריכים כי מחיר הנפט צפוי לעלות עוד במהלך שנת 2021 ל-55-60 דולרים לחבית. זאת, בשל הצפי לעלייה בביקושים שינבעו מהחזרת הפעילות הכלכלית."

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם סקירה של ענף הנדל"ן למגורים בחודש אוקטובר 2020 ממנה עולה כי בחודש אוקטובר נרכשו 7.7 אלף דירות (כולל דירות בסבסוד ממשלתי) מה שמהווה ירידה של כ-19% ברכישת דירות בחודש זה לעומת החודש הקודם, אולם בהשוואה לחודש אוקטובר בשנה שעברה, חלה דווקא עליה של 20%, כנראה גם בגלל תקופת החגים שחלה שנה שעברה בחודש זה.

בניכוי המכירות בסבסוד ממשלתי הסתכם מספר העסקאות בחודש אוקטובר ב-6.7 אלף, עליה של 33% בהשוואה לאוקטובר אשתקד וירידה של 21% בהשוואה לחודש הקודם.

יש לציין כי בשנה שעברה כל חגי תשרי חלו באוקטובר, בעוד שהשנה הם החלו בספטמבר, לפיכך גם חלק מהגידול בעסקאות בהשוואה לאוקטובר אשתקד מוסבר בעיתוי השונה של חגי תשרי, אולם עדיין יש להביא בחשבון שבמחצית הראשונה של אוקטובר השנה המשק היה תחת סגר בשל הגבלות הקורונה, כמו גם במחצית השנייה של ספטמבר.

בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הגידול בעסקאות בשוק החופשי בהשוואה לאוקטובר אשתקד הקיף את כל האזורים, כאשר בתחתית נמצאים אזורי נצרת ות"א עם שיעורי גידול נמוכים משמעותית מהממוצע הארצי (עליה של 7% ו-15%, בהתאמה). מנגד אזורי נתניה וירושלים בולטים עם שיעורי גידול חדים של 54% ו-42%, בהתאמה.

הגידול שנרשם בחודשים האחרונים באזור ירושלים אינו דווקא בעיר ירושלים, אלא בערים אחרות באזור זה, בפרט בית שמש. בחודש אוקטובר עניין זה בולט עוד יותר. כך, בעיר ירושלים נרשם גידול של 9% בלבד במספר העסקאות בשוק החופשי בהשוואה לאוקטובר אשתקד (רבע משיעור הגידול ברמה הארצית), ואילו בית שמש רשמה גידול חד של 156%, זאת במידה רבה על רקע תנופת בניה גדולה בעיר זו ורמות מחירים נמוכות יחסית.

סך העסקאות בדירות יד שניה בחודש אוקטובר עמד על 4.7 אלף, עליה חדה של 28% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, אולם ירידה של 21% בהשוואה לחודש הקודם. בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הגידול בעסקאות הקיף את כל האזורים, למעט נצרת (ירידה של 10%) כאשר שיעור גידול מתון (3%) נרשם באזור ת"א. יש לציין כי בשני אזורים אלו נרשמה חולשה במספר העסקאות גם בחודש ספטמבר, והם רשמו ירידה של 5% ו-10%, בהתאמה, לעומת עליה של 3% ברמה הארצית. מנגד בולט אזור נתניה עם עליה חדה של 57% בחודש אוקטובר, בהמשך לעליה של 31% בספטמבר.

מכירות הקבלנים בחודש אוקטובר הסתכמו בשלושת אלפי דירות, מזה אלף דירות נמכרו בסבסוד ממשלתי. בהשוואה לאוקטובר אשתקד נרשמה עליה של 11% בסך מכירות הקבלנים, כאשר מכירות אלו בשוק החופשי רשמו גידול חד עוד יותר, של 49%. עם זאת, בהשוואה לספטמבר ירדו מכירות הקבלנים בשיעור של 17%, ומכירות הקבלנים בשוק החופשי ירדו ב-22%.

רכישות המשקיעים בחודש אוקטובר הסתכמו ב-1.4 אלף דירות, גידול חריג של 83% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, זאת על רקע הורדת מס הרכישה על משקיעים בסוף יולי האחרון. עם זאת, בהשוואה לחודש ספטמבר האחרון ירדו רכישות המשקיעים ב-22%. משקל המשקיעים בסך העסקאות עמד על 18%, גבוה בשש נקודות אחוז בהשוואה לאוקטובר אשתקד, אולם נמוך במעט ממשקלם בחודש הקודם.

מכירות המשקיעים בחודש אוקטובר הסתכמו ב-1.5 אלף דירות, עליה חדה של 55% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, אולם ירידה של 20% בהשוואה לחודש הקודם. "מלאי" הדירות בידי משקיעים הוסיף לרדת גם באוקטובר כאשר במהלכו נגרעו מלאי זה כ-130 דירות.

רכישות הזוגות הצעירים בחודש אוקטובר הסתכמו ב- 3.9 אלף דירות, עליה של 9% בהשוואה לאוקטובר אשתקד וירידה של 16% בהשוואה לחודש הקודם. בניכוי הרכישות בסבסוד ממשלתי נרשם גידול של 31% ברכישות אלו בהשוואה לאוקטובר וירידה של 19% בהשוואה לספטמבר.

בחודש אוקטובר נמשכה הירידה החדה ברכישות במסגרת "מחיר למשתכן". מאז פרוץ מגפת הקורונה ירדו רכישות אלו בשיעור חד של 21% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, זאת לאחר עליה בשיעור דומה בחודשיים הראשונים השנה לעומת אשתקד.

יתכן כי הירידה החדה ברכישות במסגרת "מחיר למשתכן" מאז פרוץ המגפה, בפרט בחודשים במהלכן היה המשק בסגר, עשויה להיות מוסברת לפחות בחלקה ביכולת פחותה של החברות להקדים את חתימות החוזים לפני הטלת הסגר לעומת חברות הפועלות בשוק החופשי.

אולם העובדה לפיה גם בחודש אוגוסט, בו המשק לא היה תחת סגר, נרשם קיפאון ברכישות אלו בסבסוד ממשלתי, יש בה כדי לרמז על גורמים נוספים ש"תרמו" לירידה חדה זו במכירות אלו. לא מן הנמנע כי העובדה לפיה אוכלוסייה זו, הרוכשת דירות ב"מחיר למשתכן" פחות מבוססת מזו של הזוגות הצעירים הרוכשים דירות בשוק החופשי, מביאה לביטולי זכיה גבוהים יותר מאשר בעבר, על רקע הזינוק בשיעורי האבטלה.

משרד הבינוי והשיכון- בגלל הקורונה מחירי הדירות צפויים להמשיך ועלות

רכישת דירה להשקעה באירופה בשנת 2020 – כן או לא?

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להחזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי. לפי ההצעה של חברת הכנסת הילה שי וזאן, היו"ר מרגי וח"כ משה גפני, זוגות ששילמו עבור אירוע שהתקיים לפני שהחלו הגבלות הקורונה ובוטל בשל כך – יקבלו את כספם חזרה תוך 3 חודשים מכניסת החוק לתוקף. מפעילי האולמות יוכלו להפחית סכום מסוים עבור החזר הוצאות. בתום הדיון הודיע היו"ר מרגי, כי הפרטים הסופיים של הצעת החוק יקבעו בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

הדיון בוועדה היה סוער, את הדיון פתח היו"ר מרגי כשאמר כי הזוגות הצעירים הם לא חברת האשראי, לא של המדינה ולא של בעלי האולמות. הוא הוסיף כי הצעת החוק היא לא נגד בעלי האולמות, ומבקשת לסייע לזוגות ששילמו מקדמות על אירועים שבוטלו. יוזמת ההצעה, ח"כ הילה שי וזאן, הוסיפה כי ההצעה נועדה לסייע לזוגות הצעירים, שהם החוליה החלשה ביותר בשרשרת ולהם אין לוביסטים ויח"צנים. עם זאת היא הוסיפה: "האינטרס שלנו הוא גם לסייע לעסקים להישאר על כנם, אבל לא יכול להיות שהצרכן ישלם עבור משהו שלא קיבל. לא נאפשר שהמאבק של בעלי האולמות מול האוצר ייעשה על גב הזוגות הצעירים".

ח"כ מיקי לוי אמר כי חברי הכנסת נלחמו בעל העסקים, אך לא יהיה מצב שכסף לא יוחזר לבעליו. ח"כ יצחק פינדרוס אמר: "צריך להגיד את האמת, מאבק בעלי האולמות הגיע לאמוציות בין שר האוצר ליו"ר הקואליציה, אבל האזרח הוא לא הכיס העמוק של המדינה. זה צריך להיות מובן מאליו שצריך להחזיר כסף למי שלא קיבל שירות. ח"כ אימאן חטיב יאסין הוסיפה כי צריך למצוא איזון בין הצדדים. ח"כ עידן רול ציין כי הקורונה מביאה את חברי הכנסת לחוקק חוקים שבימים כתיקונם לא הייתה מחוקקת. ח"כ ינון אזולאי הודעה כי בעלי האולמות "נזרקו לכלבים" כלשונו, אך אמר כי אסור שמאבקם יהיה על גב הזוגות הצעירים.

סגן יו"ר התאחדות בעלי האולמות, ניר שפר, אמר כי הענף נמצא בקריסה וכי 96% מהזוגות הצליחו בכל זאת להגיע לפתרון. ח"כ וזאן אמרה בתגובה כי המצב הוא הפוך. היו"ר מרגי אמר כי אם המדינה לא בסדר את מה רוצים בעלי האולמות מהזוגות הצעירים. שפר השיב כי בעל האולם לא ביטל את האירוע ולכן לא הוא צריך לספוג את כל הנזק. "לעשות אירוע זה לא לפתוח שקית במבה. יש הוצאות מאוד גבוהות גם לפני כן", אמר. היו"ר מרגי הגיב כי על ההוצאות הקבועות ניתן פיצוי מהמדינה, וח"כ פינדרוס אמר כי אם 95% מהזוגות הגיעו לסיכום אז לא ברור למה בעלי האולמות נלחמים על 5%.

ראש מטה מאבק חתונות הקורונה, נגה רץ, סיפרה כי בפועל אולי רק 5% מהזוגות הצליחו להגיע להסכם עם בעל האולם. "אנחנו רוצים להתחיל את החיים בלי מינוס, יש כאלה שכבר לא יכולים לדחות את החתונה", סיפרה רץ בהתרגשות. "אנחנו מבינים שבעלי האולמות במצוקה, גם אני מפיקת אירועים שלא עובדת ממרץ וכבר אין לי מאיפה להביא יותר כסף. הזוגות נתקלים בחוסר תום לב כל בוקר, מאיימים עליהם, פורעים להם צ'קים מכפילים את מחיר המנה למי שעושה חתונה בהתאם למגבלות. אני כבר נושקת לגיל 40, למתי אדחה את האירוע שלי?".

סגנית יועמ"ש המועצה לצרכנות, עו"ד יעל כהן שוואט, אמרה כי בשום מדינה לא חייבו את הצרכנים לשלם לבעלי האולמות.

היו"ר מרגי סיכם ואמר כי כעת ההסדר המוצע הוא בקווים כלליים, וכי הצעת החוק תידון במלואה בוועדה בעת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית ואז גם יקבע ההסדר הסופי. בתגובה לכך אמר שפר כי הצעת החוק תביא אולמות רבים לחדלות פירעון, והאשים בכך את חברי הכנסת. למרות זאת חברי הכנסת אישור פה אחד את ההצעה, והדיון בה ימשך בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.​

בנק ישראל מודיע על הקלות חדשות באשראי לעסקים קטנים

ועדת הפנים אישרה את תקנות רישוי עסקים המשלימות את הרפורמה ברישוי העסקים, עליה החליטה הממשלה ב-2017, ושעברה בחקיקה ב-2018. החוק והתקנות נועדו להקל על עסקים קטנים ובינוניים בהליכי רישוי העסק, והוא יוצר 4 מסלולי רישוי, מתוכם 3 מסלולים מקוצרים לעומת מה שהיה קבוע בחוק לפני כן. התקנות ייכנסו לתוקף ב1.4.2021.

את הדיונים על התקנות הוביל מ"מ יו"ר הועדה, ח"כ איתן גינזבורג, שאמר: "אישור התקנות הוא ה'מכה בפטיש' של הרפורמה, שהחלו לעבוד עליה לפני 3 שנים. המטרה הייתה להגיע לתהליך הוגן ומקצועי בהליך הוצאת רישוי לעסק. כשנעבור את גל הקורונה הרב אנשים ירצו ויוכלו לפתוח ולחדש עסקים. ככל שיקל עליהם, תצמח כאן כלכלה וינועו גלגלי המשק. הרפורמה עושה כברת דרך ומביאה ואתנו למאה ה-21, כראוי וכמתבקש".

היתר מזורז ב' יידרש מעסקים מורכבים במידה בינונית. בדרגה זו יהיו 49 יום במהלכם מגיש הבקשה לא יוכל לפתוח את העסק, על מנת שהרשות תוכל לבצע בדיקות. כעבור 49 יום, אם מגיש הבקשה לא קיבל סירוב, הוא יוכל לפתוח את העסק עם רישיון זמני.

הדרגה הקלה ביותר תאפשר לבעלי עסקים פשוטים ביותר להגיש בקשה מלווה בתצהיר שלהם, שהם עומדים בכל תנאי הקמת העסק, כמפורט במפרטים של משרד הפנים. בתום 21 יום בהם הרשות יכולה לבדוק זאת, הוא יכול לפתוח את העסק, ללא הסכמת נותני אישור.

רק עסקים מורכבים בקטגוריה של מורכבים ביותר, שיש בהפעלתם רמת סיכון גבוהה, יידרשו להליך רישוי דומה למה שהיה נהוג בעבר לפני השינוי בחוק. עסקים ברמת מורכבות בינונית יוכלו לגשת להליך רישוי מזורז, והעסקים הפשוטים ביותר יוכלו לקבל רישיון על סמך תצהיר.

היתר זמני יופקע אם לא מולאו התנאים, או אם נעשו שינויים מהותיים בעסק בהשוואה למסמכים שהוגשו.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג : "למה עסקים קטנים צריכים להגיש תוכנית עסק ומפה מצבית? יש בכל היתר הבנייה את המידע שהרשות זקוקה לו. לא צריך לגרום לו לקחת אדריכל ב-5000 שקל". שחר פרלמוטר, משרד הפנים: "צריך ללבן את ההצעה בוועדה הבינמשרדית ולהביאה בפני השר". ח"כ גינזבורג: "אני מציע לאמץ את הצעת יועמ"ש הוועדה תומר רוזנר, מי צריך מפת עסק?" עמיחי פישר, משרד רוה"מ: "אם רשות מקומית רוצה, יש לה את הכלים לדרוש. מי שרוצה שיבקש. לא צריך לדרוש בצורה גורפת מכולם". נקבע כי לעסקים בשני המסלולים הקלים – בקשה על פי תצהיר ומסלול מקוצר א', תינתן למשרד הפנים שנה על מנת לבחון אלו סוגי עסקים יהיו חייבים להגיש מפה מצבית, תרשים סביבה ותוכנית עסק, וכל השאר יהיו פטורים.

התקנות משנות גם את ברירת המחדל במקרים שההיתר לשימוש חורג פוקע בזמן שרישוי העסק עדיין בתוקף. הסתיימה תקופת תוקף השימוש החורג, רישיון העסק ייוותר בתוקף, בתנאי שבעל העסק יפעל להארכת השימוש החורג.

כן משנות התקנות את הליך חידוש הרישיון לעסקים במסלול המזורז או במסלול התצהיר. עד 120 יום לפני תום תקופת הרישיון תודיע הרשות לבעל העסק על כך. בעל העסק יגיש הצהרה שהוא עומד בתנאי הרישיון. בעל העסק לא יידרש להגיש מסמכים ורישיונו יחודש, אלא אם כן רשות הרישוי תודיע על היתר זמני בלבד, במקרה שיידרשו מבעל העסק שינויים.

בעניין שינוי בעלות: "עד היום במקרה של שינוי בעלות היה צריך להגיש בקשה לרישיון חדש. לפי בקשת הוועדה, שמשרד הפנים קיבל, מעתה, בכל סוגי העסקים, יגיש בעל העסק את חוזה העברת הבעלות והצהרה שהוא עמד בכל התנאים, ומיד יחודש הרישיון, עד תום התקופה שהייתה ברישיון המקורי. אם אין אפשרות להצהיר שהוא מקיים את כל התנאים, אז יצטרך לבקש רישיון חדש."

נפתלי קאיקוב, ראש אגף רישוי עסקים במרכז השלטון המקומי: "זהו יום חג. עסקים יוכלו לחתום על תצהיר שהם עומדים בכל התנאים הנדרשים מהם, ותוך 21 יום יקבלו רישיון ל-10 שנים".

תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה: "מסלול מזורז א' מיועד לעסקים פשוטים שיש בהם מידה מועטה של מורכבות. מגיש הבקשה יודע מראש בדיוק מה הוא נדרש להגיש, ומרגע שהוא מגיש את המסמכים לרשות הרישוי יש 21 יום בהם הרשות יכולה לבדוק את בקשתו ולהודיע לו אם בקשתו אושרה או שהוא מסורב. מגיש הבקשה שעומד בתנאי הרישיון יקבל לאחר 21 יום רישיון זמני, והוא יוכל לפתוח את העסק, ואז יש לרשות עוד 180 יום לבדוק את העסק שבסופם יוגש לו רישוי קבוע".

עסק בבית משותף – מה צריך לדעת

משרד הבריאות הודיע היום (ראשון) כי תקופת הבידוד לבאים במגע עם חולי קורונה מאומתים תקוצר לעשרה ימים החל מיום שלישי הקרוב(15.12.20) בשעה 08:00 בבוקר. הבידוד יקוצר בכפוף לשתי בדיקות שליליות – הראשונה עם הכניסה לבידוד והשנייה ביום התשיעי ממועד החשיפה. הפער המינימלי בין הבדיקה הראשונה לשנייה יהיה לפחות 24 שעות.

ההחלטה מגיעה שבועיים לפני המועד הצפוי, בין היתר בעקבות לחצים פוליטיים ולאחר שמדינות רבות קיצרו את ימי הבידוד הנדרשים בתקופה האחרונה. לפני חודש משרד הבריאות הודיע על פיילוט לקיצור תקופת הבידוד ל-12 יום במשך חודש וחצי, ובהתאם לתוצאותיו אמורה הייתה להתקבל הכרעה על קיצור נוסף בינואר. במשרד קבעו כי כשיהיו התפרצויות תחלואה נוספות, הבדיקות יוסבו לחולים והמבודדים יאלצו להשלים את כל 14 ימי הבידוד.

ניתן להיבדק לקורונה בקופות חולים בקביעת תור וללא הפניית רופא, כמו כן ניתן להיבדק במתחמי היבדק וסע.

החל מהלילה בחצות הבידוד יקוצר ל-12 יום

אושר סופית: המדינה תשתתף עם המעסיקים בעלות הבידוד של העובדים

משבר הקורונה פגע באופן משמעותי וחריג בעסקים הקטנים והזעירים, ובכך השפיע גם על נגישותם למקורות מימון. מטרת כלי המדיניות החדש הוא להגדיל את היצע האשראי לעסקים אלו גם באמצעות גופי האשראי החוץ בנקאיים המפוקחים, וזאת מעבר לאשראי הניתן על ידי המערכת הבנקאית. על רקע המשבר, הוזלת מקור המימון לנותני אשראי חוץ בנקאיים תיצור עבורם תמריץ ותתרום לתמסורת מהריבית הכללית במשק לריבית שמשלמים עסקים קטנים וזעירים עבור האשראי שניתן להם.

בהתאם לכך, בתקופת המשבר, ככלי נוסף ומשלים לתוכנית ההלוואות לטווח ארוך למערכת הבנקאית שניתנות בכפוף להעמדת אשראי לעסקים קטנים וזעירים, יציע בנק ישראל עסקות ריפו לגופי האשראי החוץ בנקאיים המפוקחים על ידי בנק ישראל (חברות כרטיסי האשראי) או על ידי רשות שוק ההון. עסקות הריפו תבוצענה גם הן בכפוף להעמדת אשראי לעסקים קטנים וזעירים ובהתאם לדיווח שיועבר לשם כך לבנק ישראל.

עסקת ריפו בבסיסה היא עסקה בה הקונה רוכש ני"ע (בד"כ או תיק אג"חים) ומתחייב למכור אותו בחזרה למוכר במועד כלשהו בעתיד במחיר קבוע וידוע מראש כבר במועד הקניה. אפשר כמובן לבצע את אותה עסקה גם בכיוון ההפוך, למכור ני"ע לגוף שלישי ולהתחייב לקנות אותו חזרה במועד קבוע וידוע. מבחינה מימונית זו עסקה שמורכבת משני חלקים מוכרים יותר, עסקת מזומן תמורת העברה של ני"ע כלשהו בזמן אפס ועסקת FUTURE הפוכה בנקודה מסוימת בעתיד (להרחבה).

במסגרת עסקות הריפו בנק ישראל יקבל מהגופים בטוחות סחירות: אג"ח ממשלתיות, מק"מ ואג"ח תאגידיות בקריטריונים מסוימים. הריבית תיקבע על שיעור של 0.1%, ובכפוף להעמדת אשראי לעסקים קטנים וזעירים בריבית של עד פריים + 1.3%, הריבית תעמוד על שיעור קבוע של 0.1%-. העסקות תבוצענה לטווח של 6 חודשים עם אפשרות לתקופה נוספת של 6 חודשים באותם התנאים.

הכלי החדש יחל לפעול בשבוע הראשון של חודש ינואר 2021. עד ה-20 לדצמבר 2020 יפורסמו כל התנאים והפרטים הרלוונטיים באתר בנק ישראל.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מסר: "אחת מהמשימות המרכזיות של המדיניות המוניטרית שהובלנו במשבר הייתה להבטיח ולעודד את זרימת האשראי במשק והנגשתו ללווים, בדגש על העסקים הקטנים והזעירים. הצעד הנוכחי מצטרף לשורה ארוכה של צעדי מדיניות שנקט בנק ישראל מתחילת המשבר, שנועדו לסייע לעסקים להתמודד עם השלכות המשבר ולצלוח אותו. בד בבד, הצעד הנוכחי מאפשר לשחקנים נוספים בשוק האשראי, חוץ בנקאיים, נגישות לעסקאות ריפו עם בנק ישראל, ובכך מעודד תחרות ומחזק את יכולתם להעמיד אשראי אטרקטיבי ללקוחות ע"י הוזלת מקורות המימון שלהם."

מה הן עסקאות ריפו ובשביל מה אנו צריכים אותן?

בנק ישראל מודיע על הקלות חדשות באשראי לעסקים קטנים

המדינה תמשיך את ההתקשרות עם חברת שירביט לביטוח רכבי עובדי המדינה לשנת 2021, זאת למרות הפריצה לשרתי החברה ודליפת המידע ברשת, כך הודיע היום ממשרד האוצר. חברת שירביט הינה אחת מהחברות הזוכות במכרז אגף החשב הכללי לביטוח רכבם של עובדי המדינה לשנת 2021.

מהאוצר נמסר כי בהמשך לאירוע דלף המידע מחברת שירביט שהתרחש לאחרונה, ביצעה וועדת המכרזים באגף החשב הכללי מעקב צמוד אחר ההתפתחויות מול הגורמים המפקחים, לרבות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שהינה הרגולטור האחראי על חברות הביטוח, מערך הסייבר הלאומי, והרשות להגנת הפרטיות. לאחר סדרת התייעצויות שקיימה הוועדה ובשל העובדה שרשות שוק ההון התירה לחברה להמשיך ולספק שירותים בתחום הביטוח ללקוחותיה וללקוחות פוטנציאליים, החליטה הועדה על המשך ההתקשרות מול חברת שירביט.

יצוין, כי עובדי המדינה אינם מחוייבים לבטח את רכבם הפרטי אצל חברות הביטוח שזכו במכרז בכלל, ובכלל זה אצל חברת שירביט. עובדי המדינה רשאים לבטח את רכבם בכל חברת ביטוח לבחירתם, כאשר השתתפות המדינה בביטוח רכבם תהיה בשיעורים שבין 92% ל- 100%, לפי הכללים הנהוגים. כמו כן יובהר, כי עובדים שכבר הסדירו את ביטוח רכבם לשנת 2021 בחברת שירביט, רשאים לבטל את הפוליסה ללא עלות ולבטח את רכבם בחברת ביטוח אחרת לפי בחירתם, בהתאם לתנאים האמורים.

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן ראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, ממליצים בסקירתם השבועית על השקעה באג"ח ממשלתי ב"במח"מ קצר – בינוני של עד 5 שנים", זאת "לנוכח ההערכה כי ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ללא שינוי במהלך השנה הקרובה צפוי כי גורם זה יפעל גם כן להמשיך ולייצב את התשואות בחלק הקצר – בינוני של העקום ובכך לתרום גם כן לעלייה מוגבלת בתשואות הארוכות." באשר לאג"ח הקונצרני השניים מציינים כי "החשיפה לאפיק הקונצרני מומלצת רק לחברות מדרוגים גבוהים – בינוניים ולחברות העומדות בקריטריון הרכישה של בנק ישראל" וממקדים בהמלצה על "השקעה בעיקר בחברות בדירוג A+ ומעלה". השניים מסבירים כי "שוק המניות המקומי עשוי להמשיך את המגמה החיובית בתקופה הקרובה על רקע המגמה החיובית הנמשכת בשוקי המניות בעולם ועל רקע המשך חתימת הסכמי שלום ונורמליזציה עם מדינות ערביות נוספות כדוגמת ההסכם עם מרוקו עליו התבשרנו בסוף השבוע האחרון. כן יש לזכור כי המדדים המקומיים עדין מפגרים משמעותית אחרי מדדי המניות בעולם לאור הירידות החדות שנרשמו בתחילת המשבר, דבר ההופך את השוק המקומי ל"זול" יחסית לשוקי מניות אחרים ובעיקר אולי ביחס למגזר הטכנולוגיה בארה"ב שרשם עליות חדות במיוחד מראשית השנה ולמרות משבר הקורונה".

בנושא התכנית הכלכלית לסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה מציינים בפמן ורזניק כי "היקף הביצוע במזומן (הוצאה תקציבית) של התכנית הכלכלית לסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה נכון לסוף חודש נובמבר עומד על כ-59.4 מיליארד שקל, שהם כ-4.3% תוצר, שיעור נמוך מאוד ביחס למרבית המדינות המפותחות. מדובר בקצב ביצוע של כ-70% מתוך היקף הוצאה מתוכנן של כ-85 מיליארד שקל מתקציב המדינה. כרבע מהתכנון המקורי טרם בוצע, ונראה שהשנה תסתיים בתת-ביצוע של תכנית הסיוע, שכן נותר רק עוד חודש אחד בלבד לפני תום השנה. שיעור ביצוע של סעיפי התכנית הנוגעים לתמיכות ישירות במשקי הבית ובעסקים, שהם גם סעיפי ההוצאה הגדולים של התכנית, הינו גבוה יותר מיתר הסעיפים, בעוד ששיעור הביצוע של הסעיפים שנוגעים לפתרונות אשראי, תכנית יציאה מהמשבר ועידוד תעסוקה, בולט לשלילה. התפתחות זו, עלולה להקשות על תהליך היציאה של המשק ממשבר הקורונה וחזרה למסלול של צמיחה. נציין כי בנק ישראל ממשיך לתמוך בפעילות הממשלה על-ידי רכישה של אג"ח ממשלתיות. כך, בחודש נובמבר רכש בנק ישראל אג"ח ממשלתיות בהיקף של 4.6 מיליארד שקל, ומתחילת התכנית רכש בנק ישראל במצטבר אג"ח ממשלתיות בהיקף של 41.6 מיליארד שקל, והוא צפוי להמשיך בתכנית הרכישות גם בחודשים הבאים."

בגוש האירו, "התוצר ברביע השלישי של 2020 היה נמוך "רק" ב-4.4% מאשר הרמה שלפני המגפה וזה היה הרבה יותר טוב ממה שהיה צפוי בראשית המשבר." עוד צוין כי "הנתונים העדכניים כוללים גם את פירוט רכיבי התוצר ברביע השלישי, שהראה שהצריכה של משקי בית עלתה בצורה משמעותית, זאת בעיקר לאחר פתיחתן מחדש של חנויות, לא חיוניות, דבר המצביע על הביקוש הכבוש הניכר בקרב צרכנים רבים שמעוניינים לחזור במהירות להרגלי הצריכה והבילוי ברגע שמגזר האירוח והפנאי יפתח שוב את שעריו."

לסיכום מצויין בפמן ורזניק כי "לנוכח המגבלות הנוכחיות על ניידות ועקב הריחוק החברתי, נראה כי התוצר של גוש האירו יתכווץ ברביע הרביעי בכ-3%, אך צפויה התאוששות בשנת 2021 עם ביצוע מהלך התחסנות שיאפשר לתיירים לצאת לחופשה שוב, זאת תוך דגש על הצמיחה בדרום אירופה."

הכלכלן הראשי של אקסלנס- איך הבחירות ישפיעו והאם הדולר ימשיך לרדת

השוק לאן? נתונים חיוביים בסקר המגמות לעסקים אך שליליים בשיעור האבטלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם אמש בוועידת האקלים הבינלאומית בבריטניה. בנאום המצולם ראש הממשלה הכריז כי "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050."

נתניהו אמר: "אני מודה לראש הממשלה בוריס ג'ונסון ולצוותו על אירוח פסגת האקלים החשובה הזו. בדומה לבריטניה, ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050. עשינו כבר התקדמות מכריעה בשני תחומים ספציפיים: הורדנו משמעותית את התלות שלנו בפחם. למעשה, ישראל היא מובילה עולמית בצמצום צריכת הפחם. עד לשנת 2025, בעוד חמש שנים בלבד, ישראל לא תשרוף יותר פחם. שום פחם, פרט למצב חירום. בתחום האנרגיה הסולארית, במהלך חמש השנים האחרונות, הגדלנו את הייצור מכ-2% לכ-10%. עד לשנת 2030, אנרגיה סולארית תספק יותר משליש מכלל החשמל של ישראל".

עוד הוסיף כי "האתגר שעדיין ניצב בפנינו בתחום האנרגיה הסולארית הוא סוגיית האחסון. ממשלתי שוקדת על מדיניות שתתגבר על האתגר הזה. למזלנו, יש לנו מאות חברות הזנק ישראליות שעובדות על נושא זה, ועל נושאים אחרים בתחום האנרגיה החלופית. חברות אלה מקבלות ועתידות לקבל מיליארדי דולרים בהשקעות. אני משוכנע שמדענים ויזמים ישראליים, בזכות כושר ההמצאה שלהם שאינו יודע שובע, יאפשרו לנו למלא את תפקידנו במהפכת האנרגיה הסולארית הגלובלית."

לסיום אמר "שיתוף פעולה בתחום האנרגיה הסולארית הוא גם חלק בלתי נפרד משיתוף הפעולה החדש שלנו עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין. לכן, אנרגיה סולארית לא רק מסייעת לבטל את התלות בדלקים פוסיליים, אלא גם עוזרת לנו לחזק את השלום הישראלי-ערבי. שתי המטרות האלה מציעות לנו עתיד בהיר, נקי ובטוח".

יש לציין כי לישראל, בשלב זה, אין תוכנית ממשלתית מאושרת להגעה לנייטרליות פחמנית ומעבר מוחלט לדלקים מאובנים עד שנת 2050. לפי החלטת הממשלה, בשנת 2030 70% מסקטור החשמל בישראל יתבסס על גז טבעי.

פורסם המכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה בישראל

עד 2024 פאנלים סולאריים ישלטו באנרגיה החלופית

ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שר הבריאות מר יולי אדלשטיין הגיעו היום בשעות הצהריים אל המרכז הלוגיסטי המתקדם של טבע-סלא בשוהם על מנת להתרשם באופן אישי מהליך קליטת המשלוח השני (והגדול מבין השניים) של חיסוני הקורונה עבור מדינת ישראל. יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל יחד עם מנכ"ל ס.ל.א (חברת ההפצה של טבע בישראל) אורי גת-פלש, ליוו את הביקור והציגו בפניהם את חוות המקפיאים הייחודית ועבודת הצוותים שנערכת במקום.

 יוסי אופק, מנכ"ל טבע ישראל: "אדוני ראש הממשלה ושר הבריאות, תודה רבה על האמון שאתם נותנים בטבע-ס.ל.א אנו מחויבים ב- 100% לאפס תקלות! עד לראשון בינואר נהיה ערוכים לאחסון 5 מיליון חיסונים של פייזר ועוד 6 מיליון של חברת מודרנה. בנימה אישית, אני ומשפחתי כבר ממתינים לקריאה מקופת החולים על מנת להתחסן."

לפני 120 שנה הקימו שלושה גיסים, סלומון, לוין ואלשטיין (שעל שמם קרויה ס.ל.א) את בית המסחר הראשון לתרופות מחוץ לחומות ירושלים, ובמהלך כל השנים מאז ועד היום טבע עומדת לצדה של מדינת ישראל בשגרה ובחירום, בעת מבצעים צבאיים ומלחמות ואף במגפות כמו זו של הקורונה.

 חברת ס.ל.א שבבעלות טבע מספקת מגוון רחב של פתרונות שרשרת אספקה והפצה מהמתקדמים בעולם בתחום הבריאות ומעניקה שירות איכותי ומקצועי בהתאם לצרכים המשתנים של לקוחותיה. החברה בעלת וותק וניסיון של כ-120 שנות פעילות בשוק התרופות והפרמצבטיקה בישראל.

 המרכז הלוגיסטי של טבע בשוהם הוא אחד מהמרכזים הלוגיסטיים הגדולים והמתקדמים בעולם לאחסון ושינוע של תרופות וציוד רפואי. באמצעות המרכז טבע מספקת את כל צרכי שוק ישראל הן למגזר הפרטי והן למגזר המוסדי (קופות החולים ובתי חולים). מהמרכז הלוגיסטי טבע דואגת לאספקה של מעל 100 מיליון פריטים כל שנה לשוק הישראלי המהווים כ-25% מהמרשמים בישראל, מרביתם מתוצרת החברה. למרכז שטח של כ-80,000 מטרים מרובעים ומבנה בגודל של 50,000 מטרים רבועים. הוא מתנשא לגובה של 42 מטרים ומעל 400 מטרים אורך. למרלו"ג 84 פתחי העמסה ופריקה למתן שירות של כ-130 משאיות ורכבים מדי יום ופועלים בו 11 עגורנים ומסועים באורך כולל של 2.1 ק"מ, באמצעותם מבוצעות פעולות האחסון והליקוט.

בנק מזרחי טפחות בסקירה השבועית- החיסונים הקרבים מכניסים אופטימיות בשווקים

סקירת הנפט של בנק לאומי- מציאת חיסון לקורונה תעלה במעט את מחיר הנפט

בנק ישראל מודיע על גיבוש מתווה נוסף, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית למתן סיוע לעסקים קטנים וזעירים בפירעון הלוואות. על פי המתווה החדש, עסקים קטנים שנפגעו מהמשבר יוכלו לדחות תשלום הלוואות ללא שיקול דעת הבנק וללא שינוי שיעור הריבית או עמלות.

מתחילת משבר הקורונה נקט בנק ישראל בצעדים רבים ומגוונים במטרה לסייע למשקי הבית ולעסקים להתמודד עם הקשיים השונים שנובעים מהשלכות המשבר, בין היתר גם עם הקשיים התזרימיים. זאת לצד תמיכת ממשלת ישראל בסיוע למגזר העסקי ולמשקי הבית.

 אחד מהצעדים העיקריים שננקטו בשלב מוקדם של המשבר, היה גיבוש מתווה לדחיית תשלומי ההלוואות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, המאפשר ללקוחות לדחות תשלומי הלוואות בנקאיות בשלושה מגזרי פעילות: משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי לעסקים.

 מתווה זה הוארך והורחב פעמיים, כאשר בתאריך 30.11.2020 גובש מתווה נוסף המאפשר למשקי הבית לדחות את תשלומי המשכנתאות וההלוואות הצרכניות לתקופה ארוכה יחסית, יחד עם אופן פריסה גמיש.

 בד בבד עם גיבוש המתווה הנוסף למשקי הבית, פעל בנק ישראל לגיבוש מתווה נוסף לעסקים קטנים וזעירים(עסק קטן- מחזור פעילות של 10-50 מיליון שקל; עסק זעיר- מחזור פעילות עד 10 מיליון שקל), אשר להבדיל מהמתווה הקודם בו היה לבנקים שיקול דעת באישור בקשת הדחייה, המתווה הנוכחי מאפשר דחייה ללא שיקול דעת הבנק. כמו כן, ניתן דגש על חזרת לווים לתשלום בלוח תשלומים מקל.

 המתווה הנוכחי, לטובת עסקים קטנים וזעירים, מותאם למאפיינים הייחודיים של קבוצה זו, ולהלן עיקריו (תנאי המתווה המלאים מפורטים בנספח א' להודעה זו):

 המתווה לעסקים מאפשר לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו באופן משמעותי מהמשבר ושעומדים בתנאים מצטברים(ההלוואה נמצאת בסטטוס דחייה, נכון לתאריך 31.12.2020; מחזור המכירות של העסק ירד בלפחות 25% במשך שלושה חודשים (לא רציפים בהכרח), במהלך חודשים מרץ-דצמבר 2020, ביחס לתקופה מקבילה אשתקד), לדחות, ללא שיקול דעת הבנק, את רכיב הקרן בהלוואה. דחייה זאת צפויה להביא להפחתת החיוב בחודשי בלמעלה מ – 70%.

 הדחייה תבוצע, ללא שיקול דעת הבנק, לתקופה של עד שנה (לבחירת הלקוח), בהלוואות עד 500,000 שקל, ולתקופה של עד חצי שנה (לבחירת הלקוח) בהלוואות מעל 500,000 שקל.

 הדחייה תבוצע ללא עמלות ובהתאם לשיעור הריבית המקורי של ההלוואה.

 בין החודשים מרץ –נובמבר 2020 המערכת הבנקאית אישרה כ- 181,000 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות לעסקים קטנים וזעירים, בסכום כולל של כ- 3.5 מיליארד ש"ח. במהלך החודשים האחרונים חזרו מרבית מעסקים הקטנים והזעירים לשלם את החזרי ההלוואות שדחו בתחילת המשבר. נכון לסוף אוקטובר נמצאות הלוואותיהם של כ-60 אלף עסקים בדחיית תשלומים, ואשר יתרת האשראי בגינן עומדת על כ-12 מיליארדי שקל (מצ"ב נספח ב').

 יש לזכור כי דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש (שניתן בתנאי הריבית המקוריים במסגרת המתווה) ולכן על בעלי העסקים הקטנים והזעירים לשקול טרם קבלת ההחלטה על דחיית תשלומי ההלוואות.

 מועד כניסת המתווה הנוסף לתוקף יהיה בין התאריכים 1.1.21-31.3.21.

 בבנקים בהם מועד יישום המתווה בפועל ידחה לתאריך מאוחר מה – 1.1.21 (ולא יאוחר מתאריך 31.3.21), ימשיכו לחול תנאי הדחייה הקיימים, עד למועד כניסה לתוקף של המתווה החדש בכל בנק.

 מתווה זה מציג את תנאי המינימום בדחיית תשלומי ההלוואות וכל בנק רשאי להרחיבו לטובת בעלי העסקים הקטנים והזעירים ולבקשתם.

 נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "מתווה דחיית ההלוואות היה מהצעדים הכלכליים הראשונים שננקטו עם פרוץ המשבר, כדי לאפשר למי שנפגע לייצר גשר תזרימי ולסייע לצלוח את תקופת אי-הוודאות. דחיית תשלומי הלוואות סייע בזמן אמת לבתי עסק, שהכנסותיהם נפגעו במשבר לצמצם את הוצאותיהם החודשיות. בשונה מהמתווים הקודמים, הפעם מתאפשרת דחייה של חלק מהותי מההלוואה בד בבד לחזרה לתשלום חלקי של ההלוואה ובכך חידוש הרכיב החיוני של תשלום שוטף בגין הלוואה."

עוד הוסיף הנגיד כי "השלב הנוכחי של המתווה יוסיף לסייע לבתי העסק שניזוקו מהמשבר, גם לקראת תהליך ההתאוששות, האצת הפעילות העסקית והיציאה מהמשבר. המטרה כעת היא לייצר לבתי העסק את התנאים המיטביים להיערך בהתאם גם ליום שאחרי המשבר. דחייה זו תאפשר לבתי העסק המשך גישור עד לחזרתם לאיתנות פיננסית ויכולת החזר תשלומים מוגבר בשוך המשבר. המתווה הנוסף מצטרף לשורה ארוכה של צעדי מדיניות שנקט בנק ישראל מתחילת המשבר, לצד הסיוע הממשלתי לעסקים ובכלל זה הקרנות בערבות המדינה, אשר מהווים מעטפת רחבה המסייעת לעסקים רבים להתמודד עם השלכות המשבר. אני מבקש לציין שוב את הירתמותה של המערכת הבנקאית לסיוע ללקוחותיה בזמנים מאתגרים אלו".

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "גיבוש המתווה לעסקים מסתמך על עקרונות המתווה הנוסף שגיבשנו למשקי הבית, דהיינו מיקוד הסיוע לאותה קבוצת עסקים קטנים וזעירים שנפגעה באופן משמעותי מהמשבר, מתן אפשרות דחייה לתקופת זמן ממושכת ודגש על חזרת הלווים לתשלום הלוואותיהם באמצעות לוח תשלומים מקל. אנו רואים חשיבות רבה בסיוע לסקטור זה שהינו מנוע הצמיחה של המשק ולכן אפשרנו את דחיית ההלוואות לתקופה ממושכת על מנת לאפשר מרווח נשימה והקלה בקושי התזרימי, זאת לצד ניהול סיכונים מושכל ואחראי. אני מברך את המערכת הבנקאית על הירתמותה להוצאה לפועל של מתווה זה ועל הסיוע השוטף שהיא מעניקה לעסקים הקטנים והזעירים בהתמודדות עם השלכות משבר הקורונה".

בנק ישראל פרסם מתווה מעודכן לדחייה של תשלומי הלוואות ומשכנתאות

בנק ישראל: דחייה נוספת בתשלומי ההלוואות לנפגעים מהמשבר

בסקירת המקרו השבועית של אגף הכלכלה בלאומי, מציין הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן יחד עם הכלכלן יניב בר, כי "הנתונים הדו-שבועיים מצביעים ירידת שיעור האבטלה "הרחב" במקביל לתחילתו של תהליך היציאה מהסגר השני. ככל שתהליך החזרה לפעילות יימשך, גם אם באיטיות ובהדרגתיות, שיעור האבטלה צפוי להמשיך לרדת. עם זאת, יש לציין כי ניכרת לאחרונה עלייה "בתחלואה הפעילה" בישראל ולכן קיימת אפשרות להטלת צעדים מגבילים חדשים, אשר עלולה להכביד על שוק העבודה. בהקשר זה, נציין כי החדשות לגבי התחלה של התחסנות בחלקים שונים של העולם אמנם מעודדות אך, יש להדגיש כי מדובר בתהליך מורכב מבחינה לוגיסטית המלווה בספקות לגבי מידת אמון הציבור בחיסון. להערכתנו, מסה קריטית של מחוסנים (רוב האוכלוסייה), בעולם המפותח ובישראל, תושג רק בשליש האחרון של 2021. לפני כן צפויים להתממש תהליכים אחרים שיסייעו בשיפור הפעילות הכלכלית על רקע צבירת ידע וניסיון של "חיים לצד הקורונה" ופיתוחים בתחום הטיפול והבדיקות המהירות. לאור האמור, ובעיקר לנוכח "הפורמט" הנוכחי של תמיכה ממשלתית במובטלים, נראה כי שיעור האבטלה ה"רחב", המורכב ממובטלים "זמניים", צפוי להישאר ברמה גבוהה יחסית במחצית הראשונה של שנת 2021."

 עוד יצוין כי "הגירעון המצטבר באחד עשר החודשים הראשונים של 2020 (ינואר-נובמבר) הסתכם בהיקף שיא של כ-136.4 מיליארד שקל, גבוה באופן משמעותי מהיקף הגירעון בתקופה המקבילה ב-2019 (כ-37.3 מיליארד שקל), כמו גם בשנים קודמות. כמו כן, הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (דצמבר 2019-נובמבר 2020) עלה ל-11.1% תוצר לעומת 10.1% תוצר בחודש שעבר, והוא אף צפוי לגדול בדצמבר, שמתאפיין לאורך השנים בהיקף גירעון גבוה בהשוואה ליתר חודשי השנה. זאת, בין היתר, על רקע התאמות תקציביות שעורך משרד האוצר.

כלכלני לאומי מעריכים כי "שנת 2020 תסתכם בגירעון ממשלתי של כ-12% תוצר. לגבי 2021, אנו צופים גירעון חד-ספרתי גבוה, אך זאת כתלות בקצב החזרה לפעילות. ככל שקצב החזרה יהיה מהיר יותר, כך הוא יתמוך בעליית ההכנסות ממסים ובהפחתת הצורך בתמיכה הממשלתית בכלכלה. בעת הנוכחית, התחזית ל-2021 מבוססת על מדיניות של "תקציב המשכי" ויישום נקודתי של "קופסאות" תקציביות ייעודיות, זאת ללא מהלכים מאיצי צמיחה מצד הממשלה. אישור תקציב במהלך 2021, יתכן שבדחייה לנוכח האפשרות המסתמנת של מערכת בחירות נוספת, והתחלה של יישום של מאיצי צמיחה צפויה להיות בעלת תוצאות של ממש רק לטווח הרחוק יותר של 2022-2023 ואילך."

בפמן ובר מתייחסים גם לתוצאות סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס; "סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על המשך פעילות מתונה גם לאחר היציאה מהסגר השני." מציינים השניים ומוסיפים, "זאת, כפי הנראה על רקע העובדה שהמשק עדיין פועל תחת הגבלות, זאת לאור היציאה האיטית וההדרגתית מהסגר השני." ואולם במבט קדימה, "הציפיות בכל הענפים הן לעלייה בפעילות בחודש דצמבר, משמע ישנה עלייה באופטימיות בקרב הסקטור העסקי. בענפי התעשייה והשירותים הצפי הוא להתרחבות הן בפעילות לשוק המקומי והן ביצוא. שיפור מסוים ניכר גם בציפיות קדימה בענפי המסחר, אך בענף הבינוי הציפיות הן להמשך פעילות ברמה מתונה."