279 מהדירות נמכרו במסגרת "מחיר למשתכן" ■  מדובר בעלייה דרמטית לעומת שנת 2019 – שבה נמכרו במשך כל השנה 219 דירות

הקורונה לא עצרה אותם: חברת "בוני התיכון" מדווחת כי מכרה 330 יחידות דיור במחצית הראשונה 2020 – לעומת נתוני מכירה של 191 יחידות דיור בכל שנת 2019.

על פי דיווחי החברה, העוסקת בייזום והקמת פרויקטי בניה למגורים בישראל, המכירות במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו בהיקף כספי של כ-345.6 מיליון שקל – בהשוואה למכירות בהיקף כספי כולל של כ-213 מיליון שקל בכל שנת 2019.

בוני תיכון מקדמת כמה פרויקטים של פינוי בינוי. בקרית אונו, השלב הראשון של פרויקט הפינוי בינוי כולל 243 יח"ד, מתוכן 80 יח"ד לבעלי הזכויות, החברה מכרה במתחם זה כ- 38 יח"ד. כמו כן לפרויקט היתר הריסה, חפירה ודיפון והחברה צופה להתחיל בעבודות באוגוסט 2020, זאת לאחר שכל הדיירים פונו, הסכם מימון נחתם והועמד כל ההון העצמי. הכרה בהכנסות מהפרויקט צפויה החל מהרבעון הרביעי של 2020.

חברת בוני התיכון הוקמה בשנת 1985, ונמצאת בשליטת עמי פרץ (49.42%), המכהן כדירקטור וכמנכ"ל החברה. החברה מקדמת גם ייזום של כ-19 פרויקטים בתחום פינוי בינוי שהמתקדם ביניהם הוא בקרית אונו, בו ייבנו כ-1,077 יח"ד ושטחי מסחר בשטח של כ-2,400 מ"ר. פרויקט זה הוא מהותי לחברה וצפויות בו הכנסות כוללות של 1.6 מיליארד שקל ורווח גולמי כולל של כ-250-260 מיליון שקל. הצפי לתחילת בניית המתחם הראשון בפרויקט הוא רבעון שלישי של 2020. כמו כן, החברה מקדמת פרויקטים נוספים בתחום הפינוי בינוי באזורי הביקוש, בהיקף צפוי של למעלה מ-14 אלף דירות.

יש לציין כי רוב היחידות שנמכרו בשנת 2020 הן במסגרת מחיר למשתכן (279 יחידות דיור מתוך 330 שנמכרו). בפרויקט מחיר למשתכן באשקלון לדוגמה, נמכרו  168 יחידות דיור – מהן 161 דירות לזכאי מחיר למשתכן ו-7 דירות המיועדות לשוק החופשי. בכל הפרויקט יימכרו 342 דירות, והחברה צופה הכרה בהכנסות מהפרויקט החל מהרבעון השלישי של 2020.

במודיעין, פרויקט המחיר למשתכן של החברה הוא בהיקף של 155 יחידות דיור, מהן 108 יחידות דיור לזכאי מחיר למשתכן ו-47 יחידות דיור המיועדות לשוק החופשי, גם בפרויקט זה הביצוע והמכירות החלו והחברה צופה הכרה בהכנסות מהפרויקט החל מהרבעון השלישי של 2020.

בכרמי גת, פרויקט המחיר למשתכן של בוני תיכון כולל 268 יחידות דיור, מהן נמכרו 233 יחידות דיור (118 יחידות דיור נמכרו בשנת 2020) ושיעור ההשלמה ההנדסי של הפרויקט עומד על 39%. פרויקט המחיר למשתכן של החברה בגדרה כולל 172 יחידות דיור, מתוכן נמכרו 171 יחידות דיור ושיעור ההשלמה ההנדסי של הפרויקט עומד על 83%.

חברת בוני התיכון מקדמת במקביל ייזום ושיווק של כ-962 יח"ד ב-6 פרויקטי נדל"ן למגורים –  בירושלים, נתניה, גדרה, כרמי גת, מודיעין ואשקלון. כמו כן החברה מחזיקה במלאי יחידות דיור גמורות בפרויקט ויסטה בנתניה ובפרויקט טופ ארנונה בירושלים. מתוך סך של 196 יחידות דיור בשני הפרויקטים, מכרה החברה 171 יחידות דיור.

סמנכ"לית שיווק ומכירות, בוני התיכון, סיון פרץ: "מכירות השיא מגיעות בין השאר מהתאמת שיטת המכירה, גם במהלך התפרצות הקורונה. אנו ממשיכים לראות ביקוש במשרדי המכירות ושיעורי סגירה גבוהים. בהסתכלות קדימה, עם הקורונה או בלעדיה, בישראל קיים ביקוש חזק לדיור למגורים מצד אחד, והיצע שאינו מספק מנגד".

בוני התיכון רוצה לבטל זכייתה במחיר למשתכן – "זכינו לפני 20 חודשים ומאז לא קרה כלום"

בתקופה ההקפאה ישלמו הלקוחות את הריבית על המשכנתה בלבד, וזאת במטרה לאפשר למשקי הבית פסק זמן ארוך להיערכות ולהתאוששות ■ התוכנית תוצע לבעלי משכנתאות, כולל מי שכבר ביצעו הקפאה של תשלומי הקרן והריבית עד 6 חודשים, וכן לנוטלי משכנתאות חדשות

בשורה טובה לבעלי משכנתאות: בנק לאומי הודיע כי יאפשר לבעלי משכנתאות לבצע הקפאה של תשלומי קרן המשכנתה לתקופה של עד שנתיים, וזאת בשל התארכות המשבר הכלכלי ובמטרה להקל על הלקוחות שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה. ההקפאה תינתן עד להודעה חדשה, בפטור מלא מעמלה. האפשרות להקפאה של תשלומי הקרן עד שנתיים תינתן החל מחודש אוגוסט, המועד שבו צפויות להסתיים חלק מהקפאות המשכנתה הקודמות (קרן וריבית), שניתנו למשך 6-3 חודשים החל מחודש מרץ.

בתקופת ההקפאה ישלמו הלקוחות את הריבית על המשכנתה בלבד. בתום תקופת ההקפאה, תשלומי הקרן ייפרסו על פני תקופת המשכנתה הנותרת. לקוחות שירצו בכך יוכלו לבחון אפשרות למחזר את המשכנתה ולקחת משכנתה חדשה לתקופה ארוכה יותר.

האפשרות להקפאת המשכנתה תינתן לבעלי משכנתאות קיימות וכן לנוטלי משכנתאות חדשות. גם לקוחות שכבר הקפיאו את המשכנתה עד 6 חודשים בתחילת משבר הקורונה (קרן וריבית), יוכלו להאריך את משך ההקפאה בעד שנתיים נוספות, במסלול של הקפאת הקרן ותשלום ריבית בלבד.

במקביל לתוכנית החדשה להקפאת תשלומי הקרן עד שנתיים, ימשיך לפעול המסלול הקיים המאפשר להקפיא את כל תשלומי המשכנתה (קרן וריבית) לתקופה של עד 6 חודשים, באמצעות מילוי טופס דיגיטלי באתר הבנק.

בגלל נגיף הקורונה: נוטלי משכנתאות יוכלו להגיש בקשה לרישום משכנתא בצורה דיגיטלית

מתווה בנק ישראל – כל מה שצריך לדעת על דחיית תשלומי הלוואות

כמחצית מהישראלים חוששים שלא יהיה להם די כסף לשלם את הוצאותיהם השוטפות. כמו כן הסרת הגבלות התנועה לא הקלה את הדיכאון, והאמון במקבלי ההחלטות – בצניחה

בימים אלה כשמדינת ישראל מתמודדת עם הגל השני של הקורונה, ואיומים בדבר סגר נוסף מופרחים לחלל האוויר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת את תוצאותיו של הסגר הראשון וכיצד הוא השפיע על תושבי המדינה. על פי סקר שנערך באמצע חודש מאי, חלה הרעה בתחומי הכלכלה השונים בישראל מאז פרוץ המגפה, הנמשכת גם לאחר הסגת הסגר בחודש אפריל.

הסקר בוצע בין התאריכים 11.5-14.5 ו-18.4% מהמשתתפים השיבו כי חשו בדידות, לעומת 23.5% בסקר הקודם (26.4-1.5), טרם הסרת הסגר. 16.2% העידו כי חשו דיכאון – נתון זהה לסקר הקודם. בנוסף, כמעט מחצית מהישראלים (46.5%) הביעו חשש מקושי בכיסוי הוצאותיהם גם לאחר תקופת הסגר, לעומת 50.3% בתקופת הסגר. לצורך ההשוואה, בשנת 2019 כ-30% ציינו כי הם לא כל כך מצליחים או בכלל לא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית למזון, לחשמל, לטלפון.

עם זאת, בעוד שבסוף אפריל 16.2% מכלל הנשאלים ענו כי קיבלו סיוע בהבאת מזון, תרופות וכדומה, עם היציאה מהסגר הנתון עלה ל-17.4%. לעומת זאת, בקרב בני ה-65 ומעלה שענו כך נרשמה ירידה מ-45.5% בסקר הראשון ל-42.4% בסקר השני.

ירידה במדד אמון הצרכנים

הסקר מקיף את ההשפעות החברתיות והכלכליות של התפרצות מגפת הקורונה בישראל בדגש על תקופת הסגר לעומת התקופה שלאחר הסרתו.

מהנתונים עולה כי ביוני 2020 מדד אמון הצרכנים החדש שב וצנח לשיעור שלילי של 23%, לאחר שבמאי הוא השתפר וטיפס שיעור שלילי 14% (לאחר שיעור שלילי של 31% באפריל ושל 22% במרץ). נראה כי על אף שהממשלה החליטה בזמנו לפתוח מחדש את המשק, עם הזמן ירד האמון שנתנו הישראלים בהתמודדותה עם משבר הקורונה – 68.9% שאמרו כי הם נותנים בממשלה את אמונם, למול 71.6% בסקר שנערך עוד בימי הסגר. כך ירד גם האמון בדרך ההתמודדות של הרשות המקומית עם המשבר – מ-79.1% בסקר הראשון ל-76.9% לזה שבוצע עם היציאה מהסגר.

בלמ"ס מפרסמים גם נתונים עדכניים במסגרת סקר אמון הצרכנים שבוצע בחודש יוני, בו החלה ההתפרצות המחודשת של הנגיף. הסקר מתבצע בקרב בני 21 ומעלה, כשמדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100 – ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. מאזן התשובות לשאלות הוא ההפרש המשוקלל בין אחוז התשובות החיוביות הצופות שיפור לבין אחוז התשובות השליליות הצופות החמרה.

במרץ המדד עמד על מינוס 22%, במרץ ירד למינוס 33% ואילו במאי, עם היציאה מהסגר, עלה למינוס 14%. אלא שביוני המדד חזר לרדת והגיע למינוס 23%. בלמ"ס מצביעים על החמרה במיוחד בשניים מארבעת המאזנים המרכיבים את המדד. הראשון הוא המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה. זה ירד ביוני למינוס 34% (ממינוס 54% באפריל ומינוס 45% במרץ). השני הוא זה המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, שעומד ביוני על מינוס 6%. במאי, מאזן זה עוד עמד על ערכים חיוביים (5%), וזאת לאחר שצנח וקיבל ערכים שליליים בחודשים מרץ (מינוס 15%) ובאפריל (מינוס 19%).

הלמ"ס: כמחצית מהאוכלוסייה ספגה פגיעה כלכלית בעקבות משבר הקורונה

מגפת הקורונה הצריכה לא מעט יצירתיות מעסקים, חברות ויצרנים, במטרה להתאים מוצרים ושירותים למציאות החדשה שנוצרה, וכפי הנראה הולכת להישאר לתקופה ממושכת.

גם בתחום ביטוח הרכב מיהרו חברות הביטוח ליצור הקלות והטבות המתחשבות במצב החדש, דוגמת הארכת תקופת הביטוח באופן אוטומטי והקלת הדרישות הבירוקרטיות, פריסת תשלומי הפוליסה ליותר תשלומים מן הנהוג, אפשרויות הקפאה בעבור חולים ומבודדים ואף הרחבת הכיסוי לכל נהג ללא תוספת עלות בעבור בעלי פוליסה הנמצאים בבידוד.

אלא שאת הבשורה האמיתית מצאנו בחברת הראל לביטוח, בתכנית שפותחה טרם ימי הקורונה, אולם מספקת מענה מושלם למציאות שיצרה.

הבשורה שמביאה חברת הראל לביטוח נמצאת למעשה בשינוי התפיסה וההתייחסות למוצרי ביטוח כאל מוצרים אחידים, והיכולת לקחת את נתוני השימוש המדויקים ברכב, כגורם מכריע במחיר הביטוח.

תכנית הראל סוויץ' מתאפשרת בזכות קדמה טכנולוגית ושיתוף פעולה עם חברת איתוראן, לצד פיתוח אפליקציה ייעודית.

עם ההצטרפות לתכנית הביטוח מותקן ברכבו של המבוטח רכיב ייחודי המודד את השימוש ברכב על פי ק"מ, ומשדר את הנתונים בזמן אמת לחברת הביטוח. על מנת לייצר שקיפות ומעקב אותם נתונים נשלחים גם למבוטח ומופיעים בזמן אמת תחת האפליקציה, מה שמאפשר מעקב תמידי אחר צריכת הק"מ כמו גם את האפשרות לשליטה בהוצאות.

מהם הכיסויים שמספקת תכנית הביטוח הראל סוויץ'?

תכנית הראל סוויץ' היא תכנית ביטוח רכב המשלבת ביטוח חובה וביטוח מקיף גם יחד. התכנית כוללת את כל הכיסויים הבסיסיים הכלולים בביטוחים הללו, לצד הרחבות רבות נוספות:

ביטוח חובה- ביטוח מפני כל נזקי גוף אשר עשויים להתרחש כתוצאה מהשימוש ברכב, לנהג, לנוסעים ברכב, לנוסעים ברכבים מעורבים ולהולכי רגל. ביטוח החובה מספק כיסוי מפני נזקי גוף בלי קשר ותלות בגורם האחראי לתאונה.

ביטוח מקיף- ביטוח מפני נזקי רכוש אשר ייגרמו לרכב או לרכוש מצד שלישי או לרכב המבוטח כתוצאה מכל אירוע תאונתי, כאשר הנזקים הללו נגרמו באחריות הרכב המבוטח.

כיסויים מורחבים: לצד אלו מספקת חברת הראל כיסויים מורחבים רבים, אשר במרבית פוליסות הביטוח לרכב ניתנות בתוספת תשלום:

• שירות תיקוני דרך
• גרירה
• ביטוח שמשות ופנסים
• הגנה משפטית
• ביטול השתתפות עצמית
• פיצוי בגין ירידת ערך הרכב כתוצאה מתאונה

עלות היטוח נקבעת על ידי רכיב קבוע ורכיב משתנה, כאשר הרכיב המשתנה נקבע על פי כמות הק"מ אותם נסע הרכב מדי חודש בהכפלה לסכום שנקבע, כאשר קיים סכום מקסימלי לחיוב לשליטה מלאה בהוצאות.

בתקופת הקורונה בה מבוטחים רבים שינו את שגרת יומם, יצאו לחל"ת, עברו לעבודה מן הבית ואינם נהנים מנסיעות וטיולים בשעות הפנאי, מבוטחי הראל סוויץ' זוכים לביטוח רכב מוזל המתחשב בנסיבות ובהרגלי השימוש החדשים ברכב, ואינם משלמים סכומי כסף מיותרים בגין השעות הרבות בהן הרכב מנמנם בחנייה. 

במקביל יוקם מערך אכיפה על מנת לוודא שיבואנים לא מנצלים הקלות אלה לרעה ■המהלך עשוי להגביר את התחרות ואת המגוון ולהפחית את יוקר המחיה ■ חשש מהתנגדות היבואנים הגדולים והתעשיינים

רשות התחרות הודיעה על המלצתה להקל בדרישות הרגולטוריות ולאפשר ייבוא של מרבית מוצרי הצריכה, על סמך הצהרה של היבואן שהוא עומד בתקן הישראלי. במקביל ממליצה הרשות להקים מערך אכיפה, כדי לוודא שיבואנים לא מנצלים לרעה את ההקלות.

אם תתקבל ההמלצה, ההקלות יחולו על מוצרי צריכה כמו טלוויזיות, מקררים, מדיחים, צעצועים, כלי אוכל, מנורות, אריחי קרמיקה ועוד. ההקלות אמורות להתגלגל לצרכנים באמצעות מחירים נמוכים יותר, הגברת התחרות ואף הרחבה של המגוון בישראל.

רשות התחרות פרסמה לשימוע ציבורי ממצאים של בדיקה שערכה בנוגע לאופן שבו נאכפים

התקנים הרשמיים בישראל, והשפעה של אופן בדיקה זה על התחרות ועל יוקר המחייה.

משטר אכיפת התקנים נועד לוודא שמוצרים שנכנסים לארץ אכן עומדים בתקנים הרשמיים החלים

עליהם ובכך מסייע בשמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, הגנה על איכות הסביבה, הספקת מידע

לצרכן ועוד.

על פי משטר אכיפת התקנים הקיים, רובם הגדול של המוצרים המיובאים לישראל נדרשים לקבל

אישור של מכון התקנים לדגם (אבטיפוס) של כל מוצר שמייבאים לארץ ולאחר מכן אישור של

מכון התקנים לכל משלוח שמגיע לישראל. רק מיעוט קטן של המוצרים שמיובא לישראל נהנה

ממשטר מקל יותר, שבו מכון התקנים מסתפק בהצהרת היבואן שהמוצרים שהוא מביא עומדים

בתקן הישראלי בלבד.

משטר אכיפת התקנים בישראל משית על היבואנים עלויות משמעותיות הנחלקות לשני סוגים.

האחד, עלויות ישירות שמשלם היבואן למעבדת הבדיקה עבור בדיקות הדגם, בדיקות המשלוח

ובדיקות נוספות שנדרשות לעיתים. עלויות אלו מוערכות בכ-150 מיליון שקל בשנה.

השני, עלויות עקיפות הנובעות ממשטר הבדיקות הקיים ובהן תשלומים שמשלם היבואן על אחסון

המוצרים ממועד הגעתם לארץ ועד קבלת אישור המשלוח.

עלויות אלו מתגלגלות בסופו של דבר לצרכן ומעלות את מחירי המוצרים בישראל.

רשות התחרות בדקה את השפעת משטר אכיפת התקנים על היכולת של יבואנים לייבא מוצרים

לארץ בקלות, בנוחות ובזול. בדיקת רשות התחרות כללה שיחות עם יבואנים רבים ועם גורמים

רלוונטיים אחרים כמו גם איסוף נתונים כמותיים ממכון התקנים.

העובדה שהיבואן נדרש לבדוק כל משלוח ולשאת בעלויות בדיקות ואחסון לגביו, יוצרת

יתרון ברור ליבואנים גדולים המביאים משלוחים גדולים של סחורה, על פני יבואנים קטנים

המבקשים להביא משלוחים קטנים.

בנוסף, כיוון שכל שינוי בדגם המוצר מצריך ביצוע בדיקת דגם מחדש, התמריץ של יבואנים

להביא מגוון רחב של מוצרים לתוך ישראל קטן. לכן, ייבוא מגוון רחב של מוצרים בכמויות

קטנות הופך לא כדאי כלכלית, ורשתות קמעונאיות בינלאומיות מגבילות את מגוון המוצרים

שהן מייבאות לישראל.

ייבוא מגוון מוצרים נרחב יהיה אף קשה יותר עבור יבואן קטן. חסמי הכניסה וההתרחבות עבור יבואנים קטנים פוגעים בצרכן הישראלי פעמיים: ראשית, הצרכן הישראלי אינו נהנה ממגוון מלא של המוצרים. שנית, הצרכן הישראלי לא זוכה ליהנות מתחרות המחירים שיכלה להתפתח אם יבואנים נוספים היו נכנסים לתחום.

מסיבות אלה, רשות התחרות ממליצה לשנות את אופן אכיפת התקנים הרשמיים מאכיפה מקדימה לאכיפה בדיעבד, באמצעות מתן אפשרות ליבואנים לייבא מוצרים על סמך הצהרת יבואן שהמוצרים עומדים בתקן. שינוי זה יקל משמעותית ייבוא מוצרים לישראל וצפוי להוזיל את מחירם של המוצרים המיובאים ולהרחיב את המגוון שלהם. יחד עם זאת, במקביל לצמצום דרישות הרגולציה נדרש חיזוק של מערך האכיפה וכוח ההרתעה של הממונה על התקינה.

יצירת מערך אכיפה אפקטיבי שיוכל לפעול במהירות ובחומרה נגד מי שישווק מוצרים שאינם עומדים בדרישות התקן יבטיח הקלה על הנטל הרגולטורי מחד, והמשך שמירה על האינטרס הציבורי בבטיחות ובריאות הציבור מאידך.

טיב טעם בוחנת מועדון אשראי ותוזיל 1,000 מוצרים

בואני המזון מבקשים שיכירו בהם כמשק לשעת חירום כדי להימנע ממחסור

צילום: יקנעם a-studio

במסגרת המכרז יוקמו 138 דירות בשכונת שער הגיא הסמוכה לכביש 6, והחברות הזוכות מתחייבות לתחזק את הפרויקט ולהפעילו באמצעות חברת ניהול לתקופה של 15 שנות השכרה

תוכנית "דירה להשכיר" מגיעה ליקנעם:  החברה הממשלתית דירה להשכיר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון הודיעו על זכייתן של החברות שובל הנדסה ואפי קפיטל במכרז להקמת פרויקט לשכירות ארוכת טווח, בשכונת החדשה שער הגיא בעיר יקנעם.

מדובר בפרויקט הראשון של שכירות ארוכת טווח ביקנעם, וזהו גם הפרויקט הראשון שמקימות החברות במסגרת  מכרזי דירה להשכיר. הצלחת המכרז גם בתקופה זו של משבר כלכלי, לצד ההצלחה במכרזים להקמת פרויקטים להשכרה ארוכת טווח בערים שונות ברחבי המדינה בשבועות האחרונים, מעידה על העניין שמגלים יזמים רבים בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח. בשבוע הבא צפויה הכרזה על הזוכה במכרז להקמת פרויקט להשכרה ארוכת טווח בן 164 יחידות דיור במתחם תע"ש בדרך השלום בתל אביב.

במסגרת הפרויקט יקימו שובל הנדסה ואפי קפיטל  138 דירות בסך הכול – אשר ייבנו בשני מגדלים בני 19 ו- 15 קומות, לצד בנייה מרקמית במבנים בני 3 קומות בשכונת שער הגיא. 70 מיחידות הדיור ייועדו להשכרה ארוכת טווח, ו-68 יוצעו למכירה בשוק החופשי. הפרויקט יכלול דירות בנות 3, 4 ו- 5 חדרים.

שכונת שער הגיא הממוקמת בדרום יקנעם היא שכונה צעירה ומתפתחת, הכוללת בנייה רוויה, בתים צמודי קרקע ובניינים גבוהים. במרכז השכונה מתוכנן שטח גדול המיועד למבני ציבור, בתי ספר, גני ילדים, מתנ"ס ובתי כנסת, וכן שטח מסחר ומבני משרדים. בדרום השכונה החדשה מתוכננים לקום בריכה עירונית וקאנטרי ספורט, ומצפון אליה יוקם פארק גדול הכולל גן בוטני. השכונה שוכנת בסמיכות למחלף אליקים של כביש 6 וקילומטרים ספורים מפארק ההייטק המתפתח ביקנעם.

החברה הממשלתית דירה להשכיר מכתיבה במסגרת מכרזיה את מפרט הבנייה, מפרט התחזוקה ונוסח הסכם השכירות. החברות הזוכות במכרז מחויבות לתפעל ולתחזק את הפרויקט לתקופה של 15 שנים, באמצעות חברת ניהול ובהתאם למפרט תחזוקה מוגדר. בדומה לפרויקטים הנוספים של דירה להשכיר, גם הדיירים בפרויקט זה ייהנו מיציבות, ודאות לגבי תקופת השכירות הארוכה ודמי השכירות. כמו כן, מדובר בדירות מגורים בסטנדרט חדיש, מפרטי גמר ותחזוקה ברמה גבוהה ואיכות חיים לטווח ארוך.

הפרויקט ביקנעם מצטרף לשורה של פרויקטים לשכירות ארוכת טווח שמקדמת החברה בערים רבות במדינה – ובהן: ירושלים, תל אביב, חיפה, חולון, ראשון לציון, שוהם, כרמיאל ונוף הגליל. בתקופה הקרובה צפויים להגיע לסיומם מכרזים נוספים להקמת פרויקטים למגורים בשכירות ארוכת טווח, ובהם פרויקט דרך השלום בתל אביב. בסה"כ דירה להשכיר מובילה כיום כ- 40 פרויקטים ברחבי הארץ, עם למעלה מ- 8,000 יח"ד להשכרה ארוכת טווח.

שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן: “אני מברך על המשך התקדמות מהלך דיור להשכרה ארוך טווח גם ביקנעם, כחלק ממגוון פתרונות הדיור הקיימים לזוגות צעירים. במקביל לכך אנו שוקדים לקדם את תוכניות הדיור בפריפריה כדי לאפשר קורת גג בהישג יד”.

מנכ"ל דירה להשכיר, יאיר טל: " מודל השכירות ארוכת הטווח שלנו ממשיך ליצור אלטרנטיבה אטרקטיבית לשוכרים לטווח ארוך, ומאפשר להם ליהנות מכל היתרונות של דירה בבעלות – ודאות, יציבות וחווית מגורים איכותית – ללא צורך בבעלות עליה ותוך אפשרות ליהנות מגמישות מלאה שמאפשר מודל המגורים שלנו. יתרון המקבל משמעות, במיוחד בימים אלה, בתוך אי הוודאות לאור המשבר במשק והקושי בלקיחת משכנתאות".

דירה להשכיר – איך מחפשים דירות? איך בוחרים דירה? על מה להתפשר ועל מה לא!

בית שמש: דונה זכתה במכרז "דירה להשכיר" הראשון בעיר

הממשלה התבקשה היום לאשר החלטה על מענקי סיוע לעצמאים, לשכירים בעלי שליטה ולעסקים שהכנסתם נפגעה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפרצות הקורונה, עד לסכום של 7,500 שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ״ץ הביאו לאישור הממשלה החלטה על מענקי סיוע לעצמאים, לשכירים בעלי שליטה ולעסקים שהכנסתם נפגעה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה, עד לסכום של 7,500 שקל.

כדי להבטיח כי יינתן סיוע מהיר לעצמאים ולבעלי השליטה, קבעה הממשלה כי התהליך ייצא לדרך עם קבלת ההחלטה, והתשלום ייכנס לחשבונות הבנק כבר בימים הקרובים. למי שבקשתו לקבלת מענק הפעימה השנייה טרם אושרה (או טרם הוגשה), יינתן המענק יחד עם תשלום מענק הפעימה השנייה.

כמו כן, הממשלה  החליטה להטיל על שר האוצר להפיץ את תזכיר החוק של התוכנית לסיוע כלכלי, שתכלול בין היתר מענקים דו-חודשיים לעצמאים, לשכירים בעלי שליטה, וכן השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים. עוד יפיץ שר האוצר, בהתאם להחלטת הממשלה, תזכיר לתיקון חוק יסוד: משק המדינה להגדלת ההוצאה הממשלתית לצורך מימון ההוצאות הכרוכות ביישומו של חוק תוכנית הסיוע הכלכלי.

בפתח ישיבת הממשלה פנה ראש הממשלה לשרים וביקש מהם לסייע בקידום התוכנית: "אני מתכוון יחד אתכם לקבל את שיא שיתוף הפעולה, זה מה שאנחנו צריכים כרגע, שנעבוד כולנו כדי לתמוך בתוכנית החשובה הזו ושכל אחד במשרדו יקל בביורוקרטיה ויסייע לעסקים העצמאיים. אנחנו יכולים להתגבר על הקורונה, או לפחות להביא את ישראל לשגרה כלכלית ובריאותית שמאפשרת לנו לחיות בצורה סבירה בשנה הקרובה. זאת המטרה, זהו הצעד הראשון".

מענק הסיוע לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו של העוסק הזכאי למענק ולכן לא יחול לגביו מע״מ

היד שנתנה לוקחת: רשות המסים דורשת מאלפי עצמאים להחזיר את המענק הכספי

כלכלני לאומי: במסגרת הצעדים המוניטאריים הנוספים שהוכרזו השבוע, בנק ישראל יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני ■ בעולם: ירידה במספר דורשי האבטלה בארצות הברית; התאוששות כלכלית באירופה, למרות סגרים מקומיים

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון מפרסמים היום את סקירתם השבועית בנושא התפתחויות מאקרו-כלכליות ושוקי הריביות והאג"ח. בגזרת המאקרו המקומית, בפמן ורזניק מציינים כי "על רקע הפסימיות לגבי הצמיחה בישראל השנה והאיטיות של ההרחבה הפיסקלית, בנק ישראל עלה מדרגה בהפעלת כלים מוניטאריים מרחיבים. נראה שגם בהמשך ייתן הבנק עדיפות לשימוש בכלים מוניטאריים כמותיים, שמיועדים להקל על תנאים האשראי והגדלת זמינות האשראי, זאת על פני שימוש בכלי הריבית".

אחת הדוגמאות שהשניים מציינים היא תוכנית הרכישות באפיק בקונצרני; "שוק האג"ח הקונצרני נסחר במגמה חיובית, על רקע השקת תוכנית הרכישות של בנק ישראל באפיק הקונצרני. במסגרת הצעדים המוניטאריים הנוספים שהוכרזו השבוע, בנק ישראל יתחיל לרכוש אג"ח קונצרני בשוק המשני. בהודעה מיוחדת נאמר כי מטרת התוכנית הינה להבטיח את המשך פעולתו התקינה של שוק זה. מדובר בצעד שננקט על ידי בנקים מרכזיים אחרים בעולם. במקרה של ישראל, מדובר בפעילות רק בשוק המשני לעת עתה ולא פעילות בשוק הראשוני כפי שהושקה לאחרונה על ידי הבנק הפדרלי של ארצות הברית. באמצעות מהלך זה, בנק ישראל יישא בחלק מן הסיכון שבשוק האג"ח הקונצרני והתקווה היא שמהלך זה והשפעותיו בשוק יתועלו באופן ברור לטובת ייצוב הסקטור העסקי הישראלי בתקופה מאתגרת זו.

הכלכלנים מציינים כי ההתערבות של בנק ישראל בשוק האג"ח הקונצרני באה למרות שאין כשל שוק בשוק הקונצרני שדורש את התערבות בנק ישראל. ההתערבות בשוק זה נועדה לסייע למשק ולתמוך במתן האשראי לענפים השונים אשר מתממנים בשוק האג"ח הקונצרני. המהלך מיועד להגדיל את מעורבות המוסדיים בשוק, תוך משיכתם אל השוק ובכך להגדיל את זמינות המימון.

בפמן ורזניק מסכמים כי המעורבות של בנק ישראל בשוק האג"ח הקונצרני צפויה לספק רשת ביטחון לפחות בטווח הקצר. נראה כי רמת המרווחים צפויה להתייצב ואולי אף להמשיך ולרדת. עם זאת נראה כי בטווח בינוני מגמת המסחר בשוק הקונצרני תושפע בעיקר מהתפתחות התנאים הריאליים של הכלכלה המקומית".

בנוסף לכך, השניים מציינים: "בנק ישראל ממשיך להתערב בשוק המט"ח, כשרכש בחודש יוני 1.445 מיליארד דולר, וקרב ל כ-11.5 מיליארד דולר מראשית 2020. עקב כך, היקף יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיע לשיא של כ-147 מיליארד דולר, שהם כ-36.7% תוצר".

בארה"ב ובגוש האירו – סימני התאוששות

בגזרת המאקרו העולמי מתייחסים בפמן ורזניק לפתיחה מחדש של הכלכלה האמריקאית, למרות המשך העלייה במספר הנדבקים, וכותבים: "הירידה במספר דורשי אבטלה בארצות הברית נמשכת כאשר השבוע 1.3 מיליון אנשים נמנו כדורשי אבטלה חדשים. מדובר בירידה מרמות השיא של סוף חודש מרץ וראשית חודש אפריל, אז עמד המספר על כ-6.7 מיליון דורשי אבטלה בשבוע.

הירידה במספר דורשי אבטלה נותנת ביטוי לפתיחה מחדש של הכלכלה האמריקאית, למרות המשך העלייה במספר הנדבקים בנגיף הקורונה. עם זאת ניכרת בשבועות האחרונים האטה בקצב הירידה של דורשי אבטלה, כאשר החשש הינו כי בסופו של דבר המשק בארצות הברית יתייצב עם רמת דורשי אבטלה גבוהה בהרבה מהרמה שהייתה לפני המשבר, של כ-200 אלף דורשי אבטלה לשבוע".

בגוש האירו מורגשת גם כן התאוששות כלכלית, "השבוע החולף הביא ראיות נוספות להתאוששות הכלכלית בגוש האירו שמתחילה להיראות כהתאוששות", מדווחים בפמן ורזניק. "אמנם, נתוני הייצור התעשייתי עבור גרמניה הראו התאוששות חלשה מהצפוי בחודש מאי, אך הנתונים התעשייתיים עבור צרפת ואיטליה שפורסמו היו הרבה יותר טובים מהצפוי.

"לאחרונה היו כמה התפרצויות וירוס מקומיות במספר מדינות – בגרמניה ובאוסטריה נאלצו לבצע סגר בחלק מהאזורים הסמוכים לגבול המשותף שלהן. גם בספרד יושמו סגרים מקומיים. באיטליה וביוון פורסמו התראות לגבי כוונה להטיל הגבלות מסוימות בשבוע הבא", מפרטים הכלכלנים. "באופן די מעודד נראה שמדובר במהלכים מקומיים בלבד, אשר מוכיחים את עצמם ואינם מכבידים על התאוששות הפעילות הכלכלית".

כלכלני לאומי: הקורונה פגעה באירופה בתחילה באופן חמור יותר מאשר בארה"ב; אבל כעת המצב השתנה

לאומי שוקי הון: עלייה בקצב ההדבקה עלולה לפגוע בהתאוששות הכלכלה

אם תוכנית הסיוע של האוצר תבוצע במלואה, צפוי גרעון תקציבי של 10% השנה ■ מסתמנת עלייה בקניות ברשתות המזון – מחשש לחידוש הסגר הכללי

הכלכלן יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מפרסמים את סקירת המאקרו השבועית, על רקע העלייה המואצת בתחלואה בישראל ובעולם. מהסקירה ניתן ללמוד כי רמת הפעילות בישראל בתחילת יולי ממשיכה להיות נמוכה בכ-10% יחסית לערב המשבר. הכלכלנים צופים מדד של 0.1%- בחודש יוני עם נטייה ל -0.2%-. הם מציינים כי בשבוע האחרון נצפתה מגמה מעורבת בשווקים, עקב עלייה בתחלואה בארצות הברית ועליה במתיחות בין ארצות הברית וסין – ומנגד, הנתונים הכלכליים היו חיוביים, בפרט מדד מנהלי הרכש בשירותים (57.1 נקודות ביוני). אולם יש לציין כי מדובר בנתונים מהתקופה שלפני העלייה בתחלואה והנסיגה מהכוונה לפתוח את הכלכלה במספר מדינות בארצות הברית. שמועות סביב חיסון עד סוף השנה תמכו בשווקים, אך אין הוכחה של ממש שאכן יהיה חיסון.

ישראל – מגבלות חדשות יפגעו בהתאוששות

על פי תחזית בנק ישראל, צפויה צמיחה של 6.0% – השנה ו- 7.5% ב- 2021. כמו כן הבנק מעריך שבחודש יוני שיעור האבטלה (לרבות עובדים בחל"ת) עמד על 17%. להערכת בנק ישראל, השיעור אמור לרדת ל-9% ברבעון הרביעי ב-2020 ול-6% בסוף 2021.

על פי הסקירה, רמת הפעילות של המשק היום נמוכה ב-10% מהרמה בתקופה שלפני הקורונה. כמו כן, הגרעון ב-12 החודשים האחרונים עד יוני עמד על 6.4% תוצר, ובנק ישראל מעריך שיגיע ל-12% השנה, זאת לפני התוכנית הפיסקאלית החדשה.

עוד עולה כי רק כ- 43% מסך תוכניות ההאצה שהיקפן 100 מיליארד שקל בוצעו עד סוף יוני, וכי האמון הצרכני שהשתפר במאי שב לרדת בחודש יוני.

הדיור, ההלבשה וההנעלה יוזלו

הכלכלנים צופים מדד יוני של 0.1% – עם נטייה ל-0.2 -. כפי הנראה, תהיה ירידת מחירים בסעיפי הדיור והלבשה והנעלה.

בנק ישראל רכש ביוני 1.4 מיליארד דולר ומאותת שימשיך לפעול להאט את הייסוף.

בשבוע האחרון השקל פוחת ב-1.2% מול האירו ו ב-0.7% מול הדולר.

בארצות הברית – מספר הנדבקים זינק ביום שישי  ל-72 אלף ומספר דורשי העבודה החדשים עלה על 3.1 מיליון איש בשבוע האחרון.

הכלכלנים מציינים בסקירה כי בנק ישראל הודיע על תוכנית רכישת אג"ח קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל. זאת לאחר שביוני רכש בנק ישראל אג"ח ממשלתיות בהיקף של 2.4 מיליארד שקל.

באמצעות רכישת אג"ח צפוי בנק ישראל להמשיך לשמור על תשואות נמוכות.

ההתאוששות נבלמה, הצרכנים פסימיים

על פי כץ וכלכלני לידר שוקי הון, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עד יוני עמד על.4% 6 תוצר, כלומר עלייה מ-6.0%. בנק ישראל מעריך שהשנה יגיע הגירעון ל-12% ומניח ביצוע מלא בתוכניות הסיוע. הכלכלנים סבורים כי אם תוכנית הסיוע של האוצר תבוצע במהירות, היא עשויה לעזור למובטלים ולעסקים קטנים. להערכתם, העלות הישירה של תוכנית הסיוע החדשה היא 10מיליארד שקל או כ-0.7% מהתוצר.

לפי אינדיקטורים עדכניים של בנק ישראל, היקף הרכישות בכרטיסי האשראי ירד מעט בשבוע הראשון של יולי, וכעת נמוך ב-10% יחסית לתחילת השנה. מסתמן שיפור ברכישות ברשתות המזון (מחשש לסגר מתקרב), אך הרעה בהוצאה על פנאי, חינוך ותחבורה.

מדד האמון הצרכני של פועלים ירד ב-5.2 נקודות בחודש יוני. הפסימיות נובעת מהעלייה בתחלואה והחשש לפגיעה מתמשכת בפעילות ובתעסוקה. פסימיות צרכנית תומכת בצמצום בצריכה למעט רכיבים חיוניים.

לידר שוקי הון: בנק ישראל צפוי להוריד את את הריבית ולרכוש גם אגח קונצרניות

במסגרת המאמצים לחיזוק התעשייה המקומית – משרד הכלכלה פועל מול האוצר להאריך את החלטת הממשלה להעדיף טקסטיל המיוצר בישראל עבור כוחות הביטחון

משרד הכלכלה בהנחיית השר עמיר פרץ פועל מול משרד האוצר והשר כץ לגבש נוסח מוסכם בדבר העדפת טקסטיל מייצור מקומי, עבור מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות ומשטרת ישראל.

במסגרת מדיניותו של השר פרץ, להעדפת תוצרת הארץ וחיזוק התעשייה המקומית בשגרה, וביתר שאת בעת משבר כלכלי, יקדמו בימים הקרובים שני המשרדים במשותף את הארכת החלטת הממשלה משנת 2015 בדבר העדפת רכש טקסטיל מתוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון. היוזמה מקודמת יחד עם השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון.

שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ עמיר פרץ, הסביר: “קיום תעשייה מקומית עצמאית וחזקה זהו כלי ראשון במעלה לחיזוק חוסנה של החברה והמדינה. הוא מקדם תעסוקה איכותית ומחזק את חוסנה הכלכלי והחברתי של המדינה. הדבר נכון בשגרה, אך נכון בעיקר בעת משבר כלכלי.

"משבר הקורונה ממחיש כי הצורך ביכולות ייצור עצמאיות בתחומים אסטרטגיים הוא לא פחות מצורך קיומי. בשעה שמדינות סגרו את שעריהן ואסרו ייצוא של מוצרים, מתפרות ויצרני טקסטיל מקומיים גילו גמישות והסבו קווי יצור קיימים לייצור הנדרש על רקע המשבר.

"מערכת הביטחון צריכה ויכולה לשמש דוגמה בעניין זה. הארכת ההחלטה תביא לכך שהיצרנים ירוויחו ומערכת הביטחון תבטיח גמישות מבצעית בשעות משבר, תוך שימור אלפי מקומות עבודה בעיקר באזורי הפריפריה ובאוכלוסיות מיעוטים. אני שמח על כך ששר האוצר רואה את הדברים איתי עין בעין. הקריאה לצרוך תוצרת ישראלית היא לא רק 'מהפה אל החוץ'".

השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, מיכאל ביטון, אמר: "אני רוצה לברך את השר עמיר פרץ על היוזמה הציונית והערכית לחזק את התעשייה הישראלית בימי המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה. בהתאם לנוסח שיוסכם עם משרד האוצר והשר ישראל כ"ץ, אנו תומכים בהחלטה ונפעל למימוש המדיניות והארכת החלטת הממשלה משנת 2015, להעדפת הטקסטיל הישראלי עבור התעשיות הביטחוניות, ובכך נשמור על עוד 2,000 מקומות עבודה בתקופה רגישה ומאתגרת זו ונמשיך לחזק את הקהילות והרשויות".

מנכ"ל משרד הארנגיה: כל מבני הציבור יחויבו בהתקנת פאנל סולארי

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה: תקופת ההתיישנות על ביטוחי חיים, סיעוד, ומחלות ואשפוז, תוארך מ-3 שנים ל-7 ■ איגוד חברות הביטוח: "המנגנון הזה יביא לעליית הפרמיות וזה דבר מסוכן"

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף-2020. ההצעה שהגיש ח"כ אופיר כץ מבקשת להאריך את תקופת ההתיישנות לעניין תביעת תגמולי ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי, משלוש שנים לשבע שנים, וכן לחייב את חברת הביטוח להודיע מבעוד מועד למבוטח המצוי בהליכים, כי  תקופת ההתיישנות עומדת להסתיים. הודעות תזכורת אלו יימסרו כ-12 חודשים לפני תום התקופה ושוב כ-3 חודשים לפני תום התקופה. על-פי המוצע, החוק יחול על פוליסות שנרכשו לאחר חקיקת החוק, ועל פוליסות קיימות שלא הוגשה בגינם תביעה לפני כניסת החוק לתוקף.

ח"כ כץ הסביר את ההצעה: "הצעת החוק שהגשתי לתיקון חוק חוזה הביטוח מגיעה בעקבות מקרים שנחשפתי אליהם. אנשים שקנו ביטוח והפכו יום אחד לנכים, עסקו במחלה ובהישרדות, ולקח להם זמן להבין מה קורה, לטפל בעצמם, ואז נוצר מצב שכאשר הם ניגשו לגבות את הביטוח שמוקנה להם ושעליו הם שילמו לאורך השנים, הם נתקלו בחוק ההתיישנות שמוגדר ל-3 שנים מהמקרה, וכך נוצר מצב שהם לא יכלו לקבל את הכסף. גם אם אנשים כבר החלו בתהליך מול חברות הביטוח, זה עדיין לא עוצר את מרוץ ההתיישנות. מדובר לרוב באנשים מהשכבות החלשות, באוכלוסייה מבוגרת וכדומה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני הגיב: "זה משולל היגיון. איך יכול להיות שאדם החל הליך תביעה מול חברת הביטוח, מתחילים דין ודברים, מגיעה השנה השלישית והכל נגמר, הזכאות נלקחת ממנו".

אוהד מעודי, סגן הממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון: "עובדתית, תקופת ההתיישנות היא 3 שנים לגבי ביטוחים מסוימים, אם ההליך הגיע לבית משפט, תקופת ההתיישנות נעצרת. יש גם פסיקה שאם חברת הביטוח עיכבה, זה עדיין מחייב את תקופת הביטוח. כך שבמקרים מסוימים זה יכול להגיע גם ל-7 שנים.

"אנחנו תומכים אבל בתיאום, צריך לבחון את ההשלכות", הוסיף מעודי. "כאשר אנחנו בוחנים כשל שוק, אנחנו רוצים לבחון את היקף התופעה, אנחנו צריכים לבחון את תקופת ההתיישנות, בעולם היא קצרה מ-3 שנים, בסופו של דבר ככל שמאריכים, החברות יצטרכו לשים יותר הון, ובאופן טבעי זה מתגלגל לפרמיה שכולנו משלמים. לכן אנחנו בבדיקה, נבצע בחינה אקטוארית של צוות לניהול סיכונים, נחפש את האיזון, כמה ניתן להאריך את התקופה, בלי שתהייה פגיעה בפרמיה שהציבור יצטרך לשלם".

ח"כ אוסמה סעדי חלק על דבריו של מעודי בנוגע למקובל בעולם: "עסקתי בתחום. בדרך כלל תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, זו התקופה המקובלת. בתאונות דרכים, תאונות עבודה וכו'. התקופה היא 7 שנים, לעיתים יותר. ההצעה באה לתקן מקרים שבהם מורחים את הזמן, אם הטענה שאין מקרים, לא צריך להעלות פרמיות. אם האחוז גדול, אז יש לדאוג לאנשים האלה. אם העלות תגדל, אז 5 שנים זה סביר מאוד".

ח"כ ניר ברקת: "ייתכן שחוק פשוט יכול לפתור זאת. ניתן אולי לקבוע שאם מישהו כבר החל הליך מול חברת הביטוח, ההתיישנות לא תחול עליו".

גיל סלומון, סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח: "הצעת החוק הזו מאוד אגרסיבית וקיצונית בעולם הביטוח, זה משנה את חוקי המשחק. אין אח ורע לדבר הזה במדינות העולם. לא סתם זרקו מספר לעניין התיישנות, המקרים המוצגים הם כנראה מאוד מאוד חריגים, לכל תיק כזה יש פתרון, גם בחקיקה וגם בהלכות משפטיות. זה לא שאדם פתאום קם בבוקר וזה נגמר. יש התראות, מודיעים לאנשים שתקופת ההתיישנות מסתיימת. בתביעה משפטית זה לא רלוונטי, אם פונים לחברה ומבקשים להאריך את תקופת ההתיישנות, החברה צריכה לנמק ועל-פי רוב החברה מאשרת.

"חברות צריכות לשמור רזרבות, לשמור רזרבה לניהול סיכונים ל-7 שנים, זה המון המון זמן. יש גם את מבטחי המשנה, ראינו מה קרה בביטוחים הסיעודיים שמבטחי המשנה משכו את ידם. אם מדינת ישראל מחריגה את עצמה מכל מדינות העולם דווקא בתקופה הזו, הדבר האחרון שצריכים זו אמירה קשה של מבטחי המשנה, שימשכו ידם. המנגנון הזה יביא לעליית הפרמיות וזה דבר מסוכן".

ליאור רוזנפלד, לשכת סוכני הביטוח: "הלשכה באמת רואה את טובת הציבור לנגד עיניה. והיא אומרת שיש לבחון את הנושא ולהאריך את תקופת ההתיישנות. כל מה שלטובת הציבור עם בחינת היתכנות של חברות הביטוח, יהיה מקובל עלינו".

בתום הדיון ההצעה אושרה פה אחד לקריאה ראשונה.

ח"כ כץ אמר לאחר הדיון: "אני מברך על האישור, זו הצעת חוק חשובה שתעשה צדק עם האזרחים החלשים יותר, עם המבוגרים יותר, על-מנת שיקבלו את מה שמגיע להם, בתקופה הכי קשה בחיים שלהם".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו ועדה חברתית ואנחנו כאן כדי לעזור לחלש, לא לחברות הביטוח. עם זאת, אנחנו קשובים להערות, ולכן אני מבקש שבמקביל לבדיקה של רשות שוק ההון, מכון המחקר והמידע של הכנסת יבצע בחינה ויבדוק על כמה מקרים חלה התיישנות, כאשר אנשים לא מספיקים לתבוע ולקבל את המגיע להם בתום 3 שנים במסגרת ביטוחים אלה".

מתכוונים לממש את הפוליסה שלכם? – כך תעשו זאת נכון

ההסכם שנחתם לפני 6 שנים והמתין עד כה לאשרור ממשלת קולומביה, יפטור ממכס מגוון מוצרי תעשייה, מזון וחקלאות

קולומביה הודיעה השבוע לישראל על השלמת תהליך אשרור הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות, והוא ייכנס לתוקף החל מ-27.7.20. ההסכם בין ישראל לקולומביה, אשר נחתם בספטמבר 2013 ואושרר בישראל ב-2014, המתין עד כה לאשרור קולומביה, ורק בימים האחרונים הודיעה קולומביה לישראל על השלמת התהליך וכניסתו לתוקף כאמור.

עם כניסת ההסכם לתוקף, יינתן מיידית פטור ממכס על רוב הייצוא התעשייתי לשתי המדינות. כמו כן, המכס על יתר המוצרים יופחת באופן הדרגתי תוך 10 שנים. כך למשל, ייצוא לקולומביה של תרופות, מכשור רפואי, כימיקלים, מוצרי תקשורת וטקסטיל, שכיום חייב במכס בשיעור של 5%-35%, ייהנה מפטור מלא ממכס, מה שיקל על היצואנים להתמודד עם התחרות הגלובלית.

בנוסף, ההסכם כולל הטבות בדמות הפחתת מכסים משמעותית בייבוא מוצרים בענפי החקלאות והמזון מקולומביה לישראל. כך למשל, ההסכם יביא להוזלה של מוצרים המיובאים מקולומביה, כגון אגוזי מקדמיה (שיעור המכס הנוכחי הוא 4%), אננס, גויאבה ומנגו מיובשים (8%), ממתקים המכילים קקאו (5%), ביסקוויטים (4%), ריבות (4%) ועוד. מוצרים אחרים יהיו פטורים ממכס במסגרת מכסה, ובהם: בשר בקר טרי (שיעור המכס הנוכחי הוא 12%+ 3.25 ₪ לקילוגרם),  אננס טרי (4.41 ₪ לק"ג אך לא יותר מ-25%), מנגו טרי (1.23 ₪ לקילוגרם אך לא יותר מ-85%) ופפאיה טרייה (2.43 ₪ לק"ג אך לא יותר מ-85%).

בנוסף למכסים, יפתח ההסכם את שוק הרכש הממשלתי בקולומביה עבור חברות ישראליות, יגביר את הליברליזציה בסחר בשירותים ויחזק את מנגנוני ההגנה על השקעות ישראליות בקולומביה..

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ ציין בעקבות ההודעה: "להידוק היחסים הכלכליים עם קולומביה ישנה חשיבות כפולה, הן מההיבט של פתיחת שווקים חדשים עבור התעשייה הישראלית, והן לאור הצורך בחיזוק מעמדה של ישראל בקרב מדינות אמריקה הלטינית. קולומביה היא מידידותיה הטובות של ישראל והכלכלה השלישית בגודלה בדרום אמריקה. הידוק היחסים הכלכליים עמה הוא צעד מתבקש".

תהליך המשא ומתן להסכם סחר חופשי בין ישראל וקולומביה החל כבר במרץ 2012, במסגרת מדיניות משרד הכלכלה והתעשייה להרחיב את הייצוא מישראל לשווקים חדשים. ההסכם הושלם באמצע 2013, לאחר משא ומתן שניהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף עם משרד החוץ, מינהל המכס ומשרדי החקלאות, האוצר והמשפטים. לאחר מכן, ועד כה, הושלמו הליכים פנימיים במדינות, ועתה כאמור הגיע התהליך לסיומו.

.אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן ציין: "הסכם הסחר בין ישראל לקולומביה יפתח בפני הייצוא הישראלי את אחת הכלכלות המעניינות ובעלות פוטנציאל הצמיחה בין מדינות אמריקה הלטינית. ההסכם יאפשר לחברות הישראליות יתרון תחרותי בשוק הקולומביאני, תוך הסרת חסמי הסחר השונים שבהם הן נתקלות בעת הייצוא לשוק זה. קולומביה מצטרפת למדינות נוספות באמריקה הלטינית, שישראל חתמה על הסכמי סחר חופשי עימן, ואשר בזכותן מצליחות חברות ישראליות להתמודד בהצלחה בשווקים אלו: מקסיקו, ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי, פרגוואי ופנמה, וכעת גם קולומביה".

היקף הסחר בסחורות בין הצדדים עמד ב-2019 על כ-106 מיליון דולר, כאשר הייצוא מישראל עמד על כ-85 מיליוני דולרים והייבוא מקולומביה עמד על כ-21 מיליון דולר. ענפי הייצוא העיקריים מישראל הם מכונות ומיכון חשמלי ומכני (38%), מוצרי תעשיות כימיות (29%), מכשור אופטי ורפואי (13%) ומוצרי גומי ופלסטיק (8%). ענף הייבוא המרכזי מקולומביה הוא מוצרי מזון וחקלאות (65%).

סיכום עשור ביצוא: גידול של 70%