לא מעט תופעות במקרר גורמות לנו לקרוא לטכנאי, אבל הרבה פעמים מדובר בפעילויות פשוטות שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו ויכולות לחסוך כסף, בהן נזילות, רעש, קירור חזק מדי וחוסר קירור. כך תטפלו בהן:

נזילה: אם יש נזילה פנימית במקרר,ז ה מה שתעשו: בדקו את פיית הניקוז. לרוב היא תהיה מלוכלכת. שחררו את המרזב שנמצא בדרך כלל בחלק העליון של המקרר ושחררו לו את הברגים. לאחר שהמרזב שוחרר מהצינור נקו את הפייה. ואז החזירו את המרזב. אל תשכחו להחזיר את שני הברגים למקום.

מקרר מקפיא את האוכל: אם האוכל קר מדי או קפוא במקרר , הבעיה לרוב  בתרמוסטט – או שלא עובד או שלא מכוון לרמה המתאימה לכמות. לרוב צריך לכוון הן את התרמוסטט של המקרר והן של המקפיא. כדי לבדוק העלו את התרמוסטט לטמפרטורה הכי גבוהה, ואחרי יום-יומיים ראו אם הבעיה מסתדרת. אם היא לא מסתדרת, צריך להחליף תרומוסטט או כרטיס פיקוד. הרבה פעמים הבעיה נגרמת מזליגה של הקור של המקפיא. במקרה זה כוונו הן את המקרר והן את המקפיא לטמפרטורה בינונית.

מקרר או מקפיא מרעיש: רעש במקרר או במקפיא, מקורו יכול  להיות מבפנים או מבחוץ. אם אתם פותחים את המקרר והרעש נפסק, הרעש מבפנים. המתג מפסיק את המנוע כשפותחים את הדלת. אם אתם לוחצים על המתג ויש רעש, סימן כנראה שיש קרח שנוגע במקרר, במנוע. תוציאו מהחשמל, כך הוא יפשיר. אם הרעש חיצוני, הוא נובע מהמדחס או באזורו. בדקו מה קורה מאחורי המקרר, האם יש שם צינורית, האם המקרר מאוזן, לפעמים תצטרכו לפתוח בברגים את אזור המדחס. אם לא הצלחתם לאתר את מקור הרעש או לטפל בו קראו לטכנאי. עם זאת, בהרבה מקרים עלות תיקון רעש כשהמקרר עובד היא גבוהה, אז השאלה כמה אתם מוכנים לספוג את הרעש. כמו כן הרבה פעמים הבעיה היא המיקום של המקרר, מיקום קטן או לא מאוזן או קרוב מדי למיטה או לחדר השינה וכד'.

המקרר מקצר: הרבה פעמים כשהמקרר מקצר, הדבר נובע מזרימת מים., למשל המים הגיעו לאזור החשמל או  פתח הניקוז נסתם. במקרה זה יש פשוט לנקות אותו. לפעמים הבעיה היא בפתח החימום שלא מפשיר את הקרח, נתקו אותו משני צדדיו וכן הפשירו את המקרר. במקררים חדשים תצטרכו להוציא את הברגים מאזור החימום.

כמה זה חוסך

עלות ביקור טכנאי 150-250 שקל, תיקון פעולות פשוטות 250-350 שקל, עדיף כבר לקנות צעצוע לילד.

עשה זאת בעצמך: תיקון מזגן – כמה חוסך ומתי לקרוא לטכנאי?

איך להסתדר עם המזגן בלי טכנאי

מייבשי כביסה – מה היתרונות, מה החסרונות, מה המחירים ומה חשוב

מנתונים שאספה הממשלה עולה: חברות הביטוח משלמות הרבה יותר על ניתוחים – ומזניקות את המחירים בשוק

70 אחוז מהניתוחים שמבוצעים במערכת הפרטית יקרים יותר מניתוחים שמבוצעים במערכת הציבורית; למעלה מרבע מהניתוחים הפרטיים (28%) עולים פי שניים ומעלה לעומת מחירם במערכת הציבורית – כך עולה ממחקר שנערך באחרונה במשרד האוצר. עם זאת, כמעט שליש (31%) מהניתוחים זולים יותר דווקא במערכת הפרטית.

המחקר נעשה על בסיס דיווחים שהעבירו גורמים בשוק הניתוחים הפרטיים, בהתאם לחובת דיווח שחלה עליהם מאז החלטת הממשלה שהתקבלה ב-2018. בשנה וחצי האחרונות העבירו גופים אלה מידע על המחירים שהם גובים ומשלמים עבור ניתוחים ופרוצדורות. המחירים המדווחים הושוו למחירי המחירון של משרד הבריאות בניכוי ההנחות שניתנות לקופות החולים במערכת הציבורית. זאת הפעם הראשונה שהמדינה מרכזת נתונים מלאים על מחירי ניתוחים במערכת הפרטית ועל היקפם. בעבר היו בידי הממשלה נתונים נקודתיים בלבד שאספה, ומבלי שהייתה למוסדות הרפואיים כל חובה לדווח. מטרת הדיווח היא לבדוק אם על הממשלה להטיל פיקוח על מחירי המערכת הפרטית.

פער של כ-40 אחוז בין המערכת הפרטית לציבורית

באגף התקציבים באוצר ביקשו לבדוק גם את עלות הסל כולו למבטחים השונים, ולא לבודד ניתוח כזה או אחר. לשם כך הורכב "סל ניתוחים" שבנוי מ-45 סוגי הניתוחים הנפוצים ביותר, שמהווים כ-80% מהניתוחים שמבוצעים בישראל. התוצאות שהתקבלו היו חד-משמעיות: חברות הביטוח המסחריות שרוכשות את הניתוחים במערכת הפרטית משלמות על אותו סל ניתוחים מחירים הגבוהים ב-39% לעומת קופות החולים הציבוריות, שרוכשות את הניתוחים בכסף ציבורי במערכת הציבורית והפרטית.

ההוצאות של בתי החולים הפרטיים נמוכות יותר מהוצאות בתי החולים הציבוריים: זאת משום שהם אינם מפעילים מחלקות פנימיות, חדר מיון, רופאים בכוננות, מערכי הוראה של סטודנטים, מחקר ועוד. לכן, לכאורה הם יכולים להציע ניתוחים במחירים נמוכים יותר. מדוע, אם כן, משלמים המבטחים הפרטיים יותר עבור ניתוחים פרטיים, לעומת מה שקופות החולים משלמות עבור ניתוחים ציבוריים?

לסוגיה זו כמה הסברים אפשריים: ראשית, למבטחים הפרטיים אין כל מגבלה על השכר שמותר להם לשלם למנתחים. לעומת זאת, בתי החולים הציבוריים כבולים בהסכמי עבודה ונתונים בפיקוח על השכר. מאחר ששתי המערכות מתחרות על אותם הרופאים, חברת ביטוח שרוצה להציג רשימת מנתחים אטרקטיבית, יכולה להציע להם שכר גבוה בהרבה – מה שמייקר את הניתוחים. סיבה אחרת היא כמות הרכש: קופות חולים רוכשות מבתי החולים בהיקפים אדירים ומקבלות "הנחות כמות" משמעותיות. לעומת זאת, חברות ביטוח, קל וחומר הקטנות שבהן, מוגבלות מבחינת כמויות הרכש.

סיבה אפשרית נוספת לפער בעלויות היא היעדר יתרונות יחסיים שיש לקופות, כמו הבעלות של מכבי על אסותא. גם הביטוחים המשלימים של קופות החולים משלמים על סל הניתוחים יותר מהקופות בסל הבסיסי, אך ההפרש מתון יותר: רק 15% יותר. אפשר להסביר זאת בכוח המיקוח הגבוה מאוד של קופות החולים מול בתי החולים הפרטיים – כלומר, יתרון לגודל. בסיכומו של דבר: מבטחים פרטיים וחצי פרטיים כמו הביטוחים המשלימים משלמים יותר על אותו סל ניתוחים.

התוצאה היא השפעה צולבת של המערכת הפרטית על המערכת הציבורית, ובעיקר תחרות על שכר הרופאים ויצירת תמריץ עבורם להעדיף עבודה במערכת הפרטית. לכך נוסיף את העובדה שבמערכת הציבורית אין במקרים רבים אפשרות למנתחים לעבוד בשעות אחר הצהריים, גם בתעריפים נמוכים בהרבה.

מנגד, כיצד ייתכן שניתוחים רבים, כמעט שליש מכלל הניתוחים, זולים יותר דווקא במערכת הפרטית? סביר להניח כי מדובר בניתוחים שמחיר המחירון שלהם במערכת הציבורית גבוה מאוד, גם אחרי הנחות שניתנות לקופות, ולכן המערכת הפרטית מצליחה להציע אותם במחירים נמוכים יותר ועדיין להישאר רווחית. הסבר נוסף הוא ב"הנחות כמות" שהספקים נותנים לקבוצות פרטיות גדולות, למשל לביטוח המשלים של קופות החולים הגדולות, שרוכשות מספר רב של ניתוחים – בהנחות גדולות.

הנתונים שהציג משרד האוצר מתייחסים לשנת 2017, שנה אחרי כניסתה לתוקף של רפורמת "הסדר-החזר", שחייבה את חברות הביטוח ואת הביטוחים המשלימים להציע למבוטחים רשימות סגורות של רופאים לבחירה, צעד שגרם להפחתה בתשלומים שחברות הביטוח משלמות לרופאים. למרות זאת, קיים הפרש מחירים שכזה.

הקשישים נשארים במערכת הציבורית

עניין חשוב נוסף שנבדק במחקר הוא שאלה שנמצאת במוקד ויכוח קבוע במערכת הבריאות: האם המערכת הפרטית מושכת אליה את המקרים הקלים יותר, ואילו הניתוחים המורכבים והיקרים יותר נשארים במערכת הציבורית? הפרמטר שלפיו נבחן נושא זה הוא גיל המנותחים, בהנחה שבגיל מבוגר הניתוחים מורכבים ויקרים יותר.

ואכן, במחקר התגלה כי בטווח הגילים 64-24, נתח המנותחים במערכת הפרטית גדול מזה שבמערכת הציבורית: 23% מהמנותחים במערכת הפרטית הם בגילים אלה, לעומת רק 18% מהמנותחים במערכת הציבורית. הפער מצטמצם והולך עם השנים, ומגיל 64 המגמה מתהפכת: שיעור המנותחים בני 65 ואילך גבוה יותר במערכת הציבורית לעומת הפרטית, כשהפער מתרחב והולך עם העלייה בגיל.

ניתן להניח כי ניתוחים שמבוצעים באנשים מבוגרים יותר, שיש להם פעמים רבות גם מחלות רקע, הם מסובכים ויקרים יותר. העובדה שרבים מהם מתבצעים במערכת הציבורית לעומת הפרטית היא עדות לחלוקה לא הוגנת, שבה הניתוחים המורכבים והיקרים יותר מבוצעים דווקא במערכת הציבורית.

השכיחים ביותר: במערכת הציבורית צנתורים, ובפרטית – תיקון הבוהן

לראשונה, הנתונים חושפים גם אילו ניתוחים ופרוצדורות הם השכיחים ביותר במערכת הפרטית ואילו במערכת הציבורית: הניתוח השכיח ביותר במערכת הציבורית הוא צנתור לב אבחנתי – 92% מהצנתורים האלה מבוצעים במערכת הציבורית. גם צנתור לב טיפולי מתבצע באופן כמעט גורף במערכת הציבורית (90% מהצנתורים). אחת הסיבות האפשריות לכך היא שזוהי פרוצדורה עם מחיר מחירון גבוה שנחשבת למשתלמת לבתי החולים הציבוריים, מה שמאפשר להם לתגמל את המצנתרים בסכומים גבוהים שמשאירים אותם במערכת הציבורית. סיבה נוספת היא שפעמים רבות מדובר במקרים דחופים, כלומר הניתוחים מבוצעים בקרב חולים שהתפנו לחדרי המיון לאחר שחשו ברע.

פרוצדורות נוספות שמתבצעות לרוב במערכת הציבורית הן החדרת פורט (צנתר) תת-עורי (91% מהמקרים מתבצעים במערכת הציבורית); כריתת זגוגית העין (88% מהניתוחים מתבצעים בבתי חולים ציבוריים); חיתוך מעטפת הגיד (82%); תיקון ושחזור עור ורקמה תת-עורית (81%); וכריתת קונכיות האף (79%).

במערכת הפרטית לעומת זאת, הניתוח השכיח ביותר הוא ניתוח לתיקון "בוהן קלובה" בכף הרגל (הלוקס ואלגוס) – 59% מהניתוחים האלה מתבצעים במערכת הפרטית. במקום השני – קולונוסקופיה אבחנתית: 58% מהן מתבצעות במערכת הפרטית. פרוצדורות נפוצות נוספות במערכת הפרטית הן: ניתוח לפיסטולה בפי הטבעת (57%); ניתוחי עמוד שדרה כולל כריתת דיסק (55%); ניתוחי מוס (MOHS) להסרת גידולי עור (53%); כריתת טחורים (45%); וניתוח לפרוסקופי לקיצור קיבה (41%).

מכיוון שמתמחים מקבלים את הכשרתם רק במסגרת המערכת הציבורית, אחת הבעיות הנובעות מכך שישנם סוגי ניתוחים שרובם המכריע מתבצע במערכת הפרטית, היא פגיעה בהכשרת רופאים לעתיד.

נפתחים עוד ועוד בתי חולים פרטיים

בשנים האחרונות נקטה הממשלה כמה פעולות לאיזון התחרות בין הרפואה הציבורית והפרטית ולריסון המחירים במערכת הפרטית. הצעד המשמעותי ביותר היה רפורמת "הסדר-החזר" שבה חויבו הביטוחים המשלימים וגם הביטוחים המסחריים החדשים להציע למטופלים רשימות הסדר סגורות של מנתחים, במקום מצב של בחירה חופשית של המטופלים.

בעקבות זאת, כוח המיקוח עבר מהרופאים מול המטופלים אל חברות הביטוח אל מול הרופאים, מה שגרם לטענת הרופאים לירידה ניכרת בשכרם. כמו כן, ב-2017 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות המכונות "תקנות הצינון", שאוסרות על רופאים לנתח באופן פרטי מטופלים למשך חצי שנה מהמפגש האחרון ביניהם במערכת הציבורית.

במקביל, המדינה השקיעה קרוב למיליארד שקל בהעברת ניתוחים מהמערכת הפרטית לציבורית. צעד זה אמור לצמצם אף הוא את היקף הרפואה הפרטית, אך תוצאותיו עדיין לא משתקפות בנתונים שהציג האוצר. בנוסף, המדינה ממשיכה להגביל את הרישיונות לפתיחת חדרי ניתוח פרטיים, דבר שאמור להגביל את הגידול בהיקף הניתוחים הפרטיים.

עם זאת, ניתן להבחין גם במגמה הפוכה: בשנים האחרונות נפתחו עוד ועוד בתי חולים פרטיים, יש נהירה גדלה והולכת של הציבור לביטוחים הפרטיים והמשלימים. נתונים המעידים על כך שיש פוטנציאל לרווח כספי גדול ולגידול בהיקף הרפואה הפרטית.

ביטוח בריאות בקופת החולים – מה אנחנו מקבלים? מה זה שב"ן? והאם זה מספיק?

עם היד על הדופק: שלושה כיסויים בביטוח הבריאות שכדאי לעדכן

נגיד בנק ישראל אמיר ירון נשא דברים בכנס דה מרקר, הנה עיקרי דבריו:

"אתחיל ברשותכם מהסוף: ההתפתחויות הדמוגרפיות הופכות את החברה החרדית לגורם משמעותי במחר הכלכלי של ישראל. צריך להכיר בכך וחשוב להתכונן לכך כבר עכשיו.

"התהליך שעלינו להניע כעת מחייב התגייסות של כלל הגורמים כדי שבעוד כמה עשורים נראה ממנו תוצאות חיוביות. בראש ובראשונה, החברה הישראלית כולה, וכמובן החברה החרדית בתוכה, צריכה להכיר בהכרח הכלכלי של שילוב החברה החרדית בשוק העבודה העתידי. גם הממשלה צריכה לייצר את התמריצים הנכונים ולבצע את ההשקעות הנדרשות, והמעסיקים עצמם, ככל שישכילו להתאים את סביבת העבודה למאפיינים של העובדים החרדים, ייהנו מהיכולת של העובדים החרדים להצטרף לשורותיהם ולמצות את מלוא כישוריהם ויכולותיהם.

"אסקור בקצרה את המצב הדמוגרפי היום, את המצב בשוק העבודה ואת הצפי לעתיד. ואני מזכיר את מה שידוע לכולנו: הזמן עובר מהר…

עד 2065 שיעור החרדים יגיע לשליש

"התוצר לנפש בישראל עדיין נמוך מממוצע מדינות ה-OECD ( "שיעור החרדים באוכלוסיה עולה בהתמדה וצפוי  להגיע לשליש בשנת 2065 . בלי שילוב מלא של החרדים (ושל אוכלוסיות נוספות) בשוק העבודה העתידי לא נוכל להתקרב לרמת החיים של המדינות העשירות, ואף קיים חשש שנרד מטה בדירוג עם השנים, היות שהחברה החרדית הופכת למשמעותית יותר ויותר מבחינת היקפה. סימולציה שנערכה בבנק ישראל מראה ששילוב הגברים החרדים בשוק העבודה והקניית השכלה מתאימה יעלו באופן משמעותי את התוצר לנפש. 

"בעוד שכ-7% בלבד ממשקי הבית היום הם חרדים, הם מהווים כ-16% מסך משקי הבית העניים בישראל. יש מספר סיבות לכך, ושינוי של תמונה זו ייטיב לא רק עם הציבור החרדי אלא עם המשק הישראלי כולו.  ההכנסה נטו של משקי הבית החרדים נמוכה בכ-30 אחוז משל משקי הבית החילוניים, וכמובן שמשק הבית החרדי גדול יותר. פער זה נשמר ב-20 השנה האחרונות, ובמקביל ירד המשקל של תשלומי ההעברה בהכנסת משק הבית, במיוחד בקרב משקי הבית החרדיים.

"תשלומי המיסים הישירים של משקי בית חרדים הם כשליש מאלו של משקי הבית הלא חרדים. אם המגמות הדמוגרפיות יישמרו והשתתפות החרדים בשוק העבודה תישאר כפי שהיא כיום, המשמעות היא שכדי לשמר את היקף גביית המיסים בתוצר תידרש העלאה של כ-16% במסים הישירים במונחי 2018 . זהו חישוב שערכנו כדי לתת תחושה לאחת מההשלכות הכלכליות האפשריות שנצטרך להתמודד איתן אם לא נטפל באתגר השילוב של החברה החרדית במשק.

"כדי לטפל בפערי ההכנסה בין משקי הבית החרדים ליתר משקי הבית, עלינו להבין את מקורות הפער, ובפרט, כמה ממנו נובע מהשתתפות נמוכה בכוח העבודה, וכמה, מפערי השכלה ומיומנויות שרלוונטיות לשוק העבודה ומשפיעות על פערי השכר.

נבלמת מגמת העלייה של גברים חרדים בכוח העבודה

"כידוע, שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות גבוה ובמגמת עלייה, ודומה מאוד לשיעור בכלל האוכלוסייה. לעומת זאת, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך משל כלל הגברים, ומאז שנת 2015 נבלמה מגמת העלייה ואף מסתמנת מגמת ירידה. ניתן לראות שלצעדי המדיניות הייתה השפעה על שיעור התעסוקה. דוגמה נוספת –  שיעור הניצול של מענק עבודה בקרב חרדים הוא גבוה יחסית, ומחקר של ברנדר וסטרבצ'ינסקי מבנק ישראל שנפרסם בקרוב מראה כי למענק העבודה יש השפעה משמעותית על הישארות בשוק העבודה ובעיקר בקרב גברים חרדים )…

הבנקאות הדיגיטילית תתאים את עצמה לטלפונים כשרים

"ההתאמות שיאפשרו שילוב של החרדים במשק המודרני אינן מסתכמות רק בהתאמות בשוק העבודה שאותן סקרתי היום. המהפכה הטכנולוגית משנה את הכלכלה ואינה פוסחת על אף תחום בחיינו. אתן דוגמה מענף הבנקאות. הבנקאות, כמו תחומי חיים רבים אחרים, הופכת להיות יותר ויותר דיגיטלית, ואילו בחברה החרדית יש כידוע חסמים תרבותיים בכל הקשור לשימוש בטלפונים חכמים. לכן, בנק ישראל דרש מהבנקים להטמיע פתרון טכנולוגי של המרת הודעת טקסט להודעה קולית. הפתרון הזה מאפשר לאפשר ללקוח החרדי לקבל סיסמה לחשבון גם במכשיר טלפון כשר, וליהנות מהיתרונות הגלומים בקבלת שירותים בנקאיים מרחוק ללא צורך בהגעה לסניף. זו כמובן דוגמה קטנה של התאמה שהצליחה לאפשר פעילות עסקית חשובה בהתחשב במאפייני החברה החרדית. התאמות כאלו, שמכירות ומכבדות את אורח החיים החרדי יסייעו להצלחת תהליך השילוב בכלכלה.

"במבט קדימה, בנק ישראל קידם את השיח על שני האתגרים הכלכליים העיקריים שעומדים בפנינו, ושהממשלה הבאה לא תוכל להתעלם מהם – האתגר התקציבי – והצורך להגדיל את פריון העבודה בישראל . שניהם, ובמיוחד האחרון, נוגעים לכלל המשק הישראלי וכמובן גם לחברה החרדית שבתוכו. הצלחת המשק בעמידה באתגרים אלו תושפע רבות ממידת ההצלחה של החברה החרדית לקחת חלק משמעותי בכלכלת המחר של ישראל. שילוב וקידום החברה החרדית בכלכלה הישראלית חשובים במיוחד להמשך הצמיחה והשגשוג של המשק הישראלי, ורק שילוב ידיים ומאמץ משותף יבטיח תוצאות טובות לאורך זמן שכולם יצאו נשכרים מהם.

מחפשים עובדים חרדים

"הבנק ערך התאמות שיאפשרו קליטת עובדות ועובדים חרדים אליו, כמו מינוי רפרנט יעודי לגיוון תעסוקתי שמלווה את תהליך הגיוס, וחשוב מכך לאחריו את הקליטה וההיטמעות בבנק. קיימנו הדרכות בנושא לעובדים ולמנהלים בבנק ואנו מצויים בקשר עם פורומים וגורמים רלוונטיים בקהילה שמסייעים בכך. לשמחתנו, העובדים שקלטנו במרוצת השנים מהחברה החרדית השתלבו בהצלחה בבנק. אנחנו נמשיך במאמצים לקלוט עובדים נוספים ברמה מקצועית גבוהה. אבקש לנצל במה זו כדי לקרוא למועמדים ומועמדות מתאימים מהחברה החרדית להתמודד על תפקידים, ולהצטרף לשורות בנק ישראל".

נגיד בנק ישראל: "העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות ארוכות הטווח של המשק,"

אושרו העתקת, הקמת והרחבת 18 מפעלים שישתרעו על פני 64 דונם.  את התוכנית אישרה ועדה של משרד הכלכלה והתעשייה.  מתוך 18 המפעלים  16 יהיו באזור התעשייה קדמת גליל, אחד במעלה יוסף ואחד בערד. זהו מקצה התקציב האחרון לשנה, שבו אושרו בסך הכול כאמור 18 מפעלים בתוספת תקציב כולל של 11.6 מיליון שקל  הנדרשים לפיתוח התשתיות הציבוריות עבור אותם מפעלים. המפעלים החדשים צפויים  לייצר בעתיד כ- 610 משרות חדשות. סך הסיוע שיינתן על ידי משרד הכלכלה והתעשייה הוא 15 מיליון שקלים

מינהל אזורי תעשייה ממליץ לרשות מקרקעי ישראל על הקצאת קרקע בפטור ממכרז וכן  על גביית עלויות הפיתוח מהיזמים. עלויות הפיתוח באזורים שבהם אושרו הבקשות מסובסדות על ידי משרד הכלכלה והתעשייה.

הביקושים הגבוהים, שנרשמו לאורך כל שנת 2019  להקמת מפעלים באזורי התעשייה השונים ברחבי הארץ, נמשכו גם בחודש נובמבר האחרון.  יצוין כי הפעילות המשולבת של משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות כלי סיוע של מינהל אזורי תעשייה, הרשות להשקעות ויחידות נוספות, מלווה את היזמים והתעשיינים לאורך הכל הדרך, החל מהקצאת השטח ועד גזירת סרט המפעל, תוך מתן סיוע משולב של מענקי הון וסיוע בקליטת עובדים, התייעלות בתחומים שונים, חדשנות ופריון.

אלו חלק מהמפעלים שיקבלו סיוע: 

דפוס מאיר כנרת בע"מ

העסק נמצא באזור התעשייה טבריה עילית, ומייצר גלילי מדבקות לתעשייה, אריזות,קטלוגים, לוחות שנה, חוברות הוראות ייצור וכדומה. בשבע השנים האחרונות פועלת החברה בתחום המדבקות, ענף אשר צומח משנה לשנה.

סה"כ במ"ר:    1,250 מ"ר

תוספת עובדים:           29 עובדים

השקעת החברה:         5.4 מליון שקלים

השקעת המשרד:        649 אלף שקלים

צ.ד.פ – שירותי הידרוליקה בע"מ

החברה החלה פעילות במפעל להזרקת פלסטיק בטבריה בשנת 1993  ובשנת 2016 עברה לפארק אדיסון בעמק הירדן והיא מעסיקה כ-110 עובדות ועובדים. החברה מעוניינת לעבור לאזור התעשייה קידמת גליל, וחלק ניכר מהייצור מיועד לייצוא  וכ -90% יצוא עקיף ועוד כ-10% יצוא ישיר. בכוונת החברה להתרחב ולהיכנס לענף הרפואי, דבר המצריך הזרקה בחדר נקי.

 סה"כ במ"ר:    12,777  מ"ר

תוספת עובדים:           159      עובדים

השקעת החברה :        17,500 אלף שקלים

השקעת המשרד :        1,844   אלף שקלים

סמל הגליל בע"מ

החברה עוסקת בתכנון וייצור מכונות לתעשיית ההיי טק, רפואה וביטחון בתחום המכני. החברה מייצרת מתקן הרכבות לצלעות קירור, מתקני בדיקה סופיים למוצרים אלקטרוניים, בניית קו ייצור למוצרים רפואיים ומערכת בדיקה ויזואלית לתחום הביטחוני.

סה"כ במ"ר:    12,777   מ"ר

תוספת עובדים :          26         עובדים

השקעת החברה :        3,500   אלף שקלים

השקעת המשרד:         334      אלף שקלים

 סכסוך עובדים באסם על רקע סגירת טבעול בקיבוץ לוחמי הגטאות

"המדינה במו ידיה הביאה לקרב המיותר בפריפריה בין משקיעי הדירות לזוגות הצעירים"

המזגן לא נדלק, לא מחמם ועוד – זה לא אומר שצריך מיד לקרוא לטכנאי. הנה כמה פעולות שיחסכו לכם את הצורך בטכנאי וכסף:

המזגן לא נדלק: אם המזגן לא נדלק, זה לא אומר שחייבים מיד לקרוא לטכנאי. זו אחת הסיבות השכיחות לקרוא לאנשי מקצוע ועם זאת גם אחת המיותרות, ,הרבה פעמים מדובר בחיבור רופף לשקע, שקע שלא עובד או אפילו שלט מקולקל. רק אם השקע בסדר, החיבור בסדר וכן גם השלט או המפסק החשמלי זו סיבה לקרוא לטכנאי כי כנראה הבעיה נובעת מהיחידה החיצונית.

המזגן לא מקרר או מחמם: הרבה פעמים כשהמזגן לא מקרר או לא מחמם, הבעיה לא במזגן אלא בהגדרות. מי יודע? אולי הילד ישב על השלט, אולי הוא נפל, יש המון סיבות. תתפלאו כמה לא בודקים את ההגדרה לפני שהם פונים לטכנאי. המצבים השכיחים: שמש – חום, פתיתי שלג- קור, מאוורר – אוורור. לפעמים שינינו את הטמפרטורות. לפעמים המזגן במצב אוטומטי – סמל של חצים במעגל. אם הבעיה לא בהגדרות, הבעיה הרבה פעמים היא בפילטרים שצריך לנקות. אם זה לא זה, סביר שמודבר בבעיה מורכבת יותר המצריכה קריאה לטכנאי

אוויר מלוכלך או ריח לא נעים: לא תאמינו, אבל אוויר מלוכלך נובע בעיקר מכך שהמזגן מלוכלך ומכאן גם הריח הרע. הפתרון פשוט: צריך לנקות אותו מבחוץ ולנקות מבפנים את הפילטרים. בדקו גם את היחידה החיצונית ואם היא לא נגישה, קראו לטכנאי.

נזילה: הרבה פעמים נזילה מהמזגן נוצרת כשהוא פועל זמן רב מדי. תנו לו לנוח קצת ובדקו אם בפעילות הבאה הנזילה נפסקת. אם לא, הבעיה מורכבת יותר ויש לקרוא לטכנאי.

עוצמה חלשה מדי: כשהמזגן בעוצמה הכי חזקה ובקושי יוצא אוויר, כנראה יש לנקות את המסננים. נקו אותם בעדינות והחזירו יבשים למזגן.

כמה זה חוסך:

רק ביקור של טכנאי יכול לעלות לכם 150-250 שקל. בנוסף עבודות ניקוי וטיפול בסתימות פשוטות עולות מינימום 300-400 שקל. שווה כמה דקות עבודה.

מזגן מיני מרכזי או בכל חדר? מה יותר חסכוני? מה יותר כדאי?

מזגן נייד – האם כדאי ומתי

הסוד של עיצוב נכון בא לידי ביטוי ביכולת שלו לעזור לכם לשמור על מסגרת התקציב. אם אתם רוצים לשפר את איכות החיים אבל לא מעוניינים לקרוע את הכיס, יש כמה טיפים שכדאי לכם להכיר

האינדיקציה הכי טובה לעיצוב נכון של חלל הפנים היא שמירה על מסגרת התקציב. מלכתחילה, המטרה של עיצוב מתוכנן היא למנוע מצב שבו אתם חורגים מהתקציב וקורעים את הכיס. יתרה על כך, יש כיום המון אפשרויות לתכנן נכון את עיצוב הבית ללא שיפוץ ולסיים את התהליך בלי פגיעה בשגרת החיים והעבודה.

הנה למשל כמה דוגמאות למהלכים שאתם יכולים לבצע כדי לשדרג את הבית באופן מיידי:

1. עדכון ארונות הזזה

כבר אין מספיק מקום בחדר השינה? רוצים לרענן את העיצוב של חדרי הילדים? אם יש לכם בחדרים הללו ארונות הזזה, סביר להניח שהגיע הזמן לעדכן אותם. העדכון בא לידי ביטוי בהוספת נישה למסכי טלוויזיה בתוך הדלתות הקיימות של הארון במקום לשבור קירות, כמו גם בהחלפת מוצרי הפרזול הקטנים שעושים הבדל גדול בשימוש – החל מהידיות של המגירות, דרך המסילות ועד ווי התלייה.

ארון הזזה הוא רהיט דומיננטי בעל נוכחות בחלל הפנים, אבל זה לא אומר שהוא צריך להיראות אותו דבר מהיום שבו קניתם אותו. אם הארון איכותי וחזק, אפשר בהחלט לעדכן אותו אחת לתקופה מסוימת או אפילו לצבוע אותו לבד. 

2. התקנת מקלחון 

חדרי אמבטיה סובלים משחיקה גבוהה בגלל החשיפה שלהם למים וללחות. בנוסף, אלו החדרים שצריכים לעבור את העדכון המשמעותי ביותר כאשר המשפחה מתרחבת. אבל במקום להגדיל את כל חדר הרחצה בשיפוץ מסורבל, אתם יכולים להוציא את האמבטיה ולהכניס במקומה מקלחון.

הדגמים החדשים של המקלחון יגרמו לכם להרגיש כמו בבית מלון. בקטלוג המעודכן אתם יכולים למשל לבחור את דלתות המקלחון, את ההדפס על הזגוגית וכמובן את המידות. לאחר הבחירה, כל מה שיישאר לכם לעשות זה לתאם התקנה קצרה ולעבור למקלחון חדש בתוך כמה שעות בלבד.

3. צביעת קירות 

מדהים עד כמה צביעת קירות היא עניין נגיש, פשוט, זול ואפקטיבי. צביעה כזו יכולה לשנות ב-180 מעלות את האווירה בחלל הפנים של הבית שלכם והיא רלוונטית עבור כל החדרים ללא יוצא מן הכלל. בין אם הקירות אצלכם בבית לבנים או צבעוניים, יש סבירות גבוהה מאוד שצביעה מחדש היא בדיוק מה שפנטזתם עליו כאשר חיפשת דרכים חדשות לרענן את חלל הפנים בלי לחרוג מהתקציב.

את הקירות אתם יכולים לצבוע לבד או בהזמנת אנשי מקצוע. היתרון של צביעה לבד הוא חיסכון של כמה מאות ואלפי שקלים, אך החיסרון הוא מאמץ פיזי. מנגד, בהזמנת אנשי מקצוע תצטרכו לשלם – אבל תקבלו תוצאה אחידה ועמידה.

אירוח אולימפיאדה דורש הקצאת משאבי עתק והתגייסות כמעט טוטאלית של הציבור במדינה. על הרקע הזה אפשר להבין מדוע זה לא תמיד משתלם, אך צריך לבחון כל מקרה לגופו בשביל להכריע בסוגיה

העיר טוקיו עומדת לארח בשנת 2020 את האולימפיאדה וטקס הפתיחה ייצא לדרך כבר בתאריך 24 ביולי. כמו כל דבר שהיפנים עושים, גם אולימפיאדת 2020 ככל הנראה תיראה זוהרת, נוצצת ומשוכללת ובבירת יפן מושקעים מאמצים רבים על מנת לעמוד בלוח הזמנים. עם זאת, השאלה המתבקשת היא האם כל ההוצאה הכלכלית הזו שווה את המאמץ.

מצד אחד, טוקיו היא עיר ענקית שמושכת אליה תיירים מכל רחבי העולם גם בלי קשר לאולימפיאדה. מצד שני, קשה לערער על המשמעות של אירוח אולימפיאדה מבחינת יחסי ציבור, שיווק, מיתוג, מוניטין וכיוצא בזאת. לכן השאלה לגבי הערך הכלכלי למדינה המארחת היא מורכבת מכפי שנהוג לחשוב וצריך לפרק אותה לפרמטרים שונים.

בטווח הקצר: מעמד ויוקרה שיכולים להיות מתורגמים לרווח כלכלי

היתרון הכלכלי של אירוח אולימפיאדה עבור המדינה בא לידי ביטוי בעיקר בטווח הקצר. עוד הרבה לפני טקס הפתיחה, אנשים בכל העולם מודעים לקיומה של האולימפיאדה ועוקבים אחר תהליכי ההכנה. זה משפר את מעמדה של המדינה במערכת היחסים הבינלאומית שלה, מאיץ את הפיתוח הכלכלי בזכות הפניית המשאבים ואף מעניק יוקרה שיכולה להיות מתורגמת לרווח מיידי.

יתרה על כך, בטווח הקצר גם התושבים של המדינה המארחת תומכים באולימפיאדה. למעט מספר מצומצם יחסית של אנשים שנפגעים ישירות מהעבודות, כל שאר התושבים בטוקיו ובעיקר מחוץ לעיר הבירה של יפן בהחלט רואים בעין יפה את היכולת של המדינה שלהם לארח את האירוע הספורטיבי המוכר ביותר בתבל. 

בטווח הארוך: הכל תלוי בשימוש נכון בתשתיות

אירוח אולימפיאדה הופך להיות עניין לא כלכלי כאשר לא משתמשים נכון בתשתיות. היות ומדי שנה מספר המשתתפים ומגוון סוגי הספורט רק הולכים וגדלים, צריך להשקיע הון תועפות בהקמת תשתיות. 

למעשה, כיום אי אפשר להסתפק רק בהקמת תשתיות אתלטיקה קלאסיות כגון מגרשי ריצה או אולמות שחייה – כי  צריך להביא בחשבון גם ענפי ספורט אזוטריים יותר או פחות ולדאוג לתנאים מחמירים של איגוד האתלטיקה העולמי.

אבל בפועל, יש מדינות שיודעות להשתמש בצורה נכונה בתשתיות גם אחרי שהאולימפיאדה מסתיימת. אם מדינה כמו יפן תנתב את ההשקעות לתועלת הציבור או תמשיך לארח אירועים ספורטיביים כדי להגביר את קצב ההגעה של התיירים, אין סיבה שהאולימפיאדה לא תזניק אותה הלאה. 

מקרי עבר מראים שיש מדינות שבהחלט הצליחו לצמוח מתוך אירוח אולימפיאדה, לעומת כאלה שהתרסקו ועדיין לא יצאו מהמשבר הכלכלי. ספציפית בנוגע ליפן, ההשערות הרווחות הן שהתכנון יהיה מוקפד ושגם התשתיות היקרות ינוצלו כדי לקדם את ארץ השמש העולה. 

עלייה בתוחלת החיים מביאה איתה המון אתגרים, שחלקם הם בתחום האחריות של הילדים להורים מבוגרים. עם זאת, גם המשאבים של הילדים מוגבלים – לכן כדאי להם לדעת על מה ואיפה להשקיע את הכסף

ילדים להורים מבוגרים צריכים לסייע להם בשיפור איכות החיים. מטבע הדברים, לדור הצעיר יש היכרות טובה יותר עם אמצעים טכנולוגיים, עם התנהלות מול מוסדות המדינה ועם כל מה שקשור למיצוי זכויות. מצד שני, לילדים ולמשפחה בכלל יש ברוב המקרים משאבים כלכליים מוגבלים – לכן הילדים חייבים לדעת על מה להוציא את הכסף ואיפה לחסוך. 

אז על רקע העלייה בתוחלת החיים והאתגרים המשפחתיים שהיא מביאה איתה, הנה כמה מקומות שבהם ההשקעה הכספית שלכם ושל ההורים תהיה משתלמת יותר:

1. דיור מוגן או מטפלת

מובן מאליו שההוצאה על דיור מוגן או העסקת מטפלת היא משמעותית ואף מהווה נטל על משק הבית. עם זאת, אלו לא דברים שכדאי להתפשר עליהם: דיור מוגן יעניק להורים סביבת מגורים בטוחה, יאפשר להם להכיר אנשים חדשים וגם ימנע מהם תחושת שעמום או חוסר חיוניות. 

מנגד, מטפלת יכולה לעזור להורים בהתנהלות יום יומית והיא למעשה משמשת כפתרון האידיאלי עבור מבוגרים שעדיין מתפקדים. בפועל, את ההשוואה בין מטפלת לדיור מוגן חשוב לבצע בכל מקרה לגופו ולפי הנסיבות שעל הפרק – אך בכל מקרה לא להתפשר על ההוצאה וההשקעה באיכות החיים. 

2. מוצרי ספיגה למבוגרים

גם ברמה היום יומית יש המון החלטות שילדים להורים מבוגרים צריכים לקבל כדי לעזור להם. אם הילדים רוצים לקחת אחריות על איכות החיים של הוריהם, כדאי להם להשקיע למשל במוצרי ספיגה ברמה גבוהה. 

מוצרי ספיגה למבוגרים מאפשרים להם לשמור על רווחה, שגרה ואיכות חיים. בעזרת מוצרי הספיגה המבוגרים כבר לא צריכים לחשוש לצאת מהבית, אלא יכולים לקיים פעילות חברתית סדירה לחלוטין. 

יתרה על כך, עצם השימוש במוצרי ספיגה מן הסוג הזה מקנה להורים המבוגרים את תחושת הביטחון שחסרה להם על רקע מצבים רפואיים מסוימים. כאשר להורים יש מגבלות של בריחת שתן, מוצרי הספיגה חייבים להיות חלק בלתי נפרד מרשימת הקניות. 

3. אביזרי סיוע: משקפיי ראייה, מכשירי שמיעה וכן הלאה

היכולת של מבוגרים לבצע פעולות שנתפסות על ידי הילדים כסטנדרטיות לחלוטין תלויה באביזרים שבהם הם משתמשים. בהקשר הזה, כדאי למשל להשקיע במשקפיים שישפרו את יכולת הראייה של ההורים המבוגרים וכמובן גם במכשירי שמיעה. 

מלבד מכשירי ראייה ושמיעה, יש אביזרי סיוע ובהם מקלות הליכה, כיסאות גלגלים, משטחים למניעת החלקה במקלחת ועוד. בכל אחד מהאביזרים האלה, המטרה היא להשקיע את הכסף במשהו שיכול לעזור להורים ברמה הפרקטית. עזרה כזו היא מה שההורים צריכים ולילדים יש אחריות להציע אותה. 

במסגרת המיקוד של בנק הפועלים במתן ערך וייעוץ פיננסי לעסקים בישראל הבנק מציע חבילת שירותים אשר נועדה לסייע לבעלי עסקים אשר נמצאים בצומת דרכים ומעוניינים לתכנן ולהיערך באופן מיטבי לפני שיעשו את הצעד הבא של העסק

בעלי עסקים רבים מתמודדים מדי יום עם אתגרים עסקיים ושינויים כלכליים וטכנולוגיים שמצריכים מהם ידע וכלים פיננסיים נכונים להתנהלות מיטבית של העסק שתאפשר צמיחה כלכלית. לשם כך, בנק הפועלים שם לעצמו כיעד לתת שירות מקצועי ומותאם לכל עסק על פי צרכיו ושאיפותיו להתקדם ולהתפתח פיננסית ומשיק כעת את "חבילת ההתרחבות" החדשה לעסקים.

מנהל תחום העסקים באגף לבנקאות קמעונאית בבנק הפועלים, יואב גנץ: "בעלי עסקים קטנים נדרשים להתמודד עם מגוון אדיר של עולמות תוכן ואתגרים, כשבשנים האחרונות הם מתעצמים אל מול המהפכה הדיגיטלית. אנחנו כבנק מבינים שבדרך לצמיחה פיננסית ישנן נקודות פיתול שבהן העסקים צריכים ליווי מקצועי, ולכן השקנו את חבילת ההתרחבות לבעלי העסקים".

החבילה הייחודית הכוללת שירותים בנקאיים לצד הטבות חוץ בנקאיות, גובשה כדי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לצמוח ולהתרחב, לאתר מנועי צמיחה בעולם החדש ולספק להם כלים וידע  בתחומי מומחיות שונים הקשורים בפיתוח עסקים כמו ייצוא, עולמות הסחר המקוון הגלובלי וכן פתרונות להגדלת שטחי העסק, מימון לרכישת ציוד ועוד.

החבילה מכילה מגוון שירותים החל מפתרונות אשראי לעסקים, שירותי ייעוץ והכוונה של מכון הייצוא ללקוחות המעוניינים לבחון ייצוא לחו"ל, גישה למערכת מסחר דיגיטלית מתקדמת במט"ח, הטבה לפגישת ייעוץ חינם עם יועצי מסחר מקוון וליווי בנקאי עסקי בסניף או בבית העסק.

את הקמפיין יובילו בעלי עסקים , לקוחות הבנק, המצויים בנקודות פיתול שנהנו מליווי הבנק באחד משלבי התרחבות העסק: רכישת ציוד, כניסה לעולם הייצוא, מעבר למבנה גדול יותר וכד':

–         מיה איגרא בקל, מוסך טויוטה זמיר, ירושלים

–         חטיב טליע, ארטו קפה, כפר מג'אר

–         יפעת לוי, אימהות – חנות לבגדי הנקה והריון, חיפה

–         יוליה גל, רשת קוסמטיקה Yullia, אזור המרכז

–         ד"ר ליאור חביב, מנכ"ל WINWORK, מיזם לקידום יזמות של בעלי מוגבלויות, המרכז

–         עופר גואטה, יקבי ירושלים

הקמפיין עלה  בכל אמצעי המדיה בפריסה ארצית – דיגיטל, טלוויזיה, עיתונות ורדיו – והוא צפוי להימשך עד סוף ינואר. הקמפיין גם ילווה במיתוג של סניפי בנק הפועלים והמחלקות העסקיות.

השירותים וההטבות ללקוחות הבנק אשר עומדים בקריטריונים ובעלי זכאות לקבלת החבילה בכפיפות לשיקולי הבנק ובמלאי מוגבל כמפורט בתקנוני הפעילות שבאתר הבנק קבלת אשראי בכפוף לאישור ותנאי הבנק. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

הפועלים יאפשר כניסה לאתר הבנק בטביעת אצבע

על פי משרד האוצר, התפתחותה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי התאפשרה במידה רבה בזכות היווצרות ענף הון סיכון שזוכה למימון פרטי נרחב, בעיקר מארה"ב. המימון הפרטי לחדשנות בישראל, בדומה לארה"ב הוא פרו-מחזורי, כלומר עולה בקצב מהיר בתקופות גאות ומצטמצם בשיעור חד בתקופות שפל. הדבר מהווה כשל שוק, שכן ניסיון העבר מלמד כי בתקופות האטה העדר מימון הוביל לסגירת חברות הזנק באופן שאינו יעיל. בד בבד, חל גידול ניכר בביקוש למימון ממשלתי מצד חברות הסטארט-אפ, הן במספר בקשות התמיכה והן בשווי הפרויקטים המבקשים תמיכה. עם זאת, הנתונים ההיסטוריים מראים כי היקף התמיכה בחברות אלו אינו עולה משמעותית לאור מבנה התקציב של הרשות וחלק ניכר מהגידול בבקשות למימון נדחה.

באוצר מציעים לבחון את התאמת היקף מימון רשות החדשנות בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מראש ביחס לזמינות ההון הפרטי במשק.

מהסקירה של האוצר עולה כי החל משנות ה-90, ביססה מדינת ישראל את מעמדה כ-"אומת הסטארט אפ". עוד עולה כי  ריכוז גבוה של מיזמים טכנולוגים, מרכזי מו"פ של תאגידים רב-לאומיים, היצע כוח אדם משכיל, משקיעי הון-סיכון וחברות ישראליות הרשומות בנאסד"ק, מציבים את ישראל בצמרת מדדי חדשנות בעולם ובמקום השני בהוצאה על מחקר ופיתוח (מו"פ) כאחוז מהתמ"ג.

חברות הזנק ("סטרטאפים") מאופיינות לרוב בהיעדר נכסים מוחשיים, תזרים מזומנים שלילי ואינפורמציה א-סימטרית(לא מאוזנת) גבוהה, גורמים אשר מונעים ממיזמים אלו נגישות למימון מסורתי. בהתאם לכך, קיומו של היצע מקורות מימון בתקופות גיאות ושפל הכרחי להיווצרותו של קהילה טכנולוגית פעילה. מציינים באוצר

המצב בעולם

ממשלות ברחבי העולם המערבי תומכות בפרויקטי מו"פ המבוצעים על-ידי חברות טכנולוגיות. הרציונל לתמיכה נובע מכך שלפעילות זו השפעות חיצוניות חיוביות המיטיבות עם המשק. בפרט, תהליך יצירתו של ידע חדש וזליגתו אל מחוץ לפירמה אשר עסקה בפיתוחו, נמצאו כגורמים מעודדי צמיחה כלכלית.

בישראל, רשות החדשנות (לשעבר – המדען הראשי במשרד הכלכלה) היא הגורם העיקרי העוסק במימון ממשלתי למו"פ. תכניות המענקים השונות של רשות החדשנות פועלות בחלקן בהתאם לעקרון הניטרליות, אשר הוזכר לא אחת כמאפיין עיקרי בהצלחתה בעבר. עיקריה של גישה זו, הנהוגה בתוכניות המרכזיות, היא שהיקף התמיכה הוא בהתאם להתפלגות הבקשות המשקפות מגמות בשוק ולא בהתאם להכוונה לענפים ספציפיים. כתוצאה מכך, פעילות הרשות משקפת את צורכי השוק ולא מושפעת מהעדפותיו של המגזר הציבורי.

ניתוח בסיס נתונים פרטני לבקשות ומענקים ברמת חברה לאורך זמן, מאפשר לבחון את הסינרגיה בין מימון פעילות ענפי ההיי-טק באמצעות קרנות ההון-סיכון בישראל לבין התמיכה הממשלתית למו"פ. באופן ספציפי, עבודה זו מתמקדת בבחינת היצע המימון הממשלתי למו"פ לעומת מקורות מימון פרטיים כתלות במחזורי העסקים במשק.

תוצאות העבודה מראות כי בראייתן של חברות הזנק נדרש מימון מו"פ ממשלתי אנטי-מחזורי. זאת, היות שבתקופות מיתון היצע מקורות ההון-סיכון במגזר הפרטי מצטמצם משמעותית, החברות צעירות מגבירות ביקושים למימון הממשלתי. הגברת הביקוש מתבטאת בגידול במספר בקשות התמיכה ולעלייה בשווי הפרויקטים המבקשים תמיכה. כך, ירידה של אחוז אחד בהיצע מקורות ההון-סיכון במגזר העסקי, מובילה להגברת ביקושים למענקים ממשלתיים בשיעור של בין 0.14 ל-0.3 אחוזים. עם זאת, רוב הביקוש הנוסף איננו מקבל מענה וישנו גידול בהיקף דחיית הבקשות לתמיכה. זאת מכיוון שתקציב הרשות איננו כולל רכיב אנטי מחזורי, להפך חלק מהמימון (תמלוגי החברות) תלוי בהיקף האקזיטים. אנו מוצאים כי בעשור הקודם הסתכם ההפסד למשק כתוצאה מקיומם של משברים כלכליים ב-450 פרויקטים, כאשר שווי פרויקטים אלו במונחי תקציבי מו"פ הסתכם בכ-1.7 מיליארד שקלים.

לתוצאות ישנה רלוונטיות למדיניות החדשנות בישראל. היותו של הביקוש למענקי רשות החדשנות אנטי-מחזורי (עבור החברות הקטנות) מגביר את החשיבות בזמינותו בתקופות המאופיינות בהאטה בפעילות ענפי ההי-טק וזמינות ההון הפרטי ומפחית מהחשיבות בתקופות בהן המימון הפרטי זמין. לאור זאת, יש לייצר כלים אשר יאפשרו צבירת כספים "עודפים" בתקופות גיאות והקצאתם בתקופות שבהן המימון הפרטי מתמעט.

מימון הון סיכון

לפי האוצר, חברות סטארט-אפ מאופיינות במיעוט בנכסים מוחשיים, העדר רווחיות ואינפורמציה א-סימטרית גבוהה. תנאים אלו מקשים על גופי מימון מבוססי חוב לספק אשראי למיזמים אלו ועל-כן, שרידותן של חברות הזנק תלויה ביכולתן לגייס "כסף חכם" המכונה לעיתים גם השקעות אלטרנטיביות. המימון לחברות אלו ניתן  לרוב על ידי גופי השקעה המתמחים בהשקעות טכנולוגיות (קרנות הון-סיכון).

קרנות הון-סיכון בנויות בדרך כלל מ-3 רבדים. החברה המנהלת את הקרן (השותף הכללי) מגייסת כספים ממשקיעים מוסדיים, חברות עסקיות, מלכ"רים ואנג'לים (שותפים מוגבלים). לאחר גיוס ההון הנדרש הקרן פועלת למשך כעשר שנים. תקופה זו מתחלקת לשני שלבים – שלב החיפוש וההשקעה, שבו השותף הכללי מחפש השקעות פוטנציאליות בקרב חברות הזנק ומשקיע את הכסף בחברות רלוונטיות (חברות פורטפוליו). לאחר שלב החיפוש וההשקעה, הקרן פעילה לתקופה של כ-7 שנים נוספות שבהן החברות מפתחות את המוצרים וו השירותים תוך ליווי ובקרה של נציגי הקרנות. בסוף חייה של הקרן, השותף הכללי פועל למימוש אחזקות הקרן באמצעות אקזיט או הנפקה ומחלק את התמורה בין השותפים המוגבלים החברים בקרן. בכל נקודת זמן, שותפים כלליים יכולים לנהל מספר קרנות,  בשלבי פעילות שונים.

 תעשיית ההון-סיכון העולמית צמחה באופן דרמטי מאז שנות ה-70 בעקבות רפורמות בארצות הברית אשר אפשרו ועודדו השקעות של קרנות פנסיה בקרנות ההון-סיכון. מאז אמצע שנות ה-80 צמחו גיוסי קרנות ההון-סיכון בארה"ב מסכום של כ-3.8 מיליארד דולר ל-10 מיליארד עשור לאחר מכן ובשנת 2000, ערב התפוצצות בועת הדוט-קום, הגיעו גיוסי הקרנות לסכום של מעל 100 מיליארד דולר. בעקבות התפוצצות הבועה צנח היקף גיוסי הקרנות חזרה לסכום של כ-10 מיליארד דולר בשנה ומאז חלה עלייה הדרגתית עד להיקף גיוס של כ-40 מיליארד דולר בשנת2016 .

הון סיכון בישראל

בישראל, צמח שוק ההון-סיכון במהלך שנות ה-90, כתגובה להגברת הביקושים העולמיים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, זמינות של מהנדסים עולים ופורשי תעשיות בטחוניות והשקת תכנית "יוזמה" שהובילה להיווצרות אשכול קרנות הון סיכון בישראל. באופן זה, גדל מספר קרנות ההון-סיכון הפעילות בישראל מ-2, בשנת 1990, לכ-100 קרנות בשנת 2000 ומהיקף גיוס של 49 מיליון דולר בתחילת העשור להיקף של 3.4 מיליארד דולר ערב התפוצצות הבועה.

מימון הון-סיכון בתקופות גאות ושפל

מעטות המדינות בהן מתקיים ענף הון-סיכון מפותח. גם לאחר התפתחותן, הפעילות של ענף הון-סיכון מאופיינת בתנודתיות רבה אשר עשויה להשפיע על התעשייה באופן ארוך טווח. זמינות מימון הון סיכון בישראל מושפעת מהתפתחויות בכלכלה האמריקנית, המהווה מקור מימון מרכזי לחדשנות בישראל. מעבר לכך, נמצא כי היצע ההון לענף בידי המשקיעים המוסדיים (כגון קרנות הפנסיה, אשר הפכו לספקי ההון המובילים לענף) בארה"ב כרגיש יותר להתפתחויות בשווקי ההון, זאת בהשוואה לספקי ההון האחרים. זאת היות והזעזועים המקרו הכלכליים והפיננסיים עלולים לפוגע בנזילות של המשקיעים המוסדיים או להשפיע על הערכות הגופים לגבי התשואה הצפויה להשקעה. הדבר רלוונטי פחות לישראל, שבה הנתח של המימון על ידי המוסדיים המקומיים הוא נמוך (נושא שמחייב התייחסות נפרדת).

פגיעה בהיצע המשאבים העומדים לרשות קרנות ההון סיכון, מובילה לסגירתן של חברות פורטפוליו באופן שאינו אופטימלי מנקודת מבט ארוכת טווח ולירידה בתשואות הקרנות. המודל משקף את מאפייני פעילות הענף ובפרט את המבנה העיתי: התחייבויות של ספקי ההון קודמות להשקעות בפועל, לרוב לא ניתן להשקיע מעבר לגובה ההתחייבויות שניתנו קודם לכך, והשקעות לא נזילות עד סוף חיי הקרן.  בעוד מנהלי הקרן חשופים באופן תדיר למידע על תשואותיה, השותפים המוגבלים נחשפים למידע זה רק בתום חייה של הקרן, גורם המשפיע על החלטות ההשקעה שלהם בקרנות עתידיות ומוביל להתארכות משברים בענף ההון-סיכון.

התהליך השני, המוביל להתארכות מחזורי עסקים בענף ההון-סיכון, נגרם כתוצאה מאי יכולתן של קרנות חדשות לגייס התחייבויות ממשקיעים פוטנציאלים במהלך תקופת המשבר. אירוע זה מגביר את המצוקה הפיננסית בהן נמצאות חברות הזנק בתקופות אלו. זאת היות והחברות מאופיינות בהיעדר נכסים מוחשיים, תזרים מזומנים שלילי ואינפורמציה א-סימטרית גבוהה, אינן נגישות בדרך כלל למימון חוב (מימון מסורתי).

מסקנת המחקר היא שבראיה המקרו כלכלית פעילות של ענף קרנות ההון סיכון מאפיינת על ידי מחזורי עסקים משמעותיים, שיוצרים פוטנציאל לכשל שוק. בישראל, סיכון החשיפה למשבר פיננסי גלובלי אשר ישפיע באופן ארוך טווח על ענף ההון-סיכון, הינו משמעותי לאור נוכחות גבוהה מאוד של משקיעים זרים. שיעור משקיעי ההון-סיכון האמריקאים היה בשנת 2018 כ-35% מסך המשקיעים בהייטק הישראלי. לשם השוואה, שיעור המשקיעים הישראלים באותה שנה היווה רק כ-30%, בעוד על-פי הערכות שיעור הכסף הישראלי אשר הושקע בחברות ישראליות הינו נמוך יותר.

האוצר מצא כי בתקופות שפל פונות חברות ההזנק לתמיכה ממשלתית יותר מאשר חברות גדולות והציע בחינת סינרגיה בין תמיכה של הממשלה לתמיכה של המגזר הפרטי.

הסקירה השבועית של האוצר: ב-2065 שיעור הלא חרדים יהיה פחות מחצי – איך זה ישפיע על שוק העבודה?

מספר הצרפתים שעלו לארץ או קנו נכסים בישראל עולה באופן תמידי. תקנה חדשה של האיחוד האירופי מאפשרת להם להחיל על העיזבון את דיני הירושה הישראליים. איך זה נעשה בפועל?

בישראל חיים בשנים האחרונות עולים רבים מצרפת, וכמו כן, אזרחים צרפתיים רבים מחזיקים נכסים שקנו בארץ, גם אם אינם חיים כאן. לכן מטבע הדברים, בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מתמודדים עם מספר רב של תיקי ירושה ועיזבונות שבהם מעורבים הדין הצרפתי והדין הישראלי.

על פי הדין הישראלי, כשתושב צרפת נפטר ומותיר אחריו נכסים בישראל, מי שמוסמך לתת צו ירושה אינו הרשם לענייני ירושות (שאליו פונים כשהנפטר הוא אזרח ישראלי), אלא בית המשפט לענייני משפחה שבאזור סמכותו נמצא הנכס של המנוח שהיה תושב חוץ בעת פטירתו. כמו כן, בטרם מתן הצו נדרשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

מבחינת מהותית, השופט הישראלי שנותן את צו הירושה ביחס לעיזבון שהותיר תושב צרפת בישראל צריך למעשה ״לעמוד בנעליו״ של שופט צרפתי ולתת את הצו בהתאם לכללי הדין הצרפתי. במסגרת זו השופט יבחן מהי עמדת הדין הצרפתי ביחס לנכסי המנוח שנמצאים בישראל. בנוסף לכך עליו לבחון אם יש לחלק את הנכסים בהתאם לדין הירושה הצרפתי הפנימי או שהמנוח בחר שיחול על עיזבונו דין אחר, דהיינו הדין הישראלי הפנימי.

קודם כל הילדים

בשונה מדין הירושה הישראלי, הדין הצרפתי קובע כי ילדי המנוח וצאצאיהם מוגנים ויקבלו ״מנה משוריינת״ של  3/4 מהעיזבון. אי אפשר לשלול מהיורשים המוגנים את המנה המגיעה להם, גם באמצעות צוואה שנערכה בצרפת או בוחרת בדין הצרפתי הפנימי כדין החל על העיזבון.

כך, במידה ועל העיזבון חל הדין הצרפתי הפנימי, לא ניתן לחרוג מזכות השריון.

אולם אחד הסייגים לכך הוא מקרה שבו המנוח הותיר צוואה שבה נכתב במפורש כי ברצונו להחיל על עיזבונו דין אחר, דין שאיננו הדין הצרפתי הפנימי.

לנטרל את השריון

הדין הצרפתי השתנה מהותית בעקבות תקנה אירופית חדשה יחסית שנכנסה לתוקף בצרפת ב-17 באוגוסט 2015. תקנה זו מאפשרת לכל תושב צרפת להחיל על עזבונו חוקי מדינה שאינה חברה באיחוד האירופי, בתנאי שלמוריש יש זיקה לדין שהוא מחליט להחיל.

מתקנה זו עולה כי מי שמחזיק באזרחות צרפתית ובאזרחות ישראלית, יכול להורות באופן מפורש בצוואתו כי הדין הצרפתי הפנימי לא יחול על עיזבונו ובמקומו יחול הדין הישראלי הפנימי. זאת, אף אם עורך הצוואה איננו תושב ישראל בעת עריכתה או בעת פטירתו (כאמור, התנאי היחיד הוא קיומה של זיקה לדין הישראלי, כמו למשל אזרחות ישראלית).

אפשרות זו פותחת למחזיקי דרכון צרפתי ודרכון ישראלי אפשרויות רבות שלא היו קיימות עד כה. הם יכולים כעת ליהנות מחופש הציווי שבדין הישראלי ולנטרל את כללי השריון שבדין הירושה הצרפתי הפנימי. זכות הבחירה החשובה הזו נתונה לכל מי שמחזיק באזרחות כפולה, צרפתית וישראלית, אפילו אם הוא גר בצרפת.

הבחירה: למי פונים ואיך מתארגנים מראש?

הבחירה באפשרות להחיל את הדין הישראלי צריכה להיקבע בצורה של צוואה נוטריונית – צוואה שעומדת בדרישות הדין הצרפתי והתקנה האירופית. על המצווה להצהיר באופן מפורש בצוואה כי ברצונו לשלול את הדין הצרפתי ולבחור בדין הישראלי, על מנת שהיא תחול על עיזבונו בארץ.

אם המנוח הותיר צוואה בישראל, השופט יבחן אם הצוואה תקפה מבחינה צורנית על פי הדין הצרפתי. וכמו כן, יבחן אם ניתן להחיל את כל הוראות הצוואה על נכסי המנוח בישראל, או שמא יש להחיל רק חלק מההוראות – מכיוון שהדין הצרפתי עדיין חל על המנוח, כך שהוא לא יכול לנשל יורשים מוגנים.

במקרה שבו המנוח לא ערך את הצוואה בישראל אלא בצרפת, או שיש הסכם מתנה בין בני הזוג שנערך בפני נוטריון צרפתי, השופט הישראלי יבחן אם הצוואה תקפה וחלה גם על נכסי המנוח בישראל.

לנוכח ההבדלים בין הדין הצרפתי והישראלי בענייני ירושה, ובשל מורכבות הקביעה איזה דין פנימי יחול במקרים מסוימים, רצוי שעולים חדשים ותושבי חוץ המבקשים לערוך  צוואה ולתכנן את ירושתם, יבררו מהו הדין שיחול על העיזבון ויוודאו שהוראות הצוואה שלהם תכובדנה לפי אותי דין.

מומלץ כמובן כי צוואה של תושב צרפת שאמורה לחול על נכסיו בישראל תיערך על ידי נוטריון או עורך דין המתמחה בדין צרפתי ובעיקר עורך דין שמכיר היטב את דיני הירושה הצרפתיים ואת דרישותיה של התקנה האירופית החדשה.

חברת החשמל הצרפתית תובעת את רמ"י על סך 25 מיליון שקל

הקנס הגבוה בצרפת: UBS ישלם 3.7 מיליארד יורו

גידול של קרוב ל- 70% ביצוא הישראלי בעשור החולף, היצוא לסין גדל פי 5, תמיכה מצטברת של כ- 430 מיליון שקלים ביצואנים, 7 הסכמי סחר חדשים ועסקאות בשווי של כ- 4.3 מיליארד דולר. כך עולה מדוח מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

על פי תחזיות מינהל סחר חוץ, שנת 2019 תשבור שיא נוסף ביצוא הישראלי, אשר צפוי להגיע לכ- 114 מיליארד דולר. נתון זה מהווה גידול של כ 4.5% לעומת נתוני השנה הקודמת. במבט על העשור החולף, היצוא ב-2019 מציג נתוני גידול של כ-68% לעומת היצוא בשנת 2009 אשר עמד על כ-67.7 מיליארד דולר. בשיעור שנתי ממוצע – היצוא הראה צמיחה שנתית ממוצעת של כ- 5.3% מידי שנה.

נתונים אלו מראים תמונה חלקית בלבד, שכן הנתון החד ביותר היא הקפיצה האדירה שביצע יצוא השירותים מישראל, אשר חלק נכבד בו מהווה יצוא ההייטק הישראלי. יצוא השירותים הישראלי צמח בעשור החולף בכ-160%, מהיקף של כ- 21.5 מיליארד דולר בשנת 2009, לכמעט 56 מיליארד דולר בשנת 2019. בהסתכלות שנתית ממוצעת- מדובר בגידול של למעלה מ 10% לשנה- כל שנה. רק בשנה החולפת, יצוא השירותים צמח בכ 11.7%.

קצב הגידול המרשים של יצוא השירותים הביא לכך שבשנת 2019 שיעורו מכלל היצוא צפוי לעמוד על כ 49% מכלל היצוא, בעוד שב-2009 שיעורו עמד על כ-32% בלבד.

שיא היצוא לאסיה ולדרום אמריקה

בהסתכלות על התמהיל הגיאוגרפי של היצוא (סחורות ללא יהלומים), גם כאן חלו תמורות משמעותיות בשנים האחרונות. אם בשנת 2009 כ-18% בלבד מיצוא הסחורות ללא יהלומים הופנו למדינות אסיה, הרי שבשנת 2019 היצוא למדינות אסיה צפוי להוות כ-22% מכלל היצוא.

גידול משמעותי נרשם גם בגזרת אמריקה הלטינית אשר היצוא אליה צמח בלמעלה מ 40% (גידול של כ 584 מיליון דולר בעשור החולף) והיא מהווה כיום יעד לכ-5% מכלל יצוא הסחורות ללא יהלומים של ישראל. בין השווקים המשמעותיים שהיצוא אליהם גדל באופן ניכר ניתן למנות את סין, טורקיה, ברזיל, צ'ילה, טאיוואן, יפן ועוד.

בעשור מינהל סחר חוץ הרחיב באופן משמעותי את מערך הסכמי אזור הסחר החופשי של ישראל, המייצרים יתרון תחרותי ועסקי ממשי עבור החברות הישראליות  מול חברות ממדינות אשר אין להן הסכם אזור סחר חופשי עם אותה מדינה. במסגרת פעילות זו, נחתמו, שודרגו וסוכמו 7 הסכמי סחר חופשי עם מדינות כגון דרום קוריאה, אוקראינה, פנמה, קולומביה וקנדה. זאת לעומת 7 הסכמים בלבד שהיו בתוקף בשנת 2009. כמו כן, מנהל המינהל משא ומתן בימים אלו עם מגוון שווקים נוספים ומשמעותיים דוגמת סין, וייטנאם, רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיסטן, ארמניה, גוואטמלה ועוד.

בשנה החולפת המינהל החל לטפל בכלי נוסף ומשמעותי ביותר עבור היצואנים הישראליים באמצעות האגף לפיקוח על הייצוא הדו-שימושי והאב"כ מכוח החוק הישראלי ובהתאם להסדרים הבין-לאומיים בתחום, כמו גם פיקוח על היצוא בתחום האב"כ, לצורך מניעת הפצה של כלי נשק וטכנולוגיות, לרבות נשק להשמדה המונית, לגורמים המקדמים טרור בין-לאומי.

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ: "העשור החולף היה עשור גדוש ורווי עשייה ופעילות כלכלית של מינהל סחר חוץ. הנתונים מלמדים על קפיצת מדרגה שעשה היצוא הישראלי בעשור החולף, קפיצה שתרמה תרומה משמעותית לחיזוק הכלכלה הישראלית ולחיזוק התעשייה והעסקים בישראל. אני גאה שמינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה תרם להישגים אלו באמצעות מגוון הכלים שאנו מפעילים, בהם מערך הנספחים הכלכליים, קרנות הסיוע, הסכמי הסחר החופשי והפיקוח על היצוא הדו שימושי. אנו נמשיך גם בעשור הבא לקדם את היצוא הישראלי, לקדם השקעות זרות ולסייע ליצואנים הישראליים ולכלכלה הישראלית להגיע לשיאים חדשים".

הכל על יבוא ויצוא סחורות ושירותים ועל ההבדלים ביניהם