ביל גייטס הוא אומנם מתכנת, אבל חלק ניכר מהכסף שלו הגיע מהשקעות
ויליאם הנרי "ביל" גייטס השלישי (28 באוקטובר 1955), מייסד מיקרוסופט העולמית, איל הון, מתכנת ויזם, הוא גם סופר, פילנתרופ, ושחקן ברידג' אמריקאי.
את המיליון הראשון שלו הרוויח גייטס בשנת 1981 כשהיה בן 26, אז ההנפקה של מיקרוסופט הפכה אותו רשמית למיליונר. בגיל 31 הפך למיליארדר בזכות האחזקה שלו בחברה – באותה תקופה הוא גם נחשב למיליארדר הצעיר ביותר בעולם.
בשנת 1975 ייסד גייטס עם פול אלן את מיקרוסופט, שהפכה לחברת התוכנה הגדולה בעולם. במהלך הקריירה שלו במיקרוסופט, גייטס מילא את תפקידי היו"ר, המנכ"ל ואדריכל התוכנה הראשי – והיה בעל המניות הגדול ביותר עד מאי 2014.
גייטס החל לעסוק בתכנות לראשונה בגיל 13. ב-1973 החל ללמוד מחשבים באוניברסיטת הרווארד, ושם פיתח גרסה של שפת התוכנה בייסיק עבור המיקרו מחשב הראשון. בשנה השלישית עזב את לימודיו לטובת השקעת הזמן במיקרוסופט, אותה הקים ב-1975 עם פול אלן, ובה החלו לפתח תוכנות למחשבים אישיים שהידועה בהן היא "חלונות". כמו כן הוא מכהן כדירקטור בקרן ההשקעות ברקשיר הת'אווי.
מיקרסופט פרצה לראשונה באמצעות מפרש הבייסיק שמכרו לאפל והפכו אותו למצרך ביתי בכל מחשב אישי. האסטרטגיה שלה הייתה גדילה על ידי רכישות. מאז הקמתה רכשה שש חברות בכל שנה. שמונה מהן בסכום של יותר ממיליארד דולר, וכן רכשה ארבע חברות ישראליות.
ההצלחה של מיקרוסופט הגיעה בזכות ייצור DOS מערכת הפעלה שייצרה ליבמ, שנכנסה אז לייצור מחשבים אישיים שהפכו למחשבים הפופולריים ביותר. מיקרוסופט לא ייצרה את דוס אלא רכשה אותו מבית תוכנה קטן. מיקרוסופט שמרה על זכותה למכור את מערכת ההפעלה לכל מי שיחפץ בה וליבמ נותרו רק הזכויות על הרישוי. תואמי יבמ הפכו את מיקרוסופט לרשת המובילה בתחום מערכות ההפעלה.
לאחר סכסוך עם יבמ, פרשה מיקרוסופט משיתוף הפעולה עמה והחלה בפיתוח מערכת הפעלה משלה שהייתה פשוטה יותר להפעלה. "חלונות" הפכה גם היא להצלחה מסחררת וגייטס נעשה לאיש העשיר בעולם. גם אופיס היא למעשה גרסה של מיקרסופט לחבילת תוכנות של אפל.
בינואר 2000 פרש גייטס מתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט, והוחלף על ידי סטיב באלמר. ב-15 ביוני 2006, הודיע על התחלת תהליך פרישתו מתפקיד יושב ראש החברה, כדי להתמקד בפילנתרופיה. כיום ביל גייטס עושה את הונו מההשקעות בקרן קסקייד, שהיא חברה פרטית ולכן אין שקיפות על פעולותיה. עד 2017 היה ביל גייטס האיש העשיר בעולם, אז עקף אותו ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון
מעודכן ל-02/2019היום סורוס כבר מיליארדר ידוע, הכל התחיל בזיהוי של פיחות בליש"ט
ג'ורג' סורוס (1930) ילד הונגריה למשפחה יהודית מתבוללת. הוא אחד הפילנתרופים הידועים בעולם. בגיל 17 היגר לאנגליה ולמד כלכלה בלונדון סקול אוף אקונומיקס. ב-1956 עבר לניו יורק ושם החל לעבוד כברוקר בחברה F.M. Mayer והתמחה במניות אירופית שעוררו עניין בארצות הברית והובילו בהמשך אף להקמת האיחוד. בשנת 1959 עבר לעבוד בחברת כאנליסט לניירות ערך אירופיים Wertheim & Co
מה היו תחילת עסקיו? ב-1970 ייסד את "סורוס ניהול קרנות" עם המשקיע ג'ים רוג'רס. וב-1973 הקים קרן גידור משלו באמצעות גיוס 12 מיליון דולר מהמשקיעים. שם הקרן נקרא קרן סורוס ושונה לקוואנטום. ב-2000 הוקמה קרן הדגל של החברה Quantum Endowment Fund
איך הוא עשה את ההון שלו? הוא רכש מטבעות זרים שלדעתו עמדו בפניי ייסוף – צמיחה – ומכר מטבעות זרים שלדעתו היו לפני פיחות. ב-1992 הגיע לשיא כשצפה את הפיחות בליש"ט ומכר בחסר מיליארדי ליש"ט. הוא זיהה שבריטניה מורידה את הריבית בעוד שאר מדינות אירופה מעלות
בעשורים האחרונים החל לחלק מיליארדי דולרים לארגוני צדקה וארגונים פוליטיים באמצעות קרן "סורוס". בעקבות משבר 2008 הקים את המכון למחשבה כלכלית חדשה.
עקב התרומות שלו למגמות פרוגרסיביות הוא נחשב לא רצוי בכמה ממדינות העולם, ובעיקר בהונגריה שבה גדל, עקב תמיכתו בפליטים. גם בישראל מואשם בתמיכתו בקרן החדשה
לירה שטרלינג – כל מה שצריך לדעת על המטבע
רוצים לנהל את הפנסיה לבד? תעקבו אחרי הגורואים
מדריך – ככה נהלו את הכסף שלכם לבד
ביל גרוס היה מלך האג"ח עד הטעות הגדולה שעשה ב-2011
ביל גרוס (1944) היה ממייסדי פימקו וכונה מלך האג"ח. בשנת 1971, בגיל 27, הוא ייסד עם שני שותפים את חברת פימקו, בהשקעה ראשונית של 12 מיליון דולר. בספטמבר 2014, עזב לטובת חברה קטנה בהרבה, ג'אנוס, שלא הבריקה בהשקעותיה.
בעבר הוא שלט בפימקו בהיקפים של 2 טריליון דולר. אמרו עליו שהוא יכול להפיל מדינות. סוד ההשקעה שלו היה לזהות מגמות לטווח הארוך, ובעיקר בשנות השמונים, כשזיהה שהאינפלציה והריבית עומדות להישאר נמוכות עקב מלחמה עיקשת של הבנקים. הוא הבין שכשהריבית יורדת מחירי האג"ח עולים. זיהוי זה הביא את גרוס ואת פימקו לתשואות מדהימות במשך שלושה עשורים. בעקבות משבר 2008 הגה אז את המונח "הנורמלי החדש" להשקעות בכלכלה של צמיחה נמוכה, מצב רוב המדינות במערב.
איך הוא הצליח לחמוק מהמשבר של 2008 – ב2005 שלח גרוס עובדים של פימקו לרחבי ארה"ב לבחון מקרוב פרויקטים לבנייה למגורים. הדיווחים שקיבל הביאו אותו למסקנה, שבמדינה מתפתחת בועת נדל"ן. הוא מכר את כל השקעותיו באג"ח מגובות משכנתאות, וכך חמק מהמשבר של 2008.
הכול היה טוב עד שב-2011 עשה טעות. הוא הימר נגד האג"ח של ארצות הברית וביקר את החלטת הפד אלא שהשוק זינק על אג"ח אלו כאחוז דיבוק, ולקוחות פימקו נשארו מחוץ לתמונה.
ב-2018 קרן האג"ח שלו ג'נוס קפיטל ספגה פדיונות של 60 מיליון דולר בדצמבר בלבד והנכסים ירדו מתחת למיליארד דולר. זה בעקבות שרשרת הימורים כושלים, החל מחישוב מוטעה של הריבית של הפד וכלה בהימורים מוטעים על אג"ח גרמניה. והקרן הציגה ביצועי חסר של 80% לעומת הקרנות המקבילות. הוא טעה בהערכת הריבית והפסיד בשל כך 153 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018. ואין מלך יותר
נכון ל-2019 הונו מוערך ב-1.5 מילארד דולר
בפברואר 2019 הכריז על פרישה: "היה לי מסע נפלא ביותר מ-40 שנות הקריירה שלי – ניסיתי כל הזמן לשים את האינטרסים של הלקוחות בראש תוך כדי המצאה והמצאה מחדש של ניהול פעיל של קרנות אג"ח", מסר גרוס בהצהרה.
אך עדיין המשיךלנהל את הקרן המשפחתית שלו בשנה שעברה הקרן תרמה מעל 21 מיליון דולר ל-28 מלכ"רים, ביניהם רופאים ללא גבולות ובית החולים לילדים במחוז אורנג'.
ג'ורג סורוס – מי זה ואיך עשה את הונו
מדריך – ככה נהלו את הכסף שלכם לבד
מעודכן ל-02/2019
הממשלה אשירה את ייצוא הקנאביס. הייצוא יחל בפועל לאחר שתושלם כתיבת הנהלים המגדירים כיצד בדיוק יתבצע התהליך. ככל הנראה ניתן יהיה לראות את הייצוא בפועל בעוד כ-8 חודשים עד שנה.
הייצור עשוי לתרום לחברות הפועלות בתחום בארץ. הן יוכלו לייצא לשוק שהיקפו צפוי להגיע למעל 50 מיליארד דולר תוך שנים בודדות.
החברות הישראליות ממוצבות טוב בשוק הקנאביס הודות לידע וניסיון בחקלאות מתוחכמת, וכן ידע וניסיון בפיתוח מוצרים רפואיים, ורקיחה של תרכובות רפואיות.
ב-31 במארס תיכנס לתוקף רפורמת הקנאביס בישראל, אשר מגדירה תקנים ברורים לגידול נאות ולייצור נאות של מוצרי קנאביס, וחברות אשר לא יעמדו בתנאים הללו, לא תוכלנה לפעול בשוק הישראלי וכן לא תוכלנה לייצא. בבורסה בת"א יש כבר כמה עשרות בודדות של חברות שפועלות בתחום – חלקן וותיקות ונמנות על תשע החברות שכבר יש להם אישור קודם (מתוכן 4 קיבלו אישור לתקינה החדשה, והיתר בתהליכים). חלק מהחברות עוסקות בפורמולות ומשחות של קנאביס; חלק מתרכזות בחו"ל/
אישור הייצוא התמהמה. מדברים על אישור ייצוא קנאביס כבר שנה וחצי, ובפועל זה קורה רק עכשיו. בינתיים, הקמעונאיות של מוצרי הקנאביס לא מחכות לחברות הישראליות. הן רוכשות מגופים אחרים. אז נכון שלפי הדיווחים קיים מחסור גדול בתחום. אבל ברור שיש יתרון גדול להיות ראשון, והשחקניות הישראליות איבדו מהמומנטום.
השאלה הגדולה, אם התמחור שלהם בבורסה ראוי בהינתן שהמניות האלו עשו מהלך של מאות אחוזים בחודשים ובשנה האחרונה?
התשובה היא לא.
אמנם יהיו בתוך החברות האלו חברות שיצליחו, ועדיין – כמו בכל שוק, יש ביקוש והיצע, וההייפ המטורף עכשיו נובע מכך שאין היצע גדול של קנאביס בעולם, אבל במהרה, ההיצע הזה ייסגר. לא באמת קשה להקים חוות גידול כאלו. כך שעל פי ההערכות, החברות אולי ייהנו מתקופה של רווחים ורווחיות גבוהה, אבל לא למשך הרבה זמן. ראו הוזהרתם. עם זאת, כשהייפ משתולל, הכל יכול לקרות – המניות האלו עדיין יכולות לעלות, אבל כלכלית, הן לא מצדיקות שווי של 300-400-500 מיליון שקל ויותר כפי שהן שוות כיום.
ב-2018 עלתה ההצעה לראשונה לדיון בממשלה, אולם לא עברה כאשר הטענה היתה יותר ביטחונית (ביטחון פנים). משרד לביטחון פנים התנגד בגלל חשש מזליגה של חומר הגלם לשוק הבידורי הפרטי בישראל וכן מאפשרות של השתלטות של גורמים עבריינים על התחום. בהמשך לחוק שהסדיר את הסמכויות ותקציבים למשרד לביטחון פנים כדי שיוכל להתמודד עם סוגיות אלה, החליטה הממשלה על אישור הייצוא. עם זאת, זה עדיין לא סוף פסוק. ראש הממשלה הוא הפוסק בעניין.
המדינות המייבאות כיום קנאביס רפואי עם THC הן: גרמניה, קנדה, צ'כיה, הולנד ודנמרק.
שרת המשפטים איילת שקד מסרה עם ההודעה על ייצוא קנאביס "ישראל, שמובילה את הטכנולוגיה החדשנית ביותר, מצטרפת היום למדינות מפותחות נוספות בייצוא הקנאביס הרפואי. הדבר היה צריך לקרות כבר לפני שנה ואני שמחה שהמחלוקת בין משרדי הממשלה נפתרה ואיפשרה את האישור החשוב הזה לייצוא הקנאביס. השימוש בטכנולוגיה הישראלית וייצוא הקנאביס הרפואי יכניס מיליארדי שקלים למדינה, יסייע לחקלאים והחשוב ביותר – יסייע לזקוקים לכך להחלים ממחלתם. אני מודה לשרים אורי אריאל, כחלון, ליצמן וארדן על תמיכתם בהצעה".
ח"כ יואב קיש אמר היום כי:" מדינת ישראל היא בעלת ידע ייחודי בתחום החקלאות, וגם ידע רפואי נדרש – גם בתחום מיקסום הפוטנציאל הרפואי של הצמחים, וגם מבחינת הניסיון שנצבר בהקשר של התאמת זן או הרכב החומר למטופל מסויים על מחלה מסוימת.
"עד שהעברתי את החוק כל העגלה הזו הייתה תקועה. גם בגלל חשש לזליגה של החומר לשוק הפרטי בישראל וגם בגלל חשש מהשתלטות של גורמים מהעולם התחתון על הפעילות. מה שעשינו בחקיקה הוא הסדרה של סמכויות ותקציבים למשטרה כדי להתמודד עם שתי הבעיות הללו והתאפשר להוציא את המתווה לפועל".
עו"ד חגית ויינשטוק, ממשרד ויינשטוק זהבי המייצגת מגדלים, יזמים ומשקיעים ישראליים ובינלאומיים בתחום הקנאביס הרפואי, אמרה כי:" אני מברכת על החלטת הממשלה לפתוח את שוק הקנאביס לייצוא. לאחר מאבק ארוך והשקעות של מיליונים ע"י מגדלים ומשקיעים, יוכלו חברות ישראליות לייצא קנאביס לחו"ל.
"לאורך כל הדרך טענו כי מדינת ישראל היא מעצמה בתחום הקנאביס וכי העולם רק מחכה לפתיחת השוק ליצוא ובעוד כחצי שנה מהיום, לאחר שנחתמו כבר עסקאות במאות מיליוני שקלים עם מדינות כגון קנדה וגרמניה תוכל מדינת ישראל להביא את הבשורה שלה והניסיון הרב שצברה בתחום הקנאביס הרפואי לחזית הבמה."
יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, בירך על אישור הממשלה, לפני זמן קצר, את ייצוא הקנאביס הרפואי מישראל ואמר: "מדובר בבשורה אדירה למדינת ישראל, לחקלאי ישראל ולמיליוני חולים ומטופלים בעולם! שכן, קנאביס רפואי, בהיותו טיפול טבעי המסייע להתמודדות עם מחלות קשות ביותר, הוא אחד המוצרים המבוקשים ביותר בשוק הרפואה הטבעית בעולם כולו.
ד"ר דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה תעשיות פרמצבטיות, אחת משתי יצרניות תרופות הקנאביס המאושרות בישראל, אמר היום כי "האישור לייצוא קנאביס, מאפשר סוף סוף למנף את הפוטנציאל הגדול הטמון בו, שהוא כלכלי ובריאותי בעת ובעונה אחת. מדובר בכניסה של ישראל לשוק עולמי, המגלגל כ-13 מיליארד דולר בשנה וצומח במהירות בכ-30% מדי שנה.
"היכולת שפיתחנו לייצור תרופות קנאביס בסטנדרטים המקובלים בעולם הפארמה, הפעילות הקיימת בשוק הבינלאומי, והידע ברישום תרופות בחו"ל והתמודדות מוצלחת עם כללי הרגולציה בשווקים אחרים, תפתח לא רק לפנאקסיה – אלא גם למגדלים הרבים המייצרים באמצעותנו – שוק עולמי עם ביקוש ענק. זאת, כיוון שהאישור לייצא יהיה רק למוצרים אשר יוצרו במפעלים בעלי תקן GMP בלבד ואין אישור לייצוא קנאביס ישירות מהמגדלים."
השר לבטחון הפנים גלעד ארדן: "אני שמח ומברך על אישור ייצוא הקנאביס הרפואי בממשלה. כשר לבטחון הפנים אחריותי להגן גם על הנוער בישראל מהצפת המדינה בסמים. לכן גיביתי את בקשת המשטרה לקבל את הסמכויות הנדרשות לפיקוח על חוות הקנאביס, ולאכיפה כנגד המפרים את תנאי הרישיון, והכל על מנת לשמור על בטחון הציבור. הצעת המחליטים שאושרה היום על ידי הממשלה משלימה את המהלך ותאפשר למדינת ישראל להיכנס במהרה לענף ייצוא הקנאביס הרפואי לעולם וגם תאפשר את הפיקוח הנדרש".
יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, מסרה "אני מברכת על ההחלטה לאשר ייצוא קנאביס מישראל. כשהתחלנו את המאבק הזה הסתכלו עלינו בגיחוך, אבל אנחנו לא ויתרנו. היום ברור לכולם שהפוטנציאל של ישראל בענף הקנאביס הוא אדיר וטוב שהוא מתחיל להתממש. כעת הזמן לשלב הבא במהפכה והוא לגליזציה מלאה".
"ישראל היא מובילת העולם בתחום המחקר והפיתוח של הקנאביס הרפואי והיצוא יאפשר קידום משמעותי גם בתחומים אלו. מהצלחות הטיפול הדרמטיות, יוכלו להנות גם חולים רבים בעולם ולכך עשויה להיות השפעה גם על חיזוק תדמיתה החיובי של ישראל".
מחברת בזלת, יצרנית קנאביס רפואי, נמסר: "אנו מברכים על החלטת הממשלה, אשר תאפשר לשוק הישראלי לפרוץ דרך למוצרי קנאביס רפואי מעבר לים".
עו"ד רעות אלפיה, שותפה ומנהלת מחלקת הקנאביס בפרמת עורכי הדין הבינלאומית ZAG-S&W אומרת כי "החלטת הממשלה היום היא יום חג לתעשיית הקנאביס בישראל, ומהווה צעד היסטורי שפותח את השער לייצוא. יש למדינת ישראל יתרון משמעותי בתחומי המחקר והפיתוח וכן בתחום הגידול של קנאביס רפואי, אך החסם הרגולטורי מנע האפשרות לממש את הפוטנציאל האדיר בתחום זה .
"אך עדיין, עד הייצוא בפועל, נדרשת עוד עבודה רגולטורית נוספת. כעת, נדרש להתקין את התקנות, איך יראה הייצוא – האם החברות עצמן ייצאו, או האם יקום גוף ממשלתי שייצא, איזה מוצרים אפשר יהיה לייצא, האם אפשר יהיה לייצא שמנים, או מוצרים נוספים. להערכתי, תחלוף לפחות חצי שנה עד שיתקינו את התקנות, ובמיוחד שכעת הבחירות עכבות את השלמת ההליך"
ההודעה של האוצר מיום רביעי בדבר האישור המתקרב
"הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב יצוא מוצרים רפואיים מבוססי קנאביס רפואי, בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת היתכנות הייצוא של קנאביס רפואי, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד ומנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב שהגישה את המלצותיה לשרי האוצר והבריאות בחודש אוגוסט 2017" – ההודעה הזו ככל הנראה עשויה לקרב את האישור המיוחל לייצוא קנאביס, אם כי, מי שבסופו של דבר יחליט אם לאשר או לא לאשר את הייצוא, הוא ראש הממשלה, בינימין נתניהו.
כזכור, באוגוסט 2017 המליץ הצוות הבין משרדי, שכלל את נציגי האוצר, הבריאות, החקלאות, המשפטים, הכלכלה וביטחון הפנים, על ייצוא קנאביס מישראל. באוצר כותבים היום, כי ההצעה תובא לשולחן הממשלה לאחר שהוסכמה עם כלל המשרדים הרלוונטיים, לרבות משרד הבריאות, הביטחון פנים, החקלאות, הכלכלה והמשפטים. וזאת לאחר שבוצעו תיקוני חקיקה הנוגעים בנושא לשם מתן סמכויות אכיפה למשטרת ישראל.
על רקע האישור הצפוי, אמר מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "הטכנולוגיה הישראלית פורצת דרך בתחום הקנאביס הרפואי מצליחה לייצר מוצרים רפואיים מהמתקדמים בעולם מצמח הקנאביס ומשפרת משמעותית את איכות חייהם והתמודדותם של מליוני חולים ברחבי העולם הצורכים קנאביס רפואי כתרופה קבועה. אני מברך על כך שההחלטה תעלה על סדר יומה של הממשלה ותביא לפיתוח המשק, החקלאות, התעשייה והרפואה בישראל מועלת על סדר יומה של הממשלה. אני מודה לכלל המשרדים שהיו שותפים בגיבושה".
ייצוא קנאביס – אושר בקריאה שנייה ושלישית; נתניהו יקבע עוד בקדנציה הנוכחית
חברות הטבק לוטשות עיניים לקנאביס: אלטריה מעוניינת להשקיע בקרונוס הקנדית
חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?
ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…
השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?
מניית אמדוקס (DOX ) צונחת במסחר בוול סטריט ב-7% במחזור גדול פי כמה מהמחזור הממוצע (למרות שעברה חצי שעה מאז תחילת המסחר). כמו כן, נרשמות תנודות חדות באופציות לצד מחזורים מאוד גבוהים.
הסיבה הלא רשמית היא מימושים של מספר גופי השקעה. עם פרסום התנועותץ שהתרחשו במניות במהלך הרבעון השלישי של 2018 עולה כי מספר גופים החליטו לצמצם את ההשקעה באמדוקס בשיעור ניכר.
עם זאת, לא נראה שהסיבה הזו לבדה יכולה לגרוע ממחיר המניה 7% ובמחזור כה גבוה. ייתכן שגם חוות הדעת של האנליסטים שפורסמו היום הוסיפו אש למדורה. אחת התחזיות סיפקה הערכת רווח של 0.9 דולר למניה ברבעון הקרוב, נמוך מהציפיות הקודמות. כמו כן, ממליצים האנליסטים על מכירת החברה ומספקים מחיר יעד של 40 דולר (ואפילו פחות בתרחשים מסוימים) בעוד מניית החברה נסחרה (לני הירידה) במחיר של 63 דולר.
קונסנזוס האנליסטים מצפה לרווח של כ-1 דולר למניה, כך שההערכה החדשה מדברת על ירידה של 10% ביחס לציפיות, וזה משמעותי.
אמדוקס – באופנהיימר משאירים המלצת Outperform; מחיר היעד 77$; מעדכנים תחזיות כלפי מטה
כמה עולה חצי דונם בסביון? מתוצאות מכרזי רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) עולה כי המחיר הוא 3 מיליון שקל.
מדובר על זכייה ב-3 מגרשים לבנייה עצמית. המגרשים נמצאים בחלק הדרום מזרחי של סביון בסמוך ליהוד (רחוק מהכניסה הראשית הצמודה לקרית אונו). לכל מכרז הוגשו בממוצע כ־14 הצעות שהתחרו על המחיר הגבוה ביותר, כשבפועל כאמור ב-3 מיליון שקל יכלתם לזכות במגרש.
המחיר למגרשים הצמודים שהוצעו במכרזים עלה מאז אוגוסט האחרון ב־6.5%. באוגוסט שווקו 14 מגרשים בישוב במחיר ממוצע של 2.75 מיליון שקל לחצי דונם וכעת המחיר הממוצע היה 2.93 מיליון שקל.
למחיר זה, אגב, יש להוסיף מע״מ והוצאות פיתוח בסך של כ־300 אלף שקל.
מחירי המגרשים בסביון עלו בעשור האחרון ב-6% בממוצע שנתי. בדומה לעלייה במחירי הנכסים ביישוב. סביון נחשבת לאחד מהישובים היוקרתיים ביותר במדינה, ומחירי הוילות שם נעים בין 7 מיליון לעשרות מיליוני שקלים.
אגב, מגרשים במרכז סביון או בקרבה לכניסה השנייה, היו עולים משמעותית גבוה יותר, אפילו כפול מכך. בפועל, אין מגרשים פנויים באזור זה, אך המחיירם גבוהים מהחלק הדרומי של היישוב.
מניית טבע – לאן?
אול-יר, ממשיכה להסתבך כי במהלך סקירה ראשונית של כלל מסמכי המימון של החברה, שביצעה ההנהלה לבקשת ועדת הביקורת שלה, נמצאה הלוואה על סך של 4.85 מיליון דולר שניתנה במשותף לחברה ולבעל השליטה יואל גולדמן, וזאת ללא אישור הדירקטוריון וועדת הביקורת שלו. בעקבות הגילוי התבקש גולדמן להעמיד בתוך שבוע פיקדון של 1.15 מיליון דולר לטובת אול-יר, לטובת פירעון חלקו הפרטי בהלוואה.
אגח אמריקאיות – המקרה של אול-יר
אול-יר, דיווחה לפני כחודש על העברת כספים לבעל השליטה, יואל גולדמן, מבלי שהדבר דווח. החברה הפועלת בשוק הנדל"ן בברוקלין,מסרה אז על טעות מהותית בדוחותיה הכספיים לרבעון השני ולרבעון השלישי של 2018. וכן דיווחה על חולשה מהותית בבקרה הפנימית שלה. בעקבות הטעות הודיעה אול-יר כי היא פועלת לפרסם מחדש את הדוחות הללו, להציג האת היתרות והגילויים הנדרשים, וכן לתיקון זרימת המידע הפנים ארגונים לצורך מניעת הישנות המקרים.
הדיווח על ההלוואה המוזרה, נמצא בעקבות בדיקה של וועדת הביקורת. את הבדיקה מבצעת ההנהלה ובראשה גולדמן עצמו, שמחזיק בתפקידי הנשיא והיו"ר, ולצדו סמנכ"ל הכספים, יזהר שמעוני. מסקירה ראשונית של מסמכי המימון התברר כי בחודש פברואר 2018 נטל גולדמן הלוואה בהיקף נוכחי של 4.85 מיליון דולר כנגד שלושה נכסים מניבים למגורים בברוקלין. נכס אחד מתוך השלושה נמצא בבעלותו המלאה של גולדמן, השני נמצא בבעלות מלאה של אול-יר ואילו בשלישי מחזיקים אול-יר וצד שלישי בחלקים שווים. לפי הדוח הנוכחי, שווי הנכס הפרטי של גולדמן עומד על 1.85 מיליון דולר בשעה שחלקו בהלוואה מסתכם ב-1.08 מיליון דולר. שני הנכסים האחרים בהם מחזיקה אול-יר, מסתכמים לשווי של 6.45 מיליון דולר, כאשר חלקם בהלוואה עומד על 3.77 מיליון דולר.
שלושת הנכסים עומדים כבטוחה מול ההלוואה המשותפת, כשבעל השליטה והשותף ערבים להבטחת ההלוואה המשותפת.
אגח אמריקאיות – המקרה של אול-יר
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך דיברה בכנס דה מרקר – ״CFO כשומר סף ?!" על התפקיד החשוב של סמנכ"לי הכספים כשומרי הסף בחברות ציבוריות.
“אני שמחה מאד להיות כאן היום, לפגוש ולדבר פנים-אל-פנים עם אחת הקבוצות החשובות ביותר של ה"לקוחות" הישירים של רשות ניירות ערך – סמנכ"לי הכספים של החברות הציבוריות. אתם מהווים גורם קריטי בתהליך הכנת פריט המידע החשוב ביותר לציבור המשקיעים לצורך קבלת החלטות השקעה – הדו"חות הכספיים. והרשות היא כמובן הגורם שמפקח על איכות הגילוי הזה.
"בתור מי שלא נולדה רגולטורית, אלא הגיעה לרשות לאחר שנים ארוכות בשוק עצמו, אני מאמינה גדולה מאד בקשר ישיר של הרגולטור עם המפוקחים שלו. המטרה העיקרית שלי בתפקידי היא לאפשר את קיומו ופיתוחו של שוק הון ציבורי כחול-לבן הוגן ובטוח. ולגישתי לא ניתן להשיג מטרה זו בלי להכיר את השוק ובלי להבין ממש את מה מתרחש ב"רצפת הייצור" שלו – התמריצים, הלחצים, האילוצים, יחסי כוחות, או במילים אחרות – "החיים עצמם".
"לכן אני מקפידה – וכך אני גם מעודדת את עובדי הרשות – להיפגש כל הזמן עם גורמים מגוונים מהשוק. רגולטור ומפוקחים הם שני צדדים של אותו מטבע, ושניהם מעוניינים בקיומו של שוק הון יעיל, חזק, אטרקטיבי, ואמין. ארצה להתייחס לסוגיית היותכם שומרי סף בחברה.
מה זה בכלל "שומר סף"?
האם העובדה שה- CFO הוא כאמור החוליה המרכזית בהכנתו של פריט המידע החשוב ביותר של חברה ציבורית-הדוח הכספי, תורמת להפיכת מעמדו לכזה של "שומר סף"?
אז קודם כל יש לומר שהמונח "שומר סף" אינו הגדרה משפטית, כמו לדוגמא "בעל עניין" או "בעל שליטה", לא בחוק החברות ולא בחוק ניירות ערך. למעשה המונח כלל לא מופיע לאורך חוקים אלה.
בית המשפט העליון פירש את המונח "שומרי סף" בהקשר התאגידי כ"מערך שלם של גורמים מקצועיים חיצוניים לתאגיד … עליו נמנים … אנליסטים, חברות דירוג, חתמים ועוד – אשר תפקידם להבטיח את האינטרס של ציבור המשקיעים במידע אמין לגבי מצבו הפיננסי של התאגיד".
לכן לפי האמירה הזאת "שומר סף" הוא בכלל גורם חיצוני לחברה.
אך בהחלטה אחרת של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי נקבע כי שומר סף בהקשר בחינת נתונים כספיים יכול להיות גם "נושא משרה, דירקטור או רואה חשבון מבקר", ומכאן עולה כי רשימת "שומרי הסף" אינה מוגבלת רק לגורמים חיצוניים.
אך האמת, שבעיני המינוח המשפטי המדויק הוא דיון פחות חשוב.
העיקר בעיני הוא להסתכל על תפקיד ה-CFO באופן מהותי, להבין את תפקידו, את סמכויותיו ואת האחריות שלו, ומתוך זה לגזור את החובות שלו. ולא לנסות לגזור את חובותיו מהגדרה משפטית זו או אחרת.
בחינה מהותית כזו מגלה את מה שכולכם, כמובן, יודעים היטב – שה-CFO הוא הפונקציה הפיננסית הבכירה בחברה, וככזה הוא מי שאחראי להכנת והצגת המידע הפיננסי של החברה באופן מדויק ולהציגו בעיתוי הנכון. הוא הגורם העיקרי שבכוחו לוודא כי הדוחות הכספיים של החברה – ולמעשה כל דיווח שכולל מידע כספי על החברה – יהיו איכותיים, אמינים, והשוואתיים. הוא זה, שהאנליסטים בשוק סומכים על ההערכות הפיננסיות שהוא מפרסם בשם החברה באשר לתחזיות ועמידה בהן וזה שהאינטגריטי שלו הוא קריטי כדי שהמשקיעים בשוק ימשיכו להשתתף בגיוסי החברה בעתיד ויאפשרו לה מקור גיוס בטוח ונוח בהשוואה לחלופות יקרות אחרות. כמובן שאת האחריות הזו הוא לא נושא באופן בלעדי, אלא חולק אותה עם ההנהלה והדירקטוריון.
לכן הדין הטיל על CFO בחברה ציבורית (ביחד עם יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה) אחריות אישית לגבי האמור בדו"חות הכספיים, בחתימתו עליהם כנושא המשרה הבכיר האמון על תחום הכספים בחברה . וכמובן שהאחריות הזאת יכולה להיות מתורגמת – ככל שיש הפרת דין – להליך פלילי, מנהלי או אזרחי, לפי העניין.
מפסיקת בית המשפט עולה כי חובת ה-CFO בנוגע לדיוק מידע פיננסי חלה גם על דיווחים אחרים בעניינים פיננסיים שהם בליבת עיסוקו.
ואני רוצה להתעכב לרגע על הנקודה הזו.
CFO של חברה ציבורית חייב לוודא שהדו"חות הכספיים הם מסמך שמשקף את מצב העסקים האמיתי של החברה. דו"חות כספיים הם לא – ואסור להתייחס אליהם – כמסמך שנערך בחלל ריק. הם חייבים לשקף נאמנה את המציאות העסקית של אותו תאגיד.
אציין כי תקינת ה-IFRS, שכידוע לכם היא תקינה מבוססת עקרונות, מותירה מקום נרחב לשיקול דעת, ולכן, לעיתים היא עלולה להוות כר פורה לפעולות שאינן תקינות. ובדיוק שם, אנחנו שמים דגש במסגרת הבדיקות שלנו.
כדי להמחיש אתן כמה דוגמאות לשימוש פסול של טיפול חשבונאי שאינו משקף מהות עסקית:
(1) כשעושים שימוש באומדנים שהקשר בינם לבין המציאות רופף.
(2) כשמציגים מראית של מצב פיננסי יציב, כשזה אינו המצב מתחת לפני השטח.
(3) כשמציגים מראית של שליטה, כשזה אינו המצב.
(4) כשמציגים יתרת מלאי שאינה שווה הרבה.
(5) כשמציגים יתרת לקוחות שברור שלא תיפרע.
(6) ועוד ועוד.
וכאן אני אומרת לכם שההנחיה הברורה שלי היא להעמיק את הבדיקות שלנו בפעילות שומרי הסף ובשיקול הדעת שהם מפעילים – שם אנו משקיעים תשומות רבות כי אלו המקומות הרגישים ביותר בראייתי.
מה שמייחד את הCFO- משאר נושאי המשרה בחברה הוא שאליו מתנקז המידע הפיננסי, וגם המידע התפעולי-עסקי. הוא הגורם שנמצא בצומת של שני ערוצי המידע האלה, ומי שאמור לתרגם את הפעילות העסקית למספרים. הוא המתווך בין הפעילות העסקית לבין אופן הצגתה בדו"חות הכספיים.
לדוגמא, בחברת בנייה, ה- CFO יקבל את דיווחי מחלקת הבקרה התקציבית על הפרויקטים השונים, וקצב ההתקדמות בהם, ועליו לתרגמם לנתונים כספיים – איזה סכום יירשם כהכנסה? כהוצאה? מה נכנס ומה יוצא מהדוחות? האם יש נכס? האם צריך לרשום הפרשה? ועוד, ועוד.
כגורם קריטי בתהליך בניית הדיווח הכספי, אני מצפה שה -CFO יזהה את גורמי הסיכון ויוודא שהדוחות הכספיים מציגים את מצבה העסקי של החברה באופן אמין ונאות.
אתם בוודאי מבינים מה המשמעות של העדר אמינות בדווח הכספי וההשלכות שתהיינה לכך על השוק והמשקיעים, זה כנראה יהיה יום הכיפורים של החברות הציבוריות וכנראה שגם של המשקיעים. אם הדוחות הכספיים לא יהיו אמינים; השוק לא יהיה יעיל; אמון הציבור בשוק יפגע; ובהתאם גם הנזילות; וכך גם התמריץ של חברות לבחור בנתיב ציבורי שבבסיסו אינו גבוה כיום יפגע.
אני אדאג לעשות כל מה שצריך כדי שזה לא יקרה במשמרת שלי.
חשוב לי לציין ולהדגיש שהאחריות הסופית לנכונות הדוחות הכספיים רובצת כמובן על הדירקטוריון.
הדירקטוריון נושא באחריות הסופית לנאותות ולשלמות הדוחות ומאשר דיווחים אלה טרם פרסומם לציבור. ולכן הדירקטורים, וכמובן גם הדח"צים שהם ללא ספק שומרי סף מדרגה ראשונה, צריכים לדאוג לכך שהמידע שבידיהם בקשר לדוחות ערב האישור יהיה שלם, אמין ונכון.
כדי למלא תפקידם זה בצורה טובה הדירקטורים חייבים לוודא שמידע בחברה זורם אליהם בצורה איכותית, אמינה ומלאה. הם נדרשים לוודא שמידע שהם חייבים על פי דין לקבל, מגיע אליהם, כדי להבטיח שמצב החברה תואם את האמור בדוחות. דירקטוריון שמקבל החלטה ללא מידע זה, או ממודר ממנו ואינו מבקש או דואג לקבל את המידע שחסר לו, הוא דירקטוריון שאינו ממלא את תפקידו בצורה נאותה.
ואני רוצה לשתף אתכם שלאחרונה קיבלתי פניות מדירקטורים שביקשו שנבהיר האם לדירקטור מותר לפנות ולקבל מידע לגבי מצב החברה שלא באמצעות המנכ"ל. ואני מבקשת להבהיר מעל הבמה הזו שחובתו של דירקטור היא להיות בקי בענייני החברה, והוא חייב לדרוש ולקבל את המידע שהוא זכאי לקבל. ואם המנכ"ל אינו מספק לו את המידע הוא רשאי לפנות לגורם אחר שהוא מוצא לנכון.
ואם אחרי כל זה, הוא סבור שאין לו כלים למלא את תפקידו זה בצורה טובה הוא יכול להשתמש בכל אמצעי שעומד לרשותו כולל מכתב התפטרות ודרישה שהחברה תפרסם אותו לציבור.
אני בטוחה שעבור אחדים זה עלול להיות מחיר אישי כבד, אבל בעיני המחיר הכבד יותר הוא עצימת עיניים והתנהלות שגרתית כאשר הדירקטור מצוי במצב שבו הוא חש שאין בידיו כלים לפעול בצורה ודאית ובטוחה שתשרת את החברה ואת ציבור המשקיעים. לא די בכך שדירקטור יטען שלא הובא לידיעתו פרט כזה או אחר. השאלה המרכזית תהיה האם הוא עשה כל שביכולתו כדי לקבל את המידע הזה.
הדברים האלה יפים ונכונים גם לגבי חברי ועדת הביקורת וועדת מאזן בפרט, כמי שכחלק מתפקידם, צריכים להיכנס לעומקם של הדוחות הכספיים, לבחון אותם בעין ביקורתית, לשאול שאלות, להבין את הפעילות העסקית ואת אופן הצגתה בדוחות, להבין את הסיכונים ולדאוג לקבוע בקרות פנימיות מתאימות, וכן בעת הצורך גם להרים דגלים אדומים.
אז בואו נסכם שמבלי להכריע בשאלה באיזו רמה ה CFO הוא "שומר סף" ללא ספק הוא גורם משמעותי שבכוחו, מתפקידו, ובאחריותו, למנוע נזקים כבדים לציבור המשקיעים. כך קובע החוק, וזו הציפייה שלי ושל רשות ניירות ערך מכם.
מילה אחרונה בנוגע להווה ולעתיד של תפקידכם כסמנכ"לי כספים, שכרוכים באופן הדוק גם בהווה ובעתיד שלנו, כרגולטור. בתפקיד סמנכ"ל הכספים חלה מהפכה בעשור האחרון תוך העברה של תחומי פעילות רבים נוספים למסגרת התפקיד שבעבר היתה הרבה יותר מוגבלת.
כיום סמנכ"לי כספים רבים הם הגורם שמוביל שינויים ארגוניים. היכרותם הקרובה עם כל הפעילות הכספית והעסקית של הארגון, עם הסיכונים עימם מתמודד הארגון, וכן עם כל חברי ההנהלה, הופך אותם לגורם מוביל בכל ההחלטות המרכזיות בארגון. הדבר נכון בעיקר בתקופות מאתגרות בחיי החברה, בהן נדרשים שינויים משמעותיים והחלטות קשות, לעיתים תוך פרק זמן קצר.
סמנכ"לי הכספים של היום לא רק מכינים את האקסל, אלא במידה רבה נדרשים להפוך אותו למציאות עסקית.
ומה צופה לנו העתיד?
סקר שנערך לפני כשנתיים על ידי KPMG בקרב 500 מנכ"לים מרחבי העולם העלה שיותר משני שלישים מהמשיבים האמינו כי תפקיד סמנכ"ל הכספים יגדל משמעותית לעומת תפקידי ניהול אחרים; שניסיון גלובלי הוא התכונה החשובה ביותר שיכולה להיות לסמנכ"ל כספים; שהגורם החיצוני בעל השפעה רבה ביותר על תפקיד סמנכ"ל הכספים הוא הסביבה הרגולטורית; וכי סמנכ"לי כספים חייבים לדעת לעשות שימוש ולהיעזר באמצעים טכנולוגיים, ביג-דאטה, וניתוח מידע ממוחשב.
אני רוצה לחלוק אתכם שבתכנית האסטרטגית שגיבשנו לרשות לשנים הקרובות – בכוונתנו לקדם רגולציה חכמה שתגן על המשקיעים מבלי לפגוע ביזמות עסקית; להעמיק את היכרותנו עם הדינים בשווקים מצליחים, ולשאוף ליצור אקוויוולנטיות בינם לבין הדין הישראלי; וכמובן שבכוונתנו להקדיש תשומת לב ומשאבים למהפכה הטכנולוגית, וזאת הן בהיבט של עידוד אימוץ טכנולוגיות חדשניות ושילובן בפעילותם גופים מפוקחים, והן בהיבט של שילוב טכנולוגיות חדשניות בעבודת הרשות בצד הפיקוח השוטף ופיתוח השוק, ובכך גם לקרב את השחקנים בשוק ולייצר יחסי אמון בינם לבין ספקיות הטכנולוגיה כדי לייצר סביבה אטרקטיבית ותומכת שתאפשר גם פעילות מימון לחברות הייטק ישראליות באמצעות שוק ההון הישראלי. אני מאמינה שזו מטרה שאנו מחויבים לנסות בכל דרך לחתור אליה בכוחנו.
כפי שציינתי בראשית דבריי, אנחנו חולקים מטרות ואתגרים משותפים ראשית מעצם היותכם הלקוחות הישירים שלנו ושנית מהצורך ההדדי שיש לנו בשוק בריא, מפותח וחזק.
אתם תהיו בסופו של יום השותפים לערך המוסף שיצמח מפיתוח השוק ומשילוב של טכנולוגיות חדשניות בעבודה השוטפת שלנו ושל השוק בכללותו.
מנכ"ל כלמוביל: צעד זה נובע מבקשת הלקוחות ומבטיח אמינות ושירות ברמות גבוהות
קבוצת כלמוביל יבואנית מרצדס, מרחיבה את תחומי פעילותה ונכנסת לתחום היבוא האישי. זה שירות שמצטרף למכלול ההיבטים שהקבוצה כבר מציעה ללקוחות מרצדס, הכוללים בין היתר רכבים חדשים, טרייד אין ויד שנייה, ליסינג מימוני וליסינג תפעולי. שירות היבוא האישי ייעשה בנפרד על ידי עובדים אשר הוכשרו במיוחד וקיבלו רשיון ייעודי לעסוק בתחום זה.
אריאל פינטו, מנכ"ל קבוצת רכבי היוקרה בכלמוביל מרצדס, אומר: "הייבוא האישי הוא שירות משלים לכלל פעילות הקבוצה, אשר נועד לתת מענה כולל ללקוחות מרצדס. החלטנו על צעד זה לאור בקשת לקוחות רבים לקבל סיוע בתחום יבוא אישי מאיתנו, עניין שיש בו כדי להבטיח אמינות, אחריות ושירות ברמות גבוהות. השירות החדש נועד לאפשר ללקוחות שלנו לבחור בכל מגוון אופציות הרכישה, חדש, משומש ויבוא אישי תחת קורת גג אחת, להשוות את העלויות השונות באופן מרוכז ואמין ולבחור בדרך הרצויה להם לביצוע הרכישה.
יבוא אישי – 30 יחידות בסכום של 1,000 דולר
כיום כ-60% מוסרים את ההצהרה במשרד הרישוי, מה שיוצר עומס על המערכת
מ-1 בפברואר 2019 נהגים חדשים יוכלו להצהיר על סיום תכנית הליווי, באמצעות הטלפון הנייד או אתר האינטרנט בלבד, ולא יוכלו יותר להצהיר על כך במשרד הרישוי. המטרה להקל על התורים ולקצר את זמן ההמתנה במשרדי הרישוי.
לפי תכנית הרישיון המדורג כל נהג צעיר, שגילו מתחת ל-24, חייב לנהוג עם נהג מלווה במשך שישה חודשים. הנוהל החדש קובע כי נהגים חדשים שעברו טסט מ-15 ביולי 2018 ואילך, יוכלו להגיש תצהיר לצורך הסרת מגבלת הליווי,רקבטלפון הנייד או באתר האינטרנט של משרד התחבורה. כמו כן נדרש הנהג לציין את פרטי הנהגים החונכים.
עם אישור ההצהרה מוסרת המגבלה ורישיון הקבע נשלח לביתו של הנהג. אם והמלווים אינם מאושרים, הנהג מקבל רישיון עם הגבלה לחצי שנה נוספת, שבה הואיידרש להשלים את תכנית הליווי.
ביטוח רכב – כמה עולה ביטוח לנהג צעיר ולנהג חדש? ומה ההבדל בין נהג צעיר לחדש?
מעודכן ל-01/2019
אומנם סל המוצרים מפרסם השוואות בין הקמעונאיות השונות אך כלל לא בטוח שיוביל להוזלה
הלמ"ס ומשרד הכלכלה בנו לאחרונה סל של 68 מוצרים השכיחים בצריכה ביתית: חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות ומוצרי טואלטיקה וניקיון.לטענת משרד הכלכלה, הסל "יאפשר מעקב אחר השתנות המחירים החודשיים של המוצרים בסל, ויפורסם אחת לרבעון. לפי בדיקה שערכה מועצתה צרכנות ,שופרסל היקרה ביותר ורמי לוי הזולה ביותר(ראו קישור). המועצה הישראלית לצרכנות תערוך השוואה חודשית קבועה לגבי מחירי הסל ברשתות.. כבר כיום יש אתרים ואפליקציות להשוואת מחירים, אך מידת השימוש בהם נמוכה, וסל המוצרים לא מוסיף להם.
אומנם הצעד מעורר תחרות אך לא בטוח שיעודד הוזלה, ייתכן שהרשתות יעדיפו להוזיל מוצרים בסל ולייקר מוצרים מקבילים או להוזיל רק מעט מהמוצרים שבסל. כמו כן הסל כוללני מדי ואף שמשקף את הצריכה הנפוצה, לא משקף צריכה בקרב אוכלוסיות, למשל טבעוניים או חולי צליא'ק.
ממשרד הכלכלה נמסר:
המוצרים נבחרו על פי שלושה קריטריונים: משקלם היחסי ב'סקר הוצאות משקי הבית', הנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רמת השונות בין חמישוני ההכנסה בישראל באופן בו נבחרו מוצרי בסיס הנצרכים על ידי כלל החמישונים; מוצרים שנמכרים לאורך כל עונות השנה.
"המוצרים בסל הנם מוצרים נבחרים ונועדו לאפשר מיקוד ולפיכך אינם כוללים את כלל מוצרי הצריכה הנרכשים ע"י משקי הבית. הסל כולל מוצרים מהקטגוריות חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות, ומוצרי טואלטיקה וניקיון".
"בכל עדכון של סל מחירי המוצרים, יפורסמו העלות הכוללת של רכישת סל המוצרים (יחידה אחת מכל מוצר), המחיר החודשי הממוצע של כל מוצר ושיעור השינוי בעלות הסל הכוללת.
"העלות הממוצעת של סל המוצרים הנבחר עמדה בשנת 2017 על 1,090 שקל ובשנת 2018 (ינואר-אוקטובר) על 1,086 שקל. הסל מהווה כ-45% מסך ההוצאה הממוצעת של משקי הבית על קטגוריות המזון (כולל פירות וירקות) ומוצרי ניקיון וטואלטיקה".
פער של 20% בין הקמעונאיות בסל המוצרים החדש
רשת Be של שופרסל זולה מסופרפארם ב-20% – וואוו!