הקלת מס על השקעה בביטקוין וביתר המטבעות הקריפטוגרפיים. עד עכשיו ההלכה היתה שהמס מחושב בשיטת פיפו/ FIFO שמשמעה המטבע שנרכש ראשון הוא זה שנמכר ראשון. ככה זה אגב בחישובי רווחים במניות. אלא שלאור התנודתיות בשער הביטקוין ושערי האת'ריום , הריפל ויתר המטבעות, נוצר מצב שלנישומים עדיף במקרים רבים לחשב לפי שיטת השווי הממוצע ושיטל ליפו/LIFO שמשמעה – נכנס אחרון יוצא ראשון מה שנקנה אחרון יוצא/נמכר ראשון.
מעבר לכך, עד עכשיו כל המטבעות נחשבו כסל אחד, ללא קשר עם מדובר בביטקוין, ריפל, אתריום ואחרים. רשות המיסים הבהירה כי ניתן להתייחס לכל מטבע בנפרד (כאילו מדובר במניה נפרדת/ נייר ערך נפרד)
נשמע לכאורה לא קשור לרווחים ולמס, אבל כאמור יש השפעה, והיא יכולה להיות מאוד משמעותית.
באירוע שהתקיים במתחם Mindspace בתל אביב, הדגיש סמנכ"ל רשות המסים, רו"ח רולנד עם שלם, כי ניתן לחשב את המס ספציפית לכל מטבע ומטבע. מדובר ברווח כלכלי ואמיתי יותר ואגב, מי שכבר הגיש דו"חות על פי שיטת פיפו רשאי להגיש דו"חות מתוקנים.
המשמעות היא טובה למחזיק הביטקוין – מדובר כאמור ברווח מדויק ונכון יותר, שיחסוך תשלומימס עודפים. מבחינת רשות המס, הרי שהשיטה הנכונה הזו, תגרום לאנשים שלא מדווחים להיכנס למעגל הדיווח, וסביר שגביית המס בתחום תעלה.
ICO – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?
סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?
ביטקוין – מטבע אמיתי או בלון שיתפוצץ
החשב הכללי במשרד האוצר פרסם דוח שלפיו תוכנית מחיר למשתכן שהחלה בסוף 2015 עלתה למדינה 5.26 מיליארד שקל. לפי הדוח של החשב, אובדן ההכנסות הישירות משיווק הקרקע עומד על כ-3.7 מיליארד שקל, ואילו 1.56 מיליארד הוא סבסוד פיתוח השטח וממענקים שהעניקה המדינה לרוכשים.
מדובר על העלות עד מארס השנה, בפועל זה כמובן גבוהה יותר.
לשלם 1.6 מיליארד דולר על מזור זה לא כלכלי…זה חשבונאי
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
מה עובר בראש של מנהלי מדטרוניק?
מה עובר בראש של מנהלי מדטרוניק שרכשו חברה מפסידה עם מכירות של עשרות מיליונים, ולמה – לא משנה מה יקרה – הם מהעסקה הזו לא יפסידו?
מה עבר בראש של מנהלי מדטרוניק, מחברות המכשור הרפואי הגדולות בעולם, כשהם החליטו לשלם 1.6 מיליארד דולר עבור מזור הישראלית? למה מנהלים של חברה מוכנים סכום כזה במזומן עבור פעילות שמפסידה כסף (עדיין) ומוכרת ב-60-70 מיליון דולר בשנה?
התשובה לכאורה ברורה – למזור שמתמחה בפיתוח מערכות רובוטיות לניתוחים בעמוד השדרה, יש טכנולוגיה ייחודית ומוצלחת. הטכנולוגיה הזו מתבטאת עכשיו במכירות של עשרות מיליונים, אבל במדטרוניק מעריכים שזה יתורגם למאות רבות של מיליונים בשנה – אולי לא שנה הבאה, גם לא עוד שנתיים. אבל, הם לא היו רוכשים את מזור, אם לא היה אמון להגיע למכירות כאלו.
כן, זו הסיבה "הרשמית" שמדטרוניק מוציאה סכום עתק על מזור. אבל, אם קצת "חופרים" מגלים שחלק גדול מהרכישות הטכנולוגיות לא מצליח. הנרכשת הופכת להיות מחלקה אצל הרוכשת, ובמקרים רבים, המחלקה הזו הולכת ומצטמצמת. ככה ארגונים גדולים מתפתחים, הם בולעים ארגונים קטנים לפעמים זה מצליח, לפעמים זה נשאר על אש יחסית קטנה, ולפעמים זה פשוט מתגלגל להיות כלום.
כמה שווה מזור?
הסיכון שברכישה כזו הוא גדול – מזור לא שווה היום 1.6 מיליארד דולר. תנו לאנליסט האופטימי ביותר, לעשות סקר שוק אמיתי, לבדוק את הפוטנציאל, אבל גם להכניס את התחרות בנוסחאות שלו כי אף תחום לא חסין מתחרות, ותקבלו, שווי נמוך משמעותית מהשווי הזה. הסכום הזה מבטא שווי רק מהזווית של רוכשת אסטרטגית, כמו מדטרוניק.
כשרוכשת אסטרטגית משתלטת על ארגון קטן, אז לרוב היא עוטפת אותו ביכולות התפעוליות והשיווקיות שלה. מה שנשאר מהארגון הנרכש, זה בעיקר המו"פ. ואז, לרוב יש חיסכון בהוצאות – יש סינרגיה תפעולית וניהולית. הרווחיות והרווח עולים. חוץ מזה, וזה עיקר הפוטנציאל – המכירות אמורות לעלות.
המשמעות היא שכאשר גוף אסטרטגי רוכש חברה, הוא לא מעריך אותה כמו כל כלכלן ואנליסט, הוא פשוט לא "סופר" חלק גדול מההוצאות שלה – תפעול, ניהול, שיווק. יש לו כבר את המומחים שלו בתחומים האלו.
החיסכון בהוצאות לצד פוטנציאל ההכנסות, מביאים את הרוכשת להערכת שווי גבוהה לנרכשת. אבל, גם זה לא מסביר את כל הסיפור. זה אולי רק חלק מהסיבה שמנהלי מדטרוניק מוכנים לשלם 16 מיליארד דולר. הסיבה האמיתית היא כללי המשחק בוול-סטריט.
רכישה או פיתוח עצמי?
כללי המשחק בבורסה האמריקאית עוזרים למנכ"לים לרכוש חברות. התקשורת לרוב מפרגנת; עורכי הדין ורואי החשבון מייצרים עסקה עם מיסוי נמוך, והכי חשוב – העסקה לא משפיעה לרעה על הדוחות הכספיים.
המנכ"לים הרוכשים יודעים את השיטה וכללי המשחק בוול-סטריט. חזות הכל היא מחיר המניה, וכדי לשרת את מחיר המניה צריך להציג צמיחה. וול-סטריט מאוהבת בצמיחה, עד כדי כך שכיום נסחרות מאות חברות במיליארדי דולרים רק בגלל שהן צומחות, ולמרות שהן מפסידות. עד גודל מסויים, ההפסדים אפילו משדרים שמדובר בהנהלה רצינית שמוכנה להשקיע במו"פ הרבה מאוד כסף, כי היא מבינה שזה העתיד.
מחברות גדולות יותר, כבר מצפים להרוויח. הגדולות האלו שמבינות מצוין את כללי המשחק, מספקות את הסחורה – הן מרוויחות, והן גם צומחות. כדי לצמוח הן משתמשות בגודל שלהן ובמזומנים שלהן – הן רוכשות ארגונים אחרים תמורת מניות (לרוב) ובמזומן (כפי שהיה במזור). במילים פשוטות – הן רוכשות צמיחה עתידית, וזה מצד אחד פשוט ומצד שני גאוני.
תדמיינו שאתם בראש חברת מכשור רפואי גדולה, אחת מאותן גורילות. אתם יכולים לפתח מוצרים בבית – יצליח? נהדר; לא יצליח, לא נורא , אתם הרי מתפזרים על פני עשרות פיתוחים. אבל אם אתם עושים את זה אצלכם בבית, יש לכם הוצאות. הוצאות זה לא טוב לוול-סטריט. אם אפשר להפחית או לבטל אותן זה הכי טוב שאפשר.
והנה החוכמה שבשיטה – גורילות לא צריכות לפתח בבית. הן עושות זאת, המחקר ופיתוח הוא חלק אינטגרלי מהביזנס שלהם. אבל אם אתם הייתם בראש הפירמידה, הייתם מעדיפים לרכוש.
אם תרכשו חברה, וברור שזו צריכה להיות חברה עם טכנולוגיה ועם פוטנציאל, אתם בעצם חוסכים בהוצאות; אתם חוסכים את כל השלב של הוצאות המחקר ופיתוח עד למועד הרכישה.
קסם חשבונאי – יש לכם אפשרות לרכוש ויש לכם אפשרות לעשות לבד – אבל בדוחות זה נראה אחרת. החשבונאות פשוט דוחפת אתכם (המנכ"לים) לחפש רכישות בחוץ. כאשר חברה רוכשת חברה אחרת (טכנולוגית), רוב סכום הרכישה מיוחס למוניטין. המוניטין הזה לא מופחת בדוחות הכספיים, ובשפה מובנת – הוא לא יתבטא כהוצאות בדוחות הכספיים.
זה קצת מורכב יותר, כי יש סעיף שנוצר ברכישה שנקרא – נכסים לא מוחשיים והוא יתבטא בהוצאה עתידית, וכאן נוצר קסם שני – שמעלים את ההוצאה. וול-סטריט מנטרלת את ההוצאות האלו, ופשוט לא מתייחסת אליהן (בעיקר כי הן לא תזרימיות ובעלות אופי חד פעמי). בקיצור, וזה חשוב לעניינו – יש מוטיבציה גדולה לרכוש ולא לפתח לבד.
הרכישה של מזור – כסף קטן למדטרוניק
ואז נוצרת זירה שהולכת ומתנפחת של חברות שפשוט מנסות לכוון לראש של המנהלים בחברות הגדולות. הן מפתחות טכנולוגיות ומוצרים שאמורים להיות בעתיד בסל המוצרים של הגורילות, וכך התפתחה תעשייה של רבבות חברות טכנולוגיה צעירות ברחבי העולם (אולי יותר), שמציעות את החברה שלהם לגורילות. ואז כל מה שנותר לכם (אתם הרי מדמיינים שאתם מנכ"ל של גורילה), זה לחפש ולקנות.
ויש פרס נוסף – אין קנס על כישלון. מבחינת חברות הטכנולוגיה הגדולות, כל הרכישות שנעשות כאן ורוב הרכישות שנעשות בכלל, הן כסף קטן. מדטרוניק משלמת 1.6 מיליארד דולר (בפועל 1.3 מיליארד כי היה לה נתח במזור), אבל הסכום הזה מהווה 1.2% משווי השוק שלה. במקרה הזה היא משלמת מזומן, אך ברוב הרכישות משלמים במניות שזה בכלל חסר משמעות – לתת מניות עבור רכישה בשיעור של 0.5%, 1%, זה חסר משמעות לשווי ולבעלי המניות – אין להם נזק.
ואז אם הרכישה לא מצליחה – אז מה? החברה הפסידה 1% מהשווי שלה, אם בכלל. מעבר לכך – זה משחק של הסתברויות – קונים 5 חברות, או 10 חברות, סטטיסטית חלק מהן יצליחו ויחפו על הכישלונות של האחרות.
ואחרי כל זה, אפשר להניח שמה שעובר באמת בראש של מנהלי מדטרוניק שהסכימו לשלם 1.6 מיליארד דולר עבור מזור, הוא שאין להם מה להפסיד – אם הרכישה תהיה מוצלחת, הם ירוויחו בגדול. אבל מה שיותר חשוב – אין להם דאונסייד – אין לעסקה השלכות חשבונאיות, וול-סטריט אוהבת רכישות (וצמיחה דרך רכישות), והמחיר שולי ביחס למחיר שלהן.
ומכאן, כל עוד וול-סטריט תשגשג, כל עוד הנאסד"ק ישייט ברמות שיא, התיאבון של הגורילות רק יילך ויגבר – הן ימשיכו לשלם על צמיחה, כדי לרצות את המשקיעים ולהחזיק את מחיר המניה גבוהה; והן ימשיכו לנפח בועה של חברות טכנולוגיה קטנות ובינוניות שכל רצונן להפוך למחלקה אצל גורילה.
בנק מזרחי טפחות, המנוהל על ידי אלדד פרשר, מתכנן לגייס אג"ח קוקו בהיקף של 300 מיליון שקל. קוקו הן אג"ח מסוג תערובת – בין אג"ח לבין הון, כאשר בתרחיש של משבר חמור, כזה שהבנק מתקשה מבחינה פיננסית ותזרימית, ניתן למחוק לבעלי אגרות החוב מסוג קוקו, חלק מהקרן או את כל הקרן.האפשרות הזו, משמע – משבר חמור , הוא כאשר הלימות ההון של הבנק יורדת ל-5% (בעוד שכיום מדובר על הלימות הון של כ-10%).
כמו כן, הפיקוח על הבנקים רשאי להחליט על ביצוע פעולה כזו. דירוג האג"ח של מזרחי טפחות לפי חברת מידרוג עומד על Aa3.
מזרחי טפחות נמצא במחלוקת מול הממשל האמריקני. הממשל דרש מהבנק 342 מיליון דולר בגין מעורבותו בהלבנת הון בסניפים בארה"ב (ובעולם בכלל). הנהלת הבנק לא הסכימה, והסבירה שמדובר בדרישה חסרת פרופרוציה, לעומת התשלום שצריך להיות בפועל.
כך או אחרת, בדוחות הכספיים, הבנק הפריש באופן חלקי בגין הפרשה הזו. ההפרשה ברבעון הסתכמה ב-425 מיליון שקל והרווח ירד ל-207 מיליון שקל, לעומת 400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי מבטא תשואה על ההון, במונחים שנתיים, בשיעור של 6.12% ,לעומת תשואה על ההון של 12.7% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח בקיזוז ההפרשה הסתכם בכ-472 מיליון שקל ברבעון השני. רווח זה מבטא תשואה על ההון של 14.1%.
מהדו"ח עולה כי הכנסות הריבית, נטו והכנסות המימון שאינן מריבית ברבעון השני, הסתכמו בכ-1.47 מיליארד שקל, לעומת 1.49 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2017. גידול של כ- 23.5%. הכנסות הריבית, נטו והכנסות המימון שאינן מריבית מפעילות שוטפת הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל לעומת כ-1.06 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-12.6% (הרחבה על הדוח)
הישראלים ממשיכים לצאת ולהתאוורר בחו"ל. מחירי הנופש בארץ גבוהים, השקל מתחזק וחברות התעופה חותכות במחירים אז אין בירה, חייבים לטוס לחו"ל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום כי בחודש ספטמבר השנה נרשמו 910 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל. בסה"כ נרשמו 977 אלף יציאות לחו"ל כאשר 2% מהיציאות מיוחסות לישראלים המתגוררים בחו" ושהו בארץ בביקור מולדת. על פי נתוני הלמ"ס 47 אלף ישראלים יצאו לחו"ל פעמיים או יותר במהלך החודש.
על פי הנתונים עברו בחודש ספטמבר בנתב"ג, שדה התעופה המרכזי של ישראל, כ-880 אלף אנשים.
בסה"כ יצאו בתשעת החודשים מתחילת השנה דרך נתב"כ כ-6.2 ציליון אנשים לעומת כ-5.5 מיליון אנשים בתקופה המקבילה ב-2017.
אחוז יציאות הגברים בגילי העבודה 25 – 64 היה 55%, לעומת 52% בגילים הצעירים.
בסה"כ נרשמו בחודשים ינואר – ספטמבר 6.8 מיליון יציאות, מתוכן 6.2 מיליון יציאות היו דרך האוויר, 518 אלף יציאות היו דרך היבשה ו-51 אלף יציאות היו בדרך הים.
מהלמ"ס נמסר עוד כי על פי נתונים מנוכי עונתיות נרשמו בשלושת החודשים האחרונים, יולי – ספטמבר, 705 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל בממוצע לחודש, ירידה קלה לעומת שלושת החודשים הקודמים, אפריל – יוני, בהם נרשמו 709 אלף יציאות בממוצע לחודש.
מניתוח נתוני המגמה של מספר היציאות לחו"ל עולה, כי בשלושת החודשים האחרונים, יולי – ספטמבר 2018, נרשמה ירידה של 0.4% בממוצע מדי חודש, ובשלושת החודשים הקודמים נרשמה יציבות במגמה.
עוד עולה מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות, עולה כי בשלושת החודשים האחרונים, יולי – ספטמבר, היו 647 אלף יציאות של ישראלים לחו"ל בדרך האוויר בממוצע לחודש, ירידה קלה לעומת שלושת החודשים הקודמים, אפריל – יוני, בהם נרשמו 650 אלף יציאות בממוצע לחודש.
מניתוח נתוני המגמה של מספר היציאות לחו"ל בדרך האוויר עולה, כי בשלושת החודשים האחרונים, יולי – ספטמבר 2018, נרשמה ירידה של 0.4% בממוצע מדי חודש, ובשלושת החודשים הקודמים נרשמה ירידה של 0.1% בממוצע מדי חודש.
רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי היא חוקרת את חברת נאוקן, המשווקת את תוסף התזונה ואלור הומאני. הרשות להגנת הצרכן חושדת כי החברה משווקת את המוצר תוך כדי הטעיה של חולי סרטן.
מהרשות להגנת הצרכן נמסר כי "מבדיקת הוועדה המייעצת במשרד הבריאות, עולה כי לסגולות, המסרים והתוצאות הרפואיות המתוארות בפרסומי החברה אין תימוכין, ואין בהם כדי לבסס מדעית ורפואית פעילות רפואית כלשהי של תוסף התזונה בפרט ביחס למחלות מחלות הסרטן".
במסגרת החקירה נאספו חומרים מהחברה ומנכ"לית החברה נחקרה במשרדי הרשות.
באתר האינטרנט של החברה החשודה בהטעיה ניתן לימצוא הצהרות כגון: "במחקרים נמצא באופן חד-משמעי כי ואלור הומני הורג את התאים הסרטניים, ומראה תוצאות טובות יותר מאשר טיפולים כימותרפיים", "חולי סרטן כבר החלו להשתמש בואלור הומני, ויש כבר תוצאות בשטח על מטופלים רבים, כולל מטופלים בשלבי החלמה טוטאלית".
עוד מצויין באתר האינטרנט של נאוקן כי "אין התנגשות של המוצר עם טיפולים קונבנציונליים וגם המחקרים וגם הלקוחות בשטח, הראו תוצאות יותר טובות בכמה וכמה מקרים" וש- "מחקר פרה-קליני חדש שנערך בתכשיר בפארק הטכנולוגי של הדסה עין כרם, מראה בצורה חד-משמעית פעילות אנטי-סרטנית של מוצרי valor humani השונים" וגם כי "מטופלים עם סרטן ערמונית, עצם, לימפומה, מילומה נפוצה, סרטן כבד, סרטן השד ועוד, שקיבלו את התכשיר, הראו הטבה משמעותית במדדים הסרטניים".
ענת בן עזרא דוקן, סמנכ"ל אסדרה ומנהל ומ"מ ראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "זהו ניצול חולשתם של חולים בשעה הקשה להם מכל. ייחוס סגולות רפואיות למוצרים הנחזים ל'תרופות פלא' הוא הטעיה חמורה, שלעתים עלולה אף לפגוע בבריאות הצרכן. הרשות לא תאפשר לבצע הפרות חמורות מהסוג הזה ותפעל נגד המפרים. אני מודה למשרד הבריאות על חוות הדעת שהגיש לרשות שמהווה ראיה מכרעת בחקירה".
מהוועדה המייעצת במשרד הבריאות נמסר: "הטיפול במחלות ממאירות בתחום הרפואה ניתן על ידי שירותי הבריאות במדינת ישראל מדי יום ברמה הגבוהה ביותר, תוך הקפדה ומתן אחריות מקצועית, ללא ניצול חולשתם של חולים קשים. לעומת זאת, השימוש בתוספי תזונה בצורה בלתי-מבוקרת, תוך הבטחת ריפוי מחלות קשות וניצול חולשתם של החולים, עלול לפגוע בהם ובטיפול הרפואי שלו הם זכאים. נטילה עודפת שלהם עלולה להיות מסוכנת ולגרום לתופעות לוואי. לכן אם נוטלים תוספי תזונה, יש להתייעץ על הסוגים והכמויות עם הרופא המטפל או עם הרוקח".
הוועדה המייעצת מבקשת מאנשים הנוטלים תצוספי תזונה להתייעץ עם הרוקח או הרופא המטפל לגבי סוגי התוספים המומלצים והמינון שלהם שכן נטילה לא מבוקרת של תוספים עלולה לגרום לנזק בריאותי.
מעודכן ל-10/2021
בשנים האחרונות בוחרים ישראלים רבים להשקיע בנדל"ן בחו"ל. שער הדולר הנמוך, סביבת הריבית הנמוכה ומחירי הדירות הגבוהים בישראל, שולחים את הישראלים לחפש תשואות גבוהות מעבר לים. סוכנויות המציעות לישראלים דירות להשקעה בחו"ל צצות כמו פטריות אחרי הגשם ורובן ככולן מכריזות על תשואות גבוהות מאוד שניתן להשיג על השכרת דירות בחו"ל.
היבט נוסף אשר גורם לאנשים לרכוש דירות להשקעה בחו"ל הוא הפוטנציאל הקיים בחלק מהמקומות לעליית מחירים בשנים האחרונות. המשקיעים מקווים שמלבד התשואה על השכרת הדירות הם גם יוכלו להרוויח בעת מכירת הדירות מעליית ערכן. המחירים בישראל כבר מאוד גבוהים והסיכוי לקנות עכשיו דירה ולהרוויח מעליית ערכה נמוך יחסית וקיים אף סיכוי שהמחירים יירדו בעתיד.
אבל כשמבצעים השקעה צריך לחשב את התשואה נטו. לא רק את התשואה המחושבת לפי שכר הדירה שמקבלים בכל חודש. כמשקיעים בדירה בחו"ל יש עוד הוצאות. התחזוקה של הדירות נעשית בדרך כלל על ידי חברת ניהול מקומית הגובה עמלה של כ-10% משכר הדירה החודשי. זו עלולה להיות הוצאה גדולה. קחו גם בחשבון שהדירה לא תהיה מושכרת תמיד. יש גם תקופות שהדירה לא מושכרת וזה מוריד כמובן את התשואה האפקטיבית על הדירה.
כמו כן, ישנו היבט מיסויי שצריך לקחת בחשבון וגם הוא, בשורה התחתונה, מוריד את התשואה. לכן, כשמשקיעים בדירה בחו"ל כדאי מאד לבדוק גם את ההיבט המיסויי של הרכישה.
המס בישראל הוא "מיסוי אישי". זאת אומרת שכל תושב ישראל מחויב במס על כל ההכנסות שלו – גם אם ההכנסות שלו נובעות מעסק או השקעה שנעשית בחו"ל. ישראלי המשקיע בדירה בחו"ל חייב במס על שכר הדירה שהוא מקבל בחו"ל והוא יחויב במס גם על רווח ההון שיפיק אם ימכור את הדירה ברווח לאחר פרק זמן.
ישראל חתומה על אמנות כפל מס אשר מונעות גבייה כפולה של מס מבעל הדירה. מאחר שבחלק שברוב המדינות קיים מס מקביל, הסכמים בין המדינות קובעים כללים ומנגנונים הקובעים איזו מדינה תגבה את המס ובאיזה שיעור. בישראל נגבה מס רק על עודף המס (אם ישנו) מעבר למס שכבר שולם במדינה בה נמצא הנכס.
חשוב לדעת שעל מכירת נכס בחו"ל יש להודיע לרשויות המס בארץ בתוך 30 יום.
דוגמה – ישראלי שרכש דירה בארה"ב ב-200 אלף דולר ומכר אותה לאחר מספר שנים ב-300 אלף דולר יצר לעצמו רווח הון של 100 אלף דולר (מחיר המכירה פחות מחיר הקנייה). בארצות הברית קיים מס רווח הון בשיעור של 20% אותו יצטרך המשקיע לשלם לרשויות בעת מכירת הדירה. בישראל המס על רווחי הון עומד על 25% ולכן רשויות המס בישראל יגבו מהמשקיע 5% נוספים על רווח ההון שגרף, שהם ההפרש בין המס בארה"ב למס בישראל. המס בארץ בעצם משלים את המס שהיה צריך להיות – אך לא אמור להיות מצב שהמס הכולל יהיה גבוה מהמס בארץ. זה לא תמיד כה פשוט – במקרים שיש אמנות ברורות, ובמקרים שבהם העסקה ברורה והרווח ידוע, וגם שיעור המס ברור ומוחלט, אז אכן צפוי שהמס ייחשב כמו בדוגמה. אלא שבמקרים רבים יש "יוצאים מהכלל", ואז המס בארץ והמס בחו"ל מתפלגים אחרת לגמרי.
בישראל קיימים מספר מסלולים אפשריים לתשלום מס למי שיש לו הכנסות מהשכרת דירות. פירוט מלא והסברים על המסלולים ניתן למצוא כאן.
החוק בישראל מאפשר למי שיש לו דירה להשקעה בחו"ל להתחייב במס אחיד של 15% מהכנסות השכירות מדירת מגורים מחוץ לישראל. שוב זה הכלל, יש הרבה יוצאים מהכלל.
הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 122 א' לפקודת המיסים. על פי הסעיף הזה, מההכנסה על שכירות על דירה בחו"ל אי אפשר לנכות הוצאות הקשורות בהחזקת הדירה אבל אפשר לתבוע ניכוי פחת של הנכס.
המסלול המקוצר הזה אינו בא במקום מסלול המס הרגיל. בעל דירה יכול לבחור במסלול מיסוי רגיל, על פי מדרגות המס שלו ובמקביל לתבוע הכרה בהוצאות וכך להפחית את חבות המס שלו. במסלול זה, החיוב במס מתחיל ממדרגת מס ראשונה של 31% ויכול להגיע למס של עד 48% בהתאם למס השולי של המשקיע.
דירה להשקעה בחו"ל – איך קונים? כמה זה עולה? ומה התשואה?
השקעה במניות או השקעה בדירה – מה כדאי?
מחשבון תשואה
המס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת
יבואנית הרכב צ'מפיון מוטורס הגיעה לפשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה ולפיה יפוצו כ-26 אלף בעלי רכבים מסוג פולקסווגן, סקודה, אאודי וסיאט בסכום כולל של כ-50 מיליון שקל – כ-800 שקל לכל אחד מהם – לביצוע הטיפול הבא ברכב ברשת מוסכי צ'מפיון מוטורס.
הסכם הפשרה זקוק עדיין לאישור בית משפט אשר ידון בהסכם הפשרה בינואר 2019.
את הסכם הפשרה במלואו ניתן לקרוא כאן.
התביעה הוגשה כנגש צ'מפיון וכנגד קבוצת פולקסוואגן העולמית בעקבות כשל בשרשרת הטיימינג (התזמון) או במותחן של שרשרת התזמון במכוניות שיוצרו בין השנים 2009 ל-2012 ובהם הותקנו מנועים 1.2 ליטר בהספק של 105 כ"ס (קוד יצרן EA111), או 1.8 ו-2.0 ליטר בהספקים של 160 עד 211 כ"ס (קוד יצרן EA888).
בנוסף להטבה על סך 800 ש"ח ישולם החזר כספי לבעלי רכבים שנאלצו להחליף את רצועת הטיימינג שלהם בסכום של עד 2,400 שקל וכן החזר כספי בגין כל נזק תוצאתי שנגרם כתוצאה מהתקלה המדוברת.
רצועת תזמוןשולטת על התזמון של שסתומי המנוע והבוכנות. כשרצועת הטיימינג ניקרעת בזמן פעולת המנוע עלול להגרם נזק חמור למנוע ולכן יש להחליפה ברכבים בהתאם להוראות היצרן – בדרך כלל בכל 100 אלף ק"מ או כל 3 שנים, המוקדם מבינהם.
ההחזר הכספי עבור הנזק שנגרם לנזק ישולם למי שנשא בעלות התיקון בזמן אמת ללא קשר לזהות בעליו של הרכב היום.
על פי ההסדר התביעה להחזר כספי מצד אלו שנזקקו לתקן את רכבם תיעשה באופן מקוון באתר של חברת צ'מפיון וכמו כן ייפתח מוקד טלפוני ייעודי לצורך העניין אשר יסייע לתובעים למלא את פרטי התביעה במקרה הצורך.
כמו כן נקבע בהסכם הפשרה כי האחריות על שרשרת התזמון תוארך בשנה נוספת לאחר שההסכם יאושר על ידי בית המשפט. בעלי הרכבים מהדגמים האמורים יוכלו לבדוק את מערכת התיזמון שלהם במוסכי צ'מפיון ללא תשלום.
מערכת בטיחות ברכב – כדאי, וגם משרד התחבורה תומך ב-1.5 אלף שקל
כנראה שלא מדובר בטרנד אלא בתחילתו של תהליך אמיתי שבו יחליפו המטבעות המבוזרים (המטבעות הקריפטוגרפים: ביטקוין, אית'יריום וכו') את הכסף הרגיל. השימוש במטבעות החדשים האלו נכנס למיינסטרים ועכשיו גם בישראל, לתחום הספורט.
ביטס אוף גולד, חברת הביטקוין הישראלית, תהפוך לנותנת החסות הרשמית של קבוצת מכבי ראשון לציון בכדוריד. אבל זה לא העניין. החסות עצמה תינתן במטבע הדיגיטלי ביטקוין וביטס אוף גולד תציע לשחקנים להמיר חלק ממשכורתם לביטקוין. מביטס אוף גולד נמסר כי המהלך מצטרף לטרנד עולמי בתחום במסגרתו החלו סדרה של קבוצות בליגות שונות בהן הפרימייר-ליג האנגלית (קבוצות לסטר סיטי וטוטנהאם) וקבוצות בדנמרק ותורכיה לקבל תשלומים וחסויות בביטקוין.
מנכ"ל ביטס אוף גולד, יובל רואש, הוא משחקני העבר של מכבי ראשון לציון ואף זכה עימה באליפות ישראל בעונת 2016-7. רואש סיפר על הרעיון מאחורי מתן החסות לקבוצה: "כדוריד, כמו ביטקוין, הוא ענף מרתק שלא זוכה לפופולריות שמגיעה לו. נפלה בחלקי ההזדמנות להחזיר בצורה זו לענף ולקבוצה שנתנה לי כל כך הרבה. לביטס אוף גולד ולמכבי ראשל"צ יש לא מעט ערכים משותפים, בהם מקצוענות, חתירה למצוינות, והרצון העז לתת בחזרה לקהל ולקהילה. אנחנו רואים איך הקבוצה מצעידה את הענף קדימה ואנחנו רוצים להיות איתם לאורך הדרך".
אורי קליסקי, מנכ"ל מכבי ראשון לציון אמר כי: "המועדון שלנו הוא משפחה מנצחת. אני רואה לא מעט שחקני עבר הופכים לאנשי מקצוע, ורבים מהם חוזרים לקבוצה- מי בתור מתנדב, מאמן או אפילו בתור קהל. הקהילה שלנו יוצרת את התמיכה שמאפשרת לנו ליצור קבוצה מקצועית ומנצחת ואני גאה על שיתוף הפעולה שלא רק יתמוך בקבוצה אלא גם יביא אלינו חדשנות מתחום מתפתח וצומח. אנו מאמינים שביטס אוף גולד מובילה שינוי הרבה יותר גדול ממה שניתן להעריך, ושמחים להיות שותפים בדרך שלהם ולייצגם בכבוד ".
מביטס אוף גולד נמסר שמטרתם הנוספת בשיתוף הפעולה, הוא להנגיש וללמד את התחום המתפתח, והחברה מחויבת להשקיע במתן כלים להבנת חשיבות הכלכלה החדשה שצפויה לשנות את העולם הפיננסי.
אם לא יהיה שינוי תתבצע במהלך 2019 הפחתת זכויות הפנסיה של הגמלאים החברים בעמיתים שהן שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. מדובר בקרנות הפנסיה מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה, קג"מ, בניין, אגד, הדסה, נתיב וחקלאים. בעקבות ההחלטה לא לקבל את התוכנית להעלות את גיל הפרישה לפנסיה של נשים לגיל 64 ולקבוע אותו על 62 כברירת מחדל, יתבצע קיצוץ בזכויות העמיתים בכ-1.26%. המשמעות של הקיצוץ היא הקטנת הקיצבה החודשית וגם הקטנה של הסכום החד פעמי שיכולים למשוך אלו הבולרים בכך.
לאחרונה הביע שר האוצר, משה כחלון, את התנגדותו הנחרצת למהלך ואף צייץ בטוויטר כי "שוחחתי עם TaliPloskov@ (טלי פלוסקוב – יו"ר וועדת המשנה לעניין האזרחים הותיקים, י.ב)בעקבות הדיווחים על פגיעה צפויה בציבור הפניונרים והקשישים.
לא יקום ולא יהיה במשמרת שלי.
קצבאות הפננסיה לא יפגעו ובטח שלא קצבאות הזקנה. כפי שהגדלנו במיליארדים את התקציבים לקשישים מקבלי הבטחות הכנסה כך נדאג שגם בעתיד לא תהיה פגיעה בהורים של כולנו. שבת שלום."
ספק אם יש ביכולתו של של כחלון להעביר כספים נוספים לקרנות הפנסיה על מנת לכסות את הגירעונות הענק שלהן ולמנוע פגיעה בכרבע מיליון גמלאים החברים בקרנות אלו .
הרושם הוא ששר האוצר נזכר מאוחר מדי. לפני מספר חודשים אישרה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון דאז, דורית סלינגר, להתאים את זכויות העמיתים בקרנות הוותיקות וזאת היתה נקודת הזמן שבה שר האוצר היה אמור להתערב. העניין קרה במשמרת שלו אבל הוא שמע על העניין מ"דיווחים" לדבריו.
ההליך של הקטנת הקצבאות פורסם על ידי הקרנות הוותיקות כבר ביולי ואז נמסר כי חישובי הזכאות של החוסכים בקרנות הוותיקות יותאמו לתקופה הקצרה יותר שבה יחסכו הנשים וזאת בעקבות החלטת הדרג הפוליטי. מהקרנות הוותיקות נמסר אז כי ניתן למנוע את הקיצץ בקצבאות על ידי העברת כספים מהמדינה על מנת לכסות את הגירעון שונצר כתוצאה מההחלטה.
זוהי לא הפעם הראשונה שהמדינה תצטרך להתערב ולהזרים כספים לקרנות הוותיקון על מנת למנוע פגיעה בעמיתיהן. בשנת 2003 קיבלו הקרנות הוותיקות סיוע בסכום עתק של 78 מיליארד שקל וזאת בנוסף להגנה שניתנה על ידי המדינה לקרנות מפני שינויים בריבית.
ההערכה היא כי בעקבות אי העלאת גיל הפרישה נוצר גירעון אקטוארי בהיקף של כ-200 מיליון שקל לשנה – כ-5 מיליארד שקל בסה"כ.
המעביד מפריש עבורכם לפנסיה? אתם אחראים על הכיסוי הביטוחי ולא המעסיק
קרן הפנסיה כוללת גם ביטוח אובדן כושר עבודה – האם הביטוח מספק, וכמה תקבלו אם תפצעו או תחלו?
מעודכן ל-10/2018
סדרת מוצרי ה-Surface של מיקרוסופט שודרגה.
המוצר המרכזי שמציעה מיקרוסופט הוא Surface Pro 6. מדובר במחשב ההיברידי סוג של תערובת בין לפטופ לטאבלט, שבו המקלדת והמסך ניתנים להפרדה. ביצועי הפרו 6 חזקים ב-67
% ביחס לדור הקודם והמחשב כולל מסך 12.3 אינץ', זיכרון RAM בנפח 16 ג'יגה-בייט. כמו כן, על פי מיקרוסופט, הסוללה אמורה להספיק ליותר מ-13 שעות עבודה. המשקל לא השתנה מהדגם הקודם – 770 גרם.
המחיר הרשמי לגרסה הבסיסית (הכוללת מעבד אינטל i5) יהיה 900 דולר. הדגם המתקדם יותר כבר יהיה במחיר בומבסטי – הדגם עם מעבד i7, ונפח אחסון של טרה-בייט, יעלה 2,300 דולר. החיסרון של המחשב – הוא אינו כולל יציאת USB-C.
מוצר נוסף חדש של מיקרוסופט הוא אוזניות – אוזניות אפורות עם יכולת סינון רעש חזקה.האוזניות קיבלו ביקורות חיוביות מאוד – על הנוחות, על סינון הרעשים, על העיצוב, איכות הצליל והכפתורים
המחיר: 350 דולר.
בעקבות העלייה החדה במספר הנפגעים בהם מעורבים אופניים חשמליים גיבש משרד התחבורה תכנית חדשה, הכוללת שורה של צעדים מעשיים שנועדו להגביר את בטיחותם של רוכבי האופניים החשמליים. התקנות החדשות אמורות להיכנס לתוקף בינואר 2019.
אופניים חשמליים- כל מה שצריך לדעת
ראוי לציין כי הצעדים אינם כוללים רק צעדי אכיפה, למרות ששר התחבורה טען לפני מספר ימים שזו הבעיה היחידה, אלא צעדים אופרטיביים נוספים הכוללים הכשרה לרוכבי אופניים צעירים והאצה של בניית תשתיות.
לצד צעדים אלו נקבעו כללים חדשים אשר אם יאכפו, ייתכן שנראה שינוי אמיתי ברחובות וחיי רוכבים רבים ייחסכו.
ממשרד התחבורה נמסר כי בישיבה התקבלו מספר החלטות המתייחסות לכשירות הרוכב והכשרתו, החמרת אכיפה וענישה בקרב רוכבי האופניים החשמליים, וכן פעולות נוספות שנועדו להסדיר את פעילות הרכיבה והבטיחות של הרוכבים, זאת, לצד הגברת ההסברה הנרחבת בקרב הרוכבים וההורים.
רוכבי האופניים החשמליים מתחלקים כיום לשניים: אלה המחזיקים ברישיונות נהיגה לכלי רכב דו גלגלי או לרכב פרטי או תלמידים בני 16 הנמצאים בהליך של לימוד תיאוריה בבתי הספר. על פי התכנית החדשה, החל מ-1 בינואר 2019, יחוייבו תלמידים אלה לעבור קורס מיוחד קצר הכולל בחינה בסופה שבו יקבל התלמיד אישור כשירות נהיגה לרוכב אופניים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) תפעל להכשרת התלמידים בבתי הספר.
עוד נמסר כי במסגרת התכנית הוחלט על סנקציה חמורה למי שירכב באופניים חשמליים מתחת לגיל 16- דחיית מתן רישיון הנהיגה בשנה. בנוסף לכך, הוחלט על קביעת קנס של 10 אלפים שקלים לכל מי שהיה מעורב בשינוי מבנה האופניים החשמליים או בהורדת המגבלה של המהירות המותרת (עד 25 קמ"ש). כמו כן הוחלט על החרמת האופניים למי שייתפס נוהג מתחת לגיל 16, כמצוין בחוק.
כמו כן, הוחלט כי הרשויות המקומיות יהיו רשאים לבטל רישיון עסק למי שימכור אופניים חשמליים בלתי חוקיים או כאלה שיספקו אופניים לא חוקיים ובמידת הצורך לקנוס אותם ב-10 אלפים שקלים לכל אופניים.
בנוסף, הוחלט על העלאה משמעותית של הקנסות למי שייתפס נוהג באופניים חשמליים או בקורקינט חשמלי בניגוד לחוק. מדובר בין השאר בנסיעה ללא קסדה, בנהיגה מתחת לגיל 16, בדיבור בטלפון במהלך רכיבה על אופניים חשמליים או נסיעה עם אוזניות ועוד.
השר כץ הורה לבחון את המשמעויות והאפשרות להצמדת לוחית זיהוי לאופניים חשמליים שתאפשר זיהוי של האופניים. בנוסף הנחה השר לבחון את הדרכים לחייב את רוכבי האופניים החשמליים בשימוש באפוד זוהר ובפנס תקניים במהלך רכיבה בלילה. השר כץ הנחה לבצע את התכנית בשיתוף משטרת ישראל ומשרד החינוך.
שר התחבורה הנחה להאיץ את פרוייקט "האופנידן" במסגרתו מוקמת רשת של מסלולי אופניים מיוחדים ומתקדמים בכל גוש דן. פרוייקט "האופנידן" הוא פרוייקט ענק בהיקפו המייצר רשת אוטוסטרדות לאופניים ב-14 רשויות ברחבי מטרופולין גוש דן באורך של יותר מ-100 קילומטרים. עלות הפרוייקט נאמדת ביותר מחצי מיליארד שקל.
בישיבה השתתפו מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, היועצת המשפטית של המשרד, מלי סיטון, המדען הראשי,שי סופר, מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחל טבת, סמנכ"ל בכיר תנועה, אבנר פלור ואנשי מקצוע נוספים.
אופניים חשמליים – מהם הסוגים? איך לבחור? כמה זה עולה?