מניית שופרסל ירדה ב-6% בעקבות המכירה של החברה האם דסק"ש. דסק"ש שנשלטת על ידי אדוארדו אלשטיין, הודיעה אתמול על כוונתה למכור כ-11% ממניות שופרסל בכ-550 מיליון שקל, והיום כתגובה , התממשה מניית שופרסל.
האינטרס של אדוארדו אלשטיין במכירה לא ברור – האם הוא מתכוון להשתמש ברווחים הגדולי שנוצרו בדסק"ש בעקבות המימוש – 1.5 מיליארד שקל כדי לחלק דיבידנד גדול, או אפילו לחלק את נכסים ובניין כדיבידנד בעין? האם הוא מתכוון להמשיך ולמכור מניות בשופרסל, ולנסות לצאת מהמסגרת של תאגיד ריאלי (בדסק"ש) כדי לקבל היתר שליטה בכלל ביטוח?
לא ברור לאן הוא חותר. מה שברור ששופרסל היתה עוגן גדול בדסק"ש – שופרסל זינקה ב-200% בשלוש השנים האחרונות, כשהיא כבר מהווה 50% מפרוטפוליו ההשקעות של דסק"ש. אולי בסק"ש פשוט רצו להוריד את התלות הגדולה בשופרסל אחרי מהלך מאוד משמעותי.
השאלה הגדולה – האם המשקיעים יכולים למצוא בשופרסל הזדמנות? התוצאות של החברה ברבעון הראשון היו טובות, והמומנטום העסקי שלה חיובי כאשר מכירות המותג הפרטי בצמיחה גדולה, וכך גם המכירות באינטרנט. עם זאת, שופרסל הגיעה לשווי של 5.5 מיליארד שקל המבטא מכפיל רווח של כ-16 על הרווחים. בינתיים מניית החברה כאמור ירדה, ומדובר בירידה טכנית – בגלל המימוש הגדול. במקרים רבים, מימוש טכני כזה דינו להיסגר. אבל אין בטוח. זאת ועוד – על פי הערכות של גורמים בשוק, ייתכן שדסק"ש תחליט לממש מניות נוספות של שופרסל וכל עוד העננה הזו קיימת, ייתכן והמניה תתקשה לעלות..
בכל מקרה, הערב נרשמה הצלחה במכרז למכירת מניות שופרסל – התקבלו ביקושים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל, ודסק"ש תמכור 15% ממניות שופרסל – המחיר נקבע על 21.83 שקל, לעומת 22.1 שקל מחיר השוק, ולעומת 23.6 שקל עם פרסום הדיווח על הכוונה למכור את המניות.
שוק הדירות למגורים הוא בראש וראשונה שוק. יש ביקוש ויש היצע וככה נקבע המחיר. כחלון, שר האוצר מצמם את הביקוישם – הוא מאיץ את פרויקט תוכנית מחיר למשתכן כדי שתענה על הביקושים של הזכאים ואכן 123 אלף זכאים נרשמו לתוכנית, בינהם מעל 40 אלף זכאים זכו בפועל בדירה. מעבר לכך, המהלך הזה יוצר אצל רבים תחושה והערכה שהמחירים צפויים לרדת, ועל רקע זה, הביקוש לדירות יורד משמעותית בחודשים האחרונים.
אבל, האם חשבתם שהקבלנים יישבו בשקט? הקבלנים בונים פחות, וזה מקטין את היצע הדירות. כלומר, הביקושים לדירות אמנם ירדו, אבל גם היצע הדירות יורד, ובמצב כזה, לא ברור לאיזה כיוון יפנו המחירים, אם כי לפי הלמ"ס הן יורדות בשיעור נמוך בחודשים האחרונים.
על פי נתוני הלמ"ס לרבעון הראשון של השנה – חלה ירידה דרמטית בהתחלות בנייה. לעומת הרבעון הקודם מדובר על ירידה של 14.6% ולעומת רבעון מקביל – צניחה בשיעור כ-34%. הירידה הזו נמשכת כבר שנה.
הלמ"ס מפרסמים גם את נתוני גמר הבנייה (דירות שבנייתן הסתיימה). הנתונים האלו מראים כי יותר דירות הושלמו בראייה שנתית. כלומר, ההיצע אמנם יורד, אבל ההיצע של דירות גמורות עולה, כך שבשטח יכול להיות מצב שההיצע הגדול של דירות גמורות לצד הירידה בביקושים יביא לירידת מחירים, אבל בתחלות הבנייה שמעידות על גמר הבנייה בעוד כמה רבעונים, מסמנים, ירידה בהיצע הדירות בעתיד.
כך או אחרת, בנתון הרבעוני – נתוני גמר הבנייה ברבעון הראשון נרשמה ירידה. הירידה אגב, כנראה נובעת גם מהתמשכות תהליכי הבנייה וגם מהתמשכות תהליכי המכירה בפרויקטים.
ישראמקו – מאיפה מגיע הרווח של החברה? לא מה שחשבתם
איך הריבית הנמוכה משפיעה על הדוחות הכספיים של החברות הנסחרות? וכמה מרוויחה ישראמקו בזכות עסקאות פיננסיות/ מימוניות
הריבית הנמוכה נמצאת בכל מקום – היא מגדילה צריכה, היא מגדילה השקעות, היא מנפחת בועות. מה יקרה שהיא לא תהיה כאן? הצריכה תרד, ההשקעות יפחתו והבועות יתפוצצו. אבל, התיאוריה הזו טובה לשיעורי הכלכלה. תראו מה קרה למשקיעים שיושבים על הגדר כי הם חשבו שיש בועה ובינתיים השוק ברח להם. הם חשבו שהם חכמים, אבל הם פספסו את כל התשואות המרשימות. כן, גם בשוק ההון חשוב להיות צודק לא חכם.
הריבית מתישהו תעלה, ומתישהו תשפיע על הנתונים הכלכליים, ומתישהו הבועות יתפוצצו. בינתיים, האנשים שנמצאים מחוץ למשחק, רואים את החברים שלהם מרוויחים, והם מלאי כעס וקנאה. טבע האדם אכזרי – יותר מהרצון להרוויח, אנחנו לא רוצים להפסיד – וביחס לחברים שלהם הם הפסידו.
כל מי שהתעלם מהמצב החדש – ריבית אפסית במשך שנים ארוכות – הפסיד, וכדאי לקחת מזה כמה תובנות:
– תיאוריות כלכליות הן רק תיאוריות. לימודי הכלכלה לא יודעים להסביר את המצב בשטח.
– כלכלנים בכירים (הכי בכירים) טעו ובגדול ביחס לריבית. אני לא מסוגל לשכוח לפרופ' פישר את האמירות מלפני 5-6 שנים (בתקופה בה היה נגיד בנק ישראל) שהריבית הנוכחית אז (2%-2.5% ) היא עיוות היסטורי, ובקרוב נחזור לריבית נורמלית של 5%. אז חשוב לשמוע מה יש להם להגיד, אבל להבין שגם הם מוגבלים.
– לפעמים, כדאי להיות חלק מהעדר. מעבר לחשיבות הפסיכולגית להיות חלק מקבוצה גדולה, לטוב ולרע, העוצמה של העדר היא כשלעצמה מייצרת מציאות. כשכולם רכשו אג"חים כי יש הרבה כסף ואין מה לעשות בו, האם זה משנה שהאג"ח מסוכן או בועתי? – המציאות היא שמחירי האג"ח המשיכו לעלות – ככה ההמון קבע.
הריבית בדוחות הכספיים
הריבית תופסת מקום של כבוד בדוחות הכספיים. הוצאות המימון של החברות הנסחרות בבורסה הן חלק אינטגרלי ומשמעותי מההוצאות. ההוצאות האלו תלויות כמובן במבנה ההון של החברות – ככל שהחברות יותר מוטות התחייבויות פיננסיות, כך ההוצאות גדולות יותר.
הריבית הנמוכה גרמה לחברות להתאהב במימון הזול – הן מנפיקות אג"ח, הן לוקחות הלוואות מהבנקים. הן לוקחות ולוקחות תחת הנחה והערכה שהן יעשו בכסף תשואה גבוהה יותר מהריבית. הן מצליחות, אבל מה זה בעצם אומר? זה אומר שהחברות האלו מרוויחות מהעסק שלהן, אבל חלק מסוים מהרווחים מגיע בכלל מעסקאות פיננסיות. מהצלחה להשיג מימון זול. ובהיבט רחב יותר – חלק גדול מהרווחים בדוחות של החברות הבורסאיות נובע מכך שהמימון זול. ולא רק שהוא זול אלא שהוא גדול.
מימון גדול וזול, אחראי לחלק משמעותי מהרווחים של החברות הנסחרות. אם הריבית תעלה, אז מעבר לכך שיש לה השפעות ישירות על תמחור של נכסים פיננסים לרבות מניות ואג"ח, יש לה השפעה גם על הדוחות הכספיים – הוצאות המימון יעלו, הרווחים יקטנו. עם זאת, יש חברות שייהנו מכך – בנקים, וחברות שיש להן מזומנים נטו ולא התחייבויות נטו (אבל הן מרכיב קטן מהחברות הנסחרות).
הריבית בדוחות של ישראמקו
ואיך עניין הריבית קשור לדוחות הכספיים של ישראמקו? מסתבר שישראמקו היא כבר מזמן לא רק שותפות גז גדולה (מחזיקה בתמר). היא כמו הרבה עסקים במשק בכלל, ובבורסה בפרט, הפכה לעסק פיננסי. היא מרוויחה מהגז, אבל היא מרוויחה הרבה יותר מהתנהלות פיננסית חכמה וניצול הריבית הנמוכה במשק.
ישראמקו מימנה את הקידוח בתמר דרך גיוס חוב מבנקים וגופים פיננסים וכן מהנפקת אגרות חוב בבורסה. במאזן שלה נכון לסוף הרבעון הראשון יש הון עצמי של כ-603 מיליון דולר וסך מאזן (התחייבויות והון) בסך של 1.5 מיליארד דולר. כלומר, 900 מיליון דולר הן התחייבויות, רובן התחייבויות פיננסיות, זולות במיוחד.
ישראמקו מרוויחה תפעולית (ללא הוצאות מימון) סך של כ-350 מיליון דולר בשנה, ובשורה התחתונה (אחרי מימון) היא מרוויחה כ-310 מיליון דולר בשנה. נתונים מרשימים, ואתרגם אותם לתשואות – התשואה להון היא כ-51% (רווח בשורה התחתונה חלקי הון עצמי) והתשואה על הנכסים – 20.7% (רווח בשורה תחתונה חלקי סך המאזן). הפער בין התשואות מיוחס למימון – התשואה על הנכסים היא התשואה האמיתית של העסק – העסק מייצר 20.7% אבל בגלל שהוא לוקח מימון זול, כשמתרגמים את זה לתשואה להון – התשואה עולה ל-51%.
עכשיו נניח שישראמקו מתפשטת מחובות. יש לה הון של 603 והתחייבויות – אפס. במצב תיאורטי כזה היא מרוויחה בהתאם לתשואה שהיא מייצרת על הנכסים שלה. אגב, היא מרוויחה קצת יותר מהיחס תשואה לנכסים שחישבנו מכיוון שאין לה מימון והרווח שלה יגדל. בפועל, הרווח שלה בשורה התחתונה יהיה הרווח התפעולי מכיוון שהפער ביניהם הוא המימון ולחברה אין מיסים.
בגדול, כשמחשבים את היחס ללא מימון מקבלים שיעור של 23% ומכאן שאם ישראמקו היתה נטולת חוב, היא היתה מרוויחה 140 מיליון דולר.
ואחדד – אם ישראמקו היתה מחליטה שלא להתמנף, אלא למשל למכור חלק מהמאגר (והתמורה תשמש למימון ההשקעות על החלק שנותר), היא היתה מרוויחה 140 מיליון דולר – זה הרווח העסקי שלה בהינתן המגבלות הטבעיות שלה.
ישראמקו החליטה (בצדק) לקחת מימון והיא מרוויחה כאמור 310 מיליון דולר – ומכאן שהעסקאת הפיננסיות/ מימוניות שוות לישראמקו 170 מיליון דולר – יותר מהרווח הבסיסי שלה. די מרשים – לא?
במילים אחרות, ישראמקו יותר מאשר היא חברת גז היא חברה מימונית/ פיננסית, ואפשר להגיד את זה על רוב החברות הנסחרות בבורסה. התלות שלהן בריבית ובמימון מאוד גדולה, וכל שינוי בתנאי הריבית וביכולת גיוס החוב, משפיעה דרמטית על הדוחות הכספיים. אנחנו הורגלנו בריבית נמוכה, נמוכה מאוד. אבל בארה"ב יש סימנים של עליית מדרגה (מתונה) בריבית, ואם וכאשר זה יגיע אלינו, זה ישפיע בהדרגה על התוצאות הכספיות.
לישראמקו זה לא יזיז הרבה – התשואה על הנכסים כל כך מרשימה שמה זה משנה אם עוד 1%-2% ילכו על מימון. אבל במקומות שבהן המרווחים צפופים יותר, ההשפעה יכולה להיות גדולה.
חדשות טובות למי שרוצה לעבוד בארה"ב – אתם יכולים לקבל אשרת עבודה לארה"ב המבוססת על השקעה במדינה. בפועל גם סכום של 150-200 אלף דולר יספיק לכם לקבל אשרת עבודה בארה"ב מדובר על תקנות הדדיות בין ישראל וארה"ב לפיהן ישראלים ואמריקאים יוכלו לקבל אשרת עבודה על בסיס השקעה
ועדת הפנים של הכנסת אישרה את התקנות לאשרת עבודה למשקיעים ישראלים בארה"ב. מדובר בהסכם הדדי עם ארה"ב, על פיו לראשונה, יוכלו ישראלים ותושבי ארה"ב להשקיע, זה במדינה של זה, ולקבל אשרת עבודה על בסיס השקעה בלבד.
עד כה, ישראלים שרצו לקבל אשרה עבודה בארה"ב, גם לצורך פתיחת עסק, נאלצו לעמוד בתנאי סף מחמירים כגון הוכחת ידע ייחודי, הישגים יוצאי דופן, וותק תעסוקתי או דרישה מן המבקש להוכיח כי בעבר כבר ביצע סחר ממשי בין המדינות. כעת קבלת האשרה החדשה מותנת בעיקר בכך שמבקשה יוכיח שהוא מעמיד לרשות העסק שיפתח, הון עצמי בסכום מספק כדי להבטיח את מימון העסקתו בתקופת ההקמה וכן שהעסק יצור מקומות עבודה לאזרחים אמריקאים.
למעשה כבר בינואר 2017 הממשלה אישרה את התקנות ההדדיות עם ארה"ב המאפשרות קבלת אשרת E-2 לישראלים שמעוניינים לעבוד בארה"ב ומסוג B 5 לאמריקאים שירצו לעבוד בישראל (אשרת עבודה על בסיס השקעה בישראל) אך היות ובישראל לא היה קיים מסלול של מתן אשרת עבודה לאזרח זר על בסיס השקעה היה צריך לתקן שורה של תקנות וועדת הפנים של הכנסת נדרשה לאשרן.
אישור מתווה האשרה פותח דלת למשקיעים פרטיים וחברות אשר ישקיעו בארה"ב בכל תחום עסקי בהיקפים שיביאו ליצירת מקומות עבודה לעובדים אמריקאים. בכלל זה חברות סטארט-אפ ישראליות, אנשי עסקים, יהלומנים, חברות שיווק, נדלן וגיוס הון.
הצפי למועד בו הישראלים יוכלו להתחיל להגיש בקשות לקבלת האשרה הינו תוך מספר חודשים בודדים, וזאת לאחר שהרשויות בארה"ב יתנו אישור סופי כי נוסח התקנות הישראליות מקיים את דרישת ההדדיות.
התקנות אף יוצרות מצב בו לראשונה בהיסטוריה של ישראל, יוכלו רק אזרחי ארה"ב לקבל אשרת עבודה בישראל על בסיס השקעה, יוכלו להישאר בישראל לתקופה שמעל 63 חודשים, ובן הזוג יוכל לקבל אשרת עבודה כללית.
שאלות ותשובות:
התשובות נתנו באמצעות עו"ד צבי קן תור
מה הקושי עימו התמודדו הישראלים עד כה מבחינת נהלי הממשל האמריקאי למתן אשרות עבודה?
בכל אחת מהאשרות הקיימות קיימים תנאי סף מחמירים שרבים מהישראלים לא הצליחו לעמוד בהן:
אשרת L 1 : אשרה זו ניתנת רק לאנשים שעבדו עבור חברה מסוימת, ברצף, לפחות שנה אחת במשך שלוש השנים שקדמו לבקשת הויזה, בתפקיד בכיר, מינהלי או ניהולי (L-1B), או בתפקיד הדורש ידע מקצועי מעמיק בתחומי העיסוק של החברה (L-1B), ואשר ימשיכו לעבוד בתחומי ארה”ב באותה חברה, או בחברת בת אמריקאית שלה, בחברה קשורה, או בחברת האם של המעסיק הנוכחי.
אשרת1- E : בכדי להיות זכאי לויזת E-1 על המועמד ממדינת האמנה לעסוק בסחר בהיקף רחב אשר עיקרו (51% לפחות) מתקיים בין מדינת האמנה לבין ארה”ב. כמו כן, החברה האמריקאית והעובד הזר חייבים להיות בני אותו לאום. לדוגמא, אזרח ישראלי יכול לקבל ויזת E-1 רק אם יועסק בארה”ב על ידי חברה שהבעלות בה היא לפחות 50% ישראלית.
אשרת H-1B מאפשרת כניסה לארה”ב, על בסיס זמני, של מועמדים מקצועיים, לצורך עבודה במקצוע או בתחום ההתמחות המסויים שלהם שמצריכה יישום מעשי ותאורטי של ידע מקצועי ביחד עם תואר ראשון (לפחות), או תואר מקביל לו. האשרה כפופה למכסה, אותה ניתן להגיש בתאריך מסוים.
האם גם השקעה נמוכה יכולה לזכות את היזם בקבלת האשרה?
במסגרת התנאים לא נקבע סף מינימאלי להשקעה ואף השקעה של 150- 200 אלף דולר, תוכל לזכות את המבקש בקבלת האשרה. הדבר נתון לשיקול הדעת של הקונסוליה שבוחנת את הסכום המדובר על פי הקריטריונים הקשורים בגודל ההשקעה יחסית לגודל הארגון. ההשקעה חייבת להיות גבוהה יותר מסכום המספיק למחייה של המגיש והמשפחה. תכלית ההסכם הינה ניתוב השקעות תוך יצירת מקומות עבודה לישראלים ולאמריקאים כאחד ועל כן, במסגרת התוכנית העסקית, יידרש מגישה להוכיח כי השקעתו צפויה ליצור מקומות עבודה. כך לדוגמא , אם התוכנית העסקית תכלול צפי להעסקה של רק עובד אמריקאי אחד בשנה הראשונה, תוך כוונה להעסיק עובדים נוספים בשנים הבאות – יש סיכוי כי הקונסול של ארה"ב יאשר זאת.
האם תוקף האשרה מוגבל בזמן?
בניגוד ליתר האשרות בהן התוקף לזמן השהייה המירבי בארה"ב, מוגבל בזמן והארכתו כרוכה בתהליך פרוצדוראלי מורכב, האשרה החדשה נתנת לפרק זמן של 5 שנים , אותה ניתן להאריך באופן אוטומאטי. לצד זאת, לגבי חברות שהוקמו לאחרונה, צפויה האשרה להינתן לפרק זמן של שנה או שנתיים אשר בסיומם, תיבחן הבקשה מראשיתה, במיוחד ביחס להיקף ישום התוכנית העסקית.
האם השקעה בשוק ההון האמריקאי עונה על הקריטריונים לקבלת האשרה ?
הישראלים הרבים אשר השקיעו בשנים האחרונות בארה"ב ברכישת דירות לא יוכלו לעשות שימוש בהשקעתם לקבלת אשרות עבודה, זאת מכיוון שמדובר בהשקעה פסיבית אשר אינה יוצרת מקומות עבודה חדשים. גם השקעה בתיק מניות לא תהווה השקעה לעניין זה. תנאי נוסף הינו שעל העסק להיות פעיל ואמיתי. כך למשל, בחור שמחזיק בביתו מספר יצירות אומנות ומוכר אותן מעת לעת, סביר להניח כי הרשויות לא יראו בכך עסק פעיל לעומת מצב בו מבקש האשרה מראה כי הוא מחזיק בגלריה לאמנות.
האם כל קמעונאי ישראלי עשוי להנות מפריצת הדרך לישום החוק?
כאשר אומרים "השקעות מסחריות" הכוונה היא לכל עסק קמעונאי בעל יחוד שרק ניתן להעלות על הדעת. הדבר אף כולל נציגויות מסחריות בארה"ב של חברות ישראליות או אחרות אשר נפתחות במימון אזרח ישראלי ומאוישות על ידי אזרח ישראלי. אשרת ה E 2 מהווה פתרון לחברות ההייטק והסטארט-אפ הישראליות אשר עד היום התקשו מאוד בקבלת היתרי עבודה לעובדיהן. המהלך נולד בעקבות תלונות ובקשות של חברות ישראליות רבות לפעול לתיקון המציאות הבלתי אפשרית שבה הן לא יכולות לפעול בארה"ב, לשלוח עובדים ישראלים, לנהל את השיווק בעזרתם או ליזמים לעבוד בארה"ב באשרת עבודה רגילה.
האם ניתן מכוח התקנה לקבלת אשרה להקמת מלכ"ר בארה"ב?
העסק הוא עסק מסחרי פעיל ואמיתי – תנאי זה שולל למעשה את האפשרות לקבל ויזה ככל שמדובר על התארגנות שאיננה עסקית כגון הקמת מלכ"ר, אגודת ידידים או התארגנות פוליטית.
איך מגישים את הבקשה? אילו טפסים צריכים לצרף? למי מגישים? וכו'?
את הבקשה יש להגיש לקונסוליה בתל אביב ולא לרשות ההגירה של ארצות הברית. מדובר על יתרון משמעותי שכן לקונסול בישראל יש זיקה משמעותית יותר לנעשה בארץ. כמו כן, יש לצרף מכתב מלווה ואת התוכנית העסקית. תוקף הזמן הצפוי לקבלת תשובה – מספר חודשים קצר וזאת בניגוד לפרק הזמן שאורכת בדיקת הבקשות לאשרות אחרות.
מה חשוב לדעת על חנייה בבניין משותף?
חנייה בבניין משותף היא נושא חשוב – דירות בלי חנייה צמודה שוות כמובןפחות מדירות עם חנייה, וקשה יותר למכור דירות כאלו – חנייה כיום היא חובה.
בבניין חדש לרוב אין בעיה – לכולם יש חנייה, אבל בפרויקטים של תמ"א 38 יש מצבים שלא לכולם יש חניות זהות. למעשה, אבן בוחן בבחירת דירה או החלטת דיירים לפני הליכה לפרויקט תמ"א 38 היא סוגיית החנייה בבניין. על מצוקת החניה בכל אזור גוש דן דובר כבר רבות והיא ידועה ומורגשת לכל. העיריות באזור המרכז מבינות שעליהן לקדם פרויקטים בהם היזמים נותנים מענה לחניית הדיירים. ואכן חלק נכבד מאיכות החיים של הדיירים מתייחס לקיומה או אי קיומה של החנייה. למי שבבעלותו חניה פרטית נחסך זמן רב כל יום על חיפוש חניה ושיטוט רגלי ברחבי העיר ממקום חניית הרכב הביתה. בערים כמו תל אביב לדוגמא, ישנה הגבלה לחנייה ברחוב לתושבי המקום בלבד, כך שאם תרצו להזמין אורחים כנראה שעדיף שיגיעו בתחבורה ציבורית…
ערכה הכספי של דירה עם חניה גבוה משמעותית וכך גם עלות השכירות. לא מזמן נסקר הנושא באתרנו וניתן היה לראות כי העלויות לבעלות על חנייה בודדת בתל אביב יכולות להגיע למאות אלפי שקלים.
אם אתם רגע לפני רכישת דירה או בצומת החלטה על ביצוע פרויקט תמא38 בבניין שלכם, חשוב שתקבלו מהיזם נתונים ברורים מהו גודל החניה, מיקומה וסוג החניה שאותה תקבלו. בשל המורכבות בסוגיית החניה, יזמים שונים משאירים את הסעיף העוסק בה מעומעם. ניתן למצוא ניסוחים בהסכם החתימה כמו "החניה תקבע בהתאם להחלטות הוועד" וכד'. ניסוחים מעורפלים כגון אלו יכולים להביא לסכסוכי שכנים ועגומות נפש שכדאי לחסוך מראש. הקבלן, מבחינתו, מעוניין לחסוך בעלויות ובמקום, ולכן מצמצם את גודל החניה. במקומות שונים בארץ ניתן למצוא חניונים שלא עומדים בתקנות לבניית חניות. הדיירים מצדם מוצאים עצמם עם חנייה צפופה בעלת גישה מאתגרת המצריכה תמרון וכישורי נהיגה גבוהים. פניה רובינשטיין מגבעתיים סיפרה לנו: "אצלנו בבניין סיימו לפני חצי שנה תמ"א 38/1. הבטיחו לנו חניה אבל בסוף קיבלנו חניה ממש קטנה שנמצאת ליד קיר, בשביל להצליח ולהחנות בלי לדפוק את האוטו שלנו או רכבים אחרים, היינו צריכים להחליף את הרכב. סתם לשפוך כסף. בעלי מאד התרגז, אנחנו רגע לפני הגשת תביעה לקבלן שלא קיים את מה שהבטיח"
מה צריך לדעת על חנייה בבניין משותף:
בשביל להימנע ממקרים כמו זה של פניה, רצוי לשים לב לכמה נושאים לפני שרוכשים דירה עם חניה.
סוג החניון: ישנם כמה סוגי חניונים טיפוסיים בבניינים משותפים: ישנו החניון התת קרקעי שהיתרון שלו הוא הקירוי השומר על הרכב מפני פגעי מזג האוויר. סוגים נוספים הם החניון העילי והחניון החיצוני שממוקם לרוב בחזית הבניין.
גודל החניה: מינימום של גודל חניה בודדת עפ"י חוק הוא 230/500 מטר, לנתון זה הסתייגות שונות כמו מיקום החנייה, האם היא ממוקמת ליד קיר או עמוד וכן רוחב נתיב המעבר לחנייה עצמה שגם הוא משפיע על גודלה. ככל שהמעבר צר יותר כך על החניה להיות גדולה יותר בהתאמה. כאשר החניה כפולה ומיועדת לשני רכבים, שחונים אחד אחרי השני (כאשר רכב אחד חוסם את הרכב השני) גודל החניה צריך להיות 510/720 מטר.
מיקום החניה: חשוב לדעת מראש האם החנייה ממוקמת ליד עמוד, קיר, מי השכן שיחנה לידנו ומה גובה החניון.
כמות החניות: כמובן שבמידה ויש יותר מרכב אחד במשפחה וצורך ביותר חניות, רצוי לברר האם יש אפשרות לרכישת 2 חנות ואפילו 3 חניות בבניין ובאיזו עלות כמובן.
תחזוקת החניה בבניין:
על מנת לשמור על הרכב מפני פגיעות רצוי להתקין כמה אביזרי בטיחות שיסיעו במניעת תאונות קטנות או גדולות:
התקנה של מעצור חניה חשובה במידה והחנייה ממוקמת ליד קיר. ברגע שגלגלי הרכב נוגעים במעצור, נדע שזהו המיקום האופטימלי לחנייה. כך מחד הרכב לא יתנגש בקיר ומאידך לא יבלוט מהחנייה החוצה.
התקנה של מראה פנורמית רצויה במידה וישנו שדה ראיה בעייתי ביציאה מהחנייה. לעיתים כאשר החנייה ממוקמת בצמוד לעמוד למשל, בזמן היציאה מהחניה עצמה במידה ורכב אחר חולף בנתיב המעבר או אם הולך רגל חוצה, לא ניתן לראותם. מראות פנורמיות יציגו טווח ראיה רחב יותר שיציג את הנקרא בדרך.
שכנים או אורחים בבניין יכולים להיות חצופים או מבולבלים ולהחנות במקום החניה שלכם. התקנה של שומר חניה תבטיח שאף אחד לא יתבלבל וימנע סכסוכי שכנים.
כאמור החנייה בבניין היא חלק מהיום יום שלנו, קיומה יכול לתת לנו שקט ולחסוך לנו ים של עצבים ותסכולים. על כן, רגע לפני החלטה גורלית כמו רכישת דירה כדאי לשים את הדעת עליה.
שוב נתונים סותרים של הלמ"ס – בהמשך לטורים קודמים על הסתירה במדדי המחירים שקשורים לדירות – מנפלאות הלמס ואל תתנו ללמס לעבוד עליכם – מחירי הדירות לא ירדו, הגיעו הנתונים המבלבלים על מדד מאי.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2018 – אפריל 2018, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2018 – מרץ 2018, נמצא כי מחירי הדירות נותרו ללא שינוי .
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, קרי מרץ 2018 – אפריל 2018, לעומת מרץ 2017 – אפריל 2017, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.2%.
מדדי מחירי דירות לפי מחוז:
מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2018 – אפריל 2018, לעסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2018 – מרץ 2018, נמצא כי מדדי מחירי דירות לפי מחוזות השתנו כדלהלן: ירושלים (1.1%), צפון (0.2%), חיפה (0.5%), מרכז (0.4%-), תל אביב (0.3%-) ודרום (0.0%).
מדד מחירי דירות חדשות (שינוי מחירים בניכוי שינוי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות):
מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2018 – אפריל 2018, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2018 – מרץ 2018, נמצא כי מחירי הדירות החדשות עלו ב-1.6%. אחוז העסקאות בתמיכה ממשלתית שהשתתפו בחישוב מדד מחירי הדירות החדשות מהווה 26.2% בהשוואה ל-26.5% בחודש הקודם.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש מאי 2018 ב-0.1% והגיע ל-112.5 נקודות לעומת 112.4 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה נותר ללא שינוי.
ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2018 לעומת מאי 2017) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב 2.8% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.1%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-2.6% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים
בחודש מאי 2018 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.1%.
לאחר 5 חודשים רצופים של עליות מחירים, ירדו מחירי ברזל לבנייה (ב-2.3%) ורשתות ברזל (ב-2.1%). כמו כן ירדו מחירי מלט (ב-2.5%) ואריחי קיר ורצפה (ב- 1.3%).
לעומת זאת עלו מחירי מוצרים למיזוג אויר (ב-2.7%), מוליכים (ב-2.5%), אבן (ב-1.4%) וחול לסוגיו (ב-1.1%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות
מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש מאי 2018 ב-0.1% ומדד הוצאות כלליות עלה ב-1.1%.
שכר עבודה
מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש מאי 2018 ב-0.3%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה
מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מאי 2018, יש לציין עליית מחירים של 1.1% בפרק מיזוג ו-0.6% בפרק בנייה. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.
ירידה של 0.1% במדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים במאי 2018
עלייה של 0.4% במדד מחירי תשומה בסלילה וגישור במאי 2018
מדד המחירים לצרכן במאי עלה -0.5%
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.5% במאי 2018, בהשוואה לאפריל 2018, והגיע לרמת מדד של 101.2 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2016 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה אף הוא ב-0.5% והגיע לרמת מדד של 100.9 נקודות. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.3% והגיע לרמת מדד של 101.1 נקודות. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.7% והגיע לרמת מדד של 100.5 נקודות.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות ופירות טריים 9.7%, הלבשה והנעלה 7.1% ותרבות ובידור 1.1%.
ירידת מחיר נרשמה במיוחד בסעיף המזון שירד ב-0.6%.
מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.8%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה אף הוא ב-0.8%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.6%. מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.1%.
בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2018 לעומת מאי 2017) עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.5%. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.6%. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.4%. לעומתם, מדד המחירים לצרכן ללא דיור ירד ב-0.1%.
מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלו בחודש מאי 2018 ב-0.3%, כל אחד. מדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.5%.
על פי נתוני המגמה לתקופה שבין פברואר 2018 – מאי 2018, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%. קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-1.8%. קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-1.2%.
מדד מחירי מזון ירד ב-.6%.
הוזלו במיוחד: מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (8.1%), קרקרים שונים (6.6%), שמנת (4.3%), סירופים ומייפל (3.8%), עופות (3.4%), גבינה (3.2%), בירה לבנה (2.5%), גלידות (2.0%), חלב (1.9%), שימורי דגים (1.7%), תרכיזים וסירופים (1.6%), חלבה לסוגיה (1.3%), קמח (1.2%), דגן ומוצרי דגן (1.2%), לחם (1.1%), שמנים (1.1%), סוכריות וממתקים שונים (1.1%), קפה שחור (1.1%) ואטריות, ספגטי וכדומה (אחוז אחד).
התייקרו במיוחד: בשר חזיר (4.8%), אבקות מרק ותבשילים מוכנים (3.8%), דבש (3.3%), מיצי פירות טבעיים (2.8%), עוגיות וביסקוויטים (2.2%), מיונז (1.7%), סלטים מוכנים (1.6%), ופלים (1.3%), מוצרי בשר מעובדים לא כשרים (1.3%), בשר בקר קפוא (אחוז אחד) ומלח (אחוז אחד).
ירקות ופירות
מדד מחירי ירקות ופירות עלה ב-7.4%.
מדד מחירי פירות טריים עלה ב-17.2% ומדד מחירי ירקות טריים עלה ב-3.7%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-0.7%, לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-0.5%.
מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: אבטיח (81.7% לעומת אוגוסט 2017), משמש (54.6% לעומת יוני 2017), ענבים (47.3% לעומת נובמבר 2017), אפרסקים ונקטרינות (27.3% לעומת אוקטובר 2017), תפוזים (8.5%), אגסים (6.4%), לימונים (5.5%), תפוחי עץ (5.2%), פומלה (4.2%), קיווי (3.8%), אבוקדו (3.5%) ואשכוליות (1.8%). הוזל במיוחד: מלון (23.4%).
מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: ארטישוק (32.2%), שומר (24.5%), קולורבי (17.3%), עגבניות (15.9%), כרוב (14.5%), חצילים (7.7%), פלפלים (7.0%), כרובית (6.9%), קישואים (5.7%), שום (4.4%), גזר (3.0%), דלעת ודלורית (2.5%), ברוקולי (1.6%) וירק עלים (1.3%).
הוזלו במיוחד: קלחי תירס (15.1%), שעועית טרייה (9.4%), תפוחי אדמה ובטטות (2.3%), פטריות טריות (1.8%) וצנון וצנונית (1.1%).
מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: זיתים (3.0%), ירקות קפואים (2.2%), מלפפונים כבושים (1.6%), פירות משומרים (1.5%), שקדים (1.3%) ובוטנים (1.1%).
הוזלו במיוחד: ירקות משומרים (1.8%), אגוזים ופיסטוקים (1.5%) ופירות יבשים (1.1%).
דיור
מדד מחירי דיור נותר ללא שינוי.
מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים נותר ללא שינוי, לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.
שירותי דיור בבעלות הדיירים
מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מאי 2018 נותר ללא שינוי בהשוואה לחודש אפריל 2018. שיעור השינוי מבטא את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2018 – מאי 2018, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מרץ 2018 – אפריל 2018.
תחזוקת הדירה
מדד מחירי תחזוקת הדירה עלה ב-0.2%.
התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (3.6%), אמצעי ניקוי אחרים, כגון: מגבות נייר וצמר פלדה (3.1%), חומרי כביסה אחרים, כגון: סבון כביסה ומרכך כביסה (1.9%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (1.9%) ושירותי צביעה וסיוד (1.1%).
ריהוט וציוד לבית
מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.2%.
הוזלו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (2.9%), כלי עזר למטבח (2.7%), סירים, מחבתות ותבניות (2.6%), כלים שונים לניקיון ותחזוקת הבית (2.4%), אגרטל (2.3%), צלחות (2.1%), סכו"ם (2.1%), כלי הגשה וקיבול למטבח (2.1%), ספריה/כוננית לספרים (1.8%) וחפצי קישוט לבית (1.1%).
התייקרו במיוחד: שידות (3.4%), ציוד חשמלי לחימום וקירור הבית (1.7%), כלים חד פעמיים (1.5%) וכסאות (1.3%).
הלבשה והנעלה
מדד מחירי הלבשה והנעלה עלה ב-7.1%; בניכוי השפעות עונתיות עלה המדד ב-1.7%.
מדד מחירי הלבשה עלה ב-7.0% ומדד מחירי הנעלה עלה ב-8.0%.
יצוין כי החודש, מדדי המחירים של הלבשה והנעלת הקיץ, מתקבלים על ידי השוואת מחירי מאי 2018 לעומת מחירי מאי 2017. בנוסף, מדדי המחירים של פריטי הלבשה והנעלה כלל שנתיים מתקבלים על ידי השוואת מחירי מאי 2018 לעומת מחירי דצמבר 2017. עם זאת, שיעורי השינוי של כל הקבוצות והפריטים הינם בהשוואה לחודש אפריל 2018.
בסעיף הלבשה עלו במיוחד מדדי הסעיפים הבאים: הלבשה עליונה (7.9%), צרכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, עניבות ובגדי ים (6.4%), בגדי ספורט והתעמלות (4.7%), הלבשה תחתונה (3.2%) וגרביים (2.3%).
בסעיף הנעלה עלו במיוחד מדדי הסעיפים הבאים: הנעלה לנשים (11.0%), הנעלה לילדים, ילדות ותינוקות (6.5%) והנעלה לגברים (5.2%).
בריאות
מדד מחירי בריאות עלה ב-0.3%.
התייקרו במיוחד: מוצרי היגיינת הגוף (4.1%), מוצרי היגיינת הפה (3.2%), חומרי רפואה ואביזרי בריאות (1.2%) ועדשות ומסגרות למשקפיים אופטיות (1.2%).
הוזלו במיוחד: עדשות מגע ותמיסות לעדשות מגע (2.1%).
חינוך, תרבות ובידור
מדד מחירי חינוך, תרבות ובידור עלה ב-0.6%.
מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.2% ומדד מחירי תרבות ובידור עלה ב-1.1%.
התייקרו במיוחד: הארחה, נופש וטיולים (3.9%), כרטיס כניסה למוזיאון (3.1%), עריכת מסיבות ואירועים (2.0%), דמי כניסה למקומות בילוי (1.9%), כתבי עת ופרסומים (1.7%), דמי כניסה לגנים, פארקים ואטרקציות (1.6%), ציוד ואביזרי מחנאות (1.6%), כלי נגינה (1.2%) וכלי כתיבה וציוד משרדי (אחוז אחד).
הוזלו במיוחד: כרטיס למשחק ספורט ומנוי (5.7%), ציוד ושירותי צילום (1.3%), מחברות ומוצרי נייר (1.1%) ומערכות צפייה ושמע (אחוז אחד).
תחבורה ותקשורת
מדד מחירי תחבורה ותקשורת עלה ב-0.2%.
מדד מחירי תחבורה עלה ב-0.3%, לעומתו מדד מחירי תקשורת נותר ללא שינוי.
התייקרו במיוחד: שירותי הובלה (3.8%) ודלק ושמנים לכלי רכב (2.0%).
הוזל במיוחד: שכירת רכב לנסיעה בארץ (13.5%).
דוד גבאי, אנליסט הנדל"ן של אקסלנס ברוקראז', מעריך היום בעקבות עסקת מכירת השליטה בשיכון ובינוי כי "הרצון של אריסון למכור במחיר של 5.76 למניה משקף, להערכתנו, אילוצים רגולטוריים של קבוצת אריסון (כבעלת השליטה בבנק הפועלים) ותשלום גבוה במיוחד עבור העברת הסיכון סביב חקירת החברה לידיים של סיידוף. לדעתנו, מחיר המניה ערב העסקה (6.67 שקל) כבר ביטא דיסקאונט משמעותי כתוצאה מחשש בשוק לגבי השלכות החקירה, כך שמחיר העסקה מהווה דיסקאונט כפול לשווי הכלכלי. הוצאת שיכון מבעלות אריסון עשויה לסלול את הדרך חזרה להתמודדות החברה במכרז לרכבת הקלה בירושלים ולשפר את מצבה הרגולטורי במכרזים עתידיים. נזכיר שזכייתה לאחרונה בשני מכרזי BOT משמעותיים בארץ: (פרויקט תקשוב (50%) בשווי של כ-7 מיליארד שקל ופרויקט הפסולת בשווי של 800 מיליון שקל, יחד עם חתימת חוזים ע"ס כ-600 מיליון דולר במדינות אפריקה, כולל מדינות שממומנות על ידי הבנק העולמי (אתיופיה ואוגנדה) – מוכיחה שהחברה ממשיכה להתמודד במכרזים בארץ ובחו"ל למרות החקירות המתנהלות כנגדה בארץ והבדיקה של הבנק העולמי".
בנוגע לרוכש, נתי סיידוף, מעריך גבאי כי "סיידוף יאיץ רה ארגון בחברה אבל לא יטלטל את הספינה. העברת השליטה לידיו צפויה להאיץ תהליכים מתבקשים לדעתנו כולל היפרדות מפעילויות לא ליבתיות והתמקדות ב-3-4 עסקי ליבה בעלי רווחיות גבוהה (הנדסה תשתית, ייזום נדל"ן למגורים בישראל וזכיינות). בטווח הקצר איננו צופים הזרמת כסף מצד סיידוף וגם לא משיכת דיבידנדים. כמו כן, איננו צופים שינויים משמעותיים בשדרה הניהולית". בשורה התחתונה, גבאי ממשיך להמליץ על המניה ב"קניה": "לאור הזכיות האחרונות במכרזים משמעותיים העלינו את מחיר היעד מ-7.7 לכ-9.1 שקל למניה. להערכתנו, הוצאת החברה משליטת אריסון תומכת בהמלצת הקניה שלנו ותשפר את יכולת החברה להתמודד על פרויקטיBOT בעתיד. מחיר היעד משקף אפסייד של כ-33% למחיר השוק.
שיכון ובינוי- צרות של 3 מיליארד שקל
שיכון ובינוי – אריסון מוכרת שליטה מתחת למחיר השוק – למה?
בוקר טוב, בזק – לאן נעלם ההון? למה ירדו הרווחים?
בזק של היום היא חברה עם הון דק, מינוף גדול, חולשה בהכנסות, ירידה דרמטית ברווחים התפעוליים, והוצאות מימון שעשויות לעלות; לא פלא שאף אחד לא ממש מתעניין בה, אבל לסבתא – אינטרנט זהב, דווקא יש מחזרים – הכיצד?
אף אחד לא באמת רוצה עכשיו את בזק – אם היה מכרז למכירת השליטה בבזק עצמה, ספק אם היו מתמודדים. אבל את אינטרנט זהב שמחזיקה בביקום שמחזיקה בבזק, דווקא רוצים, וההסבר פשוט.
רכישת השליטה באינטרנט זהב בתמורה לכמה מאות מיליוני שקלים (השקעה ובעיקר התחייבות עתידית) מקנה שליטה בבזק שנסחרת בקרוב ל-12 מיליארד שקל ומרוויחה עדיין בקצב של כ-1.2 מיליארד שקל (12 חודשים אחרונים). כסף יחסית קטן קונה חברה גדולה, ואם זה מוכר לכם, זה בגלל שהשיטה הזו מאוד פופולארית בשווקים הפיננסים – כסף קטן שמתחבר למימון בנקאי ובעיקר מימון ציבורי, קונה חברות גדולות. אם זה מצליח – סבבה, כולם נהנים, בעיקר בעל השליטה. אם זה נכשל – ההשקעה (הקטנה יחסית) הולכת לאיבוד, והציבור משלם את המחיר.
זה גם קרה כבר פעמיים בסבבים קודמים בבזק. בעלי שליטה רכשו את החברה בעזרת מינוף גדול. הם משכו דיבידנדים גדולים מהחברה דרך לקיחת מימון בחברה, כדי להחזיר את המינוף שלהם והם הצליחו להרוויח בגדול. קרן איפקס, חיים סבן ומורי ארקין עשו את זה בהצלחה גדולה. גם אלוביץ' הצליח, רק שבדרך הוא הסתבך בחקירה של רשות ניירות ערך והמשטרה על עסקה לא כשרה של מכירה מכיס לכיס תוך כדי השארת רווח גדול בכיס שלו. אלוביץ מכר את YES לבזק במחיר מופקע. בזק אמנם נפגעה, אבל זה סוד המינוף – אתה מחזיק בשליטה, אבל בשיעור קטן בהון, כך שההפסד של בזק בטל לעומת הרווח שלך מהעסקה.
ולמרות שזה נוח מאוד להאשים את בזק, ואת הסחרור סביב החקירה של הרשות בנפילה של אלוביץ' (הנפילה הכלכלית), מי שבאמת הפילה אותו היא חלל (כפי שפורסם בטור קודם).
אז לקנות את השליטה בסבתא – אינטרנט זהב זה מעניין, אבל לרכוש את השליטה בבזק ישירות זה ממש לא מעניין, ויש לכך סיבות טובות.
בוקר טוב, בזק
בזק היא אחת מיצרניות המזומנים הגדולות בבורסה, אבל השנה היא התעוררה למציאות חדשה. בזק המוגנת, הפכה להיות בזק המותקפת. עד לפני שנה אף אחד "לא התקרב" לבזק, במיוחד הרגולטור שאיכשהו נמנע מלהצר את רווחיה לטובת הציבור. עכשיו, החברה המוגנת הזו הפכה להיות שק חבטות של כולם, והרגולטור פתאום הפך להיות אמיץ ולהוציא כל כמה חודשים תקנה שפוגעת בחברה, לטובת הציבור. איפה הוא היה כל השנים האחרונות? נכון, שעכשיו זה זמן נוח – הקשר בין אלוביץ לראש הממשלה נתניהו נחקר, וברור שאין מסרים ישירים ומסרים סמויים. אולי גם בעבר לא היו מסרים כאלו, אבל כנראה שנשבה רוח המפקד במסדרונות של משרד התקשורת – עכשיו יש שם רוח חדשה – להילחם בכוח העודף של בזק לטובת התחרות (והציבור). זה נהדר, רק שהעיתוי צורם ובינתיים הרבה סוסים ברחו מהאורווה.
תראו מה קרה ב-10 שנים – בזק לפני 10 שנים בדיוק (רבעון ראשון של 2008) היתה חברה שמוכרת בקצב של 12 מיליארד שקל ומרוויחה 1.6 מיליארד שקל.
אז נסחרה החברה ב-14 מיליארד שקל וכיום היא נסחרת ב-12 מיליארד שקל, רק שמאז מאז החברה חילקה לבעלי מניותיה מעל 20 מיליארד שקל – הצפת ערך מרשימה לבעלי המניות, אבל הפחתת ערך משמעותית לחברה עצמה.
עכשיו, בזק מוכרת בקצב נמוך מ-10 מיליארד שקל ומרוויחה בקצב של קצת מעל 1 מיליארד שקל (ראו טבלה). עיקר השינוי בהיקף הפעילות ובמיוחד ברווח היה בשנה האחרונה, כאשר ממש לא מזמן – לפני רבעונים ספורים – קצב הרווחים היה קרוב ל-2 מיליארד שקל.
הרווח ברבעון האחרון מעלה כמה תובנות –
- מקור הרווח של בזק הוא בתקשורת הנייחת ובפעילות התקשורת הפנים ארצית
- כל יתר המגזרים מרוויחים סכומים שוליים ביחס למגזר התקשורת המקומית
- חלה הרעה בכל המגזרים בבזק
השאלה הגדולה – מה הלאה? ולמרות שבזק סיפקה תחזית טובה להמשך, יש סיכון גדול שהיא תתקשה לעמוד ביעדים. אבל לפני היעדים התוצאתיים, מבט מהיר על המאזן.
המאזן של בזק היום לעומת אז, מלמד את החומרה שבעצימת עיניים – עצימת העיניים של הרגולטור, עצימת העיניים של הגופים המוסדיים, עצימת העיניים של בית המשפט, ושל גופים נוספים שהיו אמורים לשמור על הכסף שלכם. בזק של היום היא חברה עם הון של 2.4 מיליארד שקל על היקף מאזן של 18.9 מיליארד שקל – ההון שלה מהווה רק 12.8% מהמאזן! אז ההון העצמי הסתכם ב-5 מיליארד שקל על מאזן של 15.2 מיליארד שקל – ההון היווה 32.6% מהמאזן. הירידה ביחס האיתנות הפיננסית נובע מחלוקת רווחים והון (הפחתת הון) על ידי לקיחת חובות – זו לא טובת החברה, זו טובת בעלי השליטה.
בעלי השליטה בבזק, פשוט סחטו אותה. הם הוציאו ממנה את כל הרווחים, ודאגו גם להפשיט אותה מהון העצמי. הם פנו לבית המשפט וביקשו במילים פשוטות למשוך את הכספים המיוחסים להון (הפחתת הון), והצמידו לבקשה להם, הערכה מלומדת שאומרת במילים פשוטות – "אל דאגה, הפחתת ההון לא תיפגע ביכולת ההחזר של החובות". כולם האמינו בזה – אפילו המוסדיים שבעצם מימנו את הדיבידנדים והפחתות החוב הענקיות דרך גידול מפואר בהיקף אגרות החוב.
אם תרצו – בעלי השליטה בעצם החליפו את החוב שלהם לחוב של החברה עצמה. תרגיל אמנם מוכר, אבל מלהיב כל פעם מחדש. אז אגב, בזמן אמת, היו כמה שהבינו את התהליך וחששו מהבאות – ותבעו את השבת הכספים שבזק חילקה. קוראים לזה דיבידנדים אסורים, אלא שבית המשפט לא הסכים עם התובעים.
בזק – תרחיש האימה
הבעיה הגדולה עם התרגילים האלו שמתישהו החשבון מוגש. לפעמים זה 10 שנים אחרי, אבל חשבון זה חשבון וצריך לשלם על הנאות עבר. בזק של היום, בגלל ההתעללות שעשו בעלי השליטה במאזן שלה, הפכה לחברה מאוד מסוכנת. יש לה חוב מאוד גדול לשרת, אין לה כרית ביטחון של הון עצמי, כל ירידת מדרגה בפעילות, משפיעה משמעותית על הרווח, ולמרות שזה נראה לרובכם, אם לא כולכם, רחוק, בזק יכולה להגיע למצב של ירידה דרמטית ברווחים וכשזה קורה בלי הון ועם מינוף גדול, הבנקים, הגופים המוסדיים והמשקיעים, הופכים להיות סקפטיים, והחששות עולים, וכשהחששות עולים, הריבית על החוב עולה, והיכולת למחזר את החוב יורדת.
התרחיש הזה, ממש לא תרחיש מקובל – רוב האנליסטים יגידו לכם שהתוצאות הצפויות של בזק יהיו טובות, אם כי פחות מבעבר. רק מה שהם אולי לא לקחו בחשבון הוא שהסחרור סביב בזק כבר לא ממש בשליטתה.
בזק הרוויחה ברבעון 260 מיליון שקל אחרי הוצאות מימון של 100 מיליון שקל. המדהים הוא שלפני עשור הוצאות המימון ברבעון גם היו 100 מיליון שקל, אבל על חוב הרבה יותר קטן. זה ברור – הריבית ירדה. אבל, עוד שנה, שנתיים, ושלוש שבזק תמחזר חלק מהחוב היא תעשה את זה באותה הריבית? כנראה שלא. בבזק אמנם מאוד צמודים לשירות החוב וגלגולו, ומראש הם דואגים להתחייבויות של בנקים ומוסדיים להשתתף במימון ובהנפקות חוב. אבל, בלי קשר למצבה של החברה – הריבית אמורה לעלות. היא תעלה יותר עם החברה תדווח על הרעה נוספת בעסקים, ואז אותם 100 מיליון שקל ברבעון יכולים להתנפח – כל 1% בריבית זה עוד כמה עשרות מיליונים של הוצאות מימון ברבעון.
מעבר לכך, ככל שהרווח התפעולי נשחק, הוצאות המימון הופכות להיות מרכיב כבד ומכביד יותר – מימון של 100 מיליון שקל על רווח תפעולי של 660 מיליון שקל זה לא מי יודע מה, אבל מימון של 100 מיליון על רווח תפעולי של 460 מיליון זה כבר משמעותי יותר – וזה מה שקרה ברבעון האחרון לעומת המצב לפני 10 שנים.
הרווח התפעולי של בזק בסכנה מכמה כיוונים – פתיחת התחרות בשוק הסיטונאי בטלפוניה הקווית, עלול לפגוע משמעותית במקום שבו בזק עושה את הקופה הגדולה. פלאפון בדומה למתחרות שלה – סלקום ופרטנר לא מצליחה להתאושש, ובחודשים האחרונים סובלת מהתחרות מול אקספון כשההערכה הרווחת היא שמחירי הסלולר לא יתאוששו. פלאפון סיימה את הרבעון ברווח קטן.
התקשורת הבינלאומית הצליחה להרוויח 24 מיליון שקל, אבל זה משמעותית פחות מבעבר, כשבמקביל נרשמה ירידה חדה במכירות. ואחרונה חביבה – YES – הרעה תפעולית משמעותית ובשורה התחתונה מאוזנת בקושי, כשהשוק הזה כבר לא כפי שהכרנו בעבר – הוט ו-YES בלבד, אלא עם תחרות מצד סלקום פרטנר וגם מול נטפליקס הגדולה.
קחו את המצב ברבעון, "תלבישו" את המגמה, ותקבלו חולשה בתוצאות, וזה יכול להיות כואב, אם כי, זה לא בהכרח יקרה מחר בבוקר. אולי החברה תעבור את הרבעון השני, ואולי גם את השלישי והרביעי, אבל זה צפוי לקרות, וכשזה כאמור קורה בחברה ממונפת עם הון דק, זה כואב בריבוע.
וזה עוד לא הכל. המאזן של בזק מפחיד בעיקר בגלל ההון הדק, אבל גם בגלל הנכסים הלא מוחשיים והמוניטין שמסתכמים בכ-2.7 מיליארד שקל. בזק מחזיקה במאזן שלה מוניטין בסך של 1.3 מיליארד שקל בגין פלאפון. הסכום הזה מגובה בהערכת שווי שלוקחת בחשבון שהחל מאמצע 2019 יחזרו המחירים בשוק הטלפוניה לעלות. רק שכניסת אקספון טרפה את הקלפים, וממש לא בטוח שזה יקרה – המניות של סלקום ופרטנר ירדו בכ-30% בחודשים האחרונים, והשאלה אם הערכת השווי עדיין תקפה.
בנוסף יש לבזק נכסים לא מוחשיים שנובעים מרכישת YES לרבות קשרי לקוחות ומותג. אבל בהינתן שברבעון הראשון היתה הרעה דרמטית בתוצאות של YES, האם לא צריך למחוק את המספרים האלו (לפחות בחלקם). הרי הנכסים האלו הוערכו תחת תרחיש מסוים, ושווים מגיע מהיכולת שלהם לייצר הכנסות ורווחים בעתיד. אך אם החברה מפסידה, איפה כאן הערך ואיפה כאן הנכס? YES יכול להיות מותג מוכר וטוב, אבל אם הוא מפסיד, הוא שווה משהו בספרים?
מחיקות עתידיות של מוניטין ונכסים לא מוחשיים, אם וכאשר יהיו, יערערו עוד יותר את ההון הדק של החברה. למזלה – אין לה קובננטים מול הבנקים ומחזיקי החוב (קובננטים פיננסים), אחרי הכל, מי בכלל היה מאמין שבזק תאבד את ההון שלה, ותרד משמעותית ברווחים.
ולמרות התרחיש הזה, צריך גם לזכור שבזק היא בכל זאת גורילה מקומית עם יתרונות לגודל, וגם שיש שלה ביד עוד כמה קלפים – מתישהו צפוי שתוסר ההפרדה המבנית בינה לבין הבנות ואז החיסכון שבסינרגיה יהיה ענק. זה קלף חשוב, אבל בימים שבהם כולם מחפשים להוכיח שהם אנטי בזק, זה לא פשוט לתת לחברה הקלות.
תעריפי בזק יורדים – איפה הייתם עד היום?
בחודשים האחרונים נמשכה המגמה של ירידה בכמות המבוקשת של דירות – כך עולה מנתוני הלמ"ס.
על פי דו"ח הלמ"ס – בשלושת החודשים האחרונים, פברואר-אפריל 2018, עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה שהחלה בנייתן) על כ-8,440 יחידות, מתוכן כ-57% דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב והיתר, כ-43%, דירות שלא למכירה שהחלה בנייתן (לשימוש עצמי של בעל זכויות הבנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד). מדובר על ירידה בביקוש לדירות.
הכמות המבוקשת בדירות חדשות ירדה ב-8.4% לעומת שלושת החודשים הקודמים (נובמבר 2017-ינואר 2018). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים מסתמנת באותה תקופה עלייה של 0.7%. אוי נו, אז מה קרה באמת הביקוש עלה או ירד? שוב נתונים מבולבלים של הלמ"ס. זה לא מפתיע – קראו כאן – מנפלאות הלמ"ס – המחייר בת"א ירדו או עלו?
הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות שנמכרו ודירות חדשות שלא למכירה שהחלה בנייתן) מראה כי המגמה בחודש אפריל 2018 היא ירידה שנמשכת מאפריל 2016 של 1.3% בממוצע לחודש ועמדה על רמה של כ-3,580 דירות בממוצע לחודש. זאת לאחר עלייה מתונה של 0.2% בממוצע מדצמבר 2015 עד מארס 2016, עם 4,210 דירות בממוצע.
בשלושת החודשים האחרונים פברואר-אפריל 2018 נמכרו כ-4,840 דירות חדשות, ירידה של 2.5% לעומת מספר הדירות החדשות שנמכרו בשלושת החודשים הקודמים (נובמבר 2017-ינואר 2018). לאחר ניכוי הגורמים העונתיים מסתמנת באותה תקופה עלייה של 6.2%.
כ-1500 דירות ממתינות למסירה אך תקועות בשל שביתת המפקחים בעיריות
מזה עשרה ימים מפקחי בנייה ברשויות המקומיות שובתים ולא מאשרים טפסי אכלוס בניינים ("טופס 4") לקבלנים. זהו הטופס הנדרש כדי למסור דירות מוכנות לרוכשי דירות.
על פי ניתוח כלכלי של התאחדות בוני הארץ כ-1,500 דירות, כלומר 1,500 משפחות וזוגות צעירים שרכשו דירות וממתינים להן מזה זמן, לא נמסרו בשבועיים האחרונים, וכל יום נוסף של שביתת המפקחים יוסיף לרשימה זו כ-130 דירות נוספות שלא ימסרו.
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון: "בעוד הממשלה מתגאה בשיווקי מחיר למשתכן ומסנוורת את הציבור עם נתונים על עשרות אלפי זוכים בהגרלות ליחידות דיור שישווקו בעתיד, היא מתעלמת ממה שקורה בשטח. העיצומים הללו הם תוצאה של המשך ההסתכלות הצרה של ממשלת ישראל על שוק הדיור ותו לא".
המפקחים שובתים בשל החלטה לחייבם ללבוש מדים, שלטענתם ימנעו מהם לעשות ביקורי פתע באתרים ודרישה לחייבם להטיל קנסות גם במקום שאין לכך בסיס. "בגלל עניין כה חסר משמעות, הנובע מכוחם של המפקחים על הרשויות המקומיות, אלפי משפחות וזוגות צעירים יצטרכו לחכות לדירה שלהם, יצטרכו לשלם שכר דירה נוסף או להמשיך להתגורר אצל ההורים". מוסיף בן שמעון ומסכם, "על שר האוצר להתערב ולהביא לכך שהצדדים ישבו ויפתרו את הסכסוך הזה מיידית. המחיר הכלכלי למשק כולו מכל יום שביתה הוא בלתי נסבל".