מעודכן ל-04/2018
הלנת פיצויים – מתי משלמים פיצויים ומה הזכויות שלכם אם לא משלמים לכם במועד?
מעסיקים צריכים לשלם את שכר העובדים בזמן, למעט מקרים חריגים (תוכלו להרחיב כאן), ובאותו אופן הם מחויבים לשלם בזמן את הפיצויים לעובדים. אחרת זו הלנת פיצויים ויוטלו עליהם סנקציות וקנסות.
מועד לתשלום הפיצויים נקבע בחוק (פיצויי הלנת פיצויי פיטורים) כיום שבו היה סיום יחסי עובד ומעביד. במקרים בהם על יחסי העבודה בין הצדדים חל הסכם קיבוצי או צו הרחבה, שקובע מועד אחר לתשלום, אזי המועד בהסכם יהיה המועד הקובע. פיגור במועד משמעותו הלנת פיצויים.
קיימים מעט חריגים – למשל במקרים בהם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית במילוי תנאי או תנאים מצד העובד וזה לאחר יום סיום יחסי עובד ומעביד. כמו כן, אם מדובר בהשלמה של עבודה, בחפיפה, בתנאים שעשויים להימשך על פני תקופה מסוימת (לאחר אותו יום), אזי – המועד לתשלום הפיצויים יהיה יום השלמת התנאים. כלומר, רק לאחר שעובד השלים את כל התחייבויותיו למעסיק.
חישוב פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
על הלנת פיצויי פיטורים יש פיצוי, אז נכון שתחבירית קיבלנו משפט מסורבל – פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, אבל זה משפט נכון. מדובר בפיצוי שיש לשלם לעובד שהיה אמור לקבל פיצויי פיטורים בזמן אבל הלינו את פיצוי הפיטורים שלו.
הנה חישוב פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
- אם מועד תשלום הפיצויים הוא עד 15 יום מהמועד על פי חוק, אין פיצויי הלנת פיצויי פיטורים
- אם מועד תשלום הפיצויים הוא מ-16 יום ועד 30 יום לאחר המועד על פי חוק, יחויב המעסיק בהפרשי הצמדה על פיצויי הפיטורים.
- אם מועד תשלום הפיצויים הוא לאחר 30 יום מהיום הקבוע על פי חוק, יחויב המעסיק בהפרשי הצמדה ותוספת של 20% לכל חודש.
דוגמאות
- אם פיצויי הפיטורים הם 1 מיליון שקל התשלום היה לאחר 10 ימים, המעסיק צריך לשלם 1 מיליון שקל (בלי הצמדה ופיצוי)
- אם פיצוי הפיטורים הם 1 מיליון שקל והתשלום היה לאחר 20 יום, המעסיק צריך לשלם 1 מיליון שקל בתוספת הצמדה (מהמועד שהיה צריך להיות ועד למועד ששולם בפועל). נניח שמדד המחיירם לצרכן עלה בתקופה זו ב-1%, אזי החוב הוא 1.01 מיליון שקל (המדד העלה את פיצוי הפיטורים ב-10 אלף שקל; הלנת הפיצויים מסתכמת ב-10 אלף שקל)
- מקרה שלישי – נניח שהתשלום היה לאחר 45 יום מהיום הקובע על פי חוק. במקרה כזה מדובר ב-1.5 חודשים כשבכל חודש יש כאמור קנס של 20% (חלק מחודש "מקבל" את החלק היחסי ב-20%). מכאן שהקנס יהיה 30%. כמו כן, יש הצמדה. נניח שמדובר בהצמדה של 2% , אזי הלנת השכר תהיה 32% – 320 אלף שקל, והסכום הכולל שיקבל העובד יסתכם ב-1.32 מיליון שקל.
הקסם של בנק ישראל: איך להפסיד 23 מיליארד שקל ולא לרשום אותם בדוחות
בנק ישראל הפסיד בשנת 2017 23 מיליארד שקל כתוצאה מרכישות דולרים, אבל בדוח הכספי הוא דיווח על הפסד של פחות מ-1 מיליארד – מה התרגיל? למה בנק ישראל קונה מניות אפל? והאם הבנק לא אמור להציג פשוט ושקוף לבעלי הבית שלו – הציבור
רק עכשיו הבנתי למה החברים והחברות בבנק ישראל זוכים לשכר מאוד נדיב. הייתי משוכנע שאין סיבה אמיתית לכך, חוץ מחוזקו של בנק ישראל, מעמדו המיוחד ויכולתו לנצל את חוזקו ומעמדו מול האוצר. חשבתי שזה לא תקין, שזו חוצפה, שזה "לא פייר" – יש כאלו שיוצאים כל יום לעבודה אמיתית, ל"צוד" את הפרנסה שלהם, ויש אחרים – "המסודרים". לא רק שהם לא צריכים ל"צוד" הם גם מתוגמלים נהדר. זה נכון לחלקים גדולים במגזר הציבורי, כשבנק ישראל בצמרת.
אבל, נו באמת – מה זה "לא פייר", אנחנו כבר לא ילדים, וזה המצב; ובכל זאת, כל פעם שקראתי על מהלכים של בנק ישראל תהיתי ביני לבין עצמי – "נו, על זה משלמים להם כל כך הרבה כסף".
אבל אני כנראה באמת לא מבין כלום. מדובר בקוסמים. אני מוריד בפניהם את הכובע. התלוננתי כאן לאחרונה על כך שהם מבזבזים את הכסף שלנו – רוכשים דולרים במאות מיליארדים כדי לתמוך בשער הדולר ולא מצליחים; כתבתי שהספקולנטים עושים מהם צחוק; הערכתי שהם הפסידו לנו (הציבור) כתוצאה מרכישות המט"ח סך של 30-40 מיליארד שקל בשנת 2017. הדוחות הכספיים של בנק ישראל מראים אחרת.
הקוסמים בבנק ישראל הצליחו לסיים את שנת 2017 בהפסד זעום (יחסית כמובן) של 788 מיליון שקל. הבנק אמנם החזיק בתחילת 2017 יתרות מטבע חוץ (הרוב דולרים) בסכום של כמעט 380 מיליארד שקל, והדולר ירד בכ-10% ביחס לשקל בשנת 2017, אבל המסקנה הלכאורה מתבקשת – הפסד שערוך מט"ח של 38 מיליארד, ואם נהיה שמרנים – הפסד של 30 מיליארד שקל (בכל זאת הדולר היה חריג ב-2017 מבין המטבעות), התבררה כשגויה.
הדוחות מוכיחים שחור על גבי לבן שטעיתי בהערכה, אבל הטעות הזו לא נתנה לי מנוח – איך זה יכול להיות? האם בנק ישראל גידר את רכישות המט"ח ואז אין משמעות בעצם לרכישות? מסתבר שלא (לא בהיקפים גדולים). האם ההפסד המט"חי הוא לא באמת 10%? כאן, נמצא חלק מההפרש. הבנק לא מחזיק רק יתרות דולריות, אלא גם יתרות באירו וגם ליש"ט, ובעוד הדולר ירד לעומת השקל ב-10%, הרי שהאירו דווקא עלה בכ-3%. האירו מהווה קרוב ל-30% מיתרות המט"ח. המשמעות היא שההפסד לא רק אמור להיות נמוך ב-30% מההערכה, אלא הוא צריך גם לרדת בגלל הרווחים שנוצרו בהשקעה באירו. בחישוב גס, ההפסד מהחזקת הדולרים אמור היה להסתכם בכ-25 מיליארד שקל, ועם תוספת זהירות (הכנסות שערוך של יתרות דולריות ועוד) היה אפשר לצפות להפסד של 20 מיליארד ולא 30-40 מיליארד שקל – גם הפסד עתק לכל הדעות, אלא שגם זה לא מה שמספר לנו הדוח החשבונאי – הפסד של 788 מיליון שקל.
השערוך "ברח" מדוח רווח והפסד
הפתרון נמצא בהגדרות. חשבונאות וכלכלה לא תמיד הולכים ביחד. החשבונאות אמנם אמורה לשרת את הכלכלה, ולהציג את הכלכלה ואת המצב העסקי פיננסי בצורה ברורה ופשוטה בדוחות, אבל כבר מזמן זה לא כך. החשבונאות יצרה לעצמה מסגרת מושגית מבודלת ולפעמים מנותקת מהמציאות הכלכלית.
הדוחות הכספיים של בנק ישראל ערוכים לפי התקינה הישראלית. העולם וגם ישראל עברו לתקינה הבינלאומית לפני עשור, אבל מי יגיד לבנק ישראל מה לעשות? אגב, התקינה הישראלית לא בהכרח "נחותה" לעומת התקינה הבינלאומית, הבעיה היא לא במהות, אלא בעקביות ובהשוואתיות – הכללים פשוט אחרים.
בדוח של בנק ישראל יש סעיף שנקרא חשבונות שערוך שנמצא בצד ההתחייבויות ומקטין לכאורה את ההון העצמי (מגדיל את הגירעון במקרה של הבנק), אבל אמיתית הוא בעצם יתרת עודפים שלא מומשה/ רווחים שלא מומשו. כלומר, הרווח החשבונאי הוא הרווח שמתייחס לרווחים והפסדים שמומשו, ואם הם לא מומשו, הם נזקפים לאיזה חשבון שערוך. מדובר בעצם על יכולת תמרון גבוה של בנק ישראל על הדוחות – רוצה הבנק לדווח על הפסד, מוכר את המט"ח או ניירות הערך שבהפסד; רוצה הבנק לדווח על רווח – מוכרת את המט"ח, ניירות הערך הרווחים. אלא שזה הדיווח החשבונאי. במציאות אין לזה בהכרח קשר – הבנק הפסיד חשבונאית 788 מיליון שקל, אבל זה מספר ללא משמעות!
המשמעות נמצאת בסקירה הכלכלית הצמודה לדוח החשבונאי. הדוח של בנק ישראל – כ-50 עמודים מחולק לשניים – הדוח החשבונאי עם הביאורים והתיאור הכלכלי. מדובר על דוח עמוס בנתונים, דוח שמזגזג בין חשבונאות לכלכלה, דוח שמבלבל את הקורא (לא בכוונה כמובן). אבל בשורה התחתונה זה עניין מאוד פשוט. לא צריך 50 עמודים, זה אולי מצדיק את השכר וההוצאות מסביב לדוח הזה, אבל אם בנק ישראל היה באמת רוצה להסביר לנו (הציבור) מה קרה ב-2017 הוא היה יכול לעשות את זה בעמוד אחד.
מסתבר שלא הייתי רחוק. הפסדי המט"ח מסתכמים בכ-23.4 מיליארד שקל. מנגד יש שערוכים בזכות (קטנים יחסית) כך שהפסדי השערוך בשנת 2017 הסתכמו נטו ב-22 מיליארד שקל. אבל, 16.4 מיליארד שקל מתוכם חמקו מדוח רווח והפסד של בנק ישראל כי מדובר בהפרשי שער לא ממומשים. כן, זו סמנטיקה בלבד, הישענות על כללי חשבונאות לא רלבנטיים שמעוותים את התמונה. אבל זו הסיבה המרכזית לכך שהבנק מדווח על הפסד זעום יחסית למצב האמיתי. השאלה למה נותנים לו לדווח כך? והאם הבנק לא אמור להציג פשוט ושקוף לבעלי הבית שלו – אנחנו.
בנק ישראל משקיע באפל
כשמתעמקים בדוח של בנק ישראל אפשר להבין שבנק ישראל שניסה (ללא הצלחה) להיות מעין סוחר בשוק מט"ח (למרות שהבנק כמובן טוען שהוא לא סוחר, אלא פועל בשוק המט"ח במסגרת תפקידו ולטובת המשק), מנסה עכשיו להיות סוחר במניות. גם כאן עוטפים את זה "כהשקעה במניות לטווח ארוך" , ומספקים לזה מכובדות בסגנון – "השקעה לצורך פיזור תיק ההשקעות של הבנק".
עם ההצלחה לא מתווכחים. הבנק החזיק 10% מיתרות המט"ח שלו במניות בתחילת 2017 וההחזקה עלתה ל-13.3% מתיק המט"ח בסוף 2017, כשבדרך שוק המניות האמריקאי עולה ב-21%. מדובר על סדר גודל של 50 מיליארד שקל במניות ורווח מוערך בסדר גודל של 10 מיליארד, ומהסקירה הכלכלית הצמודה לדוח החשבונאי אכן אפשר להבין שזה בערך הסכום (יחד עם הכנסות ריבית) ולשם הדיוק – 10.7 מיליארד שקל.
הסכום מחולק לשניים – רווחים ממומשים ורווחים לא ממומשים. הרווחים הממומשים – כ-6 מיליארד שקל, נזקפים לדוח החשבונאי. רווחים אלו (לצד ההפסדים המעטים יחסית למצב בפועל על הפרשי שער בדוח רווח והפסד) הם אלו שגרמו להפסד חשבונאי נמוך במיוחד בשנת 2017. אלא שיש גם רווחים שלא מומשו שנזקפו ליתרת חשבונות השערוך – 4.7 מיליארד שקל.
והנה האבסורד, אם בנק ישראל היה רוצה לדווח על רווח הוא יכול היה בקלות לממש עוד קצת מניירות הערך שהוא הרוויח עליהם, והיינו מקבלים בדוחות – לא הפסד של 788 מיליון שקל, אלא רווח של כמה שהבנק רוצה.
בקיצור, בלגן שלם, בטח לכאלו שפחות בקיאים בסודות החשבונאות, ויכולת תמרון גדולה של הבנק לקבוע את הדוחות שלו. מעבר לכך, עולה בהקשר תיק המניות של הבנק, שאלה עקרונית – האם בנק ישראל צריך לקנות מניות של אפל? לדעתי לא, וודאי לא כשיש לו גירעון של עשרות מיליארדים – אתם מדמיינים מישהו שנמצא בפשיטת רגל (חובותיו עולים על נכסיו) והוא קונה מניות? איזה בנק ייתן לו? ובכן, לבנק ישראל מותר. רק צריך לזכור מניות עולות זה נהדר וזה מקזז את הפסדי המט"ח, אבל הן גם יכולות לרדת.
ואחרי הנבירה בדוחות של בנק ישראל, אולי אפשר קצת יותר להבין את העלות הגבוה של עובדיו (לפחות את אלה שעוסקים בהכנסת הדוח) – זו ממש לא עבודה קלה להכין 50 עמודים במקום כמה עמודים בודדים. היכולת לקחת עניין פשוט ולסבך אותו, דורשת מיומנויות שצריך לשלם עליהם.
בנק ישראל מפסיד את הכסף שלנו – 100 מיליארד שקל
ההלוואה הכי טובה שתוכלו לקחת היא, ככל הנראה, הלוואה מקופת גמל או קרן השתלמות. מדובר על הלוואה עם תנאים טובים במיוחד מכיוון שמול ההלוואה יש למלווה ביטחון – קופת גמל או קרן השתלמות. ההלוואות ניתנות בשיעור של 30% עד אפילו 80%, תלוי במצב נזילות הקופה/ קרן ההשתלמות – ראו כאן הרחבה על הלוואות מקופות גמל וקרנות השתלמות.
אלא שכפי שכתבנו כאן – מסתבר שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שבכובע השני שלהן הם מלוות כספים, לא פעלו לפי ההנחיות – אסור להן לקחת עמלות והן לקחו. מדובר על סכומים של 100-200 שקל בגין פתיחת תיק הלוואה וכו', אבל הן צריכות להחזיר זאת. בינתיים הן קיבלו תביעה ייצגוית כשההערכה היא שמדובר על היקף מצרפי של 100 מיליון שקל.
עיקר הבעיה היא בחרות הביטוח להן קרנות פנסיה וקרנות השתלמות. הן גובות עמלה בגין "דמי טיפול", "דמי עריכת מסמכים", "דמי ניהול תיק", "עמלת פתיחת תיק", "עמלת פירעון מוקדם", "עמלת גבייה".
למעשה, כבר לפני כשנה החליטה המפקחת על הביטוח ושוק ההון לבטל את העמלות שנלקחות מהציבור בעת לקיחת הלוואה מגופים אלו, והדגישה כי אין היא מוצדקת והיא מנוגדת להנחיות. ברשות שוק ההון טענו כי כאשר לווה מקבל הלוואה (כנגד החיסכון הפנסיוני שלו – קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה), הרי שהמקור לאותם כספי הלוואה הוא כספי החיסכון של עמית אחר, שנהנה מתשלום הריבית של הלווה. ומכאן, שהגוף המנהל את ההשקעות כבר מתוגמל על ההלוואה הזו – דמי הניהול שהם מקבלים על ההפקדה ועל הצבירה, ובדוגמה – כאשר נותנים הלוואה לחוסך א' מכספי החיסכון של חוסך ב', זאת פעולת השקעה של הגוף המוסדי וזה אינו שונה מרכישת אג"ח, או ניירות ערך אחרים, או ניירות ערך לא סחירים והשקעות לא סחירות. אז למה לקבל על הפעולה הזו דמי טיפול?
אלא שיש כאן עניין סמנטי – לא משנה איך קוראים להוצאה של הלווה ולהכנסה של הגוף המוסדי, הגוף הזה יכול לקרוא לזה ריבית. כלומר, בסופו של דבר זה עניין כלכלי, אז אם הגוף המוסדי יעריך שיש לו בתהליך הוצאות שהוא לא יכול לגבות אותן, הוא פשוט יעלה את הריבית. אז מה זה משנה?
קיבלתם הלוואה מקופת גמל או קרן השתלמות? ייתכן שמגיע לכם החזר כספי
הלוואה חוץ בנקאית – כל מה שצריך לדעת
בשורה לטסים להודו – אייר אינדיה השיקה קו ישיר. הקו נפתח בתמרוץ משרד התיירות ומדובר על טיסה ישירה בקו ניו דלהי-תל אביב. הקו נפתח בהמשך למאמצי שיווק של משרד התיירות בראשות השר יריב לוין. המשרד תמך והעניק מענק לצרכי שיווק הקו החדש וכן פתח לשכת תיירות בהודו וקמפיינים ייעודים, שהביאו לעליה מתמדת בכניסות תיירים מהודו לישראל. ב-2018, מגמת העלייה נמשכת כאשר מתחילת השנה נרשמה עלייה של מעל 30% במספר התיירים הנכנסים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
הטיסה הישירה תעבור מעל סעודיה. בעבר לא ניתן אישור לעבור מעל סעודיה בטיסות מישראל ולישראל. מסלול ישיר להודו, דרך סעודיה, מקצר את משך הטיסה בכשעתיים. פחות זמן= פחות כסף. מחיר הטיסה יירד בכ-20% לכ-700 דולר (הלוך ושוב)
הקו להודו גם יכול להיות תחנת ביניים. הטיסות להודו יהיו טיסות קונקשן ליעדים שונים במזרח הרחוק, המרכזי שבהם – תאילנד. טיסה לתאילנד דרך הודו עשויה להיות המהירה והוזלה ביותר מבין הטיסות הקיימות כיום.
על פי האתר טרוויליסט שבדק – כמה תעלה טיסה לתאילנד נמצא כי אייר אינדיה הציעה את ההצעה הזולה. טיסה ישירה, באמצע אוגוסט עד סוף אוגוסט (העונה החמה) עם אייר אינדיה תעלה פחות מ-900 דולר, ואילו עם אל על המחיר יעלה ל-1,362 דולר. טיסות עם קונשקן יעלו בסביבו 1,000 דולר.
כך או אחרת, הכוונה לטוס ישיר להודו כבר על השולחן זמן רב. כבר ב-2016 נפגש מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי, בהודו עם מנכ"ל חברת התעופה והציג בפניו את הפוטנציאל העסקי של פתיחת קו ישיר לישראל. כיום ניתן להצביע על התחלת מימוש הפוטנציאל, ובין היתר עליה של 47% בכניסות תיירים מהודו בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2015, לצד המציאות בה למעלה מ-50 מיליון הודים בעלי דרכונים.
מסקר תיירות נכנסת שערך משרד התיירות עולה, כי תייר הודי שוהה בישראל 6.2 לילות בממוצע (וזה הרבה) ומוציא כ-1,066 דולר בביקורו. כמו כן, ממחקר שוק שבוצע על ידי המשרד עולה, שלמעלה מ-350 מיליון איש, שחלקם גולשים באינטרנט – רואים בישראל "סטארט-אפ ניישן" ומדינה מובילה בקולינריה, יין וסגנון חיים.
לאור זאת, ניתן לראות עלייה מתמדת במספר התיירים המגיעים לישראל מהודו בשנים האחרונות:
בשנת 2014 הגיעו כ- 34,600.
בשנת 2015 הגיעו כ-39,300 – עלייה של 13.5% ביחס לשנה הקודמת.
בשנת 2016 כ-44,500 – עלייה של 13.2% ביחס לשנה הקודמת.
בשנת 2017 כ- -58,000 עלייה של 23.2% ביחס לשנה הקודמת.
בשנת 2018 הצפי הוא שיגיעו קרוב ל-80 אלף איש.
לאחר שזיהה את הפוטנציאל התיירותי הגדול, הגדיל משרד התיירות את תקציב השיווק בהודו ופתח לפני כארבע שנים לשכה ייעודית במומביי לטובת קידום הנושא, כאשר היעד העתידי שהציב לעצמו משרד התיירות הינו בין 80-100 אלף תיירים בשנים הקרובות.
היות והתיירות היוצאת מהודו גדלה בקצב המהיר ביותר בעולם, הודו מהווה פוטנציאל תיירות נרחב. כבר היום הודו הינה מדינת המקור השנייה בגודלה במזרח הרחוק לתיירות נכנסת לישראל לאחר סין. מעמד הביניים ההודי מונה כ- 300 מיליון אנשים, כאשר 34% מההודים מעדיפים לנצל את כספם הפנוי על חופשות ונסיעות.
על רקע אישור הקו הישיר, אל על תבעה את החלטת משרד התיירות וטענה שהיא מקופחת. הרי אל על לא יכולה לטוס מעל סעודיה והמשמעות היא שהיא הפסידה חלק ניכר מההכנסות שלה בקווים למזרח אסיה שנחשבים רווחים במיוחד. אל על, למרות שהשנתיים האחורנות התאפיינו בגידול בתחום התיירות, לא הצליחה לתרגם את השיפור בתחום לרווחים משמעותיים.
התנועה בעיקר הולכת ונעשית יותר ויותר קשה, ובכלל – ההגעה לת"א ולמרכז הופכת ארוכה ופקוקה מחודש לחודש. יש פתרונות – רכבת, תחבורה ציבורית, נסיעה במשותף לעבודה; וגם בתוך המרכז יש פתרונות – תחבורה ציבורית, תלאוטו קאר2גו ועוד.
ואפשר גם להגיע עם הרכב באופן מהיר עד לשפירים (לרוב עד לשפירים התנועה זורמת), להחנות שם ולנסוע בשאטלים עד לתל אביב.
דני ירס, סמנכ"ל חטיבת הנדסה, כביש חוצה ישראל האחראית על הזכיין של הנתיב המהיר, מסביר כי "העבודות לבניית הקומה השנייה בחניון הנתיב המהיר יחלו בעוד כשנה. הכפלת קיבולת החניון ל-4,000 חניות, באמצעות בניית קומה שנייה, תלווה בהפעלת שאטלים נוספים המתוכננים להגיע בין היתר לרח' רוטשילד בת"א. במקביל למגמה לתעדוף והסטת הנוסעים לשימוש בתחבורה ציבורית, יש צורך לייצר קיבולת מתאימה בכבישים, המותאמת לקצב גידול בתנועה ובאוכלוסיה. הרחבת החניון תאפשר נסיעה חלקה בנתיב המהיר והקלת התנועה בתוך העיר הן לנהגים והן להולכי הרגל.
"מדובר באתגר הנדסי מורכב ביותר בעיקר בשל המשמעויות התפעוליות של הרחבת חניון פעיל, שכן התכנון צריך לתת פתרון הן לחניות שיתבטלו בעת ההקמה והן להמשך תפעול שוטף של השאטלים אשר ימשיכו לפעול בעת ההקמה"
הכפלת החניון בשפירים מבוצעת במסגרת תכניתו של שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, להקים רשת של 110 קילומטרים של נתיבים מהירים חדשים, שיסללו לצד נתיבים קיימים, בכל הכניסות לתל אביב. במסגרת הפרויקט יוקמו נתיבים מהירים נוספים מראשון לציון בדרום ועד נתניה בצפון, בכביש 5 ממזרח לראש העין עד למפגש עם נתיבי איילון במחלף גלילות וכן נתיב מהיר נוסף בכביש מספר 1, בקטע שבין תל אביב לאזור, ממערב למזרח. "פרויקט הנתיבים המהירים יעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, יצור עדיפות לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי, עידוד השארת הרכב הפרטי מחוץ ללב המטרופולין ושילוב מיטבי עם מרכיבי התחבורה הציבורית האחרים", אמר השר כץ בהכריזו על התוכנית.
חברת כביש חוצה ישראל הינה הרשות הממונה על פרויקטים זכיינים מטעם הממשלה ובין היתר: כביש 6, מנהרות הכרמל והנתיב המהיר. החברה מבקרת ומפקחת על המיזמים בתקופת ההפעלה, בהיבטים כלכליים פיננסיים-מסחריים, היבטי תחבורה ותנועה, היבטים הנדסיים ותפעוליים, היבטים ציבוריים ורגולטורים והיבטים משפטיים. בזיכיון ההפעלה של הנתיב המהיר והחניון זכתה חברת שפיר.
עולם הביטוח נכנס יחסית לאט לתחום הדיגיטלי, אבל בשנה האחרונה הופכים חברות הביטוח וסוכני הביטוח ליותר מכוונים דיגיטל. יש כבר שירותים רבים שמסופקים באופן דיגיטלי, גם כמענה לתחרות מול ביטוח ישיר, וגם כי פשוט ככה הציבור רוצה. לאחרונה השיקה כלל ביטוח ממשק לרכישת ביטוח online בכל תחומי הבריאות. הממשק יאפשר ללקוחות החברה לרכוש ביטוח online בכיסויים: ניתוחים, השתלות, תרופות, מחלות קשות, סיעוד, תאונות אישיות, נסיעות לחו"ל ועוד.
בכלל ביטח מסבירים כי מדובר בתפיסת שירות חדשנית בענף הביטוח המעניקה את כלים הדיגיטליים המתקדמים ביותר ללקוחות למידע, ניהול אישי ורכישה – מכל מכשיר, בכל מקום ובכל זמן. המהלך להשקת אפשרות רכישת ביטוח בריאות היא חלק מהשקת כלל ביטוח online – "מדובר בתפיסת שירות חדשה בענף הביטוח, המעניקה כלים דיגיטליים ומתקדמים ללקוחות ולסוכנים ומאפשרת להם לקבל מידע, לנהל את התיק האישי שלהם ולרכוש פוליסות ביטוח בכל מקום ומכל מכשיר", אומרים בכלל ביטוח ומוסיפים "למעשה, לראשונה בענף הביטוח בישראל, יש ממשק דיגיטלי לרכישת פוליסות וכיסויים בכל תחומי הבריאות. במסגרת השירות הלקוחות של החברה יוכלו לעדכן את ביטוח הבריאות ולרכוש ביטוח בריאות עם כיסויים שונים לרבות – ניתוחים השתלות, מחלות קשות, סיעוד, תאונות אישיות, נסיעות לחו"ל ועוד".
עוד מסביירם בכלל ביטוח כי – "הממשק הדיגיטלי החדש פשוט, נוח וידידותי לשימוש במכשיר הטלפון הנייד, בטאבלט או במחשב הנייח ובאמצעותו יוכל הלקוח לרכוש ביטוח לו ו/או לבני משפחתו, וכן לבחור האם לקבל שירות מחברת כלל ביטוח או לקבל שירות מסוכן ביטוח אישי לאורך כל תקופת הביטוח".
דניאל כהן, משנה למנכ"ל, מנהל חטיבת הבריאות: "זוהי בשורה של ממש בענף הביטוח. לראשונה ניתן לקבל הצעות מחיר ולרכוש פוליסות ביטוח בתחומי הבריאות באמצעות ממשק דיגיטלי. הלקוח של היום הוא מתוחכם, מעודכן, לא מפחד מאינפורמציה ורוצה להשוות ולהבין על מה הוא משלם. אנו חושבים שפלח משמעותי באוכלוסייה בשל ומעוניין לקבל שירותי ביטוח מורחבים דיגיטליים, כדי שיוכל להתעמק בהם בזמן שנוח לו, היכן שנוח לו. כמו כן, הלקוח יכול בתהליך זה לבחור סוכן ביטוח שימשיך ויעניק לו טיפול אישי לאורך תקופת הביטוח".
בכלל ביטוח online יש גם אפשרות לרכישת ביטוח רכב חובה+ מקיף וכן פעולות רבות בשירות עצמי לרבות: בקשת הלוואה, שינוי מסלול השקעה, עדכון פרטים אישיים, קבלת מידע אודות הביטוחים והחסכונות, פתיחת תביעה חדשה בכל התחומים, מעקב אחר סטטוס טיפול בתביעה קיימת ועוד.
גלי שבד, סמנכ"לית בכירה, מנהלת אגף שיווק, אסטרטגיה ודוברות בכלל ביטוח, ציינה: "העולם שלנו עובר שינויים טכנולוגיים בקצב מסחרר ובתוך כך, הלקוח הופך ליותר יותר "מחובר" ובאופן כללי מעדיף את המרחב הדיגיטלי. לשינויים הללו יש השפעה ניכרת על קטגוריות מסורתיות, וכדי להמשיך ולהיות רלוונטיות הן נדרשות לבצע טרנספורמציה".
ביטוח בריאות – איך בודקים שאין לכם כפל ביטוחים!
אטיוניטי, הנסחרת בוול-סטריט (ATTU ) ספקית מובילה של פתרונות תוכנה לאינטגרציית המידע ולניהול Big Data, הודיעה היום כי חתמה עם חברת ייצור והפצה אמריקאית מובילה על הסכם לשלוש שנים בהיקף של למעלה מ-2 מיליון דולר לרישיונות Attunity Replicate, Attunity compose ו-compose for Hive.
הפלטפורמה המשולבת של אטיוניטי נבחרה כדי לרכז את פלטפורמות הנתונים של היחידות העסקיות המרובות באגם הנתונים בענן Microsoft Azure לסיוע מוגבר בצרכי האנליטיקה המגוונים.
מארק לוגן, סמנכ"ל תפעול באטיוניטי, מסר: "זכייה אסטרטגית זו מדגימה את מניפת המוצרים הרחבה והייחודית שלנו המאפשרת פתרונות אגמי נתונים וענן ואת היכולת שלנו להיות שותף מהימן לחברות מובילות המקימות יוזמות מודרניות לניהול נתונים. אנו ממשיכים לראות אימוץ גובר של הענן כפלטפורמת אגם נתונים וממוצבים היטב לסייע לחברות לעבור לפלטפורמות כמו Microsoft Azure . הסכם זה לשלוש שנים הינו דוגמא מצויינת להכנסות החוזרות, שמודל התמחור החדש שלנו מתוכנן לייצר."
גלעד אלשטולר, מנכ"ל אלטשלר שחם, יוסי לוי בעלים ומנכ"ל מור השקעות וסמי בבקוב, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת הראל – שלושה בכירים מצמרת בתי ההשקעות, השתתפו בפאנל השקעות במסגרת מפגש שערכה שיא הבוטיק.
גלעד אלטשולר תקף את מדיניות שר האוצר משה כחלון בתשובה לשאלה על המתיחות שנוצרת לאחרונה בינו לבין הנגידה קרנית פלוג ואמר "מה שכחלון עושה היא הסתכלות קצרת טווח והוא לא מטיב עם העם. מה זה הבולשיט הזה של ההגרלות האלה? צריך פה עבודה ארוכת טווח. פיתוח כבישים ותשתיות. לא פותרים את הבעיות האמתיות עם הגרלות – כנראה שהעיקר הפך להראות משהו סינטטי, אין התחלות בנייה וזה אסון – הציבור צריך את הדירות האלה. לצערי כחלון מסתכל על הבחירות הקרובות בלבד במקום לטפל בתשתיות פה. לא ייתכן שעובדים שצריכים לבזבז שעה וחצי לכל כיוון ביום בדרכים בשביל להגיע לעבודה – ההסתכלות של כחלון היא קצרת טווח וזה אסון. עם ישראל צריך לחשוב על זה. נכון, הפירות של השקעה בתשתיות לא היו במלואם בקדנציה שלו אבל זה מה שטוב לבנק ישראל. ההגרלות האלו עולות לנו הון תועפות וזה היה צריך ללכת לתשתיות. אם הייתה פה כבר רכבת קלה היא הייתה מורידה פה את מחירי הדירות ולא דרך ההגרלות האלה."
סמנכ"ל הכספים של אל על לשעבר, ניסים מלכי שניהל את פאנל הבכירים, הפנה את השאלה האם אנחנו קרובים לאירוע של ברבור שחור אחרי 7 שנים חזקות בשוק והחיוך עומד להימחק?
יוסי לוי ציין "זה לא נכון לומר שאנחנו אחרי 7 שנים מטורפות, אבל אין ספק שהגענו לרמות גבוהות בעיקר באג"חים, ברגע שיש תיקון באג"חים והתשואות עולות יש אלטרנטיבה למניות, אבל זה דבר טבעי. כרגע בחודשים הקרובים אנחנו צופים המשך תנודתיות. "
סמי בבקוב: לא היו 7 שנים של עליות רצופות כי ב-2011 חשבנו שאירופה מתפרקת, ראינו נפילות של הנפט, יש לנו זיכרון קצר של שנת 2017, עכשיו השוק חוזר למצב נורמאלי ותנודתי יותר, אנחנו חיים עדיין בעולם שצומח כמעט מקיר לקיר, כולו, בחלק מהמקומות הריביות עדיין אפסיות שמייצרות מחירים גבוהים לנכסים הפיננסיים, כשיש הפרעות לתוך השוק כמו ציוצים של נשיא ארה"ב. השווקים במחיר ראוי – אבל לא בועתי."
גלעד אלטשולר: "השוק עולה ויורד מה שהשפיע בפברואר זו התאמת השוק למחירי ריבית חדשים והשוק מתאים את עצמו. בארה"ב תשואות האג"ח ל-10 שנים עלו וכבר עומדות על 3% וזו אלטרנטיבה מסוימת לשוק המניות. ברגע שהתשואות עלו השוק מתאים עצמו מעבר לצורך להירגע מנובמבר –ינואר. ברבור שחור? הוא מגיע פתאום. לא יודעים להתכונן אליו, הם מגיעים בלי שיש לנו יכולת להתכונן."
האם הצמיחה בישראל צפויה להמשך?
אלטשולר: "המוח היהודי והסטרטאפים מייצרים עבודה והון עצום, זה נותן כוח. צצים המון משרדים בת"א ואתה שואל מי ימלא את זה? אבל זה מתמלא. אני חושב שזה יימשך. הדרישה לידע בעולם תגבר. העשירים היו בעבר מי שהיה להם את החומר, העשירים החדשים הם הרוח והמוח. אמזון, גוגל – כלום חומר, הכל ראש. זה העולם החדש, והעוצמה הישראלית? אולי זה בגנים שלנו, וזה מחזק אותנו ואת הכלכלה שלנו. כנ"ל הצמיחה באוכלוסיה כאן – היא מייצרת צמיחה כלכלית וגם קצת נושא הגז. אני דווקא מסייג את נושא ההיי טק – היום החברות הגדולות שואבות את הצעירים פה וקשה לסטרטאפים למצוא כוח עבודה מיומן וזה עשוי לעצור את צמיחה בתחום."
בבקוב "חלק ממה שקורה פה מושפע מהנאסד"ק כל עוד טוב שם, זה משפיע כאן. העסקאות הגדולות, כמו מובילאיי – אתה מקבל דולרים, הופכים לשקלים וזה מחזק את השקל ובנוסף יש עודף בחשבון השוטף של ישראל. אבל תמיד זוכרים, שאנחנו לא חיים בשוויץ, השכנים לא אוהבים אותנו, לכן הדברים יכולים להשתנות וישראל ממשיכה לקבל פרמיית סיכון. ההנחות שלנו הן שגם 2018 וגם 2019 תהיינה שנים טובות."
אז אנחנו נשענים על אקזיטים חד פעמיים? או שנמשיך לראות את זה לאורך שנים ?
בבקוב: "המאקרו כלכלה הישראלית תלויה במה קורה בעולם. אם יש מסחר ער, ישראל צומחת עם הפעילות הזו. 70% מהכלכלה האמריקאית היא צריכה פרטית, גם בסין זו המגמה. אנחנו תלויים בעולם ובמה שקורה בעולם, ונכון לעכשיו העולם צומח. האקזיטים משפיעים על ההכנסות ממיסים, נראה שהתופעה הזו יכולה להמשך אבל אי אפשר להסתמך עליה בנושא הגירעון של תקציב הממשלה."
יוסי לוי: " חברות מסין באות לפה ורוצות להבין מה אנחנו עושים בחברות ההזנק. החוצפה החיובית שלנו הוא חוסר פחד ומהירות תגובה – וזה לא מושפע מהבורסות בעולם. התנודתיות בכלכלה בישראל שונה ממקומות אחרים בעולם. המשרות מושפעת פה מדברים שלא משתנים ויוצרים יציבות. לגבי נושא הנדל"ן – אנחנו אחרי עליות חזקות וזה דווקא נושא שיכול לדעתי להגיע להתקררות אבל לדעתי זה לא ישפיע דרמטית על הכלכלה שלנו. "
ייתכן שימי הממשלה קצובים, בעולם של חוסר יציבות, האם אתם יכולים לומר משהו לציבור בהסתכלות שלכם בתיקים במצב לא יציב?
סמי "בעיקרון אנחנו מנהלים חיסכון ארוך טווח, הראייה שלנו חייבת להיות כלכלית נטו וצריכה לנסות לסנן רעשים שיש להם מהות כלכלית. יכולה להיות אי יציבות פוליטית מסוימת אבל בגדול המשוואה הפוליטית לא תשתנה אם הבחירות יוקדמו. אנחנו מושפעים ממה שקורה בעולם. המשבר שקורה פה לא ישנה כלום בעולם, כל עוד זה המצב, אנחנו נמשיך באותה מדיניות."
איזו פרופרציה צריכה לתפוס ההשקעה בנדל"ן בתיק שלנו?
יוסי לוי:" אם היו הולכים לשלוב ידיים עם הגורמים המוסדיים למשל בתחום השכירויות זה היה מועיל יותר. נדל"ן זו אלטרנטיבת השקעה בשוק ההון. כרגע יש נזילה כלפי מעלה של הריביות על המשכנתאות בעולם ובארץ. הנכסים הריאליים היום במחירי שיא ולכן אני חושב שנראה בחלק מהמקרים ירידה. אף אחד לא שיער שכל כך הרבה משרדים יבנו פה וכולם יתמלאו. גם היום נדלן מניב זה מקום שטוב להיות בו. אנחנו רואים חברות שנכנסות לפה ולוקחים הרבה משרדים. הנדל"ן למגורים דווקא בארץ פחות מעניין – אנחנו לא נביאים כן? אבל בשנים האחרונות הייתה עלייה של 100% להגיע היום לדירה שעלתה פעם מיליון והיום מצריכה משכנתא כפולה – אני לא חושב שכדאי להשקיע היום בדירות כאן. למרות שגלעד אמר שלא בונים ויהיה מחסור, הכל עניין של מחזורים ועיכול מחירים חדשים. בטח שהדירות להשקעה יירדו מבחינת רווחי ההון בתקופה האחרונה. בראש העין יש ירידות של בסביבות 10% במחירים ! וגם זו תוצאה של היעדר תשתיות. לגבי נדלן מניב? הייתי מציע את חברות הריט, עדיף להיות בחברת האלה, זה גם נזיל וגם משיג תשואה, זה מקום נכון להשקיע בו.
אחרי התוצאות הטובות ב-2017 , האם אתם שוקלים שינויים לאור כל מה שאתם רואים?
אלטשולר: "לא שינוים משמעותיים. אסטרטגיה לא משנים כל שני וחמישי. ההחלטות הטובות ? מספיק להחליט פעם ב-5 שנים. ההישגים שלנו באו בעקבות כמה ההחלטות טובות בצמתים מסוימים. למשל זה שזיהנו נכון את הריבית בכוון מטה בישראל ו-10 שנים לא עשינו שום שינוי בגלל זה. או היציאה בזמן שלנו משוק האג"ח הקונצרני. צריך לקבל החלטות אמיציות בנקודות מסוימות מאוד וזה לא קורה על שני וחמישי.
סיכונים עיקריים שאתם רואים?
יוסי לוי "התשואות הנמוכות ברמה היסטורית ואנחנו, כך אני חושב שנחזור לזה, אין מה לעשות האג"חים האלה של החברות יירדו בסופו של דבר ככל שהריבית תעלה. צריך להזהיר וללכת על דירוגים גבוהים בעיקר. בחירות או מלחמת סחר? מלחמות – השוק חוזר לעצמו מאוד מהר וכנ"ל לגבי בחירות. אני לא רואה ממשלה אחרת עולה ושתהיה גרועה מהממשלה הזו כלכלית. עליית הריביות בארה"ב תשפיע על כל העולם וזה הסיכון הכי משמעותי נכון לעכשיו מבחינתי".
מה לגבי כיוון המט"ח?
אלטשולר: "אי אפשר לחזות את הכיוונים. פערי ריביות? הם לא קובעים את הכיוון, המיתוסים של זה מתנפצים. קחו את היורו – הריבית שלילית, ותראו מה קרה? היורו התחזק נגד הדולר בכ-17% – מה שקובע זה תנועות הון עולמיות. סין משחקת תפקיד מרכזי בכלכלה העולמית היום – הכל מתחיל ונגמר שם. אם בסין יקרה משהו, משם תבוא הבעיה – זה לטובה כשסין צומחת ולרעה אם יקרה שם משהו שלילי. הסינים חושבים 50 שנה קדימה ולא כמו כחלון על הבחירות הבאות".
מנכ"ל השיא בוטיק, והכלכלן הראשי של מנורה מבטחים לשעבר, חיים נתן, התייחס לבעייתיות של התייחסות הרגולטור באשר לשקיפות הגופים המנהלים את כספי הציבור: "אנשים ביעוץ השקעות לפעמים אפילו לא יודעים מה התשואה על הכסף שלהם. זה מופרך שהרגולטור מחייב את חברות ניהול התיקים וחברות הביטוח בדיווחים אחידים, ואותו הרגולטור לא מחייב את הבנקים בחשבונות מיועצים לשלוח דוחות מסודרים על הביצועים ועלויות של הכסף שלהם".
רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, כנראה הגזים כשאמר – ״אם הממשלה תמשיך במדיניות שלה, היא תגרום למשבר הדיור הגדול ביותר שהיה פה״, אבל בהחלט קיים פער גדול בין הביקוש וההיצע בשוק הדירות, ובהחלט יש סימנים שהניסיונות לדכא את המחירים דרך תוכנית מחיר למשתכן ובתוכניות אחרות, לא מצליחים – אולי זה יקרה בהמשך, בינתיים, נראה שכל מדרג וכל גוף דוחף לכיוון אחר של פיתרון. בינתיים נראה שהרוכשים הפוטנציאלים יושבים על הגדר ומחכים לירידת מחיירם. הקבלנים מנגד, לא מחכים – הם עוצרים את הבנייה. הם פשוט מווסתים את השוק – יש ירידה בביקוש והם בעקבותיו מורידים היצע וכך הם לא יסבלו מהיצע דירות בשוק. ה דואגים שהביקוש יהיה מעל ההיצע, וכך המחירים ימשיכו לעלות. בינתיים הם מצליחים.
בכנס שערכו התאחדות בוני הארץ שכלל את מועצת המנהלים של הענף – התלוננו הקבלנים על אוזלת ידה של הממשלה והאוצר. אבל קחו את דבריהם בחשדנות הראויה. אחרי הכל, התוכנית של כחלון פוגעת בהם, אחרי הכל, יש להם כמובן אינטרסים – והעיקרי שמחירי הדירות יימשכו לעלות.
כך או אחרת, יש הסכמה כמעט בין כל הנוגעים בדבר שהתחדשות עירונית עשויה להיות המפתח לפתרון שוק הדירות. יש פוטנציאל של 900 אלף יחידות דיור דרך התחדשות עירונית זה בערך פי 100 מהיקף הבנייה בהתחדשות עירונית כיום.
״ אנחנו מזהים מצב שבו הממשלה שולטת בקרקע באמצעות קבינט הדיור, גורמת לביקושים כבושים, וגורמת לציבור רוכשי הדירות לשבת על הגדר", אמר בריק, "בסופו של יום אם הממשלה תמשיך במדיניות תביא במו ידיה את משבר הדיור הקשה ביותר שהיה פה. בשטח אנחנו נמצאים באי ודאות גדולה. יודעים על מאמצים של הממשלה לקדם פרויקטי התחדשות עירונית, ואנחנו שותפים לדעה שזו הדרך להגדלת היצע הדיור, אבל ההתקדמות איטית״.
לדברי בריק, ״כיום יש 7600 יח״ד שבנייתם החלה בהתחדשות עירונית, כאין וכאפס לעומת הפוטנציאל. ע״פ ההערכות שלנו, יש פוטנציאל של 900 אלף יח״ד להתחדשות בישראל. בקצב הזה של ההתקדמות יקח לנו בין 100-120 שנה לחדש את המדינה. אין לנו את הזמן הזה, האוכלוסייה נמצאת במגמת צמיחה. יש לסייע לראשי ערים שרוצים התחדשות עירונית, במיוחד על קו השבר הסורי-אפריקאי. ניוד זכויות, נקודות זיכוי לקבלנים שיפעלו בפריפריה, עושים את זה בכל העולם, ולא ברור למה אנחנו משלבים ידיים ומחכים לאסון שיבוא״.
שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אמר בדיון ״הנחיתי את ראש הרשות להתחדשות עירונית, חיים אביטן, לפעול לכך שכל מה שקשור להחתמת דיירים, שנעשה בבלגן גדול, כל ועד בית שרוצה פתרון, במקום שיחתום אצל איזה מאעכר, שיתקע את הפרויקט, מי שיתן גיבוי לכך היא המדינה. זהו שירות וסף שהמדינה תיתן לאזרחיה".
חיים אביטן, מנהל הרשות להתחדשות עירונית, אמר כי ״בעוד חודש נסיים להקים בפועל את הרשות. יש בירוקרטיה לא גדולה, שנפתור אותה, ונאייש את כל בעלי התפקידים. הנושא של המינהלות ברחבי המדינה הוא כלי שלא היה קודם. מקור למאגר מידע וסיוע. מי שרוצה להתעסק בהתחדשות בא למינהלת, לא לאגף ההנדסה של העירייה. המינהלת תתעסק רק בהתחדשות עירונית ופינוי בינוי. זה יקבל תאוצה. יש בירוקרטיה במדינה, אבל התהליך יצא לדרך".
ישראל זינגר ראש עיריית רמת גן, אמר במפגש כי ״אני שמח שהפיילוט הראשון אצלנו. העיר לא תיכנס לגירעון. מינהלות ההתחדשות לא יוסיפו בירוקרטיה. הן לא רגולטור נוסף. בנו טוב גם לפני שנבחרתי, אבל בנו ללא תכנון ללא מחשבה על השכונות השונות. היתה חלוקה לא הגיונית וצודקת. מה שקורה בתקופה האחרונה במינהלת, אמרנו שצריך לעשות סדר. חלוקת יחידות הדיור שנתנו להם היתרים, עם הצמצום בגלל כל נושאי החקיקה, היטלי ההשבחה וכו׳. דאגנו לכך שמיתנו את זה, ועם זריקת המרץ הכספית של הרשות, אנחנו יכולים להגביר את הקצב. אף אחד לא עושה טובה לעיר רמת גן. יש אינטרס משותף. המדינה רוצה יח״ד. אזורי הביקוש הם במרכז. אם יהיו פה יותר היתרים זה יורד את מחירי הדיור. המינהלת שהקמנו תפשט את התהליכים״.
עו״ד איתן גינצבורג, ראש עיריית רעננה, אמר כי ״הפקנו ברעננה תכנית מתאר ראשונה, שם מסומן באופן ברור איפה ומה אפשר לקדם. האתגר של תכנית המתאר שלנו ליצור מלאי דירות בעיר בנויה. לקחת תכנית מתאר, הכי קל לתכנן על שטחים פתוחים. זה יוצר בעיות, חניה, תנועה, לא רק בגלל ההתחדשות העירונית. היום אין משפחה שאין לה 2-3 כלי רכב. לכן אנחנו על זה. אנחנו לא מבקשים סיוע מהמדינה, לוקחים אחריות ועושים בעצמנו. מתוך מדיניות ברורה ושקולה״.
ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, אמר כי ״כל עוד העיר לא תוכל להכיל תוכניות לא יקודמו. ראשי הערים עובדים קודם כל אצל התושבים ולא היזמים. היזמים קודם מחתימים, ואז באים לעירייה ומופתעים. בגבעתיים תמ״א זו התחדשות בניינית, לא התחדשות עירונית. אנשים מקבלים דירות ששוות 2 מיליון שקל, ויש עוד טענות ודרישות מטורפות. התמ״א לא מתאימה לגבעתיים, באופן מפתיע תכנית המתאר שלנו מדברת על בעיקר תכניות פינוי בינוי. צריך לעשות מתחמים של 4 דונם, ולהפריש לטובת הציבור. זה מה שמתאים לגבעתיים. מעל 50% מבעלי הדירות, לא גרים בגבעתיים בכלל, משדרגים דירות על חשבון כולנו. זו לא התחדשות עירונית, זה לקחת עיר איכותית ולהרוס אותה. בלי תמיכה כספית, בלי כסף, ושינוי במדיניות התמ״א לא נוכל לקדם התחדשות עירונית״.
ראש עיריית קריית אונו ישראל גל, אמר כי ״צריכים לחשוב במארג אחד כולל. על המדינה להשקיע יותר בתחבורה, לתת כסף לראשי הרשויות להכנסת אנשי מקצוע שיטפלו בנושא. החסם העיקרי – לעבור מסע תלאות בירוקרטי של המדינה. ועדות מחוזיות, מינהל מקרקעי ישראל וכו׳. צריכים לפשט את התהליכים. אי אפשר להילחם מול הקבלנים, המתנגדים, הרצונות של התושבים, ובסוף ללכת לוועדות התכנון. צריך לפשט את הכל. תפקיד ראש הרשות, לדאוג שערך הנכסים של הדיירים שלהם ישמר ויעלה, ואני מאמין בהתחדשות״.
ראש עיריית פתח תקווה יצחק ברוורמן, אמר כי ״אני נגד התחדשות ללא תכנון, ללא תשתיות ללא השקעה. לא שמעתי שמדברים על איכות הדיירים שיגורו בדירות החדשות שרוצים. כשאני צריך בפתח תקווה לעשות פינוי בינוי, לשכונה קיימת, לפני ההתחדשות – חוסר של 50 דונם. רוצים עשרות אלפי יחידות, איך יחזיקו אח״כ את השירותים לדירות״.
דניאלה פז ארז, בעלי פז כלכלה והנדסה, אמרה כי ״אחרי שנצליח לייצר פתרון לנושא התשתיות החסרות ברשויות, והגירעון התקציבי. אחרי שהמינהלות ישלימו מיפוי מבנים ומדיניות, בסופו של דבר יש בעיה בפן האנושי – חוסר היכולת לצפות את קצב החתימות והפיתוח. רשות מקומית מסדירה מימוש מדיניות לא יכולה לצפות חתימות, להגיע להסכמים. מדובר באנשים, לא כל אחד מוכן לעזוב את הבית שלו. הבעייה מייצרת חוסר יכולת להיערך. ההצעה – לתת פתרון חקיקתי שיאפשר לרשות לשלוט בקצב. לייצר מדיניות כללים ברורים מי יכול לבנות ואיפה. להוציא קול קורא – שהרשות תציין שבשנה הזו אנחנו יודעים לבנות 1000 יח״ד מי שיוציא היתר ראשון יבנה. ובסופו של דבר זה ייצר ודאות, גם לדיירים, ויאפשר לרשויות להיות אחריות כלפי התחדשות עירונית".
בלקרוק פרסמה תשקיף לרישום הקרן הראשונה שלה בישראל, שתשווק על ידי אלטשולר שחם
בלקרוק ואלטשולר שחם מדווחות על רישום הקרן הראשונה של בלקרוק בישראל. הקרן, BlackRock Global Funds (BGF) Global Allocation Fund A2 USD תספק לקהל המשקיעים הישראלי חשיפה לשווקים הגלובליים.
אלטשולר שחם חתמה על הסכם עם בלקרוק, חברת ההשקעות הגדולה בעולם (בהתבסס על נכסים המנוהלים ע"י בלקרוק ברמה הגלובלית בשווי של 6.28 טריליון דולר כפי שדווח ב31 בדצמבר 2017), לפיו מונתה אלטשולר שחם לנציגתה הרשמית ולמשווקת של קרנות הנאמנות וקרנות הסל לציבור המשקיעים הפרטיים בישראל.
רשות ניירות ערך אישרה את רישום הקרן BGF Global Allocation Fund,שתשווק החל מהשבוע הבא. מדובר בקרן ותיקה (החלה לפעול ב-1997) וגמישה המעניקה חשיפה למעל 40 מדינות במעל 30 מטבעות. הקרן מנוהלת על ידי 50 אנשי צוות מנוסים ומקצועיים, ביניהם 4 מנהלי תיקים. ניהול ההשקעות מבוסס על גישה מאקרו כלכלית להשקעה, המשלבת בין בחירת נכסים בשיטת bottom-up ואלוקציה לסקטורים בשיטת top-down, בשילוב עם ניהול סיכונים.
רישום הקרן התאפשר בעקבות תיקון 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות ורפורמת הקרנות הזרות של הרשות לניירות ערך המאפשרת גישה למשקיעים פרטיים בישראל לקרנות נאמנות זרות שאושרו על ידי רשות ניירות ערך בישראל.
אלכס פולק, מנכ"ל חברת בלקרוק בישראל, אמר כי: "ההחלטה לרשום את הקרן BGF Global Allocation Fund היא תגובה ישירה לדרישה המתמשכת שאנו רואים מיועצים ומלקוחותינו לקרן השקעות מגוונת בסביבה המאקרו כלכלית העכשווית. היכולת לחבור לאלטשולר שחם על מנת להביא מוצר זה לקהל הרחב, מבשר על השלב הבא של השותפות שלנו, שמטרתה לסייע ביצירת עתיד פיננסי טוב יותר למשקיעים בישראל".
לדברי רן שחם, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם, "מדובר בחיבור לגוף פיננסי מהמובילים בעולם והזדמנות למשקיע הישראלי ליהנות מאופציית השקעות מגוונת מבית ההשקעות המנוסה והמקצועי ביותר בתחום. שיתוף הפעולה יאפשר נגישות למגוון מוצרים רחב הרבה יותר מהקיים כיום."
בית ההשקעות אלטשולר שחם הוקם ב-1990 על ידי קלמן שחם וגילעד אלטשולר ומתמחה בניהול קרנות נאמנות, תיקי השקעות, קופות גמל וקרנות פנסיה. גילעד אלטשולר ורן שחם, מכהנים כמנכ"לים משותפים של בית ההשקעות המנהל נכסים בהיקף כספי כולל של כ-94 מיליארד ש"ח.
בלקרוק שמה למטרה לאפשר למשקיעים מרחבי העולם לבנות עתיד פיננסי טוב יותר. אנו אמונים לספק השקעות ופתרונות טכנולוגיים שלהם הלקוחות שלנו זקוקים כשהם נערכים למטרות הכי חשובות שלהם. נכון ל 31 לדצמבר 2017, בלקרוק מנהלת נכסים בסך 6.28 טריליון דולר עבור המשקיעים שלה ברחבי העולם.
בלקרוק ((BlackRock Investment Management (UK) Limited אינה מחזיקה ברישיון תחת חוק ייעוץ השקעות (חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995)
בוני התכיון רוצה לבטל מכרז שזכתה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. טענתה – 20 חודשים מאז הזכיה במכרז מחיר למשתכן מימוש הפרויקט כלל לא נראה באופק
חברת בוני התיכון ביצוע , אשר זכתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לבניית כ- 264 יחידות דיור במסגרת מכרז מחיר למשתכן בעיר קרית גת בחודש יולי 2016, הגישה תביעה כנגד רשות מקרקעי ישראל ועיריית קרית גת בה עתרה לביטול ההסכמים שנחתמו עמה במסגרת המכרז. התביעה היא מול רשות מקרקעי ישראל ועיריית קרית גת ואחריותן באי קידום הפרויקט.
המדובר במכרז במסגרת פרויקט מחיר למשתכן בשכונת כרמי גת בקרית גת בו זכתה החברה עוד ביולי 2016. הקרקע בה זכתה החברה מיועדת לבניית 264 יחידות דיור.
מאז הזכייה במכרז, נקלעה חברת בוני
התיכון, כבת ערובה, למחלוקת בין רשות מקרקעי ישראל ועיריית קרית גת בקשר ליישומו של "הסכם הגג" שנחתם בין המדינה לבין עיריית קרית גת.
"הסכמי הגג" אשר נחתמים בשנים האחרונות בין מדינת ישראל לרשויות המקומיות, במטרה להגדיל את היצע הדירות, מאפשרים הקמת שכונות חדשות בנות אלפי יחידות דיור, בתחום הרשות המקומית איתה נחתם ההסכם. במסגרת ההסכמים הללו, מתחייבת המדינה להעמיד קדם מימון להקמת מבני ציבור, מוסדות חינוך, תשתיות וכו' עוד טרם שיווק הפרויקט, ואילו הרשות המקומית מתחייבת להעניק היתרים ליזמים בתוך זמן קצר, תוך קציבת לוחות זמנים מוגדרים לביצוע הבנייה.
בעקבות מחלוקת זו, נמנעה עירית קרית גג לחתום על הסכם התשתיות המהווה תנאי הכרחי להתחלתו וקידומו של הפרויקט, אף בהתאם לתנאי המכרז.
מחלוקת זו אף הגיע לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ שהגישה העירייה כנגד רמ"י וכן תביעה שהגישה רמ"י כנגד העירייה.
למרות שניתן פסק דין של בית המשפט העליון עוד בחודש נובמבר 2017, אשר הורה לעירייה לפתוח את הליכי התכנון בפני היזמים שזכו במכרזים, בפועל לא נעשה דבר.
עד כה בחלוף כ-20 חודשים ממועד הזכייה במכרז, לא התקדם דבר והחברה אף אינה יכולה ל
קדם התכנון, כך מימוש הפרויקט כלל לא נראה באופק.
יצוין כי לאחרונה אף נערכו לגבי יחידות הדיור בהן זכתה חברת בוני התיכון הגרלה לזכאי מחיר למשתכן, אך לאור התנהלות הרשויות, עתידו של הפרויקט לוט בערפל
מחיר למשתכן באילת – נכשל; מחיר למשתכן באבו גוש – נכשל – האם תוכנית הדגל של כחלון גוססת?
מחיר למשתכן ברעננה ולוד – הזכאים מתלוננים
הכלכלן הראשי של משרד האוצר – יואל נוה, מפרסם סקירה על השקעות הזרים בארץ. הוא בוחן מדדי השקעה ושינויים במדדים, תוך כדי התייחסות השוואתית למדינות אחרות כדי לבחון מה מצבנו – האם המשקיעים הזרים "אוהבים" להשקיע כאן – אז התשובה בסה"כ כן, אבל צריך לצלול לנתוני כדי להבין – כמה? איך? מתי , למה ומה המגמות להמשך?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
השקעות זרות – רקע
בסקירה בדקו כלכלני האוצר את המדדים המיוחסים להשקעות זרות ישירות (FDI) – מדד פוטנציאל ההשקעות הזרות, מדד ביצועי ההשקעות הזרות ומדד מוגבלות ההשקעה; כמו גם מיקומה של ישראל באותם המדדים בהשוואה למדינות ה-OECD. מהסקירה עולה כי לישראל הצלחה יחסית במשיכת השקעות זרות ישירות. עם זאת, לא ניתן לשלול כי קיים פוטנציאל נוסף בלתי ממומש במשיכת השקעות, וזאת בשל המגבלות החלות על סקטורים רבים בכלכלה הישראלית כלפי משקיעים זרים. כך לדוגמא, במדד מוגבלות ההשקעות של ה-OECD, שייסקר בהמשך, נמצאת ישראל במקום ה-28 מתוך 35 מדינות החברות בארגון.
- המדדים מראים כי בישראל קיים פוטנציאל גבוה במיוחד למשיכת השקעות זרות "מחפשות נכסים אסטרטגים" והשקעות "מחפשות יעילות". כדי לשמר פוטנציאל זה, יש להקפיד על שמירת יתרונותיה היחסיים של ישראל בתחומי ההשכלה הגבוהה וההון האנושי.
- בנוסף לשיפור הסביבה הרגולטורית, שתועיל למשקיעים זרים כמו גם למקומיים, קיימים מספר כלים שביכולתם לצמצם את חסמי ההשקעה בישראל ולהפוך אותה למקום אטרקטיבי יותר להשקעות זרות. בכלל זה ניתן לציין הסכמי הגנה על השקעות, הסכמי סחר המשלבים פרקי השקעות, אמנות למניעת כפל מס, והסכמים לשיתוף פעולה, כדוגמת הסכם שיתוף הפעולה בחדשנות במגזר הפיננסי שנחתם עם שוויץ.
- באמצעות הכלים המוזכרים לעיל, תוכל ישראל להמשיך בתהליך של הפחתת הרגולציה ופתיחת המשק למשקיעים זרים גם בענפים שהיום חסומים בפניהם, תוך כדי שמירה על מסגרת רגולטורית ועל אינטרסים שמהותם הגנת הציבור.
השקעות זרות ישירות מביאות איתן, מלבד הון זר, גם השפעות חיוביות המתבטאות בפריון גבוה יותר, בשיפור התחרותיות של החברות המקומיות ובעליית שכר לעובדים המקומיים. אולם, השפעות חיוביות אלו אינן אחידות עבור מדינות וסוגי השקעות שונים. כך, מחקרים כלכליים רבים שניסו לאמוד את ההשפעות עבור מקומות שונים בעולם, הגיעו לתוצאות ולמסקנות שונות. לכן, גם כאשר בוחנים את השפעת ההשקעות הזרות על הכלכלה המקומית, יש להבחין בין השקעות זרות מסוגים שונים ובענפי כלכלה שונים.
רפורמת המס של ארה"ב צפויה לשנות את מבנה ההשקעות של אזרחים אמריקנים במדינות זרות, בכך שתהפוך את ארה"ב למדינה אטרקטיבית יותר להשקעות, זרות ומקומיות. מבנה ההשקעות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כפי שניתן ללמוד למשל ממחקרם של Grubert שמצא ששינוי במדיניות המס של ארה"ב ישנה פריסה גיאוגרפית של זרימות הון אמריקני בכ-19%. שינוי בקנה מידה גדול, כפי שמתוכנן ברפורמה הנוכחית בארה"ב, צפוי לשנות את זרימת ההשקעות האמריקניות לעולם בכלל, ולישראל בפרט. שינוי זה יכול לכלול גם ירידה בהיקף ההשקעות האמריקניות העוברות לישראל דרך מדינות שלישיות (לדוגמא: איי הבתולה הבריטים ואיי קיימן), ללא השפעה על היקף ההשקעות הנכנסות בפועל לישראל. לחלופין, הרפורמה עלולה להביא לירידה בהיקף ההשקעות של אמריקנים בישראל וניתוב ההשקעה של הכספים אל המשק האמריקני. בהינתן שינויים אלו, בנוסף לשינויים אחרים בכלכלה העולמית, יש צורך בחשיבה מחודשת על מידת האטרקטיביות של ישראל כיעד להשקעות זרות, אמריקניות וממדינות אחרות.
ישראל – פוטנציאל גבוה, ביצועים טובים ומגבלות רבות
מיקוד זה יסקור מספר מדדים המיוחסים להשקעות זרות (מדד פוטנציאל ההשקעות הזרות, מדד מוגבלות ההשקעה ומדד ביצועי ההשקעות הזרות) וישווה את מצבה של ישראל לשאר מדינות ה‑OECD עבור אותם המדדים. בחינת המדדים תראה כי לישראל פוטנציאל גבוה, המתבטא במשיכת השקעות זרות ישירות בכמות גבוהה יחסית לעולם, אולם ניתן להניח שכמות זו יכלה להיות גבוהה יותר בהינתן המגבלות החלות על סקטורים רבים בכלכלה הישראלית כלפי משקיעים זרים.
מדד פוטנציאל ההשקעות פותח על ידי ועדת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) במטרה להשוות בין מדינות בהיבט של פוטנציאל למשיכת השקעות זרות, תוך כדי ניסיון להסתכל על ההחלטה להשקיע מנקודת מבטם של המשקיעים, ועל פי מאפייני מדינת היעד. המדד מנסה לבחון פיתוח כלכלי ואנושי, תשתיות המתאימות לפיתוח כלכלי ורמת חיים של האוכלוסייה. המדד מורכב מתתי-המדדים הבאים:
- תמ"ג לנפש – משתנה המתואם את רמת הפיתוח הכלכלי של המדינה, רמת החיים והתפתחות טכנולוגית (מקור: קרן המטבע)
- צמיחה בעשור האחרון – יכול להעיד על עלייה בפריון העבודה. כולל בתוכו את המגמות האחרונות שעוברות על כלכלת המדינה. (מקור: נתוני קרן המטבע)
- משקל היצוא בתמ"ג – פתיחות המשק למסחר בינלאומי, כמו גם ייצור של מוצרים תחרותיים בשוק העולמי והימצאותם של משאבי טבע במדינה (מקור: הבנק העולמי)
- חיבור טלפון קווי לכל 1,000 איש – מעיד על רמת התשתיות הבסיסית המאפשרת ניהול עסקים במדינה. החל משנת 2008 מספר קווי הטלפון ל-1,000 איש במדינות המערב נמצא בירידה מתמדת, בעיקר בגלל התרחבות השימוש בטלפונים ניידים. בשל כך, הוחלף מדד החיבור לטלפון קווי בחיבור לאינטרנט ביתי מהיר קבוע (בניגוד לסלולרי) ל-100 איש (מקור: איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי)
- שימוש באנרגיה לנפש – מעיד על עלות ועל זמינות אנרגיה, אלמנט חשוב בייצור תעשייתי בקנה מידה גדול. מנגד, המדד מעיד על הצורך באנרגיה, העולה במדינות קרות. (מקור: הבנק העולמי)
- הוצאה למחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר – מעיד על היכולות הטכנולוגיות במדינה, על היכולות החדשניות ועל הסיכוי שמשקיע ירכוש חברה למטרות אסטרטגיות בהתבסס על הטכנולוגיות שלה. (מקור: ה-OECD)
- בעלי תואר אקדמי מאוכלוסייה – מעיד על רמת ההון האנושי במדינה, על ההמצאות של כוח אדם איכותי ובעל כישורים (מקור ה-OECD)
- סיכון מדינה – מורכב מ-3 מדדים: יציבות פוליטית (50%), רמת שלטון החוק (25%) והיעדר שחיתות (25%). השלושה מהווים שיקול של משקיעים בבואם להשקיע במדינות. הם מבטאים את הסיכוי שממשלה תעמוד בהחלטותיה, שהמשקיע לא ייפגע מהשלכות של שינויים פוליטיים, היעדרות של משברים כלכליים חמורים ושזכויותיו של המשקיע יישמרו גם כאשר הפוליטיקאים מתחלפים (מבוסס על מדד WGI הבנק העולמי)
המטרה בבניית המדד היא לספק השוואה בינלאומית של אלמנטים אובייקטיבים בין מדינות. המדד בוחן בעיקר אלמנטים של פיתוח אנושי וכלכלי, וכאלו המתואמים עם גורמים המשפיעים או המעידים על השקעות זרות. אלמנטים נוספים, המשתנים בין מדינות ברמות פיתוח שונות, כגון עלויות כוח אדם, מהוות שיקול חשוב בבחירת מקום השקעה, במיוחד בתחומי הייצור, אולם לא נכללות במדד. לאור זאת, יעילות המדד היא מיטבית כאשר משתמשים בו להשוואה בין מדינות ברמת פיתוח דומה, ולכן ישראל מוצגת בסקירה בהשוואה למדינות ה-OECD.
ניתן להניח כי משקיעים, בבואם להשקיע במדינה זרה, נותנים משקל שונה לכל אלמנט בהתאם למאפיינים הפרטניים של ההשקעה. למרות זאת, ולטובת יצירת מדד כללי הרלוונטי להשקעות זרות בכללותן, המדד מניח משקל שווה לכל אחד מתתי-המדדים המרכיבים אותו. אלמנטים של מיסוי, המסבירים גם הם חלק גדול מזרם ההשקעות העולמי, אינם נלקחים בחשבון בשל השונות הגבוהה בין תנאי מיסוי לכל חברה, והיכולת של חברות לבצע תכנוני- מס שונים.
ישראל נמצאת במקום ה-11 מבין מדינות ה-OECD במדד פוטנציאל ההשקעות הזרות המצרפי.
בבחינת תתי-מדד פוטנציאל ההשקעות (תרשים ש4), ישראל נמצאת במיקום גבוה יחסית בצמיחה לנפש בעשור האחרון ובמדדי ההשכלה ו-המחקר ופיתוח, בהשוואה לממוצע ה-OECD. סיכון המדינה של ישראל גבוה ביחס לממוצע ה-OECD, ואילו מיקום ישראל בכל הנוגע ליצוא, לתשתית האינטרנט ולצריכת האנרגיה לנפש נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD.
סיווג השקעות זרות
מדד פוטנציאל ההשקעות הזרות הוא מדד כולל, המנסה לאמוד את פוטנציאל המדינה למשיכת השקעות מכל הסוגים. אולם, אין כל ההשקעות זהות. נהוג לסווג את ההשקעות הזרות על בסיס השיקולים המנחים את המשקיע. לפיכך, ההשקעות הזרות הנכנסות סווגו לארבע מוטיבציות עיקריות:
השקעות מחפשות שוק – השקעה במדינה לשם ניצול גודל השוק שלה ובכדי להגדיל את נתח השוק ובסיס הלקוחות של החברה בעולם. לדוגמא: חברה קמעונאית המקימה סניף במדינה זרה.
השקעות זרות מחפשות משאבים – משקיעים המחפשים להשקיע במדינה בשל המצאות של משאבי טבע.
השקעות מחפשות נכסים אסטרטגים – השקעות במיזוגים ורכישות (M&A) של נכסים להם יש מאפיינים ייחודיים אותם מנסה המשקיע לשלב בחברה שלו. לדוגמא: מותג, שיטות עבודה, רשתות הפצה.
השקעות מחפשות יעילות – השקעה במדינה על מנת לנצל את יתרונותיה היחסיים ושיפור יעילות המשקיע על מנת לזכות ביתרון בשווקים הגלובליים. היתרונות יכולים להיות החל מכוח עבודה איכותי, דרך מיקום גיאוגרפי אסטרטגי ועד קרבה לשווקי היעד.
מדד פוטנציאל ההשקעות ממוקד להשקעות מסוגים שונים – מדד פוטנציאל ההשקעות, בהיותו מדד רב-תחומי המנסה לבחון את הפוטנציאל הכללי של המדינה למשיכת השקעות זרות, אינו מבדיל ביכולת של מדינה למשוך השקעות מסוגים שונים. לשם כך, נעשה תקנון של מרכיבי המדד להתאמה פרטנית לכל סוג השקעה.
כפי שניתן היה לצפות, המדדים המבוססים על משאבי הטבע והשוק נמוכים יחסית בישראל. לעומת זאת, במדדי היעילות לישראל יש פוטנציאל גבוה יחסית במשיכת השקעות ולישראל הפוטנציאל הגבוה ביותר, מבין מדינות ה-OECD, למשיכת השקעות מחפשות נכסים אסטרטגים (דבר התואם את המגמה של עלייה במספר המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות על ידי חברות זרות בשנים האחרונות).
מדד מוגבלות ההשקעה של ה-OECD
מדד מוּגבּלוּת ההשקעה של ה-OECD הוא אחד מהמרכיבים את מדד ה-PMR של ה-OECD. המדד מורכב מהגבלות על משקיעים זרים ב-22 סקטורים שונים (ומספר תתי סקטורים), כאשר כל מגבלה על פעילות משקיעים זרים בסקטור מסוים תעלה את ערך המדד. מדד בגובה 1 מייצג שוק הסגור לחלוטין עבור משקיעים זרים ו-0 מייצג שוק פתוח לחלוטין. בניגוד לציונים נמוכים במדדי השוואה אחרים (לדוגמא, מדד doing business של הבנק העולמי) ערך גבוה ומיקום נמוך במדד מוגבלות ההשקעה אינם מעידים בהכרח על סביבה עסקית בעייתית ועל קושי של משקיעים זרים בהתנהלות אל מול הרשויות. כך למשל, כפי שניתן לראות בתרשים ש7, גם מדינות בעלות מנגנונים בירוקרטים יעילים (המתבטאים בדירוג גבוה במדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי), מסיבות שונות, מחליטות לסגור סקטורים מסוימים להשקעות זרות או להגביל כניסה של משקיעים זרים לסקטורים מסוימים.
הממצאים שונים כאשר מסתכלים על המיקום היחסי של ישראל . בחלק החיובי בתרשים נספרות המדינות להן יותר מגבלות על משקיעים זרים בסקטור מסוים בהשוואה לישראל, ובחלק השלילי המדינות בהן המגבלות מצומצמות יותר. ניתן לראות שמלבד בענף הדיג, דירוג מוגבלות ההשקעות הזרות של ישראל גבוה יותר בישראל מאשר ברוב מדינות ה-OECD. בענפי התעבורה הימית והקרקעית, החשמל והתקשורת הערכים עבור ישראל הם מהגבוהים בקבוצת המדינות.
נתוני ה-FDI אינם לוקחים בחשבון את ההבדל בין השקעות זרות ישירות "טובות" שתורמות לפריון ולתועלת חיובית לעסקים מקומיים, לכאלו המביאות לתיסוף של המטבע שלא מלווה ביצירת פעילות כלכלית חיובית, ולכן מדינה שערך מדד ביצועי ההשקעות גבוה, לא בהכרח תרוויח כלכלית מקיומן של השקעות זרות ומיקום גבוה במדד לא יבטא מצב אידאלי מבחינת
סיכום וצעדי מדיניות פוטנציאליים
סקירה זו באה לבחון את מצבה של ישראל במדדים בינלאומיים הנוגעים להשקעות זרות משלוש זוויות שונות: פוטנציאל, פתיחות וביצוע. הממצאים מראים כי ישראל היא בעלת פוטנציאל גבוה, פתיחות נמוכה וביצועים גבוהים. ההנחה המתבקשת היא כי בתכנון צעדי מדיניות יש לקחת בחשבון את שקלול של שלושת המדדים. שקלול המדדים מעיד על כך כי ישראל נמצאת בנקודת פתיחה טובה לקראת חשיבה מחודשת על מדיניותה כלפי משקיעים זרים והשקעות זרות.
על פי מדד פוטנציאל ההשקעות, לישראל פוטנציאל גבוה יחסית למשיכת השקעות זרות, ובמיוחד השקעות זרות מחפשות נכסים אסטרטגים והשקעות מחפשות יעילות. זאת בעיקר בשל ההשקעה הגבוהה במחקר ופיתוח ושיעור גבוה של מחזיקי תארים אקדמיים. פוטנציאל זה היה גדול אף יותר במידה וסיכון המדינה בישראל היה נמוך יותר. השאלה מבחינת קובעי המדיניות צריכה להיות כיצד משפרים את האטרקטיביות של ישראל להשקעות זרות, ללא קשר להטבות מס או מענקים שמדינת ישראל בוחרת להעניק למשקיע מסוים ותחת תנאים מסוימים.
דרך להתגבר על החיסרון של ישראל בשל רמת סיכון המדינה היא חתימה על הסכמים בינלאומיים במטרה להקל את חששות המשקיעים ולהפחית את הנטל הבירוקרטי החל עליהם. הסכמי סחר מהשנים האחרונות משלבים, בנוסף לפרקים על סחר בסחורות וסחר בשירותים, גם פרקי השקעות המבטיחים למשקיעים הגנה. זאת במטרה לעודד השקעות בין המדינות החתומות על ההסכם.
הערך הגבוה באופן יחסי של ישראל במדד המוגבלות של ה-OECD במרבית הסקטורים, מראה שיש תקדים אצל מדינות אחרות לליברליזציה באותם הסקטורים. פתיחת השוק הישראלי לכניסה של משקיעים זרים בתחומים נוספים, בכפוף להחלטות מדיניות השוקלות את המשמעות של פתיחת הסקטורים הרלוונטיים, תאפשר לנצל את יתרונות ההשקעות הזרות בתחומים בהם הן נדרשות, בהגדלת הפריון, הורדת יוקר המחיה והגברת הפעילות הכלכלית במשק.