הבנקים מפחדים, הם מ-פ-ח-ד-ים. הדיגטל עלול לקחת להם נתח משמעותי מהרווחים והם לא ממש ערוכים לזה – איך הם יתמודדות מול פייסבוק, מול אמזון מול גוגל שמכוונת להיות בנק אינטרנטי? הם הן יכולו לסלק את ה-P2P אותן זירות להלוואות חברתיות שגדלות בהתמדה ובצדק – ככה קל יותר לקחת הלוואה ובריבית נמוכה יותר, וככה המשקיעים יכולים לקבל תשואה נאה, ולא להסתפק בחצי אחוז שמקבלים בפיקדונות בבנק.
על רקע זה, הפיקוח על הבנקים הפיק כמס – "אשראי – מגמות וסיכונים בסביבה המשתנה".
במסגרת כנס הפיקוח על הבנקים, בנושא "אשראי-מגמות וסיכונים בסביבה המשתנה", בנושא האשראי על היבטיו השונים, התקיימה הרצאתה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. הנגידה סקרה את שוק האשראי בישראל על רקע מצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק וסביבת הריביות הנמוכה. היא ציינה שתנאים אלו, ביחד עם השינויים הטכנולוגיים ורפורמות תומכות, משנים באופן משמעותי את פני שוק האשראי, כך שאנו צפויים לראות יותר שחקנים, יותר תחרות, ויותר היצע של אשראי. הנגידה הדגישה, שעל אף שמשקל האשראי ביחס לתוצר במגזרי הפעילות השונים (עסקי, אשראי לדיור ואשראי צרכני) אינו גבוה כיום בהשוואה בינלאומית, יש לשים לב לסיכונים החדשים המתהווים, כמו גם סיכונים הישנים.
הנגידה הדגישה מספר סיכונים עליהם יש לתת את הדעת: ראשית, הצמיחה המהירה יחסית של האשראי הצרכני לאור האמירה המפורסמת על פיה "הלוואות גרועות ניתנות בתקופות טובות";, העובדה שלווים נוטלים אשראי ממספר מקורות שונים, שחלקם נתונים לפיקוח שונה, מה שמעלה את החשש לארביטראז' רגולטורי; חשש להתפתחות תחרות אגרסיבית שתביא לפגיעה בסטנדרטים של מתן אשראי (race to the bottom); ולבסוף, השינויים הרבים הצפויים בשוק יוצרים אי וודאות גבוהה לגבי עוצמת השינוי והתוצאות שלו.
כדי להיערך נכונה לסיכונים, הנגידה קראה להשלים את החקיקה להקמת הוועדה ליציבות פיננסית. הנגידה הדגישה את הצורך במסגרת מרכזית – שתאפשר ראייה של כלל המערכת הפיננסית, שיתוף פעולה בין הרגולטורים, תיאום וניטור סיכונים וטיפול בהם מבעוד מועד – על מנת להתמודד עם השינויים הרבים בשוק האשראי. הנגידה ציינה שמאגר נתוני האשראי, אותו מקים בנק ישראל, הוא אחד הכלים שיוכלו לסייע למלווים לראות את התמונה המלאה ברמת הלווה, ולרגולטורים להעריך את עוצמת הסיכון המערכתי. לצד זה, חזרה הנגידה והדגישה, כי בתחום הרגולציה היציבותית יש חשיבות גדולה בכך שהפיקוח על גופים נותני אשראי שמתאפיינים במינוף גבוה, או על גופים שעומדים בליבת מערכת התשלומים, ייעשה על ידי בנק ישראל, ובתחומי הגנת הצרכן והציות יש חשיבות בתיאום ואחידות הדרישות בין הרגולטורים השונים.
בהרצאת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, היא הדגישה שהמיקוד של הפיקוח כיום הנו בסיכונים המתהווים בתחום האשראי למשקי בית. המפקחת הציגה נתונים לפיהם ריכוז החוב של משקי בית בישראל בעשירונים הנמוכים גבוה פי 2 מריכוז החוב של אותם עשירונים באירופה; ציינה שמשקי בית, שבעבר נהגו ליטול אשראי רק מהבנק בו ניהלו את חשבונם, נוטלים כיום אשראי מיותר גופים פיננסים והדבר מעלה את רמת החוב שלהם ואת הסיכון; ושבפיקוח על הבנקים נאספו ממצאים מתוך ביקורות חדשות בשטח, מהן עלה שבמקרים רבים משקי בית נטלו אשראי צרכני כהשלמה להון עצמי של משכנתא.
לנוכח כל אלה, תארה המפקחת את כל הצעדים הרגולטורים והאחרים שנעשים בפיקוח על הבנקים כדי לשמור על האיזונים הנדרשים בתחום האשראי למשקי הבית. היא הדגישה והסבירה שני צעדים חדשים בתחום: צעד ראשון, עליו הודיע הפיקוח אתמול, לפיו יופחתו דרישות ההון מבנקים על משכנתאות בהן שיעור מימון גבוה מ- 60%, נועד לאפשר ללקוחות שנוטלים אשראי צרכני כהלוואה משלימה לדיור ליטול אותו כמשכנתא, שהיא זולה יותר וארוכה יותר; וצעד שני עליו הודיעה הוא שרשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים החליטו לגבש יחד סטנדרט רגולטורי אחיד בתחום האשראי למשקי הבית, כדי להבטיח הוגנות של כלל המלווים כלפי הלקוחות, ובפרט שהצעות האשראי שהמלווים נותנים ללקוחות יתאימו לרמת החוב הכוללת של הלקוח ויכולתו להחזיר את כלל הלוואותיו.
ד"ר בר: "בעוד בהסתכלות מקרו כלכלית רמת החוב של משקי הבית בישראל סבירה, יש לא מעט אנשים, בעלי הכנסות נמוכות, שמסתבכים במינוף יתר. אין ספק שכיום, כשהגופים שמלווים למשקי הבית הנם בנקים וגופים חוץ בנקאיים, עולה החשיבות בכך שהרגולציה בהיבטים הצרכניים של האשראי אותה מקיימיםהפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון תהיה אחידה, ולכן החלטנו ליצור תאום רגולטורי בהקשר זה. חשוב שכל מלווה שמציע הלוואה ללקוח יעשה זאת לאחר שהבין את נטל החוב הכולל של הלקוח מכלל המלווים, ולא יתייחס רק להלוואה שהוא עומד להעניק לאותו לקוח. במקביל חשוב שתהיה אחריות ללקוחות עצמם- כלומר שלא יתפתו ליטול אשראי רק בגלל שפונים ומציעים להם, אלא יבחנו האם יוכלו להחזיר את האשראי – בזמנים רגילים, וגם אם מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב".
עוד הרצה בכנס נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב יפו, כב' השופט איתן אורנשטיין, אשר התייחס למגמות בהליכי חדלות פירעון. הנשיא אורנשטיין הדגיש כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהיקף תיקי פשיטות הרגל, לא רק של אנשי עסקים בסכומי עתק, אלא גם של יחידים, לרבות משקי בית, שחובם אינו גדול. בצד פשיטות הרגל, הוא ציין כי חלה עלייה במספר החברות שנקלעו לחדלות פירעון ושביקשו לאשר הסדר חוב בעניינן.
בהרצאתו התמקד הנשיא אורנשטיין בשיקולי בית המשפט בעת ההכרעה בתיקים אלו, בכלים שעומדים לרשותם לבחירת החלופה ההולמת וסקר את התמורות והשינויים שחלו בפסיקות בתי המשפט בתחום חדלות הפירעון.
משתתפים נוספים בכנס:
במסגרת המושב בנושא "אשראי מנקודת מבטו של הלקוח" ירצו מנכ"ל בנק הפועלים, מר אריק פינטו, מר יובל גביש, סמנכ"ל בכיר וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט ומר דוד קוכמייסטר מנכ"ל "פעמונים".
בנושא ההיערכות להפרדת חברות כרטיסי האשראי תתקיים הרצאתו של מר רון פאינרו, מנכ"ל לאומי קארד.
בנוסף, במסגרת הכנס יתקיים פאנל בנושא "תחרות באשראי" בו ידונו המשתתפים בהשפעתם של השחקנים החדשים והוותיקים על שוק האשראי, תרומתם לפיתוח התחרות בתחום, וכיצד הם פועלים להגנת הלקוחות. את הפאנל תנחה פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות, המכללה האקדמית נתניה וישתתפו בו רו"ח ישראל אנגל, סמנכ"ל ומנהל החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי-טפחות, רו"ח צוריאל תמם, הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל, ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר וגב' ורדה לוסטהויז, מייסדת טריא פי2פי בע"מ.
את הכנס תחתום הרצאתו של מר תומר גוריאל, מנכ"ל EZBob בנושא "אשראי ודיגיטל-העולם החדש".
אלביט מערכות רוכשת את תעש בתמורה ל-1.8 מיליארד שקל. אלביט תהפוך עם הריכשה לגדולה יותר, תחרותית יותר, מגוונת יותר, וכנראה רווחית יותר. האנליסטים שמכסים את מניית החברה אופטימים לטווח ארוך אבל חוששים שבטווח הקצר, הרכישה הזו תעלה ביוקר – הוצאות סינרגיה, משאבי הנהלה ועוד.
אלה פריד מלאומי שוקי הון פרסמה הערכה לפיה אמנם מדובר ברכישה טובה אבל הסינרגיה תיקח זמן
רשות החברות פרסמה אמש כי אלביט מערכות תרכוש את תע"ש מערכות במחיר של כ- 1.8 מיליארד ₪ ועוד כ-100 מיליון ₪, תלוי התניות שטרם נחשפו.
ניסינו למדל את העסקה בהסתמך על דוחות תע"ש 2016. בהינתן תג מחיר של 1.8 מיליארד ₪ ו-100 מיליון ₪ תלוי התניות, הנחנו חוב של כ-120 מיליון ₪ ואומדן פעילויות ליבה ומגן מס בסך כ-450 מיליון ₪, עם אפשרות למכירת חלק מהנכסים, לרבות עשות, שהיא חברה נסחרת.
עם זאת, חשוב לציין כי לאלביט מערכות ניסיון רב ברכישות והטמעת חברות, ותהליך בחינה והתייעלות והטמעתו נמשך אצלה תקופה ארוכה מאוד, ולפי התקדים של אלישרא כ- 4-5 שנים.
כאמור, הרכישה מקנה לאלביט כניסה לתחומי הטילים והרקטות אבל גם סינרגיות אלה, אף שיתחילו כפי הנראה תוך שנתיים-שלוש, ויבואו להערכתנו לידי ביטוי מלא בדוחות הכספיים רק בעוד ארבע-חמש שנים. זאת הסיבה, שאנו רואים את שנת 2023 כשנה המייצגת לעסקה.
נציין, כי על-פי האומדן שלנו, אלביט רוכשת את הפעילות (שכיום קרובה לאיזון) לפי מכפיל EV/EBITDA תיאורטי מייצג של כ-7 (בטווח הארוך) מול מכפיל EV/EBITDA של כ-13.5 שבו נסחרת אלביט עצמה, ומכפיל של 11 של חברות מקבוצת ההשוואה.
נציין, כי כפי שראינו בדוגמת המיזוג של אלישרא, מדובר בתהליכים ארוכים ומורכבים, שהכבידו בטווח הקצר על דוחות רווח והפסד ועל המאזן והתבטאו במחיקות לא מועטות.
להלן עיקרי ההנחות שלנו, המתבססות על מידע מאוד חלקי: לפי דוחות 2016 של תעש מערכות, לחברה הכנסות של כ- 1.8 מיליארד ₪ (סולו) ועם צבר שעמד בתחילת 2017 על כ-7.4 מיליארד ₪. בשנת 2016 שיעור ה-EBITDA של תעש (סולו) נאמד בכ- 3.8% והיא יצרה תזרים מפעילות שוטפת בסך של כ- 93 מ' ₪ ו- FFO שלילי בסך של כ- 122 מ' ₪.
המחיר המשולם ע"י אלביט מערכות כולל לפי דוחות 2016 את הנכסים הבאים:
- עשות (85%), חברה ציבורית שתחום הפעילות שלה לא נמצא בליבת הפעילות. החברה זינקה כ-44% מאז צברו של אלביט ולכן קיים סיכוי כי תימכר, אף שאלביט שרק בעוד כשנה תסיים לטייב את הנכסים. היום שווי חברה הוא כ- 200 מ' ₪ אבל עד לפני כמה חודשים השווי שלה בשוק היה כ- 150 מ' ש"ח. נניח כי ניתן לקבל בגין המניות שבידי תע"ש 150 מ' ₪.
- נכס מס – של כ-180 מ' ₪ העשוי להגיע לכ-300 מ' ₪ במועד הרכישה, בהתבסס על ההנחה שנכסי מס היסטוריים לא נכללים במכירה.
- פעילות תחמושת קלה – מדובר בפעילות של כ- 270 מ' ₪ עם שיעור רווח גולמי של כ- 12%. פעילות זו כנראה אינה סינרגטית לפעילות של אלביט, לעומת התחמושת "החכמה" שמתאימה לשילוב במערכות של אלביט.
נציין כי הכנסות פעילות הסולו של החברה, בניכוי התחמושת הקלה, נאמדות בכ-1.5 מיליארד ₪ ושיעור הרווח הגולמי של הפעילות נאמד בכ-23%. זאת מול שיעור רווח גולמי של כ-30% שרושמת אלביט מערכות. נציין כי בהנחה שתהליך התייעלות יביא בשנה המייצגת את הפעילות של תעש למכפילי היעילות התפעולית של אלביט, ניתן להעריך כי הרכישה מתבצעת לפי מכפיל תיאורטי של 7.2 בקרוב (אחרי ההתייעלות ללא סינרגיה), מול מכפילים של 11-13 שבהם נסחרות מובילות התעשייה הגלובאלית, כולל אלביט מערכות. כלומר, ההתייעלות ושילובה של הפעילות הנרכשת במערכות של אלביט יכולה להפיל את ה-EBITDA ולהביא לתוספת ערך של כ-280-250 מיליון דולר בשנה המייצגת.
עם זאת, יש לציין כי האתגרים בייעול הרכישה אינם פשוטים, ועל-אף ניסיונה הרב של אלביט במיזוגים היא צפויה לאתגרים בהתמודדות עם כוח אדם, כפי שראינו בהטמעת אלישרא לתוך החברה. כמו כן, העברת הפעילות לדרום מהווה אתגר בפני עצמה. מנגד, כניסה לתחומי הטילים והרקטות סינרגטית ועשויה לחזק את החברה בטווח הארוך
הפיקוח על הבנקים מודיע על הקלה באופן בו ישקללו הבנקים את נכסי הסיכון בגין המשכנתאות בשיעור מימון של 60 עד 75 אחוזים – זה טוב לציבור?
הפיקוח על הבנקים מודיע על שינוי הוראותיו לבנקים בתחום המשכנתאות, במטרה לאפשר ללקוחות הנוטלים משכנתא והנם בעלי יכולת החזר למצות את יכולתם לרכוש דירה עם הון עצמי של 25% (או 30% למשפרי דיור), וכמו כן למנוע מצב שבו לקוחות יממנו חלק מההון העצמי באמצעות הלוואה משלימה של אשראי צרכני, שהוא יקר יותר ופחות מתאים למימון רכישת דירה. ההוראה החדשה רלוונטית רק להלוואות לרכישת דירה למגורים ולא לצורך רכישת דירה להשקעה, ותיכנס לתוקף לאחר הערות חברי הועדה המייעצת לענייני בנקאות, ב- 15 למרץ 2018.
על פי הוראות הפיקוח על הבנקים, הלוואות לדיור בשיעור מימון (LTV) של 60 עד 75 אחוזים משוקללות על ידי הבנק בשיעור של 75% לצורך חישוב יחס הלימות ההון, לעומת שיעור של 50% להלוואות ב-LTV של 45%-60%. דרישות אלה מובילות לכך שבפועל לקוחות לא מעטים אינם יכולים למצות את זכאותם ליטול הלוואה בשיעור מימון של עד 75% (רוכשי דירה ראשונה) או 70% (משפרי דיור). הפיקוח על הבנקים הפיץ היום טיוטת הוראה לוועדה המייעצת לענייני בנקאות, לפיה שיעור השקלול של 60% בלבד יחול בגין משכנתאות ב-LTV של 60% עד 75%. נזכיר שלפי הוראות הפיקוח על הבנקים רוכשי דירה להשקעה אינם יכולים ליטול משכנתא ב-LTV העולה על 50%, כך שההקלה אינה רלוונטית עבור משקיעים.
לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, כרבע מהלקוחות נוטלים משכנתא בגובה של 60% או יותר משווי הדירה. יתר הלקוחות מביאים בפועל הון עצמי גבוה מ-40% משווי הדירה. כ- 10% מהלקוחות נוטלים משכנתא בשיעור מימון של 55-60 אחוזים משווי הדירה, רובם רוכשי דירה ראשונה (וחלק נמוך יחסית הם משפרי דיור), וככל הנראה לפחות לחלקם ההקלה תהיה רלוונטית והם יוכלו מעתה לקבל ביתר קלות משכנתא בשיעור מימון גבוה מ-60%.
ההקלה בדרישות ההון תואמת את מגמת הרגולציה הבינלאומית, שבאה לביטוי בהנחיות הסופיות של "באזל 4" המתמקדות בדרישות ההון בגין סיכון האשראי. ההנחיות כללו בין היתר הקטנה בדרישות לריתוק ההון בגין משכנתאות, תוך הגברת הרגישות לשיעור המימון של המשכנתאות. יודגש, שגם לאחר התיקון כאמור, דרישות ההון של הפיקוח על הבנקים בישראל כנגד משכנתאות יהיו מחמירות משמעותית מאלה הקיימות בעולם.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הצעד בתחום המשכנתאות נועד לסייע ללקוחות שיש להם יכולת החזר אולם ההון העצמי שצברו אינו מאפשר להם לרכוש את הדירה בשיעור מימון של למטה מ-60%. הפחתת דרישות ההון מהבנקים תאפשר לחלק מהלקוחות לרכוש דירה עם הון עצמי יותר נמוך בפועל, וללקוחות שנטלו הלוואה צרכנית משלימה מבנקים או ממלווים חוץ בנקאיים – ליטול אותה כמשכנתא, שהנה זולה יותר ומותאמת יותר לרכישת דירה. צעד זה מתאפשר כיום, על רקע העובדה שהבנקים צברו כריות הון גדולות כנגד פעילות המשכנתאות, ועל רקע הירידה שחלה בסיכון תיק המשכנתאות של הבנקים, לאור צעדים רבים שביצע הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות"
בעקבות ההוראה החדשה של בנק ישראל בנוגע לדרישות ההון של הבנקים, להלן תגובתו של ברוך פיירשטיין מהנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות:
"לאחר שנים של הקשחת הרגולציה, בנק ישראל מבצע צעד שעשוי להקל על הזוגות הצעירים ובפרט על רוכשי הדירות ב'מחיר למשתכן' אשר נוטלים משכנתאות בשיעורי מימון גבוהים מהממוצע. אנו מקווים שזהו סימן ראשון בדרך להפחתת ריביות ושהמהלך אכן יתגלגל לכיסם של הלווים, בשונה מהלוואת הזכאות למשכנתא, אותה הבנקים הצליחו לעקר ממשמעות. הגיע הזמן להפסיק להתייחס לציבור הזקוק למשכנתאות כאל משאבת כספים, צריך לזכור ששנת 2017 נחתמה בעלייה ברווחיות הבנקים לצד ירידה בהיקפי המשכנתאות, ולכן קיים עוד מרווח גדול בהפרשות לבנקים שניתן לקצץ ממנו ולהחזיר את שיעורי הריבית לריביות התואמות את הריבית במשק."
ינואר 2018 בתחום דירות למגורים – הכלכלן הראשי באוצר התייחס בסקירתו לענף הדירות למגורים – "בחודש זה נמשך הקפאון בשוק הנדל"ן, בפרט בפלח השוק של הדירות החדשות. סך העסקאות (חדשות ויד שניה) עמד על תשעת אלפים. בניכוי מכירות במסגרת "מחיר למשתכן" ירד סך העסקאות בעשרה אחוזים לעומת ינואר אשתקד.
- "בפלח השוק של דירות יד שניה חלה התאוששות במכירות בהשוואה לדצמבר, זאת על רקע גידול חד, של 40 אחוזים, במכירות המשקיעים עם תום תקופת "החסימה" למכירת דירות בשיטת החישוב הלינארי, המעניקה הטבת מס משמעותית.
- משקל המשקיעים בסך הרכישות בחודש ינואר עמד על 17 אחוזים, גבוה ב-1 נקודת אחוז בהשוואה לחודש הקודם כמו גם בהשוואה לינואר אשתקד. גידול זה מוסבר בעיקר בגל המכירות של המשקיעים, אשר בחלקם הקטן נרכש ע"י משקיעים אחרים. "מלאי" הדירות המוחזק בידי משקיעים התכווץ בחודש ינואר ב-650 דירות, גבוה פי 6 מאשר ירידת מלאי זה בחודש דצמבר.
בחודש ינואר 2018 נרכשו תשעת אלפים דירות, מזה כחמש מאות דירות במסגרת "מחיר למשתכן". בהשוואה לינואר אשתקד ירד מספר העסקאות ב"מחירי שוק" (חדשות ויד שניה) ב-10 אחוזים, בהמשך לשיעורי ירידה חדים מאז מרץ אשתקד. בהשוואה לחודש דצמבר עלה מספר העסקאות "במחירי שוק" ב-10 אחוזים, כאשר גידול זה מתרכז בפלח השוק של דירות יד שניה, על רקע האצה במכירות המשקיעים, בפרט "מרובי הנכסים", עם תום תקופת "החסימה" במכירת דירות בשיטת החישוב הלינארי, המעניקה הטבת מס משמעותית (ראה פירוט בהמשך).
בפלח השוק של הדירות החדשות, הנמכרות "במחירי שוק" נמשך הקפאון גם בחודש ינואר. סך עסקאות אלו עמד על 1.9 אלף דירות, בדומה לחודש הקודם, ונמוך ב-15 אחוזים בהשוואה לינואר 2017. בפילוח גיאוגרפי בולטות ירידות חדות, בשיעורים שבין 50-30 אחוזים (בהשוואה לינואר אשתקד) באזורי ת"א, ירושלים חיפה וב"ש. מנגד, בולט אזור המרכז עם גידול משמעותי ברכישת דירות חדשות "במחירי שוק", המתרכז בקרית אונו ובבני-ברק. יש לציין כי מאחר וחלק גדול מהרכישות שהתבצעו בקרית-אונו היו במסגרת פרוייקט של פינוי-בינוי, סך רכישות זה מוטה כלפי מעלה (שכן רק תוספת הדירות בפרוייקט נמכרה בשוק החופשי).
תזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות חדשות עמד בחודש ינואר על סך של 4.0 מיליארדי ש"ח, ירידה חדה של 17 אחוזים בהשוואה לחודש הקודם, זאת לאחר שבחודש דצמבר נרשם גידול חד בתזרים זה על רקע היקף מכירות גבוה במסגרת "מחיר למשתכן" בהרצליה. הירידה במכירות מסגרת "מחיר למשתכן" בינואר והמשך הקפאון במכירת דירות חדשות "במחירי שוק" החזירו את רמתו של תזרים המזומנים הפוטנציאלי לרמתו בחודש נובמבר. יש לציין כי רמתו של תזרים זה בינואר השנה נמוכה ב- 6.6 אחוזים (ריאלית) בהשוואה לינואר 2017, זאת חרף העובדה לפיה סך הדירות החדשות שנמכרו בינואר האחרון זהה לרמתו בינואר אשתקד (בהכללת מכירות במסגרת "מחיר למשתכן"). בכך באה לידי ביטוי ההשפעה של הירידה במחיר הממוצע לדירה חדשה שנמכרה.
מחיר למשתכן וההשפעה על מכירת הדירות
בניתוח מכירות הקבלנים בינואר בולטת הירידה החדה יותר במכירות הקבלנים הגדולים, זאת בדומה לממצאים מאז הרבעון הראשון אשתקד. כך, מתוך עשרת הקבלנים שהובילו במכירות בינואר השנה, רק שלוש חברות נמנות על העשיריה שנמנית בדר"כ על החברות היזמיות המובילות בישראל (מבחינת מספר הדירות הנמכרות). ממצא זה עשוי לרמז על נטייתן הפחותה של החברות הגדולות להוריד מחירים, ביחס לחברות הקטנות יותר.
משקל המשקיעים בסך הרכישות בחודש ינואר עמד על 17 אחוזים, גבוה ב-1 נקודת אחוז בהשוואה לחודש הקודם כמו גם בהשוואה לינואר אשתקד. גידול זה מוסבר בגידול החריג במכירות המשקיעים, כאשר באזורים מסוימים הדירות המוחזקות ע"י משקיעים הינם בעלי מאפיינים מסוימים, המועדפים במידה פחותה ע"י זוגות צעירים ומשפרי דיור. במונחים כמותיים הסתכמו רכישות המשקיעים בינואר ב-1.6 אלף דירות, ירידה של 2 אחוזים בהשוואה לינואר אשתקד וגידול של 6 אחוזים (השקול לתוספת של 84 דירות) בהשוואה לחודש הקודם.
מכירות המשקיעים בחודש ינואר רשמו גידול חריג של 40 אחוזים בהשוואה לחודש דצמבר, זאת על רקע תום תקופת "החסימה" במכירת דירות תוך ניצול הטבת המס הגלומה בשיטת החישוב הלינארי. בהקשר זה נציין כי עם כניסתו לתוקף של ביטול הפטור ממס שבח על משקיעים, החל בינואר 2014, ניתנה למשקיעים אפשרות לנצל מכירה של עד שתי דירות בחישוב מס בשיטה הליניארית, זאת עד תום 2017. כל מכירה של דירה נוספת (דהיינו דירה שלישית ומעלה) בין השנים 2017-2014 הייתה מביאה את המשקיע לשיעור מס השבח הסטטוטורי הרגיל, העומד על 25 אחוזים. הרקע למגבלה זו היה החשש של המחוקק ל"זריקה" גורפת של דירות ע"י משקיעים, עם ביטולו של הפטור ממס שבח, ולפיכך נקבעה תקופת מעבר של ארבע שנים, במהלכן "ישתחררו" חלקית, באופן מבוקר דירות אלו. הגידול החד שנרשם בפועל במכירות המשקיעים בינואר השנה מעיד עד כמה מגבלה זו הייתה אפקטיבית. במונחים כמותיים הסתכמו מכירות המשקיעים בינואר ב-2.2 אלף דירות, הרמה הגבוהה ביותר מאז מרץ אשתקד, כאשר במהלך הרבעון הראשון אשתקד היתה רמת מכירות המשקיעים גבוהה, על רקע החשש מישומו של "מס דירה שלישית". הגידול החד במכירות המשקיעים בינואר מחק את הגידול הזניח ברכישות המשקיעים (בהשוואה לדצמבר) והביא לגריעתן של 650 דירות מ"מלאי" הדירות המוחזקות ע"י משקיעים, זאת בחודש ינואר בלבד. לשם השוואה, בחודש דצמבר נגרעו ממלאי זה כמאה דירות בלבד (ראה תרשים ש5).
מס שבח והשפעתו על מכירת הדירות
על מנת לקבל אינדיקציה עד כמה תום תקופת "החסימה" במכירה במס שבח לינארית השפיעה על הגידול החד במכירות המשקיעים, מוצגים בתרשים ש6 שיעור הדירות שמכרו משקיעים, ע"י מי שבעליהם כבר ניצל מכירה אחת לפחות במס שבח לינארי בשנים 2017-2014. הממצאים מוצגים הן ברמה הארצית והן בשני אזורים בולטים: המרכז ורחובות.
הגידול החד במכירות המשקיעים שכבר ניצלו לפחות מכירה אחת במס שבח ליניארי, הבולטת במיוחד באזור המרכז (משיעור ממוצע של 10 אחוזים בשנת 2017, זינק שיעור זה ל-26 אחוזים בינואר השנה), מוצא ביטוי גם בגידול חריג, של 80 אחוזים, במכירות המשקיעים באזור בהשוואה לחודש דצמבר, וגידול של 19 אחוזים בהשוואה לינואר אשתקד. נציין כי זהו האזור היחידי בו נרשם גידול במכירות המשקיעים גם בהשוואה לרמה הגבוהה כשלעצמה שנרשמה בינואר אשתקד (על רקע כניסתו הצפויה לתוקף של חוק מס דירה שלישית). בפילוח לפי ישובים באזור זה (שאינו כולל את ת"א) בולטת עלייה בשכיחות היחסית של מכירת דירות ע"י משקיעים בפ"ת. כך בעוד שבמחצית הראשונה של 2017 רק כ-22 אחוזים ממכירות המשקיעים באזור המרכז התרכזו בפ"ת, עלה שיעור זה ל-30 אחוזים בינואר השנה (ראה תרשים ש7). במונחים כמותיים מספר הדירות שמכרו המשקיעים בפ"ת בינואר השנה היה גבוה כפליים מהכמות החודשית הממוצעת שמכרו המשקיעים בעיר זו בשנת 2017. ממצאים אלו עשויים להעיד על חשש גבוה יותר של המשקיעים בעיר זו מירידת מחירים, כאשר ככל שחשש זה ימצא ביטוי בהמשך הגידול במכירות אלו, הפוטנציאל לירידת מחירים בעיר זו יהיה גבוה יותר. בהקשר זה נציין כי ניתוח שערכנו לגבי המשקיעים באזור המרכז, שמכרו לפחות עוד דירה אחת לפני ינואר, נמצא כי 30 אחוזים מהם מכרו עוד קודם לכן דירה בפ"ת. עיר זו גם "מדורגת" כבעלת העדיפות הגבוהה ביותר להימכר ראשונה, מבין המשקיעים שמכרו דירה במרכז בחודש ינואר (כאשר משקיע בחר קודם לכן למכור דירה בעיר אחרת, דירה זו בדר"כ היתה בפריפריה). בהנחה שסדר זה משקף את מידת החשש של המשקיעים מירידת מחירים בערים בהם מחזיקים הם בנכסים (דהיינו, ימכרו קודם דירה בעיר בה הפוטנציאל לירידת מחירים נתפש אצלם כגבוה יותר), אזי פ"ת מובילה בקטגוריה זו בין ערי המרכז.
מעבר לגורם של תום תקופת "החסימה", אשר השפיע משמעותית על הגידול במכירות המשקיעים בינואר, מספר מכירות בהיקף חריג של משקיעים בודדים (שני משקיעים שמכרו ביחד 50 דירות בחודש ינואר בלבד) יש בהן כדי לרמז על השפעה אפשרית של "פס"ד שרגא בירן", שניתן בתחילת ינואר (לפיו השכרה "ריבוי של דירות" מגיעה לכדי הכנסה מעסק, ולפיכך חייבת בשיעורי מס על הכנסות מסוג זה, הגבוהות משמעותית מאלו החלים על השכרת דירה) על הגידול במכירות אלו.
רכישות הזוגות הצעירים הסתכמו בחודש ינואר ב-4.3 אלף דירות, מזה כחמש מאות במסגרת "מחיר למשתכן". בניכוי מכירות מוזלות אלו, נרשמה ירידה של 7 אחוזים ברכישות הזוגות הצעירים. ביחס לדצמבר עלו רכישות אלו בשיעור של 16 אחוזים, כאשר גידול זה מתרכז באזור המרכז, בפרט בדירות חדשות. עם זאת, ההגדרה "זוגות צעירים" אינה תופסת לגבי חלק גדול מרוכשים אלו, שכן 41 אחוזים מהם הינם רווקים, צעירים. כמו כן, כאשר בוחנים את רמות השכר של רוכשי "דירה ראשונה" חדשה באזור המרכז (שלא במסגרת "מחיר למשתכן"), בפרט, ביחס לרמות המחירים של הדירות אותן רכשו, עולים ממצאים שיש בהם כדי להצביע על פוטנציאל גבוה של רכישות בסיווג של "דירה ראשונה" מתוך מטרה להקטין, משמעותית, את חבות המס.
רכישות משפרי הדיור הסתכמו בחודש ינואר ב-3.1 אלף דירות, ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם וירידה חדה של 16 אחוזים בהשוואה לינואר אשתקד. זאת בהמשך לשיעור ירידה חדים מאז מרץ אשתקד.
אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות מזכיר לנו –חגיגות 9 שנים לשוק השורי
"השוק השורי חגג ביום שישי האחרון באופן רשמי 9 שנים כאשר מאז ה-9 במרץ 2009 מדד ה-S&P 500 לא ירד ב-20% או יותר", מסביר גרינפלד, " בחינה של ביצועי אפיק ההשקעות השונים בתשע השנים האלו מעלות מספר מסקנות שהיו צפויות לחלוטין אך בכל זאת נציין אותן:
- מדדי המניות הציגו ביצועי יתר משמעותיים ממדדי האג"ח. מדד ה-HY הציג ביצועים עודפים על מדד ה-IG ושניהם הציגו ביצועים עודפים על מדד האג"ח הממשלתיות.
- כל זה כמובן לא אמור להפתיע שכן בשוק עולה סביר להניח שנכסים מסוכנים יציגו תשואות עודפות.
- למרות זאת, כדאי לשים לב שהמשפט מעלה לא בא לידי ביטוי מבחינת האלוקצייה הגיאוגרפים כאשר מדדי המניות בארה"ב, אירופה ויפן הציגו תשואות עודפות לעומת מדד המשקים המתעוררים.
- התפיסה שזהב הוא נכס שמגן עלינו כשהבנקים המרכזיים מדפיסים עצמם לדעת מתבררת כשטות מוחלטת.
- "טבעות הם לא נכס. תוחלת תשואה אפסית ותנודתיות חדה הופך כל מטבע ללא יותר מספקולציה כך שאין שום סיבה להחזיק מטבעות בתיק ההשקעות.
אז אי אפשר לדעת מה יהיה הלאה, אבל מה שיותר מטריד ה שבכלל לא שואלים – האם יש מצב לירידות שערים, ירידות שאינן תיקון חולף?
מענק העבודה גדל. מענק העבודה/ מס הכנסה שלילי, יגדל החל משנת 2018.
הכנסת קבעה – הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לעובדים בשכר נמוך: הצעד נועד להגדיל עוד יותר את המאמץ לצמצום פערים חברתיים ולהוצאת אנשים עובדים ממעגל העוני, כהמשך מגמה שהחלה במרץ 2017 במסגרת תכנית 'נטו-משפחה', שנועדה בין השאר להוות תמריץ לעידוד יציאת אנשים לשוק העבודה. ההצעה שאושרה מגדילה את הסכומים שיינתנו כמענק עבודה ואף משווה בין נשים לגברים בעניין זה, שכן עד היום נשים זכו לקבל מענק גבוה יותר.
עפ"י ההצעה מי שזכאי למענק עבודה מלא ומשתכר בין 3,580 שקל ל- 5,000 שקל, אם הוא הורה לילד אחד או שניים, גובה המענק שיקבל יעמוד על 495 שקל לחודש במקום 330 שקל לגבר עד היום. בכך משווים את המענק בין אישה לגבר. לגבי מי שמשתכר באותם סכומים ויש לו שלושה ילדים ומעלה, המענק שיקבל יגדל מ- 480 שקל כיום לגבר ל- 720 שקל בדומה לאישה.
למדריך – מס הכנסה שלילי – כל מה שצריך לדעת (חשוב לבדוק)
לגבי מי שזכאים למענק חלקי; בעלי הכנסה מתחת לגבול התחתון של זכאות למענק מלא; 2,080 שקל עד 3,580 שקל, אין שינוי לגביהם בעניין הזכאות והם מקבלים מענק שהולך וגדל ככל שההכנסה נמוכה יותר. הם מקבלים מענק של 80 שקל + 16.1% על כל שקל שבין 2,081 ל- 3580. לבעלי שכר של מ- 5,000 שקל ועד 6,350 שקל, גובה המענק הולך ויורד ככל שגובה השכר עולה. הגבול העליון לקבלת מענק להורה ל-3 ויותר יעמוד מעתה על 6,960 שקל.
לדרישת הוועדה אושר כי משפחת אדם זכאי לקצבה שנפטר, גם לאחר פטירתו יורשיו יהיו זכאים לקבל את המענק בחלק היחסי שנותר לאותה שנה.
https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%A1-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99-%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%99/
המס על זכיות במשחקי לוטו וטוטו שכוללים כמובן את הזכיות בפיס מסתכם ב-35%. בעבר, משנת 2013 עד 2016 שיעור המס היה 30%, לפני כן – משנת 2003 עד 2013 שיעור המס על זכיות היה 25%. ולפני 2003 לא היה בכלל מס על זכיות.
אחרי שהנושא עלה שוב לדיון בתחילת 2018 נקבע כך – יגבה מס בשיעור של 35% בזכייה במשחקי הטוטו או הלוטו. עם זאת, בניגוד לכוונת הממשלה להחיל את הגבייה על זכיות מסך 10,000 שקל ומעלה, אישרה וועדת הכספים כי הזכייה תחול מזכייה בסכום של 30 אלף ו-500 שקלים ומעלה. עד כה זה היה מעל סכום של 50 אלף שקל.
. מרבית חברי ועדת הכספים התנגדו להחלה מסכום של 10,000 שקל כאשר הם מציינים כי הצעד יפגע באזרחי השכבות החלשות, דווקא כאשר הם זוכים באופן נדיר בסכום כל שהוא וכי הצעד יעביר את הציבור להמר ברשת האינטרנט ובמכונות ההימורים הלא חוקיות.
רווח חבוי: לאומי מחזיק בנדל"ן שרשום ב-1.3 מיליארד שקל ושווה הרבה יותר
לאומי בונה על הדיגיטל ומרוויח בנדל"ן: מכר נכס ב-277 מיליון והרוויח 265 מיליון; כמה שווים הנכסים של הבנק? ולמה הנהלת לאומי מודאגת?
בנק לאומי המנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח, דיווח על תוצאות טובות לשנת 2017– רווח של 3.2 מיליארד שקל, אבל ההנהלה שלו מודאגת (ובצדק). המילה הנפוצה ביותר בדוח המלא שפורסם השבוע היא – "סיכון" (עם יותר מ-1,000 אזכורים), והרחק מאחוריה המילה "רווח".
האמת, זה טוב למשקיעים שההנהלה מודאגת – הדאגה משאירה את ההנהלה ערנית, יצירתית, חיה ובועטת. זה עדיף כמובן מאשר להתענג על הרווח הנוכחי ולהירדם בשמירה. הנהלת לאומי חוששת מאוד מסדר עולמי חדש והיא נערכת אליו. כבר לפני כמה שנים, הכיוון הרשמי של לאומי היה – דיגיטל. בשנה החולפת זה התעצם עם הבנק הדיגיטלי "הראשון" – פפר של לאומי, ולמרות שהקהל לא ממש מבין מה ראשוני בפפר? מה הדיגיטל כאן? ומה ההבדל בין הדיגיטל של לאומי לדיגיטל של האחרים, חוץ מהרבה יותר רעש ופרסומות ברחבי המדיה, אי אפשר להתעלם מהאסטרטגיה הברורה של הבנק, לעומת הבנקים האחרים. בלאומי לא מזגזגים, ואומרים במפורש – העתיד בדיגיטל, לא ביחס אישי, לא בסניפים.
בינתיים, אין לדיגיטל אזכור משמעותי בדוחות – פפר כבר מוזכר (עד לפני רבעון הוא בקושי הוזכר), אבל יחסית לרעש בחוץ, הוא מוזכר די בצנעה, וללא מספרים – אתם לא תמצאו בדוחות של לאומי את התוצאות הכספיות של פפר, וגם לא את קצב הצמיחה? כן תמצאו בדוחות ש-50% מלקוחות פפר הם לקוחות של בנקים אחרים – נו, אז מה? כמה זה?
אבל פפר, עם כל הכבוד ועם כל המשמעות לעתיד של לאומי, הוא דווקא לא הסיפור הגדול של הדוחות הכספיים. הסיפור לדעתי, נמצא ברכוש הקבוע של לאומי, ובעיקר בבניינים ובמקרקעין של הבנק. הרכוש הקבוע של לאומי מורכב מסניפים ובניינים שבבעלותה, לצד כלי רכב, ריהוט ותוכנות. כל הסעיף הזה מסתכם בסוף 2017 בכמעט 3 מיליארד שקל, כשהבניינים והמקרקעין מסתכמים ב=1.3 מיליארד שקל בלבד.
1.3 מיליארד שקל במאזן של לאומי זה כסף יחסית קטן – ממש לא ביג דיל, לחברה שההון שלה מעל 33 מיליארד שקל וסך המאזן שלה (היקף הנכסים) הוא 450 מיליארד שקל. אבל, מדובר בנכס חבוי שערכו כנראה עולה משמעותית על הרשום בספרים ויש לו השלכה מהותית על ההון האמיי של הבנק.
רשום ב-12 מיליון נמכר ב-277 מיליון
אינדיקציה משמעותית לכך היתה ברבעון הרביעי – "ביוני 2017 אישר דירקטוריון הבנק את התקשרות הבנק בהסכם עם קנדה אקרו בסיטי שותפות מוגבלת למכירת נכס המצוי ברח' יהודה הלוי פינת רח' הרצל בתל אביב, המשמש כיום כסניף המרכזי של הבנק בתל אביב", כתוב בסקירת המנהלים של לאומי – "תמורת המכירה הינה כ-277 מיליון שקל והרווח שנזקף ברבעון הרביעי 2017 עם השלמת העסקה הינו כ-265 מיליון שקל לפני השפעת המס".
מכירת הנכס ברווח לא מפתיעה, אבל גודלו של הרווח, ובמיוחד גודלו ביחס לתמורה, מפתיעה מאוד. המשמעות של עסקת המכירה הזו היא שלבנק היה נדל"ן שהיה רשום בספרים בעלות של 12 מיליון שקל, הוא נמכר ב-277 – פי 23 מעלותו, רווח של 2200%, ובסכום אבסולוטי רווח של 265 מיליון שקל – לזה קוראים "נכס חבוי" והשאלה אם יש עוד הפתעות כאלו במאזן של לאומי, והתשובה – סביר שכן.
רשום ב-1.3 מיליארד, שווה…?
דוחות של בנקים ערוכים בהתאם לשילוב של כללים ותקנות מהתקינה החשבונאית האמריקאית לצד הנחיות של הפיקוח על הבנקים. יותר מדי "ידיים" מעורבות בדיווח הבנקאי, ואחת התוצאות של המישמש הזה, שאין בהכרח אחידות ועקביות עם הדיווח של החברות האחרות, החברות שאינן בנקים.
אחד ההבדלים המשמעותיים מתייחס לרכוש הקבוע. על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית המיושמת בדוחות של החברות הנסחרות, הרכוש הקבוע, ברוב המקרים מוצג על פי שוויו ההוגן, שוויו הכלכלי. בבנקים הרכוש הקבוע מוצג לפי שיטת העלות המפוחתת – השיטה הזו שמרנית ודוגלת בהפחתת עלות הנכס מדי שנה לפי שיעור פחת מסויים שנקבע מראש, כך שאחרי תקופה ממושכת, ערך הנכס עשוי להתאפס (אם כי קרקע לא מופחתת ולא מתאפסת).
ולהמחשה – נניח שחברה רכשה מבנה לפני 25 שנה בתמורה ל-100 מיליון של, ונניח שהפחת הוא 2%, אזי היום הנכס יהיה רשום בספרים ב=50 מיליון שקל (עלות מקורית של 100 מיליון פחות פחת נצבר של 50 מיליון שקל – 2 מיליון שקל בשנה כפול 25 שנים).
טוב ההמשך ברור – נכס שנקנה לפני 25 שנה בישראל, לא משנה באיזו נקודה גיאוגרפית תבחרו, שווה פחות מהעלות שלו? אין דבר כזה. בפועל הנכסים עלו פי כמה וכמה, תלוי באזור. הנכס הזה עשוי להיות שווה כיום כלכלית 400 מיליון שקל (בעסקה לא ממש מוצלחת) וגם מעל 1 מיליארד שקל (בעסקה טובה, אבל לא מצוינת).
וגם בתרחיש שמרני – נכס ששווה 400 מיליון שקל, הרי שיש פער ענק בין השווי הכלכלי לבין הרשום בספרים (50 מיליון שקל) – 350 מיליון שקל, פער של 700%. אז זו דוגמה לעסקה (לא מדהימה) לפני 25 שנה, ובפועל יש מאחורי סעיף הבניינים והמקרקעין בדוח שורה של עסקאות – ככל שעסקת הרכישה רחוקה יותר, כך הרווח הגלום גבוה יותר, וההיפך – עסקאות מהזמן האחרון יניבו רווח פוטנציאלי קטן יותר.
לא ידוע כמובן מה מרכיב את הסעיף הזה בלאומי, איזו עסקאות, ואיזה נדל"ן בדיוק – איפה וכמה? אבל די ברור שהעלות בסך של 1.3 מיליארד שקל לא משקפת. אינדיקציה נוספת לשווי הכלכלי, ניתן אולי לגזור מהפחת בספרים שנצבר עד כה.
הפחת על הנכסים האלו מסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל, ואפשר להבין מזה שמדובר בנכסים שנרכשו (בממוצע) לפני עשרות שנים, אחרי הכל, רוב הערך שלהם הופחת – נרכשו בעלות של 3.2 מיליארד, הופחת 1.9 מיליארד והם רשומים כעת ב-1.3 מיליארד שקל. תחת הנחות ששיעור הפחות הוא באזור 2% ואפילו פחות, הרי שמדובר ברכישות שנעשו לפני עשרות שנים.
ומכאן ואילך אני במוד של ספקולציה, כל אחד יכול להעריך שונה, אני רק זורק את הכיוון הראשוני שלי – בדומה לדוגמה התיאורטית, אני מתקשה להאמין שערך הנכסים לא עלה. כלומר, לא רק שהפחת לא רלבנטי, אלא גם השווי בספרים – 3.2 מיליארד שקל לא משקף את הערך. מה כן משקף, כנראה כמה עשרות אחוזים יותר, וזה רק בגלל שאני חושש להתפרע. זה בהחלט יכול להיות שווה 4-5 מיליארד שקל, והסכום הזה מבטא רווח חבוי של כמה מיליארדי שקלים – 2-3 מיליארד ויותר.
אז בינתיים זה חבוי, אבל הפיקוח על הבנקים כבר מפציר בבנקים להעביר את המטה מחוץ לתל אביב, ולאט לאט, גם סניפים כנראה יצטמצמו, ואז הנדל"ן הזה במוקדם או במאוחר יצוף בדוחות.
טבע גייסה 4.5 מיליארד דולר בריבית של מעל 6% – וזו אולי ההודעה הכי חשובה של החברה בחודשים האחרונים
טבע השלימה תמחור של אג"ח דולרי בהיקף של 4.5 מיליארד דולר – הגדלה לעומת הכוונה המקורית לגייס 3.5 מיליארד דולר.
ההנפקה תכלול 2 סדרות אג"ח דולריות בהיקף של 1.25 מיליארד דולר, כאשר הריבית תהיה 6% ו- 6.75%, לפירעון בשנים 2024 ו-2028 בהתאמה. בנוסף, 2 סדרות אג"ח צמודות לאירו, היקף הסדרה הראשונה 700 מיליון אירו בריבית של 3.25% לפירעון ב-2022, והיקף הסדרה השנייה 900 מיליון אירו בריבית של 4.5% לפירעון ב-2025.
מניית טבע
"עם השלמת התמחור, השלמנו חלק חשוב מאוד בתוכנית הכלכלית שלנו", אמר מייק מקלילן, סמנכ"ל הכספים של טבע, "מעבר לכך, דאגנו לצרכים הפיננסיים שלנו בשנים הקרובות. כעת נתמקד בבנייה מחודשת ובאופטימיזציה של עסקינו".
הגיוס הנוכחי חשוב ביותר על רקע הירידה הצפויה בתזרים המזומנים החזוי בשנים הקרובות, ועל רקע תשלומי החוב הצפויים. מדובר בעצם באוויר לנשימה מבחינתה של טבע , וזה בהחלט הישג גדול.
טבע מתכוונת להשתמש בתמורה לצורך פירעון חוב של כ-2.3 מיליארד דולר, לצורך החזר החוב הקיים בסכום כולל של 1.5 מיליארד דולר בקשר עם אגרות החוב הבכירות ולשימוש שוטף
המשבר בטבע: מאבדת את המוניטין; מאבדת את ההון
האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?
טבע – הנפילה
אי.בי.אי דיווחה לפני כשבועיים על הפסדים גדולים של משקיעים דרך הברוקראז' בגלל נפילת XIV תעודות שורט על מדד הפחד – התעודה נזכיר איבדה מעל 90% ביום אחד. עכשיו מתברר ( כצפוי) כי ההפסד של המשקיעים הוא ההפסד של אי.בי.אי – לחברה אין בטוחות וערבויות מתאימות על הסכום הזה. היא פשוט נתנה אשראי ללא גיבוי. זה יכול אגב להיות אשראי יומי, זה יכול להיות אשראי מול אסטרטגיות מסוימות, אלא שנפילת התעודה טרפה את הכלים.
אי.בי.אי מדווחת כעת כי לאחר סגירת פוזיציית החסר בשמונת חשבונות הלקוחות העצמאיים עומדת יתרת החוב של הלקוחות לחברה הבת, שירותי בורסה והשקעות בישראל- אי.בי.אי. בסכום של 35.5 מיליון שקל.. החברה נוקטת בצעדים משפטיים לתשלום החוב והגישה בקשה לסעדים זמניים במעמד צד אחד שהתקבלה.
החברה מדגישה כי בשלב זה אין באפשרותה של החברה להעריך את תוצאות ההליכים ואת יכולתה לאכוף פסק דין לזכותה, אם וככל שיינתן.
בעקבות יום האנליסטים של סייבר ארק (CYBR) אנו משמרים את המלצת Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-54$ ל-56$. אנו מעריכים כי החברה ממוצבת היטב על מנת להמשיך לצמוח בקצב גבוה, כאשר שוק היעד עבורה מוערך בכ-44 מיליארד דולר, כאשר שיעור חדירה של סייבר ארק הנו נמוך עדיין, ועומד על 17% בקרב ארגונים גדולים ועל 5% בלבד בקרב ארגונים קטנים ובינוניים. רכישת חברת Conjur המספקת פתרונות סייבר בענן לשוק DevOps מהווה הזדמנות נוספת לצמיחה עתידית, ופוטנציאל להרחבת שוקי היעד לחברה.
אנו סבורים כי חברת סייבר ארק ממוצבת היטב על מנת ליהנות ממגוון הזדמנויות בשוק אבטחת זיהוי המשתמשים (PAS – Privileged Account Security). החברה מניבה כ-77% מהכנסותיה משוק זה, כאשר בנוסף נכנסה לאחרונה לשוק חדש של אבטחת זיהוי משתמשי אפליקציות (AIM – Application Identity Manager) עם רכישת חברתConjur . אנו מעריכים כי רכישה זו עתידה להרחיב את שוקי היעד עבור סייבר ארק ולהוביל לסינרגיות בעסקיה, בדומה לרכישות קודמות של Viewfinity וCybertinel-
הנהלת סייבר ארק ציינה כי שוק היעד עבורה מוערך בכ-44 מיליארד דולר על פני מספר שנים, מרביתו בגין פתרונות ללא מענה בשלב הנוכחי. החברה עשויה ליהנות מפוטנציאל שוק זה באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מפיצים ושיתופים עסקיים, עליהם שמה דגש באסטרטגיה העסקית. בשנים הקרובות מעריכה הנהלת החברה כי תמשיך להציג צמיחה בהכנסות של למעלה מ-20%, לצד שיעור הרווח התפעולי בין 17% ל-21%. בראיה ארוכת הטווח, שיעור הצמיחה בהכנסות אמור להתמתן אך עדיין להישאר ברמה גבוהה כ-15%, תוך שמירה על רווח גולמי של 82%-86% ועלייה בשיעור הרווח התפעולי לטווח של 27%-31%.
אנו סבורים כי חברת סייבר ארק אמורה להמשיך להציג צמיחה גבוהה בהשוואה למגזר הסייבר, תוך הגדלת נתח שוק בתחום ה-PAS וחדירה לשווקים חדשים. אנו משמרים את המלצתנו על Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-54$ ל-56$, בהתבסס על מכפיל מכירות EV/Sales של 4.7 לתחזית 2019
הפנסיה שלכם מתכווצת – יותר ביטוח, פחות פנסיה
הפגיעה הגדולה בפנסיה של הצעירים – גם הביטוח יעלה, וגם התשואה המובטחת ירדה; מה עושים להגדיל את הפנסיה?
החיסכון הפנסיוני החודשי שלכם (הפרשה לפנסיה דרך השכר) ברובו נצבר ונחסך לתקופת הפנסיה, אך קיים מרכיב של ביטוח – ביטוח נכות ומוות/ ביטוח אובדן כושר עבודה. ההפקדות החודשיות שלכם, מפוצלות לשתיים – רוב הכסף הולך לחיסכון וחלק קטן לביטוחים.
אלא שהפרמיה שאתם משלמים על ביטוח נכות תתייקר משמעותית בחודשים הקרובים. מסתבר שתשלום השוטף לביטוח נמוך ולא מכסה את התביעות בקרנות הפנסיה – כמות המשתמשים בביטוח הזה כפולה ממה שהוערך תחילה, והדבר יוצר גירעונות בקרנות הפנסיה.
כדי לסגור את הגירעון מעלים את רכיב הביטוח בהפקדה, ומנגד מקטינים את רכיב החיסכון. זה ייפגע בכיס של כל החוסכים – יהיה לכם פחות כסף לתקופת הפנסיה. אבל זה יאפשר לכם לקבל כיסוי ביטוחי במקרה של אובדן כושר עבודה.
המשמעות הכספית גדולה – התייקרות הביטוח במקרה הטוב בעשרות רבות של שקלים, ובמקרה הרע במאות שקלים. למעשה, הצעירים שבהגדרה מפרישים פחות ממבוגרים יותר לביטוח אובדן כושר עבודה, ישלמו פרמיה כפולה ויותר מכך, ומדובר בהתייקרות של עשרות שקלים בחודש עד 100 שקל. מנגד, המבוגרים שמפרישים סכום של כמה מאות בחודש לכיסוי הביטוחי יוסיפו (תלוי בפרמטרים נוספים) בין עשרות למאות שקלים בחודש.
התייקרות הפרמיות על הביטוח מגיעה לאחר שב-2013 הפחיתו באוצר את הפרמיה על הביטוחים בשיעור ניכר (מעל 60%). אלא שההפחתה הזו אינה מציאותית והיא גרמה למצב של גירעון שבסופו של דבר התגלגל על החוסכים. למעשה, בתיאוריה אין הבדל גדול בין לחיות בגירעון שוטף שאחת לתקופה מוסדר, לבין לשלם כיום יותר על הביטוח ופחות על החיסכון – קיזוז הגירעון היה דרך התשואות (איבוד תשואה), והגדלת הפרמיה, תתבטא בסכום חיסכון קטן יותר, אך כלל החוסכים לא יפגע. עם זאת, קיים הבדל בין החוסכים – בעוד שכיסוי הגירעון נעשה באופן הומגני ובהתאם לסך החיסכון (דרך פגיעה בתשואה), הרי שהגדלת הפרמיה, לא הומגנית. מצד אחד, המבוגרים ישלמו יותר. מצד שני הצעירים נפגעים כנראה יותר כי הגידול היחסי בפרמיה (באחוזים) גבוה ביחס לגידול אצל המבוגרים. ההשלכה על כל אחת מהקבוצות לא ברורה, אבל נראה שהצעירים מממנים באופן מסוים את המבוגרים.
כמו כן, יש חוסכים שאינם פעילים. הם כמובן נהנים, כי הם כבר לא מפרישים לפנסיה, והתשואה של הקרן לא תיפגע (בגלל ההתאמה האקטוארית).
הפגיעה הצפויה היא לא הכרחית. אתם יכולים לעבור לקרן פנסיה עתירת חיסכון, ואז לשמור על מרכיב החיסכון הגדול, רק שאז תצטרכו להבין שהכיסוי הביטוחי שלכם לא מלא. כמו כן, אתם יכולים לוותר על ביטוח לאובדן כושר עבודה, ולעשות אותו במקום אחר. בועל, יש הרבה אפשרויות במקביל לרפורמה בביטוח אובדן כושר עבודה בחודשים האחרונים (ראו הרחבה כאן)
הפנסיה של הצעירים מתכווצת
החוסכים הצעירים נפגעו לאחרונה מהפחתת ההשקעה באגרות חוב ייעודיות שמספקות ריבית גבוה. עד לאמצע השנה שעברה כל החוסכים בפנסיה נהנו באופן שווה מאגרות החוב המיועדות. מדובר באגרות חוב שהאוצר הנפיק בשביל קרנות הפנסיה ושביטאו תשואה מרשימה – 4.86%. הקרנות רכשו אגרות אלו בהיקף של 30% מהנכסים הכוללים שלהם, והמשמעות – תשואה מובטחת.
אלא שבמקביל קרנות הפנסיה סבלו מגירעון מכיוון שהן מגדירות את התשואה השנתית הממוצעת לחוסכים על 4%, למרות שזה מנותק מהמציאות. בשנים האחרונות, על רקע הריבית האפסית, התשואה נמוכה משמעותית מ-4%. זה אומר שהחוסכים לפנסיה מקבלים בפועל ( לפי 4%) הרבה יותר ממה שיש בקרן. אלו שמקבלים קצבאות פנסיה עכשיו עדיין נהנים, אבל מתישהו יסגרו את הפער הזה (שעשוי להגיע ל-20% ) ועל רקע הגירעון הזה הוחלט כי האג"ח המיועדות (המבטיחות תשואה גבוהה) יוקצו לחוסכים הוותיקים, שמקבלים קצבאות, בעוד שהחוסכים הצעירים לא ייהנו מתשואה מובטחת.
הפתרון הזה יעזור לחוסכים הוותיקים, הם יקבלו סוג של הגנה (תשואה מובטחת בזכות האג"ח המיועדות), כך הסיכוי שהקצבה שלהם תישמר גדול יותר. אך מנגד הצעירים לא יזכו למרכיב של תשואה מובטחת, הפנסיה שלהם תתכווץ. אז איך שומרים על פנסיה סבירה, ראשית מתמקחים על דמי הניהול, ויש כמה אפשרויות להוריד דרמטית את דמי הניהול (הרחבה כאן).
למדריכים נוספים באתר הון:
קרנות פנסיה – כל מה שצריך לדעת
קרנות השתלמות – איך לבחור נכון?