מהן מניות בכורה? כמה סוגי מניות יש לפייסבוק וסנאפצ'ט? ולמה כשיש סוגי מניות שונים, קיימת פגיעה בבעלי המניות הרגילות?

מה המשותף לפייסבוק (FB ) ולסנאפצ'ט (SNAP )? מעבר לכך שמדובר בסוג של רשתות חברתיות, שתיהן הנפיקו בוול-סטריט בשיטה קצת ממזרית (פייסבוק הנפיקה לפני כארבע שנים וסנאפצ'ט ממש לאחרונה). שתיהן הנפיקו מניות שמקנות אחזקה בהון, אבל הן נחותות מבחינת שליטה.

השיטה הזו חזרה בשנים האחרונות לוול-סטריט וגם לגוגל יש שני סוגי מניות (שניהם נסחרים – GOOG ,GOOGL  (, סוג אחד עם משמעות בהון ובשליטה, וסוג שני עם משמעות בהון בלבד בלי משמעות בשליטה. איך זה יכול להיות? ובכן, כאשר לחברה יש מספר סוגי מניות, ניתן להגדיר לכל סוג את המשמעות שלו בהון ובשליטה, ונמחיש מספר מקרים –

נניח שלחברה מסוימת יש 1,000 מניות מסוג אחד בלבד. במקרה כזה כל מניה מהווה 0.1% מההון של החברה (1 חלקי 1,000) ו-0.1% בשליטה על החברה. הנתח בהון מהווה את הנתח שבעל המניות יקבל במקרה של חלוקת דיבידנדים (ובמקרה ש פירוק), והנתח בשליטה הוא "הכוח" של בעל המניות באספות  השונות, לרבות היכולת להשפיע על הניהול השוטף של החברה.

נניח כעת שלחברה יש שני סוגי מניות – 1,000 מניות מסוג A  ו-1,000 מניות מסוג B. נניח שכל מניה זהה מבחינת חלקה בבעלות/ בהון, אבל נניח שלמניות B  אין נתח/ השפעה על השליטה. ומכאן שכל מניה מסוג A  מהווה  – 0.05% מהון המניות (1 מניה חלקי 2,000 מניות), ו-0.1% מהשליטה (1 מניה חלקי 1,000 מניות). מניית B  מהווה 0.05% בהון ואפס בשליטה – כלומר, מדובר במניה נחותה יותר.

התרחיש הזה, בגדול מאוד נמצא בחברות האלו, והתופעה הזו הולכת וגדלה, כאשר מניות השליטה נמצאות בידי מספר מועט של גורמים, והמניות האחרות מפוזרות ומונפקות לציבור. כלומר, יכול להיות מצב שלחברה יש 100 מיליון מניות שנותנים רק נתח בבעלות, ומספר מועט של מניות – נניח 100 מניות בלבד שמקנות את כל השליטה, ואז מי שמחזיק בהן אמנם בקושי מחזיק בזכויות הוניות, אבל הוא בעצם שולט ללא עוררין בחברה. נשמע תמוהה, ואפילו מפתיע, אבל זה המנגנון בחברות הייטק רבות.

בפועל, כבר בשלב הגיוסים הראשונים של חברות הייטק, עוד בשלב שהן סטארטאפים, הגיוסים נעשים לפי מסלולים שונים של מניות, כאשר כל מניה מספקת ערך אחר. זה גם העניין של האחזקה בהון וזכויות השליטה, וזה גם מהווה מדרג של זכויות שונות בין בעלי המניות. המדרג הזה יכול להיות דרך הנפקת מניות בכורה, שמקנות למחזיק בהן זכות לקבל דיבידנדים מעבר לדיבידנדים הרגילים. יש כל מיני סוגים של מניות בכורה, לרבות מניות בכורה שצוברות את הדיבידנדים באופן שוטף. כלומר אם נניח שמדובר במניית בכורה שזכאית לדיבידנד בשיעור של 5%, אזי אם לא חילקו בשנה שעברה היא כבר זכאית ל-10%, ואם לא חילקו 5 שנים היא זכאית ל-25% (5% בשנה במשך 5 שנים). הצבירה הזו עומדת לזכות מחזיקי מניות הבכורה, וברוב המקרים, לא ניתן לחלק דיבידנדים לבעלי המניות הרגילות לפני שמחלקים לבעלי מניות הבכורה. כלומר, יש כאן עדיפות גדולה למניות בכורה האלו – הם הראשונים לקבל נתח מהרווחים.

מעבר למניות בכורה צוברות, יש מניות בכורה לא צוברות – שאם מחלקים אז בעלי מניות אלו מקבלים דיבידנד לפי ההסכם (בשיעור מסוים) ואם לא מחלקים אז הזכות אובדת (היא לא נצברת לשנים הבאות), ובכל מקרה – האפשרויות והסגנונות הם רבים ומגוונים. במקרים רבים למשל, ברגע שהחברה הופכת לציבורית (מנפיקה מניותיה לציבור) אזי יש לשלם לבעלי מניות הבכורה את כל הדיבידנדים הצבורים ולפרוע את המניות (בתמורה למניות רגילות, לפי יחס המרה מסוים).

מניות הבכורה, מעבר לכך שהם מקנות זכויות עודפות, הן גם מכשיר יותר בטוח ממניות רגילות, הן סוג של "מישמש", ייצור כלאיים  בין מניות לבין אג"ח, בזכות העובדה שהן מבטאות דיבידנד שוטף לבעלי המניות (כמו ריבית שמחולקת למחזיקי אגרות החוב).

המוצרים האלו הם נזק גדול לשוק ההון המודרני, בעיקר מפני שהם לא ברורים לציבור המשקיעים, והם מעוותים את השווי של המכשירים הפיננסים הסטנדרטיים – כמה שווה מניה רגילה של החברה אם יש גם מניות בכורה? זה הרי לא שווה לערך כאשר אין מניות בכורה. כאשר יש לחברה מניות בכורה, ובכלל כשיש סוגים שונים של מניות, התמחור של המניות הרגילות נהיה כבר הרבה יותר קשה. אחרי הכל, מישהו גוזר רווחים עוד לפני בעלי המניות הרגילים – הרווח שלהם קטן יותר.

ולמרות זאת, לאחרונה אישר דירקטוריון הבורסה המקומית עקרונות שיאפשרו לחברות להנפיק מניות בכורה. פשוט כי זו המגמה בעולם, והבורסה כאן לא יכולה להישאר מאחור (למרות הבעייתיות כאמור בכמה סוגי מניות).  הבורסה בחנה את הנושא וגובשו כללים שיאפשרו לחברות הנפקה ורישום למסחר של מניות בכורה. עד עכשיו ניתן לחברות הדואליות (שמניותיהן רשומות בארץ ובוול-סטריט) להנפיק מניות בכורה, ומעתה גם החברות הגדולות יוכלו להנפיק מניות בכורה.

נראה שלחברות זה יכול להיות רעיון לא רע.  לאחרונה, הנפיקה מניית טבע מניות בכורה (בהמשך לרכישת החטיבה הגנרית של אלרגן) ובכלל – בעלי החברות יעדיפו לגייס במכשיר שאינו מדלל אותם (כבעלי מניות) ויותר מזכיר אג"ח מאשר מניה רגילה. מעבר לכך, יש שאלה חשבונאית חשובה בקשר לכסף שיגויס בהנפקה איך הוא נרשם במאזן? וכאן יש סוג עוד יתרון במניות הבכורה – חלק מהסכום עשוי להיחשב כהון מניות (ולא התחייבות) ואז בעצם המשמעות  היא שההון של החברה גדל, ויחסי המינוף שלה קטנים, היא פחות ממונפת מבעבר. כלומר למרות שהיא מנפיקה מכשיר שהוא בין הוני להתחייבותי היא נהנית מגידול משמעותי בהון ושיפור ביחסי המינוף (ההון ביחס לסך המאזן אמור לגדול), לכאורה היא פחות ממונפת, פחות מסוכנת מבעבר.


כשפייסבוק הנפיקה גם אז היו כאמור כמה סוגי מניות, זה עבד כך –  בדוח רווח והפסד של החברה יש  שורה של רווח – רווח לבעלי מניות A,B, והוא מסתכם ב-668 מיליון דולר. בין שתי שורות הרווח הללו יש שורה שמסבירה את הפער – הוצאות בגין השתתפות של מניות בכורה, בסך 332 מיליון דולר.מדובר בהוצאה שנובעת מהשתתפות ברווח שמיוחסת למניות בכורה (מסוגים שונים – A,B,C,D,E) – אשר יש להן זכויות שונות ממניות רגילות של החברה. הן כביכול נחותות בזכויות ההצבעה, אך יש לבעליהן זכות לקבל ריבית/דיבידנד שוטף שנתי. יש סוגים שונים של מניות בכורה: כאלו המשתתפות ברווח עד הגבלה מסוימת; כאלו הצוברות את חלקן מדי שנה בשנה; יש כאלו שמעבר לחלקן מקבלות גם נתח ברווח הנוסף (לצד המניות הרגילות). אלו פשוט מניות שיש להן בכורה בחלוקת הרווחים, ויש גם חובה לחלק להן נתח מסוים (שמוגדר בתשקיף של כל סוג מניית בכורה).

במילים אחרות, הן מניות עם קריצה לאג"ח – הן מספקות ריבית/דיבידנד שוטף (ולפעמים גם נצבר); הן יכולות להפוך למניות רגילות עם זכויות הצבעה רגילות בהתקיים תנאים מסוימים (כמו במקרה של הנפקה לציבור), ואז מופעל יחס המרה ספציפי לכל סדרה, ובעלי מניות הבכורה מקבלים במקומן מניות רגילות.

זכויות הוניות זהות, אבל…

ובכן, המיליארד הוא הנתון הרלוונטי. עכשיו נשאר להבין מה זה רווח המיוחס לבעלי המניות של החברה, או בלשון הסעיף המדויקת – "רווח שמיוחס לבעלי מניות A ובעלי מניות B". מסתבר שמעבר למניות הבכורה, יש לחברה שני סוגים של מניות רגילות. רגע לפני ההנפקה (ובמקביל למימוש כל האופציות ומניות הבכורה למניות רגילות) יהיו לפייסבוק 117 מיליון מניות A ו-1.758 מיליארד מניות B. בהנפקה יונפקו מניות B (לפי ההערכות, סדר גודל של 100 מיליון מניות).

שני סוגי המניות זהים מבחינה הונית (הזכות לקבל דיבידנדים), כלומר יהיו בסופו של דבר סדר גודל של 2 מיליארד מניות בעלות זכויות הוניות שוות. אבל – וזה אבל גדול – למניות A יש זכות הצבעה גדולה פי 10 ממניות B, ואתם כבר מנחשים מי מחזיק במניות האלו (נכון, צוקרברג), ומבינים שהמניות המונפקות לציבור נחותות מבחינת השליטה (וכוח ההצבעה).

ואם הציבור מקבל תמורת ההשקעה שלו שיעור החזקה נמוך יותר (השיעור בשליטה נמוך יותר – תמורה של 5 מיליארד דולר עבור 5% בהון ו-3% בשליטה), אזי המשמעות היא ששווי החברה לצורך הנפקה גבוה יותר.

מדריך השקעה במניות

מניית פייסבוק

מעודכן ל-03/2022

 

קרנות גידור – כל מה שצריך לדעת

קרנות גידור נמצאות בשוק המקומי כבר משנות ה-90, והאמת היא שאפילו לפני כן – רק שאז לא ממש קראו להן קרנות גידור, אלא חברות השקעה, קרנות פרטיות ועוד. קרנות גידור הן קרנות שמגייסות כספים מגופים פרטיים ועסקיים וכן מגופים מוסדיים ומשקיעות את הכסף בתמורה לדמי ניהול. אז מה ההבדל בין קרנות גידור לבין מכשירי השקעה אחרים, כמו למשל קרנות נאמנות?  ובכן, קרן הגידור לא סחירה, ולא כפופה לרגולציה המחמירה של רשות ניירות ערך (יש רגולציה אבל פחותה מזו שחלה על הגופים המוסדיים).

ומעבר לכך, בקרנות גידור אין מגבלה של שכר, דמי ניהול, וכן – דמי הניהול יכולים להיות קשורים ותלויים ברווחים של מנהל הקרן. על רקע זה, קרנות הגידור צומחות בשנים האחרונות בקצב מרשים. זאת ועוד – יש כאן דוגמאות של הצלחה פנומנלית, לרבות קרנות גידור כמו פימי של ישי דוידי, שהיה מהראשונים שעשה זאת בגדול, גייס מאות מיליוני דולרים, קנה חברות ציבוריות ופרטיות, וברובן הצליח לייצר, יחד עם שותפיו כמובן, תשואה מרשימה.

וכך אנו נמצאים כיום במצב שיש עשרות קרנות גידור מקומיות שמנוהלות בעיקר על ידי מנהלי השקעות בכירים שעזבו את הגופים המוסדיים לטובת ניהול קרנות כאלו. הקרנות האלו מגייסות כספים בעיקר מגופים מוסדיים והן לרוב מתמחות בתחום מסוים – ארביטראז'ים, חברות קטנות, היי-טק ועוד ועוד.

השם קרנות גידור ניתן להן מכיוון שקרנות כאלו מגדרות את הרווחים וההפסדים שלהן. לדוגמה, הן משקיעות בשוק ההון, אבל מגדרות דרך רכישת אופציות, או מניות בשורט, את השקעותיהן. אגב, אסטרטגיה פופולארית בקרב מנהלי קרנות גידור בארץ, ובמיוחד בעולם, היא אסטרטגיית שורט/ לונג. נניח שמנהל הקרן מזהה שתי חברות באותו תחום, והוא סבור שחברה אחת יקרה בצורה משמעותית לעומת השנייה, ומאמין שהפער ייסגר – הוא יקנה את הזולה וימכור (מכירה בחסר/ שורט) את היקרה. במצב הזה, הקרן פחות חשופה לשוק המניות באופן כללי, אלא חשופה למניות הספציפיות האלו (לאסטרטגיה הספציפית).

דני ניהול מקובלים בקרנות גידור

דמי הניהול שנגבים בקרנות הגידור מסתכמים לרוב ב-2% מהיקף ההשקעה. לדוגמה, אם יש לכם 100 אלף שקל בקרן גידור, אתם תשלמו 2,000 שקל באופן שוטף. עם זאת, דמי הניהול לרוב גם צמודים ותלויים בביצועים, כאשר מקובל לגבות 10% עד 20% מהרווח. אם הקרן הרוויחה 30%, אז אתם "משאירים" אצלה דמי ניהול נוספים של 10%-20% מהרווח וזה הרבה כסף – זה מהווה בעצם סדר גודל של 3% עד 6% מהיקף הקרן. רווח של 30% במיוחס למשקיע מתבטא ב-30 אלף שקל, מזה משלמים 3 עד 6 אלף שקל שהם 3%-6% מסך ההשקעה, ובסך הכל התשלום הוא 5 עד 8 אלף שקל (כולל כאמור 2,000 שקל של דמי ניהול קבועים – 2%) וזה באחוזים יוצא הרבה (5%-8%), אם כי זה בזכות הרווחים כמובן. אם הרווח היה נמוך דמי הניהול היו בהתאמה נמוכים יותר.

כמו כן, יש קרנות גידור שגובות דמי ניהול מהרווחים רק מעל רווח מסוים, וזה הרבה יותר הגיוני ונכון. אחרי הכל המשקיעים מצפים לתשואה מסוימת, ולא נכון יהיה לגבות מהם דמי ניהול נוספים על התשואה שהם אמורים לקבל (שהם מצפים לה במצב שוק רגיל). הבונוס צריך להיות על רווחים שהם מעבר לנורמה.

עניין חשוב נוסף בקרנות גידור הוא המיסוי. להבדיל מקרנות נאמנות ששם משלמים רק בעת מימוש (בדומה לכל המכשירים הנסחרים), בקרנות גידור יש לשלם מס בשיעור של 30% (ולא 25% כמו על המכשירים הנסחרים) מדי שנה. מדובר בחיסרון גדול ביחס להשקעה סחירה – תוספת בשיעור המיסוי, ומעבר לכך יש כאן חבות מס בלי קשר למימושים באותה השנה, אלא על פי הערך של האחזקה לעומת תקופה קודמת.

עוד בנושא קרנות גידור – 

סיכום שנת 2017 בתעשיית קרנות הגידורכתבה בדהמרקר על קרנות הגידור הגדולות, הקרנות עם התשואות הטובות, היקף תעשיית קרנות הגידור ועוד

90 קרנות גידור פועלות בישראל – והגיע הזמן לפקח עליהן – כתבה בדהמרקר על קרנות הגידור הפועלות בישראל (נכון ל-2016), על חוסר הפיקוח הקיים, ועל הצורך ברגולטור שיפקח עליהם – "קרנות גידור נתפסות כגוף פיננסי שאינו פונה לכלל המשקיעים, ולכן אינו מצריך פיקוח והגנה על המשקיעים" מדגישים הכותבים, "אלחא שהחוקים בישראל אינם מספקים מספיק מידע לגבי פעילותן והתנהלותן. הצעות חקיקה בעולם קוראות להסדרת שיטות השקעתן, הנפקת תשקיף ודיווח שוטף למשקיעים – הגיע הזמן שזה יהיה גם בארץ".

שנה טובה לקרנות הגידור – שנת 2016 היתה שנה טובה לתעשיית קרנות הגידור, שבמקביל קמו קרנות גידור רבות (תופעה שממשיכה גם בשנת 2017). בכתבה בדהמרקר פרטים על התשואות של הקרנות הבולטות, לצד מידע על ההשקעות בקרנות, דמי הניהול ועוד.

 

מעודכן ל-06/2023

מסגרת אשראי היא הסכום שאתם יכולים להיות בו במינוס במסגרת חשבון העובר ושב (חשבון העו"ש) ולשלם את הריבית התעריפית שנקבעה לכם. חריגה ממסגרת זו תעלה לכם ביוקר – ריבית רצחנית. אז בואו נעשה סדר במה זה בעצם מסגרת אשראי.

מהי מסגרת אשראי? 

בנק ישראל מגדיר מסגרת אשראי כמסגרת לסדרה מתמשכת של עסקאות אשראי עתידיות בחשבון עובר ושב, בין הבנק לבין הלקוח. למעשה, בין הלקוח לבין הבנק יש הסכם – כן, אתם חותמים על עשרות עמודים שאתם פותחים חשבון עו"ש, ובין היתר נקבעת שם המסגרת שלכם. ההסכם להעמדת מסגרת אשראי מבטא את הנכונות של הבנק לאפשר ללקוח למשוך כספים או לחייב את החשבון בדרך אחרת, ביתרה שלילית, עד לתקרת מסגרת האשראי. לדוגמה, הבנק קבע שיש לכם מסגרת של 20 אלף שקל, המשמעות היא שאתם יכולים להיות במינוס בחשבון של 7 אלף של 12 אלף ושל עד 20 אלף שקל. אבל זה עולה כסף.

תמורת האשראי שאתם לוקחים מהבנק (כחלק מהמסגרת או כמסגרת כולה) אתם משלמים ריבית בשיעור מוסכם (מוסכם בינכם לבין הבנק). לרוב שיעורי הריבית על אשראי זה גבוהים משיעורי הריבית על הלוואות רגילות, אבל כמובן שנמוכים מריבית חריגה – ריבית על סכום שעולה על המסגרת השוטפת.

האם מוטלת חובה על הבנק לתת אשראי ללקוח?
זו שאלה קשה, ובנק ישראל נדרש לענות עליה. בנק ישראל מסביר שעל פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)  נקבע  כי לא מוטלת על הבנק החובה להעניק אשראי ללקוחות. מתן כל סוגי האשראי הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש הבנק כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעתו. זה לא עניין של מה בכך – הבנק בעצם לא חייב לתת לכם אשראי, ולכן עדיף כבר בעת פתיחת חשבון הבנק להבין מה המסגרת שהוא מייעד לכם.

האם יש לבנק חובות בקשר לניהול מסגרת האשראי?

מה בעצם טיב היחסים בין הבנק ללקוח? האם הבנק מחויב בנוגע למסגרת – הודעות שוטפות, דיווחים, שינוי המסגרת? ובכן, ההוראה המרכזית שמסדירה את העמדת מסגרות האשראי במערכת הבנקאית היא  הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב". תכלית ההוראה, של בנק ישראל, היא בעצם לעזור לציבור ולמנוע מצב מתמשך של חריגות. המצב הזה אולי טוב לבנקים שגובים ריבית חריגה, כלומר הרווחים שלהם עולים, אבל זה ממש לא טוב ללקוח, ובנק ישראל תפקידו לאזן בין הבנקים ובין הלקוחות. ההוראה של בנק ישראל, חשוב להדגיש, אינה אוסרת על קיום "מינוס" בחשבון (למרות שבתחילת הדרך רבים חשבו שזו הכוונה) ואינה דורשת להקטין את המינוס או לאפס את המינוס. ההוראה פשוט מחייבת הסדרת מסגרת האשראי בהסכם ברור בין הבנק ובין הלקוח ויישמו של ההסכם, כלומר – אתם יכולים להיות במינוס בתחום המסגרת.
ולמי זה בעצם טוב? מסתבר שגם לנו הלקוחות. מסגרת פעילות בנקאית ברורה ומוסכמת מקנה ללקוח ודאות בנוגע למתרחש בחשבונו ובאשר ליכולתו למשוך שיקים ולשלם תשלומים בדרכים שונות מהחשבון, וזאת מתוך מודעות לריביות הנגבות מהלקוח ועלות הפעילות בכלל. הלקוח פשוט יותר ער למסגרת ולמצבו ביחס למסגרת – אם המסגרת היא בהיקף של 20 אלף שקל, והלקוח נמצא במינוס של 15 אלף שקל הוא אמור לכלכל את צעדיו ולא להוציא שקים בסכום העולה על 5 אלף שקל. הוא בעצם אמור להכין מעין תזרים מזומנים שוטף שלוקח בחשבון גם את ההכנסות והתזרימים שלו (בעיקר הכנסות משכרר עבודה), ולפי זה לקבוע מתי וכמה להוציא.

והנה עיקרי ההוראה החשובה הזו – הסכם מסגרת האשראי יהיה בכתב. הבנק יבדוק ויתעד בקשות של לקוחות למסגרת אשראי, ויתאים אותן לצורכי הלקוח וליכולותיו. הבנק רשאי להעמיד מסגרת אשראי באופן חד צדדי ללקוח בעל הסכם מסגרת אשראי, ובלבד שלא יחייב את הלקוח בעמלה בגין העמדת המסגרת הנוספת, שהריבית במסגרת האשראי כאמור לא תעלה על הריבית שנקבעה למסגרת האשראי האחרונה אשר הוסכמה בכתב עם הלקוח, ושיודיע ללקוח בסמוך לקביעתה על סכום המסגרת ותנאיה.

כמו כן, נקבע בהוראה – הבנק לא יאפשר חריגות ממסגרת האשראי, אלא במקרים מיוחדים. למרות האמור, מותר לבנק, על פי שיקול דעתו, לכבד שיקים וחיובים בחריגה קטנה – עד אלף ש"ח, ובלבד שהחריגה לא תמשך זמן רב.

האם יש אפשרות לחרוג מתקרת מסגרת האשראי?

ובכן יש כלל ויש יוצאים מהכלל, שבפועל נראה שהיוצאים מהכלל עשויים להיות רבים – אבל תשתדלו להיצמד לכלל – לא לחרוג! בפועל על פי ההוראה – הבנק לא יכבד את החיובים המוצגים בחשבון, אשר יביאו לחריגה ממסגרת האשראי! וזה חשוב מאוד לדעת. חיובים כאלו, למשל שיקים, הוראות קבע ועוד, יוחזרו מסיבת "אין כיסוי מספיק". אם אתם במסגרת של 20 אלף שקל ונתתם שיק שמעביר אתכם מעל המסגרת הבנק לא יחייב, כלומר לא יקבל את השיק – השיק יחזור. שיקים שיוחזרו בשל חוסר כיסוי ייספרו במניין השיקים "המסורבים" (בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי), דבר העלול להביא להגבלת החשבון, על כל הסנקציות הכלולות בו.

אבל יש החריג: קיימים מספר מצבים בהם ניתן להגדיל את מסגרת האשראי הקיימת בחשבון: הבנק יכול, על פי שיקול דעתו, לכבד חיובים בחריגה קטנה – עד אלף שקל. הבנק רשאי להעמיד ללקוח מסגרת אשראי חד-צדדית באותם תנאים של המסגרת הקיימת – בלא לחייב את הלקוח בעמלה או בריבית גבוהה יותר מהמסגרת הקיימת. אם הלקוח פנה לבנק וביקש ממנו לכבד חיוב כלשהו שעומד להגיע לחשבונו, רשאי הבנק לכבד חיוב מסוים של לקוח.

איך מסדירים חריגה שכבר קיימת בחשבון?

ובכן, אם יש לכם חריגה בחשבון, אתם יכולים להסדיר אותה בכמה אופנים – הגדלת מסגרת האשראי – הגדלת מסגרת האשראי תלויה כמובן בהסכמת הבנק, במצבכם הכלכלי, ובביטחונות שמסרתם / העברתם לבנק. אתם פשוט יכולים לדון עם הבנק על הגדלת מסגרת, ואם יהיה מקום לכך מבחינת כל התנאים, המסגרת תעלה. אבל יש אפשרות עדיפה (בריבית נמוכה יותר). אתם יכולים לבקש הלוואה.

הלוואה מהבנק – הריבית על ההלוואה תהיה, ברוב הגדול של המקרים, נמוכה במידה רבה מהריבית על חריגה מהמסגרת, וכך תוכלו להקטין את תשלומי הריבית שלכם – זה יתרון ראשון וגדול של הלוואה על פני הגדלת מסגרת. מעבר לכך, אתם יכולים להגדיר (יחד עם הבנק כמובן) את תנאי הפירעון של ההלוואה  ולפרוע את האשראי בתשלומים. גם כאן, זה לא תמיד טריוויאלי לקבל הלוואה – זה תלוי כמובן בביטחונות, בשכר שלכם ועוד. אתם גם יכולים לקבל הלוואות מגורמים אחרים – חברות כרטיסי אשראי (מדריך קבלת אשראי מחברות כרטיסי אשראי), הלוואות חברתיות (מדריך הלוואות חברתיות) ועוד. חשוב לעשות בדיקת שוק (גם בבנקים אחרים) להשוות את התנאים ואת הריבית והעמלות.

ומעבר לשתי האפשרויות האלו, אתם פשוט יכולים להקטין את ההוצאות שלכם, וכך לא להגיע לחריגה – נכון, קל לדבר, קשה לעשות – הנה מחשבונים שיעזרו לכם להגדיר תקציב משפחתי והון עצמי משפחתי; בעזרת המחשבונים ובעזרת מודעות בכלל – תבינו שאתם מוציאים יותר מאשר אתם מכניסים, ואז אולי יול האסימון ותתחילו לחסוך בהוצאות. אם אתם בחריגה מתמדת שרק הולכת וגדלה, מאוד יכול להיות שזה העניין – אל תתעצלו, אל תברחו מהבדיקה הזו – זה חשוב.

חוץ מזה, אם יש לכם קרן השתלמות שנפרעת, מקור כספים מגורם אחר, משפחה, או חיסכון, או כספי ביטוח – אתם פשוט יכולים להעביר לבנק ולחזור למסגרת שלכם.

איך מנהלים חשבון ונמנעים מחריגה מהמסגרת?

שאלת מיליון הדולר – נו, מה לעשות כדי לא לחרוג. השאלה הזו עולה אצל מאות אלפי משפחות, והאמת שהן יודעות את התשובה – צריך לעקוב אחרי החשבון, להיות מודעים להוצאות השוטפות ולהכנסות השוטפות, ולתזמן את ההוצאות כדי שלא יהיו פיקים.  כמובן שחשוב מאוד שהחשבון לא יהיה באופן קבוע ביתרה שלילית – כי אז זה "סוחב" ריביות. תפנימו שמסגרת האשראי נועדה לאפשר גמישות זמנית, והיא לא אמורה להיות מצב קבוע. תפנימו שהריבית היא הקנס שלכם, והריבית הזו גדלה ככל שהאשראי גדול, ומעבר לזה – אנחנו בשוק שבו הריבית תלך ותגדל – כלומר, הקנס הזה שאתם משלמים, רק יילך ויגדל.

תשתמשו בכלים שהצגנו למעלה – תקציב חודשי והון עצמי כדי לעקוב אחרי ההוצאות וההכנסות שלכם. אתם יכולים גם  לנהל רישום שוטף של ההוצאות והכי חשוב – לתכנן מראש את ההוצאות. עקבו ובדקו את היתרה בחשבון הבנק ואתם יכולים היום לעשות זאת בקלות – דרך האינטרנט, באפליקציה של הבנק, אתם יכולים לבקש לקבל עדכון מהבנק בתדירות מסוימת או לפי הקרבה לחריגה מהמסגרת, וכמובן שאפששר בדרכים המסורתיות – דרך הטלפון או אפילו לגשת לסניף.

רצוי כמובן לנסות להתרחק ממגבלת החרידה, מהמסגרת. תשתדלו לנהל את החשבון שלא בסמיכות לקו האדום הזה.  אם אתם צמודים או קרובים לקו האדום, תצטרכו באופן הדוק לבדוק כל הוצאה, כל חיוב וכל זיכוי, וזה לא פשוט. מעבר לכך, זה גם יכול להיות קשה ומתסכל – לדוגמה, שילמתם לגן בשקים מראש, ומסתבר שהשקים לא נפדו בזמן והופ – הם פתאום נפדים בבת אחת – כולם ביחד, בעוד שאתם ממש לא הייתם מודעים לכך – מה עושים? אז מראש לא בדקתם טוב את ההכנסות וההוצאות, ומעבר לכך – משאירים מרווח ביטחון למצבים כאלו שכוללים גם הוצאות לא צפויות. ולא לשכוח – ההוצאות הגדולות של רובנו הם דרך כרטיסי אשראי, אז תבדקו מה המצב בכרטיס ותהיו מוכנים להוצאה הגדולה בתאריך הספציפי שלכם.

ונניח שבסה"כ אתם מסתדרים, אבל יש תקופות שבהן פחות – אז איך מתמודדים עם קשיים זמניים ולמנוע החזרת חיובים?

במצב כזה שהוא זמני, אתם צריכים להתכונן מראש – לדבר עם הבנק כדי שיגדיל לכם את המסגרת באופן זמני, ואז המשיכות, שקים וחיובים בכלל – יכובדו. מומלץ כמובן שהתכנון יהיה מוקדם, אל תגיעו לבנק אחרי שאתם בחריגה גדולה, או שאתם רגע לפני מצב של חריגה, תעשו זאת לפני, וכמה שיותר מוקדם, ככה עדיף. הבנק אוהב לראות אתכם מתוכננים ומסודרים, וזו נקודה לזכותם בעת המשא ומתן על הגדלת המסגרת.

קרדיט shutterstock

כל מה שצריך לדעת לפני שלוקחים הלוואה קרדיט shutterstock

 

הלוואות חברתיות – למי זה כדאי?

מעודכן ל-03/2018

 

השקעה בנאמנות עיוורת –  Trust Blind

השקעה בנאמנות עיוורת היא מצב שבו בעל ההון מסמיך באופן מוחלט את מנהל התיקים להשקיע את כספו. המצבים האלו נוצרים כאשר קיים אמון מוחלט בין המשקיע עצמו ובין מנהל התיקים או/ ו כאשר המשקיע, מסיבות שונות, אינו יכול להשקיע בעצמו בשוק ההון – לדוגמה, אם יש לו מידע פנים, אם הוא בתפקיד בכיר, פוליטיקאי בכיר, עם השלכות והשפעות על שוק ההון ועוד.

במצב של נאמנות עיוורת, נעלם בעצם ניגוד העניינים שהיה בין החלטות וביצועי האדם לבין תיק ההשקעות שלו. הוא כבר לא יקבל החלטה בגלל תיק ההשקעות שלו; הוא לא יחליט שלא לצאת למלחמה בגלל שהמניות בבורסה ירדו, והוא לא יחליט לחתום על שלום כדי שהמניות יעלו. הוא פשוט לא יודע מה יש לו בתיק ההשקעות – זו נאמנות עיוורת, הוא עיוור לחלוטין בסוגי ההשקעות בתיק שלו.

בפועל, במקרים רבים, אותו אדם, מפקיד את כל נכסיו בידיו של נאמן, שאחראי למצוא גורם מקצועי שישקיע את כספו של האיש. אותו גורם יעשה  זאת בצורה הגונה והוגנת, ואינו רשאי לקבל הוראות, לרבות הוראות קנייה ומכירה מאותו אדם. כן, אפשר כבר בתחילת הנדרך, לקבוע עקרונות כלליים, לניהול תיק ההשקעות.

נאמנות עיוורת אינה רק במצב של ניהול השקעות. זה יכול להיות גם במצב שלאותו אדם יש נדל"ן והוא בתפקידו עשוי להשפיע על מחירי הנדל"ן באזור המסוים הזה. מה עושים אז?  במקרים כאלו, מעביר אותו אדם את רשימת נכסיו ובעזרת הייעוץ המשפטי נקבע אם הוא יכול לעסוק בסוגיה או לא.  במקרים אחרים, מעבירים את הנכסים לנאמנות עיוורת, אבל זה פחות מקובל.

בפועל, כשמדברים על נאמנות עיוורת מתכוונים לרוב על ניהול כספים בנאמנות עיוורת.

תעודות הסל כחלק מהמכשירים עוקבי המדדים הן אמנם המכשיר הפופולרי ביותר בעולם ההשקעות הגלובלי, ועדיין בשוק המקומי הן בפיגור אחרי קרנות הנאמנות שדוגלות בניהול כספים אקטיבי. מדובר בשתי גישות שונות לחלוטין – בתעודות סל, הרציונל הוא שלא ניתן להכות את מדד הייחוס, ולכן כדאי פשוט לעקוב אחרי המדד/ האינדקס שזה בעצם השקעה בתעודת סל או קרן סל או קרן מחקה.

בקרנות נאמנות (ברוב הקרנות למעט קרנות מחקות) התפיסה היא שמנהל הקרן מייצר תשואה עודפת בזכות כישוריו, ניסיונו ותזמון ההשקעות, ולכן יש להשקיע בקרנות הנאמנות. בפועל, הניהול הזה עולה דמי ניהול גבוהים יותר (משמעותית) מאשר בתעודות הסל, ולכן ברוב המקרים – תעודות הסל לאורך זמן מנצחות. עם זאת, חשוב להדגיש שיש מנהלי השקעות ומנהלי קרנות שמכים את מדד הייחוס לאורך זמן (מעטים).

בחודש פברואר נמשכה המגמה השלילית בתעשיית תעודות הסל. מנתונים שפרסם איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר עולה, כי מתחילת השנה נפדו 3.2 מיליארד שקל ובפברואר נפדו 1.1 מיליארד שקל.

בתעודות הסל מנוהלים נכון לסוף פברואר נכסים בהיקף של 93.5 מיליארד שקל, כאשר בשיא לפני כשנתיים נוהלו כ=122 מיליארד שקל.

תעודות הסל אחראיות לכשליש מהיקף המסחר בבורסה בישראל.

ובעוד תעודות הסל מאבדות גובה, בתעשיית קרנות הנאמנות קיימת בחודשים האחרונים התגברות של קצב זרימת הכספים לקרנות מנייתיות וקרנות מסוכנות יותר, על חשבון האפיקים הסולידיים.

שוק תעודות הסל בישראל מורכב מארבעה שחקנים מנהלים: תכלית תעודות סל, של מיטב דש, שמחזיקה ב-29.3% מהשוק; קסם תעודות סל, של אקסלנס, שמחזיקה ב-28.6% מהשוק; פסגות תעודות סל, שמחזיקה בנתח שוק של כ-27.9%; והראל תעודות סל, שמחזיקה נתח של 14.2% משוק תעודות הסל.

חשבון בנק אפשר לפתוח כבר בתיכון, כשבכל שינוי סטטוס – חייל, סטודנט, נשוי וכו', החשבון גם מעביר סטטוס (לרוב עם העדפות והנחות מסוימות). כשמדברים על חשבון בנק מדברים על חשבון עובר ושב (חשבון עו"ש). זה בעצם החשבון שדרכו אנו מנהלים את רוב הפעילות הפיננסית השוטפת שלנו – אנחנו  משלמים תשלומים לגורמים שונים על ידי שיקים, כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב, הוראות קבע, ועוד. זה גם החשבון אליו אנו מקבלים א השכר השוטף, וכמו כן זה החשבון שדרכו נעשית כל הפעילות הפיננסית שלנו – השקעות בניירות ערך, הפקדות בפיקדונות מסוימים , קבלת הלוואות, העמדת אשראי, ועוד. החשבון הזה מהווה בעצם את התנועות שלנו במהלך תקופה כשהיתצרה היא בעצם המאזן שלנו – מה מצבנו – כמה היתרה השוטפת, כמה יש לנו בחשבונות ההשקעות, המט"ח ועוד.

חשבון עו"ש מהווה  החשבון המרכזי במערכת הבנקאות. זה חשבון הגג שלנו, כאשר במקרים מסוימים יש חשבונות נוספים – חשבון פיקדון (חשבון שפותחים רק אם רוצים פיקדון בבנק מסוים) ועוד.  כאמור בחשבון העו"ש מקבלים ב השכירים במשק את שכרם, ולמעשה הציבור בישראל, רובו ככולו, נזקק לחשבון זה לצורך הניהול היום יומי של פעולותיו הכספיות. חיוניותו של חשבון זה, מדגיישם בפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל –  באה לידי ביטוי בחוק המטיל חובה על תאגיד בנקאי לתת את השירות של "פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי או במטבע חוץ", אלא אם הסירוב לפתיחת החשבון הוא סירוב סביר.

פתיחת חשבון עובר ושב

חשבון עו"ש הוא למעשה שירות בנקאי חיוני שקשה להתנהל בלעדיו. מסיבה זו כמעט כל תושבי המדינה הבגירים פותחים חשבון עו"ש. לשם כך יש לחתום על חוזה פתיחת חשבון ולבחור אילו שירותים בנקאיים אנו מעוניינים לקבל בחשבון.

הבנקים השונים מציעים תנאים מגוונים לפתיחת החשבון. לכן, כדאי לבדוק במספר בנקים מהם התנאים המוצעים, ולבחור את הבנק המציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר לצורכי הלקוח.

במהלך שנת 2014 נקבע כי לקוחות יכולים לבקש לפתוח חשבון בבנק באמצעות האינטרנט

(למידע נוסף ראה הוראת ניהול בנקאי תקין 418 "פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט")

האם הבנקים מחויבים לפתוח לנו חשבון עובר ושב?

על פי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981, בנק אינו רשאי לסרב לפתוח ללקוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי , מסיבות שאינן סבירות. 

כלומר, ללקוחות הבאים הבנק מחויב לפתוח חשבון ביתרת זכות (ללא אשראי), ובלבד שאין סיבה נוספת המהווה סיבה סבירה למניעת פתיחת החשבון:
1. לקוח מוגבל, או מוגבל חמור, או מוגבל מיוחד, כמשמעותם בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981,   בעבר או  בהווה (לגבי לקוח מוגבל בהווה יפתח חשבון ללא שיקים);
2. לקוח בהליך פשיטת רגל בהווה;
3. לקוח בהליך פשיטת רגל בעבר;
4. לקוח אשר הוטל עיקול על חשבונותיו;
5. לקוח אשר מתנהל או התנהל בעבר, בינו לבין בנק אחר, הליך משפטי שמקורו בגביית חוב. 
הערה:

1. בנק רשאי להתנות את פתיחת החשבון ללקוח בהליך פשיטת רגל, בהצגת אישור מכונס הנכסים או המנהל המיוחד.

2. בנק מחויב למסור ללקוח, אשר הגיש בקשה לפתיחת חשבון ונענה בסירוב, את החלטתו בכתב, בתוך 5 ימי עסקים ממועד הגשת הבקשה ע"י הלקוח.  

סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה:

מה כדאי לבדוק בעת פתיחת החשבון?
חישבו איך אתם מתכוונים לעקוב אחר הפעילות בחשבון, אם ברצונכם לקבל מידע אודות החשבון לסלולר או לכתובת מייל, בדקו אם הבנק מציע שירותים אלו והאם הם כרוכים בעלות. היכנסו לאתר האינטרנט של הבנק ובדקו האם הוא ידידותי לשימוש.

למידע על עלויות הכרוכות בניהול חשבון עו"ש

למחשבונים להשוואת עלויות
האם בנק חייב לתת אשראי ללקוח?
 
סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 קובע כי לא מוטלת על בנק החובה להעניק אשראי ללקוחותיו. מתן שירות הכרוך באשראי מכל סוג שהוא, לרבות מסגרת אשראי בחשבון העו"ש ופנקס שיקים, הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש הבנק כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעת.
סוגי חשבונותזכויות החתימה בחשבון משותף
זכויות החתימה בחשבון משותף יכולות להיות:"ביחד" – ביצוע של כל פעולה מחייב חתימות של כל השותפים בחשבון;
"ביחד ולחוד" – די בהוראה של כל אחד מהשותפים לביצוע כל פעולה; אין צורך בקבלת אישור של יתר השותפים.

יתרונות ניהול החשבון "ביחד ולחוד" הן בנוחות וזמינות של השירותים הבנקאיים לכל אחד מהשותפים, היכולים לפעול בחשבון באופן עצמאי. זוהי שיטה המחייבת אמון הדדי בין השותפים, שכן כל אחד יכול לחייב ולזכות את החשבון, כלומר להפקיד ולמשוך כספים בכל עת, ללא צורך בקבלת הסכמת השותף האחר לכך.
היתרונות של ניהול חשבון "ביחד" הם במעקב ההדוק של כל אחד מהשותפים אחר כל פעולה בחשבון, שכן לא ניתן לבצע שום פעולה ללא ידיעת כל השותפים. שיטה זו מתאימה לשותפים המבקשים לפקח על הפעילות בחשבון באופן שוטף, כך שלא יבוצעו בחשבון פעולות בלי לקבל את אישורם מראש.איך הופכים חשבון "ביחד" לחשבון "ביחד ולחוד" או להפך?

במקרה של חשבון "ביחד" – ניתן להפוך את החשבון לחשבון "ביחד ולחוד" באמצעות מתן הוראה משותפת על ידי כל השותפים.
במקרה של חשבון "ביחד ולחוד" – כל אחד מהשותפים רשאי להורות לבנק להפסיק את היכולת של מי מהשותפים לפעול בחשבון לבדו. ממועד מתן הוראה זו יידרשו, לצורך ביצוע כל פעולה בחשבון, חתימותיהם של כל השותפים יחד. יש להביא בחשבון שבמקרה של חוסר שיתוף פעולה בין השותפים, הוראה כזאת עלולה להביא ל"הקפאת" הפעילות בחשבון.

את ההוראה לבנק, בדבר הפיכת החשבון מחשבון "ביחד ולחוד" לחשבון "ביחד", מומלץ למסור בכתב בלבד; זאת כדי למנוע כל ספק בעניין וכדי לעצור את פעולת השותפים האחרים מהר ככל הניתן (כשהדבר מתבקש).

האם אפשר לגרוע שותף מחשבון משותף שנמצא ביתרה שלילית?
הבנק בדרך כלל לא יסכים לגריעת שותף מחשבון משותף הנמצא ביתרה שלילית, עד שהחוב כולו בחשבון ייפרע. זאת מכיוון שהאחריות לחוב בחשבון היא של כל אחד מהשותפים בחשבון.

מהו "סעיף היוותרות בחיים"?
סעיף "היוותרות בחיים" או "סעיף אריכות ימים" הוא סעיף בהסכם פתיחת החשבון, בו נקבע שלאחר פטירת אחד השותפים השותף האחר רשאי להמשיך לפעול בחשבון. הסעיף חל על מערכת היחסים שבין השותפים בחשבון לבין הבנק, ואין בכוחו להעביר את הבעלות בכספים אל הצד הנותר בחיים. מטרת הסעיף היא להימנע מהקפאת החשבון בעקבות פטירת אחד השותפים, ולאפשר לשותף הנותר בחיים לפעול בחשבון, בכפוף לחובת הזהירות, עד להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה. אלמלא "סעיף היוותרות בחיים", על פי דיני הירושה, היה על הבנק לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה בטרם יאפשר לשותף הנותר בחיים לבצע פעילות כלשהי בחשבון.

מה ההבדל בין מיופה כוח בחשבון לבין שותף בחשבון?

פעמים רבות לקוחות הבנקים, במיוחד המבוגרים ביניהם, מבקשים לצרף את ילדיהם או קרובי משפחה אחרים לחשבון כדי שיעזרו להם בניהולו. במקרה כזה עומדות בפניהם שתי אפשרויות עיקריות: לצרף את קרוב המשפחה כבעלים נוסף (שותף) בחשבון, או לתת לקרוב המשפחה ייפוי כוח לפעול בחשבון.
מה ההבדל בין השניים:
  • שותפים בחשבון הם בדרך כלל (וכל עוד לא הוכח אחרת) בעלים במשותף של כל הזכויות הגלומות בחשבון בחלקים שווים, וכן נושאים באחריות משותפת לכל ההתחייבויות שנוצרו בחשבון. מיופה כוח אינו הבעלים של החשבון, אלא שלוח של הלקוח ועושה דברו.
  • בנסיבות של קיזוז, לעיתים ניתן יהיה לקזז מהחשבון המשותף כנגד חוב אישי של השותף בחשבון אחר באותו בנק. לעומת זאת, לא ניתן לקזז מהחשבון המשותף כנגד חובו של מיופה הכוח כבעלים בחשבון אחר.
  • לא ניתן להוציא שותף מחשבון משותף אלא בהסכמתו או על פי צו של בית המשפט. לעומת זאת ניתן לבטל ייפוי כוח בכל עת.
  • עם פטירת אחד השותפים רשאים השותפים הנותרים להמשיך ולבצע פעילות שגרתית ושוטפת בחשבון, מכוח סעיף המכונה "סעיף היוותרות בחיים". עם זאת, ייפוי הכוח מתבטל אוטומטית עם פטירת הלקוח, ובהתאם גם היכולת של מיופה הכוח להמשיך לפעול בחשבון.

 

קבוצת עזריאלי עוסקת בייזום, הקמה וניהול של קניונים, מרכזים מסחריים, בניני משרדים, דיור מוגן ועוד. החברה מחזיקה בקניון עזריאלי בתל אביב ובקניון איילון ברמת גן, לצד קניונים נוספים ברחבי הארץ, מבנים ומרכזים מסחריים. כמו כן לחברה השקעות ריאליות נוספות, ונדל"ן.

פריגו היא שחקנית משמעותית בשוק התרופות הגנריות ובשוק ה-OTC, תרופות שלא צריכות מרשם רופא. גם פריגו לא הצליחה לחמוק מהסנטימנט השלילי בתעשייה הגנרית

התוצאת של החברה בירידה על רקע תצחרות המחירים והשחיקה ברווחיות הגולמית בעיקר בשוק האמריקאי, וכתוצאה מכך החברה מפספסת ברבעונים האחרונים את ציפיות השוק

מיילן היא המתחרה הגדולה של טבע בתעשיית התרופות הגנריות מיילן גם מאתגרת את התרופה האתית העיקרית של טבע – הקופקסון.

גם מיילן כטבע וכחברות אחרות בענף הגנריקה, סובלת מסנטימנט שלילי עמוק – הן בתחום העסקים והן בוול-סטריט.

 

שותפות הנפט והגז ישראמקו היתה שותפות רגועה למדי עד שנת 2009. בחילת 2009 נמצא גז במאגר תמר שבו השתתפה ישראמקו וכל השאר הוא היסטוריה. מניית השותפות זינקה מאז פי 8 כשב-2015 הפך המאגר לפעיל והוא מספק גז לחברת החשמל ולספקי חשמל נוספים (תחנות כח בעיקר)  ברחבי הארץ

מניית עליבאבא היא אחת מהכוכבות של וול סטריט בשנה האחרונה. עליבאבא שהונפקה בשנת 2015 קפצה מאז ההנפקה פי שתיים. החברה עוסקת בסחר אלקטרוני – דרך האתר שלח עליבאבא אתם יכולים לרכוש מוצרים ברחבי העולם, בעיקר מסין, בעלויות נמוכות.

האתר הוא אתר הסחר הגדול בעולם, אם כי הוא לא נהנה מתדמית החדשנות של אמזון.