הראל פיננסים מפרסמים המלצות השקעה שבועיות, ומעריכים כי הדו"חות והביצועים ממשיכים לתמוך בחשיפה גבוהה לשוק המניות האמריקאי.

הראל פיננסים מציינים כי השבוע האחרון של יולי התאפיין בעליות ברוב מדדי המניות, אך למרות שאנחנו בשיא עונת הדו"חות נראה כי מה שהשפיע בעיקר היה נתוני המקרו. בגזרת הדו"חות כמעט 353 חברות פרסמו דוחות, כאשר 70% היכו את תחזיות הרווח אם כי רובן בשיעור נמוך יחסית. סך רווחי החברות לעומת הרבעון המקביל ירדו ב-1%, אך לעומת הצפי הן גבוהות בכמעט 4%. בתחום ההכנסות 50% מהחברות דיווחו על הכנסות גבוהות יותר.
הסיפור הגרוע של הרבעון האחרון הן חברות האנרגיה, שבהן הרווחים ירדו ב-56%. החברות הגדולות שפרסמו דו"חות בסוף השבוע – אקסון מוביל ושברון – אוששו את הצפיות הנמוכות ורווחיהן היו נמוכים אף יותר מהצפי. זו , בין השאר, הסיבה לירידה החזקה במחירי הנפט ביום שישי (וגם מחירי מניות החברות האלה). מה היה חזק? צריכה מחזורית עם גידול ברווח של כמעט 14% והתרופות עם גידול ברווח של כמעט 8%. מתחילת שנה, נראה כי יש מתאם בין הגידול ברווח של החברות לבין הסקטורים שמתפקדים טוב יותר. גם בשבוע החולף המשיכו הסקטורים האלה לבלוט לחיוב, יחד עם תחום התשתיות והתעשייה. בסין, פורסמו נתוני ייצור ותעשייה חלשים, אבל נראה כי יותר ויותר כלכלנים ואנליסטים מפנימים כי השינוי הכלכלי בסין מחייב להתחיל לבחון יותר נתונים אחרים על סקטור השירותים.

"בשוק המניות המקומי, ראינו אתמול השלכות של דו"ח שישינסקי 2 שנכנס לחוק ההסדרים בלי הבקשות של כיל (גם העובדה שפוטאש פרסמה דו"ח כספי לא טוב והורידה תחזיות השפיעה, למרות שהחולשה שעליה היא הצביעה היא לא במקומות שכיל נמצאת). גם ההודעה של טבע על סגירת המימון לעסקה השפיעה, אם כי מדובר בהלוואות גישור ולא מימון סופי ולכן ההשפעה עשויה להיות מעטה", כותבים הראל פיננסים.

הראל פיננסים מציינים כי "בשורה התחתונה, ממליצים להמשיך בחשיפה למניות של 80%-90% מהרמה המותאמת ללקוח. הדו"חות והביצועים ממשיכים לתמוך בחשיפה גבוהה לשוק האמריקאי. חוזרים על ההמלצה כי מי שמאמין שהריבית בארה"ב לא צפויה לעלות השנה, כדאי לו לשקול להקטין חשיפה לאירופה (כי המשמעות תהיה היחלשות של הדולר והתחזקות של היורו – שעשויה לפגוע בחברות באירופה)".

הראל פיננסים על השוק הקונצרני – בעולם המרווחים נפתחו, בארץ ירדו: מרווחי האג"ח הקונצרני בעולם ממשיכים להיפתח בשבוע החולף, בעיקר בדירוגים הנמוכים. בדירוגים אלה המרווחים נמצאים בשיא של שנה, כאשר סיבה מרכזית לכך היא הדיווחים על כניסתו לתוקף של החוק המונע מהבנקים הגדולים להמשיך לנהל תיק אג"ח גדול בנוסטרו שלהם (חוק וולקר) – עובדה המטרידה שחקנים רבים החוששים מפגיעה בנזילות בשוק האג"ח בעיקר בדירוגים הנמוכים. בשוק המקומי ההתנהגות היחסית חלשה של הקונצרני בשבוע האחרון הייתה קשורה בעיקר לירידה בציפיות האינפלציה והאפיק הממשלתי הצמוד, והיא באה אחרי ביצועים טובים בחודש האחרון (במיוחד בהשוואה לצמוד הממשלתי). תל בונד 20 עלה ב-1.62% וזה גם המרווח שלו מעל אג"ח ממשלתי. תל בונד 40 עלה ב-1.28% וה-60 ב-1.45%.תל בונד תשואות עלה ביולי ב-1.74%. ברוב המקרים, בזכות העליות של החודש האחרון, חזרו רוב המדדים לטריטוריה חיובית מתחילת השנה.

"אנו ממשיכים להמליץ על חשיפה מפוזרת לאפיק. המרווחים נמוכים יחסית, כך שאם נראה פתיחת מרווחים, זה עשוי להשפיע גם על הדירוגים הגבוהים ולפיכך נדרש פיזור גם לדירוגים הנמוכים", כותבים הראל.

הראל פיננסים על תיק השקעות – שיפוע העקום ממשיך להצדיק סינתטי למח"מ בינוני: "מסיכום חודש יולי עולה שאגח ל-30 שנה בארה"ב עלה 3%, בעוד שהממשלתי השקלי הארוך (0142) עלה 4.5%, כך שהחודש הזה חזר להיות טוב לארוכים, אם מתעלמים מהמהמורות שבדרך.  שיפוע עקום התשואות מצדיק עדיין, להערכתנו, בניית מח"מ בינוני באפיק השקלי באופן סינתטי. העובדה שהשוק מבין שהריבית בארה"ב תעלה עוד יותר לאט מכפי שסבר עד כה – מה שאומר שתהליך השתטחות העקום יהיה איטי עוד יותר – מהווה חיזוק נוסף לגישה זו", כותבים הראל פיננסים.

"האג"ח הממשלתי הצמוד המשיך להתנהג פחות טוב במהלך החודש האחרון, על רקע הירידה המתמשכת בציפיות האינפלציה. אמנם התיק שלנו מורכב מיותר שקלים, אך רוב החשיפה לאפיק הצמוד היא באמצעות אג"ח קונצרני ולהערכתנו לא מומלץ לוותר עליה. גם העובדה שהשקל בשיא מול הסל והצפיות בשפל, מגדילים הסתברות לתיקון – גם אם נקודתי", מעריכים בהראל.

התאוששות בורסות העולם בחודש יולי 2015, נתנה אותותיה גם בשוק תעודות הסל, שגייס בנטו קרוב לחצי מיליארד שקל (בניכוי החזקות הדדיות). כך מדווח איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר.

על פי הנתונים, עיקר הגיוסים היו בתעודות סל העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל, בהיקף של מעל 640 מיליון שקל, כשמתחילת השנה גייס אפיק זה כ-2.7 מיליארד שקל. מנגד, שיעורי הריבית הנמוכים במשק, המשיכו את המגמה של המשקיעים בפדיון תעודות פיקדון, כך שביולי 2015 נפדו עוד כ- 214 מיליון שקל ומתחילת השנה נפדו 12.7 מיליארד שקל מתעודות פיקדון. כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר.

לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "שווי הנכסים המנוהלים בשוק תעודות הסל הגיע בחודש יולי 2015 למעל 113 מיליארד שקל (בניכוי החזקות הדדיות), לעומת חודש יוני 2015, שאז נוהלו כ-111 מיליארד שקל".

מדריכים בנושא תעודות סל

עוד עולה מבדיקתו של סולומון כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בחודש יולי 2015, הינה כדלקמן: כ-27% מושקעים במדדי מניות מקומיים בשווי כספי של כ-30.6 מיליארד שקל, כ-35.5% מושקעים במדדי מניות בחו"ל בשווי כספי של כ-40.2 מיליארד שקל, כ-20% מושקעים במדדי אגרות-חוב בישראל בשווי כספי של כ-22.5 מיליארד שקל, וכ-11% מושקעים בתעודות פיקדון בשווי כספי של כ-12.6 מיליארד שקל (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות)."

סולומון ציין כי, בחודש יולי 2015 תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש מחזיקה ב-29.6% מהשוק, ואחריה קסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה שמחזיקה ב-29% מהשוק. אחריהם נמצאת פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-27.5%, והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 13.9% משוק תעודות הסל."

מהן תעודות סל? יתרונות וחסרונות

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN  ) הן מכשיר פיננסי מתקדם העוקב אחרי  מדד מסוים או נכס בסיס מסוים כמו מט"ח וסחורות ; המכשירים האלו  נולדו כתוצאה ממחקרים שתמכו בהשקעות במדדים על פני השקעות מנוהלות. למעשה, תעודות סל מאפשרות  למשקיע בהן, להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק. ניתן להמיר את התעודה למניות הפיזיות או לחילופין לקבל את שוויין הכספי.  במקום שהמשקיע ירכוש ישירות את סל ניירות הערך, מנהל התעודה עושה זאת עבורו.

תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף).

תעודות סל  הן תעודות המונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה, בניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בתעודות (יצירת ביקושים והיצעים).

היתרונות העיקריים בתעודות הסל הן: נזילות  (ניתן לממש את תעודת הסל במשך כל רגע בזמן המסחר); סחירות (המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות); פיזור ( מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב). כמו כן, דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.

החיסרון הבולט של תעודות הסל: סיכון המנפיק; תעודת סל היא כמו הנפקת אג"ח: התחייבות של מנפיק הקרן חלקי בעלי היחידות ולכן  קיים סיכון להשקעה כתוצאה מתרחיש תיאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. בקרנות נאמנות אין סיכון כזה (סיכון המנפיק); לא מדובר בהתחייבות של מנהל קרנות הנאמנות כלפי בעלי היחידות, אלא מדובר באחזקה בנאמנות, וגם אם מצבו הפיננסי של מנהל הקרן בעייתי, אין בכך להשפיע על ערך ושווי הנכסים.

בנק ישראל מפרסם את דוח המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של שנת 2015, ומתייחס בין היתר לנושא מחירי הדירות ושוק הדיור.

בבנק ישראל מציינים כי מחירי הדירות ורמת הפעילות בשוק הדיור שבו לעלות לאחר הקיפאון ששרר בשוק בתקופת ההמתנה לחוק "מע"מ אפס". קצב העלייה השנתי (עד אפריל-מאי) במחירי הדירות אמנם התמתן – 3.2% לעומת 4.3% ב-2014 – אך מתחילת השנה (ינואר עד אפריל) עלו המחירים בקצב שנתי של כ-6%. במקביל זינק בתקופה הנסקרת מספר העסקאות, במיוחד בדירות ש"מע"מ אפס" התייחסה אליהן, וכן חלה עלייה בסך המשכנתאות החדשות שניתנו, לאחר שבמחצית הקודמת הוא נותר יציב.

בבנק ישראל מזכירים כי הוועדה המוניטרית הפחיתה את הריבית לחודש מארס 2015 ב-0.15 נקודת האחוז והביאה אותה לרמתה הנמוכה ביותר אי פעם, 0.10%. הפחתה זו לא הייתה מגולמת בציפיות השווקים הפיננסיים, ועל כן התגובה בהם הייתה חדה יחסית. מכיוון שהריבית התקרבה לרמה אפסית, בחנה הוועדה בתקופה הנסקרת הפעלת כלי מדיניות אחרים. כמו כן הוסיף בנק ישראל לרכוש מט"ח, ובתקופה הנסקרת הגיע היקף הרכישות ל-4.6 מיליארדי דולרים, מרביתם (3 מיליארדי דולרים) נרכשו במסגרת התכנית שנועדה למתן תנודות חריגות בשער החליפין , ושאר הסכום נרכש במסגרת התכנית שנועדה לקזז את השפעתה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין. גם בחודשים יולי ואוגוסט, לאחר התקופה הנסקרת, הותירה הוועדה את הריבית ברמה הנמוכה של 0.1%.

המדיניות המקרו-יציבותית: חברי הוועדה סברו כי הסיכון הפיננסי העיקרי נשקף מהאשראי לענף הדיור, והצעדים שהמפקח על הבנקים נוקט בשנים האחרונות מפחיתים סיכון זה.

האינפלציה והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.4%, ולפיכך הייתה האינפלציה נמוכה משמעותית מגבולו התחתון של יעדה (1.0%). קצב האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים לאחור היה שלילי לאורך כל התקופה הנסקרת. עם זאת, ההתפתחות במדדים החודשיים לא הייתה אחידה לאורך התקופה – בחודשים ינואר-פברואר נרשמו במדד ירידות חדות, ששיקפו בעיקר הפחתות חד-פעמיות וצפויות של מחירי החשמל והמים, וכן את ירידתם של מחירי הנפט במחצית הקודמת .  בחודש מארס החלה תפנית: המחירים שבו ועלו, בהתאם לתוואי העונתי המתיישב עם יעד האינפלציה, וכתוצאה מכך התמתן קצב ירידתם בהסתכלות על 12 חודשים לאחור. הציפיות לאינפלציה לשנה על פי המקורות השונים ירדו בתחילת התקופה אל מתחת לגבולו התחתון של יעד האינפלציה, ובסופה שבו לסביבת הגבול התחתון. האינפלציה הצפויה בטווח הבינוני-ארוך נותרה מעוגנת סביב מרכז היעד לאורך כל התקופה.

באשר לפעילות הריאלית המקומית כותבים בבנק ישראל: הנתונים למחצית שכללה את הרבעון הרביעי של 2014 ואת הרבעון הראשון של 2015 מעידים כי המשק חזר לקצב הצמיחה המתון שאפיין אותו לפני "צוק איתן". בפירוט, הנתונים לרבעון הרביעי הצביעו על האצה בפעילות – עלייה של 6.5%, ששיקפה תיקון להאטה שהייתה ברבעון הקודם בעקבות "צוק איתן" – ברבעון הראשון של 2015 הוסיף המשק לצמוח, אמנם בשיעור מתון יותר. הצריכה הפרטית הובילה את הצמיחה במהלך התקופה, ואילו למיתונה פעל הדשדוש ביצוא, על רקע התחדשות מגמת הייסוף של השקל והחולשה בסחר העולמי.

בנק ישראל על שוק העבודה: הנתונים לרבעון האחרון של 2014 ולרבעון הראשון של 2015 הצביעו על תיקון דומה לזה שהיה בפעילות הריאלית המקומית:  שיעור האבטלה שב וירד, עד לשפל של 5.4%, וזאת לאחר שהוא עמד על 6.2% ברבעון השלישי של 2014. במקביל שמרו שיעורי ההשתתפות והתעסוקה על יציבות ברמה גבוהה, גדלו שיעור המועסקים ושיעור המשרות הפנויות. כן עלה השכר הריאלי, וגדל  מספר משרות השכיר. כאשר גידול  מספרן בשירותים הציבוריים פיצה על התכווצות במגזר העסקי.

שער החליפין: בתקופה הנסקרת חלה בשקל תפנית במונחי שער החליפין האפקטיבי. לאחר שבמחצית הקודמת חל בו פיחות חד, במחצית הנסקרת הוא התחזק במידה רבה במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ובמונחי האירו ובמידה פחותה גם ביחס לדולר. הרקע לייסוף במונחי השער האפקטיבי היה הכרזת הבנק המרכזי האירופי (ה-ECB) בינואר על צעדים ראשונים של הרחבה כמותית. בעקבות צעדים אלה נחלש האירו בחדות מול המטבעות המובילים – וגם כאמור מול השקל – והדבר הניע בנקים מרכזיים ברחבי העולם לפעול להחליש את המטבע המקומי. הפחתת הריבית לחודש מארס ורכישות המט"ח במהלך התקופה בלמו חלקית את מגמת הייסוף האפקטיבי של השקל, אך לפי מספר אומדנים שער החליפין האפקטיבי של השקל בסוף התקופה הנסקרת מיוסף יתר על המידה ביחס לשער החליפין של שיווי משקל.

באשר לסביבה העולמית מציינים בבנק ישראל כי הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח בקצב מתון, אך השונות בין המדינות גבוהה, ובמקביל הואט הסחר העולמי. אשר למדינות המפותחות – המשק האמריקאי ממשיך לצמוח בקצב מתון, על אף התכווצות ברבעון הראשון של 2015, שנבעה ככל הנראה מגורמים זמניים. בכלכלת אירופה החלה מגמת שיפור בצמיחה, אף כי ריחפה מעליה סכנת "המשבר היווני". במדינות המתפתחות  קצבי הצמיחה בפועל, וכן אלה החזויים, נמוכים מאשר בעבר. בנקים מרכזיים בעולם המשיכו לנקוט צעדים של מדיניות מוניטרית מרחיבה, ובראשם ה-ECB, שכאמור הכריז לראשונה על תכנית הרחבה כמותית בהיקפים גדולים, על רקע חששות מהתפתחות דפלציה במדינות הגוש. ההערכות בקרב בכירי הבנק המרכזי האמריקאי (ה-Fed) ובשווקים הן שריבית ה-Fed תועלה לראשונה לקראת סוף השנה –בספטמבר או בדצמבר 2015.

השווקים הפיננסיים: מדדי המניות העיקריים (ת"א 25 ות"א 100) עלו במהלך התקופה הנסקרת, בדומה למגמה העולמית, אך בעוצמה רבה יותר. ברמת הסיכון של המשק, כפי שהיא מתבטאת בפרמיית ה-CDS על החוב החיצוני הממשלתי לחמש שנים, נמשכה מגמת הירידה, המאפיינת אותה בשנים האחרונות. מתחילת השנה עלה האשראי למגזר העסקי הלא-פיננסי, בעיקר הודות לעליות באשראי מהבנקים ומהגופים המוסדיים. מרווחי התשואות של אג"ח החברות נותרו ברמה נמוכה. יתרת האשראי למשקי הבית הוסיפה לגדול בקצב דומה לזה שאפיין אותה בשנתיים האחרונות.

המדיניות הפיסקלית: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה (ללא מתן אשראי נטו) בחודשים ינואר-יוני הסתכם ב-0.6 מיליארד ש"ח, נמוך בכ-1.7 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון של 2.5 אחוזי תוצר. תהליך אישור התקציב של הממשלה החדשה אמור להסתיים רק  לקראת סוף 2015, והממשלה פועלת מתחילת השנה לפי החוק המאפשר לה להוציא 1/12 מתקציב 2014 בכל חודש (תקציב המשכי). הגירעון לשנת 2015 צפוי לעמוד על 2.5–2.8 אחוזי תוצר, קרוב לתקרת הגירעון הקבועה בחוק.

תחזית חטיבת המחקר מחודש יוני 2015 : לפי התחזית שגיבשה חטיבת המחקר בסוף יוני 2015, האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפויה לעלות ולעמוד על 1.6%, קרוב למרכז היעד. תחזית זו מושפעת בין היתר מהעלייה בתשלומי ההעברה, בשכר המינימום ובקצב הצמיחה. עם זאת, נשקפים לאינפלציה החזויה סיכונים כלפי מטה בשל התחדשות ירידתם של מחירי הנפט והמשך הייסוף של השקל. התוצר צפוי לצמוח ב-3.0% ב-2015, וב-2016 הקצב צפוי להשתפר ולהגיע ל-3.7%. תחזית זו גבוהה במקצת מהתחזית הקודמת – התחזית שהוצגה לוועדה בחודש פברואר. זאת, בין השאר, משום שהצריכה הציבורית צפויה לעלות במידה רבה, ומשום שלנוכח עדכון כלפי מעלה של תחזיות היבוא במדינות ה-OECD צפוי שיפור ביצוא. בהתאם לתחזיות אלה, ובהינתן הצפי לתחילת העלאת ריבית ה-Fed עוד ב-2015, צפתה חטיבת המחקר בסוף יוני שהוועדה תשאיר את הריבית ברמה של 0.10% ב-2015, ולאחר מכן היא תועלה ותגיע ל-1.25% בסוף 2016. למרות זאת סברה הוועדה שאי הוודאות סביב תחזית האינפלציה מוטה כלפי מטה, וזאת  בעיקר מפני שמחירי הנפט ממשיכים לרדת ולאור הייסוף בשקל במונחי שער החליפין האפקטיבי.

מיטב דש מפרסמים סיכום נכסי קרנות לחודש יולי 2015, ומדווחת כי סך הפדיונות בכל הקרנות שלה בחודש יולי הסתכם ב-0.42 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בכ-5.16 מיליארד שקל.

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המסורתיות הסתכם בסוף חודש יולי ב-17.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יולי נרשמו פדיונות בסך כ-73 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות המסורתיות של מיטב דש ב-1.04 מיליארד שקל.

בדיקת מהון להון: הקרנות הכספיות משמידות הון!

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בכל הקרנות הכספיות של הבית הסתכם בסוף חודש יולי ב-8.5 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יולי נרשמו פדיונות בסך כ-0.41 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות של הקרנות הכספיות של מיטב דש ב-5.2 מיליארד שקל.

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המחקות גדל והסתכם בסוף חודש יולי ב-3 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יולי נרשמו גיוסים בסך כ-71 מיליון שקל בקרנות המחקות. מתחילת 2015 הסתכמו הגיוסים בקרנות המחקות של מיטב דש בכ-1.1 מיליארד שקל. נזכיר, כי קרנות מחקותנ הן קרנות שעוקבות אחרי מדדים – יש קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות (מדד ת"א 25, מדד ת"א 100 ועוד) ויש קרנות מחקות שעוקבות אחרי סחורות, מט"ח, אגרות חוב (מדדי אגרות חוב לרבות כל סוגי התל-בונדים).

הקרן המגייסת ביותר בחודש יולי היא מיטב 30/70, אשר גייסה 68 מיליון שקל. הקרן הפודה ביותר היא מיטב כספית פרימיום, שבה נפדו החודש 223 מיליון שקל.

על מה אנחנו משלמים עמלות לבנקים? כיצד ניתן להקטין אותן? וגם – אילו עמלות נמצאות בפיקוח ואילו נכנסו אליו ממש לאחרונה

רובנו עוברים על דף חשבון הבנק, נבהלים מסכומים גדולים שירדו בבת אחת, אך מדלגים באדישות על העמלות השוטפות, כאילו מדובר בגזירה שאין עליה עוררין. הסכומים אינם גדולים – עשרות שקלים בודדים לחודש, מה שמוסיף לקבלת הדין בהכנעה. מהצד השני, יש גם מי שכל עמלה מעבירה אותם על דעתם, מתוך מחשבה שהבנקים עושקים אותם; ויש את הלקוחות המתוחכמים – הם מכירים כל עמלה ועמלה שהבנק רשאי לגבות מהם, ויודעים איך להתמקח ולהקטין אותן, כי בסופו של דבר העמלות שאנחנו משלמים מצטברות למאות ואף אלפי שקלים בשנה. יש עשרות סוגי עמלות על כל נושא כמו – פעולות, מידע, אשראי, ניירות ערך ומט"ח. העמלות נגבות על ידי הבנקים בדרך כלל ב-2 לחודש.

פעולות – על אילו פעולות אנחנו משלמים עמלות?

פעולות עובר ושב (משיכת והפקדת מזומן, הפקדת שיקים וכד'), מידע, הודעות והתראות, אשראי (הקצאת מסגרת, הלוואה ועוד), כרטיסי אשראי, ניירות ערך, מטבע חוץ, שירותים מיוחדים נוספים (כמו כספת, מידע מרשם החברות ועוד), הוצאות צד שלישי (תשלום לבורסה, למשל) – על כל אלה גובים הבנקים עמלה.

במדריך זה נתמקד בפעולות העו"ש הנפוצות, אבל בפועל החיסכון הכי משמעותי הוא דווקא בעמלות ניירות ערך. גם אם אתם לא ממש פעילים בניירות ערך, מספיק שיש לכם תיק של קרנות נאמנות כדי שתשלמו סכום משמעותי לבנק על דמי משמרת. למה? אין באמת הסבר. ואם אתם קצת פעילים, או מחזיקים גם במניות או איגרות חוב, אז בכלל העלויות שלכם גבוהות פי כמה וכמה מהעמלות אצל בתי ההשקעות (כולל בנק ירושלים שבקטגוריה של עמלות ניירות ערך נחשב כמו בית השקעות, בהמשך לרכישת פעילות הברוקראז' של כלל פיננסים). אז אם אתם מחזיקים בניירות ערך ואפילו בקרנות נאמנות – כדאי לכם לקרוא את המדריך הזה, וכך תוכלו לחסוך הרבה כסף

שיטת המסלולים של עמלות העו"ש

החל מ-1.4.14, מחויבים הבנקים להציע ללקוחותיהם שני מסלולים לתשלומי עמלות. עד למועד זה גבו הבנקים עמלה עבור כל פעולה בחשבון עובר ושב, בין אם הפעולה בוצעה על ידי פקיד ובין אם הפעולה בוצעה בערוץ ישיר. בהתאם לכך, התשלום החודשי השתנה מדי חודש בחודשו בהתאמה למספר הפעולות שבוצעו בפועל על ידי הלקוח. זכרו – אי הצטרפות לאחד משני המסלולים המפורטים למטה, תשאיר אתכם במסלול העמלה על כל פעולה.

מסלול בסיסי 

כולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר ועד פעולת פקיד אחת, ומחירו מפוקח ואינו יכול לעלות על 10 בחודש.

מסלול מורחב

כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות פקיד – החל מ-20 שקל עד 30 שקל לחודש, תלוי בבנק.

חלק מהבנקים מציעים בנוסף גם מסלול מורחב פלוס, הכולל את הפעולות במסלול המורחב ושירותים נוספים ייחודיים לכל בנק ובנק.

באתר של בנק ישראל תוכלו למצוא את מחשבון "מסלולי עמלות"

המחשבון יסייע לכם להשוות ולבחור באפשרות המתאימה והזולה ביותר – מסלול בסיסי, מסלול מורחב, או אי הצטרפות למסלול. כמו כן, תוכלו לראות גם מהי עלות ניהול החשבון בכל אחד מהבנקים האחרים.

פעולות באמצעות פקיד

מדובר בכל פעולה הנעשית ישירות מול פקיד בנק, פנים מול פנים או באמצעות מוקד טלפוני מאויש.

1. הפקת תדפיסים, דו"חות ומסמכים לבקשת הלקוח
2. הפקדת שיק (עד 20 שיקים). הפקדה של 22 שיקים באותו ביקור אצל פקיד הבנק תיחשב ל-2 פעולות.
3. תשלום שובר כמו שובר לתשלום חשבון חשמל, חשבון ארנונה, שוברים לתשלום לגני ילדים ולבתי ספר הנשלחים מטעם העירייה, שובר לתשלום שכר לימוד באוניברסיטה וכד'. ​
4. הפקדת ומשיכת מזומן
5. פריטת מזומן
6. העברה או הפקדה לחשבון אחר
7. פדיון שיק (כולל משיכה בשיק עצמי)

פעולות בערוץ ישיר

מדובר בפעולות הנעשות במכשירי בנק אוטומטיים/תיבת שרות /אינטרנט, שהעמלות עליהן נמוכות בהרבה מעמלות פקיד.

1. משיכת או הפקדת מזומן בכספומט
2. חיוב בכרטיס אשראי
3. העברה או הפקדה לחשבון אחר
4. תשלום שובר
5. הפקדת שיק (עד 20 שיקים בפעולה אחת)
6. זיכוי חשבון באמצעות מסלקה
7. משיכת שיק
8. שאילתת מידע (בד"כ מהשאילתה השביעית)
9. חיוב על פי הרשאה לחיוב חשבון או הוראת קבע.

עמלות אחרות

בנוסף לעמלות הפעולות שאתם מבצעים יש גם עמלות נוספות שהבנק גובה, שבטח נתקלתם בהן אם לקחתם הלוואה למשל, או חזר לכם שיק, לא עליכם…

העמלות בהן מדובר הן:

1. הקצאת מסגרת אשראי – נגבית אחת לרבעון (כל 3 חודשים).

2. דמי כרטיס אשראי.

3. החזר חיוב אכ"מ – החזרת חיוב מסיבת אי כיסוי מספיק בחשבון, כולל שיקים, הוראות קבע או הרשאות לחיוב. מדובר בעמלה גבוהה לבעל השיק שחזר (בין 50 ל-90 שקל) ועמלה די גבוהה (15-20 שקל) למסכן שקיבל את השיק שחזר. –

4. החזר חיוב טכני

5. הודעות – על פיגור בתשלומים, התראות, הודעות שיק שחזרי, מכתבי מעקב.

6. הודעות SMS – שירות לבחירה; עמלה חודשית.

7. העברה במערכת זה"ב (העברה בזמן אמת).

8. טיפול בשיק דחוי.

9. הפקת שיק בנקאי.

10. הזמנת פנקסי שיקים.

פנקס שיקים, שיק בנקאי, החזרת חיוב מסיבת אכ"מ, טיפול במזומנים על ידי פקיד, העברה במערכת זה"ב, הודעות, הפקת דוחות ומסמכים לבקשת לקוח, איתור חשבונות, איתור מסמכים, קבלת מידע בתקשורת, עמלת חליפין, הפרשי שער, הפקדת שיקים במט"ח, גביית שיקים במט"ח, גביית שיקים במטבע חוץ, העברות מטבע חוץ בארץ ולחו"ל ועוד.

אז כמה זה עולה לנו? ניתן למצוא השוואת עמלות בין הבנקים באתר "עמלות" ובאתר בנק ישראל.

נכון להיום, רק שירות ה"מסלול בסיסי" הוא שירות בנקאי שמחירו מפוקח, והוא מאפשר קבלת חבילת שירותים בסיסיים במחיר מוזל של עד 10 שקלים. באוגוסט 2022 הודיע בנק ישראל על כוונתו להכניס שירותים בנקאיים נוספים לפיקוח על מנת להקפיא את רמת המחירים הקיימת ולהבטיח כי מחירי העמלות על שירותים אלו לא יועלו ללא אישור הפיקוח על הבנקים.

השירותים בהם יורחב הפיקוח הינם: "פעולה על ידי פקיד", "פעולה בערוץ ישיר", "מסלול מורחב" ומסלול מורחב פלוס".

איך תחסכו בעמלות?

אפשר לחסוך בקלות בעמלות ניירות ערך לרבות דמי משמרת (שאתם משלמים אם אתם אפילו לא עושים פעולות) שמסתכמים בממוצע במעל מחצית מהעמלות בכלל – קראו כאן 

ולגבי יתר העמלות – בשלב ראשון תבדקו על מה וכמה אתם משלמים; לכל בנק יש את תעריפון העמלות שלו, והוא חייב להציגו בפניכם אם תבקשו. ניתן למצוא תעריפוני עמלות לפי בנקים באתרי הבנקים באינטרנט – הבדיקה אינה פשוטה, כי לכל נושא יש מספר פעולות ולכל פעולה עמלה נפרדת. כך, למשל, כשמדובר בתחום האשראי, יש עמלה על הקצאת מסגרת אשראי, יש עמלה על טיפול באשראי וביטחונות, יש עמלה על העמדת הלוואה (מעל 100 אלף שקל), על שינוי בהסכם ההלוואה או הערבות, שינוי שעבודים, פירעון מוקדם של הלוואה, יש עמלה על ערבות בנקאית. ואם מדובר בפעולות בתחום ניירות ערך – יש עמלה על קנייה, יש עמלה על מכירה, על פדיון, העברה, המרה וכד'. העמלות שונות בכל תחום אם זה חשבון פרטי, עסקי, עסק קטן, חברה וכו'. אז מדובר בעבודה לא פשוטה לבדוק את תעריפוני העמלות, אבל כדאי פעם אחת לדעת על מה וכמה אתם משלמים.

• בדקו אם כדאי לכם לעבור למסלול עמלות אחר באמצעות בדיקה של כמה פעולות אתם מבצעים בממוצע מדי חודש. תמצאו את זה בפירוט חשבון הבנק שלכם.
• תשתדלו לעבוד יותר עם הערוץ הישיר – באינטרנט או במכשירי הבנק האוטומטיים. גם פעולות כמו חיובים על פי הרשאה, הוראות קבע, משיכות שיקים ומשיכות מידע ב"עדכן" נחשבות לפעולות בערוץ ישיר.
• מגזרים שונים באוכלוסייה נהנים מהטבות והנחות בעמלות בהם – אזרחים וותיקים, סטודנטים, כוחות הביטחון ועוד. שימו לב אם אתם מקבלים את ההטבות וההנחות במידה והנכם זכאים להן. כך למשל, אזרח ותיק זכאי ל-4 פעולות פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר. לקוח בשיעור נכות של 40% ומעלה זכאי לאותה הטבה.
• בכלל, לא יזיק לנהל מו"מ עם הבנק ולבקש הנחות והטבות בתשלום עמלות (וגם בתשלומי ריבית) – אם גם עשיתם השוואה, ויש לכם על מה להתבסס בדרישות שלכם, נצלו את הידע שלכם, תאיימו לעזוב לבנק אחר (אלא אם אתם חשבון בקשיים…) מקסימום – יצליח לכם.
• שימו לב! פעולות כמו הפקדה לפיקדון או משיכה ממנו, קבלת הלוואה ופירעונה, קניה ומכירה של  ניירות ערך – אינן כרוכות בתשלום נוסף "עמלת פעולה באמצעות פקיד", גם אם הן מבוצעות בסניף הבנק.
• בדקו את הכדאיות במעבר לבנק אחר. יש היום בנקים המציעים חשבון ללא עמלות עו"ש.
• רכזו תשלומים והוראות קבע בכרטיס האשראי; אתם תחויבו בעמלה אחת בגין החיוב החודשי בכרטיס האשראי ולא על כל תשלום, אם מדובר בהוראות קבע בבנק, למשל.
• אגב, עדיף להשתמש בפחות כרטיסי אשראי גם מבחינת העמלות – הנחה בתשלום עמלות בכרטיס האשראי ניתנת ללקוחות בהתאם להיקף פעילותם בכרטיס.

מדריכים נוספים

חשבון בנק לצעירים – האם כדאי לפתוח

חשבון לחיילים – מה ההטבות

עמלות ניירות ערך – ככה תדעו אם הבנק שלכם עושק אתכם?

הבנקים גובים ממכם מיליארד שקל בשנה על…כלום

הרגולציה של רשות ניירות ערך מכשירה את זירות המסחר במכשירים פיננסים . מעכשיו, המשקיעים אמורים  לישון טוב בלילה; החברות ייהנו מהחזרת אמון הציבור ומהרחבת המחזורים; ומי יפסיד? (הבנקים)

 המסחר במכשירים פיננסים שם בכיס הקטן  את המסחר במניות. זה אולי מפתיע, אבל זו המציאות – המט"ח למשל הוא  השוק הפיננסי הגדול בעולם, ועל הרקע הזה קמו בארץ, בעשור האחרון, עשרות ואפילו מאות של זירות מסחר כאלו, שהתרחבו לזירות מסחר בשוק ההון בכלל. בעולם המספרים כמובן גדולים יותר וכיום מתופעלות מאות רבות ואפילו אלפי זירות מסחר במכשירים פיננסים מתקדמים.

הזירות האלו סיפקו למשקיעים ולמתעניינים שפע של אפשרויות השקעה ומגוון רחב מאוד של צמדי השקעה – רוצים להשקיע בדולר/ אירו, בדולר/ ליש"ט בדולר/ין  – הכל אפשרי; רוצים לגדר עסקאות שעשיתם בחברה וזה יכול להיות עסקאות פיננסיות או עסקאות יבוא ויצוא – אין בעיה, בזירה תאתרו בקלות את האסטרטגיה הנכונה.  רוצים לגדר את תיק ההשקעות? אפשרי; רוצים לגדר את ההשקעות שלכם ברוסיה בגלל חשש שהמטבע המקומי שם יאבד גובה? גם את זה אפשר לעשות.

וזה לא רק זה – הזירות האלו מאפשרות השקעה במדדי מניות ובמניות וכן  השקעה בזהב, נפט  וסחורות נוספות. זה כבר לא רק מסחר נישתי, זה הרבה יותר רחב, זה כמעט הכל.

הזירות האלו מאפשרות לעשות אסטרטגיה על כל משחקי המטבע האפשריים, וגם על מדדים, מניות וסחורות,  במהירות, ביעילות, וכמעט ללא עמלות (עמלות קנייה ומכירה נמוכים מאוד ובמקרים מסוימים כמעט ואפסיים). אבל אליה וקוץ בה.

רשות ניירות ערך מכשירה את זירות המסחר

מול הפתרונות הנגישים והמהירים האלו, קיימת תדמית בעייתית – זירות המסחר במכשירים פיננסים מתקדמים  הפכו לסוחרים רבים לסוג של קזינו. משקיעים רבים מתלהבים יתר על המידה, לא פועלים בשיקול דעת , והופכים את ההשקעה שלהם לממונפת פי עשרות ופי מאות מההשקעה הבסיסית שלהם. לדוגמה – בהשקעה של 2 אלף דולר הם נחשפים לצמד מטבעות דולר/ אירו בעשרות אלפי שקלים, אם ההימור מצליח הם מייצרים רווחים גבוהים, אבל אם ההימור נכשל הם בעצם מאפסים את ההשקעה.  המשחקים האלו הותירו רבים עם הפסדים גדולים, והותירו את זירות  המסחר בשוק ההון עם תדמית בעייתית. עכשיו זה הולך להשתנות!

לאחרונה החלה רגולציה על ענף זירות המסחר בשוק ההון בישראל, ואלו חדשות טובות. רשות ניירות ערך בראשות פרופ' שמואל האוזר, היא זו שמאשרת חברות מסחר בשוק ההון שמפעילות זירות מסחר, והיא הטילה מגבלות והנחיות על התחום – היא דרשה שהחברות הפועלות יהיו עם הון עצמי מינימלי, היא הפחיתה וסידרה את היקף המינופים על השקעות במסחר במכשירים מתקדמים, סחורות וחוזה הפרשים/CFD  על מדדים ומניות. זה טוב מאוד למשקיעים לסוחרים ולמגדרי העסקאות, וזה גם טוב לחברות עצמן (לזירות) ולשוק כולו. החברות שיאושרו יקבלו חותמת הכשר, ויזכו לאמון הציבור. בין החברות שהגישו בקשה לרשות לניירות ערך – פריים ברוקר, קולמקס, ATrade  ונוספות.

ברגע שיש רגולציה על זירות המסחר הן  הופכות לכשרות מכל הבחינות. אמון הציבור בזירות האלו אמור להיות מלא ומוחלט. זה כבר לא איזה גוף קיקיוני שמקים זירה כזו ולכו תדעו איפה הוא יהיה מחר בבוקר. אלו גופים שיקבלו אישור של רשות ניירות ערך – זו חותמת כשרות חזקה. זה מציב את חברות המסחר האלו בשורה אחת עם בתי ההשקעות ועם הבנקים, ואפשר להתרשם גם מדברי  פרופ' שמואל האוזר יו"ר הרשות  שבמקביל להגשת הבקשות לאישור , אמר – "הסדרת תחום זירות המסחר  נועדה להבטיח לציבור הרחב שכספי הלקוחות ינוהלו בהגינות מלאה תוך שמירה על כספי הלקוחות. לאחר קבלת רישיון זירות הסוחר לא יפעלו עוד בחלל ריק, אלא במסגרת מפוקחת המתנהלת לפי כללים שנועדו להגן על הציבור". ברשות הדגישו במקביל להגשת הבקשות כי חברה שלא הגישה בקשה רשמית לקבלת רישיון אינה רשאית מעתה לפעול.  ברשות הסבירו את מהלך הפיקוח והבקרה בכך שתהיה הגנה לציבור המשקיע את כספו במסגרת הזירות. בין השאר מסדירות התקנות את התנאים בהם על הזירות לעמוד כדי לקבל רישיון זירה (לרבות דרישות הון עצמי מינימלי), את רמת המינוף המותרת לפי חלוקה לרמות סיכון שונות של נכסים, ההגנה הנדרשת לכספי ונכסי הלקוחות, את אופן הפרסום המותר לזירות, טיפול בניגודי עניינים, המידע והגילוי הנאות שיימסר ללקוח טרם התקשרותו עם הזירה ובמהלכה, ואת חובת הזירה לברר את התאמתו של הלקוח לפעילות בזירה. בנוסף מסדירות התקנות את הדיווחים שיינתנו לרשות לשם פיקוח על פעילות הזירות.

קונים/ מוכרים דולרים? עכשיו אפשר בזירות המסחר בשוק ההון

ואם זירות המסחר  יהפכו לבטוחות ואמינות אז למה למשל לקנות דולרים דרך הבנק, ולא דרך זירות המסחר? העמלות בבנק אפילו אם אתם לקוח מועדף גבוהות מאוד. בפועל, לקוח זוטר בזירות מסחר בשוק ההון יקבל תנאים אפילו טובים יותר מהלקוח המועדף בבנקים. וחוץ מהמחיר זה גם שירות שמתבטא במערכת מסחר מתקדמת הרבה יותר בזירות המסחר בשוק ההון לעומת מה שיש בבנקים.

בבנקים מתנהל, נכון להיום, רוב המסחר במט"ח, לרבות ההמרות בין המטבעות השונים, אבל ברגע שהחברות יבינו ויכירו את זירות המסחר בשוק ההון ואת הלגיטימציה שלהן, ברע שהאזרחים יבינו שמדובר בסוג של בתי השקעות שקיבלו אישור מרשות ניירות ערך, ברגע שהגופים המוסדיים עצמם יבינו שהם יכולים לחסוך לחוסכים אצלם הרבה כסף אם יפעלו דרך זירות המסחר בשוק ההון, אז עשויה להיות נהירה גדולה של שחקנים וכספים לזירות האלו.  כן, הרגולציה דווקא עושה טוב לתחום הזה, היא עשויה להחזיר את אמון המשקיעים לזירות האלו (אלו שקיבלו הכשר מרשות ניירות ערך), היא בעצם, וזה חשוב מאוד – מאפשרת למשקיעים/ סוחרים דרך זירות המסחר  לישון בשקט. יש מי שדואג לכסף שלהם, זה כמו כל גוף פיננסי מבוקר ומפוקח.

כאשר אמון הציבור בזירות הלה יעלה, היקפי המסחר, היקפי הפעילות, בזירות המסחר יעלו בהתאמה. התרחיש הזה התרחש במקומות אחרים  בעולם – רגולציה היתה טובה לציבור שהוזיל את העלויות בשיעור ניכר וקיבל מגוון נוסף של אפשרויות; והיתה נהדרת גם לזירות עצמן שהרחיבו את פעילותן בשיעור ניכר.

בבנק ההשקעות מורגן  סטנלי מנסים לנתח מה יקרה למחיר הנפט. עד לאחרונה, הם מדגישים, היתה תמימות דעים בשווקים שאחרי נפילה של 50% במחיר הנפט (בקיץ שעבר עד החורף), תהיה התאוששות במחיר, וזה אכן קרה – מחיר הנפט עלה מ-44 דולר ל-60 דולר, אבל טוענים במורגן סטנלי, שאז קרה הלא צפוי – תפוקת הנפט של אופ"ק גדלה יותר מכל הציפיות  והמחיר צלל ל-47 ד' לחבית בסוף השבוע האחרון.

האנליסטים של מורגן טוענים כי ההנחה הרווחת שמחיר הנפט יחזור לעלות התבססה על 4 גורמים, ואכן 3 גורמים התבררו נכונים. גורם ראשון היה עלייה בביקושים לנפט. הסיבה התיאורטית  היא שירידה חדה במחירי הנפט  אמורה לעורר את הביקושים. בפועל, הביקוש הממוצע השנה אכן עלה, על פי בדיקת מורגן סטנלי,  ב-1.6 מיליון חביות ביום.

הסיבה השנייה –  חברות הנפט יקצצו בהשקעות. נפילה במחירי הנפט אמורה לגרום לחברות הנפט, במיוחד בתעשיית פצלי השמן, לקצץ באופן דרמטי בהשקעותיהן כדי להפחית עלויות ולהתמודד עם המצב החדש. זה מה שקרה בפועל –  מאז אוקטובר נרשמה ירידה חדה במספר אסדות הקידוח הפעילות של יותר מ-40%  כשבמקביל מעל  70 אלף עובדים בתעשיית הנפט פוטרו. מתחילת השנה קיצצו חברות הנפט בעולם בהוצאותיהן בהיקף של 129 מיליארד דולר.

הגורם השלישי שאפיינו האנליסטים של מורגן סטנלי –  מניות הנפט יישארו זולות:  גם כאשר מחירי הנפט מתחילים להתאושש, מניות חברות האנרגיה אמורות להמשיך להיות זולות ולהיסחר בשערים נמוכים, אליבא מורגן, וזאת כי לוקח לשווקים זמן להפנים את ההתאוששות הריאלית. . מציאות זה קרה, ומניות הנפט הגדולות נסחרות בשפל של 35 שנה במונחי שוויי.

אבל בפרמטר הרביע – הפתעה. הגורם הרביעי הוא – היצע הנפט ייחתך. ההסבר התיאורטי לכך הוא שהנפילה במחירי הנפט והקיצוץ החד בהשקעות חברות האנרגיה, תוך עלייה בביקושים, היה אמור לפגוע בהיצע הנפט. במציאות – ההיצע עלה. איך זה ייתכן? אמנם תפוקת הנפט בארה"ב החלה לרדת מאז חודש יוני, אך קרטל הנפט אופ"ק הגדיל משמעותית את תפוקתו וממשיך להציף את העולם בנפט.

במורגן סטנלי מעריכים שבסופו של דבר מחיר הנפט יתאושש, מהסיבה הפשוטה שאופ"ק לא יכול לסבול מחירים נמוכים לאורך זמן. אך האנליסטים מציינים שיש גם תרחיש אחר, תרחיש שבו איראן ולוב יגדילו את תפוקות הנפט שלהם (איראן בגלל הסכם הגרעין ולוב בגלל המצב המשתפר במדינה), ואפילו התפוקה בארה"ב תשוב לעלות. אז, אומרים האנליסטים, הקריסה במחיר הנפט יכולה להיות "הרבה יותר גרועה מ-1986.

הבינלאומי מציע פיקדון מובנה דולרי או שקלי ל-20 חודשים בתוספת מענק המותנה בעליית סל מניות BUYBACK של חברות מובילות הנסחרות בארה"ב ובתנודתיותן. תאריך סיום הפצה: 20.08.15.

כאמור, הפיקדון מוצע בשני מסלולים שונים – האחד דולרי והאחר שקלי. מינימום להפקדה בפיקדון הדולרי: 5 אלף דולר.  מינימום להפקדה בפיקדון השקלי: 10 אלף שקל.

נכס בסיס: סל המורכב מ-10 מניות (לכל מניה משקל שווה של 10%), כדלקמן: Apple Inc, Intel Corp, Home Depot Inc, The Boeing Compan, Time Warner Inc, Lowe's Companies, Inc, Hewlett-Packard Co, General Motors Co, FEDEX Corp ו-Corning Inc.

תנאים בפיקדון הדולרי והשקלי:
נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 25% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 21.8.15).
תקופת הבדיקה הינה בת 19 חודשים, החל מיום 22.8.15  ועד ליום 21.3.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:
1.במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
2.במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 8% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק בפיקדון הדולרי:
במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 50% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 12.50% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום 20 חודשים ללא מענק.
קרן הפיקדון מובטחת.

תנאי המענק בפיקדון השקלי:
במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 30% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 7.50% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום 20 חודשים ללא מענק. המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג. קרן הפיקדון מובטחת.

לחץ על התמונה להגדלה:

הבינלאומי בפיקדון שקלי מובנה ל-20 חודשים – תרחיש אופטימי

הבינלאומי בפיקדון שקלי מובנה ל-20 חודשים – תרחיש פסימי

יתרונות הפיקדון ע"פ הבנק הבינלאומי:
– פוטנציאל להשתתפות במגמת התחזקותן של מניות BUYBACK של חברות מובילות הנסחרות בארה"ב ו זאת , מבלי לסכן
את קרן הפיקדון .
– פוטנציאל לקבלת מענק הגבוה מהריבית האלטרנטיבית .

חסרונות הפיקדון על פי הבנק הבינלאומי:
– הפיקדון אינו מתאים ללקוחות אשר הנזילות חשובה להם.
– הפיקדון אינו מתאים ללקוחות להם חשובה קבלת ריבית וודאית.
– אין בפיקדון זה תחליף להשקעה ישירה במניות BUYBACK של חברות מובילות הנסחרות בארה"ב.
– חלוקת דיבידנדים על ידי מי מהתאגידים שהנפיקו את המניות המרכיבות את הסל, עלולה להשפיע על שערי הסגירה של המניות האמורות. כמו כן, הואיל והפיקדון אינו מהווה תחליף להשקעה ישירה במניות האמורות, לא ישולמו תשלומים כלשהם מכוח ההפקדות בפיקדון בגין דיבידנדים כאמור.

איילון קרנות נאמנות מעלה שכר מנהל הקרן איילון (2D) תיק בינלאומי מנוהל עד 15% (מספר קרן: 5114608). שכר מנהל הקרן עמד עד עתה על % 0.62 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ויעמוד מעתה על % 0.78. השינוי ייכנס לתוקף החל מיום 04/08/2015.

"אנו מעריכים שהסיכוי להורדת נוספת של הריבית קטן" , כך מעריך הבוקר אלכס זבז'ינסקי, אנליסט מיטב דש בסקירה מאקרו כלכלית שמפרסם בית ההשקעות.

זבז'ינסקי מציין כי "בדוח היציבות הפיננסית במשק למחצית הראשונה של 2015, בנק ישראל הוסיף לשני הסיכונים של שוק הנדל"ן ואג"ח החברות שהופיעו בדוחות הקודמים, סיכון חדש של השפעת הריבית הנמוכה לאורך זמן. לפי הערכתנו, חשש מפני סיכון זה מהווה השיקול העיקרי לשינוי מסריו של בנק ישראל בחודשיים האחרונים. בעקבות זאת, כאמור, אנו מעריכים שהסיכוי להורדת נוספת של הריבית קטן".

מיטב דש מציינים בנוסף כי מצבו של שוק העבודה בישראל ממשיך להיות טוב למרות ההרעה באינדיקאטורים של הפעילות. כמו כן, קונצנזוס תחזיות האינפלציה בשוק הישראלי לחודשים יולי-אוגוסט נמוך משמעותית מהעונתיות, למעט השנים בהם התרחשה המלחמה או המחאה החברתית.

באשר לשוקי העולם: "לפי הערכתנו, הנתונים האחרונים בארה"ב אינם אמורים להסיט את ה-FED ממסלולו להעלאת הריבית בחודשים הקרובים, אך הם בהחלט מרמזים שהעלאת הריבית תהיה איטית וזהירה, מה שצפוי לתמוך בסופו של דבר בשווקים. אינפלציית הליבה באירופה עולה במהירות. אם קצב העלייה לא יאט, ה-ECB  עשוי לקצר את משך הזמן של ה-QE. שוקי המניות באירופה ממשיכים להיות השקעה מועדפת. הסנטימנט הצרכני בסין המשיך לעלות גם בחודשים יוני-יולי למרות המפולת במניות. יחד עם זאת, במהלך פרסומי הדוחות הכספיים בארה"ב ובאירופה חברות רבות מודיעות על האטה בפעילותן בסין. ניסיון העבר מלמד שתחילת העלאות הריבית בארה"ב דווקא מחלישה את המטבע האמריקאי. המניות מגיבות שלילית בהתחלה, אך חוזרות לעליות לאחר מספר חודשים לאחר העלאת הריבית.

במיטב דש מעריכים כי בחודש יולי 2015 רשמו קופות הגמל תשואה חיובית של כ-1.3% כתוצאה מעליות השערים שנרשמו בשווקים בארץ ובעולם, וזאת לאחר ירידות בחודש יוני בעיקר בגלל חולשה בשוק האג"ח המקומי.  מתחילת השנה השיגו קופות הגמל בשוק תשואה ממוצעת חיובית של כ-4.1%.

התשואה הנומינלית המשוקללת של קופות הגמל ביולי 2015 צפויה כאמור לעמוד על תשואה חיובית של 1.3%, כאשר הבולטות מבין הקופות לטובה  הן אלו שהשקיעו רכיב גדול בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, ובשוק האג"ח בארץ, הממשלתי והקונצרני,
התשואה הנומינלית של קופות הגמל הגדולות ביולי 2015, צפויה לנוע בין תשואה חיובית של 1.1% לבין תשואה של 1.5%.
תשואות קופות הגמל בתעשייה כולה ביולי 2015 צפויות לנוע בטווח רחב יותר שבין תשואה חיובית של 0.8% לבין תשואה של 1.8%.

בית ההשקעות מיטב דש מספק הערכות בהינתן התשואות בשווקים בחודש החולף, ובהינתן היקף קופות הגמל. ההערכות בית ההשקעות קרובות בפועל לנתוני האמת שמתפרסמים מאוחר יותר. כל הכבוד למיטב, וזה לא בציניות, אבל האם הם יודעים לחזות את החודשים הבאים, או את השנים הקרובות? כי דווקא אנחנו מתיימרים לחזות – העליות של חודש יולי הן סוג של בלוף. שוק האג"ח המקומי הוא בועה שהתנפחה מעבר לכל פרופורציה; הריבית האפסית מנפחת את השווקים הריאלים, ובמיוחד אגרות החוב. מי שלא מסתכל על המציאות בעיניים סופו שהמציאות הזו תפיל אותו – חברים, האג"ח במחירים מאוד גבוהים, הריבית בשפל, התשואות האפקטיביות של אגרות החוב גם של חברות בינוניות ומטה לא מבטאות את הסיכונים , ומעבר לכך – התשואות הגלומות באגרות החוב נמוכות מאוד, ובמקרים רבים לא יספיקו אפילו לשלם את דמי הניהול – בקיצור, אנחנו לקראת תקופה מאוד מאתגרת עם צפי לתשואות נמוכות מאוד ואפילו אפסיות (ובמקרים אחרים גם שליליות).

אבל נחזור לחוד שיולי החיובי; במיטב מדגישים את עליות השערים באפיק המנייתי בארץ ובחו"ל, עליות השערים בישראל באפיק הקונצרני ובאג"ח הממשלתי (בעיקר הארוכות) כגורמים שסיפקו את התשואה המרשימה ביולי. בשוק המניות בארץ נרשמו עליות שערים: מדד ת"א 25 עלה ב-3.9%, מדד ת"א 100 עלה ב-4.3%, מדד ת"א 75 עלה    ב-3.7% ומדד יתר 50 עלה ב-3.1%.

גם בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה חיובית: בארה"ב מדד ה-S&P עלה ב-2.2%, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.7%, ומדד הנאסד"ק עלה ב-2.8%. באירופה נרשמה מגמה חיובית: ה-DAX הגרמני עלה ב-2.9%, ה-Eurostoxx 50 עלה   ב-4.7%, וה-CAC הצרפתי עלה ב-5.3%. ביפן נרשמה מגמה חיובית והניקיי עלה בשיעור של 1.4%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות  למדד עלה בשיעור של 0.3%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מצביעה על מגמה מעורבת, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.2%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים עלו   ב-0.1%, והאג"חים לטווח של 10–5 שנים עלו ב-1.4%.

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-1.1%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים עלו ב-0.5% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-2.4%. המק"מים והגילונים נותרו ללא שינוי.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדדי התל בונד רשמו עליות שערים: מדד התל בונד 20 עלה ב-1.6%, מדד התל בונד 40 עלה ב-1.3% ומדד התל בונד 60 עלה ב-1.4%. אגרות החוב הלא מדורגות עלו בכ-2.2%.

תעשיית קרנות הנאמנות רושמת ביולי פדיון חודשי שלישי ברציפות המסתכם ב-2.4 מיליארד ₪. מתוכם, כ-1.55 מיליארד ₪ נפדו מהקרנות המנוהלות, כ-0.96 מיליארד ₪ נפדו מהקרנות הכספיות. זאת, אל מול גיוסים של כ-90 מיליון ₪ בקרנות המחקות. המשקיעים לא התרשמו מעליות השערים באגרות החוב הממשלתיות, מה שהתבטא בהמשך הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה הנאמדים החודש בכ-1.6 מיליארד ₪- הפדיון הגבוה ביותר מבין כל האפיקים. הקרנות המחקות רשמו החודש גיוסים של כ-90 מיליון ₪, בהובלת קרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל (290 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (­­­250 מיליון ₪).

וכעט בהרחבה: חודש יולי הסתכם בעליות שערים במדדי המניות בארץ שקיבלו רוח גבית מהעליות במדדי המניות בארה"ב ובאירופה. עליות שערים נרשמו גם במדדי אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בארץ. למרות החודש החיובי במדדי המניות והאג"ח המקומיים, הקרנות המסורתיות רשמו החודש פדיונות של כ-1.45 מיליארד ₪ שהתרכזו בעיקר בקרנות אג"ח מדינה, קרנות שקליות ובקרנות אג"ח בחו"ל. מתחילת השנה הקרנות המסורתיות גייסו כ-4 מיליארד ₪, המתחלקים לפדיונות של כ-1.15 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות ולגיוסים של כ-5.15 מיליארד ₪ בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש סכום זעיר של כ-10 מיליון ₪- זאת לעומת פדיונות כבדים של 2.8 מיליארד ₪ בחודש הקודם. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים ביותר מ-4.6 מיליארד ₪.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש עליות נאות: מדדי התל-בונד 20,40,60 סיכמו את חודש יולי עם תשואה חיובית של עד כ-1.6%. בהמשך לכך מדד קונצרני כללי עלה ב-1.5%. בעקבות העליות שנרשמו באפיק החודש, קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש גיוסים לראשונה מאז מאי 2014 הנעמדים בכ-230 מיליון ₪ בסיכום החודש. מתחילת השנה הן עדיין נמצאות בצד הפדיונות עם כ-2.2 מיליארד ₪.

עליות שערים במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה של עד כ-4.25%. בהמשך לכך מדד ת"א 75 עלה ב-3.7%. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את חודש יולי עם גיוסים של כ-340 מיליון ₪. זאת, לעומת פדיונות של כרבע מיליארד ₪ בחודש הקודם. קרנות מניות חו"ל גייסו החודש כ-40 מיליון ₪, המתחלקים לגיוסים של כ-160 מיליון ₪ בקרנות המחקות ומנגד, פדיונות של כ-120 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות. קרנות מניות בישראל רשמו החודש גיוסים של כ-310 מיליון ₪, 130 מיליון מתוכן בקרנות המחקות. מתחילת השנה הקרנות המנייתיות1 גייסו כ-2.8 מיליארד ₪.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות חודש של עליות שערים: מדד ממשלתי כללי עלה החודש ב-0.7% בהובלת מדד ממשלתי שקלי לטווח ארוך שזינק החודש ב-2.4%. בעקבות זאת, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה נחתך בחצי לעומת החודש הקודם ונאמד בכ-1.6 מיליארד ₪ ו כ-240 מיליון ₪ מתחילת שנה.

המשקיעים נוטשים את האפיק השקלי– בעקבות העליות שנרשמו החודש במדדי המניות ואגרות החוב גדל תאבונם של המשקיעים לסיכון, מה שהתבטא בפדיונות של כ-1.2 מיליארד ₪ מהאפיק השקלי, המתחלקים ל-960 מיליון ₪ בקרנות הכספיות ו כ-230 מיליון₪ בקרנות השקליות.

קרנות אג"ח בחו"ל רשמו החודש צניחה של כ-50% בקצב הפדיונות לעומת החודש הקודם, זאת על רקע העליות שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב וגרמניה ביולי. בסיכום חודשי קרנות אג"ח בחו"ל איבדו כ-200 מיליון ₪ המורידים את סך הגיוסים באפיק לכ-2.15 מיליארד ₪ מתחילת השנה.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-31.07.15 כ-247 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-215.4 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-31.6 מיליארד ₪.