הממונה על שוק ההון והמפקח על הבנקים מודיעים על כוונתם לקבוע מדיניות תגמול ליו"ר דירקטוריון בגוף מפוקח והסדרים נוספים בנושא תגמול.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, והמפקח על הבנקים, דוד זקן, סבורים כי גופים המנהלים כספי ציבור נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות. בהתאם, גופים מפוקחים כפופים למסגרת רגולטורית קפדנית והדוקה של ממשל תאגידי. לכן, בכוונת המפקחים לפרסם בקרוב הנחיות בנוגע למדיניות תגמול ליו"ר הדירקטוריון והסדרים נוספים. ההנחיות יוטמעו בהוראות הרגולציה לאחר השלמת הדיונים לגביהן.

עיקר ההנחיות:

התגמול ליו"ר הדירקטוריון בתאגיד בנקאי או בגוף מוסדי (להלן- גוף מפוקח) יהיה קבוע ולא יותנה בביצועים, זאת בכדי לשפר את יכולת הפיקוח של יו"ר הדירקטוריון ולחזק את עצמאות הדירקטוריון .בהתאם לכך, תגמול יו"ר הדירקטוריון יתבסס על מנגנון הגמול של דירקטורים חיצוניים.

במקרים חריגים בעלי תפקידים מרכזיים בגוף מפוקח יידרשו להשיב  את התגמולים המשתנים ששולמו להם, לדוגמה אם נגרם לגוף המפוקח הפסד משמעותי עקב קנסות או עיצומים שהוטלו עליו.

יוסדר נושא כהונה של בעל תפקיד בגוף מפוקח בתפקיד נוסף בקבוצה, ובכלל זה ייקבע שבעל תפקיד לא יכהן במקביל לתפקידו, גם בחברה מוחזקת  של גוף מפוקח למעט אם יש הצדקה עניינית לכך, וכי  גוף מפוקח לא יישא בעלויות העסקתו של בעל תפקיד בו בשל כהונתו בתפקיד בחברה אחרת בקבוצה. כמו כן, ייאסר על בעל תפקיד בקבוצת הגוף המפוקח לקבל תגמול מבעל היתר השליטה בגוף המפוקח.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "ההוראות יחזקו את עצמאותו של הדירקטוריון וישפרו את איכות הממשל התאגידי בגופים המוסדיים".

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "תאגידים בנקאיים כמנהלי כספי ציבור נדרשים לקיים אמות מידה גבוהות של ממשל תאגידי נאות והנחיות אלו  יסייעו בכך".

בנק ישראל מפרסם סקירה בנושא ההלוואות לדיור 2010-2013 – ניתוח לפי עשירוני ההכנסה והמחוזות הגיאוגרפיים, ומדווח כי  38% ממספר ההלוואות למטרת מגורים שניתנו על ידי הבנקים בשנים 2013-2010 וכמחצית מהיקפן ניתנו לשלושת העשירונים העליונים.  50% ממספר ההלוואות למטרת מגורים ו-43% מהיקפן ניתנו לשכבת הביניים; ו-13% ממספר ההלוואות למטרת מגורים ו-7.5% מהיקפן ניתנו לשלושת העשירונים התחתונים.

בנוסף מדווח בנק ישראל כי מספר חודשי ההכנסה הנדרשים למימון רכישת דירה באמצעות משכנתה ללווים מהחמישון התחתון הוא כ-130 – גבוה פי שניים מאשר ללווים מהחמישון העליון.  שיעור ההחזר מההכנסה הממוצע של הלוואות למטרת מגורים ללווים מהחמישון התחתון עומד על 40% לעומת שיעור ממוצע של 30% בחמישון העליון. שיעור המימון (ה-LTV) מתפלג באופן דומה בכל עשירוני ההכנסה, והוא ירד מ-54% בממוצע בשנת 2010 ל-52% בממוצע בשנת 2013.

"73% מהאוכלוסייה לא מאמינים כי מחירי הדירות יירדו בשנתיים הקרובות"

בנק ישראל מדווח כי כאשר בוחנים כיצד מספר ההלוואות והיקפן מתפלגים לפי עשירוני ההכנסה, מוצאים כי שלושת העשירונים העליונים קיבלו בתקופה הנסקרת כ-38% מההלוואות, והיקפן של הלוואות אלה מהווה כמחצית מהאשראי לדיור. שכבות הביניים (העשירונים הרביעי עד השביעי) קיבלו 50% מההלוואות, והיקפן מגיע ל-43% מהאשראי לדיור. שלושת העשירונים התחתונים קיבלו 13% מההלוואות, ואלה מהוות 7.5% מהיקף האשראי לדיור. כמו כן ניתן לראות כי התפלגות זו אף התחדדה במרוצת השנים שחלפו בין 2010 ל-2013: יותר הלוואות ניתנו לעשירונים העליונים בשנת 2013, הן מבחינת המספר והן מבחינת ההיקף, והעשירונים התחתונים קיבלו נתח קטן מאוד ממספרן הכולל של ההלוואות לדיור ומסך היקפן.

בשנת 2013 11% ממספר ההלוואות שניתנו על ידי הבנקים שימשו את הלווים לרכישת דירות להשקעה. מרבית הדירות להשקעה שמומנו בשנה זו באמצעות משכנתה נרכשו על ידי שלושת העשירונים העליונים (קרוב ל-8% מכלל ההלוואות. 19% ממספר ההלוואות שניתנו לשלושת העשירונים העליונים ב-2013 שימש לרכישת דירות להשקעה, בשעה שבשלושת העשירונים התחתונים – 4% ממספר ההלוואות שימש לרכישת דירות להשקעה.

השמאי הממשלתי: עליה של 4% במחירי הדירות; הקבלנים: אין פלא – אין דירות

המספר הממוצע של חודשי ההכנסה הנחוצים למשק בית מהחמישון התחתון  כדי לממן את הדירה שרכש באמצעות משכנתא – כ-130 – גבוה פי שניים ממספר החודשים הנחוצים למשק בית מהחמישון העליון, כ-65 . במהלך התקופה הנסקרת חלה עלייה במספר חודשי ההכנסה הנחוצים לרכישת דירה, במיוחד בקרב העשירונים התחתונים. הנתונים מעידים כי נטל החוב עולה עם הירידה בהכנסה: בחמישון העליון שיעור ההחזר מההכנסה עומד במהלך התקופה על כ-30% בממוצע, בשעה שבחמישון התחתון השיעור קרוב ל-40%. אשר לרמת הסיכון של ההלוואות, עם העלייה בעשירוני ההכנסה יורד משקלם של הלווים בסיכון גבוה ועולה משקלם של הלווים בסיכון נמוך. העשירונים התחתונים מתאפיינים אפוא בשיעור גבוה של החזר מההכנסה, ומספר חודשי ההכנסה הנחוצים להם לרכישת דירה גבוה בהרבה ממספר החודשים הנחוצים לעשירונים העליונים. על כן הנטל שהם לוקחים על עצמם גבוה יחסית לנטל שלוקחים העשירונים העליונים, והוא הדין ברמת הסיכון שלהם.

כאשר בוחנים כיצד מחירי הדירות שמומנו באמצעות משכנתא מתפלגים לפי עשירוני ההכנסה, מוצאים כי יש מתאם חיובי בין מחיר הדירה לבין רמת ההכנסה של הלווה, וכי השונות גדלה עם רמת ההכנסה. תמונה דומה מתקבלת כאשר בוחנים כיצד גובה ההלוואה מתפלג בתוך כל עשירון. מאחר ששיעור המימון של ההלוואות שווה ליחס בין המסגרת המאושרת של ההלוואה לבין שווי הנכס, הוא מתפלג באופן דומה בכל עשירוני ההכנסה (אם כי בעשירון התחתון ישנה שונות גדולה יותר) . כמו כן, שיעור המימון הממוצע במדגם כולו ירד במהלך התקופה מ-54% ל-52%.

ניתוח לפי מחוזות מעלה כי מחירי הדירות הגבוהים ביותר נרשמו בתל אביב, ובתקופה הנבדקת הם עמדו בממוצע על 2.23 מיליוני ש"ח לדירה. גם במחוזות המרכז, השרון, גוש דן וירושלים נאמדו מחירים גבוהים יחסית. שיעור ההחזר מההכנסה מתפלג לפי מחוזות באופן דומה: הנתון הגבוה ביותר נרשם במחוז תל אביב (36%) ואחריו במחוזות המרכז, השרון, גוש דן וירושלים (השיעור הממוצע במחוזות אלה נע בין 31% ל-33%). שיעור המימון הגבוה ביותר נרשם במחוזות הדרום, הקריות, הצפון וחיפה, והממוצע נע בין 58% ל-59%. ביתר המחוזות שיעור המימון הממוצע מעט נמוך יותר ונע בין 53% ל-54%.

מעודכן ל-08/2022

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

חדש – מחשבון ביטוח בריאות

ביטוח בריאות – מה זה אומר? האם יש לכם בכלל?  האם הוא כדאי לכל אחד? ואיך אתם יכולים לבחור בביטוח הבריאות הטוב והזול ביותר?

במדריך שלפניכם תוכלו לקרוא את כל מה שרציתם לדעת על ביטוחי בריאות ועל ההתפתחויות בשוק הזה, ונתחיל דווקא מהסוף, כלומר  בהתפתחות העדכנית ביותר שחלה בו.

הרפורמה של 2021 בתחום ביטוחי הבריאות

באוקטובר 2021 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון את רפורמת ביטוחי הבריאות להערות הציבור. ההוראות כוללות מבנה חדש לשוק ביטוחי הבריאות שבבסיסן פוליסת בריאות בסיסית אחידה, איכותית ומקיפה הכוללת כיסויים להשתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל, תרופות מחוץ לסל וניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בחו"ל. חברות הביטוח והסוכנים יחויבו לשווק למצטרפים לביטוח קודם כל את הפוליסה האחידה אשר תהווה את הרובד הראשון הבסיסי של כלל ביטוחי הבריאות הפרטיים, לפני הצעת הרחבות למוצרי ביטוח בריאות אחרים.

בתאריך 28.03.22 פרסמה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, את הנוסח הסופי של הרפורמה. הרפורמה תיכנס לתוקף בתאריך 01.12.2022, ותהפוך למחייבת עבור כל חברות הביטוח.

הפוליסה האחידה והבסיסית תאפשר לחברות הביטוח להתחרות על מחיר המוצר ביתר שאת. עם זאת, הרפורמה תאפשר להציע למבוטח כיסויים שונים ומגוונים בתחום הבריאות על פי צרכיו הייחודיים, במטרה להוביל להרחבת המענה הביטוחי לצרכן והגברת התחרות בשוק הביטוחים הרפואיים בישראל.

עיקרי הרפורמה

–  יצירת פוליסת בריאות בסיס אחידה: הפוליסה האחידה תורכב מפוליסת השתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל, פוליסת תרופות מחוץ לסל ופוליסת ניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בחו"ל. ישנה אפשרות להרחבת הפוליסה הבסיסית בכיסוי לניתוחים בישראל.

–  שיווק פוליסות ביטוח נוספות: מעל פוליסת הבסיס האחידה, ישווקו מגוון פוליסות בריאות נוספות. המבחר יכלול פוליסות תכניות ניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל, בהשתתפות עצמית נמוכה מזו הקיימת ברובד הבסיס ומשולמות מהשקל הראשון ללא תלות בתכנית השב"ן, וכן פוליסה אמבולטורית שתחולק לתשעה סעיפים.

–  תשעה סעיפים אמבולטוריים קבועים: תשעת הסעיפים האמבולטוריים הקבועים נועדו להגביר את מגוון הביטוחים הקיימים לצד מניעת מצב של כפל כיסויים בין המוצרים. זאת על מנת לדייק את התיק הביטוחי של המבוטח בהתאם לגילו ולצרכיו. מכירת ביטוח אמבולטורי תתאפשר בתנאי שהמבוטח מחזיק בפוליסה בריאות בסיס אחידה, לאו דווקא בחברה בה הוא מעוניין לרכוש את מוצרי הביטוח האמבולטורי. אפשר לרכוש פוליסת ביטוח אחידה בחברה אחת, ואת הביטוח האמבולטורי כאמור לרכוש בחברה אחרת.

–  איסור מכירת כפל ביטוח: כיוון שקיימת כפילות בין כיסויים המוענקים במסגרת מוצרי בריאות פרט שונים מסוג שיפוי, נאסרה מכירת פוליסת בריאות פרט למועמד לביטוח שיש ברשותו פוליסת פרט המעניקה לו כיסוי ביטוחי דומה. לצד זאת, נפתחה האפשרות "לשדרוג" מוצרים קיימים למבוטחים שלא ירצו לבטל את המוצר שברשותם, או שלא יוכלו לרכוש מוצר מסוים משיקולי חיתום.

–  שיעור הנחות קבוע: יינתנו הנחות בשיעור קבוע לתקופה של עשר שנים לפחות. דבר שיסייע למועמד לביטוח להשוות בין הפוליסות בחברות השונות.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, אמר: "הרפורמה בביטוחי הבריאות מהווה צעד משמעותי בסטנדרטיזציה ופישוט מוצרי הביטוח הבסיסיים והקריטיים בתחום הבריאות לכלל המבוטחים, במטרה להוזיל את עלות ביטוחי הבריאות הבסיסיים למבוטחים ולהגביר את התחרות בתחום. הרפורמה נועדה גם לשפר משמעותית את המענה של ביטוחי הבריאות לצרכי המבוטחים. זהו צעד שנעשה לאחר עבודה מעמיקה ובחינה ממושכת ומקיפה של השוק, לאחר התייעצויות עם שלל הגורמים השונים בשוק ביטוחי הבריאות לרבות אקדמיים, מתווכים ורופאים. פוליסת הבסיס האחידה שמה דגש מרכזי על הגנה מיטבית עבור כל מי שיידרש לה בעת קרות מקרה הביטוח בעיקר למקרי הביטוח שעלותם גבוהה זאת לצד רבדים נוספים שישכללו את השוק, יגבירו את מגוון הכיסויים המוצעים לציבור ויפסיקו את כפל הביטוחים לאלתר לטובת כלל אזרחי ישראל".

רפורמת הביטוחים של 2016

לרפורמה של 2021 קדמה רפורמה מקיפה שהופעלה בפברואר 2016. שתי הרפורמות חולקות קווי דמיון. על פי אותה רפורמה, חויבו חברות הביטוח לשווק פוליסה בסיסית בעלת שני מרכיבים משמעותיים, אשר מהווים את עיקר ההוצאה – בחירת רופא מנתח וחוות דעת רפואית. התנאים של הפוליסה היו אחידים בין כלל החברות, כך שהתחרות תהיה רק על המחיר. חברות הביטוח יוכלו לשווק מוצרים נוספים, אך מבלי לכלול בהם את שני המרכיבים של הפוליסה הבסיסית – בחירת רופא מנתח, וחוות דעת רופא. כל אלה נועדו לבלום את כפילות הביטוחים בשוק הבריאות.

בעקבות הרפורמה, ההערכה הייתה שרבים כנראה יעדיפו להחזיק ביטוח משלים של קופת חולים, בתוספת קטנה יחסית של חברת ביטוח, שתכלול  מרכיב של תרופות מחוץ לסל וכיסוי בגין "קטסטרופות".

הפוליסות החדשות והיתרונות שלהן

לפוליסות החדשות שמשווקות בהתאם לתנאי הרפורמה יש תוקף של שנתיים בלבד, עם אפשרות לחדש אותן בתום המועד. לאחר תקופה של שנתיים, חברת הביטוח רשאית לשנות את התנאים ואת המחירים, כאשר  עליית מחיר הפוליסה עד 20% אינה מחייבת אישור רגלוטורי.  עם זאת, המבוטח לא יצטרך בסיום השנתיים לעבור חיתום רפואי מחדש (אישור רפואי / בדיקה רפואית). האם פוליסה לשנתיים היא מהלך חכם? מצד אחד, זה דווקא עשוי להגביר את התחרות – בכל שנתיים, הלקוח יכול לחפש מקומות נוחים וזולים יותר. אך מצד שני,  יכול להיות שבסוף התקופה תהיה מעין עלייה אוטומטית של 20%, ואולי המתכונת הישנה עדיפה – גם אם יקרה יותר, המחיר בה הוא סגור לחלוטין.

משמעות ההסדרה של תחום הבריאות

למה בכלל מסדירים באוצר את תחום ביטוח הבריאות?

ובכן, מסתבר שלרוב לקוחות הביטוח הפרטי יש כפל ביטוחים – יש להם ביטוח משלים מקופ"ח, לצד ביטוח בחברת הביטוח. מדובר בסכום מיותר שנזרק מבחינת הלקוח לפח. חברות הביטוח כמובן נהנות מכך – הם מקבלות כסף על חלק ממוצר שהם כנראה לא יידרשו לו (כי הוא מסופק אצל קופות החולים).

מה זאת פוליסה אחידה?

הרפורמה בביטוחי בריאות מושתת על רעיון הפוליסה האחידה שתכסה שני מרכיבים עיקריים – בחירת רופא מנתח וקבלת חוות-דעת רפואית נוספת מרופא מומחה. התשלום  , חשוב להדגיש יהיה אחידבכל חברת ביטוח. כל חברה תתמחר מחיר זהה לכל המבוטחים שלה, לפי קבוצת גיל. המחיר יכול להשתנות רק לאחר שנתיים במקסימום של עד 20% או 120 שקל בשנה.

מעבר לכך,  במסגרת הרפורמה חברות הביטוח לא יורשו להתנות הצטרפות לפוליסת ניתוחים ברכישת כיסוי ביטוחי אחר או שירות אחר כלשהו. כלומר, זה לא רק שהמוצר מוסדר וברור ומחירו אחיד, אי אפשר להשפיע על מחירו בדרך עקיפה, אי אפשר למכור חבילות ולהשפיע ולהתנות את מחירו במכירה ושרות אחרים.

מה עם הפוליסות הקיימות?

המבוטח יוכל להמשיך בביטוח הקיים ללא שינוי, אך הוא יכול להחליט לעבור לפוליסה האחידה. המעבר יתאפשר ברוב המקרים ללא חיתום מחדש, עם רצף ביטוחי (אך לא תמיד – צריך לבדוק).

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

"העיקר הבריאות" – זו כמובן לא קלישאה, אבל לא יזיק גם שאם כבר קורה משהו (חס וחלילה) שנהיה מבוטחים היטב.   בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה, אנחנו מוצפים בפניות מסוכנות או חברת ביטוח כזאת או אחרת המציעות לנו לרכוש או לשדרג ביטוח בריאות פרטי. השיחות האלו הן בדרך כלל מפחידות – "מה יותר חשוב מהבריאות? אי אפשר לסמוך על קופת החולים, הביטוח המשלים לא מכסה תרופות מהסוג שדווקא להן תזדקקו חלילה," מדגישים סוכני המכירות. הם גם טורחים להמחיש את חשיבות הביטוח בדוגמאות מבהילות ומשכנעים לא מעט מאיתנו. ואכן, הפחד לצד התפקוד הבעייתי של שירותי הבריאות הציבוריים – הם שמזינים בהצלחה רבה את תעשיית ביטוחי הבריאות הפרטיים בארץ כמו בעולם כולו.

תעשיית ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל צמחה במאות אחוזים בעשור האחרון. על פי נתוני בנק ישראל שפורסמו בסוף 2014, הוציא הציבור הישראלי כ- 2.6 מיליארד שקל על ביטוחי בריאות פרטיים בשנת 2003, ואילו ובשנת 2012 זה כבר הגיע ל־7.1 מיליארד שקל. ההערכה היא, שכ-40% מהציבור בישראל מבוטח בביטוחי בריאות פרטיים.

רפורמה חדשה תשנה את פני שוק ביטוחי הבריאות

פוליסת ניתוחים אחידה וקצובה בזמן

הסיבה לסערה בשוק ביטוחי הבריאות והמתקפה האגרסיבית של החברות על לקוחותיהן ועל לקוחות פוטנציאליים אחרים היא הרפורמה הצפויה בענף זה. הרפורמה שאמורה להיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2015 תשנה את פני שוק ביטוחי החיים כפי שהוא מוכר כיום. הרפורמה גובשה במשרד האוצר, באגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון, בעקבות המלצות ועדת גרמן (יעל גרמן, שרת הבריאות הקודמת. ר.מ.) על פי הרפורמה ובהוראת המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, יעברו כל חברות הביטוח לשיווק של פוליסת בריאות אחידה בכל תחומי הכיסוי המרכזיים בביטוחי הבריאות – ניתוחים פרטיים, והתייעצויות עם רופאים בארץ. הפוליסה האחידה תוכתב על ידי הפיקוח על הביטוח ותהיה קצובה בזמן – שנתיים, ולא תימכר לכל החיים כמו שנהוג כיום. חברות הביטוח יוכלו לחדש באופן אוטומטי את פוליסת הביטוח בהודעה מראש למבוטח בתנאי שהמחיר לא יעלה ביותר מ-20%. גם הכיסויים הנוספים בפוליסות ביטוח בריאות פרטיות יהיו קצובים בזמן, כמו בביטוחי הבריאות הקבוצתיים במקומות עבודה, בלי קשר לפוליסות הניתוחים האחידה. הפוליסה האחידה תוחל על כל פוליסות ביטוחי הניתוחים וההתייעצויות בארץ של חברות הביטוח, כולל ביטוחים קבוצתיים. תמחור הפוליסה האחידה ייעשה לפי פרמיה אחידה לכל קבוצת גיל. עם זאת, האוצר מתיר לחברות גמישות כלשהי בתמחור, בהתאם לקריטריונים של מין, מצב רפואי קיים ופרמטרים המצביעים על סיכון ביטוחי צפוי (שיאושרו על ידי האוצר). על חברות הביטוח ייאסר להתנות הנחות ברכישת כיסוי ביטוחי נוסף.

מה כוללת הפוליסה האחידה

הפוליסה האחידה תכלול כיסוי של עד ארבע התייעצות עם רופא מומחה מדי שנה, תשלום עלות שכר הרופא המנתח, תשלום מלוא הוצאות הניתוח בבית חולים פרטי ותשלום מלוא העלות של טיפולים מחליפי ניתוח. עם זאת, חברות ביטוח גדולות (עם נתח שוק של יותר מ-6%) יורשו לשלם למבוטח רק על התייעצויות, ניתוחים וטיפולים שנעשו על ידי רופא שיש לו הסדר עמן. חברות קטנות יותר יוכלו לשלם החזרים גם על טיפול אצל רופאים שאינם בהסדר עמן.

בנוסף, האוצר גם יגביל את סכומי ההשתתפות העצמית שניתן יהיה לגבות מהמבוטח.

להוזלה בביטוחים - לחץ כאן!

מה הביא לצורך ברפורמה

על פי פרסומים של משרד האוצר, מאחורי הצורך בשינוי הדרמטי בשוק ביטוחי החיים עומדות מספר סיבות.

דינמיות בענף ביטוחי הבריאות

הסיבה הראשונה היא הדינמיות של ענף הבריאות שבו הטכנולוגיה משתנה כל העת, כמו גם השינויים בכיסויים המובטחים בסל התרופות הממלכתי או בביטוחים המשלימים של קופות החולים. כלומר, מבוטח ששילם על ביטוח במשך 20 שנה עלול למצוא בעת תביעה כי אין לו כיסוי לתרופה או לטכנולוגיה חדשה שאיננה בפוליסה; כמו כן, במשך השנים טכנולוגיות ותרופות חדשות נכנסות לסל הביטוח הממלכתי והמבוטח ממשיך לשלם עליהן ללא צורך לביטוח הפרטי.

מחיר ביטוחי בריאות פרטיים

הסיבה השנייה היא המחיר של ביטוחי הבריאות הפרטיים, שנחשבים יקרים במיוחד בגלל פרמיית הסיכון הגבוהה; חברות הביטוח גובות מראש מחיר גבוה מאוד, שלדעתן יכסה אותן בכל מקרה בקרות הביטוח לאחר עשרות שנים.

חבילות ביטוח ורכישת ביטוחים שאינם נחוצים

בנוסף, נכון להיום ביטוחי הבריאות משווקים בחבילות ביטוח, במסגרתן מועמד לביטוח מחויב לרכוש כיסויים ביטוחיים שונים שאינם בהכרח קשורים לכיסוי אותו ביקש לרכוש, ויתכן כי הוא אינו מעוניין בהם. ברוב המקרים המבטח לא מציג למועמד במעמד ההצטרפות לביטוח את העלות הנפרדת של כל כיסוי שנכלל בחבילה, כך שלמבוטח אין יכולת להשוות בין עלות הכיסויים אצל מבטחים שונים. כמו כן, שיווק הביטוח בחבילות של כיסויים שונים, כאמור, עלול להביא לכך שהמבוטח גם אינו מודע לזכויות כמו אפשרויות הביטול של חלק מהכיסויים שרכש, ללא צורך לבטל את כל החבילה. על פי הרפורמה שגובשה, למבוטחים תתאפשר רכישה בנפרד של כיסוי לניתוחים, כיסוי להשתלות, כיסוי לתרופות וכיסוי למחלות קשות. חברת הביטוח לא תוכל להתנות הנחה בתכנית מסוימת ברכישה או באחזקתה של תכנית אחרת, וכן יתאפשר ביטול כיסויים שנרכשו כחבילה מאוגדת כאמור.

הר הביטוח – ככה תעשו סדר בביטוחים

התועלת המיידית ללקוח בתחום ביטוחי הבריאות

הרפורמה תוזיל הפוליסות בכ-30%

לאחר כניסת הפוליסה האחידה לתוקף, בכוונת האוצר לפרסם מחשבון השוואה בין מחירי הפוליסות. באוצר מעריכים, כי הרפורמה והמחשבון צפויים להפחית כ-30% מהתשלום בגין פוליסת בריאות פרט ממוצעת בישראל למשפחה, ביחס לקיים היום. לא ברור איך תתקיים הוזלה שכזאת, אם חברות הביטוח מורשות לייקר את הפוליסה בכל שנתיים; התקווה באוצר היא שהתחרות בשוק, הסרת פרמיית הסיכון מהמחיר וכן פרסום עתידי של פוליסה אחידה — יביאו לתחרות מחירים בביטוחי הבריאות.

מעבר לפוליסה האחידה

עם תחילת יישום הרפורמה, חברות הביטוח יהיו חייבות לפנות לכל מי שמבוטח אצלן בפוליסת פרט לביטוח ניתוחים ויציעו לו לעבור לפוליסת הניתוחים האחידה, "בתוך הצגת עיקרי ההבדלים בין הפוליסה הקיימת לפוליסה התואמת", לכל הפחות ביחס להבדלים בפרמיה ובכיסויים ובחריגים.

איך ניראה שוק ביטוחי החיים שלנו?

ביטוחי הבריאות בישראל מחולקים לשלושה רבדים:

1. ביטוח הבריאות הממלכתי שהוא דווקא מהמוצלחים בעולם, אך רוב האנשים חשים כי אין הוא מספק. מחסור בציוד ובכוח אדם ובירוקרטיה מסורבלת מביא להמתנה ארוכה לטיפולים וניתוחים.
2. שב"ן (שירותי בריאות נוספים), שהם כיסויי ביטוח משלימים לטיפולים רפואיים שונים, ניתוחים פרטיים, התייעצות עם מומחים או תרופות, שאינן נכללות בסל הבריאות. הכיסויים והפרמיות די דומות בפוליסות הקופות השונות). שמות המסלולים של קופות החולים הם: שירותי בריאות כללית – "כללית מושלם"; מכבי שירותי בריאות – "מכבי מגן"; קופת חולים מאוחדת – "מאוחדת עדיף"; קופת חולים לאומית – "לאומית כסף". הפרמיות מסתכמות בכמה עשרות שקלים למבוטח בחודש. אפשר להשוות את הביטוחים המשלימים של הקופות באמצעות האתר הייעודי של משרד הבריאות: call.health.gov.il.

חשוב לדעת שבניגוד לחברות הביטוח הפרטיות, קופות החולים בישראל מחויבות על פי חוק לצרף אליהן כל אדם שמבקש זאת, מבלי להתייחס כלל למצבו הבריאותי. תעריפי ביטוח בריאות משלים של קופות החולים הם אחידים לכל קבוצת גיל, ואינם נגזרים ממצבו הבריאותי של החבר (בניגוד לביטוחי בריאות פרטיים). ברוב המקרים יש לשלם השתתפות עצמית בעת שימוש בשירותים הכלולים בכיסוי הביטוחי המשלים של קופות החולים השונות. אין פיצוי או שיפוי כספי במסגרת השב"ן, מה שכן קיים בביטוחים הפרטיים המסחריים. אגב, כ-80% ממבוטחי הקופות רכשו גם ביטוח משלים, בין היתר, גם מתוך סברה רווחת, שמי שיש לו ביטוח משלים נהנה מיחס טוב יותר בקופה…

עוד שיטה לסחוט כסף מהלקוחות

לרובד השב"ן, שהפך מקור הכנסה חשוב מאד לקופות החולים, הוסיפו הקופות רובד עליון של ביטוח משלים" כמו "פלטינום" בכללית, "מכבי שלי" במכבי, "מאוחדת שיא" ו"לאומית זהב". עוד שיטה לסחוט כסף מלקוחות הקופות; הביטוחים האלה מעניקים תמורת תשלום יקר יחסית והשתתפות עצמית, כמובן, שירותים שנחיצותם לרוב הציבור די בספק; טיפולי שיניים יקרים, טיפולים אסתטיים כמו ניתוחים פלסטיים, רפואה אלטרנטיבית, בדיקות הריון ייחודיות, אימוני כושר, הסרת משקפיים בלייזר ואפילו הסרת שיער ועוד.

3. ביטוחי בריאות פרטיים של חברות הביטוח הפרטיות. מדובר בחוזה ביטוח בין המבוטח לבין חברת הביטוח, אשר מעניק כיסויים ביטוחיים ופתרונות למצבים רפואיים מורכבים, כמו ניתוחים בחו"ל, השתלות בחו"ל, תרופות שאינן נכללות בסל הבריאות ואף בשב"ן, או שירותים נוספים הנכללים רק באופן חלקי בביטוח הבריאות הממלכתי ובשב"ן. במסגרת כתבה זו, נתמקד בפוליסות הפרט ולא בביטוחים הקבוצתיים הניתנים במסגרת מקומות עבודה, למשל.

מהו ביטוח בריאות?

ביטוח בריאות הינו חוזה בין חברת הביטוח למבוטח. לכן, יש להקפיד שתהיה בידיכם הפוליסה/החוזה החתום בשעת תביעה, גם אם עברו 20 שנה מאז רכשתם אותה. החברה מחויבת על פי חוק להמציא לידיכם את הפוליסה שרכשתם מייד לאחר הרכישה; אם לא עשתה זאת, והיא דוחה תביעה שלכם בעת צרה, אתם יכולים לתבוע ולזכות בתביעה משפטית נגדה. תנאי הפוליסה ותעריפיה מאושרים על ידי המפקח על הביטוח. חברת הביטוח אינה יכולה לבטל את הפוליסה באופן שרירותי, אלא רק  במקרה שהמבטח לא שילם את דמי הביטוח או במקרה שהמבוטח העלים עובדה משמעותית שידיעתה הייתה גורמת לחברת הביטוח שלא לקבלו לביטוח. פעילות חברות הביטוח מוסדרת מבחינה חוקית באמצעות חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, חוק חוזה הביטוח, וכן באמצעות חוזרים, תקנות וצווים של המפקח על הביטוח. הפוליסות חייבות לעמוד בכל ההסדרים החוקתיים הקיימים, וכל שינוי בהן מחייב אישור מראש של המפקח. תפקידו המרכזי של המפקח הוא להגן על כל מבוטח הרוכש במיטב כספו פוליסה לביטוח בריאות, והוא מגדיר תקנות בכל הנושאים הקשורים בהגנת המבוטח בהם גילוי נאות ומלא של התנאים המחייבים את המבטח.

ביטוח מהשקל הראשון = כפל ביטוח

יש שני סוגים בביטוחי הבריאות הפרטיים – האחד נקרא ביטוח בריאות "מהשקל הראשון" שבא לכסות את המבוטח על כל עלות ההליך הרפואי. במקרים בהם המבוטח עובר ניתוח שקופת החולים שלו אינה מכסה במסגרת השב"ן, חברת הביטוח צריכה לשאת בעלות הניתוח החל "מהשקל הראשון". ההוצאות בגין הניתוח שמציעות החברות כוללות בדרך כלל הוצאות אשפוז, שכר מנתח, שירותי הסעה באמבולנס, שירותי אחות פרטית במהלך אשפוז ושכר רופא מרדים. בנוסף לכך יכולות חברות הביטוח להציע כיסוי גם עבור הוצאות נוספות כגון פיזיותרפיה, התייעצויות נוספות לפני או אחרי הניתוח ועוד. יש גם פוליסות המכסות גם ביצוע ניתוח בחו"ל וההוצאות המכוסות בפוליסות אלו מותאמות לצרכים של המבוטח בעת ביצוע הניתוח מחוץ לגבולות ישראל, הן מבחינת עלויות הניתוח והן מבחינת הוצאות נוספות כגון טיסה וכיו"ב.

ואולם, יש מקרים בהם השירותים המכוסים בפוליסה זו חופפים את השירותים אותם מעניק השב"ן. לכן, במקרים רבים בהם המבוטח נזקק לניתוח או טיפול יקר אחר, הוא מתומרץ בידי חברת הביטוח להפעיל דווקא את הביטוח המשלים של הקופה שלו, תוך הבטחה לפיצוי כספי מחברת הביטוח. לדוגמה מקרה שהציגה מכבי בפני חברי ועדת גרמן. הם תיארו אדם שצריך לעבור ניתוח שעלותו 8,500 שקל, וכמו מאות אלפי ישראלים מחזיק בשני ביטוחים: ביטוח משלים של קופת החולים וביטוח מסחרי פרטי. אם ינצל רק את המשלים – יידרש לשלם עבור הניתוח השתתפות עצמית של 1,500 שקל. אם ינצל רק את הביטוח הפרטי – לא יידרש לשלם מאום, וחברת הביטוח תכסה את מלוא עלות הניתוח. אך כשהחולה פונה לחברת הביטוח הפרטית, מוצגת בפניו אפשרות שלישית, משתלמת לשני הצדדים: לממש את הביטוח המשלים בקופה, כשחברת הביטוח תכסה את ההשתתפות העצמית (1,500 שקל) ותפצה אותו ב- 1,000 שקל. מבחינת המבוטח – זו האפשרות המשתלמת ביותר, כי הוא לא משלם ולו שקל ואף מקבל "בונוס" של 1,000 שקל. מבחינת חברת הביטוח – זהו חיסכון של 6,000 שקל. מי ש"נדפק" מכל העניין זו קופת החולים, שמלוא עלות הניתוח נופלת עליה. לכן מתברר נושא זה בשנה האחרונה בועדת גרמן, שבינתיים הוקפאה פעילותה בשל הבחירות והממשלה החדשה.

משלים למשלים

הסוג השני הוא ביטוח פרטי "משלים למשלים", הנקרא גם משלים שב"ן. כלומר, ביטוח שמכסה מהנקודה שבה הביטוח המשלים של קופת החולים מפסיק לכסות. אם הביטוח המשלים של הקופה מכסה ניתוחים בחו"ל עד סכום של 100 אלף דולר, למשל, הביטוח הפרטי יכסה החל מהדולר ה־100,001. ביטוחים אלה זולים בעשרות אחוזים לעומת הביטוח מסוג "מהשקל הראשון" ולכן הם גם מומלצים יותר. לעומת זאת, סוכן הביטוח שמקבל עמלה של 25% ממכירת כל פוליסה יעדיף למכור לכם את הפוליסה היקרה יותר "מהשקל הראשון", שגם גורמת לכפל ביטוח.

חיתום רפואי

הביטוח הפרטי מתאפיין בחיתום רפואי (הצהרת בריאות), שמתבצע בעת הצטרפות המבוטח וממנו יעלה אם החברה תקבל את המבוטח ובאילו תנאים.

ביטוח מצומצם וביטוח מורחב

ביטוח בריאות פרטי יכול להיות ביטוח מצומצם או ביטוח מורחב, הכל לפי החלטת המבוטח וצרכיו. ההבדל בין שני הסוגים מתבטא בגבולות האחריות, תנאי הביטוח וההשתתפות העצמית.

ביטוח בריאות מצומצם – מספק כיסוי ביטוחי רק במקרים של מחלות קשות, שנקבעו מראש בפוליסה, וסוגי ניתוחים על פי רשימת הניתוחים שנקבעה בפוליסה. יש גם בחלק מהביטוחים המצומצמים אפשרות לקבל פיצוי כספי בגובה הסכום שנקבע לשם כך בפוליסה בשעת גילוי מחלה קשה, אשר מופיעה ברשימת המחלות הקשות בפוליסה.

ביטוח בריאות מורחב, אותו חברות הביטוח ינסו לשווק לכם באגרסיביות, מכיל כיסויים רבים נוספים וביניהם: בחירת המנתח, בית החולים ואף המרדים ע"י המבוטח, הרחבת כיסוי השתלות וטיפולים שונים בחו"ל, פיצוי כספי ליורשים החוקיים במקרה של מות המבוטח בעת ביצוע ניתוח כלשהו, אובדן כושר עבודה שנוצר בשל מחלה קשה או ניתוח, טיפולים אמבולטוריים, טיפולים אלטרנטיביים ועוד. מאחר שמדובר בכפל ביטוחי מובהק, תבדקו אם אתם ממש חייבים אותם; מצד שני  – אם יש לכם כסף, הם לא מזיקים.

השוואה בין חברות הביטוח

לאחר שבדקתם את הצרכים הספציפיים שלכם בנוגע לכיסוי הביטוחי שנדרש לכם בביטוח בריאות פרטי, זה הזמן לערוך השוואה בין ההצעות של חברות הביטוח השונות.

כמובן שמעבר למרכיבי הפוליסה יש חשיבות גם לגודל החברה ולוותק שלה בתחום ביטוחי הבריאות, משום שבתחום השירותים הרפואיים, ככל שהחברה גדולה יותר ובעלת ניסיון, כך יש לה קשר עם יותר נותני שירות כמו רופאים, מנתחים,  ומרכזים רפואיים בארץ ובחו"ל והיא יכולה לספק לכם שירות אמין ומהיר יותר. בכל מקרה, עיקר ההשוואה החברות תיסוב סביב מרכיבי הפוליסה ועלות הרכישה של הפוליסה. החברות הגדולות והמובילות בתחום ביטוחי הבריאות כיום הן הראל, כלל, הפניקס, מגדל ומנורה.

מי זכאי לכיסוי ומהי תקופת אכשרה?

רק מבוטח אשר ביקש להצטרף לתכנית ביטוח בריאות, התקבל לביטוח על ידי חברת הביטוח ומשלם את דמי הביטוח, יהיה זכאי לזכויות המוגדרות בתנאי הפוליסה.

בפוליסת ביטוח בריאות פרט קיימת בדרך כלל תקופת אכשרה, המתחילה במועד הצטרפות המבוטח לתכנית ונמשכת עד 3 חודשים (בהתאם לתכנית ולכיסויים השונים).  בתקופה זו משלם המבוטח את דמי הביטוח, אולם אין לו זכויות. מקרה ביטוח אשר אירע בתקופת האכשרה כמוהו כמקרה ביטוח שאירע לפני תחילת הביטוח, ואין לו כיסוי בפוליסה.

בפוליסות ביטוח בריאות קיימים חריגים, מקרי ביטוח שבהם לא תהיה חייבת חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח. ברוב פוליסות הבריאות קיימים חריגים למקרי ביטוח הקשורים, לדוגמה, במחלות שהיו קיימות לפני ההצטרפות לביטוח, בטיפולים ניסיוניים, בספורט אתגרי, כגון סקי וצלילה, בספורט מקצועני שבצדו שכר וכיוצא באלה.

מהם הכיסויים המקובלים בביטוח בריאות פרטי?

חברות הביטוח מציעות תכניות שונות לביטוח בריאות. עם זאת, הכיסויים העיקריים דומים בתכניות השונות וכוללים:  ניתוחים פרטיים בארץ או בחו"ל; השתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל; תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות; שירותים אמבולטוריים כמו בדיקת סיטי ו-MRI, התייעצויות עם רופאים מומחים וטיפולים פיזיותרפיים; בדיקות אבחנתיות,טיפולים וניתוחים בתחום הרפואה המשלימה ורפואה אסתטית, ביקור רופא בבית ועוד.

איך מצטרפים?

בדרך כלל באמצעות סוכן ביטוח. רצוי שתכירו מראש את סוכן הביטוח ושתדעו שניתן לסמוך עליו. תנאי להצטרפות לביטוח בריאות הוא מילוי טופס בקשת הצטרפות, הכולל הצהרת בריאות. בהצהרת הבריאות נשאל המועמד לביטוח שאלות אודות מצב בריאותו. חברת הביטוח מבצעת חיתום רפואי, שמשמעותו החלטה של חברת הביטוח אם לקבל את המועמד לביטוח, ובאילו תנאים לקבלו, בהתבסס על הצהרת הבריאות של המבוטח. חברת הביטוח יכולה שלא לקבל את המועמד לביטוח, או לקבלו בתשלום דמי ביטוח גבוהים יותר מתעריפי החברה הרגילים (אם הוא מעשן למשל), או לקבלו בהגבלה של הכיסוי הביטוחי (למשל, חולה לב בדרך כלל לא יקבל כיסוי למקרים הקשורים ללב).

יש להקפיד לענות על כל השאלות בהצהרת הבריאות תוך גילוי נאות, על מנת למנוע את ביטול הפוליסה או את הגבלת הכיסוי בשעת הצורך.

שאלון טלפוני

רוב שאלוני הבריאות מבוצעים בטלפון וכאן עשויים המבוטחים ליפול בכשלים כמו קושי בהבנה של מינוחים רפואיים, ניסוחים מעורפלים וכלליים, קושי בשפה, בלבול בשמיעה. אתם אמורים גם לקבל את השאלון עם תשובותיכם בכתב, אבל במקרים רבים המבוטח לא עובר שוב על כל שאלה ותשובה וחותם על השאלון. רצוי לבקש מראש שאלון בכתב ולענות עליו בסבלנות וללא דופי; ברוב הדחיות של תביעות בביטוח בריאות מתבססות חברות הביטוח על איזשהו אי דיוק בהצהרת הבריאות שלכם.

כמה זה יעלה לנו?

דמי הביטוח נקבעים בהתאם לתכניות הביטוח הקיימות בכל חברה, בהתאם לגיל המבוטח ובהתאם למצב בריאותו. מומלץ לעשות סקר שוק ולהשוות בין הפוליסות השונות בהתאם לפרמטרים כמו סוגי הכיסויים, היקף הכיסויים, גובה דמי הביטוח וכד'.

לשם המחשה – רוב חברות הביטוח כוללות בביטוחי הבריאות שלהן 4 כיסויים: ניתוחים פרטיים בישראל, ניתוחים בחו"ל, תרופות מחוץ לסל הבריאות, השתלות וטיפולים מיוחדים בחול. הפרמיה  לדוגמה לזכר בן 30 נעה בין 54 ל-111 שקל למשלים שב"ן, ובין 120 ל-165 לביטוח "מהשקל הראשון". ההבדלים הם בעיקר בגובה הכיסויים ובפרטי הכיסויים הספציפיים בתוך 4 הכיסויים המרכזיים. המחירים האלו שמוצגים במחשבונים בתחום אינם כוללים הנחה שיכול לתת לכם סוכן הביטוח. כלומר, אלו אל תשכחו כמובן להתמקח ולהשיג תנאים יותר. בפועל, משיחות עם אנשים בתחום הבנו שאפשר להוזיל את העלויות האלו ב-30% ואף יותר.

שורה תחתונה – מה חשוב לדעת

• סוכני וחברות הביטוח הם גופים שרוצים להרוויח, ולכן הם ינסו למכור לכם את המוצרים הרווחיים ביותר מבחינתם, לא מבחינתכם.
• ביטוח בריאות פרטי דרך מקום העבודה, הוא זול יותר ומקיף יותר ועומד לרשותכם גם יועץ מקצועי בתחום.
• אם אין לכם ביטוח דרך מקום העבודה, מוטב לעשות ביטוח "משלים שב"ן" ולא "מהשקל הראשון".
• גם כאנשים פרטיים, לפני שאתם ממהרים לבטל ולרכוש ביטוחים, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
• אתם מכוסים במסגרת הביטוח הממלכתי והביטוח המשלים והמשלים-על בצורה משביעת רצון למדי. כדאי לרכוש ביטוח פרטי רק למקרה של קטסטרופות רפואיות.
• אם כבר יש לכם ביטוח בריאות פרטי, כדאי לכם להתקשר לסוכן הביטוח שלכם ולבדוק אם כדאי לכם לשפר את תכנית הביטוח לפני ה-1 בדצמבר 2015.

למדריכי ביטוח נוספים – חשוב! 

לעדכונים במס רכישה

באוצר מעריכים כי  העלאת מס הרכישה ל-8% לא תגרור לירידה ניכרת בהיקפי העסקאות בשוק הדירות – כך מדווח הערב גלובס. באוצר מעריכים כי העלאת מס הרכישה תניב לקופת המדינה כ­-2.4 מיליארד שקל,­ מדובר בתוספת של כ­-600 מיליון שקל על ההכנסות הנוכחיות שמניב מס הרכישה על דירות להשקעה. באוצר טוענים כי העלאת המס לא נועדה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים אלא להקטין את הביקוש לדירות מצד משקיעים.

כחלון מתכוון לערוך שינויים במס שבח כך שיצומצמו  התמריצים למכור דירות. בין היתר מתכוון כחלון להגביל לשנתיים את משך הפטור ממס שבח למי שקיבל בירושה דירת מגורים שהייתה דירה יחידה. בנוסף יצומצם הפטור למשפרי דיור שמוכרים את דירותיהם על מנת לרכוש במקומה דירה חדשה. כיום רשאים זכאים משפרי הדיור לפטור ממס שבח אם מכירת הדירה הישנה נעשתה עד שנה וחצי לפני רכישת הדירה החדשה. כחלון מציע לקצר את הפטור לשנה בלבד

לעדכונים במס רכישה

ברבע הראשון של 2015 הוחל בבנייתן של כ-12,390 דירות חדשות במשק, מתוכן כ-26% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות (בתים בודדים ובתים דו-משפחתיים). מספר הדירות שהוחל בבנייתן בתקופה זו היה נמוך ב-2.0% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014. (לוחות 1 ו-3, ותרשים 1). כך עולה מסיכום מוקדם של נתוני סקר התחלת וגמר בנייה, המבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה –(הנתונים לשלושת הרבעונים האחרונים חלקיים, ועשויים להשתנות במידה ניכרת).  ברבע הראשון של 2015, על פי נתונים מנוכים עונתיות, חלה עלייה של 9.5% בהשוואה לרבע האחרון של 2014.

המספר הגדול ביותר של דירות שהוחל בבנייתן ברבע הראשון של 2015 נרשם במחוז המרכז המהווה כ-27% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים – כ-8% בלבד מסך הדירות. ברבע הראשון של 2015 נרשמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-45% במחוז הדרום, של כ-19% במחוז הצפון ושל כ-6% במחוז תל אביב ושל כ-5% במחוז חיפה. לעומת זאת, נרשמה, באותה תקופה ירידה של כ-53% במחוז ירושלים ושל כ-16%במחוז המרכז. כמחצית מהדירות שהוחל בבנייתן במחוז הצפון, נבנו בבניינים בני 2-1 דירות, בהשוואה ל-8% במחוז תל אביב.

המספר הגבוה ביותר של דירות שהוחל בבנייתן, בתקופה זו, היה ביישובים: ירושלים (כ-670), באר יעקב (כ-570) תל אביב-יפו (כ-560). בתקופה זו הוחל בבנייתן של כ-420 דירות ביקנעם עילית, לעומת כ-15 דירות בממוצע, בתקופה המקבילה בשנים 2014-2012, כ-250 דירות בקריית אונו, לעומת כ-36 דירות בממוצע בשנים 2014-2013 וכ-210 דירות בנתיבות לעומת כ-19 דירות בממוצע בשנים 2014-2012. בחלק מהיישובים נרשמה עלייה במספר הדירות שהוחל בבנייתן: בהרצלייה – כ-134%, בראשון לציון – כ-123%, באשקלון – כ-117%, בבאר שבע – כ-90% ובנתניה – כ-64%, ובחלק מהיישובים נרשמה ירידה: בראש העין – כ-76%, בירושלים – כ-47%, בפתח תקווה – כ-36%, ובכל אחד מהיישובים חדרה ותל אביב-יפו – כ-23%.

גמר בנייה – ברבע הראשון של 2015 הסתיימה בנייתן של כ-11,030 דירות, כ-15.6% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2014. כ-31% מהדירות נבנו בבניינים בני 2-1 דירות. המספר הגדול ביותר של דירות שבנייתן הסתיימה, ברבע הראשון של 2015, היה במחוז המרכז – כ-29% מכלל הדירות היו במחוז זה, בעוד שבמחוז חיפה כ-10% בלבד.

ברבע הראשון של 2015, במחוז תל אביב ובמחוז חיפה נרשמה עלייה של כ-64% ושל כ-55% במספר הדירות שבנייתן הסתיימה, בהתאמה, לעומת התקופה המקבילה ב-2014, ובמחוזות המרכז והצפון נרשמה ירידה של כ-13% ושל כ-7%, בהתאמה. דירות בבנייה פעילה – מספר הדירות בבנייה פעילה הסתכם בסוף מרס 2015 ב-94.3 אלף דירות לערך, והיה נמוך ב-2% לערך ממספר הדירות בבנייה פעילה בסוף מרס 2014.

שטח הבנייה: התחלת בנייה – ברבע הראשון של 2015 הסתכם שטח התחלות הבנייה לכל הייעודים בכ-2.9 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-3.0 מיליון מ"ר בתקופה המקבילה ב-2014 – ירידה של כ- 3%. מכלל השטח שבנייתו החלה ברבע הראשון של 2015, 81% נועד למגורים ו-19% נועד לבנייה שלא למגורים (לוח 5). שטח הבנייה שלא למגורים ירד בכ-6%, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014.

גמר בנייה – ברבע הראשון של 2015 הסתכם שטח גמר הבנייה לכל הייעודים ב-2.9 מיליון מ"ר, בהשוואה ל-2.7 בתקופה המקבילה ב-2014 – עלייה של כ-8%. מכלל השטח שבנייתו הסתיימה ברבע הראשון של 2015, כ-29% נועד לבנייה שלא למגורים, עלייה של כ-25%, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014.

על רקע ההתפתחויות בשוקי ההון ותמונת המאקרו בישראל ובעולם, ועדת ההשקעות של בנק דיסקונט החליטה על הותרת תיק הועדה ללא שינוי. ההערכה היא כי מבנה התיק הקיים מאוזן ומתאים להתמודדות עם תנאי השוק, ההתפתחויות המאקרו-כלכליות וסיכוני השוק.

להלן הרכב תיק הועדה:
אג"ח ממשלתי-35%
אג"ח חברות ישראלי-25%
אג"ח חברות חו"ל-10%
מניות בארץ-12.5%
מניות חו"ל-12.5%
מזומן-5%
באפיק האג"ח חלוקה מומלצת 58% שקלי ו-42% מדדי.

1. 5% במזומן ופיקדונות פלוס – פיקדונות, ק. כספיות, מק"מ ופיקדונות פלוס
2. 35% אג"ח ממשלתי
ממשלתי צמוד (מח"מ 4 שנים).
ממשלתי שקלי בריבית קבועה (מח"מ 3 שנים בצורה סינטטית).
3. 25% – אג"ח חברות ישראלי
10% בקבוצת דירוג (AA) – (מח"מ 3 שנים).
5% בקבוצת דירוג (A) – (מח"מ 3 שנים).
5% בריבית משתנה.
5% מדד תל-בונד שקלי.
4. 10% – אג"ח חברות חו"ל
חברות מערביות בפריסה גלובלית.
אג"ח בדירוג BBB- (בינ"ל) ומעלה (מח"מ 4 שנים).
5. 25% – מניות
12.5% – בארץ – בדגש על ת"א 25, מניות יצואניות גדולות וכן סקטורים המומלצים על ידי מחלקת המחקר.
12.5% – חו"ל – בדגש על ארה"ב בחברות גלובליות ובשווקים מפותחים. החשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 50% ארה"ב, 35% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.

להלן תקציר להמלצות הוועדה:  חשיפה לאג"ח ממשלתיות: ללא שינוי. עליית תשואות חדה בארה"ב וגרמניה דחפו את תשואות האג"ח הממשלתיות בישראל. כתוצאה מכך, נרשמו מאז דיון ועדת ההשקעות האחרון ירידות שערים חדות באג"ח ממשלת ישראל בטווחים הארוכים. בטווחים הקצרים, לעומת זאת, נרשמה יציבות יחסית. הועדה ממליצה על השקעה של 35% מתיק הלקוח באג"ח ממשלתיות, כאשר באפיק השקלי בריבית קבועה ממליצה הועדה על מח"מ של 3 שנים בצורה סינטטית (שילוב של אג"ח במח"מ קצר וארוך) ואילו באפיק הצמוד למדד הועדה ממליצה על מח"מ של 4 שנים.
חשיפה מדד/שקל: ללא שינוי. הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק האג"ח עומדות כיום על 1.4% בקירוב, בעוד שציפיות מחלקת מאקרו כלכלה נמוכות יותר ועומדות על 0.8%. לפיכך, הועדה רואה עדיפות לאפיק השקלי הלא-צמוד על פני האפיק הצמוד וממליצה על יחס של 58:42 לטובת האפיק הראשון על פני השני. דהיינו, השקעת 25% מתיק הלקוח באפיק הצמוד למדד ו-35% מתיק הלקוח באפיק השקלי (בריבית קבועה ומשתנה).
חשיפה לאג"ח חברות בארץ: ללא שינוי. במדדי התל-בונד 60 והתל-בונד השקלי נרשמו מאז דיון הועדה האחרון ירידות חדות של למעלה מ-1.5% כתוצאה מעליית תשואת הבסיס הממשלתית ופתיחת מרווחים. הועדה ממליצה על השקעה של 25% מתיק הלקוח באג"ח חברות בארץ, מתוכם: 5% מתיק הלקוח במדד תל-בונד שקלי, 5% מתיק הלקוח באג"ח חברות בריבית משתנה, 10% מתיק הלקוח באג"ח בקבוצת דירוג AA במח"מ קצר של 3 שנים ו-5% מתיק הלקוח באג"ח קבוצת דירוג A במח"מ קצר של 3 שנים. הועדה רואה עדיפות להשקעה באמצעות נכסים מנוהלים.
חשיפה לאג"ח חברות בחו"ל: ללא שינוי. בשבועיים החולפים נרשמו ירידות של 1.0% בממוצע במגזרי אג"ח חברות בדירוגי השקעה נקובות דולר ואירו (שניהם). מרווחי התשואה עומדים כיום בקירוב על 140 נ"ב במגזר הדולר (בממוצע) ו-85 נ"ב במגזר האירו. הועדה ממליצה על השקעה של 10% מתיק הלקוח באג"ח חברות בינ"ל בדירוג השקעה (BBB- בינ"ל ומעלה) במח"מ תיק של 4 שנים.
חשיפה למניות בארץ: ללא שינוי. מדד ת"א 100 רשם מתחילת 2015 תשואה חיובית של 14%. מתחילת השנה מדד תל אביב 25 ומדד ת"א 75 רשמו ביצועים של 15.8% ו-8%, בהתאמה. המגמה החיובית אשר אפיינה את המחצית הראשונה של 2015 הולכת ונחלשת. לפיכך, הועדה מותירה את משקל המניות בישראל זהה לזה שבמניות חו"ל, ברמה של 12.5% מתיק הלקוח (50% מסך החשיפה למניות).
חשיפה למניות בחו"ל: ללא שינוי. מדדי המניות הגלובליים תחת לחץ, לאחר ששוקי החוב הממשלתיים ברחבי העולם, רשמו עליית תשואות מהירה. זאת על רקע ההערכה כי העלאת הריבית בארה"ב הולכת וקרבה, בעקבות הנתונים החיובים משוק העבודה האמריקני. להערכתנו, התנודתיות צפויה להימשך בטווח הקצר, בין היתר, על רקע גורמי אי הוודאות מצד הריבית, התשואות וכמובן, יוון. משקל החשיפה המומלצת כיום למניות בחו"ל עומד כעת על 12.5%, והחשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 50% ארה"ב, 35% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.
חשיפה של 5% למזומן ופיקדונות פלוס: ללא שינוי. הועדה ממליצה להותיר את רכיב המזומן והפיקדונות פלוס ברמה של 5%.
הועדה ממליצה כי החשיפה לאפיקי המט"ח תגודר באופן חלקי, אשר יתאים לצרכי כל לקוח ולקוח.

החובה להפריש כספים לפנסיה הוחלה על כלל השכירים במשק ועל מעסיקיהם ב-2008. תהליך ההחלה היה הדרגתי: בשנת 2008 נדרשו העובדים והמעסיקים להפריש 1.7% מהשכר (עד לרמת השכר הממוצע במשק), ושיעור זה עלה בהדרגה עד ל-11.5% בשנת 2014 ואילך. לפני שההסדר נכנס לתוקף, בשנת 2007, כ-60% מהעובדים (ומעסיקיהם) הפרישו לחיסכון פנסיוני, ועד 2012 עלה שיעור זה ליותר מ-80%. שיעור החוסכים בקרב העובדים שלא חסכו ב-2007 – רובם המכריע השתייכו לחלקה הנמוך של התפלגות השכר – השתווה במרוצת תקופה זו לשיעורם בקרב אלו שחסכו ב-2007.

מחקרים שבחנו את פנסיית החובה מצאו כי ההסדר פוגע בחלק ניכר מהעובדים שלא הפרישו לפנסיה לפני הפעלתו. זאת משום שההסדר מפחית את שכרם בשנים שבהן הוצאותיהם גבוהות והכנסתם (מותאמת לגודל משק הבית) נמוכה, ומאידך גיסא הוא מוסיף להם הכנסות מפנסיה בגיל שבו הכנסתם גבוהה יחסית מלכתחילה. עם זאת,  ההסדר גם עשוי להועיל לעובדים מכיוון שהוא מחייב את המעסיקים להפריש לחיסכון הפנסיוני שלהם סכום שעומד על 6% משכרם. הפרשה זו מתווספת לשכרו של העובד, והיא עשויה למתן את הפגיעה שגורמות הפרשותיו לחיסכון החובה, ואף להביא לכך שההסדר בכללותו ישפר את רווחתו. ואולם שיפור כזה יכול להתרחש רק אם המעסיקים לא יקזזו את התוספת להפרשותיהם משכר העובדים.

"בסקירה זו אנו בוחנים האם, ובאיזו מידה, התממש הסיכון לפגיעה בשכר בקבוצה העיקרית שפנסיית החובה נוגעת לה – העובדים שלא הפרישו משכרם לפנסיה לפני שההסדר נכנס לתוקף", כותבים חוקרי בנק ישראל ומוסיפים – "לשם כך אנו משווים את השינוי בשכרם ב-5 השנים שחלפו מכניסת ההסדר לתוקף לשינוי באותה התקופה בשכרם של העובדים שהפרישו לפנסיה לפני ההסדר, ואנו עושים כן תוך בקרה על תכונות העובדים ועל שינויים כלכליים וסטטוטוריים שעשויים להשפיע על השינויים בפערי השכר בין שתי הקבוצות. תוצאות הניתוח מלמדות כי ההסדר התבטא בהאטה בקצב הגידול בשכר העובדים שלא הפרישו לפנסיה ב-2007, טרם החלת ההסדר. שיעור ההאטה, בהשוואה לגידול בשכרם של העובדים שהפרישו לפנסיה ב-2007, דומה לשיעור הגידול בהפרשות המעסיק לפנסיה. כלומר העובדים נשאו בחלק הארי של הנטל בגין פנסיית החובה, ודאי אם מתחשבים גם בהפרשותיהם הישירות. כאשר משווים את שיעור העברת הנטל מהמעסיקים לעובדים לממצאים העולים ממחקרים על השפעתם של מסים ותשלומי חובה על השכר לעובד, מתברר שהוא גבוה במידת מה מהטווח שנמצא בספרות – בין 50% ל-80%.

"מהניתוח עולה שכאשר מטמיעים בשוק העבודה תכניות לטווח הארוך, יש לגבש הערכה מפוכחת לגבי כלל השלכותיהן, לרבות תגובת השוק אליהן. קביעות פורמליות לגבי חלוקת הנטל בין גורמים שונים עשויות להשפיע על התוצאות בטווח הקצר, אך יש לעצב את התכניות גם בהתאם לכיווני ההתפתחות הפוטנציאליים בטווחים ארוכים יותר – כאשר הכוחות הכלכליים באים לידי ביטוי. ללא תהליכים כאלה התכניות עשויות להניב תוצאות שיוזמיהן לא צפו ולא חתרו אליהן. כפי שממחישה פנסיית החובה, הטמעתה אכן הגדילה במידה ניכרת את שיעור העובדים החוסכים לפנסיה, אך בניגוד לכוונה המשתמעת ממבנהו הפורמלי של ההסדר, הנטל שלו נפל בסופו של דבר על כתפי העובדים ולא התחלק בינם למעסיקים"

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, דורשת מהגופים המוסדיים להתריע בפני מעסיקים כי אם לא יעמדו בהוראות הדיווח על הפקדות פנסיוניות, ניתן יהיה להטיל עליהם עיצום כספי. הגופים המוסדיים יידרשו לדווח לממונה על מעסיקים שאינם עומדים בחובות הדיווח ובכך פוגעים בעובדים.

ביום 1.1.16 ייכנסו לתוקף תקנות המחייבות מעסיק לדווח על תשלומים לחיסכון הפנסיוני של העובדים באופן ממוכן במטרה לצמצם טעויות ברישום הזכויות הפנסיוניות של העובדים. התקנות מאפשרות למעסיק לבצע בקרה שוטפת אחר רישום זכויות העובדים בחיסכון הפנסיוני. בנוסף, המשוב המועבר למעסיק מאפשר לו לתקן ליקויים שנמצאו בדיווח תוך פרק זמן קצר מאוד.

דיווח תקין חיוני לרישום זכויותיו הפנסיוניות של העובד כנדרש ומאפשר שיוך מהיר של כספים לחשבונות החיסכון של העובדים. בהיעדר דיווח תקין קיים חשש שבקרות מקרה ביטוח לא יעמדו לרשות העובד הזכויות המגיעות לו. בנוסף, דיווח ממוכן ואחיד צפוי לייעל את תהליכי העבודה של המעסיקים ושל הגופים המוסדיים. כיום, דיווחים רבים מועברים באמצעות רשימות נייר ולכן רישום הזכויות חשוף לטעויות ועלול לפגוע בעובדים.

הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר: "שיתוף הפעולה של המעסיקים הכרחי להצלחת המהלך ולשמירה על זכויות העובדים. לכן בכוונתנו לאכוף את הוראות התקנות".

מדד משכן הוא מדד המתפרסם מדי חודש על ידי כלכלני בנק הפועלים.

המדד מציג תמונה של כושר הקנייה (affordability) של רוכשי הדירות. עלייה במדד מציינת שיפור במצבם של רוכשי הדירות וירידה מציינת הרעה במצבם.
מדד משכן מבטא את מצב רוכשי הדירות, משמ את היכולת הכלכלית של הלקוח לעמוד בהחזרים החודשיים של הלוואות המשכנתא. המדד משקלל ארבעה פרמטרים עיקריים –  מחירי הדירות, שכר ממוצע, ריבית על הלוואות המשכנתא ושיעור האבטלה.

כל שמחייר הדירות עולים, כך כמובן מצב רוכשי הדירות מורע

ככל שהשכר עולה כך מצב הרוכשים משתפר

ככל שהריבית עולה – המצב מורע

וככל ששיעור האבטלה עולה – המצב מורע.

הנה הפרסומים החודשיים של בנק הפועלים על השינוי במדד משכן 

מידע בנושא:

ריבית משכנתא מעודכנת – שיקלית

מחשבון משכנתא

 עדכון חודש אפריל:

מדד משכן למצב רוכשי הדירות, אשר עוקב אחר מצבם של רוכשי הדירות בישראל, עלה בשיעור של 0.4% בחודש אפריל 2015 לרמה של 127.2 (100=ינואר 1996). עליית המדד מצביעה על שיפור במצב רוכשי הדירות. מדד מחירי הדירות האחרון שפורסם על ידי הלמ"ס (סקר מחירי דירות בבעלות דיירים) רשם עלייה חודשית של 0.6%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בישראל, על פי הסקר, בשיעור ריאלי של 4.8%.

כלכלני בנק הפועלים: ירידה בשיעור הריבית על המשכנתאות בחודש אפריל וירידה בשיעור האבטלה תרמו לשיפור במצב רוכשי הדירות במדד האחרון. מנגד, העלייה במחירי הדירות במשק קיזזה חלקית את השפעת שני גורמים אלו. יש לציין שבחודש האחרון חלה עלייה חדה בתנודתיות הריבית במשק וזה טרם בא לידי ביטוי במדד חודש אפריל.

הציבור חזר לשוק הדירות – היקפי עסקאות בדירות חדשות גבוהים מאוד בחודשיים האחרונים, כ- 2.9 אלפים לחודש. מחירי הדירות אף הם שבו לעלות בחצי השנה האחרונה אחרי אתנחתא קצרה. ביצועי המשכנתאות לחודש אפריל ירדו מעט אך עדיין נמצאים ברמה גבוהה של כ- 4.7 מיליארד שקל לחודש. עוד עולה מהנתונים כי מלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות נכון לסוף אפריל עומד על כ- 26,500 יחידות דיור.

ישיבת קבינט הדיור הראשונה בראשות שר האוצר משה כחלון הסתיימה באישור העברת מינהל התכנון במשרד הפנים לידי כחלון באוצר, וכן הקמת מטה דיור במשרד האוצר. בנוסף, אושרו מתחמים לכ-20 אלף יח"ד. היזמים מגיבים היום לצעדי קבינט הדיור, ומדגישים כי אף על פי שהם מברכים על אישור התוכנית – הם בעיקר ממתינים לתוצאות.

לדברי רוני בריק סגן נשיא התאחדות בוני הארץ "ועדת זיילר שהוקמה אחרי אסון ורסאי המליצה על ריכוז הסמכויות בענף הנדל"ן בידי גוף אחד. ראינו איך בממשלה הקודמת על אף שהוקם קבינט דיור כל שר יזם תוכנית דיור משלו ובמבחן התוצאה התוכניות כשלו כאשר כל אחד ניסה להכשיל את התוכנית של רעהו. כעת  נראה שכחלון פועל בכיוון הנכון אולם גם הוא יצטרך לעמוד במבחן הביצוע".

רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק נדל"ן אמר כי "אני שמח שמישהו בממשלה שמע את תפלתנו והחליט לאחר את כל הגופים שעוסקים בשוק הנדל"ן תחת משרד אחד. המבחן כמו תמיד יהיה מבחן הביצוע. או שתהיה הצלחה גדולה מכיוון שכל הגופים מרוכזים תחת סמכות אחת ללא משחקי אגו ופוליטיקה בין משרדי הממשלה או שזה יהיה כישלון גדול כי שום דבר לא יזוז. אני מקווה שהשר כחלון אכן יתמקד בהגדלת ההיצע ולא בהגדלת נטל המס או הפיכה של ציבור מסוים כמו ציבור המשקיעים לשעיר לעזאזל.

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: הכוונה טובה אבל התוצאות יהיו גרועות. בשוק הדיור קיימות בעיות מבניות והעבודה שעד כה חוק התכנון והבנייה לא יושם וקצה שיווק הקרקעות איטי להחריד, לא תשתנה כתוצאה מהחלטה טכנית להעביר סמכויות למשרד האוצר. רק הפרטת המינהל לשיווק מאסיבי של קרקע מתוכננת לבנייה יוציא את השוק מן הבוץ.

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה: צעד זה רק יחמיר שבעתיים את משבר הדיור. במקום להעניק הרבה יותר סמכויות לשלטון המקומי ובמקום ללכת על תכנית פינוי-בינוי ממלכתית מקיפה, שתקדם לאלתר מאות אלפי יחידות דיור, יגרום הצעד האחרון לתקיעת מקל נוסף בגלגלי עגלת הנדל"ן המקרטעת, יגרום לקיפאון מחודש בשוק בחודשים הקרובים ולעליות מחירים נוספות.

גלעד יפרח, מבעלי חברת גלעד מאי הבונה בפריפריה: צעד זה הוא סתימת הגולל האחרון על קבורת חלון הדיור בפריפריה. הוא ייצר ב"הפוך על הפוך" ביקושים חזקים עוד יותר לדיור במרכז הארץ, לא יפתור בעיות דוגמת תעסוקה ונגישות תחבורתית לפריפריה והמרווחים הגדולים היו כרגיל, עשירי "מדינת תל-אביב".

אדריכל עדן בר, בעלי בר-לוי אדריכלים: מדינת ישראל זקוקה לאנטיביוטיקה ולא לאספירין. האנטיביוטיקה היא הקמת מועצה עליונה שתשלב נציגי ממשל, שלטון מקומי ונציגי ציבור ותחליט ברמה האסטרטגית "לאן פנינו". כל עוד מהלך שכזה לא יתבצע, שוק הדיור ימשיך להיות מעוות ולשרת קבוצות מועדפות ויהווה סימפטום להקצנת הקיטוב החברתי והכלכלי במדינת ישראל.

בבית ההשקעות תפנית דיסקונט מתייחסים היום לשוק הנדל"ן, ומציינים כי "בינואר-אפריל חלה עליה של כ-15% בכמות המבוקשת לדירות חדשות לעומת אשתקד. ניכר כי להשפעת ביטול המע"מ אפס על דירות חוברת גם ההערכה כי יחולו שינויים במיסויי הנדל"ן על-ידי הממשלה החדשה, אשר גורמת ל"יושבים על הגדר" להקדמת הרכישה". כך כותבים בבית ההשקעות תפנית דיסקונט – ניהול תיקי השקעות.

קבינט הדיור אישר את בקשתו של שר האוצר, משה כחלון, ובהתאם להחלטת ממשלה בנושא, להעביר את מנהל התכנון למשרד האוצר, להקים מטה דיור במשרד האוצר, להקים מועצת הרשאות ופיתוח והרחבת תחומי העיסוק של החברות הממשלתיות בתחום הדיור.

כמו כן, הוכרזו בקבינט מתחמים לדיור, לתכנון בותמ"ל (ועדה לקידום מתחמים מיוחדים) בהיקף כולל של מעל 20,000 יח' דיור בין היתר בקריית גת, נתניה, באר שבע, בסמת טבעון וטמרה. מטרת ההכרזה היא לאשר תכניות דיור בהיקף נרחב תוך דיון ממוקד ואינטנסיבי לשם קיצור לוחות הזמנים לעומת לוחות הזמנים המקובלים כיום לקידום תכניות בהיקף דומה. בנוסף יאושרו תמאו"ת ע"פ החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה המחייבות החלטת ממשלה.

קבינט הדיור יאפשר לפתח שוק מוסדי להשכרה ארוכת טווח באמצעות חברת "דירה להשכיר"

ריכוז הכלים האמורים, לצד גופים אחרים אשר להם השפעה משמעותית על שוק הדיור כדוגמת משרד הבינוי, רמ"י, אגף תקציבים, אגף החשכ"ל ורשות המיסים באוצר, חברת דירה להשכיר, ערים, עמידר ועוד, תיצור אחדות בין סמכות לאחריות בתחום הדיור בממשלה ותאפשר להוציא אל הפועל את התהליכים אשר יסייעו בהגדלת היצע הדיור.

שר האוצר אמר בפתח הישיבה: "משבר הדיור הוא לא משבר-הוא מצב חירום לאומי. זהו קבינט הדיור הראשון בראשותי שהולך לטפל במצב חירום זה. אני רואה במשבר הדיור כמחולל העוני הגדול ביותר ואני מחויב לטיפול בו. אישור מעבר רמ"י ומנהל התכנון למשרד האוצר ביחד עם הקמת מטה הדיור הם צעד ראשון והכרחי בדרך לטיפול בכל שרשרת התהליך: קרקע, כוח אדם והון.

בנק ישראל מפרסם היום את פרוטוקול הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל כדי להחליט על גובה הריבית לחודש יוני 2015, ומדווח כי כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה. השיקול המכריע בעד ההחלטה הוא שסביבת הריבית הנוכחית תומכת בהמשך הצמיחה ובחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד בתוך כשנה. בנק ישראל מציין כי השפעת הרמה הנוכחית מתבטאת בשיפור המסוים שנרשם בסביבת האינפלציה בחודשיים האחרונים ובתחזיות לאינפלציה וכן בהרכב הביקושים בצמיחת המשק ברבעון הראשון ובנתוני שוק העבודה הטובים. זאת, תוך שהמדיניות לוקחת בחשבון את ההתפתחויות בשוקי הנכסים.

הגורמים העיקריים להחלטת בנק ישראל:

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש יוני ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

לאחר מספר מדדים שליליים, עלה מדד המחירים במארס ואפריל ב-0.9% במצטבר. במחירי הדלק העולמיים חלה התייצבות. הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים נותרו סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה, ובציפיות לשנתיים ולטווחים הבינוניים נרשמה עלייה לכיוון מרכז היעד.

נגידת בנק ישראל: "המגמות הצפויות בעולם – יקטינו את צמיחת המשק הישראלי בעשורים הבאים"

תמונת הפעילות הריאלית ממשיכה להיות מעורבת, ולהצביע על המשך צמיחה בקצב ששרר בשנתיים האחרונות. התוצר העסקי צמח ברבעון הראשון ב-3.2%, ושיעור האבטלה הוסיף לרדת. נתוני גביית המיסים מצביעים על המשך הגידול בצריכה הפרטית. נתוני היצוא החודשיים במונחים דולריים מצביעים בחודשים האחרונים על התכווצות ביצוא הסחורות והיעדר גידול ביצוא השירותים.

צמיחת התוצר ברבעון הראשון בארה"ב הייתה נמוכה מהצפוי, אך ההערכות הן שזו בעיקר תוצאה של גורמים זמניים; בגוש האירו נמשכת התאוששות מתונה, אך המשבר ביוון ממשיך להוות סיכון משמעותי לכלכלה. במשק הסיני נמשכים סימני  חולשה. נמשכת אי הוודאות לגבי מועד התחלת העלאת הריבית בארה"ב.

מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/4/15, ועד ל-22/5/15, התחזק השקל מול הדולר בכ-1.3%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל נותר יציב. מתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 3.7%, והמשך הייסוף  עלול להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

בנוסף מציין בנק ישראל בהודעתו כי נמשכת עליית מחירי הדירות, והיקף נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה.