מנהל קרן הנאמנות של מיטב דש מדווח כי הוא מעלה את דמי הניהול בקרן הנאמנות – מיטב ( 10/90) פרימיום (מספר קרן: 5115480). שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, לפני השינוי: % 0.4 ולאחר השינוי דמי הניהול יועלו ל-0.54%.

כמו כן מדווח מנהל הקרן מיטב דש (0B) תיק השקעות סולידי (מספר קרן: 5116405) כי דמי הניהול יועלו  משיעור של 0.59% ל-0.67%.

בשנה האחרונה נרשמו עליות משמעותיות בדמי הניהול בקרנות הנאמנות, עם זאת, תמהיל הקרנות הפך למוטה יותר לאפיקים הסולידים וכתוצאה מכך בשקלול של כל התעשייה דמי הניהול ירדו.

פיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) "זוכים" לתדמית רעה במיוחד, שלא בצדק! מערכת "מהון להון" יצאה לבדוק אלו פיקדונות שכאלה בכל זאת קיימים היום במערכת הבנקאית, מה היתרונות והחסרונות ומדוע דווקא בתקופה של ריביות אפסיות פיקדונות אלו יכולים להתגלות כאלטרנטיבה מעניינת להשקעה.

פיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) מאפשרים השקעה שהתשואה בהם מותנית בביצועי נכסים שונים מהארץ או משווקים פיננסיים בעולם. במרבית הפקדונות המוצעים כיום על ידי הבנק, קרן הפיקדון מובטחת במטבע ההפקדה, במועד הפירעון. אולם חשוב לבדוק מי בדיוק מבטיח את הקרן – הגוף המנפיק או הבנק – כמובן שאם זה הבנק המשווק הביטחון גובר.

להבדיל מפקדונות וחסכונות אחרים, המעניקים ריבית מובטחת מראש, בפיקדון מובנה – הריבית מותנית בנכסי בסיס שונים ותשלומה אינה וודאי. נכסי הבסיס הנפוצים הם: מניות ומדדי מניות, סחורות, שערי חליפין, ריביות ועוד.קיימים מנגנונים שונים הקובעים כיצד תחושב הריבית המותנית בנכס הבסיס.עם זאת, קיים סיכוי לקבלת ריבית גבוהה יותר מאשר בפקדונות שהריבית בגינם מובטחת. הסיכוי לתשואה שמעבר לסכום הבסיס חשובה ועניינת במיוחד בתקופה של ריבית אפסית, כמו שקורה היום.

החסרונות המרכזיים: קיימת הבטחה נומינאלית של הכסף, על פי רוב. אבל מה קורה אם אינפלציה גבוהה? כאשר האינפלציה עולה, יש סוג של הפסד ראלי מול פוטנציאל רווח על אג"ח למשל. בנוסף המשקיעים חשופים לסיכון המנפיק, במיוחד כשמדובר בבנק זר בחו"ל, והבנק התמוטט.אולם רוב הפקדונות בערבות בנקאית. חיסרון משמעותי נוסף הוא חוסר בנזילות – משקיע בפיקדון מובנה סוגר את הכסף לשנים בלי אפשרות לצאת.

והחיסרון האחרון שמדיר רגליהם של משקיעים רבים מפקדונות אלו קשור במנגנון הפנימי וההתניות של אותו פקדון. למרבית המשקיעים  זה נשמע מסובך מידי אולם כשמפשטים את הדברים, הייתרונות , כאמור,עשויים לעלות על החסרונות במיוחד בתקופה של ריביות אפסיות.

כיום ישנם שלושה בנקים מרכזיים המציעים עדיין פקדונות מובנים ללקוחות: בנק הפועלים, בנק לאומי והבנק הבינלאומי. הנה שלושה פיקדונות מובנים שהבנקים מציעים –

בנק הפועלים

תקופת פיקדון: החל משלוש שנים ומעלה

סכום מינימאלי להשקעה: 20,000 שקלים במוצר שקלי/10,000 דולר בפיקדון דולרי

הבטחת הקרן: במרבית הפקדונות מדובר בקרן מובטחת אולם בבנק קיימים גם פקדונות בהם הקרן אינה מובטחת.

נכס הבסיס: המוצרים בשקלים מתאפיינים במנגנוני השקעה על נכסים שונים בשוק ההון (מניות, מדדים, ETFs וכו'),

 המנגנון הנפוץ היום מכונה 'סל שארקים' ובמסגרתו נחשף הלקוח להשקעה במספר מניות,

כאשר לכל מניה מוגדר חסם בשיעור קבוע מעל שער התחילה של המניה ביום פתיחת המוצר.

במידה וחסם זה נפרץ, תשואת המניה מתקבעת בשיעור ריבית קבוע וידוע מראש לכל תקופת הפיקדון,

במידה וחסם זה אינו מפרץ, נלקחת לחישוב תשואת המוצר, תשואת המניה בפועל, חיובית או שלילית,

בתום התקופה מקבל הלקוח את ממוצע התשואות של המניות בהתאם למשקלן בסל ובאופן החישוב שהוצג.

במט"ח נהוג להציע.נוסף למוצרים שקיימים בשקלים, גם מוצרי ריביות. מוצרי הריביות מתאפיינים גם כן בתקופת חיסכון שעולה על 3 שנים. לדוגמא מוצר ממשפחת ה-Callable מתאפיין בריבית קבועה, גבוהה מהריבית הנהוגה בשוק ,

אשר משולמת ללקוח מידי חצי שנה, לבנק קיימת הזכות 'לקרוא' למוצר מתום שנה וכל חצי שנה בהמשך,

במקרה זה הלקוח יקבל את קרן החיסכון בחזרה וכמובן את כל תשלומי הריבית ששולמו לו עד למועד זה.

מוצר נוסף אשר מוצע ללקוחות, לרוב בתפירה אישית בהתאם לפרמטרים שהוגדרו על ידי הלקוח,

הינו מוצר הדוקו במסגרתו הלקוח המבטיח ריבית קבועה גבוהה מהמקובל בהשקעה לטווח זה,

ובנוסף אפשרות להמרה למטבע נגדי בהתאם לשער שנקבע במועד ביצוע העסקה.

אופן חישוב הריבית: בבנק הפועלים לא מוכנים לחשוף את המנגנון המדויק לחישוב הריבית. לדבריהם, הם תופרים מוצרים בהתאמה אישית לאופי הלקוח וחושפים את מנגנון חישוב הריבית המדוייקת רק באופן אישי מול הלקוח ובהתאם למדדי השוק הרלוונטיים.

הבנק הבינלאומי

תקופת פיקדון: שלוש שנים

סכום מינימאלי להשקעה: 10,000 שקלים/5,000 דולר במסלול הדולרי

הבטחת הקרן: קרן מובטחת

נכס הבסיס: סל של 10 מניות הנסחרות בארה"ב, קנדה, אנגליה וגרמניה.

אופן חישוב הריבית: הפקדון מוצע בשני מסלולים: שקלי ודולרי. המסלול השקלי נושא ריבית קבועה בשיעור 0.15% שנתי ומאפשר, בנוסף, לקבל -50% מביצוע הסל. המסלול הדולרי נושא ריבית בשיעור של 0.25% שנתי ומאפשר , בנוסף, לקבל-75% מביצוע הסל.

ביצוע הסל הינו ממוצע ביצועי המניות בסל, כאשר כל מניה מוגבלת בעלייה עד 40%, ובמידה שפרצה חסם זה, מוחלף ביצועה בקופון בשיעור 10%.הריבית בשני המסלולים מובטחת בכל מקרה .הפיקדון מאפשר קבלת ריבית מובטחת ואפשרות תשואה גבוהה יותר ביחס לאלטרנטיבה  כתלות בהתנהגות מניות הנסחרות בשווקים מפותחים המומלצים להשקעה. ניתן להצטרף לפיקדון עד ה-12.5.15.

תקופת פיקדון: ארבע שנים

סכום מינימאלי להשקעה: 10,000 שקלים

הבטחת הקרן: קרן מובטחת

נכס הבסיס: הריבית המשתנה של אג"ח 5/20 הנגזרת מתשואת מק"מ לשנה, עם תחנות יציאה.

אופן חישוב הריבית: הלקוח יקבל ריבית קבועה בשיעור של 0.05% שנתי עד ליום 31.5.15. מ-1.6.15 תקבע בגין כל 3 חודשים ריבית שנתית (ריבית דריבית) בהתאם לריבית האג"ח, בתוספת מרווח שנתי התלוי בסכום ההפקדה ובתקופה בה הלקוח יתמיד בפיקדון.מתאים כאלטרנטיבה להשקעה בנכס המאופיין בריבית משתנה  ללא עלויות ובתוספת מרווח שנתי המותנה בסכום ההפקדה. התוספת גדלה ככל שהלקוח מתמיד ונשאר בפיקדון.הפיקדון פתוח עד ל-31.5.15.

בנק לאומי

 תקופת פיקדון: שש שנים

סכום מינימאלי להשקעה: 10,000 דולר

הבטחת הקרן: קרן מובטחת

נכס הבסיס: ריבית הליבור לשלושה חודשים-כפי שתתפרסם 2 ימי עסקים לפני כל תחילת תקופת ריבית.

אופן חישוב הריבית: אם שיעור ריבית הליבור לתקופת הריבית הרלוונטית יהיה נמוך או שווה ל- 2% לשנה אז סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה ריבית בשיעור של 2% לשנה. אם שיעור ריבית הליבור לתקופה הרלוונטית יהיה גבוה מ-5% לשנה או שווה לו אז סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה ריבית בשיעור של 5% לשנה.הריבית תשולם כל רבעון.

תקופת פיקדון: ארבע שנים

סכום מינימאלי להשקעה: 15,000 שקלים

הבטחת הקרן: קרן מובטחת

נכס הבסיס: סל מניות האנרגיה-מניות המרכיבות את הסל:

TOTAL FINA SA-B

ENI SPA

BG PLC

BP PLC

ROYAL DUTCH SHELL PLC-A SHS

EOG RESOURCES INC

ANADARKO PETROLEUM CORP

KINDER MORGAN INC

OCCIDENTAL PETROLEUM CORP

SCHLUMBERGER LTD

אופן חישוב הריבית: לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 42% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.  במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.  במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 6% למשך תקופת הפיקדון .המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל..השתתפות של 100%בשיעור השינוי של סל המניות.

תקופת הפיקדון: 3 שנים חצי

סכום מינימאלי להשקעה: 10,000 דולר

הבטחת הקרן: קרן מובטחת

נכס הבסיס: סל מניות מזון מהיר בארה"ב. הסל מורכב הבאות:

TOTAL FINA SA-B

ENI SPA

BG PLC

BP PLC

ROYAL DUTCH SHELL PLC-A SHS

EOG RESOURCES INC

ANADARKO PETROLEUM CORP

KINDER MORGAN INC

OCCIDENTAL PETROLEUM CORP

SCHLUMBERGER LTD

 אופן חישוב הריבית: לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 66% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשעור של 7% למשך תקופת הפיקדון. המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100%בשיעור השינוי של סל המניות.

הפיקדונות המובנים האלו עשויים להיות מעניינים בתקטפה של ריבית אפס. ההפסד הריאלי בהם מוגבל וניתן להרוויח בהם באם התנאים מתקיימים תשואה מרשימה. אז למה לא נוהרים למכשירים האלו? כנראה שבעיקר תדמית כשלצד חוסר בנזילות פוגעים באטרקטיביות של המוצר.

בנק יהב פרסם את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2015: היקף המאזן של הבנק ליום 31 במארס 2015 הסתכם ב- 20,987 מיליון ש"ח, לעומת 19,448 מיליון ש"ח ביום 31 במארס 2014, גידול של כ- 8%.

אשראי לציבור, נטו ליום 31 במארס 2015 הסתכם ב-7,400 מיליון ש"ח, לעומת 6,805  מיליון ש"ח ביום 31 במארס 2014, גידול של כ-9%. פיקדונות הציבור ליום 31 במארס 2015 הסתכמו ב-17,994 מיליון ש"ח, לעומת 16,595 מיליון ש"ח ביום 31 במארס 2014, גידול של כ-8%.

הרווח הנקי של הבנק הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2015 בסך של 18.7 מיליון ש"ח, לעומת 15.5 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 21%, שנבעה מגידול בהכנסות ריבית נטו הודות לעליה בהיקפי הפעילות במגזר השקלי בעיקר בסעיף האשראי לציבור, ומגידול בהכנסות שאינן ריבית הודות לעלייה בהכנסות מחברות כרטיסי אשראי ועמלות הפצה של קרנות נאמנות.

בנק יהב – פיקדון ל-30 חודשים; ריבית 2.4%

הכנסות ריבית, נטו הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2015 בסך של 101.6 מיליון ש"ח לעומת 93.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של כ- 9%. העלייה נובעת מעלייה בהיקפי הפעילות במגזר השקלי של הבנק, בעיקר עקב גידול באשראי השקלי בהיקף של כ-11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד ישנה ירידה בהכנסות ריבית נטו במגזר הצמוד לעומת תקופה מקבילה אשתקד בשל ירידת המרווח במגזר .

הוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2015 בסך של 0.7 מיליון ש"ח לעומת קיטון בהוצאה בסך של 3.2 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה נובעת מגידול במחיקות החשבונאיות נטו וירידה מתונה יותר בהפרשה להפסדי אשראי בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד.

משרד האוצר בחר בבנק יהב במכרז למתן הלוואות תקציביות לעובדי מדינה

הכנסות שאינן מריבית הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2015 בסך של 34.8 מיליון ש"ח לעומת 31.7 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. עלייה של כ-10%, העלייה נובעת מגידול בהכנסות מעמלות בעיקר הכנסות מחברות כרטיסי אשראי ועמלות הפצה של קרנות נאמנות.

הוצאות תפעוליות ואחרות הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2015 בסך של 106.4 מיליון ש"ח לעומת 100.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-5%. בנטרול תשלומים על רקע החלפת מערכת הליבה הבנקאית הייתה חלה עליה של כ-1% בלבד.

ההון העצמי של הבנק ליום 31 במארס 2015 הסתכם ב –1,027 מיליון ש"ח, לעומת 974 מיליון ש"ח ביום 31 במארס 2014, עלייה של כ- 5%, שנובעת בעיקר מעלייה ברווח השוטף.

בנק יהב: הקים מערך דיגיטל חדש בהשקעה של 3 מיליון ש"ח

תשואת הרווח הנקי להון העצמי ברבעון הראשון של שנת 2015 הגיעה ל- 7.5% לעומת 6.6%  בתקופה מקבילה אשתקד. יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון ליום 31 במארס 2015 עומד על 13.31% לעומת 13.6359% ביום 31 בדצמבר 2014 (נתוני שנת 2014 כוללים את השפעת יישום הוראות המעבר).

שאול גלברד, מנכ"ל בנק יהב: "הגידולים המשמעותיים בפעילות הבנק, הצמיחה המואצת והגיוס המאסיבי של לקוחות מקרב השכירים בכל ענפי המשק, באים לידי ביטוי בשורת הרווח ובכל יתר הסעיפים בדוחות הבנק. למרות סביבת הריבית האפסית הבנק מציג גידול משמעותי ברווח הנקי שלו ובתשואה להון".

דוד בן דוד, יו"ר דירקטוריון בנק יהב: "נתוני הדוחות הכספיים מוכיחים כי אסטרטגית ההתרחבות של הבנק תוך שימור הצעות הערך הייחודיות שלו בשוק הקמעונאי, היא זו שמביאה את הבנק להישגים, גם אם נתוני המקרו בשוק אינם תומכים בכך. הבנק ימשיך ליישם מדיניות של צמיחה וגידול במגזר הקמעונאי".

ועדת השקעות מפרסמת סיכום דיון בנוגע למדיניות ההשקעה, ומדווחת כי לאור ההתפתחויות בשוקי ההון ותמונת המאקרו בישראל ובעולם, הועדה החליטה על הקטנת המח"מ באפיק השקלי בריבית קבועה מ-4 שנים ל-3 שנים, במטרה לייעל את מבנה התיק במונחי תשואה מול סיכון. ההערכה היא כי מבנה התיק החדש מאוזן ומתאים יותר להתמודדות עם תנאי השוק, ההתפתחויות המאקרו-כלכליות וסיכוני השוק.

תקציר להמלצות ועדת השקעות דיסקונט:

חשיפה לאג"ח ממשלתיות: צמצום מח"מ באפיק הממשלתי הלא-צמוד בריבית קבועה. בדומה לשוקי האג"ח הממשלתיות בעולם, מאז תחילת החודש נרשמו ירידות של עד 2% במדד אג"ח לא-צמודות בריבית קבועה 5+ שנים. על רקע נתוני מאקרו חיוביים וחשש מהמשך עליית התשואות בעולם ובישראל, הועדה ממליצה על קיצור המח"מ באפיק השקלי בריבית קבועה מ-4 שנים ל-3 שנים והשקעה בצורה סינטטית (שילוב של אג"ח במח"מ קצר וארוך). באפיק הצמוד למדד הועדה ממליצה על מח"מ של 4 שנים.
הצעה להגדיל את מח"מ האפיק השקלי בריבית קבועה נדחתה ברוב קולות.

חשיפה מדד/שקל: ללא שינוי. הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק האג"ח עומדות כיום על 2.0% בקירוב, בעוד שציפיות מחלקת מאקרו כלכלה נמוכות יותר ועומדות על 0.8%. לפיכך, הועדה רואה עדיפות לאפיק השקלי הלא-צמוד על פני האפיק הצמוד וממליצה על יחס של 58:42 לטובת האפיק הראשון על פני השני. דהיינו, השקעת 25% מתיק הלקוח באפיק הצמוד למדד ו-35% מתיק הלקוח באפיק השקלי (בריבית קבועה ומשתנה).

ועדת השקעות דיסקונט החליטה על הארכת מח"מ האג"ח הממשלתיות הצמודות למדד ל-4 שנים

חשיפה לאג"ח חברות בארץ: ללא שינוי. במדדי התל-בונד 60 והתל-בונד השקלי נרשמו מאז תחילת החודש ירידות, שמקורן בעליית תשואת הבסיס הממשלתית בעוד שמרווחי התשואה נותרו יציבים יחסית. לעומת זאת, מרווחי התשואה במדד התל-בונד תשואות המשיכו לעלות. כאמור, הועדה ממליצה השקעה 25% מתיק הלקוח באג"ח חברות בארץ, מתוכם: 5% מתיק הלקוח במדד תל-בונד שקלי, 5% מתיק הלקוח באג"ח חברות בריבית משתנה, 10% מתיק הלקוח באג"ח בקבוצת דירוג AA במח"מ קצר של 3 שנים ו-5% מתיק הלקוח באג"ח קבוצת דירוג A במח"מ קצר של 3 שנים. הועדה רואה עדיפות להשקעה באמצעות נכסים מנוהלים.

חשיפה לאג"ח חברות בחו"ל: ללא שינוי. אג"ח החברות בדירוגי השקעה נקובי דולר ואירו מתחילת החודש החולפים ירידות, בעיקר בטווחים הארוכים, עקב עליית תשואת הבסיס. מרווחי התשואה עומדים כיום בקירוב על 140 נ"ב במגזר הדולר (בממוצע) ו-80 נ"ב במגזר האירו (בהתאמה). הועדה ממליצה על השקעה של 10% מתיק הלקוח באג"ח חברות בינ"ל בדירוג השקעה (-BBB בינ"ל ומעלה) במח"מ תיק של 4 שנים.  הצעה לצמצם את משקל אג"ח החברות בתיק נדחתה ברוב קולות.

ועדת השקעות חו"ל של דיסקונט ממליצה על השקעת 25% מתיק הלקוח במניות

חשיפה למניות בארץ: שינוי בהרכב הפנימי במניות ישראל. מדד ת"א 100 רשם מתחילת 2015 תשואה חיובית של 10%. מתחילת השנה מדד תל אביב 25 ומדד ת"א 75 רשמו ביצועים של 11.5% ו-5.6%%, בהתאמה. מתחילת שנה נקטנו באסטרטגיית פיזור מקסימאלי. כעת, אנו משנים שוב את האסטרטגיה ומעניקים משקל יתר להשקעה במניות החברות הגדולות והגלובליות על פני חברות מקומיות (כפי שהיה ב-2014). ביצועי יתר של שווקי מניות שאינם ארה"ב מתחילת שנה וסיכון בהתחזקות מחודשת של ה-$ הינם הגורמים העיקריים שמובילים אותנו "לנעול" תשואות שהושגו במניות השוק המקומי ולשוב ולתת משקל יתר לחברות שעשיות ליהנות מהתחזקות ה-$ ומעליית שווקי המניות בארה"ב. את בסיס הרכיב המנייתי בישראל ניתן להצמיד למדד ת"א 100, תוך חשיפת יתר ל-ת"א 25. ואת היתרה ניתן להשקיע בענפים מומלצים ובמניות נבחרות. הועדה מותירה את משקל המניות בישראל זהה לזה שבמניות חו"ל, ברמה של 12.5% מתיק הלקוח (50% מסך החשיפה למניות).

חשיפה למניות בחו"ל: ללא שינוי. עונת דוחות טובה מהצפוי בארה"ב, הובילה לאופטימיות ולשיאים חדשים במדדים העיקריים. בנוסף, מדדי אירופה מחפשים קרקע יציבה לאחר התיקון האחרון. להערכתנו, ככל שהדולר והנפט יישארו ברמתם הנוכחית, תוצאות הרבעון השני עשויות גם הן להפתיע לטובה ולתמוך ביציבות המדדים בארה"ב. משקל החשיפה המומלצת כיום למניות בחו"ל עומד כעת על 12.5%, והחשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 50% ארה"ב, 35% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.
הצעה להגדיל את משקל המניות בתיק והצעה לצמצם את משקל המניות בישראל לטובת משקל המניות בחו"ל נדחו ברוב קולות.

חשיפה של 5% למזומן ופיקדונות פלוס: ללא שינוי. הועדה ממליצה להותיר את רכיב המזומן והפיקדונות פלוס ברמה של 5%.

הועדה ממליצה כי החשיפה לאפיקי המט"ח תגודר באופן חלקי, אשר יתאים לצרכי כל לקוח ולקוח.

דורית סלינגר ופרופ' אבי בן בסט, מרצה בביה"ס לכלכלה של המסלול האקדמי המכללה למינהל ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר, נשאו אמש דברים ביום עיון לזכרו של פרופ' חיים ברקאי ז"ל שערך בית הספר לכלכלה של המסלול האקדמי המכללה למינהל. הממונה על שוק ההון, הביטוח וחיסכון חשפה כי באוצר מגבשים מתווה בכדי לאפשר ניוד של ביטוחי מנהלים.

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח, דיברה על אתגרי שוק ההון והביטוח ואמרה:
"אגף שוק ההון מיישם רגולציה חכמה, המכירה במגבלות הצרכן בקבלת ההחלטות, ונותנת לצרכן את הכלים לקבל את ההחלטות הנכונות. אנחנו מאמינים שיצירתיות יתר מגדילה את אי הוודאות של הלקוח בנוגע למוצר הביטוח, לכן הובלנו מהלך של פוליסות אחידות".

דורית סלינגר מרחיבה את השימוש בקופות גמל אישיות (IRA )

עוד אמרה סלינגר: "אנחנו מכוונים לצרכנות נבונה שחסרה בשוק הישראלי, מחשבון ביטוח החובה לרכב היה הצלחה, אנחנו בתהליכי פיתוח מתקדמים של מחשבוני דמי ניהול ודמי ביטוח בריאות, אשר יגרמו לתחרות גדולה יותר בשוק וחיסכון של הצרכן".

"אנחנו בונים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, אתר מידע לסכומים הנמצאים בביטוחי הבריאות אשר יאפשר לראות האם יש ללקוח  מספר מוצרי ביטוח בריאות מקבילים ולחסוך בהוצאה על ביטוחי הבריאות השונים", הוסיפה סלינגר.

סלינגר הדגישה כי "על החוסך להתעניין מידי פעם בחיסכון הפנסיוני ולא לבדוק את החיסכון רק בסמיכות לגיל הפרישה. מדינות הפנסיה בישראל היא מופת, גם המדינות הסקנדינביות לומדות מישראל כיצד לנהל את מדיניות הפנסיה". בנוסף ציינה סלינגר כי "אנחנו מגבשים מתווה בכדי לאפשר ניוד של ביטוחי מנהלים".

25 מיליארד שקל בחשבונות פנסיה רדומים; סלינגר מנסה לאתר את הבעלים!

"יש קבוצה מאוד קטנה של אנשים ענף הפנסיה, שמקבלת החלטות מאוד גדולות ומשמעותיות לכלל תושבי המדינה, אין ספק שנדרש טיפול בנושא הריכוזיות בענף. יש לנו דרכים קלות ודרכים קשות לטפל בנושא הריכוזיות בענף הביטוח, נתחיל בקלות ונקווה שלא נצטרך להגיע לקשות. אנחנו מגבשים מתווה בכדי לאפשר ניוד של ביטוחי מנהלים", חשפה סלינגר.

פרופ' בן בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ומרצה בביה"ס לכלכלה של המכללה למינהל דיבר על אתגרי הכלכלה הישראלית לאחר הבחירות ואמר כי : "למרות המחאה החברתית, והפעילויות שנעשו אחריה, אין שינוי של ממש בבעיות העומדות לפנינו: פריון נמוך, אי שיוויון כלכלי, יעילות נמוכה של השירותים הכלכליים, מבנה מערכת מסים מעוותת, מבנה מונופוליסטי בענפים מרכזיים, יוקר המחיה".

בנוסף אמר בן בסט: "הבעיה המרכזית בתקציב זו החלוקה שלו, ובעיקר אחוז ההוצאה על השירותים הציבוריים. ללא לחץ תקציבי, תקציב הביטחון לא יתייעל. מדיניות המיסוי ניטרלה את מאמצי הממשלה להורדת אי השוויון. במדיניות תקציבית צריך להיכנס אלמנט ערכי, צריך לשים גבולות להשקפת העולם הדוגלת באי התערבות בשוק. אפשר לטפל ביוקר המחיה ומשבר הדיור, עשו את זה כבר בעבר לאחר העלייה מברה"מ לשעבר, זוהי סוגיה של כושר הביצוע של הממשלה, שר האוצר החדש והישגיו במו"מ הקואליציוני, מעוררים תקווה גדולה לשינוי. חלוקת הכספים במשא ומתן הקואליציוני, ובעיקר ההיענות לדרישות החרדים, רוקנו את הקופה ולא השאירו תקציב למטרות חברתיות".

אופנהיימר מפרסמים סקירה בעקבות דוחות חברת לייבפרסון , ומזהירים כי ישנם סיכונים רבים בעסקי החברה. אופנהיימר כותבים בסקירתם: "אנו משמרים את המלצתנו Perform למניית LPSN נוכח סיכונים רבים בעסקיה, הכוללים שינויים באסטרטגיה עסקית ובמערך המכירות, האטה בקצב הצמיחה, דעיכה בפעילות הצ'אט המסורתית בעלת רווחיות גבוהה, וחוסר עקביות בביצועים עסקיים. יחד עם זאת, לאחר ירידה חדה של כ-50% מתחילת השנה, עשויה מניית LSPN להוות הזדמנות בראיה ארוכת טווח".

"לייבפרסון פרסמה דוחות חלשים, סיפקה תחזית נמוכה מהקונצנזוס לרבעון הבא והורידה באופן ניכר את תחזיותיה לשנת 2015 כולה. למרות שמידת אכזבה מסויימת היתה צפויה על ידינו, נוכח קשיי המעבר לפלטפורמת ה-LiveEngage ושינויים בניהול מערך המכירות, עוצמת הורדת התחזית השנתית היתה מפתיעה, במיוחד בהתחשב בסביבה עסקית תומכת, ועלולה להעיד על עזיבת הלקוח המוביל לפיתוח פנימי", כותבים אופנהיימר בסקירתם.

לייבפרסון: ההפסד הנקי ברבעון הראשון 2015 גדל והסתכם ב-2.1 מיליון דולר; המניה יורדת ב-14%

לייבפרסון פרסמה ברבעון הראשון 2015 הכנסות של 59.8 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 25% (צמיחה אורגנית של 15%), נמוך מהקונצנזוס של 60.7 מיליון דולר, כאשר הרווח של 0.04$ למניה היה דומה לצפי. EBITDA מתואם הסתכם ב-5.5 מיליון דולר (צמיחה של 14%), מעל הקונצנזוס.

בנוסף מציינים אופנהיימר כי הנהלת לייבפרסון הורידה באופן ניכר את תחזיותיה לשנת 2015, עם תחזית מאכזבת גם לרבעון הבא. ברבעון השני 2015 צופה החברה הכנסות בטווח 58.5-59.5 מיליון דולר (צמיחה שנתית של 15%-17%, או צמיחה אורגנית זעירה של 1%-3% בלבד), נמוך מהקונצנזוס של 64 מיליון דולר, כאשר הרווח הנקי צפוי בטווח 0.00$-0.02$, נמוך מהצפי של 0.06$. התחזית לרבעון הבא מניחה ירידה רבעונית, מצב נדיר עבור חברה המבוססת על מודל מנויים. תחזית זו משקפת את עזיבת הלקוח המוביל.

אופנהיימר מורידים מחיר יעד לאלוט: "מורידים את תחזית ההכנסות והרווח לשנתיים הבאות"

בשנת 2015 כולה צופה לייבפרסון הכנסות בטווח של 243-247 מיליון דולר, צמיחה של 16%-18% לעומת השנה שעברה (צמיחה אורגנית מוערכת של 3%-5% בלבד), נמוך משמעותית מתחזיתה הקודמת של הנהלת החברה בטווח 263-269 מיליון דולר ומהקונצנזוס של 265 מיליון דולר. הרווח הנקי השנתי (על בסיס פרופורמה) צפוי כעת בטווח 0.10$-0.15$ למניה, נמוך משמעותית מהערכה הקודמת של 0.27$-0.32$ למניה, ומהקונצנזוס של 0.28$ למניה. במקביל, הנהלת החברה הפסיקה לספק מידע על מספר נתונים (שיעור נטישה, מחיר מכירה ממוצע ועוד).

בשורה התחתונה כותבים אופנהיימר: "מניית לייבפרסון ירדה חדות לאחר פרסום דוחותיה ובכך השלימה ירידה של כ-50% מתחילת השנה. אנו מאמינים כי ירידה כה חדה עשויה להוות הזדמנות ארוכת טווח, כאשר התמחור הנוכחי של LPSN משקף מכפיל מכירות של 1.6 בלבד, דיסקאונט למכפילי חברות ה-SaaS ולעסקאות ה-M&A שנעשו בתחום".

בחודש אפריל 2015, הסתכמו יבוא הסחורות ב-18.4 מיליארד ש"ח, יצוא הסחורות ב-15.7 מיליארד ש"ח והגירעון בסחר בסחורות ב-2.7 מיליארד ש"ח. כך עולה מנתוני הלמ"ס המתפרסמים היום. מתחילת השנה הסתכם הגירעון בסחר בסחורות ב-7.7 מיליארד ש"ח (23.2 מיליארד ש"ח במונחים שנתיים).

יצוא הסחורות בחודשים פברואר- אפריל 2015, היווה 85.4% מהיבוא (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) לעומת 77% באותם חודשים אשתקד. הגירעון המסחרי (סחורות בלבד) בארבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-7.7 מיליארד ש"ח לעומת גירעון של 14.2 מיליארד דולר ינואר-אפריל 2014. בחודשים פברואר-אפריל 2015 עלה יבוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים יהלומים וחומרי אנרגיה), על פי נתוני המגמה, ב-2.5% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 10.5% בחישוב שנתי נובמבר 2014 – ינואר 2015. בחודשים פברואר-אפריל 2015 ירד יצוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים ויהלומים), על פי נתוני המגמה, ב-13.1% בחישוב שנתי. זאת, לעומת עלייה של 4.8% בחישוב שנתי בנובמבר 2014- ינואר 2015.

הגירעון המסחרי במארס הסתכם ב-3.5 מיליארד ש"ח

סחר הסחורות בחודש אפריל 2015, הושפע בין היתר משינויים בערך הש"ח לעומת המטבעות  בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש אפריל 2015 התחזק הש"ח ביחס לדולר ארה"ב ב-1.5%. ביחס לאירו התחזק הש"ח ב-1.9%, ביחס לפרנק השווייצרי הנחלש ב-0.2%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק ב-1.6% וביחס לין היפני התחזק הש"ח ב-0.8%.

יבוא הסחורות באפריל 2015, הסתכם כאמור ב-18.4 מיליארד ש"ח. מתוכם 45% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 18% יבוא מוצרי צריכה, 13% יבוא מכונות ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-24% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

הלמ"ס: גידול של 8.2% בכמות הדירות החדשות המבוקשות במארס

יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה על פי נתוני המגמה, ב-5.6% בפברואר-אפריל 2015. זאת, בהמשך לעלייה של 17% בנובמבר 2014-ינואר 2015. פירוט לפי קבוצות מראה כי יבוא ברזל ופלדה עלה ב-10.3% בחישוב שנתי, יבוא מוצרי מזון גולמיים עלה ב-18.8% בחישוב שנתי ויבוא מתכות אל-ברזליות עלה ב-5.9% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ירד יבוא תשומות לחקלאות ב-9.4% בחישוב שנתי.

נתוני המגמה מצביעים על עלייה ביבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) שעלה ב-7.5% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2015. זאת, בהמשך לעלייה של 2.6% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר2014- ינואר 2015. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-71% מיבוא מוצרי השקעה) עלה ב-18.8% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ירד יבוא כלי תחבורה להשקעה ב-21.6% בחישוב שנתי (ירידה של 2.0% בממוצע לחודש).

בחודשים פברואר-אפריל 2015 ירד יבוא מוצרי צריכה על פי נתוני המגמה ב1.6% בחישוב שנתי לעומת עלייה של 4% בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015.  יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלה ב-4.0% בחישוב שנתי בפברואר-אפריל 2015. עיקר העלייה הייתה ביבוא מזון ומשקאות שעלה ב-7.7% בחישוב שנתי. לעומת זאת, יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) ירד בפברואר-אפריל 2015 ב-9.5% בחישוב שנתי.

הלמ"ס: האינדיקטורים הכלכליים האחרונים מצביעים על עלייה כמעט בכל המדדים

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים נטו) הסתכם בחודשים ינואר-אפריל 2015 ב-8.8 מיליארד ש"ח, לעומת 9.7 מיליארד ש"ח בחודשים המקבילים של שנת 2014. יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בארבעת החודשים הראשונים של השנה ב-10.5 מיליארד ש"ח, נמוך ב-35% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.

יצוא הסחורות הסתכם בחודש אפריל 2015 ב-15.7 מיליארד ש"ח. 83% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים), 15% יצוא יהלומים ו-2% יצוא חקלאי, ייעור ודיג. היצוא התעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים) ירד בפברואר- אפריל 2015 ב-12.1% בחישוב שנתי. זאת, לעומת עלייה של 4.6% בחישוב שנתי, בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015.

פירוט נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית: יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (המהווה כ-51% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים) עלה בפברואר- אפריל 2015, על פי נתוני המגמה, ב-12.1% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 40.3% בחישוב שנתי בנובמבר 2014- ינואר 2015 (עלייה של 2.9% בממוצע לחודש). נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ברוב ענפי היצוא בתעשיות אלו.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (31% מכלל היצוא התעשייתי) ירד ,על פי נתוני המגמה, ב-32.8% בחישוב שנתי בפברואר- אפריל 2015 (ירידה של 3.3% בממוצע לחודש), בהמשך לירידה של 16.4% בחישוב שנתי בנובמבר2014-ינואר 2015. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על ירידה של 39.3% ביצוא ענף ייצור כימיקלים ומוצריהם בחישוב שנתי (ירידה של 4.1% בממוצע לחודש).

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (11% מכלל היצוא התעשייתי) ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-35.4% בחישוב שנתי (ירידה של 3.6% בממוצע לחודש). זאת, בהמשך לירידה של 34.9% בחישוב שנתי בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015 (ירידה של 3.5% בממוצע לחודש). נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על ירידה של 25.6% ביצוא ענף ייצור מוצרי מתכת בסיסית בחישוב שנתי (ירידה של 2.5% בממוצע לחודש).

בחודשים פברואר- אפריל 2015 עלה יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (7% מכלל היצוא התעשייתי), ב-6.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 17.6% בחישוב שנתי, בחודשים נובמבר 2014- ינואר 2015. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה של 13.3% ביצוא ענף ייצור טקסטיל, מוצרי הלבשה, עור ואביזרים נלווים.

יצוא יהלומים נטו (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בינואר-אפריל 2015, לפי נתונים מקוריים, ב-11.8 מיליארד ש"ח, לעומת 12.7 מיליארד ש"ח בחודשים המקבילים בשנת 2014. היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם בינואר-אפריל 2015 ב-2.1 מיליארד ש"ח – (נתונים מקוריים) ירידה של 14.5% בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2014. יצוא גידול פרחים ירד ב-34.5% באותה תקופה.

לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "מאז החלטת הריבית האחרונה (ב-27 לאפריל) השקל התחזק ב-0.3 אחוז בלבד מול סל המטבעות. בשבוע האחרון נמשכה העלייה בציפיות לאינפלציה בישראל בכל הטווחים. להערכתנו, עליית הציפיות לאינפלציה יחד עם היציבות שנרשמה לאחרונה בשער החליפין כנגד הסל מקטינים מאוד את ההסתברות להורדת ריבית החודש".

קליין מציין בסקירת המאקרו של הראל פיננסים כי באפריל בנק ישראל רכש כ-615 מיליון דולר, סכום הדומה לממוצע הרכישות החודשי מתחילת השנה. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק ב-0.3 אחוז בלבד מול סל המטבעות (ייסוף של 1.5% מול הדולר שקוזז עם פיחות של 1.3% מול האירו).

בנק ישראל: "בדיונים המוניטריים – כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית לחודש מאי על כנה"

מהצד הפיסקאלי, מציין קליין כי המגמה החיובית בהכנסות הממשלה ממסים נמשכה גם בתחילת הרבעון השני; באפריל הכנסות  המדינה ממסים הסתכמו ב-21.6 מיליארד ₪, עלייה ריאלית (בניכוי שינויי חקיקה) של 8.6 אחוזים בהשוואה לאפריל אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד קלות ל-2.56 אחוזי תוצר.

"להערכתנו, הגירעון הממשלתי בשנת 2015 יהיה בהסתברות גבוהה מאוד מתחת ל-3 אחוזים. לגבי הגירעון הצפוי בשנת 2016 נראה שעל רקע ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים יש כאן אתגר אמיתי (אך נחכה בסבלנות להצגת התקציב לפני שנבקר אותו)".

הראל פיננסים על תיק ההשקעות: שומרים על מבנה תיק האג"ח לצד שינוי מבנה התיק המנייתי

הראל פיננסים מציינים מספר נתוני מאקרו מהארץ ומהעולם שפורסמו לאחרונה: בישראל נמשכת העלייה במדד אמון הצרכנים; מכירות דירות חדשות ממשיכות לעלות; המשך מומנטום חיובי בהכנסות המדינה ממסים; חברת הדירוג Fitch אשררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A עם תחזית יציבה. מנגד, סימני שאלה סביב שיעור האבטלה: האטה משמעותית בקצב גידול התעסוקה במגזר העסקי בינואר פברואר.

בארה"ב: נתוני דוח התעסוקה האחרון היו מעורבים. מצד אחד עלייה מחודשת במספר המועסקים ושיעור האבטלה שהמשיך לרדת, מנגד הגידול בשכר הממוצע לא הואץ. האצה במדד מנהלי הרכש לסקטור השירותים, יציבות בסקטור התעשייה. האשראי לצרכנים גדל מעבר לצפי במרץ.

באירופה: הסקרים המוקדמים לקראת הבחירות הכלליות בבריטניה היו רחוקים מהמציאות; יציבות במדד מנהלי הרכש בגוש האירו לאפריל; ירידה במכירות הקמעונאיות. בסין: נתוני סחר החוץ לאפריל היו נמוכים מהצפי; הבנק המרכזי הפחית שוב את הריבית במועד לא מתוכנן.

מדד תשומות הבניה המעודכן

כלכלני הראל פיננסים צופים שמגמת העליה במדד תשומות הבנייה צפויה להימשך גם בחודשים אפריל עד יוני, על פי התחזית האחרונה העליה תעמוד על 0.3%, לחודשים אלו. מגמה זו, ממשיכה את מה שקרה בחודש מרץ- מדד תשומות הבניה בחודש מרץ עלה ב-0.2%   בהמשך לירידה של 0.1% בחודש הקודם. מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.2%.

הערכות כלכלני הראל לגבי המדד הצפוי מתפרסמות באופן שוטף  וכוללות בין השאר התייחסויות לאינפלציה בחודשים אלו. תחזית האינפלציה לחודש אפריל עומדת על 0.5% ובמאי על 0.2%..במקביל, להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי  מדד המחירים לצרכן בתקופה זו  יעלה ב-0.9%.

כמו כן מעריכים בהראל כי במדד המחירים לצרכן בסעיף הדיור יעלה בחודשים מרץ-יוני ב-0.7% ומדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.8%.

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

יחד עם זאת, נתונים נוספים שחשובים מאוד לציבור רוכשי הדירות קשורים בנתונים המתייחסים למשכנתא: ריבית בנק ישראל, מדד המחירים לצרכן וגובה ריבית המשכנתא.

מהפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל עולה כי הם אופטימיים בנוגע לאינפלציה בשנת 2015, לכן סביר להניח שבנק ישראל ינסה להימנע  ככל האפשר משינויים בריבית בנק ישראל בתקופה הקרובה.

כדי שרוכש הדירה מקבלן יוכל לבדוק איזה צעד יהיה רווחי יותר עבורו, עליו להכיר את המדדים השונים. כך יוכל להחליט באיזה מועד לקחת את המשכנתא או האם כדאי לחכות ולהישאר צמוד למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

היכנסו כאן למדד תשומות הבנייה

"בישראל קיימת בעיית חיסכון – הן במישור הפנסיוני והן במישור הוולונטרי. שילוב הכוחות בין התעשייה הפיננסית אשר מחויבת לסייע לחוסכים להימנע מטעויות פיננסיות נפוצות והמדינה אשר תפקידה לפעול לקידום החינוך הפיננסי בישראל, יחד עם המשך הגברת המודעות בקרב ציבור החוסכים, יוכלו לסייע לצמצום הבעיה". כך אמר היום (ג') מנכ"ל פסגות בית השקעות, חגי בדש, בכנס הסוכנים השנתי של בית ההשקעות בשיתוף "עדיף".

לדברי בדש, ניצני הגדלת חיסכון כבר נראים בקרב הציבור, אם כי עדיין במספרים נמוכים. "כיום, חצי שנה בלבד לאחר שהחל פסגות לשווק פוליסות חיסכון, הוא מנהל בהן כחצי מיליארד ₪, זאת כאשר הענף כולו מנהל כ-14 מיליארד ש"ח על פי הערכות. עד סוף השנה ינהל פסגות מעל למיליארד ₪ בפוליסות החיסכון" אמר בדש בכנס.

פסגות על דוחות דלתא: "המשך צמיחה במכירות ויציבות ברווח למרות השפעות מטבעיות וחולשה באירופה"

לגבי כניסת פסגות לענף הביטוח הוסיף: "שנים ארוכות לא קמה בישראל חברת ביטוח חדשה. העובדה שגוף בסדר גודל של פסגות, עם יותר ממיליון לקוחות, הוא זה שנכנס לשוק, היא בשורה צרכנית משמעותית המייצרת תחרות בענף ותורמת להקטנת הריכוזיות בו. נכון להיום מציע פסגות ביטוח חיים וביטוח משכנתא בנוסף לפוליסות החיסכון.

מהנתונים שהציג בדש בכנס עולה כי עד כה, כשנה וחצי בלבד מאז שהחלה החברה לשווק מוצרי ביטוח, מונה התיק שלה קרוב ל-9,000 פוליסות עם היקף פרמיות שנתי של כ-20 מיליון ₪. פסגות משווק את מוצריו הן באמצעות סוכני ביטוח והן באמצעות מכירות ישירות, והוא בית ההשקעות הראשון שקיבל, בשנת 2013, רישיון למכירת ביטוח ממשרד האוצר. כניסתו של בית ההשקעות הגדול בישראל, המנהל כיום קרוב ל-200 מיליארד ₪, לענף מהווה עבורו מקור ליצירת ערך ומנוע צמיחה משמעותי, זאת לצד פעילויותיו הנוספות.

האמת על חגי בדש – מעדיף כותרת מחמיאה בעיתון על פני תשואה למשקיעים!

בהמשך התייחס בדש לסביבת הריבית והאינפלציה הנמוכות ולצורך להתאים את תיק נכסי הציבור לסביבה החדשה "תיק נכסי הציבור בישראל הגיע השנה לשיא כל הזמנים – למעלה מ-3.2 טריליון שקל. מתוכו, החלק המרכזי ביותר נמצא בחסכונות לטווח ארוך המהווים כ-40% מהתיק, כאשר סגמנט זה יותר מהכפיל עצמו בעשור האחרון. מרכיב נוסף הינו הפיקדונות בבנקים, "הר שקלים" שמונה כיום כ-900 מיליארד המוחזקים בריבית אפסית. למעלה מ-40 מיליארד שקלים יצאו מהפיקדונות בשנה האחרונה בעיקר לקרנות נאמנות, תעודות סל, פוליסות חיסכון ותיקים מנוהלים, ואנו צופים כי המגמה תימשך."

עוד התייחס בדש בדבריו לדרך בה ניתן לייצר תשואה ריאלית חיובית עבור ציבור החוסכים בישראל "הסביבה הכלכלית והפיננסית הנוכחית תומכת בהעלאת החשיפה למניות תוך סלקטיביות בהשקעה בין המדינות, הסקטורים והחברות השונות. יש גם מקום להמשיך ולהעלות את שיעור החשיפה לחו"ל בתיקים, וכן להגדיל את הרכיב הלא סחיר, זאת לצד שמירה על נזילות גבוהה וניהול סיכוני המח"מ והאשראי ברכיב האג"ח".

"בנוגע להגדלת החשיפה לחו"ל, יש גם מקום לגוון את תמהיל ההשקעה" הרחיב בדש. "חו"ל זה לא רק מניות, היום זה גם אג"ח. בשנה האחרונה התשואות בישראל ירדו בחדות והן אף נמוכות מהתשואות בארה"ב לדוגמה, עובדה המאפשרת להיחשף להיצע רחב ולהשיג תשואה עודפת ללא הגדלת הסיכון", סיכם.

ענקית ביטוח האשראי הבינלאומית, Coface, החלה לדרג את האקלים העסקי של ישראל. זאת בעקבות כניסתה לפעילות ישירה במדינה.  Coface מעניקה לישראל, בדירוג הכללי, את הציון: A3 המוגדרת כ"רמת סיכון סבירה". סקלת הדירוגים של החברה בעלת שבע אפשרויות ונעה בין הציוןA1  ל-D. כאשר A1 הוא הציון הגבוה ביותר ומצביע על סיכון נמוך ביותר ו-D הוא הסיכון הגבוה  ביותר. בנוסף, מדרגת החברה את האקלים העסקי בישראל בציון: A2. הדירוג העסקי בוחן את סביבת הפעילות העסקית במדינה על פי פרמטרים של בירוקרטיה, רגולציה וכו'.

על פי Coface, ישראל מדורגת בדירוג הכללי  A3 בדומה למדינות כגון: סין, איחוד האמירויות, צרפת, בלגיה, הולנד, אירלנד ועוד. בציון הגבוה מישראל, מדורגות המדינות ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, בריטניה ועוד. כמו כן, ישראל מדורגת מעל המדינות יוון, ספרד, ארגנטינה ועוד. ב-Coface מעריכים כי שנת 2015 תסתיים בישראל עם אינפלציה שלילית שתעמוד על 0.1%-. עוד מעריכים בחברה, כי נתון הצמיחה (תמ"ג) לסוף שנת 2015 יעמוד על 3.2%.

Fitch אישררה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A עם תחזית 'יציבה'

לדברי כרמינה מנדולה, מנכ"ל Coface ישראל, ישראל נהנית ממספר נקודות חוזק מרכזיות וביניהן: התעשייה נשלטת על ידי מוצרי היי-טק, כוח עבודה מיומן מאוד, תמיכה פוליטית וכלכלית מארה"ב והתפוצות, הפקת גז טבעי מאז אמצע 2013 מעתודות גדולות וחוסנה של המערכת הבנקאית. לצד זאת, נקודות החולשה שנרשמו לישראל הן: פיצול פוליטי והמשך בקיפאון במשא ומתן הישראלי-פלסטיני.

Coface על הקואליציה החדשה

בהתייחס למצב הפוליטי, ב-Coface טוענים "גם הקואליציה החדשה תמשיך לסבול מהפיצול הפוליטי של המדינה, במיוחד לאור נושאים שנויים במחלוקת והידרדרות תדמיתה של המדינה בחו"ל. ישנם גם איומים אזוריים, כמו מתח המורגש במזרח ירושלים והסכסוך עם החמאס, הממשיכים לערער את המצב הביטחוני בישראל".

Coface: בעקבות צוק איתן – האטה קלה בצמיחה

בעקבות מצבע 'צוק איתן' שהתקיים בקיץ האחרון, "נכרה האטה קלה במשק הישראלי אך למרות זאת הוא נהנה מעלייה חזקה בצריכה הפרטית (3.9%) בשנת 2014, במיוחד בתקופת הרבעון האחרון", אומרים בחברת הביטוח. הצמיחה אמורה לעמוד על כ -3%, בעיקר כתוצאה משקעות ומהייצוא בשנת 2015. הכלכלה הישראלית תיהנה מהצמיחה הדינמית בארה"ב, ירידה במחיר הנפט והמדיניות מוניטרית מרחיבה שנוקט הבנק המרכזי. בנוסף, צפוי ענף התיירות להתאושש עם התייצבות במצב הביטחוני".

S&P אישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של +A עם תחזית יציבה

Coface על האינפלציה

"השילוב של מחירי סחורות נמוכים ומחירים נמוכים יותר של חשמל ומים, יאטו את האינפלציה, שצפויה להיות קרובה ל-0 בשנת 2015", אומרים ב-Coface, "לכן הבנק המרכזי דואג לשמירה על שיעור ריבית נמוך בכדי לעורר מחירים ולהימנע מתקופה ממושכת של דפלציה. בנוסף התמיכה במדיניות הכלכלית של הבנק המרכזי תתרום להחליש את השקל מול הדולר. יבואנים ימשיכו ליהנות מהירידה במחיר הנפט (כ -20% מהייבוא), ובייצוא יהיה שיפור על ידי התחזקות הכלכלה האמריקנית (שוק היצוא המרכזי), לצד גידול בהפקת הגז".

קבוצת Coface , הינה מובילה עולמית בתחום ביטוח האשראי ומציעה לחברות ברחבי העולם פתרונות כדי להגן עליהן מפני סיכון פשיטת הרגל האפשרית של לקוחותיהן, הן בשוק המקומי בו הם פועלים והן בשווקי יצוא. הקבוצה, המעסיקה כ-4,440 עובדים, סיימה את שנת 2014 עם מחזור עסקי של 1.441 מיליארד יורו. כיום פועלת Coface ב-98 מדינות בצורה ישירה ובלתי-ישירה כשהיא מבטחת עסקאות של כ-40,000 חברות בלמעלה מ-200 מדינות בעולם. בכל רבעון מפרסמת Coface הערכות סיכון ל-160 מדינות המבוססות על הידע הייחודי שיש לחברה על מוסר התשלומים במדינות אשר מגיע מ-350 המומחים הממוקמים קרוב ללקוחות החברה.

רשות ניירות ערך יזמה בתיאום ושיתוף עם ראשי בתי ההשקעות המנהלים תעודות סל רפורמה בתחום: תעודות הסל יחדלו להתקיים כנכס מתחייב ויהפכו ל-ETF ("קרן סל") עם אפשרות לקביעה של רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל. רשות ניירות ערך פועלת זה מספר שנים להסדרת תחום תעודות הסל ולהעברתן למשטר פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, כשיו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר מנסה לדחוף את הרפורמה בתחום ולא אחת נאלץ לסגת בגלל דחיות ועיכובים של וועדת הכספים או חוקים שמכבידים על התוכנית.

הרשות פרסמה בעבר הצעה לתיקון חקיקה רחב היקף. פיקוח מסוג זה, ללא שינוי מאפייני המוצר כנכס מתחייב, היה מצריך פיקוח יציבותי בדומה לזה הקיים בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וקביעה של רגולציה מחמירה.

לאור התמשכות הליכי החקיקה מחד, וצמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל מאידך, החליטה הרשות לקדם מהלך שיאפשר מעבר מהיר יותר של התעודות לפיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות ויצמצם משמעותית את הסיכון המערכתי הגלום במכשיר זה.

על פי המנגנון המוצע, שעקרונותיו סוכמו עם מנהלי תעודות הסל, ישתנה המבנה המשפטי של תעודות הסל מאגרת חוב לקרן נאמנות, תוך ביטול התחייבות של תעודת סל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. ביטול ההתחייבות יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל. על מנת לצמצם את הסבירות לקיומה של טעות עקיבה של התעודה ביחס למדד אחריו היא עוקבת, הרשות תאפשר למנהלי תעודות הסל במתכונתן החדשה, ככל שיחפצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל באופן שימנע התממשותו של סיכון מערכתי בשוק ההון. רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. טעויות העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלאנדרית.

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, אשר מאופיינות בדמי ניהול נמוכים. נוכח המעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים, ריביות ועוד), וזאת בניכוי שכר מנהל התעודה ודמי הניהול הנוספים בגובה רצועת הביטחון בלבד, ככל שיעמיד כזאת. לאחר המהלך יהיו תעודות הסל דומות יותר למכשיר ה- ETF המקובל והמצליח בעולם.

המבנה החדש של תעודות הסל יאפשר: הקטנה דרמטית של דרישות ההון הצפויות ממנהלי תעודות הסל; צמצום משמעותי של הרגולציה הקיימת והמתוכננת על תחום זה; הורדת החסמים לכניסת מנהלים חדשים לשוק, ובכך תתאפשר תחרות בתחום זה, שכולל היום ארבעה מנפיקים בלבד.

מהלך זה יחליף את יזמת הרשות להסדרה של שני מוצרים שונים – "תעודת סל" ו"קרן סל" ובעקבותיו יסחר בבורסה בישראל מוצר השקעה פאסיבית אחד בלבד. ככל שהמנהל יבחר שלא לגבות דמי ניהול נוספים לדמי הניהול הקבועים וכתוצאה מכך גם לא יעמיד כנגדם רצועת ביטחון באותו שיעור, יהיה המוצר דומה במהותו ל"קרן סל" (ETF) במתכונתה המוכרת, אשר בה נהנה המשקיע מכל פירות נכסי הקרן, אך גם חשוף באופן מלא לכל טעות עקיבה ביחס למדד, חיובית או שלילית. לאחר השלמת ההסדרה יתאפשר למנהלי קרנות מחקות שיבחרו בכך לרשום את הקרנות למסחר בבורסה ולהפוך להיות מוצר השקעה פאסיבי נסחר, בהתאם למודל זה.