נחתם הסכם קיבוצי חדש בין ההסתדרות, חטיבת עובדי הבנקים וחברות האשראי בהסתדרות המעו"ף, ועד עובדי חברת כרטיסי האשראי כאל והנהלת החברה. ההסכם, שאושר היום בדירקטוריון החברה, יחול על 1,300 עובדי כאל, שבבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי.

עיקרו של ההסכם הקיבוצי קובע תוספת שכר כוללת לעובדי החברה לשנת 2015 בשיעור ממוצע של 3.5%. שיעור התוספת לכל עובד יקבע על פי חוות דעת ניהולית והיא תעמוד על 0.5%-8% לעובד לשנה.

עוד הוסכם על מתן תוספת ותק לעובדים הקבועים, לראשונה במערכת יחסי העבודה בחברה. תוספת זו תעמוד ב-2015 על 0.3% לשנה. בנוסף לכך הושגה הסכמה בין הצדדים כי נציגי שירות המועסקים בחברה יקבלו מענק רבעוני בשיעור שינוע בין 2.5% ל-4.5%.

כמו כן, כחלק מההסכם נקבע כי העובדים הלא קבועים בחברה יקבלו מענק חד פעמי, וכי גובה שי ראש השנה תשע"ו יעודכן ל-600 שקל.

ההסכם, המהווה הסכם ביניים ומאריך את הסכם התשתית הקודם שתוקפו הסתיים, הוא פרי הידברות עניינית ואחראית של הנהלת כאל, ועד עובדי החברה וההסתדרות. למו"מ בין הצדדים היו שותפים, עו"ד נחום פיינברג ועו"ד מיכל פיינברג המייצגים את החברה, ועו"ד בני כהן ועו"ד אלי כהן, באי כוחם של העובדים. הצדדים ימשיכו בתקופה הקרובה בניהול מו"מ להסכם קיבוצי קבוע שיחול בשנים 2015-2017.

מנחם מליק, יו"ר חטיבת עובדי הבנקים וחברות האשראי בהסתדרות המעו"ף, בירך את נציגות העובדים ואת ההנהלה על חתימת ההסכם ומסר: "ההסכם מביא בשורה לעובדים הכוללת בין היתר שיפור משמעותי בתנאי השכר והעבודה וכן כולל לראשונה גם תוספת ותק. לצד זאת, ייחודו של ההסכם הוא בכך שהוא תוצר של שיח והידברות טובים ומכבדים בין ההנהלה לנציגות העובדים. בתקופה קצרה יחסית הצלחנו להגיע להסכמות, באווירה חיובית וללא צורך בנקיטת צעדים ארגוניים, וזאת הודות לוועד עובדים אחראי ולהנהלה שמצאו יחד את הדרך לטפח את המשאב האנושי לטובת החברה כולה".

דורון ספיר, מנכ"ל כאל, מסר: "אני מברך על חתימת ההסכם המבוסס על שותפות, שקיפות ודיאלוג פתוח. אני בטוח שהצלחנו להגיע להסכם הטוב לשני הצדדים אשר יביא ליציבות במערכת יחסי העבודה והמשך העשייה למען לקוחותינו תוך שמירת חוסנה של כאל".

אופיר הרפז, יו"ר ועד עובדי כאל: "אנו העובדים שותפים לדרכה של החברה והמשך חוסנה ומובילותה חשובים לנו. המחויבות ההדדית שהתגבשה בחברה מאז התארגנו העובדים במסגרת ההסתדרות מוכיחה עצמה שוב, עם חתימת הסכם הביניים המאריך את ההסכם הקודם. מחויבות זו באה לידי ביטוי ביחסי הנהלה-ועד, הן ברמה הקיבוצית והן ברמת הפרט, ומצאה ביטוי בתוצאות הכספיות הנאות שהשיגה החברה מאז ההתארגנות".

הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם בשנת 2014 ב- 1.5 מיליארד שקלים, לעומת רווח של 1.98 מיליארד שקלים בשנת 2013. בנטרול ההפרשה שבוצעה לטובת ההסדר שנחתם עם הרשויות האמריקאיות, התשואה להון בשנת 2014 עמדה על 9.3%, וזאת אל מול תשואה של 8.7% בשנת 2013. סך ההוצאות בגין הפסדי אשראי עלו ב-204 מיליון שקלים ביחס ל-2013, והסתכמו ב-472 מיליון שקלים, המהווה 0.19% מסך האשראי לציבור.

קבוצת לאומי מדווחת על עמידה ביעדי תוכנית ההתייעלות התלת-שנתית לשנים 2012-2014: מצבת העובדים בקבוצה ירדה ב- 1,001 עובדים. לאומי מכריז על תוכנית התייעלות נוספת לשנים 2015-2017 – עד סוף 2017 מתוכנן כי מצבת העובדים תקטן ב- 1,000 עובדים נוספים.

הבנק מדווח על המשך מגמת הירידה בהוצאות השכר של הבנק, גם בשנת 2014. בנטרול ההפרשה שבוצעה לטובת ההסדר שנחתם מול הרשויות האמריקאיות, סך כל הוצאות תפעוליות ואחרות קטנו ב-4.3%. יחס הון רובד 1 (במונחי באזל 3) עמד בסוף שנת 2014 על 9.21%, בהשוואה ליחס הון רובד 1 של 9.09% ביום 1 בינואר 2014. גידול של כ- 6.6% באשראי למגזר ה- Middle Market  בישראל, הכולל את סקטור ההיי-טק. גידול של כ-4% באשראי לעסקים קטנים בישראל.

דוד ברודט, יו"ר הדירקטוריון: "שנת 2014 הייתה שנה אינטנסיבית עבור לאומי: במהלך השנה יצאנו מפעילות הבנקאות הפרטית שלנו באירופה; הקמנו את 'לאומי טק', זרוע ההיי-טק של הקבוצה; השקנו נציגות מסחרית חדשה בשנגחאי שבסין; חתמנו על הסכם קיבוצי חדש עם ארגון העובדים; וכמובן, הגענו להסדר עם הרשויות האמריקאיות בפרשה שהעסיקה את הקבוצה במשך מספר שנים. ההסדר שנחתם מסיר עננה כבדה של אי-וודאות שרבצה על הקבוצה ומאפשר לנו להמשיך להתמקד בפעילותנו העסקית ולהקדיש את מירב תשומת הלב הניהולית שלנו לפעילות הבנקאית".

רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי: "השנה החולפת הייתה שנת מבחן לקבוצה, ואני שמחה לומר שעברנו אותה בהצלחה. על אף האתגרים הרבים והלא פשוטים שעמדו בפנינו, מדדי הליבה שלנו מציגים תוצאות מצוינות. חשוב לי לציין, כי בנטרול ההפרשה לטובת ההסדר עם הרשויות האמריקאיות, התשואה על ההון של הקבוצה הינה 9.3%".

רוסק עמינח מוסיפה כי "ההסדר שחתמנו מאפשר לנו לפתוח פרק חדש, להסתכל קדימה ולרכז את מאמצינו בהאצת הפעילות העסקית. במהלך השנתיים האחרונות, התאמנו עצמנו לשינויים הרבים שעובר עולם הבנקאות הפרטית ואנו פועלים בהתאם לדרישות הרגולטוריות החדשות, לרבות יישום קפדני של מדיניות כסף מוצהר, כמקובל בבנקאות המערבית כיום. בתוך כך, פעלנו לסגירת נציגויות וסניפים של הבנק בחו"ל, מכרנו את פעילות השלוחה שלנו בשוויץ וביצענו שינויים ארגוניים בפעילות הבנקאות הפרטית".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב מפרסמת היום הצעה לעדכון תעריפי הבורסה, לרבות עמלת המינימום. בהצעה מצוין כי בשנים האחרונות חלו שינויים רבים במאפייני הפעילות בשוק ההון, ועל רקע זה, בהמשך להמלצת הוועדה לשכלול המסחר ועידוד הנזילות בבורסה, ועל מנת לעודד את הגידול במחזורי המסחר, נוצר צורך לעדכן את העמלות שגובה הבורסה מחבריה.

הנהלת הבורסה מביאה הצעה לשינוי מבנה העמלות שגובה הבורסה מחבריה המאזנת בין מכלול התעריפים והעמלות לבין צרכי השוק, וזאת תוך שמירה על יציבותה של הבורסה וללא שינוי בסך העמלות הכולל שהבורסה גובה מחבריה.

ההצעה כוללת, הפחתה של עמלת המסחר האפקטיבית במניות (מכ-70 ש"ח לעסקה של מיליון ש"ח ל-50 ש"ח בגין עסקה של מיליון ש"ח), ובאגרות חוב קונצרניות (מכ-42 ש"ח לעסקה של מיליון ש"ח ל-35 ש"ח בגין עסקה של מיליון ש"ח), באמצעות ביטול של עמלות המינימום והמקסימום בעסקאות בבורסה, והעלאה של שיעור העמלה במניות ובאגרות חוב קונצרניות. העלאה של סכום העמלה בגין מסחר וסליקה באופציות מעו"ף, וכן, העלאה של שיעור עמלת דמי הניהול על מלאי ניירות ערך.

כאמור, מוצעת הפחתה של עמלת המינימום בגין מסחר וסליקה בעסקאות בבורסה, בניירות ערך ל-1 אגורה. בנוסף, מוצעת העלאת שיעור העמלה בעסקאות בבורסה ומחוץ לבורסה במניות ל-0.005% ובאג"ח קונצרניות ל-0.0035%. הבורסה מציעה גם ביטול עמלת המקסימום בגין מסחר וסליקה בעסקאות בבורסה ומחוץ לבורסה. העלאת העמלה על אופציות /חוזה עתידי על מדד ת"א 25 מדד ת"א 100   מ- 0.25 ש"ח ל-0.3 ש"ח.

עוד מוצעת העלאת העמלה על אופציה/ חוזה עתידי על שער השקל/דולר ועל שער השקל/אירו מ-0.15 ש"ח ₪ ל-0.18 ש"ח. בנוסף, מוצע חיוב בגין מימוש אופציות כנגד תמורה כספית על מדד ת"א 25 / מדד ת"א 100 ובגין מימוש אופציות כנגד תמורה כספית על שער השקל/דולר ועל שער השקל/אירו בסכום זהה לעמלות מסחר וסליקה באותו נגזר. לבסוף, מוצעת העלאת שיעור דמי הניהול מ-0.0007% ל-0.00105%.

"אנחנו מעלים את דירוג מניית טבע ל-Outperform עם מחיר יעד של 77$". כך כותבים היום אופנהיימר בסקירה בעקבות ההודעה על רכישת חברת Auspex מאתמול.

לדברי אופנהיימר, ההמלצה מבוססת על מספר גורמים. ראשית, הרכישה מספקת לטבע צבר מוצרים עם פוטנציאל צמיחה גבוה לטווח הארוך, עם דגש על SD-809, הנכס המוביל של Auspex. בנוסף, להנהלת טבע ניסיון רב בתחום הקניין הרוחני והפטנטים, דבר שמספק פוטנציאל לסינרגיות משמעותיות עם Auspex.

אופנהיימר מציינים בנוסף כי Auspex הייתה יעד מבוקש ולכן, הרכישה מלמדת על כך שטבע כבר לא נתפסת כשותף לא מועדף בגזרת המיזוגים והרכישות. "להערכתנו, טבע יכולה לשנות משמעותית את תחזיות הרווח שלה לטווח הקצר על ידי רכישה גדולה בתחום ה-Specialty Pharma", כותבים אופנהיימר בסקירתם.

באופנהיימר מציינים כי טבע הודיעה על רכישת חברת Auspex תמורת 3.5 מיליארד דולר או 101 דולר למנייה, פרמייה של 42% על מחיר הסגירה ב-27 במרץ. הנהלת טבע מעריכה כי הרכישה תתרום להכנסות החברה החל מ-2016 ולרווח הנקי החל מ-2017. העסקה צפויה להיסגר ברבעון השני של 2015.

"אנחנו מצפים כי טבע תמשיך להיות פעילה בגזרת המיזוגים והרכישות, עם רכישות קטנות נוספות לחיזוק צבר המוצרים ביחד עם עסקה גדולה יותר המתמקדת בתחומי הגנריקה או המוצרים הממותגים. להערכתנו, לטבע יש מספר יעדים אפשריים לרכישה כזאת, כאשר חברת Mallinckrodt (MNK) עשויה להוות אחד מיעדים אלה", נכתב בסקירה.

"אנו מעלים את המלצתנו בהתבסס על מודל DCF עד לשנת 2020, עם שיעור היוון שנתי של 9%. בנוסף, מחיר היעד מתבסס על מכפיל 14.9 על תחזיות הרווח ב-2016, עדיין מתחת לממוצע חברות דומות בעולם ה-Specialty Pharma", כותבים באופנהיימר.

מניית טבע הפכה בשנה האחרונה לחביבית האנליסטים, וזאת אחרי שנתיים שבהם המניה סיפקה למשקיעים בה תשואה שלילית. התמונה השתנתה בין היתר על רקע מינוי המנכ"ל החדש – ארז ויגודמן, במקומו של ג'רמי לוין.

טבע היא החברה הישראלית הגדולה בעולם, הן מבחינת שווי השוק, הן מבחינת הרווח, ובכלל בפרמטרים רבים אחרים.

ההצעה של משרד האוצר להעלת מס על שכר דירה, לא בהכרח תועיל לשוק הדירות.  שרוליק חנוך, מנכ"ל משותף ב-SDB, ניהול השקעות ונכסים בבאר שבע ובאטלנטה אמר בעקבות דיווחים בתקשורת כי באגף התקציבים במשרד האוצר שוקלים להטיל מס על הכנסות משכירות בגובה של 25% החל מהשקל הראשון כי מדובר ביוזמה שתעורר זעזוע קשה בשוק השכירות.

"במשרד האוצר רואים את ההכנסה משכר הדירה כהכנסה מדיבידנד שהתקבל משוק ההון לכל דבר ועניין, ובכן – מדובר בטעות קשה. משכירי דירות רבים הם זוגות צעירים שמשכירים דירה ובמקביל שוכרים אחת אחרת ולכן יוזמה זו תפגע בהם קשות מאחר ומצד אחד אותם זוגות יראו את הכנסתם מהשכרת דירה מתכווצת בעקבות המיסוי, ואילו שכר הדירה שהם משלמים על הדירה שבבעלותם עלול לעלות", כותב חנוך.

"יותר מכל ייפגעו מהמהלך זוגות צעירים שלא הצליחו עד היום לרכוש דירה. מחד, היצע הדירות לא גדל ולא מביא לבלימת המחירים, ומאידך הם ייאלצו לשלם שכר דירה גבוה יותר מאחר ובעל הדירה שלהם ייאלץ לשלם מס על ההכנסות משכירות, היות וחלקה של המדינה בהכנסותיו גדל משמעותית", מציינים עוד ב-SDB.

"השלכה נוספת של המהלך עלולה לבוא לידי ביטוי גם בשוק המשכנתאות. שהרי, בטווח הקצר לא יצליחו כל בעלי הדירות להעלות את שכר הדירה בעקבות המיסוי, גם בשל חוזים חתומים מול השוכרים. אך במקביל, עליהם עדיין לשלם את החזרי המשכנתא לבנק. בעלי דירות רבים עלולים להתקשות בהחזרי המשכנתא, מאחר ותשלומי המשכנתא בסביבת ריבית אפסית נותרים בעינם, בשעה שמחירי ההכנסות משכר הדירה מתכווצות. אמנם, בנק ישראל לפי שעה לא נתן את דעתו בנושא, אך אין ספק שזהו נושא שהמפקח על הבנקים יצטרך לתת עליו את הדעת", הוסיף מנכ"ל SDB.

"בשורה התחתונה מדובר ביוזמה שתביא לעלייה חדה במחירי הדירות בישראל והכסף ממיסוי אותן דירות יזרום ישירות מהכיס של מעמד הביניים אל קופת האוצר. אכן, ישנם פטורים רבים ממיסוי בישראל שאינם מוצדקים כלל, אך כוונת המתכנן המרכזי במתן פטור מהכנסות משכר דירה עד לגובה של כ-5,000 שקל מגיעה בדיוק כדי לתת מענה למשפחות שמשכירות את דירתן ובמקביל שוכרות אחת אחרת", מוסיף חנוך.

בשלושת החודשים דצמבר 2014-פברואר 2015 נרשמה עלייה, במחירים קבועים, של 3.3% בחישוב שנתי, בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי; זאת, לאחר עלייה של 8.5% בשלושת החודשים ספטמבר-נובמבר 2014. כך עולה מנתוני הלמ"ס שמתפרסמים היום. ראוי לציין כי הנתונים משקפים גם עלייה בשימוש בכרטיסי האשראי של הצרכנים

לפי דיווח הלמ"ס, בקבוצה מוצרים ושירותים אחרים, שהיא 42% מסך הרכישות בשנת 2014, חלה עלייה של 5.9% במגמה בדצמבר 2014- פברואר 2015.  מזה, בענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 6.2%, ובענף שירותי רפואה ותרופות– עלייה של 0.6%.

בקבוצה שירותים, שהיא 21% מסך הרכישות בשנת 2014, חלה עלייה של 3.7% במגמה בדצמבר 2014-פברואר 2015. מזה, בענף פנאי ובילוי עלייה של 2.1%, ובענף שירותי טיסות, תיירות ואירוח – עלייה של 3.9%.
בקבוצה מוצרי תעשייה, שהיא 19% מסך הרכישות בשנת 2014, חלה ירידה של 1.5% במגמה בדצמבר 2014- פברואר  2015, מזה, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ירידה של 2.2%, ובענף ההלבשה וההנעלה – ירידה של 0.2%.

בקבוצה מזון ומשקאות, שהיא 18% מסך הרכישות בשנת 2014, חלה עלייה במגמה בדצמבר 2014 -פברואר 2015 של 0.6%.

נגידת בנק ישראל ד"ר פלוג נאמה הבוקר במסיבת העיתונאים לרגל פרסום הדוח לשנת 2014, ואמרה כי "הממשלה שתקום תצטרך להתמודד עם בעיות היסוד של המשק הישראלי בתחום הכלכלי והחברתי. העלאת פריון העבודה והעלאת כושר ההשתכרות, הפחתת יוקר המחייה והגברת התחרות, הגדלת ההיצע בשוק הדיור והפחתת העוני ואי השוויון".

הנגידה פלוג הוסיפה: "אני משוכנעת שהממשלה החדשה תלמד את המלצות המדיניות שאנו מציגים ותיקח אותן בחשבון בעת קביעת המדיניות. את המדיניות המפורטת צריכה, כמובן, לגבש הממשלה הנבחרת בהתאם לסדרי העדיפויות שלה, ובמסגרת תקציבית שמתחשבת בצורך להמשיך להפחית את נטל החוב הציבורי, בהוצאה הציבורית האזרחית הנמוכה, ובעלותן של תכניות ממשלתיות שכבר אושרו בעבר שאינן עקביות עם מגבלת כלל ההוצאה".

"בנק ישראל, כתמיד, יעמוד לצד הממשלה בכדי לסייע בכלים המקצועיים ובניסיון העומד לרשותו. המשק במצב טוב, ואם נשכיל לקדם תכניות ארוכות טווח להשגת היעדים, נוכל להבטיח שהמשק ישמור על יתרונותיו היחסיים, על היציבות, ויצמח באופן שמיטיב עם כל שכבות האוכלוסייה", סיכמה פלוג.

על פי דוח בנק ישראל שפורסם היום, בניכוי השפעותיהם של גורמים חד-פעמיים – תחילת הפקתו של הגז הטבעי ב-2013 ומבצע "צוק איתן" השנה – התייצב קצב הצמיחה בשנים האחרונות ברמה נמוכה יחסית, בין 2.5% ל-3%. הצמיחה בישראל מתונה בשנים האחרונות בעיקר עקב ההאטה המתמשכת בצמיחתם של מרבית המשקים המפותחים. האטה זו אינה אחידה – ארה"ב ממשיכה לצמוח ולהתאושש בשעה שכלכלת אירופה עודנה ממותנת – והיא משפיעה על ישראל בעיקר דרך פגיעה בביקוש ליצוא הישראלי ולהשקעות במשק.

חרף הצמיחה האטית הוסיף שיעור האבטלה לרדת השנה, ואף הגיע לרמתו הנמוכה ביותר זה עשורים, ושיעור התעסוקה המשיך לעלות. לכך תורמים גורמים ארוכי טווח שמגדילים את היצע העבודה, בהם התרחבות ההשכלה וצעדי המדיניות שננקטו בשנים האחרונות. כן תורמת לדבר הגמישות בשוק העבודה, היות שבטווח הקצר היא ממתנת את השפעתה של רמת הפעילות במשק על התעסוקה. גמישות זו התבטאה השנה בכך שמספרן של שעות העבודה למועסק פחת, והשכר הריאלי עלה במידה מתונה בלבד, אף על פי ששיעור האינפלציה הפתיע כלפי מטה.

האינפלציה הייתה השנה שלילית והסתכמה ב-%2.0-, מתחת לגבול התחתון של היעד. לרמתה הנמוכה תרמו השנה הירידה החדה של מחירי הנפט בעולם, הייסוף שחל בשקל עד אוגוסט, ופער התוצר השלילי, היינו ההבדל בין רמתה הנמוכה יחסית של הפעילות לבין ההתרחבות של צד ההיצע במשק, ובפרט הגידול הנזכר בהיצע העבודה. פער זה – ועִמו גורמי היצע נוספים, לרבות שינויים מבניים כדוגמת הגברת התחרות בשוק התקשורת – פעלו להתמתנות בלתי אופיינית של העלייה במחירי המוצרים הבלתי סחירים, והתפתחות זו תרמה אף היא לירידה בשיעור האינפלציה.

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל נקטה השנה מדיניות שפעלה לתמוך ברמת הפעילות הריאלית ולהשיב את האינפלציה לתחום היעד לאורך זמן, בהתאם למשטר הגמיש של יעד האינפלציה שהבנק פועל על פיו. כדי להשיג יעדים אלה הפחית הבנק את הריבית המוניטרית לרמתה הנמוכה ביותר אי פעם, 0.25% (בסוף פברואר 2015 הוא הפחית אותה עוד, ל-0.1%), וכך צמצם את הפער בינה לבין הריביות בעולם; כמו כן הוא הוסיף להתערב בשוק מטבע החוץ. צעדים אלה תרמו לפיחות שחל בשקל בחלקה השני של השנה – לאחר תקופה ארוכה של ייסוף – וכך תמכו בגידול הנאה שהציג היצוא ברבעון האחרון של השנה ובפעילותם של המגזר הסחיר ושל המשק בכלל. כן תרמו הצעדים לעליית הציפיות לאינפלציה (בניכוי גורמים חד-פעמיים), התפתחות שתסייע להשיב את האינפלציה לתחום היעד לאורך זמן. בנקים מרכזיים במדינות רבות מתמודדים כיום עם האתגר המורכב שמציב השילוב של פעילות ממותנת, אינפלציה נמוכה במיוחד, וריבית מוניטרית קרובה לאפס ואף שלילית.
קובעי המדיניות הפיסקלית צמצמו בשנתיים האחרונות את הגירעון המבני באמצעות העלאת שיעורי המס ועמידה בתקרת ההוצאות. בשנת 2014 הסתכם גירעון הממשלה הרחבה ב-2.6 אחוזי תוצר וגירעון הממשלה המרכזית – ב-2.8 אחוזי תוצר, בהתאם לתכנית המקורית בתקציב וחרף הגידול החד שנרשם בהוצאות הביטחון עקב הצורך לממן את "צוק איתן".

מחירי הדירות הוסיפו לעלות השנה, המשך לתהליך שהחל עוד ב-2007. הממשלה יזמה בשנתיים האחרונות מגוון צעדים להגדלתו של היצע הדירות, אולם רבים מהם טרם הגיעו לידי מימוש מלא. להבדיל מצעדים אלה, תכנית "מע"מ אפס" עלולה הייתה להגדיל את הביקוש לדירות; התכנית לא אושרה בסופו של דבר, אולם ההמתנה לאישורה גרמה במהלך השנה לצמצום זמני של מספר העסקאות. מספרן של התחלות הבנייה נותר גבוה גם השנה, ומספרן של השלמות הבנייה הגיע לרמתו הגבוהה ביותר זה שנים. כדי להמשיך לשמור על רמה גבוהה ובת-קיימא של התחלות בנייה, בפרט באזורי הביקוש, תידרש הממשלה להמשיך לפעול בצד ההיצע בכל התחומים הרלוונטיים – התכנון, שיווק הקרקעות, קידום הפינוי של מחנות צה"ל, וההתחדשות העירונית – תוך טיפול במעטפת הדרושה להתחלות בנייה, לרבות פיתוח תשתיות עירוניות, תִמרוץ הרשויות המקומיות לאשר בנייה בתחומיהן, ועוד. המפקח על הבנקים נקט השנה צעד נוסף כדי לצמצם את הסיכון הנשקף למערכת הבנקאות מהאשראי לדיור: הוא הורה להגדיל את כריות ההון שהבנקים נדרשים להקצות כנגד אשראי זה.
בטווח הקצר יידרשו קובעי המדיניות הכלכלית להמשיך להתמודד עם האתגר שמציבות התמשכותה של ההאטה העולמית ורמתם הנמוכה של הביקוש ליצוא ושל הריביות. המדיניות הפיסקלית תידרש לפעול תוך שמירה על המשך מתווה ההפחתה של נטל החוב, והמדיניות המוניטרית – תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הסוגיות הנוגעות ליציבות הפיננסית נידונות בדוח נפרד שבנק ישראל החל לפרסם אשתקד בעניין זה.

בטווח הארוך יותר על הממשלה לפעול להגדלת הפריון במשק, להעמקת שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, ולשיפור רמתם של השירותים הציבוריים, בפרט החינוך. כדי להשיג יעדים אלה תצטרך הממשלה להגביר את יכולתה ליישם רפורמות שהיא יוזמת. שיפור השירותים הציבוריים יחייב גם למצוא את האיזון הראוי לאורך זמן בין היקפיהן של ההוצאות האזרחית והביטחונית. כל אלה יסייעו להגדיל את כושר התחרות של המשק, להאיץ את צמיחתו, להביא את פירות הצמיחה לכלל האוכלוסייה, ולצמצם את העוני ואי-השוויון.

"המומנטום החיובי בשוק העבודה שהחל ברבעון האחרון של 2014, הואץ בחודשיים הראשונים של השנה", כך כותב הבוקר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.

בהראל פיננסים מציינים כי "על פי הפרסום האחרון שיעור האבטלה רשם ירדה ל-5.3 אחוזים בפברואר (לעומת 5.6% בינואר), הרמה הנמוכה ביותר מאז שנות השמונים. במקביל, שיעור ההשתתפות ירד קלות ל-64 אחוזים (לעומת 64.1% בינואר). בפברואר מרבית הגידול נרשם בכמות המועסקים במשרה מלאה, זאת בניגוד למגמה בשלושת החודשים הקודמים. סקר המשרות הפנויות לפברואר שפורסם בשבוע שעבר הצביע גם הוא על גידול בביקוש לעובדים חדשים – דבר שתומך בהמשך שיפור בתעסוקה בחודשים הקרובים לצד התגברות הלחץ לעלייה בשכר".

על כן, מעריכים בהראל פיננסים כי הנתונים הללו יחד עם העלאת שכר המינימום השבוע ל-4,650 שקלים (שחלק גדול ממנה ילך לצריכה) מקטינים את ההסתברות שבנק ישראל יציג ריבית שלילית ו/או הרחבה כמותית בתקופה הקרובה.

"הירידה במחירי הנפט לצד העלייה בערך הנכסים השפיעו לחיוב על בטחון הצרכנים בארה"ב", כך כותב הבוקר עידן אזולאי מבית ההשקעות אפסילון. אזולאי מציין כי "הציפייה הייתה שהתהליכים הללו יסייעו לעלייה בשיעור הצריכה, בדומה למה שקרה בעבר.  אלא שלעת עתה נראה שהצרכן האמריקאי עדיין שרוי בטראומה מהמשבר הפיננסי. כפי שניתן לראות מהגרפים המצורפים, למרות שההכנסה הריאלית עלתה בשיעור נאה בשנה האחרונה, שיעור צמיחת הצריכה הפרטית די תקוע במקום, שלא לומר ירד בחודשים האחרונים".

לדברי אזולאי, "האמריקאי הממוצע העדיף לנתב את העלייה בהכנסתו בחודשים האחרונים לטובת הגדלת החיסכון כפי שניתן לראות שהגרף השמאלי שמתאר את שיעור החיסכון מההכנסה הפנויה. הנתונים הללו שפורסמו אתמול עשויים גם הם להשפיע על הפד בבואו להעלות ריבית בחודשים הקרובים".

בנוסף כותב אזולאי: "תופעה נוספת ששמנו לב אליה  והיא זרימת הכספים הגוברת לעבר הסקטור של ה-DEFENSIVES וה-UTILITIES. כזכור, שני הסקטורים הללו זכו לעדנה אצל המשקיעים בשנים האחרונות בשל היותם סוג של 'חלופה' לאפיקים הסולידיים בזכות תשואת הדיבידנד הגבוהה (יחסית) שמאפיינת אותם.  יתכן וגם המשקיעים בשוק המניות חשים שהסיכויים להעלאת ריבית ירדו בשבועות האחרונים ולכן הם תרים אחר חלופות לאגרות חוב. לפיכך, הגדלנו את החשיפה לסקטורים אלו בקרנות הרלוונטיות לאחר שהם הוחזקו אצלנו במשקל חסר לעומת משקלם במדד".

אאורה השקעות מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2014.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה בשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2014 הסתכם בכ-6 מיליון ₪ לעומת הפסד של כ–14.7 מיליון ₪ בשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2013. המעבר לרווח נובע בעיקר כתוצאה בהכרה בהכנסה בגין מסירת דירות בבנייני 6א' ו-6ב'  בפרויקט יהוד הגנים התלויים, מסירת בניין 303 בפרדס חנה, מסירת חלק מהדירות בפרויקט אאורה על הפארק מצליח, שלב ב' ומסירת מרבית מהדירות בפרויקט פטרה באילת .

הכנסות החברה בשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2014 הסתכמו בכ-201.4 מיליון ש"ח לעומת הכנסות בסך של כ- 45.4 מיליון ש"ח לשנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2013.

ההון המיוחס לבעלי מניות החברה ליום 31 בדצמבר 2014 הסתכם בכ- 77 מיליון ₪  זאת לעומת סך של כ-30 מיליון ₪ ליום 31 בדצמבר 2013. הגידול בהון נובע בעיקר כתוצאה מהמיזוג עם חברת ס.י אבן יזמות במהלך שנת 2014.

בשנת הדיווח 2014 חתמה החברה סך של כ-317 חוזים לעומת 140 חוזים בשנת 2013. היקף הכספי של חוזים חתומים לשנת 2014 עומד על סך של כ- 452 מיליון, לעומדת סך כולל של כ-228 מיליון בשנת 2013   ללא מע"מ.

מספר יח"ד בביצוע: בשנת הדיווח 2014 היו בביצוע 1042 יח"ד לעומת 764 יח"ד בשנת 2013 .
מסירת דירות: בשנת 2014 החברה הכירה ברווח בגין מסירת 178 דירות, והיא צופה כי בשנת 2015 ימסרו כ-450 דירות אשר יוכר הרווח בגינם.

סך הנכסים במאזן ליום 31 בדצמבר 2014 הסתכם בסך של כ-1,039 מיליון ש"ח לעומת סך של כ-  659 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013. הגידול בסך הנכסים נובע בעיקר מגידול במלאי בניינים למכירה.

ליום 31 בדצמבר 2014 הסתכם הרכוש השוטף לסך של כ-931 מיליון ש"ח לעומת סך של כ- 607 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013 . עיקר הגידול ברכוש השוטף נובע מגידול במלאי בניינים למכירה הנובע מהשקעות נוספות בפרויקטים בתכנון וביצוע.

ליום 31 בדצמבר 2014 מלאי בניינים למכירה הסתכם לכ- 832 מיליון ש"ח, לעומת סך של כ-541 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013. הגידול נובע בעיקר מהשקעות נוספות בפרויקטים בתכנון וביצוע.
ליום 31 בדצמבר 2014 מלאי הקרקעות לבנייה הסתכם לכ- 62  מיליון ש"ח, לעומת סך של כ- 4.7 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013.

ליום 31 בדצמבר 2014 ההתחייבויות השוטפות של החברה הינן בסך של כ-814 מיליון ש"ח לעומת סך של כ- 486 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2013. הגידול נובע בעיקר מגידול במקדמות מרוכשי דירות, גידול באשראי מתאגידים בנקאיים ואחרים ומפירעון אגחים צפוי בתוך המחזור התפעולי של החברה.

תדיראן הולדינגס מציגה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2014, ומדווחת על תזרים מזומנים שוטף חיובי של כ-111 מיליון ₪ ב- 2014. במהלך שנת 2014 חולק דיבידנד בסך 11.2 מיליון ש"ח, המשקף תשואת דיבידנד של כ- 8%.

בשנת 2014 רשמה רווח נקי בסך 20.8 מיליון ₪, EBITDA בסך 43.1 מיליון ₪. נרשם תזרים שוטף חיובי בסך 111.4 מיליון ₪. ההון העצמי עלה לכ- 128.3 מיליון ₪ ועומד על כ- 25% מסך המאזן.

לדברי משה ממרוד, מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה, "בשנת 2014 הצלחנו לממש את עוצמת המותג "תדיראן" בתחום המזגנים ולהגדיל את נתח השוק ולהפוך לחברה המובילה בענף. בנוסף, הכרזנו על יציאה מתחום שיווק והפצת מוצרי חשמל 'לבנים', וזאת על מנת להתמקד בתחום מיזוג האוויר ולהקצות מחדש את משאבי החברה, לרבות הון החוזר שלה, בתחומים בעלי פוטנציאל צמיחה ורווחיות אטרקטיביים, ביניהם תחום ההתייעלות האנרגטית ותחומים משיקים ומשלימים, כגון תחום התאורה אליו נכנסו לאחרונה. הזכייה במכרז בתי החולים ממצבת את תדיראן כגורם מוביל בתחום ההתייעלות האנרגטית בישראל.

"בשנת 2015 נפעל למימוש הנכסים העיקריים בתחום החשמל, תוך שיפור הגמישות הפיננסית של החברה, ונמשיך להשקיע בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים פורצי דרך ובמנועי צמיחה בעלי סינרגיה לתחומי הפעילות העיקריים של הקבוצה", סיכם ממרוד.

להלן תמצית תוצאות הפעילות בשנת 2014 וברבעון הרביעי של השנה (בהשוואה לתקופות המקבילות בשנת 2013):

מכירות – בשנת 2014 הסתכמו הכנסות הקבוצה בכ- 753.1 מיליון ש"ח, ירידה של כ- 12.3%, אשר נבעה בעיקר מקיטון של כ- 34.7% בהכנסות מגזרי השיווק לחנויות ושיווק לצרכנים, יחד (להלן "תחום החשמל"). קיטון זה נבע בחלקו מהשתתפות החברה במכרז לגריטת מקררים בשנת 2013, מהחולשה הכללית בענף מוצרי החשמל בישראל ומהתחרות הקיימת בענף באופן כללי, וכן מחוסר במוצרים מסוימים בקטגוריות הקירור והכביסה, עקב כמה תהליכים מול ספקים בתחום אשר החלו עוד בשנת 2013 והשפיעו על זמינות אותם מוצרים בשנת 2014. הכנסות מגזר המזגנים ירדו בכ- 3.0%, זאת בעיקר בשל השתתפות החברה במבצע של משרד האנרגיה והמים לגריטת מזגנים בשנת 2013. בנטרול השפעת גריטת המזגנים כאמור, הכנסות מגזר המזגנים היו צומחות בכ- 3.5% בשנת 2014, בין היתר כתוצאה מהמשך השיפור בנתח השוק של הקבוצה בתחום.

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכמו הכנסות הקבוצה בכ- 154.0 מיליון ש"ח, קיטון של כ- 15.7%, אשר נבע בעיקר מקיטון של כ- 40.1% בהכנסות תחום החשמל, עקב הגורמים אשר השפיעו על הפעילות בתחום זה בשנת 2014, כפי שתואר לעיל.

רווח גולמי – בשנת 2014 הסתכם הרווח הגולמי בכ- 163.6 מיליון ש"ח, ירידה של כ- 8.9%, ומשקף שיעור רווח גולמי של כ- 21.7% לעומת כ- 20.9% בשנת 2013. הקיטון ברווח הגולמי נבע בעיקר מהירידה בהכנסות תחום החשמל בשנת 2014. יחד עם זאת, חל שיפור ברווח הגולמי ובשיעור הרווח הגולמי במגזר המזגנים, בין היתר עקב תיסוף בשער החליפין שקל/דולר במהלך החציון הראשון של שנת 2014, שזו תקופת ההצטיידות העיקרית במזגנים לקראת עונת הקיץ, וכן כתוצאה משיפור בעלויות הרכש במגזר זה.

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם הרווח הגולמי בכ- 30.5 מיליון ש"ח, קיטון של כ- 15.5%, שהינו תוצאה מהקיטון בהכנסות תחום החשמל ומירידה ברווחיות הגולמית בו. קיטון זה קוזז בחלקו על ידי גידול ברווח ובשיעור הרווח הגולמי במגזר המזגנים. שיעור הרווח הגולמי של הקבוצה ברבעון הרביעי של שנת 2014 עמד על כ- 19.8%, בדומה לתקופה המקבילה בשנת 2013. הירידה בשיעור הרווח הגולמי בתחום החשמל קוזזה על ידי שיפור בשיעור הרווח הגולמי של מגזר המזגנים, כאמור לעיל.

רווח תפעולי – בשנת 2014 הסתכם הרווח התפעולי של הקבוצה בכ- 24.6 מיליון ש"ח (3.3% מהמחזור), לעומת כ- 46.1 מיליון ש"ח בשנת 2013 (5.4%). הירידה ברווח התפעולי כאמור נבעה בעיקר מהירידה בהכנסות תחום החשמל, כאמור לעיל, וכן מגידול בהפרשה לחובות מסופקים, מגידול בהוצאות בגין שירותים מקצועיים והוצאות משפטיות, בין היתר בקשר עם היערכות החברה להשתתפות במכרז להתייעלות אנרגטית בבתי חולים, ומהוצאות אחרות בעלות אופי חד-פעמי אשר הסתכמו בכ- 11.6 מיליון ש"ח לעומת כ- 8.9 ש"ח בשנת 2013. בשנת 2014 נבעו ההוצאות האחרות כאמור מהפרשה לירידת ערך של זכויות ההפצה של המותג "AEG", בסך של כ- 8.4 מיליון ש"ח, וכן מירידת ערך מוניטין בסך של כ- 3.2 מיליון ש"ח. בנטרול ההוצאות האחרות שתוארו לעיל, הרווח התפעולי בשנת 2014 היה מסתכם לסך של כ- 36.2 מיליון ש"ח (4.8%).

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם ההפסד התפעולי של הקבוצה לסך של כ- 3.9 מיליון ש"ח לעומת הפסד תפעולי בסך של כ- 0.3 מיליון ש"ח ברבעון הרביעי של שנת 2013. הגידול בהפסד התפעולי כאמור נבע בעיקר מהירידה בהכנסות תחום החשמל וכן מגידול בהפרשה לחובות מסופקים, כאמור לעיל. בנטרול הוצאות אחרות בגין ירידת ערך מוניטין בסך כ- 3.2 מיליון ש"ח, ההפסד התפעולי ברבעון הרביעי של שנת 2014 היה מסתכם בכ- 0.7 מיליון ש"ח. הפסד תפעולי זה נבע מההפסד התפעולי בתחום החשמל.

מסים על ההכנסה – בשנת 2014 הסתכמו הכנסות המסים לסך של כ- 9.0 מיליון ש"ח לעומת הכנסות מיסים של כ- 7.9 מיליון ש"ח בשנת 2013. ברבעון הרביעי של שנת 2014 רשמה החברה הכנסות מסים של כ- 6.6 מיליון ש"ח, בעיקר כתוצאה מרישום נכס מס נדחה בגין הפסדים עסקיים להעברה.

רווח נקי – בשנת 2014 הסתכם הרווח הנקי של הקבוצה בכ- 20.8 מיליון ש"ח (2.8%), בהשוואה לרווח של כ- 36.5 מיליון ש"ח בשנת 2013 (4.2%) ורווח של כ- 8.6 מיליון ש"ח בשנת 2012 (1%). בנטרול הוצאות אחרות בעלות אופי חד-פעמי (ירידת ערך זכויות ההפצה של "AEG" וירידת ערך מוניטין, כאמור לעיל), הרווח הנקי בשנת 2014 היה מסתכם בכ- 28.5 מיליון ש"ח (3.8%).

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם הרווח הנקי בכ- 0.6 מיליון ש"ח (0.4%), בהשוואה לרווח של כ- 3.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה בשנת 2013 (1.8%).

EBITDA – בשנת 2014 הסתכם ה- EBITDA בכ- 43.1 מיליון ש"ח (5.7%), קיטון של כ- 34.4% בהשוואה לכ- 65.7 מיליון ש"ח (7.6%) בשנת 2013, אשר נבעה בעיקר מהירידה ברווח התפעולי, כאמור לעיל, כתוצאה מהירידה בהכנסות תחום החשמל.

ברבעון הרביעי של שנת 2014 הסתכם ה- EBITDA בכ- 1.7 מיליון ש"ח (1.1%), בהשוואה לכ- 9.9 מיליון ש"ח (5.4%) ברבעון הרביעי של שנת 2013.

תזרים מזומנים שוטף – בשנת 2014 הקבוצה יצרה תזרים חיובי מפעילות שוטפת בסך של כ- 111.4 מיליון ש"ח לעומת תזרים חיובי בסך כ- 20.5 מיליון ש"ח בשנת 2013. השיפור המשמעותי בתזרים מפעילות שוטפת כאמור נבע בעיקר מירידה ביתרת הלקוחות לעומת עלייה ביתרת הלקוחות בתקופה המקבילה בשנת 2013, זאת בעיקר עקב הירידה בהיקף הכנסות הקבוצה. כמו כן, נבע השיפור כאמור מירידה ביתרות המלאי לעומת עליה ביתרות המלאי בתקופה המקבילה; כן נבע השיפור כאמור מעליה בהתחייבות לספקים לעומת ירידה בהתחייבות לספקים בתקופה המקבילה.

דיבידנד – ב- 30 במרס, 2014 הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בסך של כ- 2.3 מיליון ש"ח, או 0.29 ש"ח למניה, כך שסך הדיבידנד שיחולק בגין רווחי שנת 2014 יעמוד על 50% מהרווח השנתי. במהלך שנת 2014 חילקה החברה בפועל דיבידנד בסך של 11.2 מיליון ש"ח (לא כולל הדיבידנד האחרון שהוכרז כאמור לעיל), המשקף תשואת דיבידנד של כ- 8.2% ביחס לשווי השוק של החברה ב- 31 בדצמבר 2013.

בנק מזרחי טפחות מציע ללקוחותיו פיקדון אפרסמון – פיקדון שקלי בריבית קבועה  (שנתית של 0.25%) למשך 9 חודשים.

מינימום להפקדה (כדי לקבל ריבית כזו) – 50 אלף שקל.

לא ניתן למשוך את הכסף במהלך התקופה.

למי שמעוניין להשקיע לטווח ארוך מציעים בבנק את פיקדון קוקוס ל-5 שנים – פיקדון שקלי המניב ריבית נומנאלית של 1% בשנה. גם כאן מינימום להפקדה – 50 אלף שקל (אחרת

הריבית נמוכה יותר).