מה יחליט בנק ישראל לגבי הריבית בספטמבר. בבית ההשקעות מיטב סבורים כי רוב הנתונים תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי אך מציינים כי יש גורם אחד שעשוי להטות את ההחלטה.
בסקירה שפרסמו כלכלני בית ההשקעות, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, הם מסבירים כי הצמיחה במשק ברבעון השני של השנה היתה חלשה יחסית, ובעיקר הצריכה הפרטית. כלכלני מיטב מוסיפים ואומרים כי הם צופים צמיחה של כ-3% ב-2023 וצמיחה אף יותר נמוכה של 1.5%-2% ב-2024.
נתונים ותחזיות אלה, לצד נתוני האינפלציה ומדד יולי הנמוך, היו אמורים, לדבריהם, להספיק כדי לשכנע את בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי בישיבתו ב-4 בספטמבר.
אלא שהפיחות המהיר של השקל עלול לשנות את ההחלטה. מצד אחד, אומרים במיטב, מאז החלטת הריבית הקודמת השקל לא נחלש בשיעור חריג מדי – כ-2.6% מול הדולר ו-1.5% מול האירו. עם זאת, המגמה שמתפתחת לאחרונה עשויה להטריד את בנק ישראל כי יש בה כמה מאפיינים חריגים:
- בניגוד להתנהגות מתחילת השנה כאשר הקפיצות בשער החליפין התרחשו על רקע חדשות פוליטיות, בשבועיים האחרונים לא היו “מחוללי זעזועים” כאלה. היה אפילו אירוע חיובי של אשרור הדירוג על ידיסוכנות פיץ', שלא עזר לשקל.
- בלי אירועים חריגים השקל פרץ את הטווח בין 3.55 ל-3.75 שקל לדולר שבו נע רוב הזמן בחצי השנה האחרונה.
- גם הקשר בין שער החליפין לשוק המניות האמריקאית, שלא עבד מתחילת השנה, לא יכול להסביר את היחלשות השקל. הירידות במדד S&P 500 מתחילת החודש היו יכולות להסביר לא יותר משליש מפיחות השקל בתקופה זו.
- התנהגות השקל הייתה חריגה גם על רקע הביצועים העודפים על פני האפיקים המקבילים בחו”ל שהשיגו לאחרונה המניות והאג”ח המקומיים.
לדברי כלכלני מיטב, בנק ישראל העריך בדוח המדיניות המוניטארית שהתפרסם לאחרונה שיש סימנים להתחזקות התמסורת משער החליפין למחירים מקומיים. לכן, הרגישות שלו לשער החליפין גבוהה כעת במיוחד. כלכלני מיטב מציינים כי נראה להם שלפי ירידות המחירים של המוצרים המיובאים במדדים האחרונים (הלבשה, ריהוט וציוד וכו') ספק שהרגישות עלתה משמעותית. כמו כן, מחיר הדלק כעת מסובסד ולא משתנה, מה שגם מוריד את הרגישות.
אולם, בנק ישראל הוא זה שמחליט על הריבית. לכן, אם בשבועיים הקרובים השקל ימשיך להיחלש באותה מהירות שהייתה מתחילת החודש, בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית, למרות נתוני הצמיחה והאינפלציה.
שוק הדיור יתקשה להתאושש
כלכלני מיטב מתייחסים גם לנתוני שפרסמו הלמ"ס ומשרד האוצר על שוק הדיור. לדבריהם, הנתונים משקפים התייצבות במגמת הירידה במכירות דירות בחודש יוני, אך להערכתם
השוק יתקשה להתאושש בגלל מספר מכשולים:
- קניית דירה הפכה להרבה פחות נגישה לשכבה הולכת וגדלה של האוכלוסייה. הזינוק במחירים אחרי הקורונה הוביל לעלייה חדה בגודל המשכנתא הממוצעת. הפער בין ההכנסה הממוצעת של נוטלי המשכנתאות לבין המשכורת הממוצעת במשק (ברוטו) גדל מכ-30% בשנת 2019 לכמעט 60%.
- השכרת דירה הפכה לנגישה יותר לעומת אופציית הרכישה. עד שנת 2021 מחיר ממוצע של שכר דירה היה גבוה או שווה מהחזר ממוצע על משכנתא חדשה. מאז 2021 ההחזר על משכנתא חדשה עלה בשיעור הרבה יותר גבוה משכר דירה ממוצע עד כדי לפתיחת פער של כ-30% ביניהם. במצב זה, משקי בית רבים יעדיפו מבחירה חופשית או מתוך אילוץ לגור בשכירות.
- החלטה לקנות דירה מחייבת תחושת ביטחון בעתיד. לפי מדד אמון הצרכנים, ביטחון הצרכנים נמצא ברמה נמוכה (משקי הבית מעדיפים הרבה יותר לחסוך כעת מאשר לבצע רכישות גדולות).
- כמובן שבריבית הנוכחית השקעה בדירה הפכה להרבה פחות אטרקטיבית ביחס להשקעה בריבית.