"כלכלה אוהבת יציבות. לצד זה בישראל יש מערכת מוסדית שראינו שאפשרה תפקוד תקין של המשק במערכת בחירות בעבר. כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג גם בתנאי אי-ודאות, פוליטית ואחרת וכתמיד חשוב להמשיך לנהוג באחריות פיסקלית". כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסגרת נאום שנשא בכנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנגיד התייחס להודעה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות חמישיות בתוך שלוש שנים.
הנגיד הוסיף: "אני מקווה שאישור תקציב המדינה לא יתעכב בהרבה מעבר לסוף השנה. זו משימה כלכלית ראשונה במעלה של כל ממשלה ויש לכך חשיבות גדולה להמשך קידום רפורמות כלכליות שהכרחיות להאצת הצמיחה והעלאת רמת החיים. אנחנו בבנק ישראל נמשיך לנהל מדיניות כלכלית עצמאית שתתמוך ביציבות המחירים לצד צמיחת המשק ועידוד התחרות והחדשנות הפיננסית" .
בנאומו עסק הנגיד במצב המאקרו כלכלי של המשק, תוך מיקוד במגזר ההייטק בישראל והשוואה בין מבנה ההייטק הישראלי בתחילת שנות האלפיים לזה הנוכחי. לדבריו, תהיה האטה אבל ה עמידות של מגזר ההייטק גדולה מבעבר.
לגבי הסכמי השכר אמר הנגיד: "אני מאמין שיש חשיבות גדולה לחתום על הסכמי השכר אבל אסור שיהיו בהם מנגנוני הצמדה קשיחים – זה אחד הדברים שמובילים לספירלת שכר שתחזור אלינו לאינפלציה שבסוף פוגעת בשכבות החלשות".
בנוסף התייחס הנגיד להתפתחויות האינפלציה בארץ ובעולם ושב והדגיש כי "הגם שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית משל מקבילותיה בעולם, מדובר בתהליך עולמי, חלקו נובע מגורמי היצע והמשך שיבושים בשרשראות האספקה, אך חלקו נובע גם מתהליכי אינפלציה מקומיים, שבגינם המדיניות המוניטרית אפקטיבית יותר. אינפלציה גבוהה פוגעת בוודאות ובפעילות הכלכלית ובאופן יחסי פוגעת יותר בשכבות החלשות. הוועדה המוניטרית בבנק ישראל נחושה ליישם מדיניות שתחזיר את האינפלציה ליעדה".