הריבית לאוגוסט 2012 נותרה  בשיעור של 2.25%, והנה הפרוטוקול המלא שבעצם מסביר איך ולמה נקבעה הריבית לחודש אוגוסט. בפועל, מתקיימים שני דיונים –  דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם. בדיון בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה, כשבדיון זה נוכחים – הנגיד, המשנה לנגיד, היועץ הבכיר לנגיד ושלושת חברי הוועדה המוניטרית שמקרב הציבור. נוסף על אלה משתתפים בפורום הרחב ראשי החטיבות הכלכליות בבנק (המחקר  והשווקים) וכלכלנים מהחטיבות השונות,  המכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות, המובאים במסמך זה, הם אלו שהיו קיימים במועד החלטת הריבית.

בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטרית ושני מנהלי החטיבות  הכלכליות, מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית.

הדיון בפורום הרחב  מתחיל בסקירה על מצב המשק – "ההתפתחויות במשק – הצד הריאלי.הערכה כללית  האינדיקאטורים שנוספו החודש מעלים חשש לירידת מדרגה בקצב הצמיחה שממילא היה מתון יחסית בחודשים האחרונים. חשש זה מבוסס על נתוני יצוא חריגים בחולשתם לחודש יוני. מנגד, שילוב האינדיקאטורים החודשיים במדד המשולב הו ציפיות מסקרים מצביעים על קצב צמיחה דומה לזה שנרשם בחודשים האחרונים.אינדיקאטורים חודשיים למצב המשק – היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) ירד בחודש יוני ב-13% בהשוואה לחודש מאי ובהשוואה לממוצע בחודשים ינואר-מאי. באופן חריג, הירידה ביצוא מקיפה מספר רב של ענפים במשק. לצד האפשרות כי מדובר בנתון חודשי בודד המשקף תנודתיות חריגה, תיתכן גם האפשרות כי ירידה בתחום כה רחב של ענפי יצוא היא תוצאה של ירידה חדה בביקושים העולמיים. מנגד, המדד המשולב למצב המשק בחודש יוני שעלה ב-0.2% מצביע על המשך התרחבות הפעילות במשק, תוך התייצבותה של הצמיחה ברביע השני בקצב דומה לזה של הרביע הראשון של השנה.

"תמונה דומה עולה גם מסקר 'הערכת המגמות בעסקים' של הלמ"ס,  מדד 'גוגל' המחושב בבנק ישראל ומהווה אינדיקאטור לביקושים במשק ומדד מנהלי הרכש. על רקע זה, אומדן ה- Nowcasting  לצמיחת התוצר ברביע השני, המחושב בחטיבת המחקר ומתבסס על נתונים כלכליים שוטפים, עומד על 2.8%, קצב צמיחה ב פעילות הדומה לזה שנרשם בחודשים האחרונים. 

"שוק העבודה – הנתונים משוק העבודה שנוספו מאז הדיון המוניטרי האחרון מעלים את האפשרות שנבלם השיפור בשוק זה. שיעור האבטלה בחודש מאי עמד על 7.1%  לעומת 6.8%  באפריל, אך עליית האבטלה התרחשה תוך גידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה. בחודשים ינואר-אפריל נרשמה האטה בקצב גידול משרות השכיר המבטאת האטה בקבוצה רחבה של ענפי משק. מנגד, שיעור המשרות הפנויות בסך המשרות במשק עלה ל-3.1% ביוני לעומת 2.7% במאי. נתוני המועסקים מסקר כוח אדם החדש לחודשים אפריל ומאי מעט חיוביים יותר מספר המועסקים במאי עלה ב-0.4% לעומת אפריל. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש יוני גבוהים נומינלית ב-6.7%מאשר ביוני אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) לעומת  5.1% בחודש הקודם. השכר הנומינלי עלה בחודשים פברואר עד אפריל לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-1%,והשכר הריאלי עלה באותה תקופה ב-0.2%. 

"נתוני התקציב   – נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי ללא מתן אשראי נטו במחצית הראשונה של 2012 הסתכם ב- 7.6  מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון  של 3.4  מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בהתאם לתחזית הצמיחה המעודכנת, הגירעון ב- 2012 צפוי להיות גבוה מתחזית הגירעון המעודכנת של משרד האוצר  – 3.4 אחוזי תוצר  – בעיקר בגלל הכנסות נמוכות משהיו צפוי  ות במחצית הראשונה של השנה. לאחר פרסום החלטת הריבית הקודמת, החליטה הממשלה להעלות את יעד הגרעון לשנת 2013 ל-3%  תוצר לעומת  1.5% יעד הקודם. בינתיים, לא התקבלו החלטות על הדרך בה מתכוונת הממשלה  לעמוד ביעד זה. בהינתן תחזית הצמיחה, ובהנחה שיינקטו הצעדים הנדרשים לשמירה על כלל ההוצאה, הגרעון לשנת 2013  צפוי להיות גבוה מ-4%. כדי לעמוד ביעד הגירעון תידרשנה העלאות בשיעורי המס. ההחלטה על העלאת יעד הגירעון ל-3% והאי וודאות לגבי הסיכויים לעמידה בו מעלות את החשש לשחיקה באמינות המדיניות הפיסקלית שהיוותה נדבך מרכזי בהתמודדות המוצלחת של המשק למול המשבר האחרון.

"ההתפתחויות במשק הצד הנומינאלי. מדד המחירים לצרכן לחודש יוני ירד ב-0.3%, נמוך מהתחזיות המוקדמות שנעו בין ירידה של 0.1% לעלייה של 0.3% ומתחת לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. הגורמים העיקריים שבלטו החודש הם הירידה בסעיפי התחבורה והתקשורת ומחירי הדלק והעלייה המתונה מהצפוי בסעיף הדיור ובסעיפים העונתיים –  הלבשה והנעלה ופירות וירקות. האינפלציה בהסתכלות על 12  החודשים האחרונים ירדה החודש והגיעה לגבול התחתון של יעד האינפלציה  – 1% לעומת 1.6% בחודש הקודם. 

  "הציפיות והתחזיות לאינפלציה ולריבית  -תחזיות האינפלציה ל-12  החודשים הבאים המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, המשיכו לרדת גם החודש והן נעות בטווח שבין  1.6% ל-2% לעומת 1.8%-2.2%  בחודש הקודם. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה הן בטווח שבין  2.3%-2.4%, לעומת 2.4%-2.5% בחודש הקודם. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, לפי עקום המק"ם ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 2.1% ל-2.2%.

"מרבית החזאים צופים שהריבית בחודש אוגוסט תישאר ללא שינוי, ובשלושת החודשים הקרובים תרד -ב 0.25 נקודות אחוז"

בסקירת מחלקת המחקר יש התייחסות לשוק הדירות – "סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.1% . ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה סעיף זה ב-3.4%  לעומת 3.8% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים אפריל-מאי ב-0.7% , לאחר עלייה של 1.3% בחודדשים מארס-אפריל. ב-12  החודשים שהסתיימו ביוני עלו מחירי הדירות ב-2.1% , לעומת 2% בחודש הקודם.

"הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמות בעשור האחרון. אמנם רמת התחלות בנייה  מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, ואולם רמתן עדיין גבוהה וצפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות; מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש אפריל על 43,952 לעומת 44,411 בחודש הקודם. בחודש מאי עמד מלאי הדירות הפנויות למכירה על רמה של  21 אלף דירות לאחר מגמת עלייה בשנה האחרונה.

  "שוק המק"מ ושוק איגרות החוב  – באג"ח הממשלתיות, הן הצמודות והן השקליות, נרשמה ירידת תשואות של 20-30 נקוודת בסיס לאורך רוב העקום, גם עקב כניסת זרים לאג"ח הממשלתיות בהיקף של למעלה מ-600 מיליוני דולר במהלך חודש יולי, תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום ב-25-35 נקודת בסיס , והתשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 1.96% בלבד.

"פערי ריביות והתשואות בין הארץ לחו"ל – המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם ב- 16 נקודות בסיס לרמה של כ-262 נקודות בסיס.

"המצרפים המוניטריים – ב 12  החודשים שהסתיימו ביוני  עלה המצרף המוניטרי M1  (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש -ב) %2, והמצרף M1) M2 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8%.

"שוק האשראי  – בחודש מאי עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.9%, לרמה של 791 מיליארדי ש"ח. הגידול נבע בעיקר מפיחות השקל, שהעלה את הערך השקלי של החוב במט"ח. מתשובות החברות לסקר 'הערכת המגמות בעסקים' של הלמ"ס עולה, כי חברות חשו החמרה בקשיי המימון באשראי החוץ- בנקאי בעוד בהשגת אשראי הבנקאי חלה הקלה. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש מאי ב-1.1% ל-373 מיליארדי ש"ח, ומתוכה, יתרת האשראי לדיור עמדה על 265 מיליארדי ₪. סך המשכנתאות שניתנו ב- 12 החודשים אשר הסתיימו ביוני נרשמה יציבות לעומת החודש הקודם, ונבלמה הירידה בנתון זה שהחלה במאי אשתקד. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר בחודש יוני סביב רמה של 28%. שיעורי הריבית על המשכנתאות במסלולים הצמודים ירדו החודש ב-0.04%בממוצע, ובמסלולים הלא צמודים בכ-0.1%, בהמשך לירידתם בחודשים האחרונים".

חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה  (בהתאם לתחזית מיוני) כי התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1% ובשנת 2013 ב-3.4% – "לארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השני של 2013, התחזית צופה אינפלציה של 2.4%. הסיכונים העיקריים לתחזית נובעים מההתפתחויות בעולם והשפעתם על הביקושים ליצוא הישראלי ועל הביקושים המקומיים, וכן מהשלכות האתגרים הפיסקאליים שהמשק ניצב בפניהם".

"התפתחויות בשוק המט"ח ובשוק המניות – מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/6/12, ועד 20/7/12 נחלש השקל כנגד הדולר ב-2.6%. נגד האירו התחזק השקל ב-0.5%. היחלשות השקל למול הדולר בלטה ביחס למטבעות העיקריים. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-2%.

"שוק ההון  -מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/6/12, ועד 20/7/12 עלה מדד ת"א  25  ב-0.5%, שיעור נמוך בהשוואה למגמה במשקים המפותחים. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5  שנים, ירדה החודש ב-18  נקודות בסיס  לרמה של 157 נקודות,  ירידה דומה לזו שנרשמה במדינות אחרות בעולם.

"ההתפתחויות בכלכלה העולמית – גם החודש נרשמה הרעה בהתפתחויות באירופה יחד עם סימני האטה נוספים בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. שרי האוצר של גוש  האירו אישרו סיוע לבנקים הספרדיים והודיעו על צעדים שבכוונתם לנקוט בעתיד על מנת לסייע למדינות ובנקים המצויים במשבר, אם כי עדין לא ברור האם צעדים אלו אכן יצאו לפועל, ועל רקע זה עלו התשואות על אג"ח של ממשלת ספרד לרמות שיא. נתוני המאקרו מעידים על המשך ההרעה במצב הכלכלה העולמית, כשהרעה נרשמת גם במשקים המתעוררים העיקריים. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית" במקביל נרשמו ירידות ריבית במדינות רבות ברחבי העולם".

בדיון בפורום המצומצם שנעשה לאחר הדיון הרחב, משתתפים ששת חברי הועדה המוניטרית והם  מחליטים על גובה ריבית בנק ישראל; "בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש אוגוסט 2012 הסכימו חברי הועדה פה אחד להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2.25% . חברי  הועדה הרחיבו את הדיון בשלושה נושאים  עיקריים שעמדו ברקע להחלטת הריבית לחודש אוגוסט – אי ודאות לגבי תמונת המצב הריאלית של המשק ובכלל זה אי ודאות בתחום הפיסקאלי; קצב האינפלציה ושוק הדיור.

"הועדה ציינה  כי קיימת אי בהירות באשר לקצב הצמיחה של המשק בחודשים האחרונים; נתוני  הייצוא המצביעים על ירידה חדה של 13% בחודש יוני הינם חריגים בהיקפם ולא ברור האם מדובר  בשינוי מגמה או בנתון חד פעמי. גם מנתוני החשבונאות הלאומית עולה תמונה מעורבת, בעוד הנתונים העולים מהסקרים ומהמדדים השונים מצביעים על המשך ההתרחבות. כתוצאה , גברה האי ודאות לגבי השאלה האם קצב הצמיחה של מעט פחות מ-3% נשמר גם ברבעון השני או שחלה ירידת מדרגה בקצב זה בחודשים האחרונים. ברקע,  גברה גם האי ודאות ביחס להתפתחויות בכלכלה העולמית ובפרט באירופה .

"הדיון עסק בהרחבה באי הבהירות לגבי צעדי הממשלה העתידיים בנושא הפיסקאלי. הועדה הביע  החשש מהשלכות אי העלאת שיעורי המסים על יציבות המשק, אולם החליטה כי בשלב זה התנהלות הפיסקאלית איננה מהווה גורם השפעה על המדיניות המוניטרית, זאת כיוון שטרם ברור כיצד פעולות הממשלה לצמצום הגרעון הצפוי או מנגד אי נקיטת צעדים שכאלו ישפיעו על שתי הסוגיות המרכזיות העומדות בבסיס המדיניות המוניטרית –  התפתחות האינפלציה וקצב הצמיחה. הודגש כי אי עמידה ביעד הגירעון עשוי לפגוע באמינותה של הממשלה. 

"חברי הועדה הסכימו כי שני מדדי המחירים הנמוכים בחודשים מאי ויוני מצביעים על ירידה בקצב האינפלציה. אולם, העליות בתקופה האחרונה של מחיר הדלק ומחירי הסחורות החקלאיות שמקורן בחו"ל עשויות להשפיע גם על התגברות האינפלציה המקומית בהמשך.

"הדיון התייחס  לעליית מחירי הדירות  בחודשים מארס עד מאי וכן לנתונים המצביעים על ירידה מסוימת בהתחלות הבנייה. הועדה הסכימה כי קצב עליית המחירים הנוכחי עדיין איננו מצביע על התחדשות מגמת עליית המחירים, אך לא ניתן להתעלם מ הסיכון להתחדשות המגמה. כמו כן צוין כי לשוק הדיור חשיבות בהנעת הצמיחה במשק, במיוחד על רקע ביקושים מתונים בענפים אחרים.

"חברי הועדה עמדו על הקשר שבין תשואות אלטרנטיביות נמוכות בשווקי נכסים אחרים לבין הגידול, לאחרונה, בחלק היחסי של רכישות דירות להשקעה, זאת, על רקע ביטול היוזמה להאריך את תקופת הפטור ממס שבח. צוין שאף שלמשקיעים יש תרומה להעלאת מחירי הדיור, הם תורמים גם להגדלת היצע הדירות להשכרה, וממתנים את עליית המחירים בשוק השכירות. הודגש כי קיימת  חשיבות לנקיטת צעדים על ידי הממשלה על מנת לתת מענה מקיף בסוגיה זו .

"על רקע הפחתת הריבית בחודש הקודם והחלשות השקל בתקופה האחרונה, לצד נתוני הכלכלה העולמית המצביעים על המשך האטה במשקים המפותחים והמתעוררים, ולאחר ששקלו את הגורמים התומכים בהורדת הריבית והגורמים התומכים בהשארתה ללא שינוי שצוינו לעיל, הסכימו כל חברי הועדה שלא לשנות את הריבית החודש. בהודעה על החלטת הריבית לחודש אוגוסט צוין כי ההחלטה על אי שינוי הריבית עקבית עם מדיניות שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב- 12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. עוד נאמר  בהודעה כי תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפי.

"בנק ישראל פירט בהודעה את הגורמים העיקריים שהביאו לאי שינוי גובה הריבית לחודש אוגוסט: האינפלציה ב-12  החודשים האחרונים עומדת על אחוז אחד. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה משוק ההון ושל החזאים נמצאות בסביבות מרכז תחום יעד האינפלציה. מנגד, העלייה במחירי  הסחורות והאנרגיה צפויה להשפיע על האינפלציה בתקופה הקרובה ולקרבה אל מרכז היעד. כמו כן,  בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, חלה התמתנות ואף בלימה בעליית סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (המבוסס על שכר דירה) ובמחירי הדירות. עם זאת, לפי נתוני הסקר של הלמ"ס, בחודשים מארס עד מאי עלו מחירי הדירות, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה. גורם נוסף –  החודש עלתה רמת האי ודאות ביחס למידת ההתמדה בקצב הצמיחה של הפעילות הריאלית שאפיין את התקופה האחרונה. אינדיקטורים שפורסמו החודש ממשיכים לתמוך בהערכה כי קצב צמיחת הפעילות במחצית הראשונה של השנה התייצב על מעט פחות מ-3% מנגד, נתוני הייצוא לחודש יוני שרשמו ירידה חדה אשר הקיפה את מרבית הענפים, מעלים חשש כי המשק נמצא בתהליך של התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. האי ודאות ביחס להתפתחויות במשק מושפעת בין השאר מהאי ודאות במדיניות הפיסקלית.

"וגורם נוסף בהחלטת הריבית – גם החודש נרשמה הרעה בהתפתחויות באירופה יחד עם סימני האטה נוספים בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. תחזיות קרן המטבע הבינלאומית לצמיחה העולמית ובכלל זה לצמיחת המדינות המפותחות והמתעוררות, וכן של היקפי הסחר, עודכנו כלפי מטה. רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית.  מספר  בנקים מרכזיים בעולם הורידו ריבית החודש. שרי האוצר של גוש האירו אישרו סיוע לבנקים הספרדיים והודיעו על צעדים שבכוונתם לנקוט בעתיד על מנת לסייע למדינות ובנקים המצויים במשבר, אם כי עדין לא ברור האם צעדים אלו אכן יצאו לפועל. הבנקים המרכזיים של בריטניה ויפן הודיעו על הגדלת תכנית רכישות האג"ח שלהן  . שיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית -ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

חברי הועדה המוניטרית   :

פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטרית 

פרופ' ראובן גרונאו –חבר בוועדה המוניטרית 

מר בארי טאף  – יועץ בכיר לנגיד לענייני מדיניות מוניטרית, חבר בוועדה המוניטרית 

פרופ' רפי מלניק – חבר בוועדה המוניטרית 

ד"ר קרנית פלוג – המשנה לנגיד הבנק, חברה בוועדה המוניטרית 

פרופ' אלכס צוקרמן – חבר בוועדה המוניטרית 

משתתפים נוספים   :

מר אנדרו אביר  – מנהל חטיבת השווקים 

פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר 

מר אדי אזולאי – ראש המטה לנג   יד

ד"ר יוסי סעדון – יועץ לנגיד ודובר הבנק 

גב' אנה ברודסקי –  כלכלנית בחטיבת המחקר 

גב' אסתי שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית